מספר הערות בקשר לחיסון למלנומה

מספר הערות לגבי חיסון למלנומה וטיפולים אחרים למחלה זו. בפינג- פונג שאלות-תשובות על חיסון למלנומה הובאו כמה עובדות לא נכונות או לא מדוייקות, לפיכך מן הראוי לתקנן. א. החיסון של ד"ר לוטם (שפותח במקור ע"י ד"ר דוד בירד מארה"ב) מבוסס על תאי מלנומה שמטופלים במעבדה בחומר כימי הקרוי DNP. זה אינו חלבון אלא מולקולה קטנה הנקשרת לחלבונים ויכולה לשנות את המבנה שלהם. הקישור של מולקולה זו (היא מכונה באימונולוגיה הפטן) לחלבוני קרום התא הסרטני גורמת לחלבונים אלו (קרויים אנטיגנים) להראות כ"זרים" למערכת החיסון של החולה ולפיכך מערכת החיסון שלו תיצור כנגדם תגובה חיסונית חזקה יותר מזו הנוצרת כנגד תאי מלנומה שלא עברו את השינוי הכימי. כלומר המטרה כאן היא להגביר את תגובת החיסון הספציפית נגד תאי המלנומה. תגובת חיסון זו תפעל גם נגד תאי מלנומה בגופו של החולה שכמובן אינם מכילים את ההפטן. על מנת לעורר תגובה חזקה בחולה, לפני מתן החיסון מורחים על זרועו (לא מזריקים) את ההפטן, הנקשר לחלבוני העור במקום המריחה. תהליך זה נקרא ריגוש (סנסיטיזציה). לזרוע זו מזריקים את החיסון. תאי המלנומה נושאי ההפטן מוקרנים לפני ההזרקה כדי למנוע את חלוקתם ולגרום לבסוף למותם. ב. לתאים מוסיפים גם חיידקי שחפת חיים-מוחלשים מזן BCG . חיידקים אלו אינם גורמים למחלה באדם והם משמשים בהרבה מדינות לחיסון נגד שחפת. לא מקרינים את החיידקים (מנת הקרינה בה משתמשים אינה מסוגלת לנטרל את החיידקים ) אלא את תאי המלנומה בלבד. תפקידם של חיידקים אלו לשמש כמגביר בלתי ספציפי (קרוי אדג'ובנט) של תגובת החיסון. ג. בנוסף לתאי המלנומה המטופלים בהפטן ולחיידקי השחפת יש גם טיפול כימי בתרופה ציקלופוספמיד במינון לא גבוה. התרופה אינה מעורבבת עם החיסון אלא מוזרקת לווריד החולה מספר ימים לפני החיסון. מטרת טיפול זה כנראה לחסל תאים לימפוציטים מסוג מסויים (תאי T רגולטורים ), שעלולים לדכא את תגובת החיסון. ד. מטרת החיסון היא לעורר בחולה בעיקר תגובה חיסונית תאית (לימפוציטים מסוג T שיכולים לתקוף את תאי הגידול), לא נוגדנים. תגובת העור שרואים בחולים שמגיבים טוב לחיסון היא ביטוי של תגובה חיסונית תאית זו ולא תגובה הנוצרת ע"י נוגדנים. ה. ד"ר לוטם פרסמה מאמר נוסף ב 2004 בו דווחה כי הזרקה של חלבון הקרוי אינטרלאוקין-2 בנוסף לחיסון משפר את תוצאות החיסון. http://www.nature.com/bjc/journal/v90/n4/full/6601563a.html ו. כפי שנאמר, אין עדויות מוצקות לכך שחיסון בחולי מלנומה גרורתית (שלב 4) משפר באופן משמעותי את תוחלת החיים, למרות שיש באחוז מסויים של החולים (פחות מ 5%) נסיגות משמעותיות של הגידול. בשלב מחלה מוקדם יותר (שלב 3) יש מספר דיווחים על הישרדות גבוהה יותר לאחר חיסון. ז. חוקר ורופא אמריקאי בשם ד"ר סטיב רוזנברג מה NIH דווח לאחרונה כי 5-10% מהחולים עם מחלה גרורתית שטופלו במינון גבוה של אינטרלאוקין -2 נרפאו מהמחלה או חיים אתה בשלום גם 10-20 שנה לאחר הטיפול. טיפול זה כנראה יעיל יותר מאינטרפרון במינון גבוה. לשני הטיפולים תופעות לוואי די קשות. http://www.nature.com/ncponc/journal/v2/n3/full/ncponc0101.html ח. הטיפול היעיל ביותר, כנראה, למלנומה גרורתית הוא הטיפול עם שילוב של: מינון נמוך של כימותרפיה, לימפוציטים של החולה (נקראים TUMOR-INFILTRATING LYMPHOCYTES = TIL ) המופקים מרקמת הגידול והעוברים במעבדה ריבוי והפעלה ספציפית נגד תאי הגידול, והזרקות של אינטרלאוקין-2. רוזנברג דיווח לפני כשנה כי יש נסיגה משמעותית של הגידול ב 50% מהחולים שטופלו באופן זה. כמדומני שטיפול זה הוחל לאחרונה בתל השומר (ד"ר י. שכטר) http://www.jco.org/cgi/content/full/23/10/2346

תיקון טעות: מדובר על 5-10% "ריפוי" ע"י אימונותרפיה , לא כימותרפיה. יש לציין שאצל חולים רבים שהגיבו טוב לטיפולים האימונולוגים היתה גם נסיגה, לפעמים מליאה, של גרורות בכבד, ריאות ועוד. אם ישנם טיפולים משלימים מ ו כ ח י ם שיכולים לעזור לכימותרפיה או לאימונותרפיה הם יתקבלו בברכה.

תודה למלנומה אהובתי על התגובה המפורטת. רציתי לשאול האם בסופו של דבר את ממליצה על טיפול בתל השומר יותר מהדסה, לפי הכתוב ששם מטופלים בטיפול יותר מסיבי? כמו כן האם יש איזה מספר או מייל שאפשר לדבר אתך בקשר למלנומה? תודה רבה

מומלץ לפנות ישירות לד"ר מיכל לוטם בהדסה ולד"ר יעקב שכטר בשיבא לקבלת פרטים על הטיפולים האימונולוגים שלהם, כולל התאמת החולה לטיפול, מידת ההצלחה ותופעות לוואי.