ויטמין סי ספר - לינוס פאולינג

אחד מהבודדים שקיבלו פעמיים פרס נובל (ג'אונה בדוויג -שהמליצה על דיאטת שמן הפשן וקוטג הייתה מועמדת 7 פעמים לפרס), היה מהאוהדים המובהקים של שימוש בויטמין סי למספר רב של מחלות כולל סרטן. השימוש נעשה בויטמין סי כמויות גבוהות ,מן הסתם כשהמאפיה הרפואית בדקה זאת היא בדקה בכמויות קטנות (צעד ידוע של המאפיה) בכל מקרה הנה ספר למי שרוצה להחכים קצת בתחום ויטמין סי http://vitamincfoundation.org/stone ד"ר ברנר אשמח לשמוע מה דעתך על ויטמין סי לחולי סרטן, אני יודע שהרבה מטפלים בארץ וכמובן בעולם משתמשים בו למטרות אלו.

המחקר של פאולינג נעשה ב 1976 על 100 חולי סרטן. טיפול בויטמין C במינון גבוה שיפר באופן ניכר את הישרדות החולים. מאז לא הצליחו לחזור במספר מחקרים קליניים על הצלחתו של פאולינג גם עם מינון גבוה (במתן אוראלי או בעירוי) של הויטמין (פרט לניסוי קטן על 3 חולים שפורסם ב2006). יש טענות נגד הניסוי של פאולינג בשל תכנונו לקוי. אם היתה כזו הצלחה לפאולינג - איך זה שבמשך למעלה מ 30 שנה אף אחד לא הצליח לחזור עליה בניסוי קליני רציני? לגבי ה"מאפיה הרפואית" שאתה מחרטט עליה ללא סוף - בזכותה תוחלת החיים שלנו כמעט והוכפלה ב 100 השנים האחרונות. העשבים שלך קיימים אלפי שנים והם לא הועילו לאנושות. דרך אגב, האם גם דר' ברנר מאפיונר לפי הגדרתך?

אנשים מהתעשיה אומרים זאת בלי סוף. אתה חי פה ? או שמשלמים לך? לגבי שאר השטויות שכתבת..חח לא אבזבז את זמני על לענות לך

תוכל לקרוא בספר "ריפוי או פיתוי" מה עובד, ובעיקר מה לא עובד ברפואה האלטרנטיבית. אחד המחברים של הספר הוא אחד המומחים הדגולים בעולם לרפואה משלימה. האם גם הוא שייך ל"מאפיה הרפואית"? חפש בגוגל כתבה על הספר באתר "הארץ" משנת 2009.

בצורה בלתי רגילה, וכן גם הם כנראה כותבים מטעם התעשייה. מה שבטוח שהרמאות הגדולה ביותר של המאה שעשרים זו חברות התרופות.אין על זה ויכוח בכלל. 8 שעות לומדים תזונה בלימודי רפואה באירופה..אם היו לומדים 6 שנים היה אפשר לסגור 80% מהבתי חולים. אבל כאמור הכל מגיע מלמעלה ומכוון ע"י חברות התרופות, כך גם אני הייתי עושה אם הייתי תאב בצע וממון ומסוגל לדרוך על חיי אדם בדרך. הייתי מוציא ספרים שילכלכו על רפואה משלימה ,כותב מחקרים מפוברקים,משלם למגיבים בתשלום,מוציא צמחים טובים מחוץ לחוק ועוד ועוד.

אם מינון גבוה של ויטמין C כל כך יעיל נגד סרטן בחולים, כפי שטענו פאולינג וחברו במחקריהם שפורסמו בשנות ה 70 של המאה הקודמת, איך זה שלא שמענו על הצלחות נוספות בטיפול זה (מדובר במחקרים שפורסמו בספרות הרפואית ולא מסיפורי מטפלים). ומדוע ה NCI לא יזם מחקרים דומים נוספים? גם המחקר שפורסם ב2006, שבו 3 חולי סרטן שטופלו בויטמין C במינון גבוה בעירוי שרדו תקופה ממושכת, אינו מספק תשובה על יעילות הטיפול. אפילו מחברי המאמר טוענים בדיון כי לא ניתן לקבוע על סמך התוצאות שויטמין C אחראי בלעדית לאפקט התרפואטי. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1405876/ CMAJ. 2006 March 28; 174(7): 937–942. Intravenously administered vitamin C as cancer therapy: three cases Sebastian J. Padayatty, Hugh D. Riordan, Stephen M. Hewitt, Arie Katz, L. John Hoffer, and Mark Levine הבעיות של מחקר זה. 1) מצויינים 3 מקרים של חולים שהשתפרו, אבל אין כל מידע על כמה חולים סה"כ עברו טיפול דומה עם ויטמין C בעירוי. אולי 3 מ 100, אולי 3 מ 500? כמובן שלא היו אלו ניסויים מבוקרים ולא היתה קבוצת בקורת ללא ויטמין C. 2) כל החולים עברו גם טיפולים סטנדרטיים בנוסף לויטמין C: שני חולים נותחו והשלישי טופל ברדיותרפיה. 3) כל שלושת החולים לקחו מספר תוספי תזונה בנוסף לטיפול עם ויטמין C. 4) לפחות בגידול אחד (בכליה) יש שיעור גבוה (של כ 1%) של נסיגה ספונטנית של הגידול, ביחוד לאחר ניתוח. לאור האמור לעיל, לא ניתן להסיק על סמך מחקר זה כי מינון גבוה של ויטמין C הניתן בעירוי יעיל נגד גידולים בחולים.