לכבוד דר אברמוב

שלום לך!אני בעלת תשובה חרדית התחתנתי לפני שנתים בגיל 40 ללא ילדים עדין,היום אני בת 42,בעלי בן 52 ויש לו ילדים מאישה קודמת,מהיום שהתחתנו גיליתי שהוא לא טיפוס שאוהב מגע למרות שהסקס עצמו הוא טוב,אבל עד שמגיעים אליו יוצאת לי הנשמה,משהו דומה לסיפור של מיכל שכתבה לפני רק שההבדל הוא שלא היו לנו חיים לפני הנישואין של סקס כל יום או כמה בפעמים ביום.יש לי ניסיון עבר עם גברים בעוונותי ולכן אני יודעת מה אני אוהבת ורוצה בעיקר שאני גם אדם חם שאוהב מגע כמו הרבה נשים,הוא טוען במהלך הקשר שלנו שאני טיפוס מלחיץ ואובססיבי בהרבה תחומים ובעיקר בעיניני הניסיונות שלנו להכנס להריון והגענו לשלב הivf (עדין לא ביצענו זאת)בשנה הראשונה הייתי משתוללת מעצבים כשהוא היה דוחה אותי ואומר לי אני עייף אני ככה אני ככה,בעיקר שיש ימים מסוימים שניתן להכנס להריון,כל הלחצים הטבעים מצידי גרמו לו למרחק לטענתו למרות שהוא טוען שהוא אוהב אותי.התמודדנו עם הרבה קשיי הסתגלות גם בגלל שאני עזבתי את הארץ ואת הקרירה שלי והכל ועברתי לחיות איתו בח"ול שם הוא חיי.אני גם מרגישה שבגלל שיש לו כבר 2 ילדים אז הוא פחות לחוץ!הוא לא מכיל אותי,הוא שקוע בעצמו כל יום חוזר הביתה ישר למחשב אני קוראת למחשב הפילגש שלו!אף פעם לא ישבנו סתם על הספה ודיברנו או למדנו משהו ביחד אין לו סבלנות לשום דבר משותף חוצ מטיולים ביחד כל השאר אני מרגישה שאני "עם"ומרגישה"בלי"בעל!מספר פעמים עלתה האופציה להתגרש,אבל אנחנו מאמינים שהכל מלעלה ושהזוגיות זה תיקון וכל אחד צריך לעבוד על עצמו,גירושין זה פיתרון קל יחסית מלהתמודד עם הנישואין גם אם אני אתגרש ואתחתן עם בעל אחר יהיו בעיות אחרות תמיד אז צריך להתמודד.למרות הגישה הזאת שלי אני די מיואשת כי אתמול הוא הודיע לי חגיגית שנמאס לו מרופאים ולחצים וכו והוא לא מוכן לעשות את הטיפול המתוכנן לחודשי הקיץ בארץ,גם כי התאריכים לא מתאימים לעבודה שלו והוא לא רוצה לבקש מהבוס שלו לשנוץ(תרוצים כמובן)גן יש לו בעצם פחד מלגדל ילד כי המצב הכלכלי שלנו הוא מתחת לממוצע יותר נכון אין לנו כלום,חיים מהיד לפה,והדף כבר התמלא ואני יכולה להמשיך לכתוב ולכתוב דוגמאות ...אבל אני בטוחה שאת הרעיון הבנת.אני שואלת מעומק הלב האם יש פיתרונות לבעיות כאלה גם אם הבעל לא טיפוס ששתף פעולה? (המלצתי לו על ויטמינים וטיפות שיעזרו לו ויתנו לו כוח והוא לוקח אותם ואז יש לו יותר כוח למחשב שלו ולא לחיי המין שלנו:)אשמח לקבל תגובתך ואם יש לך שאלות אני כאן בברכה

רציתי לציין שבעינין גרושין לבעלי לא אכפת להתגרש הוא אומר שאין לו כוח הוא אוהב אותי אבל לא מוכן להתאמץ בעצם.הוא רוצה חיים שקטים בלי רופאים בלי לחץ בקיצור הוא לא ממש מבין מה זה זוגיות נראה לי.לפעמים הוא אומר לי במריבה תחזרי לארץ לאמא שלך.אני מרגישה שבעצם אני זאת שמחזיקה את הקשר אם זה היה תלוי בו אז זה כבר לא משנה לו הוא כל הזמן מזכיר לי אני כבר בן 52 זה לא מענין אותי(הסקס)וכיוב..

מה קורה אם הבעל לא מוכן ללכת ליעוץ-טיפול?מה צריך להתגרש?

מה קורה אם הבעל לא מוכן ללכת לטיפול-יעוץ?צריך להתגרש חס ושלום?