הילונת... ומי שרוצה לראות שיחה מענינת..

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

03/03/2005 | 19:09 | מאת: מולאן

הילונת את חיבת לראות משהו.. זוכרת ת'ספור עם חברות שלי נכון..? אז אתמול טל היתה אצלי ודברה עם מופרעת אכילה אחת שהיא מכירה ונתתי לה לדבר איתה הרבה... יענו אין לנו את אותה בעיה... בקצור אמרתי לך היא כבר משגעת אותי הרבה זמן... אתמול כשהיא דברה עם הילדה הזו היא פלטה לה משהו עלי.. מפה התחיל בלאגן.. היא היתה בהלם והלכה... התקשרתי אליה למרות שהיא היתה בבית של חברה שאני לא מדברת איתה... אמרתי לה "בואי אני רוצה לספר לך הכל.." לא יודעת איזה ג'וק עבר לי בראש אמרתי לעצמי "היא במלא יודעת כמעט הכל כבר עדיף שאני יספר היא לא תגיד לאף אחד.." זה בחיים לא קרה לי... חשוב שאני יגיד שאני מכירה אותה מגיל שנה והיא גרה לידי.. בקצור היא אומרת לי בטלפון "עוד 5 דקות אני באה.." בקרירות כזו... הייתי בהלם.. אמרתי לה "לכי תזדיני את יודעת מה.." אחרי דקה היא היתה בבית שלי.. התחלתי להגיד לה..."תראי מה שחן (זו שהיא דברה איתה באיסיקיו) אמרה זה לא נכון.. אבל באמת יש בעיה .. והיא ישר התחילה לעשות פרצופים ולהתנשאות כזה כאילו היא לא מאמינה ועשתה לי הרגשה מה זה רעה כמעט בכיתי..(אגב חן אמרה משהו רק על הקאות..) בקצור אמרתי לא צריך עופי לי מהבית והתחלנו לריב... היום דברתי איתה באיסיקיו הנה השיחה... שימי לב איך היא מסתימת!!! טל:אני לא התכוונתי לגרום לך להרגיש רע.......את יודעת שזאת לא הכוונה שלי.פשוט איך את מצפה שאני יאמין לך אחרי כל השקים שלך בזמן האחרון..... כל הסיפורים שלך......ההכחשות...אם באמת היית חברה טובה והיית סומכת עלי היית מספרת לי ממזמן את כל הבעיות האלה שלך והית חוסכת לנו הרבה ריבים אני:רק שתדעי שרבתי עם דארקנס בגללך ובגלל הדבור שלך אליה. טל :סליחהה?שתלך לעזאזלל..... מה איתך למה לא היית היום? תעניייי כבר! אני: אל תשחקי אותה מתעניינת... ה ששלחתי לך את זה לא אומר שחזרנו להיות חברות... רק רציתי שתעי מה עשית.. אל תגיבי שלום חמודה לא רוצה לראות אותך יותר!!! טל:מה שבא לך אני אמרתי את שלייייייייייייייי תאמיני זה רק בשבילך אני כבר יודעת מה הבעיהה.......זה הרי ברוררר...................... ני מקווה שתבייני שאחרי חמש שנים את צריכה טיפול...שלא ידרדר המצב.... לא עשיתי כלום.....מי שעשתה זאת רק את ולעצמך.את רק עושה רע לעצמך עם השטויות האלה ואני מתכוונת ברצינות לזה שאני יערב מישהווו אם את לאתעשי את זה את חייבת לעזור לעצמך לא עשיתי כלום.....מי שעשתה זאת רק את ולעצמך.את רק עושה רע לעצמך עם השטויות האלה ואני מתכוונת ברצינות לזה שאני יערב מישהווו אם את לאתעשי את זה את חייבת לעזור לעצמך.. אני: כפרה את לא מבינה כלום!!! (חשבתי להתחיל להגיד שיש לי בעיה מסתורית אבל לא קשורה לאוכל.. אבל אתמול באמת תכננתי לספר לה את האמת כמעט את כל האמת חוץ מהקטע של ההקאות לפעמים כי זה אני לא רוצה שהיא תדע ממש לא! זה כבר יהיה סיוט והיא תעקוב אחרי ותגעל ממני..) האוכל הוא לא הבעיה הוא רק הסמפטום זה בעיה אחרת שכשהיא קוראת אז אני אוכלת פחות ויש ימים שלא אוכלת בכלל אבל זה נדיר וגורמת לי לשתות (אלכוהול) האוכל זה בכלל לא הנושא כאן הוא רק תופעת לוואי של הבעיה האמיתית תביני כבר ואל תדמיני שאת יודעת הכל. טל: אל תזזיני לי תמוח עם השטויות שלך ודי לשקר??????????????.כמה את יכולה לא נמאס לך אנילא מאמינה איפה האמון בינינו...........................עד כמה אפשר לשקר אני יודעת מה הבעיה שאת מקיאה וזהו נגמרר...נמאס לי כבר שאת מנסה לובב אותי ולהפוך את כל התמונה.......זהו אני יודעת ונגמר ואני מתכונת לדבר עפםם חני כדי לעזור לך ותסכימי כבר לקבל תעזקרה הזאת ודי להסתיר זה לא יעזור לך בכלוםםם את לא מבינה????.?.. דיי כבר תביני שאני לטובתך נשבעת לך שאין דקה שאני לא חושבת על זה שאיפה היתי בכל הזמן הזה שננתי למצב להדרדר ככה.............. אני באמת רוצה לעזור לךך ובסדר אני יודעת שאני לא מומחית אבל יש מומחים שיעזרו לך אז במקום להסכיםם אז ממשיכה לשקר ..זה כבר לא עוזרר..אני לא קונה א השקרים האלה.!! במקום שתעריכי את האנשים שבאמת דואגים לך את מרחיקה אותם ממך..ומדברת לי עם החולת נפש הזאת שחצי ממצבךך (החתכים,)זאת רק השפעה שלהה...........ואת מגינה עליה........... אני: בסדררררררררררררררררררררראת המומחית!! לדבר איתה זה ממש לא יעזור בכלום ההפך היא תתן לך רעיונות ותחריף את המצב שלך..... מי אמרשאנ מומחית מפגרת???????????????????????????? אני אמרתי שאנחנו נפנה למישהו שיעזור לךךךך אני לא מומחיתת אני לא יודעת איך מטפליים בדבר כזהה.....אבל יש אנשים שיודעיםם..ותעזרי לעצמך כבר במקום לדבר שטויות ולהמשיך להכחיש אני: אני לא בולמית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אף פעם לא הייתי ואני אף פעם לא יהיה!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 מה נסגר איתך?..... כל כך קשה להבין? טל:טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב..די כבר זה ברור מאליו שאת כן וכבר זה לפני חמש שנים ואני יודעתת וכולם חושדים לא רק אני....... את כבר תנסעי להבין שהשקרים שלך נמאסו עליי וזה לא מזיז ליי כבר מה תגידי........אני יודעת תאמת.......... א מבינה למה את ממשיכה לשקר לי אני: סבבה איך שבא לך אחותי.. ואגב 5 שנים עם בולמיה? כבר לא היו לי לא ידיים ולא שיניים היום... ה רק מראה כמה בורות יש לך בנושא הזה... טל: טובבבבבבבבבבבבבבבבבבב אני: סבבה כפרה יש בדיקות לנושא הזה אני מוכנה לעשות... טל: לא אמרתי שאת מקיאה כל יום אבל את מקיאה מדי פעםם וזה בטוח ויש לך הפרעה מאוד חמורה באכילהה וזה הרבה זמן ואני יודעת וזה לא רק בולימיה זה שילוב של עוד משהו מההפרעוץץ אני: טל ... נראה לי שאת מחפשת אתגרים... אולי את מנסה דרכי להבין מה קורה לך או משהו כזה (גם לה יש קטע עם אוכל אבל לא כזה רציני..) לא רוצה שתשתמשי בחיים שלי יותר לממוש ההתלהבות שלך ביי טל: מה הקשר סתומה אחת??????????????????????????????????????????????????????? מה הקשר אתגרים את בעצמך אמרת שיש להך בעיה חמור לא משנה מה..... עזבי אי אפשר לדבר איתך בייייייי אני: טל אני מזהירה אותך חסר לך אם תדברי עם משהו... את לא תלכי לאף אחד... מהיום אנחנו לא מכירות את אל תדברי עלי ואני לא ידבר עלייך! יש ביננו הבנה? תעני כבר טל אל תרגיזי אותי!! טל: מה שבטווח תורידי תשם שלי .....מי שעשתה טעות זאת היא שחשפה אותך לא אני..........אני ידעתי רק פשוט זאת היתה ההוכחה אני: למה? טוב עכשיו אני באמת רוצה שתעופי לי מהחייםםםםםםםםםםםםם דבר אחד אני יגיד לך אאת לא הולכת לאף אחד לדבר איתו בטח לא עליי אמרתי לך מהיום את לא מכירה אותייייי טל:אני לא אמרתי שאני ידבר עלייך אני:אז? מרץת שתדברי עם חני או עם יועצת משהו לא יודעת.. טל: לא יודעת.. אני:אני יוריד את האווי אם תגיד שאת עוזבת אותי ולא מדברת עלי יותר.. אם לא אני מחליפה אותו ביותר גרועע..(אווי זה משהו מהאיסקיו שרושמים כשלא נמצאים.) טל: מה את מאימת עלי? אני:לא רוצה לאיים עלייך ולא רוצה ממך כלום.. דבר אחד... שכחי ממני ואל תחשבי שאת עוזרת אם את פותחת ת'פה... אני לא יבקש את זה עוד הרבה... אני רוצה את המילה שלך שלא תדברי עלי עם אף אחד! טל:מזה שכחי ממני??מה את סתומה? אחרי שאני יודעת תצמב שלך את מצפה שאני ישכח וימחק הכל אני: את לא חיבת לשכוח אבל את כן חיבת לא לדבר טל:אה כן ומה יהיה איתך??אני יחכה עד שיקרה לך משהו? אני:את לא מבינה שלא יכוללקרות לי כלום? זה לא פיזי הבעיה שלי... מה הקטע שלך למה את לא מאמינה לי? לפני יומיים אמרת שבולמיה זה לא יכול להיות ולא הגיוני אז מה נסגר איתך כבר? היתה לך הזדמנות לדעת את האמת.. אבל זלזלת בי השפלת ופגעת אין לך מושג עד כמה.. עכשיו אל תבואי לחפש תשובות! טל:אני זלזלתי פגעתי מה נסגר איתך?מה את מצפה שאני יאמין לך אחרי כל השקרים שלך רק בחלום ....................... אני לא פגעתי..מי שאכזבה זאת את עם זה שהסתרת ממניי אחרי מלא זמן עד שאני גיליתי בעצממי ועוד סוד כל כך גדול............................ לא משנה מה ....................הסתרת וזהו אני: או קי... ואט אוור!!! את לא אומרת כלום לאף אחד! תאשרי לי את זה כבר וזהו.. טל:אל תשחקי לי אותה עכשו כי מי שהובילה לכל המצב הזהה זאת רק את................ אני לא מאשרת לך כלום אני לא חייבת לך כלום אחרי מה שעשית אני שפתחתי את כל מה שהיה לי להגיד וסיפרתי לך הכל עליי זה היחחס שמגיע לי אחרי זה אני לא חיבת לאשר או להבטיח לך כלום......................... אני: טלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל מה נסגר? תעזבי אותי בשקט אם תלכי למשהו נשבעת לך שתצטערי טל אני לא צוחקת אני יפרסם כל מה שאני יודעת עלייךךךך מה נסגר איתך מה יש לך?????????????? אני:אל דברי עלי ואני לא ידבר עלייך טל: זאת לא את בכלל את השתגעת לגמרי תראי לאיזה רמה את יורדתתת?????????????? מה יש לך כבר להגיד עלייי ?.??? אני: תתפלאי.. טל:נו בואי נשמע??? אני:אם חני או רוחמה או משהו ישמע גם את תשמעי... מבטיחה!! טל:בואנה את פשוט מגעילה נשבעת לך אני מנסה לעזור לך.וזה מה שאת אומרת יודעת מה לא איכפת לי ממך יותר תעשדי מה שבא לך אל תחפשי אותי בחיים מרגע הזה אחרי מה שאיימת עליי אני לא רוצה לשמוע ממךךךךך בבחים את באמת מחוקה בשבילייייייייייייייייייייייייייי........................................את צריכה להגיד תודה בכלל חתיכת מטומטמתתתת מי היתה דואגת לךך......במקום שתעריכי את מאיימתת לא מעניין אותיי תעשי מה שבא לךךך...אל תשלחי לכאן הודעות יותררררררררררררררררררררר.לא רוצה לשמוע עלייך לא ידבר עלייךךךך כלום לא מענינת אותייי יותרר יחתיכת כפוית טובה ביי לךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אני:מצויין!! טל:בייייי לך אל תשלחי לכאן הודעתותתת ...ואל תחפשי אותייי הבנת......ביי לך ותמחקי כבר תאויי הזה אל תרשמי תשם שלי בחייים זהוווווווווווווווווווווווווווווווווו אין לך מושג כמה זמן זה לקח לי פשוט היחה חשוב לי שתראי... אני מתה לדעת מה דעתך... שמת לב איך היא התהפכה בסוףףףףףףףףף אבל את האמת? זה שימח אותי מאוד... אני מקווה שהיא באמת תתרחק ממני כי יש לילדה הזו נטייה ענקית להתחנף... אני:את הבאת אותי לזה..

לקריאה נוספת והעמקה
03/03/2005 | 21:41 | מאת: דניאלה

היי מולאן המכתב שלך נגע לליבי אני מרגישה שאת אני בעבר... אז ככה.. יש לך חברה שדואגת לך... ומותך צופה מהצד אני מבינה אותה.. המצב שלי היה לא טוב..(עד שההורים לקחו לי אותי בידיים) לדעתי החברה שלך הרימה ידיים.. לדעתי במצב הזה לא צריך להרים ידיים אלה לא להרפות.. אני יודעת המצב חרא.. לכל אחד יש כאלה ימים.. גם לי תתפלאי.. אני יודעת את מרגישה בתוך סערה בלב ים בלי גלגל הצלה.. גם לי יש את זה.. אני יודעת מה את מרגישה.. אני מרגישה אותו דבר עם החברות שלי... תדעי תמיד כמו בשיר של מייקל את לא לבד.. אני איתך.. בכל מה שתרצי.. כל דקה כל שעה כל יום וכל לילה כל שבוע כל חודש כל השנה!! אהיה איתך אם תרצי אוהבת אותך דניאלה שמרי על עצמך אל תרימי ידיים זה לא פיתרון אוהבת אותך ** מה עם המסנגר?? דניאלה שחולה עלייך מאדדדדדדדדדדדדדדד איפה לינויה?? ומה עם מאיה??

03/03/2005 | 21:41 | מאת: דניאלה

היי מולאן המכתב שלך נגע לליבי אני מרגישה שאת אני בעבר... אז ככה.. יש לך חברה שדואגת לך... ומותך צופה מהצד אני מבינה אותה.. המצב שלי היה לא טוב..(עד שההורים לקחו לי אותי בידיים) לדעתי החברה שלך הרימה ידיים.. לדעתי במצב הזה לא צריך להרים ידיים אלה לא להרפות.. אני יודעת המצב חרא.. לכל אחד יש כאלה ימים.. גם לי תתפלאי.. אני יודעת את מרגישה בתוך סערה בלב ים בלי גלגל הצלה.. גם לי יש את זה.. אני יודעת מה את מרגישה.. אני מרגישה אותו דבר עם החברות שלי... תדעי תמיד כמו בשיר של מייקל את לא לבד.. אני איתך.. בכל מה שתרצי.. כל דקה כל שעה כל יום וכל לילה כל שבוע כל חודש כל השנה!! אהיה איתך אם תרצי אוהבת אותך דניאלה שמרי על עצמך אל תרימי ידיים זה לא פיתרון אוהבת אותך ** מה עם המסנגר?? דניאלה שחולה עלייך מאדדדדדדדדדדדדדדד איפה לינויה?? ומה עם מאיה??

03/03/2005 | 23:38 | מאת: לינוי

מולאןןןןןןןןןןן... באתי לכתוב ילדונת חחחחח... אני צריכה להתרגל!... אז ככה את מה שאני חושבת כבר אמרתי לך באיסי ואני חושבת ממש כמו דניאלה... תיהי חזקההה......כמו שהיתי אומרת לדניאלה וגם לך אני יגיד תיהי חזקה את יכולה לצאת..רק תחליטי שממחר את עושה משנההה... אוהבת אותך המוןןןןן ואני פה בשבילך תמיד.. דניאלוש אהובתייייייי... אני בסדר גמור מאמי!! היום היה לי יום מצויןן איזה כיף חח..:-) איך את נישמתי? מה איתך?.. ספרי ספרי.... אוהבת עד אינסוףף.... ואני במסנגר עם בא לךךךך... חיזוקים חיבוקים ונשיקות... שבת שלוםם... אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן :-) לילה טוב....

03/03/2005 | 22:22 | מאת:

ואל תזלזלי בחברות כאלה כל כך מהר.. זה נכון .. לך יש בעיה .. מה זה משנה .. את במילא לא רוצה לשמוע... היא דואגת לך ובצדק אבל היא גם כבולה.. לגבי הבולימיה ואני לא כל כך מתייחסת לשיחה כי בשיחה ברור שהיא רוצה רק בדבר אחד בטובתך! כל הלחץ הזה שיש סביב הדיבור וכל הקטע של ההתחמקות והבהלה של לפתוח את זה על השולחן יכול לגרום לנסח את הדברים לא הכי נעים ... אבל שתינו יודעות יפה מאוד למה היא התכוונה ולמה את התכוונת אני יספר לך עלי קטע שנראה לי מאוד רלוונטי וקשור לשיחה הזאת כנראה לי שזה יהיה יותר קל להבין.. תמיד היה לי חלק בולמי הרבה יותר מאשר אנורקטי.. על אף שבפועל הייתי שניהם וכל אחד לחוד לסירוגין אחרי הצבא אני הגעתי למשקל עצם ואחכ עם העליה במשקל נכנסה הבולימיה לחיים שלי במלוא העוצמה לקח לזה עוד שנה לשיא תפארת הגועל להתממש אבל זה מה שקרה.. כל דבר שקרה באותה תקופה היה שקר.. היה לי הרבה יותר קל לקבל את עצמי אנורקטית מאשר בולמית במיוחד אם יש בי דפוס אנורקטי.. וזה היה סיפור עם הרבה עלבונות .. הרבה אכזבות .. כי הגוף כבר היה בסרט וגם לא היו חוקים ודברים שהיו כבר רחוקים מלהיות בשליטתי היו כאלה שכיוונו אותי לדעת ולהבין שאחרי מה שקרה עם האנורקסיה נכון להיום אני בולמית וזה גמר אותי ובייש אותי ואני הסתגרתי .. פשוט לא רציתי לקבל את זה.. כי אף אחד לא גרם לי להרגיש טוב עם עצמי בעקבות הדבר הזה .. הכל היה מאוד עם נימה קרה של סלידה .. מי רוצה לקבל את זה כהבנה אבל אחרי הכל אני הייתי לא פחות קרה לעצמה אז מה הפלא... תבדקי עם עצמך אם זה לא מה שקורה לך.... אחרי הכל השאיפה שלך היא להיות רזה מאוד וכל מה שקרה בעקבות הבולימיה הרחיק אותי ושנאתי את המילה הזאת.. העדפתי את "אנה" כמו שאומרים.. יש בה משהו הרבה יותר פיוטי הרבה פחות ... מרגיש.. הרבה פחות בלתי נסבל.. עבורי זה היה משהו נסבל לגמרי למעט החולשה הנוראית שמלווית לזה ולא היה לי איך לברוח מזה אבל לא יכולתי להודות בזה .. אחרי תקופה של שלוש שנים חריפות בתוך הבולמיה מרוב בושה החלטתי שאני חוזרת להיות אנורקטית.. והיה לי הרבה יותר קל לקבל את עצמי אז... רזיתי הרבה מאוד.. גם ככה המשקל שלי אז היה נמוך.. 10 קילו הספיקו לעניין התאשפזתי בתת משקל וחזרתי להיות אנורקטית.. ואחרי האשפוז הוספתי לרדת עוד 10 כך שהרזון שלי היה ממש מדליק לעניות ודעתי.. אהבתי את זה הרבה יותר עדיין אם מישהו היה אומר לי שאני בולמית זה כמו שווה ערך למות עבורי ... אני חושבת שזה נבע מהמקום שסוגדים לאנורקסיה ומתעבים את הבולימיה.. כל מי שבולמית יודעת זאת היטב אני זוכרת שבאשפוז לצורך הענין היה מאבק מי יותר שווה באופן חולני למדי .. באופן הכי אבסורדי מי שזכה ליתר תשומת לב במחלקה ולנעלות מסויימת היו האנורקטיות ולבולומיות בטיפול זה היה אסון.. וזה גם דובר על אף שמן הסתם הצוות הכחיש את זה .. נו מה?! ואחרי הכל על מה אני מדברת למען השם.. זה אסון בכל מקרה אבל אני לא ראיתי את זה.. הייתי חולה .. מבחינתי להבריא היה שווה ערך לחזור להיות אנורקטית שם הייתה לי שליטה הרבה יותר גדולה על עצמי .. זה היה הרבה יותר יפה.. הרבה יותר מקובל... פשוט לא הרגשתי כלום.. ואני באנורקסיה שלי לעניות ודעתי מלבד הרזון הקיצוני נראיתי מאוד יפה.. אבל אני אומרת את זה מזכרון של עיניים חולות אני לא באמת זוכרת איך נראיתי לא חשבתי שלהבריא זה להיות בפועל ללא זה וללא זה.. וששתיהן פשוט אסון.. אין מילה אחרת... אז אולי את מלאת בושה אולי זאת האמת... אולי זה באמת לא פשוט אני הראשונה שיקפוץ ויגיד לך את זה בעיני הבולימיה הרבה יותר מסוכנת.. והסכנה יכולה לקרות בשנים הראשונות והיא יכולה לקרות אחרי 10 שנים.. אבל היא קיימת .. ואל תנסי אותה .. כי היא באמת מסוכנת ומנסיון שלי היא הרבה יותר מסוכנת מאנורקסיה... בגלל האופי של החברה שסולד מהדבר הזה וסוגד לאנורקסיה וגם הנזקים לגוף שהם יותר חמורים בגלל ההקאות .. החומצות .. החוסר במלכים ומנרלים.. ולבסוף דום לב.. אנורקסיות אפשר להציל בולמיות מאוד קשה... ושלא יספרו סיפורים זאת האמת! וכולן אומרות את זה.. בכל מקרה לשני הכיוונים זה גהינום שלא נתקע עכשיו על השוואות כי לכל אחת פה זה גהינום אבל אני מדברת על העניים החולות שרואות את הדברים מהחולי ולא מהמקום הרציונאלי.. אז ... זה מכאיב להודות בזה .. גם אז המשקל שלי היה נמוך.. והיה קל להסתיר את זה...לא הייתי בתת משקל אבל הייתי רזה נורמאלי .. רגיל עברו4 שנים של טיפול מכלל השנים שהייתי בטיפול אחרי האנורקסיה השלישית בערך עד לאותו זמן ואף אחד מהמטפלים שלי לא ידע שאני בולסת ומקיאה כי לא הייתי מוכנה לגלות את זה.. הם ידעו שאני מקיאה רק שלפני כל הסיפור לא הייתי מקיאה אוכל .. הייתי מדממת אחרי הקאות של מים ללא מזון .. וזה היה חלק מהאנורקסיה שלי... וזה מה שהם ידעו השתיקה הייתה ארוכה ומכאיבה אולי אז הם ניחשו.... היום שהם כבר יודעים כי אני כבר בחוץ.. .וזה כבר לא מאיים עלי מסתבר שהם ידעו הם פשוט ידעו שאני לא מוכנה להודות בזה .. זה הכל! ומבחינתם זה שהייתי בטיפול זה כיסה את העובדה שלא סיפרתי מפאת הבושה שלי ואני יכולה להגיד לך עד היום שזה יעורר בי דמעות להיזכר בזה ולפרט מה היה אני לא באמת מסוגלת לראות שאני הייתה המפלצת שעשתה את זה לעצמה וזה כבר שלי... לגבייך... זה לא מפתיע אותי כל ההתנהלות של השחיה שהייתה בינך לבין טל כי .. את לא מסוגלת להודות בזה .. ויש לך אוהדים .. אני לגמרי יכולה להבין למה את ככה .. אבל זה רגע שהוא לא לאנטרנט זה רגע שאת צריכה להיכנס לחדר שלך .. להיות בו לבד ולחשוב טוב טוב מה את מתכוונת לעשות עם זה.. ואל תגידי שנמאס לך .. כי אם זה היה נכון ממזמן לא היית פה.... את פשוט מתה מפחד בולימיה זה עסק לא פשוט......... אוהבת אותך המון... תזכרי את זה..... מי שנגעלת מעצמה מי שלא אוהבת את עצמה מי שפוחדת ממה שקורה בינה לבין עצמה..... הינה את ..... לא כל אחד יגיב אלייך ככה באותה רמת שנאה שאת רוכשת לעצמך.. תזכרי את זה.. ולצורך העניין החברה שלך באה ממקום לגמרי נקי וטהור זה תלוי בך עכשיו :-)

04/03/2005 | 07:48 | מאת: דניאלה

הילונת מתוקונת -רציתי להעיר הערה בנושא שכתבת למולאן חברות לפעמים מרימות ידיים זה לא משפחה! משפחה אף פעם לא תרים ידיים מהילדה המתוקה והחמודה שלה אבל חברות הם ינטשו.. הם יברחו כל עוד נפש בם.. אז אל תקחי את זה כדבר שיכול לישאר תמיד... מולאן מאמי אני יודעת זה קשה אני באה מצופה מהצד אני לא מכירה אותך אישית כמו חברה טובה אבל אני מרגישה רגש מסויים שאני ואת דומות מאד גם אני הייתי מסתירה ושהיו מדברים איתי הייתי מכחישה הייתי משקרת הייתי מבלפת הייתי מוכרת את הסיפור הטוב הייתי הייתי מראה לכולם את ה"עולם הורוד" הייתי משחקת את ה"משחק" אני יודעת זה קשה אבל במזלי היה לי את הידיד שלי שלא ויתר עליי לדעתי זה מתוך אינטרס שבו הוא מאוהב בי אני בטוחה אבל הוא יודע שזה לא אפשרי.. גם אחרי שהבן זונה בגד בי אני לא סולחת לו אבל עדין אני אוהבת אותו אם יגיד לי"דניאלה בואי נחזור אני מבטיח מבטיח מבטיח" אני קופצת על ההצעה מתוך אהבתו אליי ואני אליו..(זה היה הערת שוליים) אז רציתי להגיד לך אני שמחה שהיה לי את הידיד הזה הוא היה כל כך מבין כל כך אכפתי כל כך ידע להגיד את הדברים הנכונים בזמן הנכון... הוא יודע על המצב שלי הוא איש הסוד שלי שבו אני סיפרתי לו על מצבי הוא הסכים להיות איש הקשב שלי שבו הוא רק מקשיב בלי לספר.. יצא לי דווקא טוב.. אני בינתיים המצב טוב.. אני שמחה... אני מאושרת.. אני לשם שינוי אני עם חיוך על השפתיים.. אני בקשר טוב עם אמא שלי.. והציונים עלו ה10 נקודות אז הולך לי טוב... רציתי להגיד לך מולאן יש לי חברה טובה אחת היא ניסתה כמה פעמים להוציא ממני אינפורמציה על ה"מחלה" נתתי לה בהתחלה הכל בטיפין טיפין.. סיפרתי לה מה קרה לי מה מציק לי על החתכים בידיים על הבולמוסים(כל זה קרה בעבר-היום לא!) היא קיבלה אותי אחרי בכי ופירכוסים שלי אמרנו שנשנמור את זה לעצמנו ובזמננו החופשי שהיה יותר בשלה אספר לה את השאר... אז אל תסמכי על החברה מולאן.. הן בורחות.. חברות לכיתה שלי הן ביו קרוב ל6 שעות איתי במשך 5 שנים... זרקו הערה והשאירו אותי עם אבן גדולה בליבי.. יום אחד הגעתי לבית הספר ואז אמרו לי"דניאלה, את מקיאה??, את נראת רע..." רציתי לקבור את עצמי... רציתי להרוג את עצמי.. רציתי לרוץ לרוץ לרוץ כל עוד נפשי בי.. בסוף הייתי 2-3 שניות בבלק ההאוט ואמרתי לאא עיניינכם.. טוב אחכ אמשיך ביי

05/03/2005 | 12:09 | מאת: מולאן

פפפפפפפפפפפפ.... סוף סוף אני מגיבה... תראי... מכל מה שרשמת הבנתי שאולי את לא הבנת נכון אני לא בולמית אני מקיאה והרבה אבל אני לא בולמית ותכף אני יסביר לך למה.. אני יודעת שעכשיו את חושבת שאני כאילו לא מוכנה להודות בזה ואת צודקת בקטע של ההקאות תמיד התבישתי הרבה יותר ... אבל אם כבר ספרתי למשהו תמיד ספרתי גם על הקטע הזה... אבל לטל אני לא מסוגלת לספר את זה... אמרתי לך היא כל יום אצלי בבית שעות אני באמת לא רוצה להתחיל לסבול מזה שהיא תעקוב אחריי.. אני מקיאה בשנתיים האחרונות והרבה... אבל אני לא קוראת לזה בולמיה כי אני בכלל לא שמה לב שזה ככה..(שאני מקיאה הרבה) המטרה שלי היא לא לאכול.. כלום.. ואז כשאני כן אוכלת אני מקיאה.. וזה קורה הרבה אבל רק מהשנתיים האחרונות.. לפני זה זה היה רק הרעבה אבל אני יודעת שאני לא בולמית כי: 1. אני לא יודעת בכלל לעשות את זה אם אני מקיאה טוב זה בפוקס.. בימים שאני עושה את זה זה כמעט תמיד פעם אחת.. אני מפסיקה באמצע אם נמאס או מתחיל לכאוב הגב או סתם כי אין לי עוד כח... אני הולכת להקיא בממוצע שעה או שעתיים אחרי שאני מסימת לאכול... אני רואה טלויזיה או במחשב ואז עושה טובה שאני הולכת.. בחיים לא הקאתי דם או משהו... בחיים לא הקאתי משהו מוזר או משהו ממש קטן שאכלתי.. הבולמוסים שלי זה בד"כ אני אוכלת נגיד בפעם אחת מה שבן אדם אוכל יום שלם... אולי קצת פחות.. אף פעם לא אכלתי משהו מוזר בבולמוס כמו ששמעתי שיש בנות שאכלו ביצים חיות שאריות מהפח בשר קפוא ת'קיא של עצמן וכ'ו.. בימים שאני אוכלת ומקיאה אני משמינה למחרת.. רב הזמן.. ודבר אחרון והכי חשוב זה שאף פעם אבל אף פעם לא הרגשתי מאבדת שליטה או משהו.. אם למשל הייתי מסימת לאכול ובדיוק חברה היתה באה... כמעט תמיד לא הייתי מקיאה בסוף.. אני מקיאה כי אכלתי... ואני לא אוכלת כדי להקיא... זה רק תוצאה של הטעות שעשיתי.. לאכול.. בכל אופן החלטתי להפסיק עם זה לתמיד.. כבר הפסקתי עם זה כליל לתקופות.. אבל היו פעמים שחזרתי.. זה מוזר לי להגיד הפסקתי חזרתי כי אף לא הרגשתי שזה משהו שאני מתמודדת איתו בכלל אני מבחינתי התמודדתי רק עם הרעבה אולי אני טועה וזה עדיין נקרא בולמיה אני מאוד מקווה שלא ואם כן תגידי לי טוב? בכל מקרה בפעמים שהפסקתי זה היה מהיום להיום ולא היה חסר בכלל... והנה למשל יום חמישי אכלתי בזהר של סבתא שלי לא הייתי רעבה בכלל אבל הייתי חיבת ובסוף הגעתי הביתה תכננתי להקיא אבל במחשב התחיל באיסי בלאגן שתכף אני יסביר אותו אז לא הלכתי להקיא.. ואתמול הייתי על 15 קלוריות ובצהריים חשבתי לרגע לאכול ולהקיא ואז עצרתי... ונשארתי ככה.. זהו לא עושה את זה יותר.. ואם יצא לי לעשות אני יעדכן אותך.. חלק ב' חחחח את יודעת מה? אני יעשה אותו בהודעה אחרת כי לא נראה לי שיהיה מקום..