פורום אורתופדיית ילדים

8219 הודעות
7982 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיית ילדים

07/12/2001 | 23:27 | מאת: נגה

שלום רב! בביקורת אצל אורטופד הילדים נראתה בצילום הרנטגן החמרה לעומת צילום רנטגן קודם שנעשה שנעשה לפני 4 חודשים. אורטופד הילדים אמר שיש לשקול ניתוח לקיבוע החוליות. 1. האם ניתוח כזה מבוצע בארץ אצל ילדים או מבוגרים בתדירות גבוהה והאם יש סיכונים מעבר לסיכונים של כל ניתוח(הרדמה, זיהום)? 2. בניתוח משתילים לוחית עם ברגים לקיבוע החוליות - הילדה תמשיך לצמוח, מה קורה ללוחית? 3. מהו זמן ההחלמה הממוצע מניתוח כזה? בתודה מראש, נגה.

לקריאה נוספת והעמקה
10/12/2001 | 00:17 | מאת: ד"ר רון למדן

נגה שלום, בתלות במידת התזוזה אכן צריך לשקול ניתוח. בארץ מבצעים ניתוח זה אם כי לא לעיתים תכופות מאוד שכן הצורך בניתוח זה במצב של ספונדילוליסטזיס איננו שכיח ביותר. מעבר לסיכונים הרגילים הסיכונים הנוספים הינם פגיעה עצבית והמשך התזוזה למרות הניתוח. נושא הגדילה איננו משמעותי שכן המדובר רק ברווח בין חולייתי אחד ואובדן הגדילה הינו קטן ביותר. ממילא, ללא הניתוח ובשל התזוזה של החוליות אובדן הגובה היה מתרחש. קיימים ניתוחים שונים, חלקם ללא קיבוע פנימי במסמרים וברגים אלא בשתל עצם. משך ההחלמה משתנה והינו לפחות שלושה חדשים עד תחילת חזרה לפעילות מליאה. בברכה, ד"ר רון למדן

שלום רב, אני סובלת כבר כמעט שנה מכאבים באיזור העיניים והסינוסים שהם כמו לחץ. לאחר בירור מקיף לא נמצא שום סיבה לכאבים הכלל נירולוג א.א.ג ורופא עיניים. בעבר הייתי אצל אורטופד כי שמעתי שבמקרים מסוימים הכאבים יכולים לנבוע מבעיה צווארית. ואכן יש לי בעיה צוארית ולעיתים אף כואב לי הצוואר בצד שמאל( לא מרגישה קשר בין הכאבים בצוואר שבאים לעיתים רחוקות לבין הכאבים בסינוסים \עיניים ללא הפסקה) הבעיה היא לטענת האורטופד היא רגישות באיזור C5 אך מעולם לא עשו לי CT צוואר או איזושהיא בדיקה צווארית.(CT סינוסים כן עברתי והוא יצא תקין וגם MRI מוח יצא תקין) אני מודאגת מאוד מהעניין הצאוורי כי אני יודעת שיכול להיות קשר בין זה לכאבים שלי. מה אתה עוד ממליץ לי לעשות? והאם באמת שווה לי לברר האם המקור לכאבים שלי היא בגלל הבעיה בצוואר.? אני אשמח לכול עצה או חוות דעת, בתודה מראש, וחג שמח!!! יעל

11/12/2001 | 23:54 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, מצטער על העיכוב בתשובה אולם סברתי על פי נוסח המכתב שאינך ילדה, שהשאלה הוצבה בפורום האורתופדיה הכללית ושקיבלת תשובה שם. לשאלתך, בעיות בצואר כן יכולות להתבטא בצורות שונות כולל כאבי ראש, סחרחורות ועוד. נראה לי שהצעד הראשון הינו ללכת שוב לאורתופד שייתרשם אם אכן קיימת בעייה צוארית. בהצלחה, ד"ר רון למדן

07/12/2001 | 15:40 | מאת: יעל

רציתי לבקש את עצת האורטופדים ואמהות בעלות נסיון בנוגע להליכון. בני בן 9 חודשים והבנתי שכיום לא ממליצים להושיב תינוק בהליכון. האם זה נכון? מה הסיבה? האם זה מוקדם מדי - אם כן . מתי? האם הליכון של חברת Safety מתאים? הבנתי שיש לו תו תקן. רציתי לציין שבני מחזיק והולך סביב הלול כבר מעל לחודש.

לקריאה נוספת והעמקה
07/12/2001 | 23:00 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, לדעתי, כל עוד הדבר נעשה במידה הרי שאין כל נזק בעמידון ואם הילד נהנה מכך הרי שאין כל מניעה לשימוש בעמידון. ניתן להתחיל כאשר הילד יושב באופן יציב מספיק ואם הוא כבר הולך סביב הלול הרי שהוא מוכן. אינני מכיר את ההליכון הספציפי שהזכרת. בברכה, ד"ר רון למדן

04/12/2001 | 20:27 | מאת: רונית

בני בן ה8.5- חודשים קיבל מתנה " בימבה". הבימבה הוא אוטו קטנטן שבו מושיבים את הילדים. הילד יושב אמנם אך לא ממש יציב עוד מתנדנד. האם מותר להושיבו בבימבה? רציתי לציין כי יש לבימבה מעין תמיכה לגב כתומר עיגול פלסטיק שתומך בגב, לאילו שעדיין לא יושבים בניחותא. כדי לשבת עליו לפסק רגליים, וגם כדי להוציאו צריך לעמול בכדי שרגליו יצאו. שאלתי האם להמתין עם הבימבה עד שישב חבדו? נניח עוד חודש חודשיים? או שאין כל מניעה להשתמש בזה כבר עכשיו אם יש מתקן שמעט תומך בגב. גם עם המתקן הילד מתנדנד... תודות

07/12/2001 | 23:04 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רונית, אינני מכיר את ה"בימבה" אולם אינני סבור על פי תיאורך שקיימת בעייה בריאותית בשימוש בצעצוע. לעומת זאת, אם הילד איננו יציב הרי שבהחלט ייתכן שקיימת בעייה בטיחותית עם חשש לנפילה ופציעה. אני מציע שתשקלי את בטיחות הצעצוע ובהתאם לכך תחליטי מתי כדאי להתחיל להשתמש בו. בברכה, ד"ר רון למדן

08/12/2001 | 00:36 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

כסבא לנכד יש לי נסיון עם בימבה . הבימבה דורשת מיומנות מסויימת מבחינה בטיחותית ולכן אם הילד מסוגל לעלות עליה לבד הוא יכול להשתמש בה אך אם אינ מסוגל לעלות עליה יש לך עוד זמן עד שידע ללכת

03/12/2001 | 17:57 | מאת: ענת

שלום רב, בני בן ה - 12 סובל מקיצור גיד/ שריר אכילס בשתי הרגליים. 1. האם תוכל להסביר לי ממה נובעת הבעיה? האם זה מולד? - שמתי לב לבעיה לפני כשנתיים 2. אלו חלופות טיפול קיימות מלבד ניתוח? למשל פחזיוטרפיה? 3. כיצד מאריכים בניתוח את הגיד? 4. החלמה מהניתוח? 5. סיכונים 6. אם תוכל להמליץ ליעל מנתח המומחה בתחום זה. המון תודה

לקריאה נוספת והעמקה
03/12/2001 | 23:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ענת, קיצור של גיד אכילס שכיח בילדים עם שיתוק מוחין אך מופיע גם בילדים עם מחלות אחרות כגון ניוון שרירים. מקרים רבים מופיעים ללא מחלות רקע ולא ברורה סיבתם. חלק מהמקרים מולדים אולם מרביתם מתפתחים לאחר מכן. הפתרונות לבעיה יכולים להיות באמצעות פיזיותרפיה, גבסים, הזרקת חומר בשם בוטוליניום המשתק את השריר ומונע את כיווצו וכן באמצעות ניתוח להארכת הגיד. הניתוחים נחלקים לאלו החותכים את הגיד מבעד לעור לבין אלו הפותחים את העור, מנתקים את הגיד ומחברים את הגדמים. ההחלמה בגבס אורכת כשישה שבועות. הסיבוכים נדירים יחסית ונחלקים לאלו של הרדמה, זיהום מקומי והארכת יתר. הניתוח הינו פשוט וכל אורתופד ילדים מסוגל לעשותו. אני משתדל שלא להמליץ באתר זה על רופאים ספציפיים. בהצלחה, ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 15:37 | מאת: merav

שלום ד"ר למדן! יש לי עקמת וגם לאחי. כשהיה בני בן 4, אימי רחצה אותו והבחינה שגם לו יש עקמת (אחרי שני ילדים עם עקמת היא למדה להבחין בעצמה). לא שזילזלתי בה, אבל ידעתי שבגיל כל כך קטן אין מה לעשות. עכשיו הוא בן 7, בכיתה א, ולאחר בדיקה של רופאה או אחות (לא הבנתי ממנו, אצלו אחות היא גם רופאה) התברר שבאמת יש לו עקמת והתבקשנו ללכת לאורטופד. בעלי לקח אותו לאורטופד והוא שלח אותו לצילום. השאלה היא: האם משהו השתנה בשנים האחרונות ובגיל 7 ניתן איזשהו טיפול או שהרופא יאמר לי לחכות עוד קצת זמן עד שיתחילו לטפל בו. תודה!

01/12/2001 | 15:43 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מרב, בגיל 7 צריך לפחות לבדוק את הילד ולראות באיזה סוג עקמת מדובר. אם זוהי עקמת חדשה שהתפתחה הרי שיש צורך בבירור נוירולוגי על מנת לשלול תהליך בחוט השדרה הגורם לכך. גם אם אין צורך בטיפול הרי שיש צורך במעקב שכן אם העקמת מתקדמת הרי שצריך לשקול טיפול - במחוך או בהמשך ניתוח. בברכה, ד"ר רון למדן

30/11/2001 | 17:04 | מאת: צווארית

שלום רב, לבני בן ה 7.5 נתפס הצוואר לפני חודש וזה לקח כשבועיים ימים עד שחזר לעצמו. לפני כשנתיים היה ארוע דומה ואז זה לקח חודש כמעט עד שזה עבר. בשני המקרים לא היתה מכה ולמיטב ידיעתי גם לא התקררות מיוחדת. הפעם היה קצת מקורר אבל ממש לא משמעותי. לפני שנתיים לאחר שהחחיל ללכת עם ראש עקום ממש אשפזו אותו ושמו לו משקולת במשך עשרה ימים. זה עזר זמנית ולמעשה רק כמה ימים אחרי השחרור מאשפוז חזר לעצמו אחרי שעשינו פיזיטרפיה. נדמה לי שאז גם לקח איזהשהם כדורים בהוראת הרופא כמובן. הפעם שוב אשפזו אותו. עשו לו מיפוי עצמות שהיה תקין. בדק אותו א.א.ג + נוירולוג אמרו שהכל תקין. עשה אם .אר. איי. הכל תקין חוץ מרירית בסינוסים. האם לאור האם. אר. איי .אני יכולה להיות רגועה שאין שום דבר מסוכן. ובכל זאת מה זה. צוואר נוקשה מדי, צוואר רך מדי. האם כדאי לעשות פיזיוטרפיה גם כשהוא לא סובל. האם צריך לעשות התעמלות מיוחדת. יש לציין שהילד (ילד שלישי במשפחה) מתפקד מצויין בחברה בלימודים ובבית. המורות משבחות אותו מאוד. הוא מאוד אהוד חברתית, ואנחנו "משוגעים" עליו ומקדישים לו בהחלט די זמן. אז מה זה הסיפור הזה??? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2001 | 21:51 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, כן, את יכולה להיות רגועה. בילדים קיימת התופעה של טורטיקוליס (סיבוב והטיית הצואר) שיכולה לנבוע מחבלה זיהום או גידול. אולם, במרבית המקרים הסיבה איננה ידועה, התופעה חולפת מעצמה או באמצעות מתיחה ואין לה כל חשיבות בטווח הארוך. הבירור שעברתם נשמע מספק על מנת לשלול כל בעיה רצינית. נשמע שיש לכם ילד נהדר - המשיכו להנות ממנו גם אם מידי פעם "נתפס" לו הצואר. בברכה, ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 09:16 | מאת: יעל

כדאי ורצוי לבדוק את הפן הריגשי. אין זה חשוב כיצד אתם תופסים אותו אלא כיצד הוא תופס את עצמו.

29/11/2001 | 12:13 | מאת: לימור

שלום רב. בני בן שנתיים וחצי. בשתי כפות הרגליים, האצבע השניה (הסמוכה לבוהן) בולטת מעט ועולה על זאת שצמודה לה. יש לציין שזה מלידה. ברגל אחת זה השתפר במשך הזמן. אורטופד ילדים בדק אותו לפני כשנה ואמר שזה יסתדר עם הזמן ויש להקפיד ולהנעיל לו נעליים רחבות מעט כדי שיהיה לאצבעות מספיק מקום. אין שיפור ממשי מאז. האם זה יסתדר מתישהו? לא נראה לי שזה מפריע לו כרגע, האם זה יפריע לו בעתיד? יש צורך לטפל? תודה מראש, לימור

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2001 | 21:54 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, סביר להניח שהמדובר בתופעה הנקראת CURLY TOES. זהו מצב שיותר שכיח בבהונות החיצוניות אך קיים גם בבוהן השנייה. המצב לרוב איננו מלווה בסימפטומים ככאב או הפרעות בהליכה. בחלק מהמקרים המצב חולף בעצמו ובחלקם נשאר ללא שינוי. טיפול שמרני לא הוכח כיעיל ובמקרים עם עיוות קיצוני או אי נוחות ניתן בעזרת ניתוח פשוט של ניתוק גיד לפתור את הבעיה. בברכה, ד"ר רון למדן

29/11/2001 | 01:21 | מאת: שי

שלום. לבתי היתה בעית פישוק קלה כשנולדה והיא טופלה ברצועות בהמלצת אורטופד ילדים במשך ששה שבועות, ומאז היא במעקב כל כחצי שנה (היא בת שנתיים וחצי), והכל בסדר. עם זאת, בכל פעם שאנו מגיעים לרופא, הוא מזהיר אותנו לא לתת לה לשבת ברגליים מקופלות לאחור (המצב אליו מגיעים כאשר עוברים מהליכה על שש לישיבה על הישבן). למה? מה הסכנה? למה זה יכול לגרום? זה נשמע לנו כמו איזו אגדה מימי סבתא והתקשינו להאמין ששמענו את זה מרופא. מיותר לציין שאנו כמובן נשמעים לו, כל זמן שאין לנו סיבה אמיתית לא לעשות זאת. שי

לקריאה נוספת והעמקה
29/11/2001 | 23:41 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שי, ראשית כל הכבוד על המשמעת! אם אכן הכל בסדר מבחינת הירכיים הרי שאין כל סיבה להגבלת צורת הישיבה. הסיבה השכיחה להנחייה שלא לשבת כך (ישיבת "W") הינה במקרים בהם קיים סיבוב פנימי של פרקי הירכיים (המביא לידי צורת הליכה בה כפות הרגליים מופנות על ידי הילד פנימה). המחשבה הינה שישיבה כזו מביאה למתיחת המעטפת של פרק הירך והדבר יכול להאיט את מהלך השיפור הטבעי. אינני בטוח שקיימת הוכחה מדעית לכך אולם רבים האורתופדים המאמינים שההקרבה בלא לשבת כך הינה קטנה ועל כן ממליצים על הימנעות מישיבה זו. בברכה, ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 15:23 | מאת: merav

שלום שי! אני אענה לך מנסיון אישי. יש לי שני ילדים עם בעיות מוטוריות. את הגדול אבחנו רק בגיל 4. את הקטן אבחנו בגיל חצי שנה. שני הילדים אוהבים לשבת בצורה כזו, והפיסיוטרפיסטית הזהירה אותי לא לתת להם לשבת בצורה כזו, משום שכך הם לא מאמצים את השרירים. פשוט קל להם לשבת בצורה כזו. היא אמרה לי לסובב להם את הרגליים כשהם יושבים כך. תנסי את - איך קל יותר לשבת - בישיבה יציבה וזקופה או בישיבה עם הרגליים לאחור?

03/12/2001 | 12:39 | מאת: חגית

שי גם אני אענה לך מתוך ניסיון ההורות שלי. בני הבכור מטופל בריפוי ועיסוק כשהמטפלת ראתה את בתי בת ה-11 ח' יושבת כך(W ) היא אמרה שאנחנו חייבים לתקן אותה וכל פעם שאנחנו עושים זאת לומר לה שבי יפה וכך לא נצטרך כל פעם ממש להתכופף ולתקן את הישיבה כי אם אמירה בלבד תספיק. כך שיש חיזוקים ממספר תחומים לתקן את הישיבה הנ"ל

28/11/2001 | 16:29 | מאת: נורית

בת 13 עם בעיה התפתחותית כללית ונראה שמתפתח אצלה בניון. קראתי במאמרך באתר על קשר אפשרי בין בניון למערכת העצבים. האם תוכל לפרט?

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2001 | 22:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נורית, ככלל, עיוות כלשהו המתפתח בגפיים התחתונות עלול להיות סימן לבעיה במערכת העצבים בחוט בשידרה - לחץ מקומי, הפרעה מכנית לגדילה וכו'. לדוגמא, ילדים עם שיתוק מוחין סובלים מבניון בשכיחות גבוהה יחסית, ככל הנראה בשל חוסר איזון במתח השרירים השונים המגיעים לכף הרגל. בילדים "רגילים" הדבר איננו שכיח אך כחלק מהעיבוד האורתופדי של מקרים אלו מתבצעת בדיקה נוירולוגית לשלילת בעייה כזו. הסיבה למרבית מקרי הבניון בילדים איננה ידועה ורצוי להמתין עם הטיפול הניתוחי עד לאחר סיום הגדילה על מנת להקטין את הסיכון לחזרת התופעה. בברכה, ד"ר רון למדן

28/11/2001 | 23:08 | מאת: נורית

תודה על תשובתך. האם ניתן לנסות למנוע החמרת התהליך (מדרסים, פזיוטרפיה וכו')?

28/11/2001 | 10:42 | מאת: ענת

שלום, האם יש קשר בין שחיה אינטנסיבית לבין האטה בצמיחה לגובה? אני מדברת על ילדה בת 13 ששוחה 25 ק"מ בשבוע, במשך 5 ימים בשבוע, וקצב הצמיחה שלה הואט משמעותית. היום היא נמצאת בעשירון התחתון בגובה שלה, למרות שמשפחתה גבוהה ועד לפני כשנתיים היא היתה באחוזון גבוה יותר בגובהה. תודה, ענת.

28/11/2001 | 22:13 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לא ידוע לי על קשר בין שחיה באופן ספציפי להאטה בגדילה. באופן כללי, בנשים העוסקות באופן אינטנסיבי ביותר בפעילות גופנית לעיתים קרובות מופיעות תופעות של אי סדירות המחזור ובעיות הורמונליות. ממליץ להתייעץ עם רופא אנדוקרינולוג במקרה שלכם. בברכה, ד"ר רון למדן

27/11/2001 | 17:36 | מאת: איילת

לדר רון למדן שלום! שמי איילת אני סטודנטית לרנטגן, רציתי לדעת איפה אוכל למצוא מאמרים בעברית על כתף וברך. מצאתי מאמרים שלך בנושא קרע ברצועה הצולבת וקרע במניסקוס שעזרו לי מאוד . הנושאים שאני מחפשת הם:פריקת פיקה,שחיקת סחוס והחלפת מפרק הברך, פריקת כתף,נוזל בכתף,הסתיידות בבורסה,וכל פתולוגיה אחרת בכתף או בברך. בתודה מראש איילת.

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2001 | 00:03 | מאת: ד"ר רון למדן

איילת שלום, אינני מכיר מקורות למאמרים בנושאים אלו בעברית שכן כל הספרות האורתופדית שאנו קוראים הינה באנגלית. אנסה למצוא אם קיימים מאמרי חזרה בנושאים אלו בבטאון "הרפואה". בברכה, ד"ר רון למדן

25/11/2001 | 19:17 | מאת: אביב לין

יש לי בן שמלאו לו 3 שנים. לפני מספר ימים החל לצלוע ברגל שמאל במקביל לעליית חום הגוף. בצילומי רנטגן באזור האגן ובאזור כף הרגל לא נמצאו ממצאים כלשהם והכל תקין. למרות זאת ממשיך בני בצליעה, ומתלונן מדי פעם על כאבים (בסה"כ מצב רוחו מרומם והוא מרגיש טוב). מה יכול לגרום לתופעה זו? האם יש בדיקה מסויימת שאתה ממליץ?

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2001 | 22:07 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אביב, צליעה בילדים צעירים הינה סימפטום די שכיח. הסיבות יכולות להיות רבות - פציעה (שבר, נקע גוף זר וכו'), זיהום בפרק, עצם או רקמות רכות, דלקות מקומיות וגידולים שונים. כאשר הצליעה נמשכת מעל למספר ימים מומלץ להתייעץ עם אורתופד שיבדוק את הילד וינסה להגיע לאבחנה. קיימות בדיקות עזר שונות ועל הרופא המטפל להחליט כיצד להתחיל בבירור. בברכה, ד"ר רון למדן

26/11/2001 | 19:48 | מאת: אביב לין

רון, תודה על תשובתך. בבדיקות אורתופדיות בבית החולים לא נמצאו ממיצאים כלשהם. גם בדיקות הדם היו תקינות לחלוטין. מכיוון שהאורתופד לא זיהה בעיה כלשהי, הוחלט לא לבצע מיפוי עצמות. בשלב זה הצליעה ממשיכה, ולא ברור מה גורם לה. הילד אינו מתלונן על כאבים כלל. כאשר מנסים להפעיל את כף הרגל בתנועה סיבובית, כף רגל ימין נעה בחופשיות רבה בעוד שכף רגל שמאל נוקשה ומוגבלת מאוד בתנועה. גם בדיקה כזו אינה גורמת כאבים כלל. כיצד היית מציע להתקדם?

25/11/2001 | 18:34 | מאת: מאיר ד

לד"ר שלום, בני בן הארבע מתעורר בלילות בבכי, לעיתים תכופות , מכיוון שהוא מתלונן על כאב בברך ומבצע "הזזה" של הפיקה בברך לימין ולשמאל, ( מעין ניתוק וחזרה) האם זוהי תופעת "פריקת פיקה" ? שכן בעבר,כשהיה בן כשנה היתה לו תופעה זהה לזאת, והאורטופד טען שאין לו ולא מאומה ! וכעת כשהתופעה חזרה, רופא אחר טוען שיש לחבוש בתחבושת אלסטית לשבועיים ויתכן שהתופעה תעלם ( לדעתו זוהי פריקת פיקה), ואם התופעה תחזור יש לבצע ניתוח בגיל 18. ובנוסף האם יש מניעה להתעסקות ספורטיבית ? נא דעתך המקצועית , ככל שניתן ! תודה מראש מאיר ד

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2001 | 22:34 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מאיר, פריקה של הפיקה תיתכן והדבר אכן יכול לגרום לכאבים ממוקמים לברך. בבדיקה גופנית ניתן לרוב לפחות להתרשם עם הפיקה הינה בעלת טווח תנועה גדול מהרגיל לצדדים ולעיתים אף ניתן לפרוק אותה בבדיקה. אם הדבר אכן קורה, מוזר שהוא מתרחש רק בשעת השינה ושאינכם מבחינים בו בעת פעילות גופנית. בכל מקרה, אם לילד כאבים חוזרים בברך מומלץ בירור כולל צילומי רנטגן. צילום במנח מסויים ייתן גם מידע אם הפיקה נוטה לפרוק והאם המבנה האנאטומי של הברך תקין. מרבית הסיכויים שאין מדובר בפריקה אך כדאי להשאר במעקב אורתופדי. אין מניעה לעיסוק בספורט אלא אם כן הדבר מתרחש בעת פעילות זו. בברכה ד" ר רון למדן

25/11/2001 | 00:18 | מאת: ענבר

לבני יש פלטפוס, הוא בן -7 כרגע . מגיל 4 הומלץ ע"י רופא אורטופד להתחיל במדרסים. לפי מה שקראתי בפורום באם הילד לא מתלונן על כאבים וכו אין צורך במדרסים. לי נאמר שהפלטפוס שלו הוא בדרגה 4 . ישנו שיפור קטן ברגל אחת. המדרסים עשויים מעור והם די קשיחים. יש לי שתי שאלות : האם הוא אכן צריך ללכת עם מדרסים ועד מתי? שאלה שנייה, האם צריך לתלוש את הגפה שבתוך הנעל על מנת שהמדרס ישב טוב ללא הגבהה של הגפה שבד"כ ישנה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2001 | 22:38 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ענבר, כפי שהזכרתי בכתבה באתר האורתופדיה בדוקטורס, קיימים שני סוגי פלטפוס עקריים. הראשון שהינו גמיש ובמרבית המקרים נמצא ברגליים תקינות ומצריך טיפול רק במקרה של כאבים. הסוג השני שאיננו גמיש מצריך בירור ולעיתים גם טיפול שמרני או ניתוחי. מבלי לבדוק את בנך אינני יכול כמובן לחוות דיעה על הצורך בטיפול. אני מציע שהילד יראה על ידי אורתופד ילדים שיוכל לעזור בהחלטה אם אכן יש צורך בטיפול. בברכה, ד"ר רון למדן

23/11/2001 | 13:26 | מאת: יעל

בתי בת חמש , חשה שלא בטוב, כאבי בטן, קצת התקררות, ואחרי יום נתפס לה הצואר, אני נדהמתי, כי בדרך כלל צואר תםפוס הו נחלתם של מבוגרים, או שמא אני טועה? בכל אופן, רציתי לדעת האם יש טיפול מעבר למה שעשינו ? ביום הראשון אי אפשר היה לגעת בה, ואפילו מריחת וולטרן הכאיבה לה, שמנו לה צוארון, היום אחרי שלושה ימים המצב יותר טוב, היא גם מרגישה כללית יותר טוב, אבל הצואר עדין תפוס, אם כי יש פחות רגישות והיא יכולה להזיז קצת את הראש מצד לצד.

23/11/2001 | 18:16 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל צואר תפוס איננו נחלתם של המבוגרים בלבד. אנו רואים מצב זה גם בילדים. הדבר יכול להיות בעקבות חבלה, בעיקבות דלקת גרון או דרכי הנשימה או סתם ללא סיבה. אם המצב אינו בעקבות חבלה, איננו מלווה בחום גבוה או סימפטומים של דרכי הנשימה הרי שטיפול סימפטומטי והמתנה מספקים. כאשר הבעיה איננה נפתרת, יש צורךלעיתים לטפל במתיחה. בברכה, ד"ר רון למדן

22/11/2001 | 11:59 | מאת: dvora

שלום, בעקבות בדיקת רופא בית הספר התגלה אצל בני בן ה6 הבדלי גובה בין הכתפיים. ויזואלית די משמעותית. אבקשך לעזור לי לדעת מה זה גורם, יגרום , למי לפנות האם יש טיפול ובכלל פרטים נוספים איך לגשת לנושא. בתודה דבורה

22/11/2001 | 22:14 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דבורה הבדלי גובה הכתפיים יכולים להיות סימן לאי סימטריה קלה שהינה בגדר הנורמלי וללא השלכות בריאותיות. אולם, הדבר יכול להיות גם סימן לעקמת (סקוליוזיס). אני מניח שרופא בית הספר יודע לבדוק האם מדובר בעקמת אך בכל זאת כדאי להתייעץ עם אורתופד שיכול לשלול גם גורמים נוספים (מצבים מולדים, בעיה עיצבית וכו') בברכה, ד"ר רון למדן

25/11/2001 | 08:21 | מאת: dvora

ת ו ד ה

22/11/2001 | 09:04 | מאת: ציפיא

ילד בן שנה שאובחן כהיפוטני עושה פיזיוטרפיה פעמיים ושבוע ולאחרונה מקבל טיפול בבריכה טיפול האם יש טיפול נוסף מה זה בדיוק ילד היפוטני ומה ההשלכות לגבי העתיד?

לקריאה נוספת והעמקה
22/11/2001 | 22:19 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום היפוטוניה משמעה טונוס (מתח שרירים) נמוך מהנורמלי. זהו מכלול גדול של מצבים המוכנס תחת הגדרה זו. חלק מהסיבה להכללה זו הינה שבגיל צעיר איננו יודעים לעיתים קרובות להגדיר בדיוק את הבעיה. תחת הגדרה זו נכללים מקרים בהם אין כמעט כל הפרעה תיפקודית בחיי היום יום ולעומתם אחרים המוגבלים בשל הירידה במתח, קואורדינציה וכח. בגיל כה צעיר פיזיותרפיה הינה הטיפול הנכון. במעקב אורתופד יהיה ניתן בהמשך להחליט אם יש צורך בטיפול כלשהו כגון שימוש בסדים. בברכה, ד"ר רון למדן

22/11/2001 | 08:38 | מאת: שרית

שלום רב. אצל בתי, בת 14, נמצא הפרש של 2.5 ס"מ באורך בין הרגליים. נראה שהיא גמרה לגדול, גובהה הוא 1.63 ס"מ. הרופא אמר שיש צורך במדרס בתוך הנעל, על מנת לאפשר לגב להתיישר, כי יש התחלה של התעקמות. האם יש משהו לעשות, מלבד להשלים עם מדרסים לכל החיים? האם מומלץ להגביל פעילויות גופניות כלשהן, או להגביר אחרות? תודה רבה מראש, שרית.

22/11/2001 | 22:26 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שרית, חשוב לבצע כעת מספר דברים. ראשית התייעצו עם אורתופד שכן אם לא הסתיימה עדיין הגדילה ניתן בניתוח פשוט יחסית להפסיק את גדילת הרגל הארוכה ואולי להקטין את הפער. הבדל מעל 2 ס"מ נחשב משמעותי ויכול תיאורטית להביא לכאבי גב. ההבדל הזה לא יביא לעקמת "אמיתית" והדבר יכול להתגלות בבדיקה גופנית (בדיקה האם העקום קיים גם בישיבה) ובצילום. במצב זה אין משמעות לפעילות גופנית מסוג זה או אחר לתיקון העקום או הבדל האורך. כרגיל מומלץ להרבות בפעילות גופנית ובעיקר בשחייה. אם אכן הסתיימה הגדילה, האפשרויות העומדות בפניכם הינן הארכת הגפה הקצרה, קיצור הארוכה או שימוש במדרס להגבההת הגפה הקצרה. שוב, מומלץ שתדברו עם אורתופד על מנת להחליט מהי החלופה המתאימה לכם. בכל מקרה, להבדל מסדר גודל זה השימוש במדרס הינו פיתרון סביר. בברכה, ד"ר רון למדן

21/11/2001 | 18:22 | מאת: נעמי

דוקטור למדן היקר רוב תודות לך על תשובתך.האבחנה של סוג השבר היא:SUPRACONDYLAR FRACTURE RT HUMERUS שבר סופרקונדילרי במרפק ימין סוג 2 הושם בסד גבס בכיפוף אושפז להשגחה לא נצפו סימני תסמונת המדור . כל כמה ימים מוזמן לצילום . האם תוכל בבקשה להסביר לי את מה שציטטתי ולהביע הערכה כלשהי לגבי מצבו של ילדי .כמו כן מתי יתאפשר לו לחזור לפעילות ספורט והאם הוא יזדקק לפיזיוטרפיה? להזכירך בני בן 7 בכבוד רב נעמי

21/11/2001 | 22:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נעמי, השבר שתיארת הינו נפוץ ביותר ומערב את עצם הזרוע בחלקה המרוחק. השבר אינו מערב לרוב את איזור הגדילה. סוג 2 מתייחס למידת התזוזה של חלקי השבר זה לעומת זה וזוהי הדרגה האמצעית בין שבר ללא תזוזה (1) לבין שבר עם תזוזה מליאה (3). בשבר מסוג זה סביר לטפל בגבס ואם במעקב אין החמרה של התזוזה הרי שזהו טיפול מספק. משך הטיפול הינו בסביבות 6 שבועות אולם חזרה לספורט היכול להביא לפגיעה חוזרת מומלצת רק לאחר 10-12 שבועות. בילדים לרוב לאחר הטיפול בגבס אין צורך בפיזיותרפיה והם בעצמם מצליחים לשפר את טווח התנועה ולהחזירו קרוב למקורי. בברכה, ד"ר רון למדן

22/11/2001 | 21:43 | מאת: נעמי

דוקטור למדן היקר .רוב תודות לך עבור הסבריך בהקשר לשבר של בני הייה ברוך נעמי

20/11/2001 | 13:24 | מאת: mlazar

הבן שלי בן 12, עוסק הרבה בספורט. מידי פעם, בעיקר כשמבצע פעילות ספורטיבית, יש לו תופעה שבמפרק הירך מורגשת תנועה של העצם כאילו "מחוץ למפרק" ויש לו כאבים במקום. על מה מדובר ומה צריך לעשות בנדון

לקריאה נוספת והעמקה
20/11/2001 | 22:53 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, קליקים כאלו יכולים להיות ממקור חוץ פרקי - לרוב גידים אשר "מתחככים" בבליטות גרמיות ואין להם כל השפעה שלילית. בכל זאת צריך לבדוק את הילד שכן המקור יכול להיות תוך פרקי - גוף חופשי בתוך מפרק הירך או קרע במבנה דמוי מניסקוס בירך הנקרא לברום. אם זוהי הסיבה לתופעה ואם הדבר מלווה בכאב לעיתים יש צורך בטיפול ניתוחי ( לדוגמא -ארתרוסקופיה של פרק הירך לכריתת החלק הקרוע). בברכה ד"ר רון למדן.

19/11/2001 | 19:19 | מאת: נעמי

שלום דוקטור ילדי בן השבע שבר את ידו במרפק ובקו הגדילה אני מבקשת לדעת אם אפשרהסבר על שבר כזה ומהן ההשלכות של שבר מסוג זה כמה זמן להערכתך יהיה מגובס בברכה ותודה נעמי

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2001 | 21:33 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נעמי המרפק מורכב משלוש עצמות. אני מניח שכוונתך היתה שבר בעצם הזרוע (הומרוס). שברים באיזור זה הינם שכיחים ביותר בילדים. השברים הינם בעלי מספר צורות אופייניות ועל פי צורת השבר ומידת התזוזה נקבע הטיפול - החזרה עם או בלי קיבוע פנימי או קיבוע בגבס בלבד ללא צורך בהחזרה. הסיבוכים האפשריים משברים כאלו כוללים בעיקר את נושא הפרעות הגדילה בטווח הארוך וסיבוכי הניתוחים, אם בוצעו, בטווח הקרוב (נזק עצבי, זיהומים ועוד). מבלי לראות את הצילום קשה להעריך את הסיכון לסיבוכי הפרעות הגדילה. ככלל ככל שהשבר היה עם מעט תזוזה או שההחזרה היתה טובה יותר הסיכוי לסיבוך זה קטן יותר. לרוב טיפול של כשישה שבועות בגבס מספיק. בברכה ד"ר רון למדן

19/11/2001 | 09:55 | מאת: מעיין

לדוקטור רון מלמד שלום, יש לי כאבים באיזור הסינוס המקסילרי ולפעמים בסינוס הפרונטלי מזה שמונה חודשיים ללא הקלה , כאב קבוע וחד , לעיתים יש ירידה בכאבם או עלייה אבל אף פעם הוא לא עומד על אפס. לאחר ברור מקיף ביותר לא נמצא שום סיבה לכאבים שלי הכולל(א.א.ג רופא עיניים , נוירולוג, מרפאת כאב , וכו...) הייתי גם אצל אורתופד והוא אמר לי שיש לי רגישות באיזור C5 והפנה אותי לטיפולים פיזיוטרפיים - ללא הועיל\הגרעה (6 טיפולים באופן קבוע). אין ספק שיש לי רגישות בצוואר באיזור מסוים וכשאני נמצא בתנוחה מסוימת (מול המחשב למשל) אז מתחילים לי מהאיזור כאבים.(אני כמעט ולא נוגע במחשב ולא נמצא בתנוחות שגורמות לי לכאבים 99.9% מהזמן אם לא יותר. מה אני עוד יכול לעשות התחום האורטופדיה ? האם כדי להמשיך לעשות משהו ? האם הבעיה הצאוורית יכולה להיות סיבה לכאבים. אשמח לקבל כול עצה או חוות דעת שקשורה לנושא האורטופדיה. בתודה מראש על תשובתך, מעיין

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2001 | 21:37 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מעיין, אינני יכול לקשר כאבים באיזור הסינוסים לצואר אולם אם אכן קיימים כאבי צואר עם רגישות ממוקמת שלא הגיבו לניסיון טיפולי הרי שסביר לנסות אמצעי הדמייה כצילום או CT ואם יש הקרנה לגפיים גם EMG יכול להועיל. לפני שממשיכים בנסיונות טיפול נוספים כדאי לנסות להגיע לאבחנה באשר למקור הכאבים. בברכה, ד"ר רון למדן

19/11/2001 | 00:15 | מאת: אבי כהן

שמי אבי כהן, אב לילדה בת 12. לפני כ 10 ימים קיבלה בתי מכה באזור הברך מבן -דודה...תוך כדי צילום לאיבחון השפעת המכה גילינו בצילום כתם שחור בעצם הירך כ 3 אצבעות מעל הברך. לטענת הרופא המטפל....זהו חלל בעצם. נשלחנו לבצע 2 בדיקות נוספות, האחת בדיקת סי-טי...כאשר בדיקה זו הוכיחה את צילומי הרנטגן הראשונים ואימתו את ההשערה הראשונית.....בנוסף צויין בדו"ח ה סי-טי שזהו מקרה של .... Nonossifying Fibroma: -------------------------------------------------------------------------------- - Discussion: - also known as fibrous cortical defect; - most common bone lesion (40% children); - it results from defect of periosteal cortical bone development which leads to failure of ossification; - natural history: - lesion typically develops in childhood and adolescence; - during adolescence non ossifying fibroma is an active stage 2 lesion that persists or enlarges throughout childhood. - w/ skeletal maturation, NOF becomes latent & either regresses or ultimately ossifies; - when tumor occupies > 50% of diameter of bone, bone is prone to frx; - Radiographic Appearance: גם בדיקות מיפוי העצם טענו שזהו גידול בתוך העצם... כמובן שנלחצנו נורא ופנינו ל2 מומחים בתחום: האחד: פרופ' גנאל שטוען שזו בעייה מוכרת אצל ילדים...וממליץ לנתח את המקום תוך כדי הכנסת חומר לתוך העצם. פנינו למומחה נוסף במחלקת ילדים באסף הרופא, שחיזק את דברי גנאל....רק שטען שלא צריך למהר ולנתח...ולחכות כ חודש-חודש וחצי....לראות כיצד זה יתפתח...לטענתו הסיכוי שזה יתפתח למשהו סרטני הינו 1 ל 100,000 לעומת הסיכוי שהילדה תשבור את הרגל בתקופה הזו... אני פונה אליך כדי לקבל ממך חוות דעת נוספת... האם כדאי לרוץ ולנתח???או להמתין כמהה ולראות צילומים נוספים בחודש הקרוב. תודה אבי כהן

19/11/2001 | 21:46 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אבי, בכדי לתת ייעוץ בעל משמעות הכרחי לראות את הצילום. באופן כללי, NOF הינה בעלת הופעה רנטגנית אופיינית ואלא אם קיים חשש סביר לשבר מספיק מעקב. החשש לשבר נובע מגודל הלזיה שככל שהינה גדולה יותר עלולה לגרום לשבר (כמצוין בדף המידע שצירפת). כמי שעובד באסף הרופא אני מסכים באופן עקרוני עם ההמלצה שקיבלת אצלנו. החשש לממאירות הינו שולי ב - NOF ואם הסיכון לשבר איננו גדול מאוד הרי שאין חיסרון בהמתנה. בברכה, ד"ר רון למדן

17/11/2001 | 21:31 | מאת: נטע

שלום, אני מעוניינת לדעת מתי ניתן לקנות לתינוק נעל שהיא לא נעל "צעד ראשון", כמו נעל התעמלות למשל?.

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2001 | 23:37 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נטע, כל נושא נעל הצעד הראשון הינו ממוסחר למדי לדעתי. תינוקות יכולים ללכת עם כל נעל שנוחה להם - כלומר, נעליים ברוחב ואורך מתאים ועם ריפוד נוח בתוך הנעל. אין טעם להתאים נעליים לפני תחילת ההליכה (אלא לשם יופי והגנה מקור).כאשר הילד מתחיל ללכת הרי שניתן לקנות כל נעל בהתאם לאמור לעיל. בברכה, ד"ר רון למדן

25/11/2001 | 11:23 | מאת: יעל

רק תשימי לב שהנעל לא תהיה כבדה מידי עבורו.

17/11/2001 | 18:55 | מאת: לירון

לד"ר למדן, אשמח אם תוכל להתייחס לשאלתי בנושא פלטפוס לפני כ-20 שורות.

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2001 | 23:46 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לירון, לדעתי אין אינדיקציה למדרסים לילד עם פלטפוס שאיננו סובל מכאבים. אם קיימים כאבים הרי שניתן לנסות מדרס עם ריפוד נוח. כל נושא המדרסים עבר בשנים האחרונות שינוי ניכר. לפני 20 שנה היתה נטייה לטפל בכל פלטפוס במדרס ואכן היה שיפור בחלק מהחולים. היום, קיימים מחקרים שהראו שהשיפור היה ללא קשר למדרסים. באוכלוסיות ההולכות יחפות כאמור אין שכיחות יתר של בעיות כפות הרגלים. הנטייה לתת מדרסים משותפת לרופא, להורה ולמכונים האורתופדיים ונובעת מהצורך להרגיש שניתן טיפול ולא מזניחים את ה"בעיה". במרבית המקרים לא ייגרם נזק מהליכה עם מידרס אך לדעתי לא הוכחה כל תועלת. בכל מקרה, אם הילד מתלונן שהמדרס אינו נוח - מומלץ להפסיק את השימוש בו. בברכה, ד"ר רון למדן

17/11/2001 | 14:48 | מאת: אורן

שלום רב.אם אדם סובל בברך ממה שניקרא.ארטרו פיברוזיס חשד rsd יש לו שינויים ניוניים בברך באופן אוטומט.בבדיקה נימצא אצלי בברך ממצאים אלה.פרפוזיה מודגשת של החומר בגפה התחתונה השמאלית ובאזור ברך ימין.הליכה בעיקר על רגל שמאל .בשלב הגרמי ריכוז מודגש של חומר דיפוזי בברך ימין במיחוד באיזור ארטיקולרי טיביאלי . יכול להתאים לתהליך דלקתי.הדגשה קלה בברך שמאל באיזור ארטיקולרי מדיאלי.לפי נתונים אלה אם יש לי שינויים ניוניים בברך.כמו כן מה זה אומר על הברכים שלי הכוונה לממצאים אלו . לציין כי אני פגוע בברך ימין .מה התוצאות אומרות לגבי ברך ימין ושמאל.תודה רבה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2001 | 15:28 | מאת: ד"ר רון למדן

אורן שלום, קשה להתייחס למימצאי המיפוי בנפרד לחלוטין מהבדיקה הגופנית ומהצילומים. אין הדבר ודאי אולם מתיאורך נראה כי ברך אחת נפגעה (ימין) וכתוצאה מכך מרבית העומס והמשקל מועברים על הרגל השנייה דבר הגורם לסימפטומים גם בה. גם ארתרופיברוזיס וגם RSD הינן בעיות קשות לטיפול - ראה תשובתי הקודמת בנושא. האם התייעצת עם מרפאת כאב בנושא אבחנה וטיפול ב - RSD? מעבר לכך, מבלי לבדוק את הברכיים ולראות את הצילומים קשה לתת לך מידע נוסף בברכה, ד"ר רון למדן

16/11/2001 | 16:32 | מאת: טל

שלום, בתי בת 6 שבועות , קראתי בספרים שמומלץ ללכת לבדיקה - לבדוק את הפיסוק בין הרגליים שלהם , אך הרופא הילדים טוען שהוא חושב שאם היא נולדה ולא המליצו לגשת לבדוק זאת הכל תקין... האם לדעתך יש צורך לבצע בדיקה כזו.. ואם כן אשמח אם תוכל לייעץ לי איזו בדיקה לעשות כדי לדעת שהכל תקין אצלה... אודה לתשובתך טל

16/11/2001 | 16:52 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום טל, את צודקת. בדיקת הפיסוק (הכוללת עוד מספר דברים אך מכונה כך באופן כללי) למעשה בודקת את יציבות פרקי הירכיים. כאשר אחד מהם או שניהם איננו יציב או שכבר "אינו במקום" יש צורך בטיפול מוקדם ככל האפשר. אכן, במרבית המקרים ניתן לאבחן את הבעיה מיד לאחר הלידה אולם הוכח כבר שישנם מקרים בהם הדבר התפתח בחדשי החיים הראשונים - גם אם הבדיקה הראשונית היתה תקינה ואמינה. במקומות שונים קיימות גישות שונות לנושא - אילו בדיקות צריך לבצע ומתי. למיטב ידיעתי אף אחד היום כבר אינו מאמין שבדיקה אחת בלבד מיד לאחר הלידה מספקת ואם רופאך סבור אחרת כדאי לעדכן אותו בנושא. מלבד הבדיקה רבים גם מבקשים אולטרא סאונד של פרקי הירכיים סביב גיל 6 שבועות. אני מציע שתמצאי רופא ילדים או אורתופד המתמצא בנושא שיבדוק את ביתך וינחך לגבי הצורך בבדיקה ו/או טיפול. בברכה, ד"ר רון למדן

16/11/2001 | 18:06 | מאת: אסא לב-אל

ואני חשבתי שבדיקת פיסוק עושים בשיעורי "לשון".

23/11/2001 | 13:28 | מאת: יעל

אם תשאלי אותי, כדאי לבדוק, אצל בת של חברה לא איבחנו בעיה הפיסוק, והיתה בעיה, והחמירה, היום היא בת 9 אחרי ניתוח ירכיים מאוד קשה 0עקב צליעה9 והמסכת עדין לא הסתימה, אבל נדמה לי שגם רופאה של טיפת חלב יכולה לראות אם יש בעיה בפיסוק.

23/11/2001 | 16:37 | מאת: טל

תודה יעל אני אבדוק בטיפת חלב

בבדיקה התפתחותית נאמר לי שהכל בסדר איתו אך יש לערוך נעקב עוד חודש אצל אורטופד, במידה והילד לא ינסה "לקפץ" על רגליו כשמניחים אותו עליהן. לילד יש כח ברגליים והוא משתמש בהם אבל כשמנסים להעמידו (מה שנקרא "כאילו" להעמיד אותו )- הוא קורס. הילד שוקל 6.650 וכגובהו 71 ס"מ (גבוה יחסית לגילו). האם עלי לדאוג?

16/11/2001 | 17:01 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רוני מפנייתך לא הבנתי מה הילד עושה כעת. אם הוא זוחל ויושב, מחזיק היטב את הראש ומפעיל את שתי הידיים הרי שהוא מפותח בהתאם לגילו ואין מקום לדאגה. אני מניח שזהו המצב אם נאמר לך שהתפתחותו תקינה. בכל מקרה חשוב לזכור שילדים מתפתחים בקצב שונה ואין טעם להילחץ "מוקדם" מידי. בברכה, ד"ר רון למדן

16/11/2001 | 10:39 | מאת: wind

שלום רב, בני בן 12 שנים, מפותח כפי גילו, התפתח מוטורית מוקדם, ספורטאי מצטיין, הולך באופן קבוע בצורה משונה: דורך בשלב ראשון על החלק הקדמי של כף הרגל ובקושי מביא את חלקה האחורי של הכף למגע עם הרצפה. לדבריו, צורת הליכה זו נוחה לו, לא מסיבה לו כאב או אי נוחות ואינה מגבילה בריצה למשל. שאלותי? האם מדובר בתופעה מוכרת? האם לטווח קצר/ארוך עלול להיגרם נזק לכף הרגל? לע"ש? (כאבי גב) האם פיספסתי משהו שלא טיפלתי מוקדם יותר? מודה מאוד.

לקריאה נוספת והעמקה
16/11/2001 | 17:08 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, לשאלותיך: כן, לא, לא, לא. ובהרחבה - מהתיאור נראה שהילד הולך על החלק הקדמי של הרגל ואינו מביא את העקב למגע עם הרצפה. לא סיפרת לי כמה זמן הדבר כבר קיים. אם המדובר בתופעה של התקופה האחרונה ייתכן שמדובר בסך הכל ב"פיגור" של אורך השרירים והגידים אחרי גדילת העצמות. דבר זה שכיח בגיל ההתבגרות וחולף בהמשך. קיימים מצבים נוספים בהם התופעה מתרחשת בגיל זה אולם מתלוות לכך תופעות כגון חולשה שאיננה קיימת במקרה שלכם. אם התופעה קיימת מאז שהילד החל ללכת, הרי שהמדובר סביר להניח בתופעה מסיבה לא ידועה הנקראת - IDIOPATHIC TOE WALKER . זהו מצב של קיצור יחסי של השריר וגיד אכילס. ניתן לטפל בדבר בפיזיותרפיה, גבסים ולעיתים נדירות בניתוח להארכת גיד אכילס. בברכה ד"ר רון למדן

15/11/2001 | 19:47 | מאת: אורי

שלום ד"ר! לפני כשנה לקחתי את בני בן 4.5 שנים (כיום) לאבחנה אצל אורטופד מאחר ושמתי לב שהרגלים שלו כאשר הוא עומד ישר הברכיים נוגעות אחת בשניה,האורטופד איבחן זאת כרגלי X ואמר כי לא מטפלים בבעיה כזו ואם כן רק בגיל מאוחר יותר רציתי את דעתך בנושא תודה!

15/11/2001 | 21:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אורי, רגלי "X" הינם למעשה המנח הנורמלי הברכיים בגיל 4.5 ובמבוגרים. הזוית הממוצעת היא כ - 6 מעלות בין הירך לשוק. נדיר מאוד למצוא ילדים או מבוגרים עם זוית שהיא הרבה יותר גדולה. אם הזוית מאוד גדולה מומלץ צילום ומעקב. לרוב הדבר אכן מסתדר לבד ומעקב ללא טיפול מספיק. בברכה, ד"ר רון למדן

13/11/2001 | 20:25 | מאת: דלית

רציתי לדעת מתי ואיזה סוג של מנשאים מומלצים נשיאת תינוקות ? האם המנשאים אשר מניחים את התינוקות בתנחוה עוברית אינם גורמים לנזק ? על מה חשוב לשים לב כאשר קונים מנשא ? בתודה מראש דלית

לקריאה נוספת והעמקה
13/11/2001 | 22:27 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דלית, קיימים מנשאים המחולקים על פי משקל התינוק והשימוש בהם הינו בהתאם לכך. אינני מכיר מחקרים בנושא שכן הילדים לרוב אינם מבלים מספיק זמן במנשא על מנת שתתקיים השפעה על מערכת השלד. נערכו בעבר תצפיות על אוכלוסיות המשתמשות במנשאים לאורך מרבית שעות היום (שכן האם עובדת כאשר היא נושאת את התינוק) כגון האינדיאנים ושבטים אפריקאים. המסקנה העיקרית היתה שכאשר המנשא מחזיק את הילד בפישוק ירכיים שכיחות פריקות פרק הירך קטנה משמעותית יחסית לאלו המוחזקים עם הרגליים מוצמדות זו לזו. אינני סבור שהדבר רלוונטי בחברה שלנו בה הילד מבלה זמן מועט יחסית במנשא. בקניית מנשא מומלץ לנסות ולשים בו את התינוק, לוודא שקיימת תמיכה טובה לראש ולגב ושהמנשא נוח לתינוק בברכה, ד"ר רון למדן

12/11/2001 | 23:03 | מאת: אורן

שלום רב .אני סובל בברך מארטרו פיברוזיס.זויות הרגל 90 20.רצועה צולבת קרועה קידמית . נזק סחוסי קל לטרואכלה.נזק דרגה 2 לאמצע מישטח הפיקה.שאלתי בעבר לגבי אחוזי נכות קיבלתי תשובות לא ברורות.לפי נתונים אלה רציתי לדעת במספר אחוזי נכות.כמו כן אם זה נכון שבגלל מצב הברך עוד דברים נפגעים כגון סחוס.ומה עוד יכול להיות פגוע במצב הזה. תודה רבה מאוד אורן

13/11/2001 | 22:30 | מאת: ד"ר רון למדן

אורן שלום, כאורתופד ילדים לשמחתי אינני עוסק באחוזי ניכות ועל כן אני מציע שתראה את תשובת ד"ר לב אל לפני מספר ימים. בברכה ד"ר רון למדן

12/11/2001 | 15:47 | מאת: א.מ.

בני בן ה-6 ניבדק ע"י אורטופד שקבע שיש לו פלטפוס ואילו הינו מגיעים קודם לכן ניתן היה לעזור לו ע"י מידרסים וכרגע אין אפשרות לשנות את המצב, האם יש צורך לחוות דעת נוספת? והם באמת גם בשלב זה לא ניתן לשנות את המצב אפילו קצת? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
12/11/2001 | 22:08 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, כן, כדאי שתקבלו חוות דעת נוספת שכן לדעתי הוכח כבר שמדרסים אינם יעילים בשיפור או תיקון פלטפוס ועל כן סביר שהאורתופד איתו התייעצתם איננו מעודכן בספרות. אנא קראו באתר האורתופדיה את הכתבה בנושא פלטפוס. על האורתופד המטפל לקבוע בבדיקה אם המדובר בכף רגל "נורמלית" עם יתר תנועה והשטחת הקשת האורכית (וללא כל צורך בטיפול) או שהמדובר בליקוי במבנה עצמות כף הרגל אז ניתן לשקול טיפול (וגם - לא במדרסים....) בברכה, ד"ר רון למדן

12/11/2001 | 23:58 | מאת: לירון

שמעתי דעה שבמקרה של צניחת הקשת, מדרס יכול לעזור אולי לא לתיקון ה"פלטפוס", אלא לשמירה על מנח נכון יותר של כף הרגל, דבר שיכול לתרום לשיפור היציבה כולה ולמנוע נזקים שונים לכף הרגל, לברכיים וכו'. מה דעתך על כך?

11/11/2001 | 00:05 | מאת: שירי

שלום רב, תינוקי בן 4.5 חודשים נרדם תמיד, כאשר ראשו לגמריי מסובב בצד אחד - קשה לי להסביר את זה, אבל הוא נראה מאוד גמיש כזה, כאשר ראשו לגמריי נמצא במעין זוית של 180 מעלות. האם זה תקין? תודה לאל, הכל בסדר איתו, אבל העניין הזה נראה לי קצת מוזר. האם אני צודקת? תודה, אמא שירי

12/11/2001 | 00:07 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שירי, לא ברור לי מפנייתך אם התינוק מניע את צוארו בחופשיות בשעה שהוא ער והאם המדובר תמיד בהפנייה לצד אחד. אם טווח התנועה מלא בעת עירנות הרי שאין מקום לדאגה. אם לעומת זאת קיימת הגבלה כלשהי בתנועה הרי שיש צורך בהתחלת טיפול בהקדם. בברכה, ד"ר רון למדן

09/11/2001 | 12:51 | מאת: אורן הזקן

שלום רב .תודה רבה על התשובה הקודמת .עוד שאלה קטנה לי אלך לאור שאלתי הקודמת רופא צריך לבדוק אותי עוד מעט .ולקבוע אחוזי נכות .אם אתה יכול להאריך אחוזי נכות עפ הממצאים שלי שהם.זויות 20 .90 רצועה צולבת קרועה.יש לי בריחה של הברך אך הרופא אומר שאני יציב.לפי הרופאים הם טוענים כי במצב של הברך. ניפגע אוטומטי הסחוס ודברים אחרים . כי הברך ללא תנועה כלל . אם זה נכון.ואם כן מה ניפגע. לאור נתונים אלה אני יודה לך מאוד אם אתה יכול להגיד לי אחוזי נכות במספר בבקשה.תודה רבה מאוד על התשובה .חשוב מאוד לי לדעת אם הרופא לוקח בחשבון דברים נוספים כגון .צליעה.הגיל שלי.היחוד של הפגיעה.נזק לטווח ארוך אם לפי דעתך יהיה.שוב תודה רבה . שאלתי הקודמת היתה לפני כמה ימים.

לקריאה נוספת והעמקה
09/11/2001 | 13:20 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

אורן שלום רב אני יכול לדווח לך עלדרגותנכות המתייחסתלטווח התנועה. ובכן יכולת כיפוף עד 90 = 0% יכולת ישור עד 15מעלות = 20% יכולת ישור עד 30 מעלות = 40% אין התייחסות בחוק ליכולת ישור עד 20 מעלות. אשר לחוסר היציבות והכאב ולמצב הסחוס המפרקי כאן יש צורך בבדיקה ודיון המתייחס למשמעות של חוסר יציבות להתתפתחות אוסטאוארטריטיס של המפרק. בברכה דר' א. לב-אל

09/11/2001 | 08:27 | מאת: יעל

בת 11 וחצי. בחודשים האחרונים רגל ימין פונה החוצה בזמן ההליכה. הילדה אינה צולעת, אינה מתלוננת על כאבים ופעילה כרגיל. האם יש צורך לבצע צילום אגן?

09/11/2001 | 15:52 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, ייתכן שצריך לבצע צילום אגן אולם ראשית הילדה צריכה להיבדק על ידי אורתופד על מנת לקבוע את הסיבה. רק על פי בדיקה זו תהיה אפשרות לקבוע אם ומהו הבירור הנדרש. אם באמת זוהי תופעה חדשה כדאי להיבדק. בברכה, ד'ר רון למדן

08/11/2001 | 12:08 | מאת: OK

ד"ר למדן שלום, בתי בת השלוש וחצי החלה לצלוע בשל כאב במרכז ברך ימין לפני כשלושה שבועות. בגן נמסר לי כי היא נפלה מכסא אולם לאחר הנפילה הברך לא היתה נפוחה וללא שום סימנים כחולים. מאז היא צולעת במקצת ומתלוננת על כאבים במרכז ברך ימין. הרופא שלה בדק אותה אולם המליץ לחכות עוד כשבוע נוסף ואם לא יהיה שיפור לחזור אליו לשם בדיקות. אודה לתשובתך לגבי האפשרויות במקרה זה. בתודה מראש אסנת

08/11/2001 | 22:44 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, שוב, ההסתייגות באתר מעין זה הינה שלרופא שבדק את הילדה ודאי יש יותר מידע על ההיסטוריה ועל הבדיקה הרפואית כך שקשה לערער על החלטתו. עם זאת, מעל שלושה שבועות של צליעה לדעתי דורש בירור. קיימות מספר סיבות אפשריות כאשר השכיחה יותר הינה פגיעה חבלתית אולם תיתכנה סיבות אחרות כדלקת, ציסטות וכו'. אם לבד מהצליעה לילדה אין סימפטומים נוספים הרי שצילום בשלב ראשון הינו מספיק. אם הופיע גם חום והילדה מתנהגת כאילו שהיא חולה, כדאי לשקול גם בדיקות דם. בכל מקרה, אם לא מופיע שיפור אני ממליץ על תחילת בירור. בברכה, ד"ר רון למדן

08/11/2001 | 11:58 | מאת: רפי

בתי בת 5 עם גב כפוף. האם ישנה מסגרת של תרגילים רפואיים בקבוצה עם דגש על יישור הגב, לילדים בגילאים כאלה עם בעיות גב (מסגרת בגוש דן וסביבתו(השרון)) תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/11/2001 | 22:47 | מאת: ד"ר רון למדן

רפי שלום, מצטער אך אינני מכיר. אולי מישהו מהקוראים נתקל בקבוצה מעין זו. באופן כללי, יעילות תרגילים מעין אלו ליישור הגב מוטלת בספק. כדאי לשקול התחלת שחייה אשר מחזקת את השרירים ומשפרת את הכושר. בברכה, ד"ר רון למדן

07/11/2001 | 18:09 | מאת: אורן

לפני 8 חודשים ניפצעתי בברך ימין.ניקרע לי רצועה צולבת קידמית .מיד אחרי המכה הברך נינעלה לי. עד היום אני בחוסר ישור של 20 מעלות וכיפוף עד 90 .2 אטרוסקופיות ביצעתי האחרונה נימצאו הידבקיות קשות בכול המדורים נזק קל לפיקה ולסחוס.הכול שוחרר אך אחרי הניתוח הכול חזר שוב.ביצעתי מיפוי עצמות חשד rsd.תהליך דלקתי. הליכה בעיקר על רגל שמאל .עפ רופאים מומחים מדובר במיקרה נדיר ביותר כניראה ללא פיתרון . הרופא שלי לא ממליץ ניתוח גדול לטענתו לא יעזור.הברך נינעלה כמו בטון ללא תזוזה בכלל .הברך לא מתפקדת כלל.לציין כי עברתי פיזוטרפיות .טיפולים .בדיקות וכו.שאלות מה כול כך נדיר בכך . אם אין טיפול.מה לגבי ניתוח גדול .מה יהיה בהמשך אם הברך.מה אם רגל שמאל האם היא תיפגע.לציין כי אני לא ילד אני בן 30 תאונת אופנוע תאונת עבודה.אני אודה לך מאוד אם תעזור לי שאלתי בפורומים אחרים זה מענין אותי לשמוע עוד דעה.לפי המומחיות שלך באורטופדיה אתה יכול לענות גם לאיש זקן כמוני תודה רבה שוב.

08/11/2001 | 22:55 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אורן אני תמיד שמח לענות גם לילדים בני שלושים... לשאלתך, התופעה של ארתרופיברוזיס שכיחה יותר לאחר ניתוח לשיחזור הרצועה הצולבת הקדמית ולא כפי שהבנתי מהמקרה שלך - ללא ניתוח. הבעיה של יצירת ריקמת צלקת בתוך הברך הינה קשה מאוד לטיפול ולמעשה איננה מובנת דיה. אין טיפול מוסכם בבעיה. למיטב ידיעתי, השיטה בה מושגות תוצאות יחסית טובות הינה שימוש בהרדמה אפידורלית לצורך הפחתת הכאב ואז ניסיון עדין להגדיל את טווח התנועה ושימורו באמצעות סדים או גבסים. גם כאן התוצאות אינן מזהירות אך ייתכן שאם שאר הטיפולים נוסו ולא עזרו כדאי לנסות. בברכה, ד"ר רון למדן

06/11/2001 | 20:41 | מאת: shira

שלום, בתנו בת ה- 11 התלוננה לפני כמה ימים על כאבים ברגל. לקחנו אותה לרופא אורטופד שהורה לעשות צילום רנטגן. כשראה הרופא את צילום הרנטגן אמר לנו שיש לה חור בעצם. הוא לא שלח אותנו לעשות סי.טי או בדיקות דם. הייתי רוצה לדעת מה זה אומר חור בעצם? האם אין הכרח לעשות בדיקות דם או צילום סיטי? בתודה שירה

06/11/2001 | 22:51 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שירה, חור בעצם אינו בדיוק מונח מדעי רפואי...... אני מניח שהרופא ניסה להסביר שקיים איזור בעצם אשר בו העצם הנורמלית הוחלפה בריקמה אחרת. קיימים מספר תהליכים אשר יכולים להביא לכך וביניהם זיהומים, גידולים מצב לאחר טראומה ועוד. לעיתים הדבר מהווה בעייה אבחנתית המחייבת בירור. לעיתים התמונה הרנטגנית הינה אופיינית מאוד וניתן לקבוע בוודאות כמעט מוחלטת שהמדובר בתהליך שפיר ואין צורך בהמשך בירור. אם אינך בטוחה בתשובה שקיבלת - הראי את הצילום לאורתופד נוסף. בברכה, ד"ר רון למדן

06/11/2001 | 09:48 | מאת: הילה

שלום, בתי בת השנתיים מתלוננת לעיתים רחוקות (פעמיים ברבעון האחרון) על כאבים בעצם הזנב. זה בד"כ קורה כשהיא מתעוררת משינה, ובבכי אמיתי. מסג' קל מרגיע ומשכיח כמעט מיידית. אין סימן חיצוני של מכה או נפילה. מה דעתך? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2001 | 22:56 | מאת: ד"ר רון למדן

הילה שלום, אם הבדיקה הגופנית איננה מאתרת רגישות או עיוות מקומיים, שינויים בתיפקוד הנוירולוגי או הפרעה תיפקודית אחרת הרי שסביר להניח שלאור מיעוט הסימפטומים והעובדה שהם חולפים כמעט מיידית, סביר שאין מדובר בתהליך מסוכן אלא יותר משהו מעין התכווצות שרירים. בהזדמנות כדאי שרופא הילדים יוודא שהבדיקה אכן תקינה. בברכה, ד"ר רון למדן

05/11/2001 | 17:57 | מאת: ערן

שלום אני אבא לילדה כבת שנה ועשרה חודשים, מזה כארבעה שבועות הילדה הולכת עם צליעה. התופעה הינה בגלים כאשר לפעמים היא מתבטאת בגרירת רגל בלבד, ולפעמים (בעיקר בערבים - ללא הכללה) הילדה הולכת כאשר רגל שמאל מקופלת כלפי מעלה (הליכה על קצות האצבעות). עשינו לילדה בדיקות בביה"ח שכללו צילומי רנטגן (שהראו שהכל תקין), מיפוי עצמות (שזיהה רגישות בקרסול) ובדיקות דם (שהראו שקיעת דם גבוהה 30 ואח"כ 25). יש לציין כי הילדה אינה מרגישה כאב ברגל במישוש או ליטוף, והיא מאפשרת לגעת ברגל באופן חופשי. כמו כן הילדה פעילה ועירנית ואינה מתלוננת על כאב גם כאשר התנועה מוגבלת ביותר. בביה"ח איבחנו דלקת בגיד ונתנו טיפול תרופתי NUROPEN, מזה כשבוע אך המצב אינו משתפר. אשמח לשמוע הצעות לטיפול. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2001 | 23:03 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ערן, אחת המגבלות של אתר מעין זה הינה אי היכולת לבדוק את החולה. על כן יש לסייג את כל שאומר ובודאי שאין ביכולתי להטיל ביקורת על הטיפול שקיבלה עד כה. דלקת בגיד הינה לרוב תופעה כואבת ובהיעדר כאב - האבחנה בעייתית. משמעות קליטה מוגברת מעט באיזור מסויים איננה ברורה ויכולה לכוון לתהליך זיהומי, גידולי או מצב לאחר טראומה. כדאי אולי לבדוק גם את הגב ובמיוחד - לבצע בדיקה נויורולוגית. לעיתים בעייה בעמוד או חוט השדרה יכולה להתבטא בהליכה לא סימטרית, צליעה וכו' בברכה, ד"ר רון למדן

08/11/2001 | 16:21 | מאת: ערן

שלום תודה על התשובה , האם אנמיה יכולה לגרום לתופעה?

05/11/2001 | 11:46 | מאת: שטיינברג

שלום ילד בן 12 וחצי סובל מסקוליוזיס ומ cp, עקמת קשה. הילד צריך לעבור ניתוח לקיבוע הגב. מה הסיכונים בניתוח כזה? האם יש אלטרנטיבה לניתוח כזה? תודה שולה

לקריאה נוספת והעמקה
05/11/2001 | 23:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אינני בטוח מהי דרגת העקמת, אך עקמת שמוגדרת כקשה, לרוב מעל 50 מעלות נוטה להתקדם. תופעה זו מתקיימת בילדים עם שיתוק מוחין אף יותר מאשר בילדים "רגילים". הסיבוכים השכיחים (שאף הם אינם מתרחשים לעיתים קרובות) הם הסיבוכים הקשורים להרדמה, זיהומים ופגיעות נוירולוגיות בעמוד השדרה. מחוכים לרוב אינם יעילים בילדים עם שיתוק מוחין אם כי יש אורתופדים המנסים להשתמש בהם לפני ניתוח. האלטרנטיבה הינה לא לנתח אולם במקרים של התקדמות העקמת עלולה להיות פגיעה בתיפקודי הלב והריאה ולכן אנו ממליצים במקרים אלו לשקול ניתוח בחיוב. בהצלחה, ד"ר רון למדן

04/11/2001 | 19:34 | מאת: הירוקה

התמונה ששלחת, תמונות בתי שנפטרה ומראה בעלי, כולם יחד עזרו לי להבין שאכן אותה רופאה לא יודעת על מה היא מדברת. לפי כל אלו ניתן לאמר שאם כבר לבתי הזאת צוואר מעט ארוך מהנורמה (אבל בודאי בגבולות סטית תקן סבירה) וללא כל ספק לא צוואר קצר, כך שצווארה בודאי אינו מצביע על תסמונת בעייתית כלשהו, ואין כל צורך לבזבז זמן על בדיקות מיותרות. המון תודות לך! אגב, כפי שציינתי הרופאה טענה שגם לי יש צוואר קצר. כל התמונות וההסברים רק מוכיחים לי שצווארי ממוצע לחלוטין באורכו.

05/11/2001 | 23:59 | מאת: ד"ר רון למדן

בהצלחה ! ד"ר רון למדן

03/11/2001 | 06:28 | מאת: דורון

בני בן 6 קטן לגילו. בבדיקת מיפוי עצמות נקבע שגיל העצמות 3 וחצי . מה המשמעות לגבי המשך צמיחה והאם לדעתך נדרש טיפול מאיץ צמיחה ?

03/11/2001 | 22:12 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דורון, הבדיקה שנעשתה קרוב לודאי הינה צילום לגיל עצמות ולא מיפוי. בכל מקרה, התעניינתי בנושא בגלל מצב דומה במשפחתי. אין תשובה חד משמעית אולם באופן כללי ניתן להגיד שכאשר גיל העצמות מפגר אחרי הגיל הכרונולוגי הרי שלילד נותר יותר זמן לצמוח ולכן הסיכוי שישלים את הפער גדול. כדאי בכל מקרה לעקוב אחרי הגדילה ולוודא שהילד גדל לפחות על פי האחוזון בו הוא נמצא כעת. בתלות בכמה הילד קטן לעומת הצפוי לגילו, כדאי לשקול פנייה לאנדוקרינולוג ילדים אשר יוכל לשקול בשיתוף עימכם את הצורך בטיפול תרופתי להאצת הגדילה. בברכה, ד"ר רון למדן

02/11/2001 | 23:57 | מאת: דניאלה

שלום לכולם. אורתופד איבחן אצל ביתי, בת 10 חודשים, גמישות יתר. הוא לא ייחס לכך חשיבות (אולי לא רצה להלחיץ אותנו), אבל בכל זאת אם אפשר לדעת על המשמעויות של העניין. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
03/11/2001 | 00:19 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דניאלה, לא, האורתופד לא הסתיר מכם מידע או חששות. כאשר קיימת גמישות יותר מהרגיל (והדבר קשה למדי לכימות) לא ידוע על כל תופעות לואי, בעיות או נזקים בטווח הארוך. הדבר יכול להתבטא בפלטפוס שאיננו בעייתי, יישור יתר של המפרקים וכו'. בילדים נורמליים ללא מחלות רקע אין לדבר כל משמעות. בברכה, ד"ר רון למדן

01/11/2001 | 09:22 | מאת: אמא מודאגת

שלום רב! אני אמא לתינוק בן שנה וחודשיים לפני כחודשיים הוא התחיל ללכת, כמובן לא ממטחון מלא אבל הלך. לאחרונה הוא הולך 4 צעדים ונופל כל הזמן לא מזמן היה לו נקע בכרסול אבל נראה שזה עבר והוא דורך טוב על הרגל אבל בכללי הוא בכלל לא יציב לאחרונה . יש לו בעיה של ברזל מאוד נמוך ואנמיה האם זה קשור לזה או שזה בעיה אורטופדית כלשהי. תודה מראש!!

לקריאה נוספת והעמקה
01/11/2001 | 23:05 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אנמיה קיצונית יכולה גרום לסחרחורת ואי יציבות אולם הדבר נדיר ביותר בגיל זה. אם הילד החל ללכת בגיל שנה הרי שהתפתחותו תקינה והסיכוי שקיימת מחלת רקע הגורמת לאי יציבות - קטן. בפנייך שתי אפשרויות. הראשונה הינה פשוט לחכות. במרוצת החודשים הקרובים הליכתו אמורה להתפתח ו"להבשיל" יותר. אם בכל זאת הינך מודאגת, בדיקת אורתופד ילדים או רופא הילדים שלכם יכולה לוודא שההתפתחות תקינה. בברכה, ד"ר רון למדן

05/11/2001 | 08:53 | מאת: אמא מודאגת

הרבה תודה !!!

31/10/2001 | 23:16 | מאת: תירץ

מצאתי באתר כתבה מה31.10.01 על מכשיר שמיעה חדיש (vibrant soundbridg) אני מעונינת במאמרים/ פרטים נוספים על המכשיר, ולמי הוא יכול לעזור. מה יתרונו של המכשיר החדש על שתל קוכליארי? תודה תירץ

31/10/2001 | 23:17 | מאת: תירץ

סליחה... התבלבלתי בפורום.

30/10/2001 | 21:40 | מאת: דר" חורי חנא

בן 15.5 שנים תוך כדי משחק כדור רגל ולאחר בעיטה בכדור , חש כאבים במפשעה מימין שהלכו והחמירו . במיון אובחן שבר avulsion postero-lateral lip of acetabulum כרגע מאושפז . השאלה מה הטיפול הנכון במקרים כאלה , האם טיפול שמרני על ידי מנוחה וטיפול אנלגיטי מספיק , והאם יש מקום לניתוח . מבקש תשובתכם וחוות דעתכם , מתוך נסיונכם . תודה מראש דר" חורי חנא אבו- סנאן פלאפון 052419205 יש אפשרות לקבל תשובתכם בטלפון או בדואר האלקטרוני

לקריאה נוספת והעמקה
31/10/2001 | 06:26 | מאת: ד"ר רון למדן

ד"ר חורי שלום, אצור איתך קשר טלפוני יותר מאוחר היום. האם ייתכן שהצילום לא פוענח נכון והמדובר בתלישה של אחת האפופיזות של האישיום או של ה - AIIS ? ד"ר למדן