מחקרים מראים ששמן זרעי רימון גורם להרס תאי סרטן שד

מחקרים מראים ששמן זרעי רימון גורם להרס תאי סרטן שד חוקרים ישראלים מהטכניון בחיפה מצאו שלרימונים יכולות להיות השלכות חשובות בטיפול בסרטן שד ובבטיחות של טיפול הורמונלי חלופי. החוקרים הציגו שני מחקרים בכנס בינלאומי שנערך במדריד בחודש יוני. הם הראו ששמן זרעי רימון גורם לאפופטוזיס - מנגנון הרס עצמי - בתאי סרטן שד. בנוסף, מיץ רימונים עשוי להיות רעיל לרוב תאי סרטן שד התלויים באסטרוגן, ללא השפעה על תאי שד תקינים. ד"ר אפרים לנסקי, ראש צוות המחקר, אומר: "נראה שרימונים עשויים להחליף את האסטרוגן הניתן לנשים לאחר תקופת הפוריות כדי להגן עליהן מפני מחלת לב ודלדול עצם, תוך כדי הרס סלקטיבי של תאי סרטן התלויים באסטרוגן". במחקר הראשון ניתן שמן זרעי רימון במשך 3 ימים לתאי סרטן שד שגודלו במעבדה. הרס התאים נצפה ב- 37 עד 56% מהתאים. במחקר השני נחשפו תאי שד תקינים ותאי סרטן שד ליין רימונים ולמיצוי של קליפת רימונים. לא היתה שום השפעה על הרוב הגדול של התאים התקינים, אך יותר מ- 75% מהתאים הסרטניים התלויים באסטרוגן וכמחצית מהתאים הסרטניים שאינם תלויים באסטרוגן נהרסו בחשיפה לשני מוצרי הרימון. ד"ר מרטין גולדמן מניו-יורק העיר: "זהו כנראה חומר בטוח שיוכל לסייע לנשים רבות, במיוחד אלה שבסיכון גבוה לסרטן שד". המקור - InfoMed אתר מומלץ על נושא רימון:www.rimonest.com

מהרג תאי סרטן במעבדה עד להוכחת יעילות בחולים הדרך עוד ארוכה. מכל 10,000 חומרים שיעילים בהרג תאים סרטניים במבחנה רק אחד מגיע (לאחר כ 10 שנים ) לשימוש קליני. מזה זמן ידוע כי למיץ רימון פעילות אנטי-סרטנית. בהצלחה לחוקרי הטכניון.

Free Radic Res. 2006 Oct;40(10):1095-104. Polyphenols from green tea AND pomegranate for prevention of prostate cancer. Prostate cancer (PCa) is the most common non-cutaneous cancer diagnosed in North America with similar trends in many Western countries. Geographic, epidemiological AND laboratory studies suggest a role for dietary constituents in the etiology as well as prevention of PCa. The rising incidence of PCa in several countries appears to be coincidental with adoption of western lifestyle. Increase in the incidence of PCa has also been found in Asian populations migrating to the west. These facts give numerous leads to explore testable PCa prevention strategies. There is growing evidence in support of use of dietary ingredients in prevention AND treatment of PCa. While substantial data exists in favor of use of polyphenols from tea as PCa chemopreventive agent, interest in anti-cancer properties of polyphenols from pomegranate has recently emerged. This review summarizes current literature ---------------------------------------------------------- Clin Cancer Res. 2006 Jul 1;12(13):4018-26 Phase II study of pomegranate juice for men with rising prostate-specific antigen following surgery OR radiation for prostate cancer. PURPOSE: Phytochemicals in plants may have cancer preventive benefits through antioxidation AND via gene-nutrient interactions. We sought to determine the effects of pomegranate juice (a major source of antioxidants) consumption on prostate-specific antigen (PSA) progression in men with a rising PSA following primary therapy. EXPERIMENTAL DESIGN: A phase II, Simon two-stage clinical trial for men with rising PSA after surgery OR radiotherapy was conducted. Eligible patients had a detectable PSA > 0.2 AND < 5 ng/mL AND Gleason score < OR = 7. Patients were treated with 8 ounces of pomegranate juice daily (Wonderful variety, 570 mg total polyphenol gallic acid equivalents) until disease progression. Clinical end points included safety AND effect on serum PSA, serum-induced proliferation AND apoptosis of LNCaP cells, serum lipid peroxidation, AND serum nitric oxide levels. RESULTS: The study was fully accrued after efficacy criteria were met. There were no serious adverse events reported AND the treatment was well tolerated. Mean PSA doubling time significantly increased with treatment from a mean of 15 months at baseline to 54 months posttreatment (P < 0.001). In vitro assays comparing pretreatment AND posttreatment patient serum on the growth of LNCaP showed a 12% decrease in cell proliferation AND a 17% increase in apoptosis (P = 0.0048 AND 0.0004, respectively), a 23% increase in serum nitric oxide (P = 0.0085), AND significant (P < 0.02) reductions in oxidative state AND sensitivity to oxidation of serum lipids after versus before pomegranate juice consumption.

מכל 10,000 חומרים שיעילים בהרג תאים סרטניים במבחנה רק אחד מגיע (לאחר כ 10 שנים ) לשימוש קליני. רגע רגע. לפני שאתה קופץ. זה קורה כך: א. לגבי תרופות כי מהר מאוד מוצאים שרובן הורגות את האנשים יותר מידי מהר אז צריך למצוא חומר שאנשים לא ישימו לב שהוא הורג תוך כדי טיפול ב. לגבי חומרים טבעיים לא בגלל שעשרות ומאות מהם לא מתאימים לשימוש קליני אלא כי האינטרס הוא להפוך אותם לתרופת פטנט ואת זה חברות התרופות לא יכולות לעשות על חומרים כמו מיץ רימון אם חברות התרופות ירצו להשתמש ברימון כמובן שהן צריכות להרוס אותו, לבודד חומר אחד ולמכור אותו כתרופה חסרת אפקטיביות ורעילה. לכן כן, עכברים---> בני אדם, כי אף אחד לא מתכוון לחכות לשרלטנים הקונבנציונלים שיואילו בטובם "לאשר" את השימוש.