פורום מכשור רפואי
מנהל פורום מכשור רפואי
לקהל המקצועי-עובדי הנדסות רפואיות בבתי חולים ועובדי הנדסה רפואית בחברות הנכם מוזמנים לספר לנו על תקלות אופיניות שראיתם שחוזרות על עצמם ועל הפתרון שביצעתם,המצאתם או גיליתם הנכם מוזמנים להכניס לינקים למצגות,תכניות וכו. ולינקים לאתרים מקצועיים שלדעתכם יעזרו לכולנו בעבודה השוטפת היום יומית. לאחר שיהיו הודעות רבות וטיפים,נוכל לאגוד אותם לספרון ולהפיץ אותם בין כולנו לשימוש יום יומי דוגמאות אופיניות לתקלות שטיפ מכל אחד מכם יכול לעזור לאחרים בפתרונם: 1) נשרף פיוז 7 אמפר בספק כוח למכשיר טרייד מיל-טיפ מומלץ להתקין על כל טרייד מיל פרוטקטור שיגן נגד קפיצות מתח והפסקות חשמל 2) פיתחי איוורור במוניטור קטן במכונת הרדמה חשופים, ונוזלים עלולים להכנס דרכם ולשרוף את כרטיס המוניטור-טיפ: יש לכופף פח אלומיניום בצבע שחור ולהתקינו עם סקוץ דביק סביב פתחי האיוורור כך שלא יוכלו לחדור נוזלים מבחוץ ועדיין החום מהמוניטור יוכל לצאת החוצה. 3) 4) הנכם מוזמנים בפורמט כפי שהצגתי להעלות נושאים ולכתוב את הטיפ
לעוסקים בהנדסה רפואית ובכל מיקצועות החשמל והאלקטרקוניקה באם תכתבו במנוע החיפוש המפורסם והידוע "גוגל" את מספר הרכיב לדוגמא 1N555 על גוק אלקטרוני או כל מספר המוטבע על רכיבי חשמל: ממסרים,מפסקים,מנועים,--תקבלו את המפרט הטכני שלו כולל שירטוט חשמלי נסו ותראו מצורף הלינק לאתר גוגל http://www.google.co.il/ תודה לאינג' זאב סרנה על המידע החשוב הזה.
מקור אור של חברת ISOLUX מודל MILLENNIUM עבר שינוי תכנון ע"י החברה - תוספת מאוורר כדי למנוע בעיות מחימום יתר.
מצלמות הלפרסקופייה הקשיחות מתחברות לאנדוסקופ קשיח(טלסקופ)ומקרינות את פנים הגוף בנתוחי לפרסקופייה על מסך 21 אינש בסיום הניתוח יש לפרק את המצלמה מהאנדוסקופ ולהניח בכלי שמוצמד לעגלת המוניטור בחלק מהעגלות במקום כלי צמוד קיימת מגירה ואז קורה שהמגירה בעת הסגירה או הפתיחה גורמת לנזק לכבל המצלמה הטיפ שאני מציע שישמתי כבר הוא לבטל את המגירה ובמקומה להצמיד לעגלה כלי פתוח ורחב שיכול להכיל את המצלמה עם הכבל שלה מגולגלים ומאוכסנים הדבר יכול לחסוך אלפי שקלים בשנה הוצאות אחזקה.
סינורי הגנה מקרינה שבשימוש יום יומי של טכנאי הרנטגן נוטים להתקפל כשהטכנאים מביאים אותם יחד עם מכשיר הרנטגן לתוך חדר ניתוח או למחלקה. הטיפ: התקנו על כל מכשיר רנטגן זרוע מנירוסטה שמסוגלת לנוע כמעט 360 מעלות ועלייה תלוי הסינור.היתרון בכך שבעת תנועת מכשיר הרנטגן הסינור נשאר תלוי עליו ונשמר ואינו מתקפל לפרטים נוספים-פנו באמייל [email protected]
שלום לכם לאחרונה עברתי נתוח בבית חולים ואמרו לי שכדי לחתוך את הרקמות בגוף משתמשים במכשיר "דאטרמייה" אבקש קצת הסברים מכם-מה פירוש השם? באיזה שנה התחילו להשתמש בו בעולם,כיצד הוא עובד,למה צריך פלטת הארקה .ולמה אמרו לי להוריד מהגוף טבעות לפני השימוש במכשיר.
פרוש המילה דיאתרמיה dia=דרך ,באמצעות therme=חום (מקור יווני ) החלו להשתמש במכשירים מסוג זה באמצע המאה שעברה. המערכת מיצרת חום בתדרים שונים של הזרם החשמלי,האנרגיה יוצאת דרך אלקטרודה קטנה וזאת ע"מ לחתוך רקמות תוך כדי עצירת דימומים או עצירת דימומים בלבד במהלך הניתוח . פלטת הארקה מודבקת לחולה קרוב ככל האפשר לאזור הניתוח ע"מ שהזרם היוצא מקצה האלקטרודה יעבור ישירות לפלטה וממנה למערכת וחוזר חלילה , במידה ותחבוש טבעת או שרשרת או כל דבר מתכתי אחר , הזרם עלול לעבור דרכם ובכך עלול המנותח לקבל כיוויה במקום החבישה . בברכה יונוביץ שי - ברסלויער בע"מ
לשי ולאילן תודה על תגובותיכם העיניניות והמיקצועיות בבקשה הסבירו : את המושגים cogulatio , cuting ן האם בשתי האפשרויות האלו שקימים בכל מכשיר דאטרמייה,יש מנגנון לעצירת דימומים בעת הפעולה? ספרו גם על פעולות נוספות:כגון עירבוב של שתי פעולות קגולצייה וקטינג יחד.ועל יתרונותיהם ועל היתרון שבשימוש תוספת גז ארגון בעת השימוש בדאטרמייה.
שלום לכם-לצורך עבודת פרויקט על מכשירי אולטרסאונד במסגרת פרויקט בלימודי הנדסה ביו רפואית אבקש מכם מידע על מכשירי אולטרסאונד היסטורייה של המכשירים-מי המציא אותם-עקרון פעולה-הבדלים בין סוגי מכשירים: 1) אולטרסאונד כללי 2) אולטרסאונד גניקולוגי 3) אולטרסאונד אקו לב האם שלושתם עובדים טכנית על אותם עקרונות??או שבכל אחד מהם יש תוכנות ספציפיות לתחום הרפואי? על איזה עקרון עובד הפרוב?גלי קול?גלי דופלר?כמה גבישים יש בכל פרוב?מה התדירות של כל פרוב? מודה לכם על התשובות
רפי אתה שואל והתשובה המפורטת ארוכה מאוד צור קשר ואסביר לך אפי 050-5698246
הייתי מעוניינת להבין מה זה אולטרסאונד בטן עליון ותחתון האם זה קשור לכללי או גם לוגינלי של נשים אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי
הייתי מעוניינת להבין מה זה אולטרסאונד בטן עליון ותחתון האם זה קשור לכללי או גם לוגינלי של נשים אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי
רפי שלום, קיימים סוגים שונים של מכשירי אולטראסאונד, המחולקים ל-2 קבוצות עיקריות: 1. Imaging (כולל את כל הדוגמאות שתיארת לעיל) 2. (Speed Of Sound ( S.O.S כל אחד מהסוגים כולל טכנולוגיה מיוחדת של משדר ומקלט (פרוב) העובד בתדרים מסוימים. כמות הגבישים הינה בהתאם לתכנון, תמיד בזוגות ולא פחות מזוג אחד. בהצלחה בהמשך, אבי מוצרי
שלום לך אני מצרף לעיונך כתובות של שתי חברות ידועות שעוסקות בייצור מכשירי אולטרסאונד,בודאי תוכל למצוא את התשובות לשאלותייך בהם הלינקים הם: http://www.philips.com/index.htm http://www.medical.siemens.com/webapp/wcs/stores/servlet/CategoryDisplay?categoryId=12761&langId=-1&catalogId=-1&storeId=10001&catTree=100001,12805,12761&overviewId=12761&userviewId=12823&parentName=Ultrasound&level=0
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
יש לי רעיון עיסקי למכשיר אולטרסאונד זקוק לאינפורמציה האם הוא בר מימוש אנא צרו קשר במייל תודה
האם G-01 מתיחס לנושא כמות שקעי החשמל שיש להתקין בפסי הספקה בחדרי החולים במחלקות ? ואם לא האם יש המלצות או תקנים בנושא זה ?
אבי שלום, הG-01 מתיחס רק למערכות הגזים הרפואיים (G בשביל GAS ) ישנה טיוטה של E-01 של משרד הבריאות למערכות החשמל בבי"ח אך היא לא רשמית עדיין. כיום אין תקן/מפרט הממליץ מהי כמות שקעי החשמל הדרושה בכל סוג של חדר בבי"ח (כמו שיש בG-01 לגבי שקעי גזים). ברמה היצורית פס האספקה מיוצר עפ"י חוק החשמל בארץ ופסי האספקה מאושרים ע"י משרד הבריאות - אבל זהו התקן הטכני - כלומר חיבורים, הארקות, בידודים וכו' בברכה, איתי גלייך
לאיתי התקן אם הוא קיים יקבע אתהמינימום הנדרש השאלה שאתה צריך לבדוק בזמן התכנון מהם הצרכים ומה יהיו הצרכים בעתיד באיזה מחלקה ואילו מכשירים יחוברו וכמה
יש לי ידע ונסיון בתליית מוניטורים רפואיים על קירות בטון, איטונג,גבס ועץ וכן ישירות על פסי האספקה.
האם משהו מכם ביקר בשנים האחרונות במכונים האונקולוגים על מנת להתרשם מהגידול העצום בכמות חולי הסרטן בעשור האחרון ?למיטב ידיעתי צבי אתה בתחום הרבה שנים....כדאי שתראה מה דעת ה FDA בנושא ומה דעת ה ICRP ולא היתי מקל ראש ממספר לא מבוטל של בדיקות CT מן הראוי שהאיש יקבל תשובות מאנשי מקצוע שיודעים לפרוט את הצילומים לרמות החשיפה האמיתיות ולא להשוות לכבישים המסוכנים שזאת גם מחלה אבל מסוג אחר אז אנא רבותי תתחילו להתעורר KOREN
לד"ר קורן שלום קראתי בעיון את דברייך כאן ובתגובה לשאלתו של מר איל גזית. נראה שאכן איכפת לך מאוד ואתה מכיר את הנקודות הדורשות טיפול ושיפור שאלתי אלייך-האם לדעתך צריכה לקום ועדה או אולי כבר היו כמה ועדות במשרד הבריאות,שתדון בכל ההיבטים שהעלת?? וגם אם יש נהלים וכו..כיצד אפשר לאכוף אותם-הרי העובד טכנאי הרנטגן משקיע שעות רבות ומבצע צילומים רבים ונמצא תחת לחץ רב-אז מי אמור לאכוף ולפקח שהוא יעבוד על פי נהלים לסיכום-ידוע לי שאחד הכותבים כאן בפורום-efi שאפילו השאיר את כתובת האימייל שלו תחת כתבות שלו, כבר מזמן החל לעזור ולטפל בנושאים שאתה מעלה-אולי יחד תשתפו פעולה בינכם תניעו תהליך ברמה הארצית לקידום הידע האיכות גם בנושא החשוב הזה. בהצלחה
היי יש תמיד מה לעשות על מנת להקטין את כמות הקרינה לנבדק ולצוות ביחוד בחדרי שיקוף וצינטור - ששם איכות המכשיר חשובה ביותר וכן מיומנות הרופא חשובים לקבל את הדיאגנוסטיקה בזמן שיקוף קצר - זה העיקר למנות קרינה נמוכות. ישנם כלים ללימוד הצוות לשקף בזמנים קצרים - כמובן שזה עולה ממון קיימים נוהלי עבודה בחדרי רנטגן - תלויים לפני טכנאי הרנטגן חייב להיות ממונה בטיחות קרינה בכל מוסד - ובטח גם לו יש בוס ישנם ביקורות תקופתיים רגיל פעם בשתיים - מייד לאחר החלפת שפופרת רנטגן- לממוגרפיה פעם בשנה או יותר יש חובה להשתמש בקסטות רגישות להקטנת הקרינה לתמונה ישנם זכרונות לתמונות המופקות מצילומי שיקוף על מנת להקטין את זמן השיקוף ישנם אמצעי מיגון לטכנאי ולניבדק במידת הצורך בתקלה שבה יש קרינה מיותרת - רואים זאת מיד כי התמונה לא יוצאת כפי שצריך - מחייב תיקון ובדיקה המכשיר. זו הביקורת המיידית של טכנאי הרנטגן. זה שיקולו של הרופא לתת מירשם לחולה וכן לשלוח אותו לצילומי רנטגן. אין צילום בלי הפניית רופא. האם תמיד זה מוצדק ? תמיד יודעים זאת לאחר מעשה. אם כל אחד יעשה עבודתו כנדרש - כולל בקרת הפציינט -המיקרים של קרינה מיותרת ילך ויקטן.
דר' קורן הבעיה המרכזית בנושא קרינה מיותרת היא הציוד הישן שאין נותנים עליו את הדעת. נכון להיום אין גוף בארץ המוסמך לאשר הפעלת ציוד רנטגן בהתייחס לאיכות התמונה. Quality Assurance קיים לא מעט ציוד שאיכות התמונה בו ירודה, הרופא נאלץ לשקף את החולה זמן רב יותר על מנת לתת דיאגנוזה, פועל יוצא קרינה מיותרת לחולה. אין כל גוף המוסמך לתת הוראה לסגור את החדר עד להחלפת מגבר הדמות או כל מערכת אחרת או אפילו החלפת הציוד. נעשה בעבר להקים גוף כזה אולם לצערי הדבר לא יצא אל הפועל.
אשמח לקבל מידע מכם בעלי הניסיון בביקורים בתערוכות באירופה ובארה"ב לאילו תערוכות אתם ממליצים לנסוע ומה שמות התערוכות האלו ותחומי התמחותם.
זיו שלום, בנושא ציוד רפואי יש את תערוכת מדיקה2004 מהגדולות והחשובות בתחום. תתקיים בדיסלדורף גרמניה בין ה-24-27 לנובמבר תכנס ל- www.medica.de בברכה, איתי גלייך
בנוסף למדיקה שמתקיימת בגרמניה, גם כאן אחת לשנתיים מתקיימת תערוכת ה- medax בדר"כ בגני התערוכה בת"א באזור חודשי פברואר מרץ. אילן בריבו- ברסלויער בע"מ
האם ה-G-01 קובע מי מורשה מוסמך לטפל במערכות חמצן אויר וניטרוס בבתי חולים האם יש בארץ מישהו שמלמד ונותן תעודה לעסוק בתחום לעובדי אחזקה בבתי חולים לדוגמה: הרי למתקיני בלוני גז בישול ביתי יש תעודה לחשמלאי יש רשיון ותעודה האם לעוסקים באחזקה והתקנה של מערכות גזים רפואיים בבתי חולים,יש רשיון??? האם קיים מתקין מערכות גזים רפואיים מוסמך כפי שקיים במערכות גז בישול ביתי?? אודה על תשובות כאן בפורום
אבי שלום, אין היום עדיין גוף שמסמיך עוסקים באחזקה והתקנה של גזים רפואיים. משרד הבריאות עורך קורסים והשתלמויות בנושא אך ללא תעודה יעודית עדיין. לחברה כגון "זילברמן", שמייצרת את הציוד, יש סמכות וחובה להסמיך את הטכנאים שלה במסגרת מערכת אבטחת האיכות ISO9001-2000 G-01 במתכונתו כיום אינו עוסק בנושא הבעייתי הזה. ישנה טיוטה לגרסה חדשה של G-01 העוסקת בנושא וקובעת שההפעלה והתחזוקה של מערכות הגזים הרפואיים תתבצע ע"י "מפעיל מוסמך" ושההסמכה תתבצע ע"י גוף ממשלתי אולם עד הפעלת תוכנית ההסמכה הזו, המוסד הרפואי יהיה מוסמך להסמיך "מפעיל מוסמך" עפ"י קריטריונים (המפורטים בטיוטה החדשה של ה G-01 ) כאמור, הG-01 החדש עוד לא נכנס לתוקף. בברכה, איתי גלייך-לפרטים נוספים צוות החברה עומד לרשותכם בכל עת-שמעון,איתי,יעקוב,חווה-טלפון 039303186
שלום , אני מבקש להודיעכם על השלמת הכשרתי לתפקיד MEDICAL GAS INSPECTOR ASSE6020 . על פי נוהל G01 , רק מחזיק בתעודה זו מוסמך ורשאי לפקח ולבחון מערכות גזים רפואיים בכל שלבי הביצוע , משלב הקמתן או הרחבתן. ניתן ליצור קשר גם בטל: 052-6013133
שלום לאבי עבודי האם אנחנו מכירים? אצלנו בבית החולים ישנו אדם שעבר קורס בנושא הזה. הקורס התקיים בבית חולים רמב"ם. צביקה גרינברג
תשובה לשאלה זו אני מצפה לנציג משרד הבריאות . אבי ממליץ לפנות לאינג' דני בראון.
זיו שלום רציתי לשאול, איפה ניתן להשיג תמונות של ניתוחים שנעשו בעזרת לייזר? בתחום האונקולוגיה, רפואת שיניים, אורולוגיה, קרדיולוגיה... מודה על שיתוף הפעולה
למאור שלום כיום ניתן לתעד ולצלם כל ניתוח ולקבל תמונות צבעוניות דיגטליות-בעזרת מערכת האנדווויגיון(אנדוקום לשעבר) תיק החולה ממוחשב ומונות מהנתוח מתועדות כמו כן בודאי ניתן דרך אתרי אינטרנט למצוא תמונות בו נמתין אולי אחד הקוראים כאן יוכל לכוון אותך לאתר כלשהו ואו לשלוח אלייך לאימייל תמונות בהצלחה-והעיקר הבריאות
בשבוע האחרון הגיע לנתוח TUR חולה עם קוצב לב. שאלתי- האם יש בארץ מכשירי קצה LOOP לworking element לשמוש ביפולר. אופציה זו יכולה להוות פתרון גם לשמוש בגליצין. תודה מראש-רחל
נכון להיום לא קיימת מערכת טובה הנותנת פתרון לדרישתך . קיימות שתי מערכות ביפולאריות לעבודה בתוך סביבת נוזלים בעיקרון מיוצרות ע"י אותו יצרן תחום גניקולוגיה מיוצג ע"י חברת ג'ונסון - גיינקר תחום אורולוגיה מיוצג ע"י חברת נאופרם - ג'ירוס מומלץ לבדוק ישירות מול הנציגים . מדובר ברכישת מערכת שלמה ולא לופים בלבד . !!! בברכה שי
לעצם שאלתך...כן קיים היום מכשיר ביפולארי שמשווק ע"י חברת נאופרם- ג'יירס, אך הוא בא בעקבות הצלחת ה-גיינקר (versapoint) של ג'ונסון בתחום הגניקולוגי, הוא נכנס לשיווק בארץ לפני כ-6 חודשים. לגבי יעילותו..הדעות חלוקות.. מה גם ששני המכשירים הן גיינקר והן גיירס מבוססים על יחידת קצה חד פעמית בקוטר אחד בלבד, לעיתים קטן מידי, חברת karl storz הגרמנית, הציגה בכינוס האחרון באיטליה את האב טיפוס של המערכת החדישה שלה שתהווה פיתרון הן לגניקולוגיה והן לאורולוגיה, ביחידות קצה רב פעמיות!! ובגדלים שונים, עם כניסת מערכת זו לשוק היא תהווה פריצת דרך בתחום. בריבו אילן- ברסלויער בע"מ
לאלעד כיום החוקרים במפעלים למיכשור רפואי עובדים על פיתוח של מכשיר שיוכל לתת את תוצאות כל בדיקות הדם ללא צורך בלקיחת דם פיסית מאיתנו.להערכתי זה יקח עוד 5 שנים עד שהמכשיר יצא לשימוש לקהל הרחב * ידוע לי שבמיקרים מסוימים רופא בלבד יכול לקחת דם מאזור הפסעה במקום מהזרוע. עצתי לך בינתיים: הצג את שאלתך בפורום מידענות רפואית ופורום רפואת המשפחה באתר הזה- ראה לינקים:http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/237 בהצלחה
אני חייב לעבור סדרה של בדיקות דם, יש לי בעיה עם מחטים פשוט אני לא יכול שהם מתקרבים אלי ובטח שלא בדיקת דם. ניסיתי לתת ואין אני לא יכול בכלל. תגיד לי שיש פיתרון...
יש עבורך 2 פתרונות. הראשון: ההכרה העצמית בכך שמחטי בדיקות הדם הינן בעלות קוטר מינימלי לשם "כניסה" עדינה ולא טראומטית דרך העור אל כלי הדם במינימום מאמץ מצדך ומצד האחות.כמו כן כמות הדם הנשאבת קטנה ואינה משתווה לתרומת דם. השני: מדבקות אלחוש בנקנות בבתי מרקחת ומוצמדות לעור לפני הבדיקה (כמחצית השעה טרם הבדיקה) ומוסרות לבדיקה עצמה. כך לא תחוש בכאב בבדיקה עצמה ובזמן איחוי נקודת חדירת המחט למשך כשעה אחרי סיום הבדיקה.
שאלה אל העוסקים בהנשמה והרדמה בבתי חולים מה הלקחים שהפקתם מהאירועים שקרו בשנים האחרונות של הפסקות באספקת חמצן ואויר האם הותקנו מערכות גיבוי חמצן ואויר שנכנסות אוטומטית לפעולה?האם יצא תקן מחייב בעקבות האירועים?
אבי שלום, כיום מתקינים בכל ביה"ח מערכות גיבוי מחלקתיות לחמצן ואויר רפואי שנכנסות אוטומטית לפעולה במקרה של כשל. ישנו מפרט G-01 של משרד הבריאות שמפרט את כל הדרישות ממערכת הגזים הרפואית של בי"ח. מפרט זה עומד להפוך לתקן בקרוב. אם תרצה מידע מפורט יותר, ניתן לפנות אלי-אני עובד בחברה המייצרת ומתקינה את המערכות הנ"ל בבי"ח השונים בארץ ובחו"ל. בברכה, אינג' איתי גלייך 039309186
היכן אני יכול לקבל את מפרט G-01 ? עלי לעמוד בתקן זה בעבודתי ואיני מוצא אותו?
אבקש לדעת מה ההבדל בין אוויר שמגיע למכונות הנשמה מקומפרסור חשמלי שנמצא בבית החולים לבין אוויר שאנו משתמשים בו למלא את הצמיגים ברכב שלנו. האם אויר בבית החולים עובר טיפול כלשהו שהופך אותו לאוויר רפואי?ואם כן מה הטיפול הזה?
דרגת הסינון של האוויר הרפואי גבוהה יותר.
אבי שלום, אויר רפואי הניתן לחולים, כמו גם חמצן, נחשב לתרופה ומוגדר בפרמקופיה האמריקאי. במפרט G-01 של משרד הבריאות למערכות גזים רפואיים מוגדר איכות האויר הנדרשת מהקומפרסורים. כיום כבר נדרשת אפילו מערכת אספקת אויר נפרדת להפעלת הכלים הפניאומטים בחדרי ניתוח. ברמה הבסיסית האויר הרפואי עובר סינון עדין לחלקיקים (0.01מקרון) ,סילוק של אדי שמן ויבוש אדי המים וכמו כן עובר ניטור של רמת CO ו-CO2 ונקודת הטל (מדד ללחות שבו). למידע נוסף, הנך מוזמן לפנות אלי בדואל הרשום מעלה או בטלפון 039309186בברכה, אינג' איתי גלייך,
מי יודע על המכשיר הזה?איך בכלל אפשר לישון איתו ?יש פתרונות אחרים?
מכשיר זה נועד לתמיכה וסיוע נשימתי, הוא מסייע ביעילות לפינוי הפחמן הדו חמצני מהריאות ולאיוורור הריאות כולל שיפור בחמצון. המכשיר מספק לחץ אחד קבוע באמצעות טורבינה קטנה (מאוורר) דרך צינור רחב לכיוון המסיכה המוצמדת בדכ' לאף המטופל בעזרת כובע מתאים. קיימים בעולם מעל 20 יצרנים שונים למכשירים מסוג זה, בארץ מוכרים לי כ- 10 יצרנים שונים שמשווקים ע"י מס' ספקים. קיימים גם אין ספור סוגי מסיכות שונים והמגמה העולמית היא של עליה בשימוש במכשירים אלו.. לרוב המכשיר משמש למצבים בהם המטופל סובל מדום נשימתי חסימתי בשינה כלומר חסימת קנה הנשימה במהלך השינה והפסקת הנשימה. הפסקת הנשימה מלווה בדכ ביקיצה ממצב שינה וניסיון לחדש את אספקת האוויר, מצב זה פוגע באופן קריטי באיכות החיים. הטיפול ייחודי ומסייע רבות בשיפור איכות השינה ושיפור ניכר באיכות החיים של מטופלים רבים בעולם. בדכ' אנשים הסובלים מבעיות אלו מאופיינים באחד מהסימפטומים הבאים: עייפות יתר במשך היום עד כדי נימנום, ירידה בתיפקוד היומי, קוצר נשימה במאמץ או בזמן תנועה רבה, כאבי ראש חוזרים בבקרים, שינויים התנהגותיים כעצבנות יתר ואובדן זיכרון, אישפוזים חוזרים על רקע נשימתי או ביקורי רופא חוזרים על רקע נשימתי ולמקבלי חמצן בדכ' הגברת השימוש במס' השעות ביממה ועליה בנתון זרימת החמצן. הפיתרון הראשון המוצע בדכ' לסובלים מהסוג הנ"ל הוא הפחתת משקל ניכרת ושינוי הרגלי החיים באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית. לצערנו השמנה היא מגיפת העולם המערבי והמודעות לה גדלה מיום ליום בעולם אך בארץ נוטים לנהוג בהתעלמות מההמלצה הנ"ל. לפיכך הפתרון הבא הוא המכשיר הזה אשר מנסיוננו כעבור 3 ימים בממוצע אדם שהתנסה והמשיך להשתמש במוצר אינו מעוניין להיפרד ממנו. רבים נוסעים לחו"ל או לנופש בארץ עם המכשיר שהופך לחלק בלתי ניפרד מחייהם. מקווה שקיבלה תשובה מספקת.
כן ,תשובה מלאה אחזור אליך בהקדם ברשותך תודה
אלי קרקו שלום שמתי לב שאתה מפגין ידע רב בנושא המסכת שינה cpap אבקש את עזרתך בשמות ואתרים של יצרנים ומשווקים בארץ אני זקוק למסכה ואם אפשר המלצות וטיפים בנושא בתודה charli
שלום לכם אני גר במושב מרוחק מבית חולים שעה נסיעה.העלנו שאלה במושב והיא: באם אנו צריכים פינוי לבית החולים בגלל אירוע מוחי או התקף לב ומחברים אותנו באמבולנס לבלון חמצן,איך יודעים לכמה זמן מספיק הבלון. וגם כאשר אני מגיע לבית חולים ומעבירים אותי מהמחלקה לחדר נתוח או מחדר הנתוח למחלקה-מי מבטיח שבלון החמצן לא יגמר באמצע העברה,ולכמה זמן הוא יספיק? אודה לכם על התשובות יעקוב
להלן התשובה לשאלתך: ראשית לפני הצבה בנוסחא יש לבצע איסוף נתונים 1. מהו נפח הגליל שברשותך- ניתן למצוא בדכ' טבוע בצוואר הגליל ליד האות L ולא ניתן לשאול את מי שממלא עבורכם את הגליל.. 2. מהו הלחץ השורר בגליל- ניתן לראות במחוג מחוון הלחץ של הוסת. בדכ' נע בין 150-200 אטמוספירות או BAR . 3. מהו קצב זרימת החמצן שאנו נותנים למטופל וזה נקבע אינדיבידואלית. בליטרים לדקה. הנוסחא: מכפילים את לחץ הגליל בנפח הגליל ומחלקים בקצב זרימת החמצן למטופל התוצאה המתקבלת היא של זמן פעולת הגליל בדקות להפיכה לשעות לחלק ב-60 את התוצאה כפי שכבר הבנת בוודאי ניתן לבצע את החישוב בכל נקודת זמן כאשר ישנם רק 2 נתונים שמשתנים בנוסחא. האחד לחץ המילוי שהולך ויורד כתלות בזמן ובכמות הזרימה שמסופקת למטופל והשני היא כמות הזרימה המשתנה בין מטופל למטופל ובהתאם למצב אצל אותו המטופל. בהצלחה
בהמשך לתשובתו הנכונה של אלי קרקו אוסיף דוגמאות מעשיות מהשטח בבתי החולים מקובל להשתמש לצורך העברת חולים במיכלי חמצן בנפחים של 3 ליטר ואו 5 ליטר שעשויים מאלומיניום ועל פי הנחיות היצרן מותר למלא אותם בחמצן במקסימום לחץ 130 אטמוספרות.-גובהו של 3 ליטר 40 ס"מ וגובהו של 5 ליטר 60 ס"מ ורוחבם 15 ס"מ הערה: המילוי על פי הנחיות והמלצות הוא רק עלידי גורם מוסמך חיצוני(לא בבית החולים) שגם דואג לבצע בדיקת תקינות למיכל כל 5 שנים(כתוב תאריך בדיקה אחרון על כל מיכל) נציב נתונים בנוסחה : כמות חמצן במיכל=נפח המיכל כפול הלחץ של החמצן בתוכו כלומר: כמות החמצן בבלון בנפח 3 ליטר תהיה=3 ליטר כפול 130 אטמוספרות=390 ליטר כעת נחלק את המספר 390 ליטר, בכמות הזרימה(flow ) שאנו מספקים לחולה. נבחר לדוגמא כמות של 5 ליטר לדקה(הכמות הרצוייה נבחרת עלידי הרופא) ונקבל את הזמן שיספיק החמצן בבלון כלומר: נקבל תוצאה=78 דקות ואם נחלק ל60 נקבל 1.3 שעה.. מסקנה: מיכל בלון קטן בגובה של 40 ס"מ שנפחו 3 ליטר מסוגל לספק חמצן במשך 1.3 ש באם מספקים זרימה של 5 ליטר לדקה לחולה ברור לכן שאם נספק זרימה כפולה פי שתיים(לדוגמה 10 ליטר לדקה) החמצן יספיק לחצי מהזמן הזה כלומר ל-39 דקות לגבי נפחים מקובלים של מיכלי חמצן באמבולנסים להערכתי יש גם מיכלים בנפחים 3 ליטר ו5 ליטר וגם בנפחים 20 ושלושים ליטר נשמח לקרוא על הערכה זו תגובה של אחד החובשים הקוראים כאן
שלום הנני בן 31 ב 7 השנים האחרונות עקב כאבי בטן, ראש ובעיקר פרקים ועמוד שדרה ביצעתי מגוון עצום של בדיקות הדמיה. בבדיקות הרבות שבוצעו לא נמצא משהו מהותי מאוד ואובחן לי לפני שנה פיברומיאלגיה. בשנה האחרונה הלכתי לפסיכולוג קוגנטיבי ויצאתי מהחרדה המתמדת לבריאות שלוותה למצבי. אני חוזר לפעילות לאט לאט ולהנאות חיים למרות שעדיין סובל מכאבים פה ושם. אבל אני כבר לא מפוחד מהבריאות כמו בעבר וכעת נמנע מבדיקות כבר שנה. ובכל זאת סוגיה אחת מפחידה אותי קצת. במהלך השנים הללו עשיתי בדיקות רבות עם קרינה רבה. להלן היקף הבדיקות שביצעתי ב 8 שנים ( ספרתי ): 5 בדיקות סיטי ( 2 בטן, 2 צוואר, 1 מוח ) 3 MRI 16 אולטרא סאונד 3 צילומי קיבה פסאג' עם בריום 6 מיפוי עצמות! 54 צילומים ( כמובן שבכל "צילום" יש כמה צילומים. למשל צילום צוואר מכיל 2 צילומים כך שסה"כ יש לי כ 100 ! דפי צילום בפועל ). האם ייתכן והיקף הבדיקות העצום גרם לי נזק משמעותי בגוף? יש דרך לבדוק זאת? האם הסבירות שלי לחלות בסרטן עלתה משמעותית ואני צריך להיות באיזה שהוא מעקב? האם מעתה במידה ואצטרך לעשות בדיקת צילום או הדמיה עליי להמנע? מה דעתך? תודה רבה רבה!
לאייל . MRI אולטרא סאונד לפי הידוע אין בהם סכנה מיפוי עצמות יש בזה קרינה אבל ממש זניחה יחסית לשאר הבדיקות- אין לזה משקל מבחינת חשיפה לקרינה תמיד יש לתת מחשבה - גם לעתיד - האם התועלת בבדיקת רנטגן עולה על הנזק שבקרינה . הנזק בקרינה הינו סטטיסטי - תלוי בכמות הקרינה המצטברת עם השנים , בגיל בה יש חשיפה ( למשל אין לבצע קרינה לעוברים אלה לפי אישור מיוחד של רופא) ככל שהגיל נמוך הסיכון לחשיפה גדל
זאב שלום אנו משערים שבבדיקות ב-MRI ואולטרא-סאונד אין בהן סכנה. אולם יש לציין שלא קיים מספיק שנות נסיון ומחקרים בנושאים אלו. לעומת זאת קרינת X-RAY נמצאת בשימוש הרפואה מעל 100 שנה. הצטבר מספיק נסיון ונעשו מספיק מחקרים כדי לדעת מהו הנזק שנגרם לנבדק כתוצאה מקירנה זו, וכיצד להגן עליו. מכשירי הרנטגן כיום פולטים הרבה פחות קרינה מאשר לפני 40 או 50 שנה, והנבדק חשוף פחות לקרינה. לא פגשתי באנשים המודאגים לטוס לחו"ל, כאשר 30 דקות טיסה בגובה 30.000 רגל הם סופגים קרינה קוסמית שהיא שוות ערך לצילום פנורמי לשינים, (0.002mSv) כלומר ב-3 שעות טיסה לאירופה סופגים קרינה שוות ערך ל-6 צילומי פנורמה. אם זאת אני מציע לאייל לפנות למשרד הבריאות למחלקה לפיקוח על הקרינה טל' 03-5352071 בראשותו של אבי קרבל-אל ולציין באיזה מכונים עבר את הבדיקות ולקבל תשובות ברורות בנושא.
אני מעוניין לרכוש מד ל"ד דיגיטלי. איזו חברה עדיפה? איזה מכשיר נותן קריאה מדוייקת? למיטב ידיעתי מרבית המכשירים הללו נוטים לזייף. נא המלצותיכם (אם אפשר גם מחירים), תודה.
שלום לך-בפורום הזה קיימנו דיון רחב על נושא דיוק מדי לחץ הדם האלקטרוניים-ראה את הדיון שהתקיים בתאריך 27/9/04 תשובה לשאלתך הספציפית: מחירי מדי לחץ דם אלקטרוניים שקונים בבתי מרקחת לשימוש אישי הם בין 350 שקל ל-500 שקל מכשיר גדול יותר כפי שיש בבתי חולים עולה החל מ-1400 דולר ומעלה. את יתר התשובות ראה בדיון מה-27/9/04 חפש כאן בפורום הזה
האם משהו מכיר דרישות EMC בעיקר EMISSION למוצר רפואי הנמצא בסביבת MRI ? האם משהו נתקל בבעיות EMISSION בתדרים נמוכים המפריעים לתפקוד ה- MRI ?
לשלומי שלום אצלנו יש מכשיר MRI וכאשר ניסינו להפעיל,בעת בדיקה לחולה מוניטור א.ק.ג או פלס אוקסימטר-נתגלו הפרעות קווים שחורים על התמונה. להפעלת מכשירים רפואיים בסביבת קרינה אלקטרומגנטית בעת בדיקת mri ,יש לרכוש מכשירים שכתוב עליהם מראש-mri compatible אלו מכשירים שהמעטפת שלהם עשוייה מאלומיניום ואו שהם נמצאים בתוך כלוב פראדי אכן רכשנו כאלו וכיום יש לנו בתוך החדר: מוניטור להרדמה שמודד גם סטורצייה וגם אקג וכולו נמצא בתוך כלוב פראדי--פרוב הסטורצייה עובד ללא כבלי חשמל רק עלידי סיבים אופטיים. ויש לנו מכונת הרדמה שעשוייה כולה מאלומיניום כך שאינה מתמגנטת ואינה משפיע על איכות התמונה. ברור שהמכשירים האלו יקרים לעתים פי שניים ממכשירים רגילים שעובדים בחדרי נתוח ומחלקות וכו. לפרטים נוספים ואו לראות את המכשירים.הנך מוזמן לבוא לביקור אצלנו באסותא התקשר לתאם מראש 0528302017 זיו
קיים מכשיר רפואי בשוק הבודק את התפתחות הילד החל מגיל 4.5 שנים עד גיל 18. מכשיר זה מבוסס על האטלס של גרוייליך ופאי , שבאמצעות מבנה העצמות של כף היד, ניתן לראות בדיוק באיזה שלב התפתחותי נמצא הילד, ומהוא הגיל הביולוגי האמיתי. הטכנולוגיה הקיימת היום בעולם מבוססת על צילום רנטגן (כידוע קיימת קרינה בכל צילום רנטגן) של כף היד ובאמצעות ניתוח הנתונים והשוואה לאטלס של גרויליך ופאי יודעים מהוא גיל הילד. המכשיר החדיש עובד על טכנולוגיה של אולטראסאונד שאין בה שום קרינה. הבדיקה עורכת פחות מדקה והתוצאות מתקבלות מידית. החברה הממוקמת בישראל, פיתחה את המכשיר היחיד מסוגו בעולם אשר מודד את גיל העצמות לילדים בגילים 4.5-18 המכשיר הזה הוא היחיד מסוגו בעולם אשר יודע לקבוע גיל עצמות ולחזות את גובה הילד ללא קרינת רנטגן(X-RAY). התהליך מבוצע בסריקת אולטרה סאונד ונתינת תשובה מידית. כיום הבדיקות מבוצעות בבית החולים קפלן במרפאתו של ד"ר צדיק לילדים מגיל 5 ומעלה לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי 0522567355
לאבי שלום תודה על המידע החשוב והמעניין. לדעתי אם אכן המכשיר הוא המצאה וטכנולוגיה ישראלית,אז זו גאווה נוספת למדינתנו הקטנה. שאלה אלייך:אני מבין מדבריך שהמכשיר יכול לחזות את הגובה שהילד יגיע אליו, האם יש הוכחות ומחקרים שבוצעו שמצאו שמה שהמכשיר חזה אכן התקיים?ואם כן אז באיזה גיל מומלץ לי כאבא לבוא עם ילדי לבדיקה כזו כדי אם חשוב לי לדעת לאיזה גובה הם יגיעו.
זיו שלום, אכן בוצעו ניסויים קליניים רבים על אוכלוסייה של מאות ילדים ברוב היבשות: אירופה, אסיה ואמריקה והתוצאות שהתקבלו היו מדויקות מאוד. המכשיר ניבדק ואושר על-ידי גורמי התקינה הבינלאומיים, וממומלץ מאוד על-ידי רופאים בכל העולם כולל מדינת ישראל. ניתן לחזות את גובה הילדים החל מגיל 5 שנים. יתרה מזו בענף הספורט נשלחים המון ילדים צעירים לבדיקה הנ"ל וכך הנער/ילד יכול לתכנן את עצמו בצורה הרבה יותר טובה. לפרטים נוספים אשמח לענות לשאלותיכם בטלפון-0522567355 אינג' אבי מוצרי
במסגרת בדיקות תקופתיות שנערכות למכונות הרדמה מתגלים מדי פעם כשלים במכלולי O.F.P.D . "OXYGEN FAILURE PROTECTION DEVICE" תפקיד המכלול הזה הוא לאפשר את זרימת הנייטרוס והאויר במכונה כתלות בחמצן. ע"י בדיקת משתמש פשוטה ניתן לבדוק את תקינות המכלול. לפרטים נוספים ניתן לפנות ליוסי לנקרי 050-6899265
ליוסי שלום רב אכן דברייך הם מידע חשוב לציבור הרופאים וטכנאי ההרדמה ואני מקווה שציבור זה יכנס לפורום הזה ויקרא אותם ולציבור הרחב אומר-אל דאגה לא מדובר בכשל קריטי שמשפיע על מהלך או איכות הנתוח. לדעתי באם כל משתמש יכול לגלות לבד כשל זה או אחר,רצוי שהחברה שאתה עובד בה תוציא מכתב לכל המשתמשים בכל בתי החולים עם הסבר כיצד לבצע את הבדיקה-וכך אכן היא תבוצע ויהיה גם תיעוד והנחייה לביצוע מטעם מנהל מחלקת הרדמה בכל בית חולים ממתינים למכתבכם
זאת בדיקה בסיסית יום יומית שעל טכנולוג הרדמה לבצע. היא פורסמה בספריה המקצועית באתר הטכנולוגים (TECHMED.CO.IL )כבר לפני יותר משנה במסגרת הפעולות שעליהם לעשות.
האם יש הבדל בין מצלמות אנדוסקופיה גמישה וקשיחה, ואם כן - מהו והיכן ניתן ללמד על כך. האם ניתן להשתמש באותה מצלמה לשני השימושים, ואם לא-למה והאם ניתן להתגבר על כך? בתודה מראש, אורון
מצלמות אנדוסקופייה קשיחות ניתנות להרכבה על טלסקופ שתקוע בגוף וניתן להזזה וכך בעזרתם ניתן לראות על מסך של טלויזייה את פנים הגוף וניתן מפתחים נוספים בבטן להחדיר כלי נתוח ולבצע נתוחי בקע,כיס מרה,ועוד באם מפרקים את המצלמה מהאנדוסקופ,ניתן לקרב את העין אליו ולהסתכל ישירות דרכו לתוך פנים הגוף-ניתן לרכוש מצלמה כזו בנפרד ולהתאימה לכל סוג אנדוסקופ ואו למיקרוסקופ וכו.למעשה כל הפעולות שהיו מבצעים בעבר ללא מצלמה בהסתכלות ישירה לתוך הגוף דרך טלסקופ(אנדוסקופ) או דרך מיקרוסקופ נתוחי,מבוצעות כיום בעזרת מצמלמות קשיחות שמקרינות את התמונה על טלויזייה לרופא המנתח ולעוזריו-לזה קוראים כיום: נתוחי לפרסקופייה. מצלמות גמישות,מותקנות באופן קבוע על אנדוסקופ גמיש לא ניתן לפרק אותם ולמעשה כל האנדוסקופ משמש לפעולות ספציפיות לדוגמא:ברונכוסקופ ,גסטרוסקופ,אורטרוסקופ קולונוסקופ וכו.. בדרך כלל מכשירים אלו רוכשים יחד עם מקור אור ומערכת פיקוד ובקרה והם יקרים בהרבה מהמצלמות הקשיחות
כמובן שיש הבדל. הרי לשם כך יש שני סוגים. מצלמה אנדוסקופית קשיחה משמשת בעיקר בחדרי הניתוח לפעולות שאינן בעלות תנועתיות גבוה.כלומר חדירה לגוף בזוית ישרה מספקת בהחלט. משתמשים באנדוסקופ גמיש בפעולות בהם רוצים לחדור לאברים מפותלים כגון : גסטרו'-כאן מדובר על המעיים והקיבע שהם מפותלים מאוד, מערות האף הוושת וכו'. מכשירים גמישים קצרים העברת התמונה נעשית באמצעות סיבי פייבר אופטי אל ראש המכשיר אליו מתחברת מצלמה. במכשיר הקשיח העברת התמונה מתבצעת לרוב ע"י סדרת עדשות המסודרות בתוך שרוול מתכתי קשיח.במכשיר גמיש ארוך המצלמה (CCD) נמצאת בקצה המכשיר ומספקת תמונה טובה בהחלט. טכנולוגיה זו עברה לתחום המכשירים הקשיחים אך לא צלחה בעיקר עקב בעיות לוגיסטיות בסטריליזציה אחזקה ועלות גבוה של המכשיר. מכשירים גמישים מגיעים אף לאורך של 2 מטר לעומת הקשיחים המגעים לאורך של עד כ-0.5 מטר . לגבי אפשרות השימוש במכשיר גמיש במקום קשיח הנהוג היום איני יודע לענות. לי נראה על פניו שאין בעייה להשתמש בגמיש בעל אותו קוטר והמעביר אותה כמות אור כמו הקשיח.
האם אפשר לתת מידע לגבי מטרת המכשיר בשלב הטרום בית חולים (מד"א) אופי השימוש ,ערכים תקינים וכו.
לאילון שלום נושא הקפנוגרפייה התקדם והשתכלל מאוד בשנים האחרונות וכיום בעבודה בחדרי נתוח בכל מוניטור שמנטר נתונים המודינמיים של החולה המורדם,קיימת עקומת קפנוגרפייה שמראה את צורת הגל המדוד -co2 הנפלט מהחולה.ערכים נורמליים אמורים להיום בין 37 ל-40 או באחוזים(סביב ה-5 אחוז) באמבולנסים קימת שיטה מהירה לאיבחון בעזרת מתקן שמשנה צבע בהתאם לכמות ה-co2 שנפלט מהחולה לפרטים ומידע מדעי ומדוייק יותר כנס ללינק האנציקלופדייה הקלק על האות c וחפש את המילה capnometer http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/encyclopedia.html
המתקן המשנה צבע בדכ' מצהוב לסגול מבוסס למיטב ידיעתי על סוג של נייר לוקמוס השימוש החשוב ביותר באמבולנס הוא למטרת זיהוי אינטובציה תקינה לריאות ולא לקיבה כידוע מהקיבה לא יהיה חילוף גזים והופעת CO2 למדקדקים אולי יהיה חשוב לדעת מהי כמות ה-CO2 אבל כאמור זו לא המטרה העיקרית ברוב המקרים המנוסים רואים אם בית החזה מתרומם בהנשמה או הבטן מתנפחת
כיום קיימים מכשירים ניידים קטנים וכן ברוב המוניטורים להעברה ובדיפיברילטורים האופציה למדידת קפנוגרפיה וקפנומטריה כלומר מדידה גרפית ומדידה מספרית שני הפרמטרים נותנים אינדקציה מידית למטפל על איכות הנשימה וההנשמה http://www.oridion.com/english/clinical_solutions/capnography/educational_resources/ems.html באתר זה ניתן לקבל מידע חשוב ממקור ראשון בנושא
לידיעתך,מכשיר הקפנומטר באמבולנסים מחובר לטובוס,ואינו קורא את המדידה בזמן הפרשות או כאשר החולה ללא דופק.
הופיע מאמר חדש בנושא על פיתוח מכשיר כזה שמותקן בפה. בשלבי פיתוח. האם וכיצד ניתן להצטרף לקבוצת המחקר, על מנת להתנסות במכשיר או היכן ניתן להשיג את המכשיר
לעידית שלום.העברתי את בקשתך שאלתך לכמה גורמים מיקצועיים בתחום.אני תיקווה שבקרוב תיתקבל התשובה בפורום הזה.
האם יש סיכוי לקבל מידע... יש הרבה אנשים עם בעייה של יובש בפה רב תודות מראש
אנא תשובה
אמי סובלת מיובש בפה בלוע ובאף עד כדי חנק בלילה האם יש אפשרות להתעדכן לגבי המכשיר החדש ולהתנסות בו תודה שרי
טרם קיבלתי תשובה עיניינית בנושא, מפורום מכשור רפואי מקווה שתתפרסם תשובה וגם כתבה על המכשיר, בעיתונות זה משהו בתהליך פיתוח/ניסוי קליני נמתין בסבלנות...
כידוע לכם יש גלולה אלקטרונית שלאחר שאנו בולעים אותה היא מסוגלת לצלם ולשדר תמונות מהמיקום בו היא נמצאת. בעלי ניסיון אישי בבליעת הגלולה ובעלי ניסיון טכני בתיפעול המכשיר-נשמח לקבל מכם מידע
גלולה כזו מיוצרת בארץ על ידי גיוון אימג'יניג ביוקנעם. ביקור באתר החברה: http://www.givenimaging.com
קיימת חברה מתחרה ביפן
ראו את הלינק מאמר שמצאתי באתר ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3010986,00.html
מחפשת חוות דעת מנשים שהשתמשו במכשיר "מטרניטי יוניט" במהלך הלידה. מעוניינת לשמוע הכל, לטוב ולרע תודה רבה, טל
שלום טל, לי אין נסיון אישי, אבל אצרף לך מידע (כנראה זו החברה המשווקת)- http://www.mdspharm.co.il/maternity/information.asp בפורום הריון ולידה-תמיכה, יש חוות דעת של צליל, מנהלת הפורום. תיכנסי לפורום, ובמשבצת חיפוש בפורום זה, תרשמי - מטרניטי יוניט - או לפי - טנס . בכל אופן, הבנתי שזה מכשיר רפואי לכל דבר, ומכיון שכך, אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל. כל טוב, אהובה
שלום טל ! הנה הגעתי עד לכאן... אני אכן השתמשתי ב"טנס" בלידה אחת, והייתי מאד מרוצה ממנו : הוא לא מנטרל את הכאב לגמרי, אבל מטשטש אותו ונותן תחושת שליטה מסוימת. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל זו היתה הלידה הכי מהירה וקלה שלי (ויש לי כמה כאלה ברקורד...) למרות שהתחילה בזירוז. מצד שני - לא נעזרתי באפידורל בלידות, אז אולי קנה המידה שלי לגבי כאבים "נסבלים" שונה משלך. בלידה שאחריה (בבית חולים אחר) הטנס הועיל לי, אבל מאד הלחיץ את הצוות הרפואי שהחליט שהלידה לא מתקדמת בגללו (היא הסתיימה בניתוח שהבהיר למה הלידה נתקעה, אבל זה כבר סיפור אחר) ובשלב מסויים ביקשו ממני להפסיק את השימוש בו. אני מציעה לברר בבית החולים בו את מתכוננת ללדת מה עמדתם בנושא, לפני שתחליטי. אם תחליטי לשכור את הטנס - חשוב להתנסות בו בשבועות שלפני הלידה (להתאמן על צירי בריקסטון היקס) כדי ללמוד איך להפעיל אותו כראוי. בהצלחה, ולידה קלה !
שלום רב. שמי מאור בכר מיבנה כרגע לומד רפואה בהונגריה(שנה א'). אודה לכם אם תוכלו לשלוח לי למייל חומר בעברית על אחד מהמכשירים הבאים: - CT - MRI - PEt&spect - x ray -ultrasound בברכה רבה מאור
שלום מאור חומר באנגלית יש בשפע ונמצא בלינקים הבאים http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/JumpTo/xLK/http%253A%252F%252Fwww.imaginis.com%252Fct-scan http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/JumpTo/xLK/http%253A%252F%252Fwww.imaginis.com%252Fct-scan אנציקלופדייה למיכשור ותרופות http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/encyclopedia.html אם אתה מעוניין דווקאבחומר בעיברית אז מצאתי עבורך באתר של המרכז לטכנולגיה חינוכית-מטח-כנס למנוע חיפוש והקלד את המשפט הזה ותגיע לאתר שלהם וושם תחפש מקווה שעזרתי-בהצלחה
מה הם שמות המכשירים המשמשים לבדיקת חוש הטעם וגילוי סף הרגישות, האם מכשיר כזה נמצא בשימוש בארץ ?
הנך יכול למצוא פרטים על הנושא דרך מנועי חיפוש הקלד: "בדיקת חוש טעם" ותגיע למאמרים ופורומים בנושא בהצלחה
לעתים לאחר בעת התקף לב הפרמדיקים משתמשים במכשיר שנקרא דפיברילטור שתפקידו להפעיל מחדש את שריר הלב (לתת שוק חשמלי) ולעתים להסדיר את קצב הלב. יש אנשים שבאופן קבוע צריכים את הטיפולים האלו ולכן יש תהליך שמבוצע במכון צינטורים או בחדר נתוח בו מוחדר לגוף מתחת לעור מכשיר קטן שנקרא קוצב לב פנימי ישנם סוגים רבים של קוצבי לב פנימיים וחיצוניים שמשלבים גם קוצב וגם דפיברילטור וכו. וישנם הנחיות של היצרנים כיצד להחדירם וכיצד להשתמש בהם ומתי להחליפם נשמח לקבל מידע מהקהל מנסיונו האישי ומאנשי המיקצוע.
שלום לכולם נא להבדיל בין קוצב לב לדפיברילטור קוצב לב מיועד לטיפול בקצב לב איטי ,לעומת דפיברילטור המיועד לטיפול בקצב לב מהיר מאד , כל דפיבריטור מושתל יכול לשמש גם כקוצב לב . השתלת מכשירים אלו מתבצעת בבתי החולים ובהרדמה מקומית לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי בברכה שלומי
בבקשה קצת יותר פרטים על קוצב מושתל ודפיברילטור מושתל למשל * לכמה שנים הוא טוב-אורך חיי הסוללה * האם הוא עלול להתקלקל? * איפה בדיוק משתילים אותו ומה הגודל שלו-כמו מטבע??כמו כדור טניס? * מה קורה אם אנו רצים ונופלים ומקבלים מכה באזור בו נמצא הקוצב??האם הוא עלול להתקלקל? * האם הגוף שלנו לא מפתח נוגדנים לגוף הזר?לקוצב? ומנסה לדחות אתו? * מה קורה עם חולה שיש לו קוצב צריך לעבור בדיקת אם אר אי ?? סי טי? וניתוח הקוצב משפיע ומושפע ממכשירים חיצוניים ?
שלום שלומי לכמה זמן משתילים רויל? כמהזמן עובדת הסוללה? הרויל של החברה שלכם
פראמדיקים משתמשים בדיפברילטור גם כאשר החולה בהכרה וישנה הפרעה כלשהי בקצב הלב,אך החולה מוגדר כ"לא יציב" (ל"ד נמוך וכד').במקרה כזה מתן השוק החשמלי נעשה במצב מסונכרן ובזרם חשמלי נמוך יותר מאשר בשוק שניתן בדום לב(פרפור חדרים). דיפיברילטורים המוחדרים לחולה בבי"ח נותנים שוק חשמלי,כאשר מזוהה הפרעה חשמלית כלשהי(by demand).
אני צריכה דחוף נוהל של משרד הבריאות על בדיקה יום יומית של מכשיר דפיברילטור במחלקות ובעיקר בחדר הניתוח אשמח עם מישהו יוכל לכוון אותי למקור תודה חגית
שלום רב ובהצלחה עם הפורום החדש , מהי בדיקת ההדמיה הטובה ביותר לאבחון של סרטן השד ? (אודה לך מאוד על תשובה מפורטת ) תודה , גלי .
שלום גלי-בפורום שאת כתובתו אני מצרף כאן תוכלי למצוא בדיוק את השאלה ששאלת שנשאלה על ידי הכותבת אלינור בתאריך 27/9/04 והתקבלה תשובה מפורטת מד"ר סקלייר בהצלחה הלינק הוא: פורם שאלות ותשובות לגבי פענוח צילומי סיטי רנטגן,אם אר אי וכו. http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2314-14375,00.html
לבקשת הקהל ועל פי מידע שהתקבל מהכותב יאיר-אבקש לקבל פרטים על המכשיר הזה.האם הוא קיים בבתי חולים בארץ והאם הוכחו הצלחותיו ויתרונותיו ?
המכשיר הנ"ל הינו מכשיר MRI קטן מידות המשמש בעיקר בניתוחי מוח ,לסריקת אזור הנגע(גידול).היתרון הוא במעקב בזמן אמת על התקדמות הוצאת הנגע והדבר החשוב יותר - האפשרות לדעת שהנגע הוצא במלואו ללא שאריות ואומדן על תזוזת המוח (Brain Shift) . המכשיר מדגם POLESTAR, בעל עוצמה נמוכה של מגנטיות 0.15T ביחס לסורקים האבחנתיים כ 1.5T. העוצמה הנמוכה אינה מפריעה למכשיר לתת תמונות סריקה איכותיות וברורות . ה POLESTAR מסופק עם מערכת ניווט אינטגרלית - TREON PLUS. המרכז הרפואי שיבא, היה אתר האלפא והביתא בפיתוח המכשיר. בישראל הוא מותקן ופועל בשיבא, איכילוב והדסה. בשאר העולם קיימים עוד כ -30 אתרים נוספים. בברכה, משה וולפו
רציתי לדעת אם מישהו מכיר מכשיר אשר סורק את כל הגוף ומגלה סרטן עור. אני מעוניין לפתח מכשיר כזה.
היי גיל, לא ידוע לי על מכשירי סריקת סרטן העור בצורה מסחרית ישנם עבודות יחסית חדשות בתחום הזה - וכל התחום הזה נמצא בתחילת המחקר בכל מקרה פיתוח מכשיר כזה דורש בתחילתו מחקר ראשוני לפני שניגשים לתיכנון הציוד בהצלחה - זאב
ארתור שלום היות ואתה עומד להתחיל את לימודי טכנאות רנטגן כדאי שתתאזר בסבלנות כדי שהמושגים לא יקלטו בצורה מעוותת .... לגבי טיסה וצינטור אזי אני יכול להרגיע אותך היות ובטיסה לארצות הברית אתה מגיע לסדר גודל של מספר צילומי חזה בודדים ואילו צינטור זה רחוק מאד מאד מזה שתלמד אתה תבין...... בהצלחה !!!!!!!!! אפי
ברצוני לדעת בבקשה היכן לומדים את מקצוע טכנאות רנטגן תודה גד
לגד שלום רב שם המיקצוע ששאלת עליו נקרא: "רנטגנאות" ניתן ללמוד אתו כחלק מתואר ראשון במדעי הטבע באוניברסיטת בר אילן או כמיקצוע שנקרא טכנאי רנטגן הקלד במנועי החיפוש את שתי האפשרויות האלו: "רנטגנאות" ואו "טכנאי רנטגן" ותקבל את התשובות לשאלותייך בהצלחה
הופנייתי לבדיקת אם.אר.אי בעקבות כאבים בידיים לאורך שתי האמות (לאחר נפילה וניתוח במרפק יד שמאל + פלטינה ). בבדיקת אי.אם.ג'י נמצא כי העצבים תקינים. הייתי מעוניינת לדעת מה זה אומר אם.אר.אי ראש ו- GAD האם אפשר לראות גם אם הברזל הוא שמקרין וגורם לכאב? אודה לתשובתך.
לדעתי את צריכה לשאול רופא.
לליטל שלום רב קיים פורום מצויין שאלות ותשובות כיצד לפענח בדיקות ct mri ועונים בו רופאים על כל שאלה מתחומים טכניים רפואיים כמו השאלה הזו שלך נסי לשאול שם: לינק http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2314-14375,00.html
מה מסתתר אחרי המילה?
Positron Emission Tomography=PET
מי יכול להסביר כיצד עובד ה-PET ??? ידוע לי שהוא שילוב של מכשיר-ct ומכשיר רפואה גרעינית אבל מעניין כיצד הצליחו לשלב בין שתי הטכנולוגיות ומה היתרון שלו לעומת CT & MRI
חג שמח. כמה מילים על PET ניתן למצא באתר: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003827.htm (אפשר גם להתחיל מ http://medlineplus.gov ולנתב דרך אינציקלופדיה רפואית ל PET).
ראה לינק ישיר דרך אתר אנציקלופדייה רפואית יש את כל ההסברים על ה-pet http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003827.htm#visualContent
שלום לכולם, ברצוני לשאול היכן ניתן לברר מהן רמות הקרינה הנספגות בגוף לאחר צילומי רנטגן, CT ומיפוי עצמות? בחיפוש בפורומים שונים התשובה האוטומטית של הרופאים היא "אין סכנה" אבל קיבלתי את הרושם שכאן אקבל תשובה אמינה ומפורטת יותר. חג שמח
רונן שלום ישנם לא מעט אתרים המטפלים בנושא כאוב זה .חשוב לי לדעת מה הרקע שלך על מנת שאוכל להפנות אותך למקום הנכון היות ונושא הקרינה הוא די בעיתי בעיקר בהבנה נכונה ולא לחיות על כל מיני אמונות טפלות. וכאן הסכנה הגדולה בברכה מקרב לב, אפי
לרונן שלום את התשובה לשאלתך תוכל למצוא באתר האנציקלופדייה הרפואית-שבעזרתה מקבלים תשובות גם לנושאים רפואיים וגם לנושאים טכניים ושיטת השימוש בה היא כמו עם מילון הקלק על האות--x שמייצגת קרינה(x-ray) מצורף הלינק:http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/encyclopedia.html בהצלחה--וספר לנו בפורום הזה מה למדת ומה מסקנותייך
רונן שלום רמות הקרינה בצילומי רנטגן תלויות בסוג הצילום- בעוצמת הצילום ומשך הצילום. בצילום רנטגן מנות הקרינה הן כ- 5 - 500 מילירם לצילום. וזו רמה בילתי נימנעת לצילום. בצילומי סי טי רמות הקרינה שהגוף נחשף גבוהות יותר. מנת הקרינה המותרת בארץ לעובד קרינה למשל 5000 מילירם לשנה מנת קרינה המותרת לציבור שאינו עובד קרינה 500 מילירם לשנה בארצות הברית רמת הקרינה המותרת היא חצי. הכללים הנ"ל מבוססים על ממוצע חמש שנתי. כך שאפשרי קרינה חד פעמי גבוה יותר באם הממוצע הרב שנתי נישמר. מהאמור אנו מבינים שבצילום רנטגן החשיפה היא לקרינה - והחשיבה הנכונה צריכה להיות שהנזק בצילום יהיה קטן בהרבה מהתועלת הרפואית שאנו מקבלים בקרינה.
שלום, השבוע עשיתי צילומי רנטגן...והרבה...הזהירו אותי שזו כמות גדולה של צילומים והקרינה רבה, אבל הייתי חייבת את הצילומים והסכמתי. מה זז אומר לגבי? איך הקרינה תשפיע עליי? אני יודעת שקרינה זה מסוכן- איך מסוכן?כמה מסוכן? מה אפשר לעשות במקום?(הצילומים היו לסקוליוזה ושיתוק ביד ימין) יום טוב, שו
שלום, השבוע עשיתי צילומי רנטגן...והרבה...הזהירו אותי שזו כמות גדולה של צילומים והקרינה רבה, אבל הייתי חייבת את הצילומים והסכמתי. מה זז אומר לגבי? איך הקרינה תשפיע עליי? אני יודעת שקרינה זה מסוכן- איך מסוכן?כמה מסוכן? מה אפשר לעשות במקום?(הצילומים היו לסקוליוזה ושיתוק ביד ימין) יום טוב, שו
שלום זיו, על איזה עקרון פועל מכשיר ה-ortoscan שנמצא באסותא, למטרה של מעקב אחר זוית במצב של עקמת וקיפוזיס ? (לא לאבחון ראשוני) האם באמת אין בכלל בעיה של קרינה? האם יש כבר מסקנה לגבי דיוק ואמינות ? או שהבדיקה עדיין מבוצעת במסגרת מחקרית - נסיונית? האם בדיקה כזאת (אורטליוס של עמוד השדרה) נכנסה כבר לסל הבריאות? מלבד באסותא, ידוע לי, כי ניתן לבצע את הבדיקה בבית החולים בנהריה,(בכל אופן, כך היה לפני כחצי שנה,) - האם היום הבדיקה מבוצעת במקומות נוספים אחרים , אילו? תודה וחג שמח, אהובה
המכשיר עליו שאלת נקרא Ortelius800 והינו מכשיר חדשני המאפשר אבחון ומעקב עקמת וקיפוזיס ללא צורך בחשיפה לקרינה מייננת וללא כל סכנה לנבדק. המכשיר מסוגל לקלוט אינפורמציה מבדיקת מישוש פשוטה וקצרה אשר במהלכה אצבעו של הבודק המחוברת לחיישן עוברת לאורך עמוד השדרה של הנבדק. המכשיר מבצע ניתוח של הנתונים שנקלטו במהלך הבדיקה ומציג את מבנה עמוד השדרה באופן תלת מימדי. כמו כן מחשב המכשיר את הזוית אשר מייצגת את מידת העיוות בגבו של הנבדק (זוית Cobb וזוית הקיפוזיס). בנוסף לכך מציג המכשיר נתונים לגבי יציבת הגוף של הנבדק. הנתונים אשר מופקים נשמרים במאגר מידע ייחודי שמאפשר מעקב מתוחכם אחר הנבדק בבדיקותיו הבאות בעתיד. המערכת מבוססת על טכנולוגית שדה מגנטי וככזו איננה כרוכה בסיכוני קרינה כלשהם לנבדק ולבודק. אמינות המערכת ודיוק תוצאות הבדיקה הוכחו קלינית ולמערכת יש אישורי אמ"ר, CE ו- FDA. הבדיקה איננה נכללת עדיין בסל הבריאות ומבוצעת כיום בתשלום של כ-250 ש"ח במקומות הבאים: מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין טל. 08-9779437 אסותא מרכזים רפואיים, ת"א טל. 03-5271281 מרפאת אזורים סנטר, קראון טל. 03-5351014 מרפאת מדישר, רעננה טל. 09-7743182 לפרטים נוספים ניתן לפנות לחברת אורתוסקאן, 04-6938222, או ב- [email protected]
שלום, תודה לך. דרך אגב, בן משפחתי נבדק במכשיר הנ"ל בבית חולים הממשלתי בנהריה. (לפני כחצי שנה) אהובה
אני לא חושב שאפשר לתת תשובה מעמיקה בפורום שכזה על שאלה מאד רחבה ומאד בעיתית לתשובה ..... יש להדגיש דבר אחד בדיקת ה CT נעשית באמצעות קרינת רנטגן שהיא קרינה מיננת עם כל המשמעויות שלה.לעומת בדיקת MRI שנעשית בתוך שדה מגנטי בעוצמה גבוה יחד עם שדורים של גלי רדיו בתדר RF (בקרינה אלקטרומננטית). להרחבת אופקים כדאי לבקר באתרים של אוניברסיטאות שמרחיבים את ההסבר בצורה מעמיקה ולמעונינים יש גם ספרות רחבה בהצלחה אפי
יתרונו של האם אר אי על ה סי טי הוא בכך שהאם אר אי יכול להראות ולגלות גידולים קטנים בתוך רקמות שריר,דבר שלעתים לא מתגלה בבדיקת סי טי ל- אם אר אי אין קרינה מיננת וזה כשלעצמו יתרון.אבל עלות הבדיקה בו גבוהה יותר מבדיקת סי טי אשמח לקבל מהקוראים הרחבות נוספות על דברי אלו
בנוסף לאמור MRI ע"פ תכונותיו מראה את הרקמות ולכן ניתן לאבחן בו גם מוקדיי כאב שונים.
לידיעתכם קיים אם אר אי נייד בעזרתו מבוצעת נביגציה תוך כדי מהלך הניתוח והסרת הגידול בו זמנית. (נכחתי בניתוח כזה). יתרון מהותי לעומת המיכשור הקונבנציונלי הקיים .
כיצד מתבצעת בדיקת אם אר איי והאים מחדירים איזה חומר לגוף? וכמה זמן זה עורך? תודה!
מהי בדיקת פט סיטי?
חג שמח לכולם, בנוסף למה שאפי וזיו כתבו, כדאי לבקר באתר הבא: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003335.htm (אפשר גם להיכנס לאתר http://medlineplus.gov/ ומשם לנווט ל "אנציקלופדיה רפואית ... MRI).
יש לי כאבי ראש בחלק האחורי של הראש קיבלתי לעשות ס.ט. אני לא מעונינית לעשות ,אלא רק ת.ר.ו.הרופא אומר שבסיטי אפשר לראות יותר מאשר מ.ר.ן. לדעתי זה לא נכון האם הרופא צודק? אני נגד סי. טי. תודה.
אבקש לדעת האם הטכנולוגייה שבודקת את צפיפות העצם הוכחה כמדייקת ונכונה והאם על סמך תוצאות הבדיקה שאנו עוברים במידה ומתגלה בריחת סידן,האם יש תרופה או שינוי תזונה כדי לפתור את הבעייה.
יעל, הטכנולוגיה בדרך כלל אמינה ומדויקת. בענין הטיפול: אין זה הפורום המתאים. עלייך להיוועץ ברופא או לפנות לפורום מתאים יותר. בהצלחה.
שלום לך, אינני רופאה, אבל למיטב ידיעתי, תלוי גם היכן מבצעים את הבדיקה (בשיטת DEXA). לנסיון רב יותר ולמיומנות יש משקל. לגבי הטיפול, במידה ומאובחן מצב של אוסטיאופניה או אוסטיאופורוזיס, היעוץ הפרטני הוא המתאים, מכיון שכל אחד יש לו את ה"חבילה" שלו מבחינת רקע והסטוריה רפואיים. הגנטיקה, דרך אגב, היא גורם משמעותי ביותר בסיכון לאוסטיאופורוזיס. לקבלת מידע באינטרנט, יש כאן באתר את הפורום של ד"ר צופיה איש-שלום מרמב"ם - בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס. אם תעייני בפורום שם, תמצאי מידע רב. אהובה
הי, ניתן לבצע בדיקה גם בעזרת אולטרה סאונד ללא קרינה התוצאות ניתנות בו במקום בברכה יאיר
שלום האים באולטרסאונד בטן ודרכי שתן אפשר לאבחן סרטן הערמונית תודה
לחיים שלום.באם תפנה באתר הזה לפורום מידענות רפואית תראה שאלה דומה לשאלתך מהיום בבוקר על יכולות מכשיר האולטרסאונד-שם השואל שלמה. ראה את התשובות שהוא קיבל מהכותבת אהובה.לדעתי אם תנהג על פי הם תקבל תשובות גם לשאלתך הזו--לינק לפורום מידענות רפואית: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/237 בהצלחה
בחודש אוגוסט 2004 בן 84 נפרד מעולמנו ממציא ה-CT הראשון. נשמח לקבל מהקוראים מידע על פועלו,כיצד הוא חשב על רעיון ה סי טי וכיצד יישם אותו בשטח.ומה היו הקשיים בהם הוא נתקל בתחילת הדרך.
ברכות לפורום. ניתן למצא חומר על האיש ופעלו באתר פרס נובל: http://nobelprize.org/medicine . (קיבל פרס נובל ברפואה בשנת 1979).
ליוסי,תודה על כתובת אתר הזוכים בפרס נובל ותודה על הכתובת של האתר המדהים הזה שמסביר ספציפית כיצד עובד סי טי,יתרונותיו וכו..ובו גם יש סעיף של היסטורייה של המכשיר ושם מסופר גם על סר' גודפריי האונספילד ראו את הלינק http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/JumpTo/xLK/http%253A%252F%252Fwww.imaginis.com%252Fct-scan
כאחד שסובל קשות מ "מחטופוביה", אני מחכה בכיליון עיניים ליום בו נוכל לעבור בדיקת דם או חיסון ללא דקירות... האם ישנה הערכה מתי יגיע היום המיוחל?
שלום לכותב. עלי להחמיא לך על המידע והרעיון הזה..בכנסים שבהם השתתפתי ומקריאת חומר מיקצועי רב מתברר שבבית העתידי של כולנו, בתוך השירותים יהיו סנסורים שימדדו ויבדקו את "היציאות שלנו": בדיקות "סוכר"-"המוגלובין",ועוד ועוד... ובנוסף את לחץ הדם שלנו בדרך זו אדם שירצה בכך יוכל יום יום להיות במעקב רפואי עצמי ולקבל התראה על שינוי לרעה במצבו. הטכנולוגיות קיימות ונחקרות עדיין אבל עלותם לאדם הפרטי ולבתי החולים היא גבוהה מאוד להערכתי בעוד 5 שנים נגיע גם למחיר זול וגם לאיכות ודיוק בבדיקות ואז אולי לא תצטרך יותר להדקר עם מחטים בהצלחה.
בדיון הזה ננסה להסביר לכם הקהל מה התפקיד של משאבות מזרק ומשאבות טיפטיות ו \או וולומטריות וההבדלים בינהם מתי משתמשים במשאבה שעלייה מותקן מזרק עם תרופה ומתי משתמשים במשאבה שמחוברת לשקית ועובדת בשיטה של ספירת טיפות ואו בשיטה וולמוטרית ? נשמח לקבל מכם שאלות בנושא מניסיונכם ולקבל תגובות של אנשי המיקצוע של האיגוד להנדסה רפואית ישומית מבתי החולים והחברות ושל הרופאים והאחיות הקוראים כאן. שלכם-זיו צח
משאבות מזרק מיועדות למצב בו יש להחדיר כמות מוגדרת ונתונה של תרופה (בד"כ כמות קטנה יחסית, ו\או חומר הבעייתי יחסית לדילול בנוזלים רגילים-רינגר לקטט, סליין, דקסרוז בריכוזים שונים וכו') בקצב קבוע למחזור הדם, ובפרק זמן קצר יחסית. משאבות אינפוזיה\סופרי טיפות מיועדים\ות להעברת כמויות גדולות של נוזלים לאיזון משק המים הגופי בקצב קבוע ולאורך זמן.
משאבת עירוי טיפתית סופרת את מספר הטיפות העוברת לכיוון המטופל. המשתמש קובע את קצב זרימת הטיפות כאשר עליו לתת דעתו ולחשב האם גודל הטיפה בקצב הנתון יספק את התרופה במינון הנכון למטופל גודל הטיפה הוא ניגזרת של סוג הסט שבשימוש ולפיכך על המשתמש להקפיד על חישוב נכון. החיסרון הגדול הוא באי יכולתה של המשאבה הקונבנציונלית לזהות לחץ גבוה מצטבר כתוצאה מזרימה תת עורית של הנוזל אצל המטופל או ניתוק וזרימה חופשית למיטה או ריצפת החדר. המכשיר סופר את מספר הטיפות באמצעות חיתוך במעבר מול קרן אור בסנסור התלוי על הסט קרן האור משודרת למקלט מצידו השני של הסנסור. לדוגמא כקיים בדלת מעלית. במשאבה וולומטרית נקבע נפח המועבר למטופל בפרק זמן נתון. המכשירים העובדים עם סט ייחודי מדוייקים יותר מאחר ולהם סיגמנט (מקטע) סיליקון גמיש (בדכ') כך שהם מסוגלים לזהות לחץ גבוה ולהתריע ולהפסיק את הזרמת הנוזל. חלק מהמשאבות מצויידות בהתראה על ניתוק שזהו ייחוד שלדעתי חשוב בגישה של טיפול כוללני במטופל. ישנן משאבות עירוי וולומטריות המסוגלות לעבוד עם כל סט אך הן דורשות מנגנוני בקרה לאורך זמן של מצב הצינורית בסט והגדרת הסט שבשימוש מראש ע"י המשתמש.
מנסיוני המכשיר הוא לא כל כך אמין יש לו הרבה זיופים כל מדידה נותן קריאה שונה באותו זמן של המדידות.
שלום לך ראה בפורום הזה את הדיון על מדי לחץ הדם ואת תשובתו של RB המסבירה כיצד יצרני המכשירים ממליצים לבדוק.יתכן שאם תנסה למדוד לעצמך את לחץ הדם בהתאם לכתוב תקבל תוצאות מדוייקות יותר בבקשה חזור וכתוב את המסקנות שלך לאחר שתנסהוכך יתר הקוראים ילמדו מניסיונך
שלום לבאי הפורום לאחרונה עלה לכותרות נושא פליטת אתילן אוקסיד מארובות בתי חולים בירושלים. לפי המידע שנמצא בידי הארובה שמדובר עליה היא צנור בקוטר "1/2. בנוסף לכך כאשר עשו את הבדיקה מספר מטרים מהארובה הערך ירד ל-0. אם המידע שבידי הוא נכון, אזי התקשורת עשתה עוול לבתי החולים הנ"ל. בנוסף לכך נושא האתילן אוקסיד עלה לסדר היום במשרד לאיכות הסביבה והם מתכוננים לערוך בדיקה בכל בתי החולים בארץ. על פי הנתונים שיש בידי נושא האתילן אוקסיד אינו ברמה של זהום סביבה ואינו מעיניינו של המשרד לאיכות הסביבה. ישנה כן בעיה בטיחותית לעובדים הנמצאים בסביבת מתקן הפליטה של האתילן אוקסיד. אצלנו בבית החולים ישנה ארובה שעולה לגובה של מבנה 10 קומות ומשם לסביבה. ידוע לי שיש מתקן שפותח באזור התעשייה יבנה אך לפי המידע הקיים בידי אין המתקן עונה לדרישות. המתקן פועל על עקרון "נרגילה". צנור אתילן אוקסיד עובד בתוך מיכל מים. בעקבות המצב הזה ומידיעתי את נושא האתילן אוקסיד ודרך ספיגתו במים, הצעתי לבצע ריסוס של מים על הגז בתוך מיכל ומשם לשלחו לביוב. מספר גורמים החלו להתעניין בפתרון והוא כרגע בשלב של קרוב לביצוע ע"י יצרן מקומי. אני מקווה שלאחר הצלחה של "פיילוט" של המתקן הוא יאושר ע"י המשרד לאכות הסביבה כדי להתמודד עם הנושא בכל בתי החולים בארץ. צביקה גרינברג בני ציון שנה טובה וחתימה טובה
רק לידיעתך ישנו מכשיר אצל אחד היצרנים אשר שורף את פליטת הגז. אין השימוש במכשיר זה מונע את הצורך בהתקנת צנרת תיקנית וארוכה בהתאם לעבודה ללא המכשיר הנ"ל ובהתאם להוראות היצרן. הזרמת הגז לביוב בכל צורה שהיא בעייתית מאחר והחומר אתילן אוקסיד בביוב בריאקציה ממפגש עם חומרים אחרים עשוי לגרום לתופעות מוכרות מתכונות הגז. חשוב פעמיים לפני פיתוח כזה
עם פריצת הדרך של המיחשוב ושל המיכשור הרפואי הצליחו החברות לשלב מכשיר רפואי ומערכת מחשבים שמציגה על מסך בזמן נתוחי מוח וניתוחים אורתופדיים את מבנה המוח ואו מבנה עמוד השידרה של החולה. המנתח רואה בתמונה המוצגת נקודות שסומנו מראש על גוף החולה ובעזרתם הוא יכול לנווט את דרכו אל תוך הגידול ולהוציאו היתרון בכך: חתך קטן מאוד בגולגולת או באזור עמוד השידרה ולכן זמן התאוששות ואישפוז קצר יותר.ועוד ועוד יתרונות. מענין לשמוע מהקהל אלו שעברו ניתוחים בשיטה הזו עם הטכנולוגייה המתקדמת הזו,מה דעתכם מניסיון אישי??? באם ידוע למישהו מאנשי המיקצוע הקוראים כאן יתרונות נוספים מול חסרונות של הטכנולוייה הזו,הוא מוזמן גם לכתוב ולספר לכולנו.
זיו שלום, מעניין לדעת מה קורה שיש סיבוכים, או תקלות במהלך ניתוח מסוג זה. כאמור בניתוחים אלו קיים פתח גישה קטן ואין גישה חיצונית וישירה למקום הדרוש ולעיתים קשה לראות את התמונה כולה, או כאשר מגלים במהלך הניתוח שלא ניתן לסיימו עקב אבחון מקדים לא מדוייק של סוג, גודל הגידול וכד',
אבי היקר, קיימות מערכות נוויגציה שיכולות לבצע סריקה אוןליין של האזור במהלך הניתוח ולרכוש תוך כדי הניתוח תמונה עדכנית ע"י שימוש באולטראסאונד. כמו כן קיים פרוטוקול מאוד מחמיר בנושא של ניתוחי מוח. בברכה, סער
היתרון של מכשירי ה-NAVIGATOR הוא שבכל רגע המנתח יודע את מיקומו הפיזי של כלי הניתוח יחסית למיקום בתמונת ה-CT או MRI כך גם הוא יודע מה הנקודה הבאה שאליה יגיע בדיוק של מלימטרים קיימים מכשירים כדוגמת ה-STEALTH המסוגלים לפעול בנתוחי ראש עמוד שדרה טראומה אורתופדיה ברך פרק ירך אף אזן בשלוב עם אולטראסאונד מיקרוסקופ ניתוחים וניידת שקוף כך שהניצול של המכשירים הנ"ל הוא טוב ועלות תועלת מהם גבוה
לרון ,מה תשובתך לשאלתו של מר אבי מוצרי--האם קורה לעתים שלמרות השימוש בנביגטור פתאום מתגלה סיבוך ואז על המנתח לפתוח פתח יותר גדול בגולגולת??
שלום, האם תרופה בשם LETAL המתוארת באתר האינטרנט עשויה לעזור?http://www.pletal.com/About_PLETAL-275.asp תודה מראש גורי קרגמן
לגורי שלום. נושא שאלתך אינו שייך למיכשור רפואי ולכן לא נוכל לענות עליה. הנך מוזמן לשאול את השאלה הזו בפורום "מידענות רפואית" או כל פורום אחר שעוסק בזרימת דם,חפש באתר הזה את רשימת כל הפורומים ובחר את המתאים.
עם ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיות ושל מערכות המיחשוב, היום בחדשות שמענו על רובוט שמבצע צינטור:כלומר מחדיר את הקטטר לגוף החולה ופותח את הסתימות בעורקים כמו כן כיום מתבצעים מחקרים ונסיונות לייצר רובוט שיהיה מסוגל לבצע את תפירת העורקים סביב הלב בזמן שהלב פועם-כלומר: לא יהיה צורך לחבר את החולה למכונת לב ריאה,ואז כל תהליך ההתאוששות שלנו מהניתוח יהיה מהיר יותר. מעניין לדעת את דעתכם --האם תסכימו לעבור צינטור וניתוח עלידי רובוט?? הערה:הרופא המנתח או המצנטר נמצא בשטח אבל מפעיל ידיות(גויסטיקים) שמפעילים את זרועות הרובוט .
נושא רובוטיקה ניתוחית פותח בארצות הברית על מנת לספק פיתרונות כירורגים מורכבים בבתי חולים שדה במהלך לחימה.הרעיון שרופא מקומי יוכל לבצע ניתוח מורכב ללא ניסיון כירורגי רב.הניתוח מבוצע בעזרת קווי תיקשורת מהירים/לווינים כשרופא מומחה בתחום שולט באופן מלא או חלקי לפי הצורך בכל מהלך הניתוח מכל מקום שבו קיימת מערכת מקבילה.ניתן לבצע את מרבית הפעולות הכירורגיות לרבות ניתוח מעקפים בודד.ההנחייה מבוצעת בעזרת מצלמה אנדוסקופית תלת מימדית ועוד שני זרועות הנושאות ומפעילות את הכלים הכירורגים הדרושים וניתנים להחלפה תוך כדי הניתוח ע"י הרופא בשטח וכמובן ניתן לבצע הנחייה בלבד של מנתח מומחה בתחום הנידרש תוך מתן שליטה במערכת האנדוסקופית בלבד שזה הליך פשוט יחסית שאינו דורש הערכות מסובכת כמו בניתוח בשליטה חיצונית מלאה.בארץ קיימת מערכת אחת שמאפשרת שליטה חיצונית ואכן בוצעו ניתוחים שכללו הנחייה חיצונית עם מרכז רפואי באיטליה .כמו כן מבוצעים פעולות בתחום ניתוחי מעקפים וכרורגיה כללית. לעצם השאלה בעד או נגד,אין תשובה ברורה מיכוון שעלות תועלת של המערכת עדיין גבוה מאוד ובארצנו הקטנה השיקול הכלכלי מכריע למרות שהמערכת מאפשרת לבצע פעולות כירורגיות מורכבות במינימום חדירה(MIS)ומאפשרת החלמה מאוד מהירה לחולה. בינתיים זהו על רגל אחת לנושא כו מורכב ומעניין טכנולוגית. חג שמח,אריה.
מעניין לדעת כמה ניתוחים בוצעו בארץ על ידי רובוט והאם הם הצליחו והאם יש יתרון רפואי כלשהו לשימוש ברובוט
לזיו צח ולפורום דוקטורס המארח ברכות. כמי שזכה להכיר את התיחסותך בפורום אחר אני מרשה לעצמי לציין את התרשמותי מגישתך, מקצויותך ונועם התיחסותך. איחולים להצלחתך בהם אני משוכנע. בידידות - אבי
ישר כח זיו כל הכבוד על ההתמדה שלך בפורום הנוכחי ובפורומים אחרים , הנני מודעת לעבודה הרבה שמוטלת עליך בתור מנהל הנדסה רפואית ב"אסותא" וגם כיו"ר פורום ה.ב.ר.ק, ולעובדה שהינך מנסה להביא לתודעת הצוות הרפואי את חשיבות מהנדסי והנדסאי מיכשור רפואי. ישר כח,עלה והצלח. לילית
עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ומיזעור חלקי האלקטרוניקה חברות יצרניות רבות החלו לייצר מכשיר למדידת לחץ דם אלקטרוני מעניין מאוד לדעת מניסיונכם האם המכשירים האלו שנמצאים בשימוש ביתי אכן מדוייקים אשמח לקרוא תשובות גם קצרות "כן אמין ומדוייק" או "מדוייק אבל מתקלקל מהר" או "לא אמין ולא מדוייק"
שלום זיו, אתה מבקש לקבל תשובה לגבי דיוק ואמינות המכשירים האלקטרונים, ולדעתי קשה , ולעיתים לא ניתן, לתת תשובה מדוייקת מנסיון אישי, ואסביר מדוע : לחץ הדם האמיתי יכול להשתנות מדקה לדקה. לא ניתן באותה דקה , בעת ובעונה אחת, למדוד לחץ דם על ידי מכשיר ידני וגם על ידי מכשיר אלקטרוני. לחץ הדם יכול להיות שונה בין שתי הידיים. בבדיקת לחץ דם במכשיר ידני, יכולים להיות הבדלים , כאשר יבצעו את הבדיקה שני אנשים (ומעלה) שונים. משתנה נוסף משמעותי - יש את תסמונת החלוק הלבן, מנת חלקם של אנשים רבים, וזה לכשעצמו משבש את המסקנות. אפשר לקבל מסקנות רק אם עושים בדיקה מקיפה בשני סוגי המכשירים , לקבוצה גדולה מאד של אנשים, לאורך זמן ממושך. בקיצור, מחקר מסודר. במציאות - נתקלתי כבר במרפאות שמשתמשים באופן קבוע במכשירים אלקטרוניים. דבר נוסף - הבדל במדידות בין המכשירים האלקטרוניים השונים לבין עצמם. נראה לי שהבדיקה המהימנה ביותר - בדיקת לחץ דם הולטר ל-24 שעות. האם אני צודקת לפי נסיונך והבנתך? אינני מומחית ובטח שלא רופאה, וכל מה שכתבתי זה מידע אישי. שאלה אליך - מה אתה יודע לומר לנו בנושא זה? האם נערכו בדיקות מקיפות על אוכלוסיות גדולות? תודה
מנסיוני האישי, מדי לחץ דם ביתיים טובים למדידת שינויים בתהליך ארוך ומתמשך. באם תנסו למדוד מספר פעמים תקבלו בדכ' סטיה בקריאה שתלך ותעלה כפונקציה של מספר המדידות המבוצע. תוסיפי את כל המידע שציינת והרי לך תמונה שלמה שקובעת התיחסות ברורה לנושא. הקטנת רכיבים אלקטרוניים והגדרת המשתמש הסופי כפי שנעשה בתהליך הייצור, מביא בחשבון גם סטיות מותרות שאיתם היצרן מוכן לחיות. האם אתם מוכנים? השאלה היא של: עלות, כסף, מחיר...
חג שמח המכשירים האלקטרונים מחולקים ל-2 קטגוריות ביתיים- מסוגים ומינים שונים שבדר"כ אמינים בעיקר החדישים. ומקצועיים הנמצאים בב"ח ומרפאות שגם ביניהם יש רמות דיוק ואיכות שונות ההבדלים בין המכשירים תלויים בצורת המדידה-אלגוריתמים שונים אבל ההבדלים בין המכשירים לא אמורים להיות גדולים. והעיקר כדי לעקוב על רמת הל"ד לפי הספרים והמחקרים יש לבצע 3 מדידות רצופות בשכיבה בהפרש של כדקה וזאת לאחר 10 דקות מנוחה כאשר הזרוע בגובה הלב לחץ הדם הוא הממוצע של 2 הבדיקות האחרונות
אני טכנאי מיכשור שעבד בעבר בחנות לציוד רפואי והייתי גם מתקן ומכייל מדי לחץ דם הן של כספית והן דיגיטליים אוטומטים או ידניים. לנסיוני, טעות בידי הכותב.... ניתן לחבר במקביל שני מדי לחץ דם ע"י מפצל ולבצע בשניהם מדידה השוואתית בו זמנית!!!!!
בדרך כלל הם תקנים המגבלה היחידה שאני לא יכול (מתרגש)למדוד לעצמי את לחץ הדם כי תמיד נמדדים ערכים מפחידים בבדיקה עם מודד ישן ואמין הערכים נורמליים.
תודה על התשובות של כולכם בהחלט אפשר ללמוד מכל אחד מכם מניסיונו האישי וזו הייתה מטרת השאלה מלכתחילה חג שמח
שלום רב. אני רכשתי מכשיר למדידת לחץ דם בקופ"ח מדגם "אומרון", כתוב שזהו המכשיר הנמכר ביותר בארץ, אני מבקשת לדעת אם היא באמת מכשיר אמין, ואיפה אני יכולה לעבור איזו שהיא הדרכה יותר מקצועית למדידת לחץ דם, למרות שההוראות כתובות אני עדיין לא בטוחה שאני מבינה נכון לאיזו מדידה להתייחס ואולי בכל זאת אני לא מודדת נכון והערכים המוצגים על המד יכולים להלחיץ אותי מאוד. אודה לכם על תשובתכם בהקדם, ליזה
האם אתם מתמצאים במכשירי שמיעה? חברות ואיכות?
לרונית שלום אפשרי לענות על שאלתך באם תגדירי בהיבט רפואי את הליקוי ולאלו תחומי תדרים המכשיר אמור להתאים קיימים כמה סוגים של מכשירי שמיעה וכמה חברות בארץ שמיבאים אותם--את אלו אוכל למסור לך טלפונית ישירות ולא בפורום שמשתדל להיות אוביקטיבי ולא לפרסם חברה זו או אחרת--ממתין לטלפון ממך-0528302017
שלום רונית. ישנם מס' חברות טובות למכשירי שמיעה וכל אחת טובה ולא נופלת מרעותה. ישנם כל מיני סוגים של מכשירי שמיעה, דיגיטלים ואנלוגים וזה תלוי בדרגת ליקוי השמיעה. כדי לקבל מידע על מכשירי שמיעה , אני ממליצה לפנות למכוני שמיעה ושם לדבר עם קלינאי/ת תקשורת והם יתנו לך את כל המידע שנחוץ לך. מקווה שעזרתי לילית.
כן. מתמצאת במכשירי שמיעה .עבדתי בחברת אופק 10 שנים.
