שאלה לדר' ברנר האם סידן יכול לרפא סרטן?

האם סידן יכול לרפא סרטן? ב-1932 אוטו וורבורג קיבל את פרס נובל לרפואה, עבור הגילוי שלו שסרטן הוא אנרובי: הוא מתרחש כשיש חוסר בחמצן חופשי. כמה שתגלית כזאת יכולה להיות לא מלהיבה, הרי שזה הוא ממצא משמעותי וראוי לפרס נובל. באופן בסיסי, משמעות הדבר היא שסרטן נגרם ממחסור של חמצן חופשי בגוף עוד מקודם ולכן, כל מה שגורם לזה לקרות הוא הגורם לכך סוגי הסרטן. בכימיה, תמיסות אלקליות (PH מעל 7.0) נוטות לספוג חמצן, כשחומצות (PH מתחת 7.0 ) נוטות לסלק חמצן. לדוגמא, אלקלי עדין יכול לספוג חמצן יותר מפי מאה מאשר חמצן עדין. לכן, כשהגוף נעשה חומצי ויורד מתחת PH 7.0 (שימו לב: כל נוזלי הגוף, חוץ מהקיבה והשתן, אמורים להיות אלקליין עדין ב-Ph 7.4 ) החמצן נדחף אל מחוץ לגוף, ולפי חתן פרס נובל, וורבורג, הוא גורם לסרטן. מיצי הקיבה חייבים להישאר חומציים כדי לעכל אוכל והשתן חייב להישאר חומצי כדי לסלק פסולות מהגוף. הדם יוצא מכלל זה. דם חייב תמיד להישאר באלקליין PH 4. כך שהוא יוכל לשמר את החמצן שלו. כשהתזונה מכילה מספיק מינרלים, הדם מקבל את המינרלים החיוניים לשמירת אלקליין PH של 7.4 . בכל אופן, שהתזונה מכילה מינרלים בכמות בלתי מספקת, הגוף מוכרח לשדוד את פטר (נוזלי גוף אחרים) כדי לשלם לפאול (הדם). בעשותו זאת, הוא מוציא מינרלים חיוניים כמו סידן, מתוך הדם, נוזלי עמוד השידרה, הכליות, הכבד וכו' כדי להשיג דם ב-PH 7.4 דבר זה גורם לאיברים ולנוזלים שנעשו חסרי מינרלים להיות חומציים ולכן גם אנארוביים, ובכך לגרום לא רק סרטן אלא גם הרבה מחלות ניווניות אחרות, כמו מחלות לב, סכרת, ארטריטיס, זאבת, ועוד. כולנו יודעים שהגוף האנושי מכיל 78% מים במשקל, ושמים הם גזים של חמצן ומימן. כשמוסיפים לזה גז חנקן, פחמן בצורת דו תחמוצת הפחמן, ומתאן, אז משקל הגז הכללי בגוף מגיע למעל 95%. כמעט חצי מתוך חמשת האחוזים הנותרים, שבונה את הגוף ושולט בכל התיפקודים הביולוגיים, הוא הסידן המינרלי. אין שום מינרל נוסף שמסוגל לבצע כל כך הרבה תפקידים כמו הסידן. הסידן מעורב כמעט בכל תפקיד ביולוגי. המינרל המדהים הזה מספק את האנרגיה האלקטרית לפעימות הלב ולכל תנועות השרירים. יון הסידן הוא שאחראי להזנת כל תא. הוא עושה זאת בעזרת היצמדות ל-7 המולקולות המזינות ולמולקולת המים הבודדת, והוא גורר אותם דרך תעלת ההזנה. אז הוא מתנתק ממשאו, חוזר דר ברנר האם סידן יכול לרפא סרטן ?

http://food.walla.co.il/?w=/917/673826&tb=/i/4130303

האם סידן יכול לרפא סרטן? ב-1932 אוטו וורבורג קיבל את פרס נובל לרפואה, עבור הגילוי שלו שסרטן הוא אנרובי: הוא מתרחש כשיש חוסר בחמצן חופשי. כמה שתגלית כזאת יכולה להיות לא מלהיבה, הרי שזה הוא ממצא משמעותי וראוי לפרס נובל. באופן בסיסי, משמעות הדבר היא שסרטן נגרם ממחסור של חמצן חופשי בגוף עוד מקודם ולכן, כל מה שגורם לזה לקרות הוא הגורם לכך סוגי הסרטן. בכימיה, תמיסות אלקליות (PH מעל 7.0) נוטות לספוג חמצן, כשחומצות (PH מתחת 7.0 ) נוטות לסלק חמצן. לדוגמא, אלקלי עדין יכול לספוג חמצן יותר מפי מאה מאשר חמצן עדין. לכן, כשהגוף נעשה חומצי ויורד מתחת PH 7.0 (שימו לב: כל נוזלי הגוף, חוץ מהקיבה והשתן, אמורים להיות אלקליין עדין ב-Ph 7.4 ) החמצן נדחף אל מחוץ לגוף, ולפי חתן פרס נובל, וורבורג, הוא גורם לסרטן. מיצי הקיבה חייבים להישאר חומציים כדי לעכל אוכל והשתן חייב להישאר חומצי כדי לסלק פסולות מהגוף. הדם יוצא מכלל זה. דם חייב תמיד להישאר באלקליין PH 4. כך שהוא יוכל לשמר את החמצן שלו. כשהתזונה מכילה מספיק מינרלים, הדם מקבל את המינרלים החיוניים לשמירת אלקליין PH של 7.4 . בכל אופן, שהתזונה מכילה מינרלים בכמות בלתי מספקת, הגוף מוכרח לשדוד את פטר (נוזלי גוף אחרים) כדי לשלם לפאול (הדם). בעשותו זאת, הוא מוציא מינרלים חיוניים כמו סידן, מתוך הדם, נוזלי עמוד השידרה, הכליות, הכבד וכו' כדי להשיג דם ב-PH 7.4 דבר זה גורם לאיברים ולנוזלים שנעשו חסרי מינרלים להיות חומציים ולכן גם אנארוביים, ובכך לגרום לא רק סרטן אלא גם הרבה מחלות ניווניות אחרות, כמו מחלות לב, סכרת, ארטריטיס, זאבת, ועוד. כולנו יודעים שהגוף האנושי מכיל 78% מים במשקל, ושמים הם גזים של חמצן ומימן. כשמוסיפים לזה גז חנקן, פחמן בצורת דו תחמוצת הפחמן, ומתאן, אז משקל הגז הכללי בגוף מגיע למעל 95%. כמעט חצי מתוך חמשת האחוזים הנותרים, שבונה את הגוף ושולט בכל התיפקודים הביולוגיים, הוא הסידן המינרלי. אין שום מינרל נוסף שמסוגל לבצע כל כך הרבה תפקידים כמו הסידן. הסידן מעורב כמעט בכל תפקיד ביולוגי. המינרל המדהים הזה מספק את האנרגיה האלקטרית לפעימות הלב ולכל תנועות השרירים. יון הסידן הוא שאחראי להזנת כל תא. הוא עושה זאת בעזרת היצמדות ל-7 המולקולות המזינות ולמולקולת המים הבודדת, והוא גורר אותם דרך תעלת ההזנה. אז הוא מתנתק ממשאו, חוזר למקומו ושוב חוזר על אותה פעולה. תפקיד ביולוגי חשוב אחר לסידן הוא שיחזור ה-DNA, שהוא חיוני לשמירת גוף צעיר ובריא. יוני סידן הכרחיים לשיחזור DNA , שזה הבסיס לכל תיקוני הגוף. זה יכול להתרחש רק "על מצע של סידן" . כך שסידן נמוך משמעותו גם כושר ריפוי נמוך של הגוף והזדקנות מוקדמת. תפקידים אלה ועוד מאות תפקידים ביולוגיים נוספים בגוף חשובים מאוד לבריאות האדם, אך שום דבר אינו חשוב יותר מתפקיד בקרת ה-PH. סידן לחומצה הוא כמו מים לאש. הסידן הורס במהירות את החומצה ששודדת את החמצן מנוזלי הגוף. כך שככל שיש יותר סידן יש יותר חמצן ולכן יש פחות סרטן ופחות מחלות ניווניות אחרות. מידע זה דורש מאיתנו לשאול " מהי כמות הסידן הנחוצה?" באופן ביולוגי, גוף האדם זקוק ל-800 מ''ג ליום, אך מכיון שלגוף קשה מאוד לספוג את הסידן עלינו לשנות את השאלה ולשאול "כמה סידן עלינו לצרוך כדי לספוג 800 מ''ג?" כפי שהסברנו בפרקים הקודמים, התרבויות בכל רחבי העולם שצורכות ''חלב ההרים'', כמו ההונזה בפקיסטן, הארמנים, האזרביז'נים, והגרוזינים ברוסיה , האינדיאנים מווילקמבה, באקוודור, האינדיאנים טיטיקקה בפרו, הבמה בסין והטיבטים, כולם צורכים למעשה כמות מדהימה של 100,000 מ''ג סידן ליום ולכולם אין סרטן, סכרת, מחלות לב, ארטריטיס, וכל שאר המחלות הניווניות או מחלות נפשיות. זה מוכיח שאין כזה דבר יותר מידי סידן, ושסידן עודף חייב לצאת מהגוף בצורה בריאה וללא גרימת נזק, דרך השתן. התרבות היחידה שמאריכה ימים ואינה צורכת את "חלב ההרים" היא האוקינוואה שאנשיה צורכים כמויות גדולות של "חלב האוקיינוס". מיליונים מבני הקינאווה חיים באיי האלמוגים הדרומיים ביפן עם תוחלת חיים ממוצעת של 105 שנים, בעוד שתוחלת החיים במרכז יפן היא רק 77 שנים. בני האוקינאווה חיים באיים שעשויים משוניות אלמוגים שהם בעיקר סידן. לפני למעלה מ- 500 שנה גילו בני האוקנאווה שכשהם האכילו תרנגולים ופרות בחול אלמוגים שנוצר משחיקת השוניות העופות נתנו כמות ביצים גדולה פי 2 מהרגיל והפרות הניבו כמות כפולה של חלב. הם גילו גם שכשמשתמשים בחול האלמוגים לדישון, מתקבל יבול בכמות של פי 3 מאשר קודם. כשהם התחילו לצרוך את החול בעצמם, לפני 500 שנה, כל הרופאים נאלצו לעזוב את האיים. ההיסטוריה היפנית מכנה את היציאה הזאת כאקסודוס יפני. החוקרים האירופאיים בתקופות הראשונות גילו את הסוד והעמיסו אוניות בכמויות גדולות של חול עשיר בסידן אלמוגים. במדריד שבספרד, האנדרטה שהוקמה לזכר חנות התרופות הראשונה מכילה שורות מדפים עם תוויות של ''סידן אלמוגים מאוקינאווה , יפן". כיום, מיליוני אנשים מכל רחבי העולם צורכים סידן וכתוצאה מכך ישנם מיליוני מכתבי המלצה רפואיים. התופעה הזו, של מניעת מחלות וריפויין בעזרת מינרלים וויטמינים, לא חלפה ללא תשומת לב הרופאים. לפני מאות שנים, רופאים אירופאיים נהגו לרשום למטופליהם סידן ותוספי תזונה אחרים. בשנות ה-50, דר' רייך גילה שהמטופלים שלו מסוגלים ''לרפא את עצמם'' כמעט מכל מחלה ניוונית בעזרת צריכת סידן, מגנזיום, ויטמין די, ותוספי תזונה אחרים, בכמות שגדולה פי כמה מהקצובה המומלצת. דר' רייך היה הרופא הצפון אמריקאי הראשון שרשם ''כמויות מגה'' של מינרלים וויטמינים למטופליו, ורבים מחשיבים אותו כ''אבי הרפואה המונעת''. בשנות ה-80, דר' רייך ריפא אלפים, אך איבד את רישיונו בגלל שהסביר שצריכת תוספי מינרלים, כמו סידן, עשויה למנוע סרטן ועוד הרבה מחלות אחרות. תפיסה זו הוגדרה כ''פשוטה מידי'' מכדי שחכמי הרפואה של אותה תקופה יוכלו לקבל אותה. בכל אופן, בשנות ה-90 המאוחרות , אנשי רפואה אחרים גילו גם כן שתוספי סידן מסוגלים בהחלט לדחות סרטן. ב-13 באוקטובר, 1998, הופיעה כתבה בעיתון הניו יורק טיימס , שכותרתה ''הסידן תפס את מקומו כ'סופר סטאר' של תוספי המזון'', ובה דווח שמחקר שפורסם ב- Journal of the American Medical Association מצא שהגברת הסידן זרזה התפתחות נורמלית של תאי האפיתל ועשויה למנוע סרטן באיברים כמו שד, ערמונית, ולבלב. הכתבה דיווחה גם שה- American Journal of Clinical Nutrition כתב שאין שום מערכת איברים בגוף שאינה מושפעת מהסידן, ושצוות מחקר מאוניברסיטת דרום קליפורניה מצא ש''הוספת סידן לתזונה היפחיתה את לחץ הדם אצל 110 בני נוער שחורים". ב- Phoenix Republic מ-14 בינואר, 1999 פורסם מאמר שכותרתו ''סידן מפחית גידולים'' ובו כתוב שעיתון הרפואה של אנגליה דיווח ש''הוספת סידן לתזונה עשויה לשמור עליך מגידולים במעי הגס''. ה-Readers Digest מפברואר, 1999, כתב ''כשהצריכה של המשתתפים במחקר הגיעה ל-1500 מ''ל סידן ליום, גדילת התאים בכליות השתפרה כלפי מצב נורמלי (הכוונה שהסרטן נסוג) . עיתון זה דיווח גם שהמרכז המטבולי לעצמות בבי''ח סיינט לוקאס, מאמין ש''מחסור כרוני בסידן אחראי לתסמונת טרום מחזורית" , ושנשים רבות נמנעות משהייה בשמש ולכן רמות הוויטמין די אצלן נמוכות מאוד. באותו מאמר, העיתון מדווח גם שב- 1997 מצאו שתזונה שכוללת 1200 מ''ג סידן מנמיכה משמעותית את לחץ הדם אצל מבוגרים. אחרי כן, נכתב ב- US World News Report מאמר שכותרתו ''הדרכים המיסתוריות הנפלאות של הסידן'' בו נאמר ''חוקרים הולכים ומגלים שהמינרל הצנוע, הסידן, משמש בתפקיד בכיר בדחיית מחלות רצינות, החל מלחץ דם גבוה ועד סרטן הכליות''. וכן ''אתה רק מזכיר שם של מחלה וכבר מוצא שגם לסידן יש בה מקום'' (דיווויד מק'קרון , נפרולוג באוניברסיטה מדעית לבריאות הגוף). לרוע המזל, רוב הרופאים לא שמעו את החדשות שהעיתונים וכתבי העת החשובים, שלהם עצמם, מדווחים שתוספים טבעיים במיוחד סידן, מסוגלים לרפא ולמנוע מחלות. ההוכחות המדעיות שהסידן הוא המפתח לבריאות טובה וממושכת , ממש מדהימות. רק לפני עשרים שנה, כל רופא שטען שתוספי מזון מסוגלים לרפא סרטן, היה עלול לאבד את רישיונו לעסוק ברפואה. דר' קארל רייך איבד את רישיונו בגלל שטענתו נראתה לחכמי הרפואה שבתקופתו כ''פשטנית מידי''. בכל זאת, בימינו, כל עיתוני הרפואה , כמו “The New England Journal of Medicine’’ ו- ‘’The Journal of the American Medical Association’’”American Journal of Clinical Nutrition’’ כל אלה טוענים שתוספי מזון מסוגלים לדחות את מחלת הסרטן ואין איבר בגוף שהסידן אינו משפיע עליו. ג'ורנלים אלה צוטטו בעיתונים המכובדים והנפוצים שלנו. עברנו דרך ארוכה, אך יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור. כרגע, זה כמעט בלתי אפשרי למצוא רופא שמודע לממצאים מדעיים אלה. לכן עלינו לדאוג לכך שהרופאים יקראו את הג'ורנלים שלהם עצמם, ואז יבצעו משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית, לגרום לאירגון הרפואה האמריקאי ולאדמיניסרציה למזון ולתרופות, לבצע את עבודתם ולתמוך בממצאים המדעיים הללו. כשזה יקרה, למעלה מ-90% מהמחלות יהיו ברורות יותר ויהיה ניתן לסלק הרבה מאוד כאבים וסבל של חולים, ואנו נהייה כבר בדרך לרפא את אמריקה. אין צורך להיות מדען צמרת כדי לקרוא מאמרים פשוטים בעיתונים ובמגזינים מכובדים, שמצטטים את עיתוני הרופאים , וכולם אומרים שניתן לרפא מחלות בעזרת תזונה. אפשר גם להתבונן במיליוני האנשים ברחבי העולם שלעולם אינם חולים , ולומר ''הבה נעשה מה שהם עושים''. לרוע המזל, הם עצמם צורכים את כל חלב ההרים שלהם במהירות רבה. בכל אופן, היפנים מסוגלים לרפא את העולם בעזרת ''חלב ההרים '' שלהם שמוכר כ''חלב הרים ", שהוא הגורם לבריאות הטובה.