בני בן השנתיים וחצי הולך על קצות האצבעות

הנוירולוג אמר בפירוש שהגיד אינו קצר, כאילו נתפס, תקוע. (לפעמים הוא דורך על כף הרגל כולה, אך רוב הזמן עומד על קצות האצבעות) אך אם לא יטופל - יש סיכוי שהגיד יתקצר ויגיע למצב של ניתוח. והדגיש שחשוב לטפל בכך כל עוד אפשר וניתן לטפל. אמרתי זאת לאורטופד שאלו מילותיו המדוייקות של הרופא אך למרות זאת הוא אומר שאין צורך בטיפול בפיזיותרפיה ולא נתן לי הפניה לטיפול. חזרתי טלפונית לנוירולוג להתייעץ איתו שהוא מתעלם מההמלצה שלו ולא קיבלתי טיפול למרות דבריו. ומה אני עושה עם הילד? אך הוא מסרב להתערב ולדבריו הרופא הוא הקובע. הסירוב להפניה לטיפול תמוה בעיניי גם. מה יש לו להפסיד? אבל לי מאד חשוב לטפל בילד. לפי ידיעותיי המועטות והבירורים שעשיתי, הגיל שלו מתקדם, בדרך כלל הבעיה מופיעה בגילאי שנה והוא מתקרב לגיל 3 , לכן חבל לי על כל יום של עיכוב ללא טיפול. עברו כבר כ-10 חודשים ללא שינוי. רק מעקב. האם רופא אחר יגיד לי אותו דבר שאין צורך בפיזיותרפיה או טיפול ? אם יש סיכוי לקבל טיפול - אשקול לפנות לרופא אורתופד אחר.