המשך דיון - מערכת החיסון וסרטן

לדבריך "יש אונקולוגים שטוענים שלמערכת החיסון אין חשיבות בלוחמת הגוף נגד סרטן". דברים אלה מוכרים לי ומדהימים אותי מחדש. אני חושב שהחשיבות של מערכת החיסון בהיווצרות הסרטן ובלוחמה במחלה זו היא מעבר לכל ספק. אין טקסטבוק שאין בו פרק על מערכת החיסון, אין כנס שאין בו דיונים ועבודות בנושא מערכת החיסון וסרטן שלא לדבר על עשרות ומאות ספרים בנושא ומכונים לאימונותרפיה בבתי החולים הגדולים בעולם. "הכחשת" החשיבות של מערכת החיסון נעשית רק כאשר מעלים את הנושא של רפואה משלימה. העובדה שניסיונות טיפוליים ברפואה הקונבנציונלית במרכיבים של מערכת החיסון לא עלתה יפה אינה אומרת שלמערכת החיסון אין חשיבות. הטיפולים האימונולוגיים ברפואה הקונבנציונלית הם על ידי החדרה חיצונית של מרכיבים שונים של מערכת החיסון (אינטרלאוקין, אינטרפרון, TNF וכו') ואילו ברפואה המשלימה מנסים לעורר את מערכת החיסון ולשפר את יעלותה. הטיפולים האימונולוגיים ברפואה המשלימה מתבססים כולם על מחקרים מעבדתיים. ניתן בהחלט לקבוע שלא כל מה שנראה יעיל במעבדה יהיה יעיל בפועל, אך זה המהות של הרפואה המשלימה המתבססת על תאוריות הגיוניות ומוכחות ומשתמשת בהן בצורה קלינית גם ללא ניסויים ברמה של EBM. ד"ר יוסף ברנר

לדבריך "יש אונקולוגים שטוענים שלמערכת החיסון אין חשיבות בלוחמת הגוף נגד סרטן". דברים אלה מוכרים לי ומדהימים אותי מחדש. אני חושב שהחשיבות של מערכת החיסון בהיווצרות הסרטן ובלוחמה במחלה זו היא מעבר לכל ספק. אין טקסטבוק שאין בו פרק על מערכת החיסון, אין כנס שאין בו דיונים ועבודות בנושא מערכת החיסון וסרטן שלא לדבר על עשרות ומאות ספרים בנושא ומכונים לאימונותרפיה בבתי החולים הגדולים בעולם. "הכחשת" החשיבות של מערכת החיסון נעשית רק כאשר מעלים את הנושא של רפואה משלימה. העובדה שניסיונות טיפוליים ברפואה הקונבנציונלית במרכיבים של מערכת החיסון לא עלתה יפה אינה אומרת שלמערכת החיסון אין חשיבות. הטיפולים האימונולוגיים ברפואה הקונבנציונלית הם על ידי החדרה חיצונית של מרכיבים שונים של מערכת החיסון (אינטרלאוקין, אינטרפרון, TNF וכו') ואילו ברפואה המשלימה מנסים לעורר את מערכת החיסון ולשפר את יעלותה. הטיפולים האימונולוגיים ברפואה המשלימה מתבססים כולם על מחקרים מעבדתיים. ניתן בהחלט לקבוע שלא כל מה שנראה יעיל במעבדה יהיה יעיל בפועל, אך זה המהות של הרפואה המשלימה המתבססת על תאוריות הגיוניות ומוכחות ומשתמשת בהן בצורה קלינית גם ללא ניסויים ברמה של EBM. ד"ר יוסף ברנר

בהמשך בנושא של מערכת החיסון, להלן נימוקים מדוע מערכת החיסון חשובה לטיפול במחלת הסרטן: מערכת החיסון והתא הסרטני א. קיים בגוף פיקוח חיסוני (immune Surveillance) על תאים סרטניים החוקרים ברנט ותומס קבעו כי מערכת החיסון סורקת בקביעות את הגוף למציאת תאים אנומליים, והורסת אותם מייד עם הימצאם. התגובה החיסונית לגידולים מתחוללת כנראה בשלבים ההתחלתיים שלהם והורסת את רובם בטרם יופיעו בצורה קלינית. כמו כן נמצא שמערכת החיסון עשויה למלא תפקיד חשוב בעיכוב הגדילה או בגרימת נסיגות של גידולים קיימים. מספר עובדות תומכות באפשרות זו: 1. נתיחות לאחר המוות מראות כי מספר הגידולים הסמויים גדול ממספרם של אלה שמופיעים בסופו של דבר בצורה קלינית. קרוב לוודאי שגידולים רבים שנוצרים בגוף כלל אינם מתפתחים הודות לפעולה של מערכת החיסון. 2. בבדיקות מיקרוסקופיות של גידולים רבים מוצאים תסנינים של לימפוציטים (מרכיבים חשובים של מערכת החיסון), מה שמלמד כי מערכת החיסון פועלת עליהם. במקרים רבים מציאת ההסננה בלימפוציטים מעידה על מהלך שפיר יחסית ופרוגנוזה טובה. 3. לעיתים יש נסיגות ספונטניות של גידולים. 4. גידולים מופיעים בשכיחות גבוהה בתקופה שלאחר הלידה או בגיל מבוגר – תקופות שמערכת החיסון מתפקדת בהן בצורה פחות אפקטיבית. 5. במקרים רבים מופיעים הגידולים אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת (כמו לאחר השתלות כליה או בקרב חולי איידס). נמצא כי הפיקוח החיסוני על היווצרות גידולים נעשה על-ידי תאי Tותאי NK. ב. אנטיגנים גידוליים: לתאי גידול יש אנטיגנים מיוחדים המבדילים אותם מתאים נורמליים. אנטיגנים גידוליים אובחנו בפעם הראשונה בעקבות השתלה של גידול בחיה שחוסנה לפני כן בתאים מוחלשים מאותו גידול. בניסויים ההם נראתה תנגודת לשתל. העמידות לגידולים מושגת בעזרת תאים של מערכת החיסון הפועלים נגד אנטיגנים של השתלה הקשורים לגידול (Tumor-Associated Transplantation Antigens ובקיצור TATAs) משני סוגים. עם הסוג האחד נמנים אנטיגנים משותפים להרבה גידולים, גם מרקמות שונות (אנטיגנים T). הסוג השני כולל אנטיגנים ספציפיים לגידול מסוים (Tumor Specific Transplantation Antigens-TSTAs). בגידולים יש אנטיגנים ספציפיים ואנטיגנים משותפים. ג. הגוף יכול לזהות תאי גידול: במרבית המקרים הפיקוח החיסוני מאתר בעיקר גידולים שמקורם בנגיפים, לפי האנטיגנים של אותם נגיפים. ראיות רבות מלמדות על קיומם של שינויים גנטיים (מוטציות), הגברות של גנים ופגיעות כרומוזומליות כמעט בכל הגידולים. לעיתים מדובר ביצירת מולקולות אנומליות ולעיתים ביצירת מולקולות נורמליות בכמות רבה ביותר. הזיהוי של השינויים הגנטיים נעשה הן על-ידי המערכת החיסונית התאית והן על-ידי המערכת החיסונית ההומורלית (נוגדנים). תגובה חיסונית מוגברת – תאית והומורלית – נמצאה אצל חולים בסרטן. אפשר להגביר את התגובה החיסונית הזאת. ד. תאי גידול חומקים מהשגחת מערכת החיסון: מערכת החיסון מגיבה על נוכחות של גידול סרטני בגוף בצורה מאכזבת. תאי הגידול מכילים אלפי מטרות מתאימות לתגובה של המערכת החיסונית, אבל הגידולים מצליחים להגביל את התגובה החיסונית. אנטיגנים רבים המצויים על פני תאי הגידול, מקורם בחלבונים עצמיים ומכאן מתבקש שהמערכת החיסונית מראה סבילות לאנטיגנים אלה. זאת ועוד, אותם גידולים גם פיתחו שיטות מילוט מהתגובה החיסונית או לדיכוי שלה. על כן ממעיטים חוקרים רבים בחשיבות ההשפעה של מערכת החיסון על היווצרות גידולים, וממילא גם בחשיבות השפעתה על הטיפול בסרטן קיים. ה. התגובה החיסונית על גידולים חלשה: יש מקרים שבהם יכולת השגשוג של הגידול חזקה עד כדי כך שמערכת החיסון אינה מסוגלת מלכתחילה להתמודד עם התופעה. 1. בשל הפרעה בפעילות הציטוטוקסית והפרוליפרטיבית של תאי T. 2. בשל אי-יכולת לגרום להתרבות של תאי T מסייעים. 3. בשל אי-יכולת להפריש ציטוקינים די הצורך להפעלת מערכת החיסון. 4. בשל הפרעה בפעולת האנזימים המתווכים בהולכת אותות בתוך תאים הקשורים בהפעלת המערכת החיסונית. 5. מפני שהתא הסרטני מכיל על פניו רק אנטיגנים המוכרים לגוף. 6. מפני שהגידול מפריש חומרים הגורמים לאנארגיה (anergy) של תאי T, כלומר חומרים המפחיתים את יכולת התגובה התאית על גירוי אנטיגנים של הגידול. בניסוי נמצא כי תאי T היכולים להגיב על אנטיגן ספציפי נעשים אנארגיים ואינם יכולים להפעיל את היכולת החיסונית שלהם כאשר מעבירים אותם לעכבר הלוקה בגידול. ד"ר יוסף ברנר