אחרי גמילה מבולימיה

היי אורלי. אני רוצה לשאול שאלה שחשובה לי. אני בת 27.אני אחרי 10 שנים של בולימיה קשה. אני מטופלת אצל פסיכולוג מדהים שתומך בי לאורך כל הדרך. בנוסף הורי היו שותפים חזקים בגמילה שלי מהבולימיה. היציאה ממנה הייתה לא קלה, עם הרבה נפילות בדרך אבל כל יום אני מתחזקת יותר ויותר. מה ששמתי לב אליו בזמן האחרון הוא שהבעיה שלי עכשיו היא לא הדחפים להקיא, לא הכעסים על עצמי או על הסביבה, וגם יש בי היום הערכה עצמית. הבעיה היא הכמויות של האוכל. בזמן הבולימיה הייתי אוכלת כמויות עצומות של אוכל וכמובן מקיאה. באיזה שהוא מקום הקיבה שלי התרגלה לכמויות עצומות כאלו.פתאום אני מוצאת את עצמי רעבה מאד. כאילו בא לי לחזור לאכול כמויות כמו בעבר אבל בלי להקיא. פשוט להרגיש את המלאות הזו בבטן. תחושת הרעב כאילו מלחיצה אותי ואני אוכלת הרבה כדי להרגע. אני כמובן אדבר על זה עם הפסיכולוג שלי, אבל אשמח לדעת מה את חושבת על העניין? תודה רבה.

מתוקה שלי אני שמחה שאת כבר המון שנים אחרי כל הכבוד לך אין לי ספק שזה דרש ממך המון כוחות ותעוזות נפש מצידך, את אמיצה ואני פשוט מצדיעה לך. לגבי הבעיה נסי באמת לפתור את זה עם הפסיכולוגית ייתכן שעדיין יש משהו בתת מודע שמציק לך ובהחלט שמכאן מקור הבעיה, שווה וחשוב לבדוק. מעבר לזה יש כל מיני מרכיבים תזונתיים בחנויות טבע שיכולים לספק לך תחושת מלאות גם את זה שווה לבדוק בחנויות הטבע למיניהם. כי גם הבולמיה זה סוג של התמכרות והגוף מרגיש חסר מסוים ולכן המוצרים שעושים תחושה של מלאות יכולים להיות תחליף. נסי. בהצלחה ותדעי שאני מפרגנת לך המון המון מכל הלב.

תודה על תשובתך אורלי. רק רציתי לציין שאני לא כמה שנים אחרי.. חצי שנה עד נ8 חודשים. לגבי הכדורים, אני באמת אתייעץ עם הפסיכולוג שלי. המון תודה יום מקסים

אשמח אם תגיעי לערב מבוא לסדנת מודעות עצמית לטיפול בהפרעות אכילה שאני מקיימת ב- 12/11. את יכולה גם להציץ בספר שלי "אני המפתח לשינוי" בחנויות הספרים את יכולה לקרא את ההודעה שלי בפורום שיהיה לך שבוע נפלא רחלי עזרא