האם טיפולים משלימים עלולים להתנגש עם כימותרפיה?

האם ישנה אפשרות שדיאטות מסויימות או תוספי מזון מסויימים המומלצים לחולי סרטן בפורום זה יתנגשו עם טיפולי כימותרפיה? כלומר, האם טיפולים אלו יכולים להפחית את יעילות הכימותרפיה או להגביר את הרעילות שלה? אם כן, איזה תוספים עיקריים לא מומלצים בזמן כימותרפיה ועם איזה תרופות? ומה לגבי רדיותרפיה?

כימותרפיה, למה לא ? לקוראים שלום, בכוונתי להציג בפניכם הפעם, נושא השנוי מאוד במחלוקת, שמטבע הדברים, יקומם רבים מכם, הן משום שאולי חלקכם חליתם בעברכם ועברתם את הטיפול הכימותרפי והן משום שעצם הצגת הנושא, מהווה ערעור על סמכותו המקצועית של האונקולוג הכל יכול, לתת טיפול לחולה, כאשר לטיפול הזה משמעות של לחיות או לחדול. למרות הקושי הרב בהצגת הנושא אני חושב שיש מקום לכך, כדי שהצבור ידע ויכיר את הטיפול האונקולוגי גם מצדו האחר, הלא ידוע. כמו כל החלטה גורלית בחיים מוצע לבדוק היטב המשמעויות של הטיפול הכימותרפי לאור המידע שיובא. כימותרפיה הוצעה לראשונה כטיפול בסרטן אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר מחקר על גז חרדל הוכיח שיש לו את היכולת להרוג תאים חיים, במיוחד את אלה שהם בעלי יכולת חלוקה מהירה. למעשה תרופות נוגדי סרטן רבים הן בני דודים קרובים לגז החרדל. בשנות ה- 70 המוקדמות הרפואה גילתה שסוגי סרטן מסוימים ונדירים מגיבים לכימותרפיה וכתוצאה מכך האדם חי יותר. דר` ג`ון ביאלר אשר עבד 20 שנים בצוות של האקדמיה הלאומית בארה"ב והיה העורך של הג`ורנל של אקדמיה זו, אומר כי תוחלת החיים הסטטיסטית המתקבלת בעקבות הטיפולים המקובלים בסרטן מטעה. לדבריו החברה האמריקאית לסרטן משתמשת בנתונים בסיסיים מטעים, כמו נשים שגילו אצלן גושים בשד שאינם סרטניים, אך דווחו כאילו נרפאו . דר` רלף מוס מציין בספרו "שאלות הכימותרפיה" כי בשל הרעילות של התרופות הכימותרפיות, שיטות הבדיקה הקליניות, בהם בודקים באופן סדיר תרופות אחרות, נשכחו כמעט והם אינם מיושמות בתרופות כימותרפיות.. הרשות למזון ולתרופות בארה"ב אישרה שימוש בתרופות חדשות נגד סרטן אשר התנאי לאישורן היה יכולתן לכווץ את הגידולים הסרטניים, על פי הרשות למזון ותרופות אין כלל צורך להוכיח שהתרופות הכימותרפיות מאריכות חיים. על פי היועץ האונקולוגי,"גי`מ מד" מבית החולים המלכותי דרום הנטס, להתכווצותם של הגידולים אין ערך הישרדותי. דר` יוריך אבל אפידמיולוג גרמני אשר בדק את כל אלפי המחקרים על הכימותרפיה ואת עבודתם של כ- 350 מדענים חוקרים, מצא כי : אותם תאים שנשארים ומתנגדים לכימותרפיה, יכולים לגדול הרבה יותר מהר אחר כך. לעיתים קרובות דווקא חולים אשר לא הגיבו לכימותרפיה שרדו יותר מאשר אלה אשר הגיבו. פרופסור לינוס פאולינג חתן פרס נובל לכימיה ושלום אומר : "על כל אחד לדעת כי רוב המחקרים על הסרטן הנם הונאה וכי ורוב המרכזים לחקר הסרטן מעלו באימונם של הגופים שתמכו בהם." האונקולוגים רואים בהתכווצות הגידול או התגובה לתרופה, כקנה מידה להצלחת הטיפול, בלי להתייחס כמובן לשאלות הבסיסיות ביותר, האם הוארכה תוחלת חיי החולים ? האם קיים שיפור באיכות החיים ? או האם החולים ירפאו ? אלפי מחקרים שבוצעו הוכיחו, כי לא הייתה תועלת בטיפולים הכימותרפיים במושגים של הארכת תוחלת החיים, אלא במספר מצומצם של סוגי סרטן. על פי מקורות מקובלים ברפואה, הכימותרפיה מצליחה לרפא אך 4.5 אחוז מכלל מחלות הסרטן. הרפואה המקובלת מצדיקה את טיפוליה האונקולוגיים, תוך שהיא משווה בין שיטותיה. ז.א. שאם חולה סרטן יקבל הקרנות ואילו חולה אחר שיקבל כימותרפיה יאריך חיים יותר, פירושו על פי הרפואה המקובלת, כי כימותרפיה מאריכה חיים יותר ... כמובן שכך לא עושים מחקר קליני .....זאת הרפואה המקובלת יודעת היטב.. המחקר שהיה עומד בקריטריונים הבסיסיים של מחקר אקדמי, הוא אותו מחקר, שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טפול כימותרפי, לעומת חולי סרטן שאינם מקבלים טיפול, או מחקר שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טיפול מקובל, לעומת טיפול טבעי בחולי סרטן ...כן, יש דבר כזה. שיטה "מתוחכמת" "המאריכה את תוחלת החיים של החולים" באמצעות מתן תרופות כימותרפיות, היא על ידי איתור מוקדם של מועד המחלה, זאת על ידי שיטות טכנולוגיות מתוחכמות. ולא מיום גילוי המחלה על ידי הרופאים . הטעיה נוספת הקיימת על ידי הניסויים הקליניים, היא שהניסויים נעשים בתנאי מעבדה. הרופאים אינם מספרים לנו, כי תרופות, היכולות להרוג גידולים סרטניים בתנאי מעבדה, יכולים אך לעיתים רחוקות, לקטול תאי סרטן בבני אדם. תאי הסרטן הרגישים לטיפול הכימותרפי הנם: לויקמיה לימפוציטית חריפה, מחלת הודג`קינס, יואינג סרקומה, גידולי ווילאמס, לימפוסרקומה, רבדומיסרקומה, רטינובלסטומה, קוריוקרצינומה, בורקיטוס לימפומה, סרטן מוקדם של האשכים. כל סוגי הסרטן האלה מהווים לא יותר מכ- 5% מכלל מקרי הסרטן. רגישות לכימותרפיה אין פירושו קטילה מלאה של כל סוגי הסרטן . קרוב לודאי שיכולת הריפוי הממשית בכימותרפיה נעה בין אחוז אחד לשני אחוז. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי העובדה שנשים רבות היו "נקיות" מתאים סרטניים לאחר הטיפול הכימי, לא שיפרה את תוחלת חייהן. לאחר מנת הכימותרפיה הראשונית נפגעת מערכת החיסון. עם התפשטות הגידול מחדש הוא נעשה תוקפן יותר, כיון שמערכת החיסון נפגעה קשה עקב הטיפול הכימי. איכות החיים של החולים נפגעת קשה על ידי הכימותרפיה, והפגיעה היא בכל איברי הגוף ובמיוחד, דיכוי מערכת החיסון, פגיעה בלב, פגיעה בריאות, במערכת העצבים, נמק בכליות, אובדן יכולת פריון, הקאות ובחילות, פגיעה בצינור המרה, גרימת נמק ברקמות העצם, הורדת מספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות, אי ספיקה של המעיים, דיכוי מוח העצמות, אובדן שיער, אבדן שמיעה ופרכוסים, אובדן יכולת הפריון, אבדן תפקוד מוטורי בלתי הפיך, אנמיה, סכנת עיוורון, וסרטנים נוספים בעקבות נזק גנטי. מאמר שהתפרסם בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית מתאר, מהם תופעות הלוואי של התרופה הכימותרפית איפוספמיד עם קרבופלטין ועם איטופוסיד, אצל חולות סרטן שד, לימפומה מסוג נון הודגקין, סרטן השחלות וסרטנים נוספים: 50 אחוזים מהחולים סבלו מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומסבוכים בריאות, 61 אחוזים שקיבלו מנות מוגברות סבלו מרעילות שנגרמה בכבד, 81 אחוזים סבלו מפגיעה באוזניים, 70 אחוזים סבלו מרעילות בכליה, 92 אחוזים סבלו מסיבוכים בדרכי הנשימה, 91 אחוזים מנזק ללב. הרופאים אינם מתנדבים לספק מידע באשר לתופעות הלוואי של התרופות הכימיות, כאשר הם נשאלים, מרביתם אינם אומרים את כל מה שידוע להם. הכימותרפיה הורסת את מערכת החיסון כך, שהיא אינה יכולה לשקם עצמה והנזק הוא בלתי הפיך. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 42 כימותרפיה פועלת על תאי הגוף כמו חומרי הדברה על גן ירק. ל-99 אחוזים מחומר ההדברה יש יכולת פגיעה בחרקים, אך חלקם אינם נפגעים וכך גם תאי הסרטן שהופכים לעמידים. כמו בחומרי הדברה בהם אחוז נמוך פוגע בחרקים השאר הורס את הסביבה כך גם הכימותרפיה הורסת את גוף האדם. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 44 במחקר שתועד נימצא כי מתן כמויות כפולות של כימותרפיה לחולות סרטן השד לא הוכיחו יתרון על מתן כמות רגילה. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי אכן נשים רבות, יותר היו "נקיות" מגידול סרטני לאחר הטיפול הכימותרפי.... עם זאת לא שופרה תוחלת החיים שלהן. שכן אי קיומו של גידול סרטני, אינו מדד אמין להיעלמותו של הסרטן. התרופות הכימותרפיות ניתנות כטיפול "משכך" למרות תופעות הלוואי המחרידות. בסרטן השד הנפוץ בין סרטני הנשים, חוזרים הגידולים לאחר הטיפול הכימותרפי ב- 60% מהחולות תוך שנתיים, וב- 90% תוך 5 שנים. כאשר הציגו בפני החולים את היכולת האמיתית של הכימותרפיה להאריך את חייהם או להירפא, ואת תופעות הלוואי של הטיפול, ובלי להציג להם חלופה אלטרנטיבית, 65% מכלל החולים סרבו לקבל את הטיפול. לעתים ניתנת הכימותרפיה לחולים במשך חודשים רבים, כאשר ההצדקה לכך הנה תוצאות ניסויים מעורפלים, או יתרון בהארכת תוחלת חיים המתבטא בשבועות ספורים. סיכוייו של חולה סרטן לקבל כימותרפיה מותנים בתפיסת הרופאים שבארץ מוצאו. לדוגמא סיכוייו של חולה סרטן באנגליה לקבל כימותרפיה קטנים פי 3.5 מסיכוייו של חולה אמריקאי. אונקולוגים רבים ממליצים למעשה כימותרפיה לכל סוג של גידול סרטני תוך עידוד החולים למרות הכישלונות החוזרים ונשנים. מתן כימותרפיה יותר מ-6 חודשים לא הוכיח בד"כ תועלת כלשהי, אך הרופאים ממשיכים בטיפולים לעיתים תכופות הרבה מעבר ל- 6 חודשי הטיפול המקובל. במוסף הבריאות של עיתון הארץ מתאריך 29.12.97 אומרת פרו` תמר פרץ מנהלת המחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם, "כשהכימותרפיה הייתה חדשה לא ידעו להשתמש בה. היום נוטים לקצר את זמן הכימותרפיה שבכל אופן אסור שיעלה על חצי שנה". דר` אלן ניקסון לשעבר נשיא החברה האמריקאית לכימיקלים אומר "ככימאי הרגיל לחשוב במושגים מדעיים, לא מובן לי כיצד רופאים יכולים להתכחש לעובדות הפשוטות : כימותרפיה מזיקה יותר מאשר עוזרת"... ויטמין C כימותרפיה טבעית לטפול בסרטן בתחילת שנות החמישים החלו לטפל בחולי סרטן בטיפולים כימותרפיים. מאז התחלת הטיפולים הכימותרפיים , חלפו 50 שנים ולמרות שתוצאות הטיפול הכימותרפי עלובות בלשון המעטה ויקרות להחריד , לא השכילה הרפואה האונקולוגית למצוא תחליף מתקבל על הדעת. נכון הוא שניתן לעזור באמצעות הטיפול הכימותרפי לאחוזים בודדים מכלל חולי הסרטן, כמו במחלות הדם , הלימפה ובסרטן האשכים. אך גם במקרים בודדים אלה העזרה היא במחיר של פגיעה במערכת החיסון, היוצרות סרטנים משניים ותופעות לוואי קשות מנשוא.. במאמר זה אתאר שיטה טבעית נוספת לטיפול בחולי סרטן , באמצעות ויטמין C . במרכז לשיפור פעילות אנוש בארה"ב מתוארים מקרים שונים בהם ניתן ויטמין C בעירוי כטיפול בלעדי והוא הוכיח יכולת ריפוי. יש לציין כי בישראל מבוצע הטיפול אצל רופאים שאמצו שיטות טיפול טבעיות בחולי סרטן, אלא שהטיפול נעשה לאחר שהחולים עברו טיפולים כימותרפיים ולכן יעילות הטיפול מוגבלת. עודפי ויטמין C הנלקח דרך הפה אצל אדם בריא מסולקים מהגוף והרמות בפלסמה לא עוברות גבול מסוים שהוא מיוחד לכל אדם.. לעומת זאת אצל אדם החולה בסרטן רמות גבוהות אלה לא יופרשו מהגוף אם כי מעל רמות גבוהות במיוחד , עשרות גרמים , יכולה להיות תופעת לוואי המתבטאת בשלשול. בעירוי ניתן להגיע לרמות גבוהות מאוד 150 גרם ויותר בלי שהגוף יסלק העודפים. כמות גבוהה של ויטמין C הנה רעילה לתאי סרטן, עם זאת היא אינה פוגעת בתאים בריאים. ההסבר לתופעה נעוץ בעובדה כי ויטמיןC מיצר כמות גבוהה של הידרוגן פראוקסיד H202, שהוא רדיקל חופשי בעל עוצמה, המנוטרל בתאים הבריאים על ידי האנזים קטאלאז. בתאי סרטן רמת האנזים קטאלאז נמוכה מאוד לעיתים פי 100 ולכן אינה יכולה להגן על תאי הסרטן. תאי הסרטן רגישים להשפעתם של הרמות הגבוהות של ויטמין C, שכן הוא גורם להם חמצון רב בדומה לכימותרפיה. מחקרים אחרונים הצביעו על כך כי ויטמין C נספג היטב על ידי תאי הסרטן. הסיבה לכך היא כי ויטמין C דומה במבנהו לגלוקוז ותאי הסרטן קולטים ויטמין C כאילו הוא גלוקוז. במרכז לשיפור פעילות אנוש בארה"ב מתוארים מקרים שונים בהם ניתן ויטמין C בעירוי כטיפול בלעדי והוא הוכיח יכולת ריפוי. יש לציין כי בישראל מבוצע הטיפול אצל רופאים שאמצו שיטות טיפול טבעיות בחולי סרטן, אלא שהטיפול נעשה לאחר שהחולים עברו טיפולים כימותרפיים ולכן יעילות הטיפול מוגבלת. דוגמאות להצלחות בטיפול החוקרים מצאו כי מתן ויטמין C או חומצה אסקורבית בעירוי, במינון 400 מ"ג לדציליטר במים סטריליים, קוטלים את מרבית סוגי הסרטן. מתן 30 גרם ויטמין C בעירוי פעמיים בשבוע לחולה סרטן כליות, שהיו לו גרורות בכבד ובריאות , גרם להעלמות הגרורות תוך מספר שבועות. מתן ויטמין C בעירוי לחולת סרטן שד, במינון 100 מ"ג פעם או פעמיים בשבוע, גרמה להעלמות הגרורות בעצמות. כל חולי הסרטן מסוג נון הודגקין לימפומה שעברו הטיפול בעירוי לא מתו ממחלתם. הטיפול הועיל גם להעלמות סרטן בכבד , צמצום גושים סרטניים במעיים , וכן הארכת תוחלת חיים של חולת סרטן שחלות מעל ל 3 שנים. חולה סרטן מוח וחולה סרטן לבלב, שטופלו בעירוי בויטמין C כטיפול בלעדי, חיו 3.5 שנים. תוחלת חיים זו נחשבת לטובה בהתחשב בתוחלת החיים המוארכת בעקבות הטיפולים המקובלים. תופעות לוואי של הטיפול בעירוי ויטמין C וההמלצות לטפול בהם: תופעות לוואי של העירוי בויטמין C נדירות. במקרה אחד בלבד בספרות היה דימום למוות לאחר מתן ויטמין C במינון 10 גרם. מסיבה זו נוהגים להתחיל העירוי במינון נמוך מ 10 גרם. חולה סרטן מעיים אחר פיתח בחילות והקאות ואובדן נוזלים. חולים הסובלים מ חוסר G6PD יכול להיגרם דימום, HEMOLYSIS. כדי למנוע תופעות לוואי יש לוודא כי החולים שעוברים העירוי אינם סובלים מחוסר G6PD. כאשר קיים כאב מקומי באזור האינפוזיה , בדרך כלל אם המינון גבוה מידי, במצב זה ניתן להאט מהירות העירוי. כיון שויטמין C סופח סידן , חלק מהחולים יחושו ברעב כתוצאה מירידה ברמת הסידן בדם. במצב כזה אפשר לתת עירוי של סידן גלוקונט במינון 10 סמ"ק. . אצל חולי אי ספיקת כליות כרוניים יכולים להיווצר אבנים אוקסלטיות בכליות. במקרה זה מתן 300 מ"ג מגנזיום אוקסיד בבליעה וויטמין B6 ,עוצרים יצירת אבנים אוקסלטיות בכליות. כדי לשמור על רמת החומציות בדם ה PH, המושפעת על ידי מתן החומצה האסקורבית, יש לשלב בעירוי HYDROXIDE /SODIOM BICARBONATE. כדי להימנע מגרימת דימום , יש להתחיל את העירוי עם מינונים נמוכים ולהעלות בהדרגה בכמויות . עירוי של 150 גרם לוריד במשך 24 שעות לא גרם כל נזק. בין זמני הטיפול בעירוי, מומלץ לתת רמות גבוהות של ויטמין C בבליעה, כדי למנוע שינויי ברמת הויטמין C בגוף , גם גמר הטיפול צריך להיעשות בהדרגה. לסיכום הטיפול בעירוי בויטמין C בניגוד לכימותרפיה מאפשר קטילת תאים סרטניים באופן ברירני. תופעות הלוואי של הטיפול נמוכות , ואין מקום להשוואה עם תופעות הלוואי של הכימותרפיה. מעבר לכך ויטמין C מחזק את הקולגן המאפשר עמידות בפני פלישת תאים סרטניים לרקמות וכמו כן מחזק כושרם של הלימפוציטים במלחמה בסרטן. אין סיבה לתת טיפול כימותרפי שלא הוכיח יעילות בהארכת חיים כאשר קיימים אמצעים אחרים יעילים יותר הכוללים תזונה מתאימה , צמחי מרפא , ותוספי מזון שהוכיחו יעילותם במחקרים אקדמיים.

Oncologist. 2006 Jul;11(7):732-41. Complementary AND alternative medicine during cancer treatment: beyond innocence. • Tascilar M, • de Jong FA, • Verweij J, • Mathijssen RH. Erasmus University Medical Center Rotterdam-Daniel den Hoed Cancer Center, Department of Medical Oncology, Groene Hilledijk 301, 3075 EA Rotterdam, The Netherlands. [email protected]. Nowadays, complementary AND alternative medicine (CAM) is popular all over the world. Billions of dollars are spent in this booming business. For several reasons, young, female, educated, AND higher socioeconomic class cancer patients, in particular, have shown interest in these agents. Unfortunately, besides direct (and sometimes serious) side effects, several CAM ingredients are capable of interfering with the metabolism of concurrently used drugs, which may render the therapeutic outcome of the subscribed drug unpredictable. In the case of anticancer drugs, with their usually narrow therapeutic window, this may have dramatic consequences AND can lead to unacceptable toxicities in some cases OR decreased therapeutic activity in others. Therefore, cancer patients should be warned for these possible interactions AND be advised to discuss CAM use openly with their treating physician. The general concept that natural products are harmless should thus be changed into a more realistic AND responsible attitude. A tightened legislation AND regulation (including Internet advertising AND sales) could play a crucial role in this awareness process. This should finally enable safe exploration of the potential advantageous aspects of CAM, while living with cancer. ******************************************************************** 1: Oncologist. 2006 Jul;11(7):742-52. Herb-drug interactions in oncology: focus on mechanisms of induction. • Meijerman I, • Beijnen JH, • Schellens JH. Biomedical Analysis, Department of Pharmaceutical Sciences, Faculty of Science, Utrecht University Sorbonnelaan 16, PO Box 80082, 3508 TB Utrecht, The Netherlands. Telephone: 31-30-2537590; Fax: 31-30-2535180; e-mail address: [email protected]. An increasing number of cancer patients are using complementary AND alternative medicines (CAM) in combination with their conventional chemotherapeutic treatment. Considering the narrow therapeutic window of oncolytic drugs, this CAM use increases the risk of clinically relevant herb-anticancer drug interactions. Such a relevant interaction is that of St. John's wort with the anticancer drugs irinotecan AND imatinib. It is, however, estimated that CAM-anticancer drug interactions are responsible for substantially more unexpected toxicities of chemotherapeutic drugs AND possible undertreatment seen in cancer patients. Induction of drug-metabolizing enzymes AND ATP-binding cassette drug transporters can be one of the mechanisms behind CAM-anticancer drug interactions. Induction will often lead to therapeutic failure because of lower plasma levels of the anticancer drugs, AND will easily go unrecognized in cancer treatment, where therapeutic failure is common. Recently identified nuclear receptors, such as the pregnane X receptor, the constitutive androstane receptor, AND the vitamin D-binding receptor, play an important role in the induction of metabolizing enzymes AND drug transporters. This knowledge has already been an aid in the identification of some CAM probably capable of causing interactions with anticancer drugs: kava-kava, vitamin E, quercetin, ginseng, garlic, beta-carotene, AND echinacea. Evidently, more research is necessary to prevent therapeutic failure AND toxicity in cancer patients AND to establish guidelines for CAM use.