היפותרמיה ושאר טיפולים

אינני יודע איך להתחיל דיון זה, אך ניראה לי כי יותר מכל אנו זקוקים לגישה בסיסית, משהו שהוא אמת פילוסופית שמנחה את דרכנו בסבך העצות והאפשרויות שמופיעות לנגד עינינו חדשות לבקרים. ברור, אני משער, לכולנו שאין תרופה שהיא התרופה הנכונה לכולם. יש מגוון רחב של תרופות ואמצעי טיפול שהתאמתם היא אינדיבידואלית לחלוטין. האתגר שהסרטן מציב בפנינו הוא למצוא את זה שמתאים לנו אינדיבידואלית בכל שלב של הדרך. היפותרמיה תעבוד או לא תעבוד אם הדבר מתאים או לא מתאים בשלב שאנו משתמשים בה. כאן אני חייב לעצור רגע ולאמר, שהרופא/המטפל/החבר או החברה/בן המשפחה שבא להציע חייב לפתח רגישות גדולה לחולה הסרטן, ומתוך רגישות זו, מתוך קשר עמוק ואוהב תבוא ההצעה — אחרת אנו יוצרים מצב בו ההצעות באות מרקע מותנה ואוטומטי. התגובה לחולה ולמחלה עצמה חייבת להיות אותנטית. אנו, העוטפים את החולה מהווים חלק מן התרופה עצמה. או אולי אפילו התרופה עצמה. אנו חייבים לעשות מאמץ ולא לרוץ ולנסות כל דבר... אנו חייבים לעשות מאמץ משותף, החולה יחד עם כל אלה שעוזרים ותומכים, להתכוונן מתוך הקשבה פנימית עמוקה וכנה, לבוא אל המקום ממנו נדע מהו הצעד הבא בתהליך. אחרת נהייה כמו הקוסם מארץ עוץ שמרכיב לכולם משקפיים בצבע זה או אחר, והמביט דרכם משוכנע שהאמת/והמציאות הם בצבע המשקפיים. אסור לנו להרדם, הסרטן הוא מחלה מעוררת, הוא מחלה שדוחפת את כולנו להתפקח.

פרדי, מסכימה אתך לחלוטין. גם נכנסתי למאמר שכתבת ומאד אהבתי אותו. ישר כח. צביה רן מלווה ומעצימה מתמודדים עם סרטן ובני משפחותיהם היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il