ידידה עם ספק הפרעת אכילה

אהלן יש לי ידידה שסבלה לפני כשנה מתת תזונה ובעזרת ליווי רפואי חזרה למשקל תקין. מאז לא ראיתי אותה עד השבוע. עכשיו יש לה פצעים על הפנים, שיניים וציפורניים צהובות-חיוורות, באופן כללי נראת רזה מדי. האם התסמינים האלה הם של תת-תזונה או של הפרעת אכילה מסוג כלשהו? איך לדעתכם אני יכול לעזור לה אם אכן מדובר במשהו כזה? אני אפרט קצת על טיב היחסים בינינו, אולי זה יעזור להתאים לי תכנית פעולה. לפני כשנה יצאנו בערך כחודש, היא עזבה אותי, טסה לטייל ומאז גרה ולומדת רחוק מהבית. השבוע היתה פעם ראשונה שנפגשנו מאז הפרידה. בינתיים הכי טוב שעשיתי זה לשלוח לה מחשבות חיוביות בטלפתיה. האם אתם חושבים שיש לי מקום להתערב פה בכלל? למיטב ידיעתי יש לה הורים תומכים ומעורבים ולפי הידוע לי היא כבר היתה באיזשהו ליווי רפואי בעקבות בעייה של תת-משקל, לכן הבעיה ככה"נ מוכרת. אז - האם לדעתכם מדובר בהפרעת אכילה, ומה לדעתכם יש ביכולתי לעשות? תודה רבה רבה, ממני וממנה! אשמח גם לקבל תשובות למייל: [email protected]

זיו צהרים טובים, ראשית, כל הכבוד על הערנות ועל ההתעניינות. אבחון של הפרעות אכילה אמור להתבצע ע"י אנשי מקצוע ולאחר בדיקה (רופא משפ'/דיאטנית/פסיכולוגית/פסיכיאטר...). הסימפטומים שאתה מתאר עשויים להצביע על תת תזונה. אני מציעה לנסות לברר מולה את הסיבה להרזיה - האם מדובר במשהו שנעשה כתוצאה מדיאטה או בגלל סיבה רפואית... תנסה ליצור אמון, לגרום לה לבטוח בך ולשתף אותך בדברים. יכול מאוד להיות שתוכל לסייע לה... בין אם מדובר בתת משקל שנגרם כתוצאה מהפרעת אכילה ובין אם מדובר בתת משקל כתוצאה מבעיה אחרת - חשוב לטפל. מצב כזה עשוי לגרום נזקים לגוף. הגורם הזמין ביותר עימו ניתן להתייעץ הינו רופא המשפחה. הוא כבר יוכל להפנות לגורמים מקצועיים אחרים... אבל בראש ובראשונה צריך לגרום לה להבין שיש לה בעיה שעשויה לפגוע בה ולשכנע אותה לקבל עזרה. תמיכה ואהבה יוכלו לסייע. אתה מוזמן להמשיך לשתף/לשאול/להתייעץ...

זיו כל הכבוד לך על האכפתיות. יש כאלה שהיו מעדיפים פשוט לעשות אחורה פנה והיו אומרים למה לנו להכניס ראש בריא למיטה חולה. אז אני שמחה שיש כאלה שאכפת להם ואתה לא מהסוג השני של הלא אכפתיים. המצב כפי שאתה מתאר מצביע בהחלט כי יש בעיה של הפרעות אכילה רק צריך לדאוג שהמצב לא ימשיך להדרדר ויקבל טיפול טוב.עצם העובדה שההורים מעורבים זה חשוב מאוד מאוד כי יש הורים שמעדיפים להתעלם,זה לא מובן מאליו שההורים תומכים ולכן כל הכבוד להורי חברתך שהם מעורבים וכך אני חושבת שזה צריך להיות כי זה ילדים שלנו בשר מבשרנו ולכן איך אפשר להתעלם. לגביך אתה צריך לפלס דרך לנפשה ולנסות להביא אותה למצב שתהיה קשוב לה ושהיא תבטח בך ועל ידי כך לגרום לה לנסות ולקבל עזרה ולהבטיח שאתה תהיה איתה ולצידה כי סביבה תומכת חשובה מאוד. לא להטיף לה מוסר ולהגיד לה תאכלי, צריך לאכול, תראי מה את עושה לעצמך וכו' כי זה יצור אצלה אנטי מיידי והיא תעשה בדיוק ההיפך. תהיה בשבילה זה חשוב מאוד התמיכה. את הטיפול המקצועי לו דואגים בוודאי ההורים שמעורבים בסיפור. וכמובן צריך למצוא מטפל בשיחות טוב שהיא תתקשר איתו ותתחבר אליו ושתחום התמחותו הפרעות אכילה.