מערכת החיסון וסרטן - המשך

השאלות שלך מצריכות תשובות ארוכות ומורכבות שכמובן קשה יהיה לי לעשות במתכונת הזאת. אשתדל לענות לך בקיצור האפשרי: 1.השאלה של ממאירות שניה אצל חולים שקיבלו טיפול בהקרנות או כימותרפיה היא נרחבת ביותר. אביא כאן רק 2 מאמרים מתוך כ 2000 שנכתבו בנושא זה: מעקב אחר 6000 אנשים שחלו בסרטן בילדותם ושרדו, 1.7% מהם פתחו ממאירות שניה. J Pediatr Hematol Oncol. 2006 Jun;28(6):374-378 כ 5% מכ 2500 חולים עם לימפומה מסוג נון-הודג'קינס שהיו במעקב ממושך פתחו סרטן לרוב לאוקמיה או סרטן ריאה J Clin Oncol. 2006 Apr 1;24(10):1568-74. Epub 2006 Mar 6. גידולים אלה לא נגרמים מוירוס שמתעורר מהחלשות המערכת החיסונית. 2.מערכות ההגנה האימונולוגיות מזיהומים ומסרטן שונות. לכן אין קשר בין טראומה נפשית לחוסר עמידות בפני זיהומים אך יש קשר להיווצרות סרטן. הקשר בין פגיעה בנפש לבין החלשות מערכת חיסון וסרטן מופיעה במאמרים רפואיים שונים ורבים. לדוגמא: Stressful life events AND risk of breast cancer in 10,808 women: a cohort study.Lillberg K, Verkasalo PK, Kaprio J, Teppo L, Helenius H, Koskenvuo M. Am J Epidemiol. 2003 Mar 1;157(5):415-23. Life stress AND risk of precancerous cervical lesions: a pretest directed by the life stress model. Lovejoy NC, Roche N, McLean D. Oncol Nurs Forum. 1997 Jan-Feb;24(1):63-70. 3. מערכת החיסון והתא הסרטני: א. קיים בגוף פיקוח חיסוני (immune Surveillance) על תאים סרטניים החוקרים ברנט ותומס קבעו כי מערכת החיסון סורקת בקביעות את הגוף למציאת תאים אנומליים, והורסת אותם מייד עם הימצאם. התגובה החיסונית לגידולים מתחוללת כנראה בשלבים ההתחלתיים שלהם והורסת את רובם בטרם יופיעו בצורה קלינית. כמו כן נמצא שמערכת החיסון עשויה למלא תפקיד חשוב בעיכוב הגדילה או בגרימת נסיגות של גידולים קיימים. מספר עובדות תומכות באפשרות זו: 1. נתיחות לאחר המוות מראות כי מספר הגידולים הסמויים גדול ממספרם של אלה שמופיעים בסופו של דבר בצורה קלינית. קרוב לוודאי שגידולים רבים שנוצרים בגוף כלל אינם מתפתחים הודות לפעולה של מערכת החיסון. 2. בבדיקות מיקרוסקופיות של גידולים רבים מוצאים תסנינים של לימפוציטים (מרכיבים חשובים של מערכת החיסון), מה שמלמד כי מערכת החיסון פועלת עליהם. במקרים רבים מציאת ההסננה בלימפוציטים מעידה על מהלך שפיר יחסית ופרוגנוזה טובה. 3. לעיתים יש נסיגות ספונטניות של גידולים. 4. גידולים מופיעים בשכיחות גבוהה בתקופה שלאחר הלידה או בגיל מבוגר – תקופות שמערכת החיסון מתפקדת בהן בצורה פחות אפקטיבית. 5. במקרים רבים מופיעים הגידולים אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת (כמו לאחר השתלות כליה או בקרב חולי איידס). נמצא כי הפיקוח החיסוני על היווצרות גידולים נעשה על-ידי תאי Tותאי NK. ב. אנטיגנים גידוליים: לתאי גידול יש אנטיגנים מיוחדים המבדילים אותם מתאים נורמליים. אנטיגנים גידוליים אובחנו בפעם הראשונה בעקבות השתלה של גידול בחיה שחוסנה לפני כן בתאים מוחלשים מאותו גידול. בניסויים ההם נראתה תנגודת לשתל. העמידות לגידולים מושגת בעזרת תאים של מערכת החיסון הפועלים נגד אנטיגנים של השתלה הקשורים לגידול (Tumor-Associated Transplantation Antigens ובקיצור TATAs) משני סוגים. עם הסוג האחד נמנים אנטיגנים משותפים להרבה גידולים, גם מרקמות שונות (אנטיגנים T). הסוג השני כולל אנטיגנים ספציפיים לגידול מסוים (Tumor Specific Transplantation Antigens-TSTAs). בגידולים יש אנטיגנים ספציפיים ואנטיגנים משותפים. ג. הגוף יכול לזהות תאי גידול: במרבית המקרים הפיקוח החיסוני מאתר בעיקר גידולים שמקורם בנגיפים, לפי האנטיגנים של אותם נגיפים. ראיות רבות מלמדות על קיומם של שינויים גנטיים (מוטציות), הגברות של גנים ופגיעות כרומוזומליות כמעט בכל הגידולים. לעיתים מדובר ביצירת מולקולות אנומליות ולעיתים ביצירת מולקולות נורמליות בכמות רבה ביותר. הזיהוי של השינויים הגנטיים נעשה הן על-ידי המערכת החיסונית התאית והן על-ידי המערכת החיסונית ההומורלית (נוגדנים). תגובה חיסונית מוגברת – תאית והומורלית – נמצאה אצל חולים בסרטן. אפשר להגביר את התגובה החיסונית הזאת. ד. תאי גידול חומקים מהשגחת מערכת החיסון: מערכת החיסון מגיבה על נוכחות של גידול סרטני בגוף בצורה מאכזבת. תאי הגידול מכילים אלפי מטרות מתאימות לתגובה של המערכת החיסונית, אבל הגידולים מצליחים להגביל את התגובה החיסונית. אנטיגנים רבים המצויים על פני תאי הגידול, מקורם בחלבונים עצמיים ומכאן מתבקש שהמערכת החיסונית מראה סבילות לאנטיגנים אלה. זאת ועוד, אותם גידולים גם פיתחו שיטות מילוט מהתגובה החיסונית או לדיכוי שלה. על כן ממעיטים חוקרים רבים בחשיבות ההשפעה של מערכת החיסון על היווצרות גידולים, וממילא גם בחשיבות השפעתה על הטיפול בסרטן קיים. ה. התגובה החיסונית על גידולים חלשה: יש מקרים שבהם יכולת השגשוג של הגידול חזקה עד כדי כך שמערכת החיסון אינה מסוגלת מלכתחילה להתמודד עם התופעה. 1. בשל הפרעה בפעילות הציטוטוקסית והפרוליפרטיבית של תאי T. 2. בשל אי-יכולת לגרום להתרבות של תאי T מסייעים. 3. בשל אי-יכולת להפריש ציטוקינים די הצורך להפעלת מערכת החיסון. 4. בשל הפרעה בפעולת האנזימים המתווכים בהולכת אותות בתוך תאים הקשורים בהפעלת המערכת החיסונית. 5. מפני שהתא הסרטני מכיל על פניו רק אנטיגנים המוכרים לגוף. 6. מפני שהגידול מפריש חומרים הגורמים לאנארגיה (anergy) של תאי T, כלומר חומרים המפחיתים את יכולת התגובה התאית על גירוי אנטיגנים של הגידול. בניסוי נמצא כי תאי T היכולים להגיב על אנטיגן ספציפי נעשים אנארגיים ואינם יכולים להפעיל את היכולת החיסונית שלהם כאשר מעבירים אותם לעכבר הלוקה בגידול. סיכום פעולת מערכת החיסון: • תאי גידול מפרישים אנטיגנים ספציפיים. • תאי גידול יכולים להפריש אנטיגנים המוכרים לגוף כעצמיים, אך בכמויות גדולות. • אנטיגנים רבים אינם מוצגים על ממברנת התא אלא רק בתוכו. פגוציטים בולעים אותם ומחברים אותם עם אנטיגנים מסוג MCH, ואלה נושאים אותם אל פני התא הפגוציטיים (תאים דנדריטיים) הספציפיים. אחת הדרכים להתחמק ממערכת החיסון היא בכך שלתאי גידול אנטיגנים על פני התא י אשר אינם מוכרים לגוף כאנטיגנים זרים. טיפול באנזימים כמו וובאנזים גורם לחשיפת האנטיגנים הזרים לגוף והפעלת מערכת החיסון 4. מדוע לא הצליחו לפתח חיסון כנגד סרטן? שוב תשובה ארוכה ומורכבת, קשורה ביכולת האדפטציה של התא הסרטני, המורכבות של התא הסרטני, המורכבות של התהליך הסרטני וכו'. ד"ר יוסף ברנר