פעילות גופנית וחלוקת כונדרוציטים

שלום, פיתחתי איזו "תיאוריה", ספק מדעית, ורציתי לקבל דעה של איש מקצוע. התיאוריה היא שאימון שמעמיס על הגפיים גורם להן לגדול מהר יותר ביחס לשאר הגוף בילדים ובמתבגרים שעדיין יש להם לוחיות גדילה. הרציונל הוא כזה: בזמן פעילות גופנית יש ייצור מוגבר של הורמון גדילה, הורמון הגדילה מקדם, בין היתר, חלוקת תאים. בנוסף, בזמן פעילות גופנית יש זרימת דם מוגברת לגפיים הרלוונטיות לאימון, בעיקר לשרירים אבל גם לעצמות כך שלוחית הגדילה מקבלת אספקה רבה יותר (האם יש כלי דם בלוחית הגדילה?) של חמצן, גלוקוז וחלבון מה שמקדם גדילה של תאים וחלוקתם. האם יש גרעין של אמת בתיאוריה הזו? לאצנים יש בדרך כלל גפיים ארוכות, האם זה בגלל הריצה או שבגלל שפשוט יש להם נטייה גנטית לגפיים ארוכות ולכן הם מצטיינים בריצה?