כמה EBM זה באמת EBM

אינני נגד מחקרים רפואיים ולהפך, השתתפתי ואני משתתף במחקרים רבים. אך להתיחס למחקרים רפואיים כ"דבר אלוהים" ולבטל כל דבר אחר, זה דבר המקומם אותי. בתחילת שנות ה 80 התמחיתי בבית החולים הגדול בעולם לסרטן "ממוריאל סלואן קטרינג" בניו יורק, בית חולים המבוסס על מחקרים רפואיים ושגדולי האונקולוגים עבדו ועובדים בו. שם גם ראיתי כי מחקרים רפואיים אינם דבר כה מדויק כפי שזה נראה, ותוצאתם נקבעת לעיתים לפי אינטרסים שונים של החוקרים, בתי החולים וחברות התרופות. בעבר מדידת ההצלחה של טיפולים נקבעה לפי מספר החולים אצלם הייתה נסיגה של הגידולים. אך בשנים האחרונות הבינו כי נסיגה אינה מסמנת הארכת חיים וקבעו כי משך החיים של החולה בטיפול הוא החשוב. בשנים האחרונות משתמשים במדד נוח יותר לחוקרים והוא הזמן מהתחלת המחקר עד להתקדמות המחלה. לאחרונה פורסם מאמר בחוברת היוקרתית Journal of the National Cancer Institute. אני מציע לכל אחד לקרוא מאמר זה המדבר על האפשרויות לשלוט על תוצאות המחקר ולשנות אותם באמצעים פשוטים מאד כמו: קביעת מועד התחלת המדידה, המרווח בין מעקב אחד לשני ועוד. זה לא אומר שכשלים כאלה נעשים בכוונה תחילה אלא לעיתים הם קשורים לתכנון לקוי של המחקר. השורה התחתונה היא שמחקרים ברמה של EBM לעיתים יש בהם חורים בתכנון וניתן להגיע למסקנות בלתי מדויקות גם במחקרים מאד יוקרתיים. ההסתמכות רק על מחקרי אחד בקביעת מדיניות טיפול יכולה לעיתים להביא להחלטות לא מדויקות. על כן כל המבטלים את הרפואה המשלימה תוך טענה שמחקרים קונבנציונליים הם מדויקים ונותנים את התמונה האמיתי על היעילות של טיפול זה או אחר, מוטב שיקראו מאמר זה ויהיו יותר זהירים בקביעות שלהם. שם המאמר: More Clinical Cancer Treatments Judged by Progression-Free Rather Than Overall Survival ד"ר יוסף ברנר

אכן, המדד בחלק גדול מהמחקרים כיום אינו משך החיים של החולים אלא משך הזמן עד להתקדמות המחלה. TTP=Time to progression PFS=progression free survival ד"ר יוסף ברנר