כתרים
דיון מתוך פורום אסתטיקה דנטאלית ושיקום הפה
רופא השיניים שלי מאוד מרוצה מהעבודה שביצע אצלי. (הוא רופא מקצועי מאוד) לי היו שיניים עקומות מאוד ו"פה קטן" יחסית למספר השיניים ואין ספק שהיתה לו מטלה מורכבת להגיע לתוצאות אליהם הגיע. תוצאה יפה מאוד יחסית לבעייתיות שהיתה אצלי. מבלי להפחית בערך כל האמור לעיל לגבי מקצועיותו של רופא השיניים שלי, לי מפריעים 2 דברים: 1. צמצום השיניים גרם לי ל"פני בולדוג" - נפילה בצד הפה (צד אחד יותר מהשני כשדיברתי על כך עם הרופא טען שזה הגיל...) 2. אני לא מרשה לעצמי לחייך כי אני שונאת את שולי המתכת שרואים סביב כתרי השיניים. מפריעה לי גם העובדה שרופא השיניים לא מצא לנכון לספר את כל האינפורמציה סביב הכתרים (כתרים לבנים) והחליט בשבילי מה הכתר הנכון עבורי. (לפי כסוי הביטוח ותפישתו לגבי ההוצאות שלי). אחרי שקראתי על האפשרויות הנוספות באתרכם אני רואה שאני הולכת לעבור חויה מיותרת של החלפת כתרים - וזה אומר שאסבול שוב אצל רופא שיניים ושההוצאה הקודמת שלי תרד לטמיון (אנחנו לא מספיק עשירים כדי להוציא פעמיים על אותה מטרה) שאלה: האם נכון שכתר אלומינה דורש שיוף יותר גדול של השיניים - דבר שלמעשה "מזיק" וגורם נזק מיותר נוסף לשן? האם נכון שזה הכתר ה"יפה" יותר לשיניים קדמיות?
שנית שלום, שקום נכון של שיניים אמור למנוע את נפילת צידי הפנים וזאת על ידי שמירה על קשת השיניים התומכת בשפה ובלחי ושמירה על הגובה הנכון של הפנים, החלק הנכון בתשובה שקבלת הוא שאכן כתוצאה משינויים הנוצרים עם הגיל (בשיניים לא מטופלות!) כתוצאה מאיבוד עצם ושינוי מנח השיניים בעצם מאבדים גובה ואכן יש נפילה בזויות הפה ,כמובן שתופעות אלו לא אמורות לקרות בשיקום נכון אלא במקרי חוסר טיפול. בכל טיפול באיזור הקדמי חשוב לבחון את התוצאה המתקבלת כבר בשלב הכתרים הזמניים וללמוד ממנה לגבי התוצאה שתתקבל עם הכתרים הקבועים, במקרים בהםהטיפול אינו מצריך כתרים זמניים (למשל בציפויי חרסינה ) מבצעים הדמיה עי גילוף שעווה או עי ציפויי דמה מפלסטיק אותם מניחים בפה וכל זאת כדי לבחון מראש את התוצאה המתקבלת ולמנוע את המצב אליו הגעת. לא נהוג היום לבצע כתרים עם מתכת בשיניים קדמיות (אלא אם ישנו חוסר של יותר משתי שיניים ברצף שאז אין ברירה ונזקקים לחזוק המתכתי),אך גם אם מבצעים כתרים על בסיס מתכתי (בשיניים קדמיות רצוי על בסיס זהב) שולי המתכת נמצאים מוסתרים מתחת לחניכיים ולא נראים בחיוך או לחילופין סיום הכתר נעשה עי מדרגת חרסינה ללא מתכת וכך נמנע מצב בו נחשפת מתכת בחיוך. אלומינה הוא רק אחד החומרים מהם ניתן לבצע שלד לכתר (ישנם גם זירקוניה ,זירקוניה אוקסיד ),לא סוג החומר קובע את אסתטיקת הכתר אלא חשובה יותר מיומנות הרופא והטכנאי המבצע,הניחי לטכנאי להחליט על סוג החומר בהתאם לצבע השיניים הסמוכות ולדרגת השקיפות לה הוא זקוק בכתר. אין זה נכון כי לצורך כתר על בסיס אלומינה צריך להשחיז יותר מהשן. צר לי אבל לצערי אין מנוס במקרה שלך מלחזור על הקלישאה שלעיתים הטיפול הזול בסופו של דבר יוצא יקר
אני עברתי טיפול אורתודנטי בגיל 57 לסגירת רווח בין השיניים החותכות. התיעצתי עם מספר רופאים וכולם אמרו שאין כל בעיה ואין תופעות לוואי. הבטיחו דזה טיפול קצר מספר חודשו וסה ארך כמעט שנתיים. זה המון סמן בגילי. עד היום אני סובלת מתופעות לוואי של מתח ולחץ קשים הפוגעים מאד באיכות חיי. השיניים צובטות את השפה התחתונה והלשון משופשפת כתוצאה ממגע מתמיד איןן לי רגע מנוחה וחשבתי כבר לבקש גראס רפואי בשל הסבל המתמיד . בנסף חזית הלסת העליונה נעשתה בולטת והחייוך נעשה מעוות. היו לי פנים מאד מאד יפות עם חיוך יפה וטבעי. לקחו ממני את היופי ואת שמחת החיים. כשהתלוננתי על השינוי בפנים אמרו לי בוודאי ששינוי המיקום משנה את הפנים. רק שלא טרחו להביא זאת לידיעתי. עשיתי את הטיפול אצל פרופסור ידוע. הוא רופא מצויין אבל לא ברור לי למה לא מביאים את כל המידע בשלמותו. מרוב סבל שקלתי לעקןר את כל השיניים ולעשות השתלות או גשר.
מנהל פורום אסתטיקה דנטאלית ושיקום הפה
