מי זקוק לתוספת ויטמינים?

המאמר ב ynet מביא שוב רופא קונבנציונלי המסתכל על הויטמינים בתפקיד יחיד- טיפול במחלת חוסר בויטמינים. כולנו זוכרים את פרשת רמדיה בה התינוקות לא קיבלו ויטמין B1 ופתחו בעיות נאורולוגיות. אספקה במזון של כמות די מזערית של ויטמין זה פותרת את הבעיה. הימאים לפני כמה מאות שנים היו מפתחים את מחלת ה scurvy שהתבטאה בעצמות חלשות ודימומים מרקמות שונות, וכל זה עקב חוסר בויטמין סי במזון שלקחו לאוניות וששימש אותם חודשים ארוכים. מנה מינימלית של 50-100 מ"ג ליום תפתור את הבעיות האלה. לכן הגדירו מנה יומית מינימלית כדי לטפל במחלות חסר (RDA). אולם, אלפי מחקרים מראים שבמינונים גבוהים מהמינון של ה RDA לויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא וחומרים אחרים כמו חומצות שומן, חומצות אמינו וכו', יכולת לפעול על תאי הגוף בצורות שונות. החל מפעולה אנטיאוקסידנטית, עבור להשפעה על התאים של מערכת החיסון וכלה בהשפעה על המהלכים התוך תאיים המביאים להיווצרות סרטן כמו אפופטוזיס, אנגיוגנזיס, העברת מסרים וכו'. על כן אינני מקבל את ההתבטאויות במאמר למעלה של רופא קונבנציונלי, המעיד על עצמו שהוא מומחה בתזונה, אך מתעלם מכל ההשפעות של הויטמינים במינונים הגבוהים שלהם. המאמר הזה כמו מאמרים רבים המופיעים בעיתונות בזמן האחרון, הוא חלק ממסע מאורגן כנגד הרפואה המשלימה המסכנת כנראה את הרפואה הקונבנציונלית כך שהיא מארגנת את המדיה כנגד הטיפולים המשלימים. אולם, זה לא יעזור לאף אחד. מספר החולים המתוסכלים ממה שהרפואה הקונבנציונלית מסוגלת להציע הולך וגדל וכך גם גדל מספר החולים הנעזרים גם בשיטות האחרות. ד"ר יוסף ברנר