הוריי ביקרו השבוע במרפאתך בת"א (לד"ר ברנר)
דיון מתוך פורום טיפולים משלימים בסרטן
לאבי הוציאו גידול בדרגה 3, מהבטן והסברת להורי שהסרטן פרץ לתוך חלל הבטן ושיש צורך דחוף להתחיל בכימותרפיה. חובה חובה חובה? אין שום דרך אחרת? ואם היה מדובר באבא שלך, לא היית מעדיף שלא יעבור את הטיפולים האלה שגורמים רק סבל? אולי עדיף שלא יעבור את הטיפולים ויהנה עכשיו, מהרגע? הוא אוכל הכל,מעלה במשקל לאט לאט, מרגיש טוב והתפקוד הגופני שלו בעליה איטית אבל מתמדת. לא חבל להרוס את כל זה ע"י טיפולים? הרי בכל מקרה הכימותרפיה לא מבטיחה חיים. מה שהיא כן מבטיחה זה את תופעות הלוואי הלא נעימות (בלשון המעטה). אני שואלת שוב, האם אבא חייב חייב חייב לעבור את הסבל הזה? או שישנה אפשרות לוותר על הטיפולים? (האם יש חולים שויתרו על הכימותרפיה? ומה עלה בגורלם?) אודה לך על תשובה כנה ואמיתית, כאילו והיה מדובר באבא שלך....
בלי להתייחס למקרה ספציפי, הרי העקרון המנחה אותי כאשר אני ממליץ על טיפולים הוא מה יכול לעזור בצורה הטובה ביותר לחולה הסרטן. אי אפשר לפסול את הכימותרפיה בצורה גורפת. צריך לדעת בכל מקרה מה כימותרפיה יכולה לעשות ומצד שני מהי הרעילות המצופה. במקרים של סרטן המעי הגס שנותחו והגידול היה בשלב C ומעלה, טיפול מונע בכימותרפיה מפחית ב כ 10% את הסיכוי שהמחלה תחזור. באם החולה חושב שהפחתת הסיכון ב 10% שווה את תופעות הלוואי של טיפולים אלה, הוא יבחר בטיפול בכימותרפיה, באם החולה חושב שזה לא שווה, יקח סיכון מחושב ולא ישלב את הטיפול הכימותרפי המונע בסל הטיפולים. ד"ר יוסף ברנר
נראה לי שהיא שואלת, האם הכימותרפיה זה באמת הדבר היחיד שעשוי לעזור למצב כזה, ומה עם אלטרנטיבות שלא מזיקות? אולי בגלל זה היא הגיעה אליך, כי ציפתה ממך להציע אלטרנטיבות? אתה מטיל את האחריות של עלות מול תועלת על החולה אבל מה הוא יודע על אלטרנטיבות לאותו מצב? רק אתה יודע.
אני מודה לך על תשובתך. אני מתנצלת על האגרסיביות שעלתה מתוכן ההודעה. העניין הוא שעכשיו יש לי אבא מתפקד, אוכל, צוחק, עם שיער בריא שהרבה בחורים בני 27 מקנאים בו... את אבא שלי אני יאהב תמיד ואקבל ללא תנאי. אבל למה עלי לצפות? לאבא בלי שערות? לאבא עצוב? רזה? איך מתכוננים למלחמה כזאת? אני אענה לעצמי ואגיד שכנראה עם המון אהבה ותקווה. וכאן, במלחמה הזאת,לצערי, אין שום קיצורי דרך.
אימי היתה בשלב שלוש, לקחה חלק מהטיפול הכימוטרפי, ולאחר ארבעה חודשים מהניתוח המחלה חזרה, והיא נאלצה לקחת כימוטרפיה נוספת (יחד עם הרבה תוספים טיבעיים). בהנחה שאביך סבל מסרטן המעי הגס, יציעו לו כניראה אוקסיליפלטין בתוספת פלואורציל (במחזורים דו שבועיים) או בתוספת קסלודה (במחזורים תלת שבועיים). האוקסיליפלטין לאחר מספר טיפולים גרם לאיבוד תחושה (למשל באצבעות או קושי בבליעה). התחושה חזרה מספר חודשים לאחר הפסקת הטיפול. הקסלודה גרמה להופעת כתמי זיקנה על העור, אולם כימעט לא פגעה בשיער. השימוש בתוספים טבעיים מנע בחילות ושילשולים שהופיעו בתחילה. כפי שאמר דר' ברנר - הכימותרפיה אמורה להקטין את הסיכויים שהמחלה תחזור. שימי לב שיש הבדל בן הווריאציות השונות של טיפול שיציעו לאביך מבחינת איכות החיים שתהייה לו בתקופת הטיפולים. במצבו (שלב 3) אים הירידה באיכות החיים לא תהיה נסבלת - יפסיקו לו את הטיפולים.
במקרה של אביך ההתפשטות לבטן היא גורם חמור המצביע על סיכון גבוה וסיכוי לא מבוטל שהמחלה תחזור. לכן במקרה שלו במיוחד יש לנקוט בכל האמצעים שיש לנו כדי לנסות למנוע את ההישנות של המחלה. זה שהוא מרגיש טוב עכשיו זה מצוין, אך אם המחלה תחזור הדבר קשור בסבל ובאיכות חיים גרועה. לכן למרות תופעות הלוואי הקשות מהכימותרפיה, לדעתי, אין מקום להימנע ממנה וזאת בשילוב עם רפואה משלימה בצורה נרחבת. ד"ר יוסף ברנר
10%....? אני פשוט לא מאמין , גם בגלל שאני יודע שהנתון 10% הוא מופרך ומטעה לכל היותר 2% ....... איך ? ד''ר ברנר יודע בדיוק את השכלול המטעה של המספרים ןהאחוזים.... אם לא אז תקראי אחורה בדפי הפורום מה כותב ד''ר ברנר על הנתונים של האחוזים באמת ידוע מה תהייה תוצאת הטיפולים והרעילות הרצחנית שלהם ,שלא נדבר על התוצאה שהסיכוי למות מהר יותר מהרעילות של הטיפולים מאשר מהסרטן ,שלא נדבר על - איך למות או אייך לחיות ולא כמה כולם כולל ד''ר ברנר יודעים שהטיפול האלטרנטיבי במיוחד כאשר נכשל הטיפול הקונבנציונלי סיכוייו להצליח או לפחות לתקן את המערכות שלנו ועזור להם לעצור את ההתפשטות ואף להשיג ריגרסיה טובים לא ב-10%... אלא פי אלף אני חושב שיתר קל לנו להתייחס לחיות בבחינת ''צער בעלי חיים'' מאשר לבני אנוש ולגרום להם סבל נוראי שמוביל רק בכוון אחד ללא התחשבות שי להם אלטרנטיבה