פורום הפרעות אכילה - תמיכה

גובה 1.66 מטר ו 42 ק"ג נחשב אנורקסיה?? זה נחשב משקל נמוך/נמוך מאד/בכלל לא נמוך צריך לדאוג לילדה במצב כזה? חן חן לך הילה.

ב"ה אם לדאוג? ...תלוי בכל מקרה זה לא משקל אידאלי ואף נמוך ובהחלט מצריך דאגה וטיפול כלשהו אם זו הפרעת אכילה? צריך לבדוק האם היא מתרכזת במראה שלה יותר מידי האם היא ירדת במשקל בעת האחרונה או בשנה האחרונה באופן מעורר דאגה האם יש לה רגישות ל"שומנים" האם היא שואפת להיות רזה האם היא שומרת בקנאות על משקלה... האם היא מתנהגת רגיל עם אוכל (לא אוכלת בסתר.. אולי מקיאה...או שהיא אוכלת בחברה ומרגישה חופשיה. אם היא לא זהו סממן שמעורר חשד) האם יש הפרעות אכילה במשפחה, מישהי מישהו שהיא לוקחת דוגמא ממנו? האם היא חיוורת האם הברזל שלה בבדיקת הדם האחרונה שעזתה תקין עור צהבהב? נשירת שיער מוגזמת דיבורים רבים על דיאטה ומראה חיצוני הסתכלות אובססיבית על עצמה במראה רגישות יתר למראה חיצוני ביקורתיות שגובלת באובססיה לעצמה בכל אופן אלה הן ממקצת השאלות שאפשר לאתר על קצה המזלג הפרעת אכילה אם היא עונה על חלק מזה. זה מספיק כדי לעורר חשד. אל תשכחי שילדות נכון להיום חשופות לזה הרבה יותר מבעבר וזה בכל מקרה נושא רגיש בקרב בנות צעירות ומתבגרות בכלל בהתחשב בכל המבנה והגירויים החברתיים שיש בנושא, מעוותים לגמרי, שהם ללא ספק אחראים במצב ובזה שאנחנו מרשים לו לקרות אם קצת עירנות מרעננת ושינוי בנושא במקצת..(כולי תקווה שהמיגור יצליח ועם הזמן זה יעלם). בכל מקרה אני מציעה לך לגשת יחד עימה להיבדק ולבדוק עם רופא משפחה באופן אחראי רציני ומקצועי כיצד כדאי יהיה להמשיך לאזן אותה על הצד הטוב ביותר כולל ייעוץ דיאטני עם בקרה על משקל ותזונה נבונה כולל בדיקות דם.. כשאת פונה לרופא/ה הביעי את דאגתך בכנות ושאלי שאלות מנחות כדי שתקבלי תשובות. (הם לא מנדבים אותן על דעת עצמם...) אגב, אם היא תביע התנגדות לבדיקה סביר להניח שיש בעיה ושהיא מודעת לה אשמח לשמוע קצת יותר ועל התפתחות כלשהי בהצלחה כולי תקווה שהפניה שלך לשווא ושהיא זקוקה לאיזון תזונתי בלבד המון אהבה ישר כוח הילה

אני עונה לך פה כי למטה כבר לא תראי.. מה שלומך יפה?מליון בהצלחה בבגרויות. איזה מורה מעצבנת...לפחות אם את עושה חורף אז יש גם את האופציה של מועד קיץ. מה שלומך הנפשי- פיזי? וא בצורה בוטה- איפה מקומך ומצבך בהפרעה? אם את רוצה את יכולה לענות לי במייל (יש לך?). איך עכשיו בשדרות? נשמע שיש הרעה במצבכם מאז תוכנית ה'התנקות' הגאונית הזאת.. (אני לא אוהבת להתמש במילה המכובסת הזאת). אני אשמח לשמוע ממך! חוצמזה אני בסדר ברוך ה'. אין חידושים מרעישים, חוצמזה שעכשיו אני בשנה ב' ללימודים...לא מרגש במיחוד. המון טוב! חולה עליך שיר

ב"ה לילה טוב נשמה חיזוקים וחיבוקים :-)

היה בגרות פצצההה אני רק מקווה שעשיתי "ת'פורמל לטר" מספיק ארוך.. הבוחנת היתה שכנה שלי מכוערתתתתתת!!!!!!!!!! לא רק שלא נתנה לי לנו להעתיק גם בקושי נתנה לנו לדבר!!! ואחת הבנות שם היתה מהמשפחה שלה!!! מה הקטע שלה..? שדרות..? יום שישי היה קאסם אבל הכל טוב ברוך השם.. לגבי ה"הפרעה" שלי.. אני לא מתכוונת לדבר עליה אם היא קימת בכלל עם אף אחד בעולם הזה אני הבטחתי את זה לעצמי לפני שחזרתי לפה אני לא פה כי זה פורום לה.א אני פה כי אני אוהבת את האנשים פה ואכפת לי ממכם מבחינתי זה גם יכול להיות פורום לפנויים פנויות גרושים גרושות.. אני באמת לא חושבת שזו הפרעה אגב אבל זה כבר סיפור אחר... אוהבת אותך בבקשה אל תדברי איתי על זה יותר לילה טוב..

שלום לך!!! רציתי לפרט לך מה אכלתי היום כדי לדעת האם זה מספיק או שזה מעט מידי קלוריות לצריכה יומית מכיוון שאני חוששת שאני מפתחת הפרעת אכילה (אנורקסיה) מזה זמן מה שכוללת חישוב קלורי אובססיבי ודיאטת כאסח... רציתי לדעת האם אני בדרך הנכונה לצאת מזה או שמא אני רק נכנסת לבוץ עמוק יותר ויותר... תפריט יומי: בוקר מאוחר: 2 פרוסות לחם טופו (לחם מחיטה מלאה בשילוב טופו) מרוח בגבינה חצי אחוז שומן ועגבניה. ביניים: גלידה דלת קלוריות- כ 40 קלוריות ולפעמים 2. צהריים: סלט ירקות עם חצי כפית שמן+ 2 קערות גדולות של מרק (3-4 כפות של אבקת מרק עוף)- בימי שבת/ 2 פרוסות לחם טופו עם חזה עוף בגריל וחרדל מרוח+ 3 מלפפונים. ביניים: תפוח עץ ירוק גדול או 2 קטנים+ מעדן דיאט 0 אחוז שומן. ערב: לרוב אני אוכלת 3 מעדני 0 אחוז ולעיתים 2 פרוסות לחם טופו עם גבינה חצי אחוז שומן+ 3-4 מלפפונים+ עגבניה.

ב"ה הפרעת אכילה??? אם פנית אלי סביר להניח שיש לך ונדמה לי שגם את יודעת זאת מלמפרע מבלי לקבל את האישור שלי. אני יכולה לחזק ולומר שהתפריט היומי שלך דל מאוד! אפילו שניסית "למלא" ולנפח את עצמך במוצרים דלים כך שלא תחושי רעב... את יודעת, זה לא עובד! זה ימשיך להציק לך ואני בספק אם זה יוביל אותך לסיפוק כלשהו. עצתי? פני לעזרה, כי זה מסתבך עם הזמן...רחוק מלהעלם בייחוד שלא נעזרים הדיאטה שאת מרכיבה לעצמך אינה מאוזנת ובלתי יעילה. ללא ספק היא יכולה להוביל אותך למצב ביש. מניסיון שלי התשובה לשביעות רצון חיצונית לא תלויה אף פעם בשינוי מראה חיצוני, אלא עבודה פנימית והתחזקות והערכה עצמית ממושכות. רק הם יוציאו אותך מזה. מבטיחה לך עם קבלות! רוצה לשמוע ממך... מה את בוחרת לעשות ? בהצלחה נסיכה ... שמרי עלייך הילה

תראי אני נעזרת כרגע בדיאטנית של קופת החולים, אך אינני עומדת בתפריט שלה מכיוון שאני כעת מצויה במצב שבו הקיבה אחרי דיאטת הכאסח הקשה שעשיתי לה הצטמקה... זאת הסיבה שאני ממלאה את עצמי בדברים שנחשבים קלים לעיכול בעבורי ואין לי אחריהם תחושת כבדות - מעדני דיאאט וסנדוויצים קלים... תראי... הרכבתי לעצמי תפריט יותר מלא... בעזרת דיאטנית ופורומים של מומחים מהאינטרנט... להלן: בוקר: 2 פרוסות לחם קל מחיטה מלאה שמרוחות בשכבה דקה של גבינה חצי אחוז שומן+ 4 מלפפונים ביניים: מעדן דיאט 0 אחוז שמכיל בערך 70 קלוריות (תענוג שוקולד- 160 גרם בגביע) צהריים: 2 פרוסות לחם קל מחיטה מלאה ששוב פעם מרוחות בשכבה דקה של גבינה לבנה חצי אחוז+ 4 מלפפונים+ ביצה קשה ביניים: תפוח עץ ירוק+ מעדן דיאט 0 אחוז (70 קלוריות למעדן) ערב: 4 פרוסות לחם קל- שוב עם הגבינה+ 4 מלפפונים+ יוגורט 0 אחוז של דנונה (60 קלוריות לגביע)+ סלט פטריות שאני מכינה מקופסת שימורים שלמה אחת של פטריות, שום וחומץ. איך עכשיו?

ב"ה בהמשך לדבירה של בבושקה לא די בייעוץ תזונתי במקרה הזה וסביר להניח שלא תעמדי בו כפי שקורה עכשיו את זקוקה לטיפול ממשי שמתמחה בעניין וככל שתקדימי ייטב בעבורך... נשיקות והרבה אהבה הילולה

הגעתי למסקנה, (זה לא שהגעתי למסקנה הזאת רק עכשיו אבל...),שהחיים מבאסים, ולא נראה לי שיש מה לעשות עם זה...עם כל דבר בחיים מבאס, אז מה כבר אפשר לעשות, אולי לא לחיות אותם...אבל שיהיה... הכל בחיים האלה מבאס אותי זה מה שבטוח...ואני כבר לא יודעת מה לעשות ומה לא... מעיין

ב"ה נשיקות יבוא יום ותביני מותר להתבאס.. רק זכרי שזה עובר! וזה עובר!!!! נשיקות ליל מנוחה :-)

אבל מה זה יעזור אם תמותי..? ואיך תדעי שיכול להיות יותר טוב..? אם לא תנסי.. לייפ'ס סאק פאק אבריבדי!!!!!!!!!!! הנה אמרתי את זה... האם עכשיו פחות רע לי.. אני בספק...

אולי...אבל לי...לא לאחרים...

הי, הייתי רוצה להבין מה קורה איתי עכשיו ואולי תוכלי לעזור לי או אולי מישהי שעברה את זה תוכל לעזור. במשך כמה חודשים הקאתי את כל מה שאכלתי עד שאיבדתי תאבון - הייתי נראית נורא לא היה לי כח לכלום כאבה לי הבטן כאב לי הלב - הכל היה נורא. לפני חודש סיפרתי לאמא שלי והלכנו למרפאה שמתמחה בזה ואמרו שאני סובלת מתת משקל ומתת תזונה ושיש לי לחץ דם נמוך מאוד ואסור לי להתאמץ. אחר כך סיפרתי גם לשאר המשפחה ומכל הדברים האלה הרגשתי שאני רוצה מאוד להפסיק להקיא ולהתחיל להרגיש טוב אז שכולם בודקים אותי כל הזמן היה קשה להקיא ונאלצתי לאכול לאט לאט ועכשיו אני כבר אוכלת יותר אפילו ממתקים ! הבעיה שלי היא שאני פוחדת - אני עדיין חושבת על להקיא ולפעמים אני מנסה ומפסיקה באמצע כי אני רוצה להבריא אבל פתאום אני אוכלת יותר ואני לא מתעמלת כי אמרו שאסור ואני לא יודעת מה לעשות - זה הגיוני שאני אוכלת שוקולדים פתאום ולא מצליחה להפסיק ???? ומה יקרה אם אני אשמין מאוד ???? אני לא יודעת איך להתמודד ואני פוחדת שאני אחזור למצב הקודם - מה אפשר לעשות ?אני לא רוצה להיות שמנה אבל אני כן רוצה להיות בריאה

הי אני מזה מבינה אותך.. רק אני לא מקיאה אלא משלשלת.. לא מצליחה להקיא.. גם אני מתה להבריא ולהפסיק להתעסק באוכל... הייתי בתל השומר לבדיקה.. יש אישור שיש בעיה.. צעד אחד קדימה.. אולי אתאשפז.. ואני גם מתה מפחד! שלא אצליח, שלא ארצה הכל.... את בסדר, גם אני תוקפת שוקולד, עוגיות, לחם, כל מה שקשור למתוקים ולדברים שאני בתת מודע שלי אוסרת על עצמי לאכול, וכשאני שוקעת בדיכאון או עצבים אני תוקפת כל דבר שאני רואה.. זה חלק מהבעיה כנראה.. גם חברה שלי הייתה ככה עד שהיא החליטה להתאשפז... גם לי אמרו שאסור לי להתאמץ ואני מבינה אותך שאם את לא עושה ספורט את מרגישה שמנה ועצלה, גם אני ככה... אז אני מנסה לאגור כמה שיותר כוחות לעשות... זה דפוק אני יודעת.. אולי פה אל תקשיבי לי... טוב תרגישי טוב! ולילה טוב!

מתים לאכול משו... ואז מתחרטים... ואז מרגישים שמנים... ונפטרים מזה בכל מיני צורות(שילשולים-הקאות) ואז נשבעים יותר לא לאכול כלום... ------ עד הפעם הבאה... גלגל חוזר.. ושוב חוזר... בשביל זה צריך טיפול..

ב"ה אני כבר עברתי את השלב הזה... כשהייתי בתת משקל אכלתי בלי אבחנה לשם החלמה. רק אז העזתי לאכול באמת. לפני כן היתי עסוקה במשחקים של חידק הרזון. עד לרגע שהחלטתי שזהו! נגמר! היתי רעבה כל הזמן בגלל התת משקל ומשחקים של חוסר איזון שנאספו במשך שנים. שמנתי המון .. 30 קילו זה המון!!!! הגעתי ל75 וזה עוד אחרי שעליתי כדי להתאזן לתת משקל של 45 ולא ידעתי שובע, כי שנים רעבתי והגוף היה חייב למלא את החסך שלו וזה בפרוש היה חסך שלו גם מפני שלא הרשיתי לעצמי לאכול כשכן הרגשתי רעב.. אני אפילו לא יודעת אם זה היה רעב באמת כי היום אני מתקשה להרגיש רעב אבל התחשוה היתה להרשות כי עד היום היה לי אסור. אני מאמינה שבמקרים האלה של רזון קיצוני רעב לא מתעורר כך סתם ואני מאמינה שהתגובה מאחת לשניה שחוותה את זה משתנה. עדיין רעבתי בטירוף גם אם לא חשבתי שזה רעב. קרה נס הגשמתי את הפחד שלי להיות כביכול "שמנה" עדיין היתי רחוקה מלהיראות שמנה. בתפיסה שלי הייתי שמנה. ברגע שהגוף שלי הבין שאני אוכלת ומותר לי לאכול ושכבר לא חסרה לו הזנה, הכמויות שצרכתי פחתו באופן משמעותי. ירדתי 10 קילו ושם נעצרתי כבר שנה וחצי... זה אומר משהו לא? אני במשקל תקין אם לא הבנתן, זהו תהליך שהגוף לומד לזהות התנהגות חדשה מנגון של רעב ושובע חדשים והוא לא יוכל לעשות זאת אם לא תאפשרו לו להתנסות בחוויה ואפילו לאבד שליטה אם צריך. זה לא לעד. זה מתאזן עובדה אני לא המקרה היחידי שהתאזן באופן הזה. אתן מוזמנות לזרום עם זה ולהיווכח לבד לתגלית תופתעו לגלות שזה רחוק פלאים מהפחד שלכן. עדיין אני מבינה שזה מפחיד אני חוויתי את זה זה מפחיד לחוות איבוד שליטה אחרי שכל הזמן הזה הינו בשליטה אבל זה תנאי הכרחי להשגת שליטה בשפיות אגב אם אני נעצרתי ב 65 זה לא אומר שזה המשקל שאתן תעצרו בו אני מאמינה שהגוף נעצר במשקל שהכי מתאים עבורו כשמניחים לו להיות כפי שהוא בהצלחה ישר כוח ענת ולכן אהובות בהמשך הרבה מאוד אל תוותרו... נשיקות :-)

ככה זה !!!!!! החיים שלי בזבללל לא רוצה להבריא מהמחלה המסריחה הזאת!!!!!! רוצה לרזות עוד ועוד ועוד!!!!! כי אני פ---ר---ה ש--מ---נ---ה--!!!!! חרא לי!!!!!!!!!!

התגעגעתי... איפה את........?!?! ודי את לא כזו אל תגידי את זה יפה שלי!!! אני אוהבת אותך ואל תדברי ככה כי כשאת מדברת ככה את פוגעת בעצמך ואם את פוגעת בעצמך את גם פוגעת בי כי אני קשורה אלייך ולמילים שלך בקשר ישיר אל תעשי לי את זה אני לא יכולה לשמוע אותך ככה את הכי מהממת יפה מדהימה מתוקה מצחיקה ואהובה בעולם!!! אל תתני לשום קול לומר לך אחרת..!

המצב גרוע... אני לא יודעת באיזה מצב את עזבת אותי אבל הוא הידרדר...מאד... אין לי כח לעשות שום דבר עם עצמי... ויש עוד הרבה הרבה לספר לך חברתי המהממת..שעדיין דואגת לי... את מותק תפתחי מייל ביום מין הימים עם הלו"ז הצפוף שלך..ואז נדבר חופשי.. לילה טוב, שבוע טוב.... הלוואי..

http://www.macom.org.il/incest_covert.asp http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg_show.asp?pc=967271202&msgID=719609969 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA http://www.haayal.co.il/story?id=31 http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg_show.asp?pc=967271202&msgID=487926334 http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=455&reply=10

לאן נעלמת..? למה את לא פה..? ובאייסי..!?!!?!? נו דברי איתי אוףףף

ב"ה :-)

היום בשעור חברה דברנו על שרון.. ועלה עוד פעם נושא שאני מכירה ממזמן ושמעתי עליו הרבה.. אחות של אחת מהבנות מבצפר שהיא צמח .. כבר 8 שנים.. אני תמיד ידעתי שזה היה פתאומי .. היא דיברה בטלפון.. ופתאום התמוטטה ומאז היא צמח.. כבר 8 שנים כמו שאמרתי..! בקיצור מה שאני מספרת לכם עכשיו זה פעם ראשונה שאני שומעת וגם לי זה נראה מוזר משהו.. אבל המורה שלי אמרה שהיא היתה בדיאטה בתקופה שזה קרה וזה בגלל זה אם לא רק אז בין השאר.. והיא חזרה על זה כמה פעמים.. היא אמרה שהיא היתה "בדיאטה חריפה.." אז עוד פעם.. זה לא נשמע לי הגיוני.. אבל חשבתי שכדאי שאני יספר.. לידע כללי כזה אתם יודעים.. יאללה אוהבת.. ורפואה שלמה לראש משלה הגיבור שלנו..!

ב"ה לעשות אותן בתבונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גם אם זה לא משפיע באופן ישיר....עדיין זה רעל לסביבה שלמה!!!! הדרך לוקה בחסר!

שנאה מתפשטת בכל חלקי גופי לא יכולה להסתכל על עצמי גועל, סלידה, חלחלה נוראית והכל בגלל איזשהי תדמית. הגלגל התהפך, החיים משתנים ואני נסחפת בין הגלים. נאבדת בין מה שהחיים מכתיבים הולכת בהם כמו ילדה טובה ועם כל צעד שאני עושה רק מתגברת השנאה...

או שזה מה שאת מרגישה עכשיו.....?! אם כן........ אני מצטערת ותדעי שאני אוהבת אותך די הרבה אפילו כן..! הרבה כשחושבים על זה.. את יודעת מה..? ממש המון! כן.. המון מאמינה ליייייייייי.....?! יופי..! עכשיו תגידי לי שאת אוהבת אותי גם! קדימה אני מחכה..! .... ...... .......... נוווווווווווווווווווו...............! יאללה הולכת כותבת הודעת תגובה..! עכשיו!

וכן, לצערי זה מה שאני מרגישה עכשיו.. רוצה כל כך לפרוק אבל לא יכולה.. אוףףףףףףף

ב"ה תמיד אפשר להשתחרר.. תשמרי את זה כאופציה בתנאי כמובן שזה לפנות זמן איכות כדי לטפל בעצמך. המון אהבה לך ולכן מקסימות....

רק רציתי להגיד לכם שאני לא שוכח אותכם אבל פשוט אין לי זמן לכתוב כי הגברתי את האימונים שלי ואני מתאמן פעמיים ביום אז יוצא שאין לי אפילו דקה להתישב מול המחשב ולכתוב אבל מידי פעם אני נכנס וקורא את כל ההודעות אז כולם - רק שתדעו שאני חושב עליכם כל הזמן וזה שאני לא כולב זה לא אומר כלום ולא נטשתי אותכם. אני חייב לרוץ לאימון.... אז שיהיה שבת שלום בריאות אושר ושמחה לכולם

מה קורה..?! שנים.. אהה..?!?!?! התגעגעתי..... דבר איתי.. ! אוהבתתתת

הי מה שלומך אנורקסיה (בינתיים) אתה יודע הייתי בתל השומר, קיבלתי אישור שיש לי בעיה.. אירוני... עלה לי חיוך על הפנים כשהיא אמרה לי שאני אנורקסית... כבר כמה זמן שאני חושבת אז שכתבת שאתה מתאמן המון... איפה יש לי את הכוח... כבר אין לי כוח לעשות אפילו יוגה או פילאטיס... אני כל כך עייפה וחלשה! בסוף אני עושה שעה וחצי ביום.. אבל זה כבר מתחיל להיות ממש קשה... אתה ממש חזק אם אתה מצליח! רק תשמור על עצמך! שבת שלום!

ב"ה אני מקווה שיש שיפור נשיקות ....

הי הילה! הלכתי לאיבחון בתל השומר היום.... בלי הרבה הפתעות הוחלט שאני אכן אנורקסית... אני צריכה לשקול לפחות 38 קג, מה שאומר לעלות 5 קג! הם אמרו שביום רביעי יודיעו לי מה הוחלט שהכי טוב שאעשה.. הציעו גם על בסיס פעם בשבוע.. אבל הבעיה הכי גדולה האם אצליח לעמוד במצב כזה שפעם בשבוע אגיע לשם ואחכ אצטרך להיות בבית לבד לעשות הכל... ומצד שני גם האישפוז מפחיד אותי בטירוף...אני כל כך מפחדת, אני ממש לא יודעת מה לעשות...! היום דווקא הלך די בסדר למרות שלא אכלתי ממש.. לא רציתי.. כי כל היום הייתי בנסיעות... מתתי מרעב וכל כך כאבה לי הבטן והראש... וגם כשאכלתי הרגשתי ממש רע... וכשהגעתי הבייתה הרגשתי עוד יותר רע עד שעמדתי מול המקרר עם השוקולד:( זה מה שמפחיד אותי הפיתוי הזה מול העיניים שלי.. אני לא שולטת בזה! אוף הייתי רוצה שמישהו יחזיק לי את היד ויעזור לי ללכת את הדרך... ואני לא מוצאת את המילים להגיד את זה.. אמרתי את זה רק לפסיכולוגית אבל אני רוצה את אימא או חבר שלי.. איך אני יכולה להגיד כזה דבר, חוץ מלהגיד כל הזמן ש"רע לי"...?! אני מרגישה שאני אומרת שאני לא בסדר ושאני עושה לא בסדר אבל קשה לי להפסיק... טוב אני מניחה ש"יהיה בסדר"... תודה מתוקה לילה טוב!

ב"ה בייחוד לאור כך שהאלטרנטיבה שלך היא לפחד מפני בולמוסים של שוקולד והתפרצויות זעם אחרות שבאות לידי ביטוי בהזנה שלך. זה מפחיד להיסגר ולתת את השליטה בידיים של מישהו אחר אבל זה בהחלט יכול להיות פוטנציאל אדיר עבורך לנצל את זה לדחיפת כוח להינצל מהמצב. לכי על זה אל פחד יקירה. יהיו שם לתמוך בך שמרי על קשר.. המון אהבה :-)

הילה שלום, אחותי לא אוכלת בצרה נורמלית כבר זמן רב.גובהה היום 1.67 ומשקלה 47 ק"ג (כך היא אומרת, ייתכן שפחות) . היא הופנתה דרך קופ"ח מאוחדת למרפאה ברעננה, ממנה גם היא וגם הורי היו מאוד לא מרוצים. לאחר מכן הם פנו למרפאה בשניידר, שם היה שיפור פצפון (היא עלתה בערך קילו), שגרר עמו התדרדרות, שכן הגי'נס במידה 34 נהיה הדוק יותר.... הביקורים בשניידר פסקו עקב אשפוז פתאומי של אבי, שגם הוא גרם להרעה נוספת במצבה. בדיעבד, גם עם המטפלת בשניידר היא מאוד לא הסתדרה ולא הצליחה להתחבר אליה,כנראה גם שמאוד לא רצתה. שם למעשה הוצע להורי אשפוז יום בהשגחתם המלאה, אשר לא כלל פסיכולוג או קבוצות תמיכה, רק מסגרת אשפוזית על בסיס יומי.המצב היום הוא שהיא אוכלת מעט מאוד, תוך צמצום ארוחות ופריטי מזון. היא לא אוכלת כמעט דבר, מלבד ברנפלקס, ירקות ולעיתים רחוקות לחם קל ולא מוכנה בשום אופן לאכול אורז שום סוג של פחממות או מאכלים שאינם דיאטטיים. הורי לא רוצים לעשות טעויות ולהאיץ בה לאכול (מתוך חשש למשל שתתחיל להקיא). התחושה היא שכל המרפאות שהומלץ לנו עליהן הם של קופ"ח כללית ואנו שייכים למאוחדת.האופציות הפרטיות מאוד יקרות וכמובן שבלית ברירה הורי יעשו את המאמץ הכלכלי הזה. אשמח לשמוע ממך על אופציה אחרת שתוכלי להמליץ עליה באיזור המרכז. המצב כיום לא טוב, היא מדוכאת ורדופת מחשבות אובססיביות על אוכל, אשר משתלטות על עולמה ומפריעות בלימודים, בחיי החברה והגרוע מכל, פוגעות בבריאותה (היא ללא מחזור כבר שנה וחצי!!, שיער נושר, קושי להרדם, סיוטים,כולסטרול גבוה, רגישות לקור וכו' וכו'). בנוסף, היא מאוד קשורה למשפחה ובחלק מהזמן נוטה לשתף אותנו במה שעובר עליה. בשאר הזמן, היא מגלה התנגדות רבה שמעורבת בהרמת ידיים שלה ובמוכנות לוותר על הכל.נודה לתשובתך.

אין לי איך "לעזור" לך אבל אני יכולה לייעץ לך אל תהיה הרעה תני להורים לעשות את העבודה הקשה מכיוון שהיא צרכה אחת תשאר להיות ה"כותל" כי בלעדי ה"כותל" היא מאבדת אשתונות שבת שלום דניאלה

ב"ה צר לי על המצב אבל נראה לי שאופציה מתאימה ביותר תהיה בתל השומר שם היא תוכל לקבל עזרה מקיפה והם מקבלים מכל קופות החולים 03-5305101/3 03-5303030 אם תראי שזה לא ילך אוכל להפנות אותך למוסדות פרטיים אבל כאמור הם עולים כסף יקר שחבל יהיה להוציא לא לפני שתנסו שם. יכול מאוד להיות שזה יעזור בכל מקרה במצב הזה אשפוז הוא הדבר היעיל ביותר בהתחשב בעובדה שמצב הוריך לא הכי יציב ולא ברור אם יוכלו לתת לה גב באשפוז יום למשל או באיזשהו התנסות שיקומית במסגרת הבית והתמודדות בתוכו לכן יהיה כדאי להיעזר כרגע בגורמים חיצוניים כדי להעניק לה ממיטב העזרה כרגע שיטב בעבורה לקבל לשם שיפור מצבה. הרבה תמיכה מצדכם וכמה שפחות לחץ. קשה לי דרך הפורום להנחות אותך אבל אני מניחה שהנוגעים בדc ידעו לעשות עימה עבודה נפלאה. תל השומר בהחלט כתובת כזו ובייחוד לאור העובדה שיש שם הנהלה חדשה. בהצלחה אשמח אם תעדכני בפרטים המון אהבה רפואה שלמה... הילה

אני מחפשת חומר ספרותי על גלוי עריות רגשי ( סמוי ) , כך זה נקרה , מצאתי מאט מאוד על הנושא באתר -מקום - , וגם על הסרוטונין ,שמאוד משפיע על מי שיש לה הפרעות אכילה כמוני למשל . מודה מראש לכל מי שתוכל לעזור לי , ותודה על הטרחה . שיהיה לכולן יום נפלא מהמוטרדת

אני לא בטוחה למה את מתכונת בגילוי עריות רגשי, אבל ממליצה מאד על הספר "שבויה" של מאיה ריד.

חיפשתי אני חושבת בכל מקום ומצאתי מעט מאוד חומר על גילוי עריות רגשי סמוי באתר-מקום- , ומעט חומר על הסרוטונין דרך גוגל , אם את יכולה לעזור לי עם עוד מקורות אשמח מאוד , ומודה לך על העזרה ועל הטרחה מראש . ועכשיו איפה מצאת פולללללללל חומר ??????????????? מהמוטרדת

ב"ה לגבי הסירטונין האיזון שלו תלוי בעיקר בתזונה עשירה בפחמימות עשיה ופעילות חיה של הרבה חיוניות ומרץ מעבר לאיזון תרופתי שזה כבר לא שטח שלי בנוסף תקראי בקישורים ותיוועצי עם מקור מומחה לשם הכוונה יעילה. המון אהבה תרגישי טוב.. הילה

עד שהייתי פה יום שלם וזה נדירררר בזמן האחרון נהייתי אישה רבת מעללים איפשר לתפוס אותי חחחחחחחח אתמול בתגבור חשבתי על זה שאני כל היום רצה ממקום למקום וכזה אמרתי לחברה שלי .. "די אני כל כך אישה.." יענו שאני עסוקה.. וכל הכיתה שמעה אותי חח אאיזה פדיחות נקרעו עליי! זה כמו שפעם אחת היינו בטיול שנתי והמדריך חפר בשכל על כל הצמחים הנדירים אז פתאום כזה הייתי בטוחה שאף אחד לא שומע אותי ואמרתי "אוף הלך לי התחת מהאבנים האלה.." והתברר שהמדריך היה כל כך משעמם שכולם היו קשובים להכל חוץ מאליו ושמעו אותי.. אבל מה אני מעלה לך פה זכרונות.. התגעגעת אלי .. כן או לא..? תוכיחי!! אם לאאאאאאאאא אני!!!!!!!! ינצל תקשרים שלי.. את יודעת שאני יודעת איפה את גרה.. טלפון אחד.. ו.. תיזהרי! קיס קיס!

מה שלומך נשמה? אני ממש מתרגשת שחזרת ואני ממש רוצה לשמוע ממך... נשיקות וחיבוקים!!!

עכשיו הלכתי לסדר למעלה תחדר של ההורים שלי וחשבתי עלייך שאני חייבת לשאול מה קורה איתך משום שנעלמת לייייייייייי! טוב אז עכשיו את פה פ'פפפ איך את מזכירה לי ילדה מהכיתה שלי רק בגלל שגם לה קוראים שיר.. אני סבבה.. התחלתי לעבוד.. קיבלתי מגן היום 70 באנגלית שזה 5 יחדות וזה ענק כי אני כל הזמן נכשלת במבחנים של המורה הזו וכולם נכשלים אצלה במתכונת שעברה קיבלתי 66 וזה היה הכי גבוהה בכיתה אצל המורה הקודמת תמיד היה לי 90 או מאה וגם בבגרות קיבלתי 94 שנה שעברה ומגן 63. זה לא מגן זה מתקיף! איזה מורה מעצבנתתתתתת יאקית!! הייתי בטוחה שתגיש אותי על איזה 55.. מזל שלה לא מקנאה בה אם זה היה מתחת לזה כבר עלתה לי על כל העצבים אני לא יודעת איך היא בודקת מבחנים בחיים מורה לא עיבנה אותי ככה!!!! ועוד באנגלית!!! שאר המקצועות סבבה אני יעבור את זה.. עוד חודש טיול שנתי.. עוד חודש וחצי יומולדת 19 אמ'אאאא איזה זקנה לא רוצהההההההה! אה יש לי פלא חדש עם מצלמה והכל אבא קנה לי רישיון אין לי כח לעשות למרות שכולם משכנעים אותי מה יצא לי מזה? לקחת את אמא שלי למכבי..? כל השאר לא חסר לי מי שיקח ותי.. אם אני יעשה זה רק כדי להתפטר מזה.. אה גרמתי לזה שיזרקו את כל החומר של ספר מחזור שארבע בנות ישבו חודשים כדי לכתוב ואני באתי עם רעיון חדש ועשינו הכל מחדש אני וחברה שלי וכולם מה זה התלהבו מזה מהפעם הראשונה שקראתי רק תרעיון הכללי בכיתה.. אז זהו מאז יש לי מה זה פרוטקציות כי המחנכת שלי כולה מתרגשת מזה שהספר מחזור של הכיתה שלנו יהיה הכי יפה והמורה שלי לתנך ששמעה קצת מזה נקרעה מצחוק פשוט נקרעה לא האמנתי.. אז זהו עכשיו כל המורות יחמיאו לה ויגידו לה ש"איזה יופי.. יופי של כיתה.." הייתם צריכים לראות איך היא מתייחסת אלי מאז היא בקושי מעירה לי על הברזות וגם כשכן זה משהו בסגנון.. "חבל היית באה אלי הייתי משחררקת אותך.." עאלקקקק!!! המכשפה הזו ילדים באים אליה עומדים למות והיא שולחת אותם לכיתה עם אקמול.. אז זהו שאנחנו מגישים את זה יום ראשון וביי ביי ליחס המיוחד למולאנוש.. פ'פפפ באסה.. אחותי עשתה תאונה כהולכת רגל אבל תודה לאל הכל בסדר איתה.. חבל שאני לא יכולה להגיד את אותו הדבר לגבי הנהגת שהיא הולכת לאכול תביעה משהו טעים טעים! היא לא יודעת עם מי יש לה עסק אבא שלי מאז המשפט שלו נהיה טנצר המניאק משהו מפחיד.. מספיק זיווגי שכל עוד שאת רוצה לשמוע עוד..? אז זהו.. החיים יפים ...? תלוי איך את מסתכלת על זה.. מה איתך..? יש חדש תחת השמש..........? אוהבתתתתתתתתתתתתתתת

שיהיה לך בהצלחה עם הגיוס אם תחליטי להתגייס בסוף...אבל הצעה אישית,זה בסה"כ חוויה אבל אם תאכלס את לא עושה משהו שעושה לך טוב, או שטוב לך עם השירות שלך אז אין טעם.....לי נשאר עוד 6 וחצי חודש לצבא וזהווווווווווווווווווו קיצר שלום לכולם.... מעיין

שבת שלום דניאלה

מזמן לא דיברנו תספרי קצת אני מתה לדעת מה קרה איתך מאז..

אני מחכה כאן כמו פוסטמה שתכתבי משהו.. הייתי בטוחה שפשוט נעלמת..טוב לדעת שאת כאן ואפשר לחזור להתכתב(מה דעתך לפתוח מייל יא עצלנית?) אני מתה לחזור להתכתב איתךךךךךךךך התגעגעתי בטירוףףףףף מה קרה לך?לאן נעלמת פתאום? אני זוכרת את המייל האחרון שכתבת לי...אימאלה רק להיזכר בו ובא לי להרים עליך כסא...חחח... טוב שאת כאן חסרת לי ולחיי.... תפתחי מייל!!!!!!!יש לי מלא מה לחדש לך אם את בעיניין..... היי שלום אחותי,

מה "מחכה שאני יכתוב משהו.."? לא ראית כל מה שכתבתי.. יאללה באמצע שטיפה היום נכנסתי לפה כי אני יודעת שאת צדקת ולא נכנסת לפה בשב'ס חחח אוהבת אותך יפה שלי.. צריכה ללכת.. שבת שלום... נפתח אימייל ונדבר.. ביו'ש

מה "מחכה שאני יכתוב משהו.."? לא ראית כל מה שכתבתי.. יאללה באמצע שטיפה היום נכנסתי לפה כי אני יודעת שאת צדקת ולא נכנסת לפה בשב'ס חחח אוהבת אותך יפה שלי.. צריכה ללכת.. שבת שלום... נפתח אימייל ונדבר.. ביו'ש

אוף הילהה אני לא יכולה יותררר!. אני כל כך רוצה להפסיק לחשוב על כל השטויות של האנורקסיה, כי אין לי את זה בכלל, ואני לא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי.! ואולי אני בכלל לא רוצה..:-( היום בבוקר, עמדתי שעעעעה מול הארון כדי למצוא מה ללבוש, ולא מצאתי!. אחותי צדקה, אני באמת נראיתי כמו בלון!. לא יכולתי ללכת ככה לבי"ס. הייתי נראית ילדה שמנה, ומנופחת, בחיים לא חשבתי שאני ייראה ככה. אוףף אני כבר לא יודעת מה לעשות!! מצד אחד, אני מרגישה כמו איזה בלון מנופח, הבטן הזאת מפריעה לי, אני לא יכולה ככה מצד שני כלום לא עולה עליי!!! מה אני אמורה לעשות?! דיאטה? לסבול בשקט? יואוו אני ממש בוכה פהה.. בחיים לא חשבתי שאניייבכה על המשקל שלי!. על הבטן! תמיד הייתי ילדה רזה, אני א יודעת מה נהיה ממני. כל היום אני רק טוחנת! הגוף שלי לא יישאר כמו שהוא!. אני מפחדת,הילה, אני מפחדת שבסוף אני יתחיל להקיא!! נמאס לי כבר תעזרי ליייייייי!! נ.ב אמא שלי עד היום לוקחת חומרים משלשלים.. אבל אני לא מקנאה בה כי היא בכלל לא רזה.. ובגלל זה היא עושה דיאטה.. היא מלאה כזאת.. **חמודה**

ב"ה תקשיבי אולי.... מה דעתך לפתוח שיחה עם אמא על הנושא? אולי שיחה עימה תעזור לך להבין ... אולי שיחה עימה תעזור לך להיפתח לבקש עזרה כלשהי. את יודעת זה חשוב בלי שום קשר לשום דבר. לעיתים חשוב לנו שיהיה לנו עם מי לדבר על נושאים שכואב לנו ביחס אליהם. הסבירי לה שאת סובלת. שאת לא אוהבת את עצמך. שאת חושבת שאת שמנה. האמיני לי היא תפקח את עיניה ותראה הרבה מעבר לבת שלא אוהבת את עצמה ביחוד לאור העובדה שגם היא לא ממש בלשון עדינה מפרגנת לעצמה. אמרי שאת לא אוהבת איך שאת נראית ומה היא חושבת .... כדי לקבל עזרה את לא חייבת להיות חולה... את לא חייבת להיות עם הפרעת אכילה כדי שיקשיבו לך וזה לא חייב להגיע לקטסטרופה לפעמים כשאת מדברת עם מישהו ואולי דווקא מישהו זר שאינו מעורב יותר מידי בבעיה .. השיחה ותשומת הלב עוזרים הרבה מאוד בהבנת מצבים אלה ואחרים ומגבירים את יכולת היישום שלך ופתירת הבעיה באופן היעיל ביותר עבורך בזמן אמת כמו למשל לדעת כיצד לנהוג כשאת מרגישה שאין מנוס מלבד לשנוא את עצמך. יש מישהי שאינני יודעת היכן היא נמצאת גיאוגרפית. היה עליה שידור בטלויזיה. היא שנאה את הגוף שלה ברמות מטורפות. עבר זמן והגוף השתתק לחלוטין ומשם היא מצאה את עצמה משותקת בכסא גלגלים שנים רבות. יום אחד היא התישבה עירומה מול המראה בכסא ממש בו היא ישובה משותקת והתחילה מול המראה לדבר אל כל איבר ולומר לו כמה שהיא אוהבת אותו, שהוא אהוב. כל פעם היא התמקדה באיבר אחר וכעבור זמן מה היא קמה מכסא הגלגלים והשיתוק עבר. נשמע הזוי. היא ריפאה את עצמה וזה סיפור אמיתי לגמרי!!! לה לא היו הפרעות אכילה אבל הביטוי לשנאה העצמית שלה היה שיתוק בכל הגוף. יש מצבים כאלה של קיצונייות שבהם מגיעים למצבים הזויים לגמרי. היא הבינה שזה ביטוי לשנאה שלה את עצמה והתרופה היתה לאהוב. פשוט לאהוב. זה לא צריך להגיע למצב הזה. ידוע ששנאה עצמית... שנאה בכלל בוראת מצבים נוראיים ולכל אחד מהם יש ריפוי וכנראה שאין ריפוי אחר מלבד התכוונות ברורה לאהבה. שאלי את עצמך מה זה אומר, אהבה? כתבי...שאלי היכן היא באהה לידי ביטוי בחיים שלך ואם את רואה שהיא לוקה בחסר נסי לחשוב בכתיבה מה יכול להיות הביטוי האופטימלי שלה בחיים שלך וכיצד את מנסה להביא אותה להוייה היומיומית שלך. את אמנם צעירה אבל זה הזמן להתחיל!!!! אני מאמינה בך המצב שבו את נמצאת לא נעים כלל אבל זה בהחלט מצב שניתן לעשות בו מפנה חיובי מאוד. אני חושבת שבגלל שאת משאירה את זה לעצמך יותר מידי את למעשה מתרחקת והולכת לאיבוד בתוך אוצר דימויים של שנאה עצמית והם שואבים אותך עוד ועוד לתהום שנדמה וחסר כל תחתית. יש דבר אחד ברור שאם לא עוצרים את הרצף הזה הגרעין הזה ממשיך גודל. מה קורה אח"כ\\?? אני מניחה שיש לזה ביטויים אינסוף..לאוו דווקא הפרעת אכילה. כמה שיותר תשתפי כמה שיותר תכירי את החלקים האלה שלך שאינם אוהבים כמה שיותר תחפשי דרכים כיצד לאהוב את עצמך כך חייך ישתפרו הימנעי מלהביט במראה אל תתרכזי יותר מידי בלבוש. בחרי בגד שניים והחליטי שאותם את לובשת לאיזושהי תקופה (זה מה שאני עשיתי וזה עבד!) רק מתי שאת מרגישה טוב יותר רק אז נסי בגדים אחרים.. כעבור תקופה! לא אחרי יום יומים אולי אחרי שבוע שבועיים הימנעי מלשקול את עצמך!!! והתרכזי אך ורק בחווייה של הגוף בתוך הבגד. את תראי לבד שהגוף לא משתנה כל כך מהר והבגד נשאר אותו הדבר גם היחס של הגוף. וזאת כאמור בנחה שאת לא זוללת ומשמינה את עצמך. הרבה פעמים מתוך לחץ אנו יוצרים חוויות שלמעשה לא ממש רצינו בהן כמו לזלול. זהנובע מלחץ ומזה שאת לא מרשה לעצמך להיות כפי שאת. כמה שפחות תתמקדי בתחושה של איך אני נראית...רק אז תוכלי להכיר את עצמך ולקבל את עצמך. את בגיל של הרבה שינויים הניחי לשינויים האלה לקרות. אני מאחלת לך בהצלחה והמון אהבה הילה

מה אמא שלי תעזור?!!? היא בכלל יודעת מזה?! היא בעצמה אמרה לי להפסיק לאכול שטויות.. היא אמרה לי שנהייתה לי בטן, ואם אני אוכלת לחם לבד סתם ככה היא אומרת לי להפסיק.. זה משמין. אפשר להגיד שהיא פתחה לי את העיניים. מה אני יגיד לה? "הי אמא, תשמעי, אני נראית כמו בלון ואני לא מפסיקה לחשוב על זה?!" הרי היא בעצמה עודדה אותי כשעשיתי דיאטה, וכשהורדתי קילו. מה אני יגיד לה? "אמא,תשמעי אני לא כל כך מתה על עצמי?" קודם שהיא תמות עליי ואחר כך.. ואין לי הפרעות אכילה!!! חוץ מזה, אני סיפרתי רק לאחותי, ומאז כל הזמן היא מאיימת עליי שאם אני לא יביא לה משהו, או יעשה בשבילה משהו היא תספר!. אז בשביל מה לי לספר את זה?! מי בכלל יבין אותי?? האחים שלי כל הזמן צוחקים עליי, אומרים לי שאני מכוערת, שאני.. טוב כל מיני דברים.! אני לא אומרת את זה כדי לרחם על עצמי, אבל מזה יעזור אם אני ייאהב את עצמי או את המשקל שלי, ואף אחד לא יאהב אותי?? והנה, אני הספקתי כבר להכיר את החלק שלא אהוב בגוף שלי [הבטן] וראית מה יצא! בגלל זה אני פה בפורום לא?! מזתומרת לחפש דרכים לאהוב את עצמי?! אם אני נמוכה אני ישים נעלי עקב?-אוקיי שמתי. השיער שלי מזעזע אז לעשות פאן?-עשיתי הבטן שלי מציקה לי אז לעשות דיאטה-עשיתי!!!! ומה יצא?!!? אז איך?! איך????????? ואני לא יכולה ללבוש משהו אחיד במשך תקופה: 1. זה מסריח 2. יש לי בי"ס..?! ישימו לב.. 3. זה ייתלכלך מתישהו לא? "וזאת כאמור בהנחה שאת לא זוללת ומשמינה את עצמך." שוב, זה חוזר עוד פעם לעניין הזה של המשקל. נמאס לי מהבטן הזאת!!! עוד 3 שנים אני הולכת לעשות שאיבת שומן!!! אוף.. אני לא רוצה עוד פעם לחזור למעגל של הדיאטות.. לחולשה.. לא רוצהההה אוף.. אם הייתי רזה הייתי אוהבת את עצמי!. אבל אני לא יכולה לעמוד מול הראי ולדבר לבטן שלי חחחח.. אני פוחדת להשמין, ולא רוצה לעשות דיאטה. מה אני אמורה לעשות עם עצמי??? הרי אני יודעת בסוף מה ייקרה. אני יודעת איזה רגש, ייגבור על החוסר רצון לעשות דיאטה.. אני יודעת. רק שאני לא ייכנס לזה.. בהצלחה לי. **חמודה**

שלום הילה, אני חושבת שהנושא שרשמתי כבר אומר הכל - אני נמצאת כרגע בשלבי אבחון של בולימיה / אנורקסיה - אני לא יודעת בעצמי להגדיר כי זה לא שאני זוללת ומקיאה - אני יכולה לאכול רק כמה שטויות ביום למשל 2 עוגיות וחטיף ולהקיא אותם אני לא ממש אוכלת אוכל. הבעיה זה שכולם אומרים לי שאני רזה מידי ואני לא מרגישה ככה - אני חושבת שרזיתי בפנים ובבטן אבל לא ברגליים למשל אז מצד אחד אני רוצה להפסיק ומצד שני אני פוחדת להשמין יותר. יש לי לחץ דם נמוך מאוד ואמרו לי שאסור לי לעשות שום מאמץ גופני אבל אם אני אתחיל לאכול ולא אקיא וגם לא אתעמל אז מה עשיתי בזה בעצם ? - זה נשמע לך הגיוני שזה מה שאמרו לי במרפאה - אם אני אשמין אז ברור לי שעם כל הרצון להפסיק אני אחזור לאקיא ולא לאכול וזה מה שיקרה לי אם אני אוכל ולא אתעמל. מה את חושבת ? אני אשמח לקבל עצות - אני באמת רוצה להרגיש יותר טוב עם עצמי ואני שונאת להקיא אבל אני לא יודעת איך להשיג שילוב של גם להיות רזה וגם להיות בריאה - אני פוחדת

ב"ה את ללא ספק מתארת סדר יום של הפרעת אכילה (נטיה יותר לאנורקסיה) ומניסיון שלי וממה שכבר ראיתי וחוויתי חייבים לעשות משהו אחר חייבים לתרגל ריפוי כדי שהוא יקרה את יודעת שזה לא בסדר ולא תקין לאכול כך וזה יותר לא תקין לא להיות מסוגלת לאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך אני מציעה לך לפנות לעזרה בהקדם במרפאה להפרעות אכילה דרך רופאת משפחה ולטפל בהקדם אני מבינה את הפחד אבל אם נותנים לו במה הוא הופך להיות הבמאי, השחקן וכל דמות אחרת שרק תמצאי לנכון להוסיף. את לעומת זאת הולכת לאיבוד נשארת ללא קול ו"היא" מנהלת לך את החיים.."היא" שהיא לגמרי את!!!. קחי אחריות אל תהיי בשליטה ראי שמקום שהוא נטול שליטה יקח אותך למקום של אמון וממקום של אמון נולדים הרבה מאוד ילדים שמחים שהופכים להיות אנשים שלמים ומחנכים לדוגמא. יש שלב שחייבים לוותר על הפחד יש שלב שאם לא עשוים משהו אחר מעבר לחששות ולפחדים את נקלעת לבור ללא תחתית ומשם קשה מאוד עד בלתי אפשרי לצאת. טיפול הולם ... שיחות תזונה נבונה השגחה קבוצות פעילות העשרה והרבה תרגול של אהבה עצמית ריפוי רגשי שיתוף פעולה רצון כוונה אמון אמונה והרבה סבלנות המון אהבה יפה ספרי מה קורה הילה

לדעתי הבעיה בבתי-החולים... היא שיש להם יותר מדי מטופלים...ולכן הם לא ממש מצליחים "לרפא את המוח".....הם יותר מתמקדים....ב"האכלה"....וזה גם חשוב!!!!!... .הם מנסים להרגיל אותך לאכול נכון...אבל תכלס.......לרוב זה לא עוזר.....מצטערת שאני כזאת פסימית...אבל אני הייתי מאושפזת .... זה היה נחמד..לא היו דאגות...לא הייתה תחרות להיראות הכי טוב...לא היה לחץ להיות "כוסית" .....מעין ניתוק..מנוחה נפשית...מכריחים אותך...ואת עושה..והיום (15 קילו יותר....והרבה מאוד מידע חשוב שאני לא ממש מצליחה להכריח את עצמי ליישם...לפחות שמרתי על המשקל 50ק"ג אגב....).....גם רוב הבנות שהיו מאושפזות איתי היו שם בפעם השנייה והשלישית..... לא יודעת ....אולי לך יעזור.....כדאי לך לנסות....מה איכפת לך בחינם..... אבל אני במקומך הייתי מעבירה את האישפוז ברצינות...אוכלת לפי התפריט...ומתייחסת לכל מה שהם אומרים.... אני עשיתי טעות...והעברתי את האשפוז ב"קטע" של אני כבר בריאה..שיקרתי אכלתי לא לפי התפריט...ובקיצור פישלתי...........הייתי רוצה לחזור לשם...אבל אין שום סיכוי שאוכל להתמודד עם הבושה!!! עכשיו אני אצטרך לצאת מזה בכוחות עצמי....:- ( בהצלחה. נ.ב. לפחות התקנתי את העברית....במחשב...:- )

היא בת 19 ואני לא יודעת מאיפה מתחילים לטפל. מה צריך רופא משפחה? פסיכולוג? פסיכיאטר? למי לפנות? וזה שהיא בצבא אומר שהטיפול צריך להיות פרטי? לערב אותם? (אין בעיה של כסף) איפה מתחילים?

לא ציינת מאיזה איזור את אבל זה בעצם אותו דבר רק מקום שונה ... קודם כל היא צריכה לרצות ולהסכים לטיפול אחרת אין שום סיכוי אני בטוחה שאת מבינה למה גם ... אח"כ אתם חושבות על מקום טיפול שאתן רוצות זה יכול להיות בי"ח ממשלתי למשל רמב"ם תל השומר הדסה וכו' .. או אחת המרפאות של קופות החולים ... אם אתן ליד בי"ח קרוב אז לדעתי זה הכי מומלץ ... ואז אתן הולכות לרופאת משפחה ומבקשות הפניה לאותו מקום ... או שקודם אתם מצלצלות למקום ומבררות פרטים ... כמובן שאם אתן רוצות הטיפול יכול להיות גם במקום פרטי ... אבל מבחינת איכות הטיפול באמת שאין צורך כי המרפאות בבי"ח באמת מעולות ... וזה שהיא בצבא לא אומר כלום ... אתם לא חייבים לערב את הצבא .. וגם בי"ח לא חייב אלא אם היא בסכנה של ממש .... אלא אם את רוצים ..

ב"ה כמה באמת שליטה והשפעה יש לך על עזרה מצידך עבורה כמה גישה יש לך אליה ? את יודעתש זה הרי תלוי בה ואני מניחה שתפקידך הוא להאיר לתשומת ליבה בין היתר שהיא בסכנה או שהדרך בה היא בחרה מובילה אותה לסכנת חיים ממשית במידה ויש לך קשר איתה שמאפשר לך להציע אפשרויות טיפול ושלה יש נכונות לשתף פעולה היתי מציעה ללכת לרופאת משפחה באופן פרטי או ישירות לפנות למרפאת תל השומר לבדיקה מקיפה במרפאה של הפרעות אכילה. היא תוכל להגיע לאבחון ומשם ינחו אותה מה לעשות היא לא תצליח לטפל בזה במסגרת הצבא ואני חוששת לומר לך שהיא תצטרך להשתחרר במידה והיא רוצה טיפול הולם. בתקופת הצבא היתי מאוד חולה וזה היה רחוק מלהיות אפשרי לטפל במסגרת הצבא. לבסוף שחררו אותי בגלל החולי החמור שלקיתי בו בעקבות האנורקסיה. לא היתה ברירה אני לא יודעת מה מצבה אבל זו לא מסגרת שניתן לשלב בה טיפול מהסוג שהיא חייבת לקבל. באיזה מצב היא נמצאת??? האם היא מוכנה לדבר איתי... לפנות ישירות לפורום ולספר על עצמה.<?? איך היא רואה את מצבה?? אלה הם שאלות מנחות שחייבים לשאול לפני שקובעים שאכן יש לה הפרעות אכילה ולאן כדאי לפנות בהתאם לשלב בו היא נמצאת עדיין כל טיפול מהסוג שציינת הכרחי לשם הצלחת הטיפול ולעיתים זה שילוב של כמה וכמה מטפלים. אני אשמח לשמוע עוד פרטים המון אהבה בהצלחה הילה

יקירתי תני להוריך לטפל בחברה שלך כי היא צרכה חברה ולא עוד "אמא" שתעזור לה לצאת מן המחלה כי רק ע"י אמא\הורים יכולים לצאת מן המחלה כי לפי מחקרים רבים הקשר עם האמא זה שמכניס את הבנות לחלות באנה מיה שלך דניאלה שבת שלום

פ'פפפפפפפפפפפפפפפפ קר לי בטירוףףףףףףף איזה יום אה..! בטוח יגידו היום שזה איזה היום הכי קר בשנה או משהו.. חורף זה נחמד.. אבל קור לאאא הממ.. מעניין אם אני יעבוד היום...? אבא שלי רוצה להביא לי לעשות רישיון .. וכולם אומרים לי לנצל את זה.. שיענו הוא ישלם על הכל.. אבל אין לי כח.. גם ככה יש לי 2 בגרויות חורף להשלים חוץ מהשאר.. איפה יהיה לי זמן...? אוף אבל בא לי להפטר מזה כבר.......! אה החלטתי להתגייס! למרות שכבר יש לי פטור.. הייתי בדילמה הרבה מאוד זמן עד שהחלטתי.. בקשר לחריטות שאלתי תמדנית והיא אמרה שזה שטויות ויהיה בסדר.. אחי בא מחול יום שישי וסיפר לנו על כל מה שהיה עם אחותי - היא פתחה שם עסק מאוד~! מצליח עם עוד אחת וכשאחי עבד איתן הן עשו לו מה זה מלא קטעים מסריחם ואחותי נהייתה איזה ביץ' מהגהנום לא הגזימה בכלל עם ההסחפות שלה בכל מה שקשור לכסף.. כולם מתפלאים נורא אבל אני תמיד ידעתי שהיא זבללללללללל אנוכית ארסית חסרת לב.. בונ'אאאאאאאאאא אני משועממת בטירוף.. איפה נטלי............. כשצריך אותה.. מישהו יודע מי איתה<? הילה...................? מה קורה איתך בימים אלה.. יש איזשהו פער ..? משהו שאני לא יודעת שפיספסתי אולי.. ואגב משהו שפיספסתי כשהייתי בחיפוש קראתי על עוד פעם שבכית בגלל איזה מישהו וכרגיל אני לא פה מתי שהכי הייתי רוצה להיות.. קיצר אני מאוד רוצה לדעת מה זה היה ... ואתתתתתתתתתתתתתתתתתתת! הכייייייייייייייייייייייייייייי 100ממת!!!!!!!!!! את פשוט אוצר ואת את איזה מזל!

וואלה,רק לקרוא את ההודעות שלך בשביל להבין כמה היית חסרה... אין אין מתה על היציאות שלך...

חחחחחחחחח מה שינית בשבילי..? אני בשוק הייתי בטוחה שתביאי אותה בהסבר למה דביבונת צריכה להשאר דביבונת.. חחחח "דביבונת".. כמה אירוני... כמה שהתגעגעתי סנופי אין לך מושגגגגגג ומה זה הרציתי להחזיר תאימייל כי הייתי בטוחה שיש שם מכתבים ממך.. הרי רוב הדבורים שלנו היו באימייל.. פ'פפפ איזה מסריחים הוואלה האלהההה אני יפתח במקום אחר.. איפה כדאי לי.. אני מתה עלייך תשארי פה! ביו'ששששש

ב"ה במידה ואת מחליטה שכן מה כבר יכול להיות.. אני רק יכולה לומר שזו חוויה ולעיתים היא מיותרת אבל יש גם שטוענים אחרת לגבי.. וואוו עברתי הרבה...ועדיין... אני משאירה את זה לעצמי ברשותך... וממה שכן אני מופיעה הרבה אני גרה בסביבה חדשה ובחיים שלי לא עבדתי כל כך הרבה שעות כמו שאני עובדת עכשיו אבל מה...מעניין מאוד. זה מתחיל להרגיש כמו שרציתי לגבי הבכי האחרון...אני כבר לא זוכרת אני אוהבת אותך כייף לי שאת פה ואני שמחה שאת בטוב פחות או יותר זה ממש משמח אותי ואני מקווה שזה אכן כך ... אוהבת המון ומליון ועוד.... ערב נעים אהובה :-)

את יודעת שאני לא יסתיר מממך כלום.. לאיזה סביבה...? או שזה חסוי.. שמעי עם כמות המעריצים שלך פה אולי זה כדאי.. את מופיעה בכל הארץ..? יש מצב את באה לסינמטק בשדרות.. חחחחחחחחחחח את יודעת שריצ'ארד גיר היה שם..?... לגבי ה"אני רוצה להשאיר לעצמי ברשותך".. אני לא מרשה! אבל את לא באמת שואלת.. אז נדלג.. בהתלבטות קשה עם ללכת לתגבור באזרחות או לא.. מולאן! ..זה לא סתם ולא אולי..! את האור בחיי!!!

זוכרת...? או מעדיפה שלא...???

מה "זוכרת" יפה שלי...? בדיוק רציתי לשאול מה שלומך ולהתלונן שעד שחזרתי אפח'ד לא פה תשני כבר לסנופית ישחיפולה....... ואם הכוונה לאם אני זוכרת אותך.. אז דהההההההההה איך אפשר לשכוח?....... את הוואקו הכי מגניבה שהכרתי..

מה המצב איתך ? מה בעיניין המייל? ספרי...שנים שלא דיברנו...

היי שוב....מצטערת על ההטרדה.... ביום שבת גלשתי לי באינטרנט בכל מיני אתרים......ובאחד הפורומים מצאתי תמונה די נוראית.... אני חושבת שכדאי לכולם לראות....כי לפחות לי זה עזר...הפחיד לאללה.... בכל אופן....מזהירה התמונה לא קלה בכלל.....במיוחד כי אני חושבת שכל אחת ואחד מאיתנו היה במצב דומה...(כמעט דומה...) זאת תמונה של בחורה אנורקסית ובולמית שמתה באמצע הבולמוס.... http://img.photobucket.com/albums/v196/Emerald31/RGP%20Avatars/85c3388c.jpg

ב"ה זה היה בארץ?? מצער מאוד... נשיקות יפה :-)

אבל יכול להיות שזה מבויים.. יש המון תמונות באינטרנט שנועדו להפחיד ומראים בנות עם כל העצמות בחוץ שמבחינה אנטומית ההרכב הזה בכלל לא נכון ואין דבר כזה בכל.. הכל טכניקה של מחשב.. וגם בנות כביכול מערוץ האופנה שנראות עומדות למות שוקלות אולי איזה שלושים וברור שזה מבויים הן גם בכלל לא הגיוניות ביחס לפנים.. זה סתם לידע כללי.... מקווה שאני לא נשמעת כמו שלא רציתי להישמע..:-)

והפעם זה נראה די אמיתי וגרם לי להרגיש קצת רע בקשר להערה שלי.. אבל עדיין.. למה שתהיה שם מצלמה..? לא משנה מזעזע אמיתי או לא.. גם אם לא.. הרי ברור שיש מקרים כאלו וגרועים יותר.. עצוב..

שלום לכולם.....אני עוד חיה.......סתם..... בכל מקרה יש לי שאלה חשובה.....אני מאוד רוצה להתאשפז אבל לא במקום שכבר אושפזתי (כי מכירים אותי שם-תל-השומר...)...ואני אמות מבושה....הרי אני הייתי המטופלת המושלמת.....) לאן עליי ללפנות..בדקתי באינטרנט....אבל אני לא אוכל לשלם על אשפוז פרטי.... אם מישהו מכיר משהו אנא כתבו לי תודה....

ב"ה אם זה במסגרת הקופה, רק במקום שכבר היית רשומה בו תל השומר יחסית הוא מקום מצויין שאר המקומות שיש כמו "שחף" "נופית"הם על בסיס פרטי ועולים הון יש באכילוב מסגרת טיפולית ללא אשפוז אני מציעה לך לשוב לתל השומר ולהתגבר על הבושה זה חלק מהטיפול שלך באיזה שנה הית?? אני חושבת שדווקא בגלל שהית "מושלמת" זה בדיוק המקום לחזור אליו ולראות ביחד מה למרות המושלמות לא עבד ומה את יכולה לעשות נכון להיות אחרת. אל תהססי זה חשוב שתפני שוב לתל השומר דווקא בגלל מה שאת מספרת בהצלחה המון אהבה יפה :-)

שיר פשוט שכחתי להגיד מקודם.. אז זהו הדבר הכי מעצבן בעולם... הוא נסגר!!! אני לא מצליחה להכנס אליו והפכתי עולמות בשביל זה וזה כבר מזמן אז ככה שאם משהו שלח ולא עניתי תבינו למה.. אמרו לי שב"וואלה" כש40 יום אתה לא נכנס למייל סוגרים לך.. אולי זה בגלל זה ואולי בגלל חברה שלי שניסתה לפרוץ אליו בצחוק המטומטמת מה מצחיקק?!?!? פפפפפפפפפפפפפ זה מעצבן רצחחחחחחחחחחחחח טוב אז זהו אין מייל אולי נפתח חדש ואולי לא יאללה שבוע טובבב

ב"ה כייף "לראותך" פה... מה שלומך??? אני מקווה שאת בטוב שולחת לך את אהבתי וברכתי לשבוע טוב נשיקות אהובה :-)

ב"ה אם תרצי ליצור איתי קשר יש לי מייל חדש הישן כבר לא קיים [email protected] נשיקות :-)

מה שלומך, נשמה? טוב לשמוע ממך!!!! ממש התגעגענו.. לא התכוונתי להכנס לפה בכלל, ואז פתאום ראיתי את זה! שמחתני. אם בא לך אני אשמח לשמוע ממך במייל מתה עליך שיר

אני מבינה כמה שהתגעגעתי........ דביבונת (תשני מהר לסנופית) כמה התגעגעתי וחשבתי עלייך.. ופחדתי שלא נדבר יותר כי עזבת תפורום או בגלל חו"ל בסוף נסעת? איזה כיף שאת פהההההההה! שיר עלייך המון את מדהימה אוהבת אותך.. י-100ממת אחת את מודעת לעצמך בכלל מדהימה שלייייייייייי!!!!!!! עינתוששש גם עלייך חשבתי ועל כל השיחות שלנו.. והיה לי כיף.. הילהההההההה עכשיו הצלחתי דרך החיפוש להכנס למה שרשמת לי אז.. בקשר לדם זה סתם היה עלוב לא רציני בכלל זה לא נגרם מהקאה או משהו. חוץ מזה שהכל עכשיו בסדר.. דניאלה.. התגייסת?... לינוי עוד פעם נעלמת לי באיסי אתם לא יודעים כמה שאני א-ו-ה-ב-ת אין סוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ועוד אלף געגועיםם!!!!

ב"ה עדיין זה לא אומר שאת לא צריכה להיזהר וזה לא אומר שאת יכולה להמשיך להקיא או לחתוך את עצמך או לחרוט.. או מה שזה לא יהיה מהלכסיקון ההרסני זה רק אומר שהגוף עושה עימך חסד עד שכבר לא יהיה לו מאיפה אני מקווה שאת שומרת על עצמך נשיקות יפה...

מאז ההודעה האחרונה שלי לא הייתי פה ולא קראתי כלום.. אפילו לא את התגובות ככה שאין לי מושג מה הולך פה.. רק רציתי להגיד שהכל בסדר ולא שכחתי אף אחד ממכם אפילו לרגע.. אוהבת.. הילה.. אין עלייך בעולם!!!!!!!!!!!

מה קורה איתך? אני מקווה שהכל בסדר אצלך טוב לראות פה מישהו מוכר... נשיקות!

את לא נורמלית איך שנעלמת!! אני לא הפסקתי לחשוב עליך!!!! מה קורה אהובה ישנה שלי??? תכתבי עוד יא צנונית, התגעגעתי בטירוףףףף

מרב התרגשיות כתבתי בנושא חדש, אבל ההודעה עאאלללק, היא בשבילך... כיף לשמוע ממך

ב"ה לכולכן שבוע טוב נסיכות :-)

kol kah kashe......ve davka ahshav ha ivrit ba windows lo oved... ......................... ha lahatz dam 60 al 40 ..................................... ha lev doker....................... ve ani boha,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ani lo rotza lamut............................. nira li she kvar meuhar midai................................

ב"ה יש מצד אחד לומר כמה המצב נורא ולבכות עוד ועוד כמה שהוא נורא והוא אכן לא אידאלי בלשום עדינה למדי אבל זה שתמשיכי לומר את זה, סביר להניח שזה בלבד לא יעזור לך לצאת מהמצב יש מה לעשות!!!! ויש!!! לכי להיבדק, כדי לראות מה אפשר לעשות. הימנעי מאכילת דברים שיש בהם שום או אבוקדו. זה מוריד את לחץ הדם. אני יודעת שיש עוד מזונות שמורידים את לחץ הדם .. חשוב להכיר ולהימנע שתיה מרובה גם כן אינה טובה במצבים האלה ואף יכולה לגרום לעילפון. מעבר לזה שום דבר ממה שאני יגיד לא משתווה לבדיקה אחראית ורצינית לגבי המצב שלך וכמובן התאמה של טיפול הולם. את ללא ספק צריכה וזקוקה לעזרה ואני מאחלת לך שתרשי לעצמך להעניק לך אותה בהקדם. אני שולחת לך הרבה חיזוקים וחיבוקים מקווה שתפעלי בהקדם את צריכה עזרה!!! המון אהבה ושבוע טוב הילה :-)

תודה.....רבה....אני מרגישה יותר טוב....הלחץ דם...עלה ל 100\70.... אתמול ושלשום לא הקאתי........ מרגישה ממש טוב....הלב לא דוקר.... אבל!!!!!!!!!!!אני עדיין הולכת להיבדק!!!!!!!!!! תודה רבה....

והמצב קשה קשה....

ב"ה תבדקי שבוע טוב והמון אהבה

היי! איזה הקלה סוף סוף סיפרתי לאימא שלי, אתמול דיברנו.. אומנם רציתי לראות אותה פנים מול פנים אבל זה לא הסתדר..אז דיברנו בטל'.. היא מיד קלטה אותי והבינה! היא לא ניסתה לחפש תירוץ כאילו שאין בעיה.. כמו אחותי וכמה חברות שסיפרתי להן קצת.. היא רק אמרה שהפלתי עליה פצצה והיא ממש דואגת עכשיו.. דיברנו גם מקודם.. ואיזה כיף אני יכולה להגיד מה אני מרגישה והיא לא כועסת! והיא הבטיחה שהיא תבוא איתי לאיבחון בתל השומר שבוע הבא! אני כל כך שמחה על זה! שאלה קטנה אולי מישהו יודע.. איך אומרים לפסיכולוג שהוא הפנה אותי לפסכיאטרית שלוקחת 550שח לטיפול, שזה ממש מוגזם ואני לא יכולה לשלם סכום כזה כל שבוע.. כי גם לו אני צריכה לשלם ואחכ בטח גם לדיאטנית... חשבתי על מה שאמרת הילה לצלילה בקשר לטיפול פרטני.. את צודקת.. חשבתי על המון בזמן האחרון שאם אשאר פה בבית שלי אז יהיה מסוגלת לאכול בדרך שלי איך שאני אוהבת, בלי אוכל תעשייתי שאני מתעבת את זה, וגם לאור העובדה שאני לא אוכלת מוצרי חלב כי זה עושה לי רע אז בבית אני יכולה להמשיך עם הסויה שלי.. אבל מה יקרה אם לא אצליח לבד ואבזבז המון כסף.. כי יש לי מן קטע כזה שאם אני לבד אז אני עושה מה שבא לי ולא מקשיבה לאחרים..ואני ממש חוששת מזה שאם אשאר בבית הפיתויים עדיין יעמדו בדרכי.. ואם אצטרך להתאשפז אז יהיה חייבת לאכול כל מה שהם נותנים לי... וגם תהיה לי השגחה.. אבל אז אהיה חייבת לאכול את מה שהם נותנים.. שניצל, אורז, תפוא, חלב, לחם לבן, אני לא אוכלת שום דבר מזה! ואני גם צימחונית ולא ממש רוצה לאכול בשר ועוף יותר! איזה דילמה דפוקה...

זה לא דבר בלתי אפשרי ועם קצת רצון (אם יש לך רצון) אפשר לעשות הכל אם את יכולה להיות אנורקסית ולהתנזר מכל כך הרבה דברים זה אומר שיש לך משמעת גבוהה ואת יודעת להתעקש ולהחזיק מעמד יפה מאוד בדברים שאת רוצה - אז אם את רוצה להבריא את תצליחי ולא תהיה לך שום בעיה "לעמוד בפני הפיתויים" השאלה הגדולה היא האם את באמת רוצה... גם לי כל הזמן אומרים אתה יכול לאכול נורמלי, תלך לדיאטנית והיא תעשה לך תפריט ואתה תצליח לעמוד בו - אבל הם לא מבינים דבר אחד- אם הייתי רוצה בטח שהייתי מצליח בעזרת ה' אבל אני לא רוצה.!!!

הי בוקר טוב מה נשמע? אתה יודע לפעמים נראה לי שהייתי יכולה לאכול פחות ממה שאני אוכלת.. כלומר הכוח רצון שלי לא מספיק גדול ואני כל יום אומרת לי מחר דיאטה.. עד שבסוף היד שלי מנצחת אותי ואני מושיטה יד לשוקולד, עוגייה או מה שאני רואה מול הפנים.. לפעמים אני מתנפלת על המקרר.. ומהבהלה שעשיתי זאת אני מיד הולכת לשתות משהו שיגרום לי לשלשל את הכל וכשזה קורה אני כולי אושר ושמחה! אתמול הייתי אצל ההורים של חבר שלי, דיברתי עם אימא שלו וסיפרתי לה שיש לי תור לאיבחון בתל השומר, וגם חברה שלי כבר מאושפזת שם על אנורקסיה. אז היא אמרה לי שאני לא נראית ממש רזה. אני שוקלת 32.5 קג והגובה שלי בערך 141... ואני ממש לא מרגישה רזה וכשאומרים לי כזה דבר, אני עוד יותר מרגישה לא רזה.. כאילו לא השגתי את מה שאני רוצה...היום בבוקר קמתי בידיעה שהיום אסור לאכול הרבה.. חייבת לרדת יותר... אימא שלי דדוקא לקחה את זה טוב כשסיפרתי לה על התור, איזה הפתעה טובה! ואני ממש מסכימה איתך לגבי האוכל גם אני ברחתי מהדיאטן שלי.. לא מסכימה איתו..ולא עשיתי כלום ממה שהוא אמר לי..אז למה? באמת אם הייתי רוצה לאכול יותר... כמו בשר, עוף, אורז וכו הייתי אוכלת אבל לא רוצה..! אני מקווה שתרגיש טוב ותצליח להרגיש טוב יותר.. תאמת חברה שלי נשמעת הרבה יותר חיובית מאז שהיא בתל השומר! שיהיה לך יום טוב!

לחץ דם...70 על 50..... דופק 50.... יש לי גם כאבים בצד שמאל בחזה.......................... אני מפחדת............. אני אמות????????????????????????????????????????.

כמעט כל פעם שאני עולה על ההליכון בחדר כושר (כל יום) הלב שלי מתחיל לעשות בלאגן ואני מרגיש שהוא עומד לתפוס ת'רגליים שלו וללכת... אתמול הלכתי לאימון ספינינג שגם ככה בקושי זזתי עד שהגעתי אליו וממש הרגשתי איך שהלב שלי עומד לפרוח. אין לכם מושג איך זה להרגיש ככה פשוט ראיתי את המוות מול העיניים אבל אני לא צוחק!!!! באמת היתי בטוח שעוד רגע אני הולך למות הייתי עייף והמד דופק שלי השתגע ומדד לי דופק של 203 ואז ירד ל80 ושוב פעם עלה אני לא יודע איך לתאר את זה אבל ממש הרגשתי שהלב שלי עומד לצאת מהמקום זה מין תחושה מוזרה כזאת... היום יש לי גם אימון ספינג ואני חייב שיהיה לי כח אליו חייבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

gam ata lo be emet maamin she ze alul likrot???? li ze lo yekre.,...................................har........

אוףףף נמאס לי אני כלכך מתוסכלת!!! ההורים שלי אמרו לי שהם לא מסוגלים להתמודד איתי יותר והם רוצים לשלוח אותי לאישפוז!!אני לא רוצה!אני לא רוצה להשמין!!!!! ואני לא רוצה להיות רחוקה מהבית!!1 אחותי עובדת באחד מבתי החולים בארץ במחלקה להפרעות אכילה-נוער... והיא כל הזמן צועקת עליהם שהם לא מטפלים בי והמצב שלי מדרדר....וזה לא נכון...אני באמת לא רזהההה הם רק חושבים זה רק נראה להם..והם מכריחים אותי לאכול...ואני אוכלת בגללם 3 פעמים ביום זה מספיק סבל בשבילי גם ככהה...אבל זה רק אוכל דיאטטי והם לא מוכנים לזה והם רוצים שאני יעלה לפחות 3 קילו כדי שאני יקבל מחזור....והשיער לא ינשור לייי ויפסיק לצמוח לי שיער על הגוף...זה מזעזעעע אני גם רוצה שזה יפסיק אבל אני לא רוצה להשמין אני רוצה לרזות....בקיצור אחותי לוחצת עליהם לשלוח אותי לאישפוז והתנאי היחיד שאני יישאר בבית זה אם אני יאכל 6 פעמים ביום@@אוכל רגיל....אורז לחם לבן תפוחי אדמה וכו'....אני לא מסוגלת!!!!אבל מצד שני אני גם לא רוצה להתאשפזזז זה מפחיד אותיי ובאישפוז יעשו אותי יותררררררר שמנה מבבית...אני כלכך מתוסכלת מהמצב הזה ואני שתגידי לי מה לעשות כי אני לא יודעעעת... אני מצד אחד כן רוצה לצאת מהדיכאון הזה שאני שרויה בו כל הזמן וששוב יהיה לי שיער יפה על הראש...ושאני לא יהיה שעירה כזאתתת (בחיים לא הייתי ככה רק מאז שהתחילו לי הבעיות עם האוכל)אני כן רוצה לחיות ת'חיים אבל אני לא רוצה להשמין אני כלכך שונאת את עצמי גם ככהה...ואם אני יהיה שמנה ...יותר מעכשיו....זה בכללל יהיה הסוףף תעזרי לי!!! טלי.

ב"ה לכי על זה נסיכה!!!! אל תתני לפחד לשלוט בך הוא עשה את זה מספיק די והותר ויש לך כוח ויש לך שליטה וזה בידיים שלך אני יודעת שזה קשה אני יודעת שזה מפחיד אבל לפעמים אין הרבה ברירה ולעיתים אשפוז הוא סוג של "פוש" גם לי זה נתן פוש אפילו שההחלמה שלי לא קרתה שם לפעמים אם באמת רוצים אז מוכנים לעשות הכל בשביל זה ואם את באמת רוצה אין שום סיבה שלא תצליחי את יכולה ואת חזקה וזה בכלל לא משנה מה "הם" אומרים... וברגע שתרצי לעזור לעצמך כולם יהיו שם כדי לתמוך בך... "הם" רוצים בטובתך.. עדיין הם נשארים הם והם לעולם לא יוכלו לחיות את חייך במקומך ועדיין זו בחירה שלך והיא בהחלט אפשרית וכולי תקווה שתפעלי בתבונה גם אם קשה לך וגם אם "הם".. "עומדים על הראש" ומציקים שיעור יתר הוא תוצאה של רזון מוגזם פונקציה של הגנה במקום רקמת שומן גם אני סבלתי מזה. זה עובר כשעולים במשקל ... זה אכן עובר!!! תהיי חזקה ואת תמיד יכולה להחליט שאת חוזרת הביתה ולא נשארת שם . אל תיכנעי לפחד. לפחות תוכיחי לעצמך שאת יכולה לנסות. שאת מנסה ושאולי יתכן וזה יעבוד. אין לך כבר מה להפסיד... המחלה הזאת לוקחת חיים והיא מסוכנת תעצרי את זה בזמן!! אני איתך גם אם לא אשפוז חשבי יחד איתם מה כן אפשר לעשות מחוץ למסגרת אשפוזית ואם קשה לך עם 6 ארוחות ביום אז מה כן אפשר לאכול שיהיה מרוכז מספיק ומעט.. יש אפשרות כזאת עדיין תצטרכי לעלות במשקל .. את חייבת.. הרי את רוצה להבריא.. לא? תנסי ואל תתני לפחד לנצח!!!! המון חיזוקים וחיבוקים אל פחד יקירה ואהובה שבוע טוב הילה

תודה רבה רבה רבה לך על התמיכה הילה!!!את פשוט הבן אדם הכי מקסים בעולם!!!ומאז שגיליתי את הפורום הזה.....אני נכנסת כל יום!! אני אכלתי עכשיו איזה כמה ימים 3 4 פעמים ביום...ואני פשוט בטטטטטטטטטה אני לא יכולה לסבול את ההרגשה הזאת של הגוף שלי מתנפח...כל השומן הזה בעעעע למרות שכולם אומרים לי שאני נראת כמו שלד...זה לא נכככככון אוף...אז אחרי הכמה ימים האלה אני החלטתי שאני מפסיקה עם זה ומרזההה אבל אז ההורים שלי רואים שאני לא אוכלת ומתפרקים....ובוכים מממש מממש בוכים וזה אוכל אותי מבפנים...לראות כמה סבל אני מביאה להם........אבל זה הדבר היחיד שנותן לי הרגשה טובה בחייים....למרות שהמחלה המטומטמת הזאת הרסה לי ת'חיייים....אוף זה כלכך מסובך...מצד אחד אני רוצה להיות נורמלית....ולצאת ולהנות ולחזור לחיות ת'חייים שלי....כמו שהההיייתי פעם...ושיהיה לי שיער על הראש ושאני לא יהיה כזאת חיווורת...ומצד שני אני רק רוצה לרזות ולרזות ולרזות ולא רוצה באמת לצאת מזה..כאילו זה נותן לי מעין ביטחון...משהו שהוא שלי שהוא אני....אני מרגישה שאיבדתי את כל הזהות שלי אני כבר לא יודעת מי אני אני מרגישה כאילו יש בי כלכך הרבה אנשים בתוכי.....פעם אניככה פעם ככה אוף...אני נשמעתתתת כלכך מטומטמתתתת...אבל זה כל מה שמתרוצץ לי בראש כל היום....לא יכולה עם האובבססיות האלו כבר...אני מרגישה כמו מומיה......קמה בבוקר הולכת לבצפר...חוזרת וישנה...וחוזר חלילה........כל יום אותו דבר לא יוצאת מהבית בדיכאון.......אז למה אני בעצם רוצה להמשיך עם זה?????עם הסבל והבדידות היומיומית הזאת???למהההה נמאס לי כבר....כליום אני חושבת על מוות שאני רוצה כבר לגמור עם החיים האלו ואז אני רואה את המשפחה שלי...הכי מדהימה בעולם....וזה מחזיק אותי בחייים....בחייי הדבר היחיד....אבא שלי חווה התקף לב לפני שלושה חודשים..בבית ממש מול הפנים שלי ואיבד ת'הכרה והייה במוות קליני והחיו אותו בבית לנגד עיני זה היה מזעזע....העיקר שעכשיו הוא בסדררררר בקיצור הואא אמר לי....שהוא חזר לחייים רק בשבילי.....ואם יקרה לי משהו ואני חס וחלילה ימות הוא ימות איתי...זה פשוט הרג אותי לשמוע ת'מילים האלו פתאום הכל בחיים מקבל פרופרציות והעיסוק החולני הזה במשקל נראה כלכך שטותי ושטחי...אבל אז עוברת לה שעה...והכל חוזררר!!!משתלט לי על המוח בכל הזדמנות זה לא יייאומןןן אני מקווה שאני יקבל את הכוח להתגבר עלזההה וסליחה שבילבלתי ת'שכללל בשעה כזאת...אבל אני גם ככהלא נרדמתתתתתתתת הייתי חייבת להוציא אתזה! לילה טוב אוהבת ...........טלי

אני מחפשת המלצה למיעץ/ת בנושא הפרעות אכילה (אנורקסיה) לצורך שיחה עם הורים שדואגים לילדתם... האם יש אגודה בנושא או קבוצת טיפול/ייעוץ מומלצת ?

ב"ה יש שם קבוצות טובות להנחית הורים 03-5305101/3 03-5303030 בהצלחה המון אהבה הילה

אז ככה,אני עוקבת אחרי התשובות שאת נותנת כאן לבנות שנמצאות במצוקה והגעתי למסקנה שאת בוודאי תוכלי לעזור לי בבעיה שלי. אני בת 22 1.66 ושוקלת 42 ק"ג. אני לא רוצה לצאת מהמצב אני רוצה לרדת עוד ועוד אבל אני בטיפול פסיכיאטרי ומשלמת הון עתק בלי רצון בכלל לצאת מהמצב שלי(כמה אני יכולה להיות טפשה??) בכל מקרה הבעיה שלי היא כזאת,מאימים עלי שאם אני לא יתחיל לטפל בעצמי יאשפזו אותי. והשאלה שלי היא כזאת: 1- עדיף להתאשפז בכפיה מאשר ללכת בלי רצון להחלים לפסיכיאטר? 2- כמה המצב באמת גרוע בשבילי כעת?או שסתם הם מתרגשים? 3- האם יש מצב שאני יחלים מהבעיה שלי ע"י אישפוז? בבקשה עני לי על כל השאלות. אלפי תודות לך הילה מדהימה צלילה

ב"ה אני נגד אשפוז בטח אם הוא לא בא ממקום של רצון.. הכישלון בו מובטח ההמלצה הכי הכי שאני יכולה להעניק לך היא להשתדל לרצות בטיפול להתחיל עם טיפול פרטני וליצור בו יציבות. אף פעם לא לשפוט אם אין תוצאות מיידיות טיפול פרטני אורך זמן והרבהוממך הוא דורש סבלנות לעולם אין פה תרופת פלא ...זה תהליך של שנים. אני לא בעד אשפוז כאמור שבא מכפיה אלא אם כן תחליטי שזה מה שאת רוצה ואז הוא כן עשוי לעזור כי זה בא ממך ומהרצון שלך. אשפוז הוא גם מקום לעוד טראומות לכן לא היייתי קופצת על זה כל כך מהר לי עד היום יש זכרון טראומטי מזה שאולי הדבר החיובי שנולד ממנו הוא שלשם אני לא חוזרת גם אם אני גוססת וגם אם אני חס וחלילה אמצע את עצמי שם שוב. זו לא אופציה! צריך להיזהר אם את נמצאת בסכנה? את בהחלט בדרך בייחוד לאור הרצון שלך לרדת עוד ועוד את גם ככה בתת משקל ומהמקום הזה לא יעבור הרבה זמן עד שתוסיפי לרדת שוב. לכן זה מצב מסוכן את לא צריכה להיות שלד כדי שזה יחשב למצב מסוכן המצב הזה הוא מסוכן בכל מקרה וקורים בו הרבה דברים מפתיעים לא נעימים שלא תמיד קשורים במשקל. יש הרבה תופעות פיזיות שפתאום קורות ואז חוסר האונים גדול מאוד כדי למנוע את זה חשוב טיפול והיענות לטיפול גם אם זה איטי התוצאות ביום מן הימים לא יאחרו. אל תשברי את הכלים תעבדי על עצמך לרצות חפשי את המשמעות בכל דבר ואל תוותרי החיים האלה יקרים מאוד. המון אהבה יפה :-)

הי צלילה... אני איתך.. אני בת 23, כ\בערך 141סמ ושוקלת 32.5 קג.. ואני כל הזמן מרגישה שמנה, כבדה נפוחה, עצלה, עייפה,, כאילו אני לא יכולה להזיז את עצמי ותמיד נראה לי שאכלתי כל כך הרבה... אני גם התחלתי טיפול אצל פסיכולוג, עכשיו הפנה אותי לפסיכיאטרית, עוד לא הייתי אצלה, שבוע הבא. היא גם דורשת הון עתק של כסף 550שח לטיפול! זה לא נורמלי, רק המחשבה על הכסף עושה לי עוד יותר רע...! אני דווקא פניתי לתל השומר.. חברה שלי הכריחה אותי.. היא שם עכשיו וכשאני מדברת איתה בטל' היא נשמעת הרבה יותר טוב ממקודם, יותר חיובית ונחושה בדעתה להחלים! גם אני לא כל כך מאמינה שאני רזה ממש.. כי אני רק רואה איך הבטן שלי נראית כל הזמן וזה משגע אותי.. אני גם מתה מפחד מאישפוז.. את יודעת מה מפחיד אותי שאני אצטרך לאכול אוכל תעשייתי מלא בשמן ואם אשאר בבית יהיה מסוגלת לאכול איך שאני אוהבת.. אבל השאלה הגדולה היא האם באמת אעשה את.. כי אניעושה הרבה שטויות בסתר שלא יראו.. וזה מפחיד אותי שלא אוכל להתמודד לבד.. תחשבי על זה.. מה נראה לך תוכלי לעשות טוב יותר.. חברה שלי הגיעה למסקנה שהיא פשוט לא מסוגלת לשלוט בעצמה לבד והיא חייבת שמירה קפדנית... ותחשבי עד כמה את נחושה בדעתך להרגיש טוב.. אני יודעת כמה זה קשה.. לאחרונה יש לי אופוריה מדהימה על כמה שאני בסדר והכל בסדר...ואני רק ממשיכה לדפוק את עצמי יותר.. חבר שלי כבר "צועק" עליי.. אבל אני כן רוצה להיות בסדר להרגיש בסדר ולהפסיק לפחד מהאוכל..

קודם כל רציתי להודות לכולכן- ליאת רציתי להגיד לך שאת בהחלט צודקת בנושא הכסף, אין לי בעייה להקיע כסף בעצמי משמע בטיפול, פשוט נכוותי כמה פעמיים מהנושא וזרקתי מעל ל 3000 ש"ח למטלפת שלא עזרה לי.. שהבטיחה לי שאני אצא מי זה! אבל מאז הטיפול אצלה רק נכנסתי לזה יותר! הילה , אני לא בסכנת חיים, אני מקיאה בממוצע פעם- פעמיים בשבוע.. זה המון וזה מטורף אבל אני אגמל.. אני יודעת שאני לא אשאר כך עוד הרבה זמן , מבטיחה! דנידין היקרה!! כל פעם משהו חדש מביא אותי לאכילה והקאה.. ברוב המקרים זה שיעמום ולחץ, ומתח, וחוסר החלטיות שיש לי לגבי החלטות בחיים אפילו שהן החלטות מאוד פשוטות.. אני יודעת שכשאין בבית אוכל (הכוונה לעוגות ועוגיות) אז אני לא מבלמסת.. אבל זה קשה מאוד, כי תמיד בסופ"ש יש אוכל בבית. חשבתי לעבור לגור לבד אבל זאת באמת הוצאה.. וגם אם אני יעבור לגור לבד, זה מראה לי שהמחלה ניצחה אותי, כי אני בורחת ממנה ולא מתמודדת מולה!! אני עיזרו לי.. איך אני יכולה להתמודד עם כל העוגות והעוגיות בלי לבלמס ולהקיא.. הרסתי למשפחה את החיים ואת ההנאה של האוכל מפני שאני לא מונעת מהם להכניס מתוקים לבית.. ועד שהם קונים - הם מחביאים ממני במקומות מטורפים בבית. אני חולמת להיות ברגע שאני אראה עוגות ועוגיות מולי- ואני לא אגע בצורה מטורפת.. אני חייבת עזרתכם..יש לי חלומות נוראיים בלילה... גם אם אין מה להגיד- כל תמיכה תתקבל .. אוהבת את כולכלם.. מחבקת המון... בת 22 :(

ב"ה לצערי הרב אין פתרון מהיר ואין תשובת פלא, כפי שאני כל הזמן אומרת. אני יודעת שזה תלוי בתרגול שתעשי עם עצמך כל יום להימנע או לאכול במינון מועט דברים שבעיניך נתפסים כאסור ולאט לאט להחזיק מעמד מולם . הלא ברור שהרעב לא קשור בהם וחלק מלהשביע את הרעב הזה הוא להזין אותו מדברים אחרים, התעסקות אחרת שלא קשורה באוכל, כמו כתיבה, מפגשים, יצירה, פעילות או עניין כלשהו שימלא את החלל החסר. הטיפול מאפשר לך לזהות. הוא מאפשר לך לאורך זמן להבין מה קורה לך לפני הרגעים האלה שאת רוצה לאכול אוכלת ומקיאה.... אל תוותרי על טיפול זה לוקח הרבה זמן סבלנות...... המון אהבה הילה

לכל בנות הפורום, ולמנהלת הפורום המקסימה רק רציתי לומר, שאני קוראת את התכתובות שלכן כאן, ואני מחוזקת ומעודדת כל פעם מחדש. כולכן מדהימות, ואני מקווה שאתן מבינות את העוצמות והכוחות שיש לכן, שלרבים כל כך אין. לא כל אחד יכול לעבור את מה שאתן עברתן ועוברות, צריך תעצומות נפש לשם כך, וזה בכלל לא משנה באיזה שלב של מחלה אתן נמצאות. אני מאלחת לכולנו לשנה החדשה, למצוא את הכוח שלנו והיכולת שלנו, להתמודד עם מה שקשה לנו, גם אם זה אומר רק להודות בזה שיש בעיה ולהושיט יד לעזרה, לחיבוק ולתמיכה. אז שתהיה לכולנו באמת שנה קסומה, עם התחלות חדשות וצעדים ראשונים לעבר החיים הטובים שמגיעים לכל אחד מאיתנו! המון אהבה ליאת

ב"ה שנה קסומה גם לך הרבה אהבה :-) הילה

נעים מאוד לכל הבנות....רציתי לשאול האם יש כאן בנות שמוכנות לפרסם תמונות שלהן? אם זה יותר מדי חדירה לפרטיות אז אני יבין.. פשוט אני חושבת שאחותי אנורקסית...היא לא אוכלת כלום!!!ממש ממש כלום אבל רק שאנחנו נגיד הולכים לארוחות משפחתיות או ארוחות עם הרבה אנשים אז היא דווקא כן אוכלת..לא יודעת זה מאוד מוזר.. והיא נראת מאוד מאוד רזה...אז רציתי לראות אולי תמונות של בנות אחרות עם הפרעות אכילה שאני יוכל להשוות (לא בקטע שלילי של השוואה אלא בשביל עצמי....אם היא נראת כמוהן)...או אולי לשמוע סיפורים של בנות אחרות משהו....גם הייתי רוצה עזרה לדעת איך לפנות אליה ולדבר איתה עלזה כי בכל פעם שאני מדברת איתה על זה היא צוחקת עליי...והולכת..כאיול אני מדברת שטוויות! מה אני יכולה לעשות?איך אני יעזור לה? דרך אגב היא בת 18 אני בת 14 וחצי!..

החשיפה יקירה זה משהו גדול מאיתנו!! עצם הוידוי בהפרעה והשותפות בבעיה במסגרת הפורום זה ענק..אבל תמונות זה יותר מדי..לדעתי גם זה לא נתון להשוואה יקירה..יש כללים מובהקים לחולה באנורקסיה והידרדרות והימנעות מאוכל..שקרים וכו'..אין צורך בתמונות לחילופין אם מישהי תרצה להיפגש..מוכנה להזמין אותה אליי ולדבר על מנת לעזור וולתמוך באמת מכל הלב.. זה ממש להציל נפש!! ואני יודעת כמה זה קשה.. תמיכה הוא דבר חשוב..השאלה אם היא רוצה בכך ומוכנה לעזור לעצמה ובראשית כל הבראשיתים להכיר בכך שיש לה בעיה!! לשירותך דינדין..

זהו שאני לא יודעת נורא קשה לי לדבר איתה עלזה כי ממש מתחמקת מלדבר איתי על הנושא של האוכל! בגלל זה בעצם הגעתי לכאן!בשביל שמישהו יגיד לי איך לפנות אליה ובאיזה דרך אני יוכל לגרום לה לדבר על זה בגלוי...אם זה באמת מה שזה

אני מצטערת ללת לך עוד תגובה מאכזבת... אם אחותך אכן אנורקסית,הסתכלות בתמונות לא תגרום לה סלידה, אלא רצון עוד יותר להראות כמו אותן בנות ואלי אף יותר גרוע..זה לא בהכרח יעזור, יש יותר סיכוי שזה יחמיר את מצבה, לפחות ברמת השאיפות להיות רזה. נשמע מוזר?.. אנורקסיה היא הפרעה מסובכת.. ואם אכן אחותך חולה, היא צריכה הרבה עזרה בשביל להציל אותה, עזרה שלא בהכרח אחות יכולה לתת.. כדאי אולי שתדברי עם אדם מבוגר שמכיר אותה ואת סומכת עליו- הורים, דודים, מורה וכו'. אני משערת שאת יודעת למי את יכולה לפנות. מה שכן, בתור אחות, זה פשוט להיות אחות- אני לא ידעת מה טיב היחסים שלך איתה, אבל בשבילי אחות זה אומר, אוהבת, חברה טובה, מקשיבה, לא שופטת, ומנסה לגרום לך להרגיש טוב עם עצמך. וכדאי לא לדבר איתה הרבה מדי על ענייני אוכל, השמנה, דיאטה וכד'.. פשוט לאהוב ולקבל. וכמובן לפנות לעזרה כלשהיא.. גם אם היא מצהירה היא לא רוצה ולא צריכה עזרה, אם המצב הוא באמת כזה, בסוף היא תודה לך.. מקוה שעזרתי לך יותר מתמונה,ואם אפשר לעזור עוד, נשמח.

ב"ה ועלי את החשד בפניהם אגב יכול להיות שהיא מקיאה בנוסף לכל אחרי ארוחות של אירועים אני לא חושבת שמעבר למה שהבנות כתבו את תוכלי לעשות עוד זו בחירה שלה ולצערי המעמד שלך ביחס לעניין לא יגרום לה להתייחס ברצינות לדבריך משהו בסגנון :" אני הגדולה.. מה את מבינה?!"...ולא מפני שאת לא באמת גדולה מהחיים אם זהמפריעלך ואת שמה לב בעיני זו גדולה ענקית שתשרת אותך בעתיד לא מעט. התערבות של אדם בוגר כן עשויה לעזור השאלה שלי אם היא תמיד היתה רזה או שההתנהגות שאת מציינת היא למעשה ביטוי של הזמן האחרון? את לא תוכלי להשוות באמצעות תמונה של מישהי אחרת אם המצב שלה רע או לא יש מצבים שבנות לא נמצאות בתת משקל והם במצב רע מאוד, כך שאין זה בהכרח מדד. הכי חשוב שתערבי את ההורים ושהם יפנו לעזרה כלשהי קודם כל כדי לאבחן מה יש לה ובהתאם טיפול שיתאים לה. בהצלחה המון אהבה הילה

אני כבר ממש מתייאשת הבטריה שלי נגמרת.. אני מרגישה כאילו אין לי מי שיכול להבין אותי ועל מה אני מדברת.. הפסיכולוג שלי הפנה אותי לפסיכיאטרית לאיבחון על מה המצב שלי... אמר לי שנחכה בינתיים עם תל השומר או רמבם.. זה העדיפות האחרונה שהמצב ממש גרוע... הפגישה איתה עולה 550שח פגישה ראשונה ואחכ 450שח! ואני גם ככה משלמת לפסיכולוג160שח כל שבוע! ומה יהיה עם דיאטנית גם עוד כמה מאות שח... אין לי כל כך הרבה כסף לזה...! אני ממש לא יודעת מה לעשות... יש לי תור לתל השומר שבוע הבא... עוד לא ביטלתי.. בא לי לבטל ופשוט לשכוח מהכל...

הטיפול עוזר לך? יש שיפור? זה המון כסף.. ממליצה על דניאלה גריין ראי הודעותיי הקודמות!1 לוותר לעולם לא אפילו בשביל כסף!! אבל אפשר למצוא אלטרנטיבה אם רואים שטיפול כזה או אחר לא משפיע ולא מקדם..יש לראות מה קורה מן הערכת מצב..!

ב"ה יש באיכילוב טיפול שמשלב הכל ללא תשלום אני ממליצה לך בחום רב לפנות אליהם התנאי להצלחת הטיפול הוא בהכרח קשור ברצון שלך בסבלנות שלך ובהתמדה שלך גם אני וכל אחד אחר שרצה מאוד להחלים השקיע הרבה מאוד כספים שאין אני יכולה לומר לך שגם אני הוצאתי הרבה מאוד על טיפול אבל רציתי להחלים וזה עזר. תפני לאיכילוב בהנרייטה סולד 13 036974707 בהצלחה והמון אהבה הילה

תקשיבי, נכנסתי לאיזה אתר על מתגברים..או לא יודעת מה.. ויש שם ווידאו שלך. אני רוצה לראות אותו אבל זה עולה כסף!!. כתוב באתר שאם נרשמים אפשר לראות 8 סרטונים חינם! נרשמתי ואני לא יכולה. מה יש בסרטון הזה?? יש מקור אחר שבו אני יוכל לראות אותו?? [ללא תשלום?] תודה **חמודה**

ב"ה http://realovercoming.co.il/emall/content.asp?cc=55563

לראות יותר קשה מלקרוא את הסיפור שלך. מדהיםםםםםם מפחידדדדדדדדדדדד זה לא גרם לי להזדהות זה גרם לי לפחדדדד אמאלההה אי אפשר לצאת מזה ישר?! כאילו, אם מאשפזים אותך, אומרים לך יש לך הפרעות אכילה. למה את לא מתחילה לאכול? אני לא מבינה את זה... אם היו אומרים לבת שלי שיש לה הפרעות אכילה הייתי לוקחת אותה לבורגראנץ' דוחפת לה מיליון המבורגרים! כמו שאומרים לבנאדם שצריך לעשות לו צנתור כי הוא עישן-באופן אוטומטי הוא יפסיק לעשן לא? את יודעת מה נראה לי שקרה לך?? -כמו שקורה לי עכשיו. את התמכרת לאנורקסיה!. אני יגיד לך מה קורה לי- אני התמכרתי לשטויות האלו. לא שיש לי את זה חלילה אבל אני לא מפסיקה לחשוב על זה לדבר על זה לקרוא על זה!. וזה יוצא אפילו בטעות. לחברות שלי כבר נמאס לדבר איתי על דיאטות כל היום כי אני טוחנת להם בשכל. אני כבר ניסיתי להוציא את זה מהמוח שלי אמרתי לעצמי: אני ל ידבר על זה יותר לא יחשו לא יחקור-כלום!. אבל לא הצלחתי!. יש לך אולי שיטה איך "להיגמל" מזה?? זה כמו סמים- זה רע מאוד, ואתה יודע, אבל אתה חייב... נ.ב בתמונה פה בפורום את נראית ממממש שונה לעומת הווידאו **חמודה**

אני חייבת עזרה, אני כבר קרוב לשנתיים בטירוף של הקאות.. זה בא והולך ובשנה האחרונה זה ממש מחמיר.. אני כל פעם מחילטה שאני מפסיקה, קוראת ספרים על ערך עצמי וריפוי עצמי למינהם, ונופלת שוב. עד יום שבת האחרון לא הקאתי שבועיים רצופיים , חשבתי שאני כבר על דרך המלך, וממש שמחתי ביום שבת חזרו הבולמוסים האדירים וההקאות מיום שבת ברציפות! אולי זה מתח של החיים (בעבודה) אולי זה בגגלל שראיתי שלא ירדתי במשקל ואפילו עילתי אני כבר שוקלת 63 ואני בסה"כ 160, אני כבר לא יודעת מה לעשות! כלום לא עוזר לי! וניסיתי כבר כמה טיפולים!! דנידין, אני אשמח אם תספרי לי איך נגמלת?... וגם פניתי לדניאלה גרין, אבל אין לי אפשרות לטפל אצלה מבחינת גישה אליה וגם המחיר שהיא גובה יקר- למרות שהיא מדהימה! בנות , דנידין חברות יקרות ספרו לי מה עזר לכן להפסיק להקיא?? אני מבקשת מכל מי שיכול לעזור לי- לתת לי כל עצה.... לפני שאני נרדמת כל לילה אני עוצמת עיניים ומתפללת במעמקי ליבי שלא אקום בבוקר. עזרו לי! א

ב"ה לאור כל מה שאני כבר יודעת עלייך אני מצטערת מאוד שזה מצבך היו תקופות בחיים שלי בזמן המחלה שהאמנתי שאפשר לנצח את זה לבד החיים הוכיחו לי שזה מסובך מידי שגם ככה הסיבות למחלה וההסתבכות שלה מורכבות מאוד. לא תמיד יודעים איך בכלל זה קורה, מתי זה קורה. בינתיים עוברים הימים, המחלה מחמירה ואת עשויה להיות בסכנת חיים אני בספק אם את לא עכשיו. אני מצטערת לאכזב אותך אבל רק מסגרת טיפולית טובה תוכל לסייע לך בזה אחרי הכל את רוצה עזרה ואין שום סיבה שהיום יותר מתמיד לא תגשי לקבל אותה. אולי זה לא מה שרצית לשמוע אבל זה הכי נכון שיש ורק דרך טיפול, כך לפחות אני חושבת תוכלי לזהות בפועל מה מפיל אותך ומה את יכולה לעשות ביחס לעניין. נשיקות יפה והמון המון אהבה בהצלחה אשמח לשמוע ממך הילה

בראשית..אאחל לך שתזכי לאזור את כל כוחותייך ולעבוד קשה בכדי להירפא.. וזו אינה קלישאה או גחמה..מתוקה שלי הדרך להחלמה היא בעבודה קשה עם עצמך בלבד.. קודם כל ספרי..מה היה בשבת שגרם לך לרצות לבלוס מה הרגשת? קרה אירוע חריג? לחץ? מסיבה? פגיעה ? מה תהיי אמיתית וחישבי בדיוק מה קרה!!! זו הדרך!! היא אינה פשוטה עלייך ראשית לקבל את העובדה שההחלמה אינה קלה וכמה זמן ייקח תלוי בך ובמוכנות שלך להתמודד עם בעיות בדרך אחרת יש גם מה שנקרא "גלגל חוזר" שזה בעצם דפוס התנהגות שעיצבנו לנו במוח ועל פיו נוהגים לדוגמא: כל פעם שכואב לי אני אוכלת שוקולד או איך שאני באה הביתה זורקת את התיק וניגשת למקרר כל יום כל יום עד שזה הופך מנהג.. תראי הבירור הוא מעמיק צריך לבדוק בדיוק באילו מצבים את פונה לאוכל איזה חור את מנסה למלא באוכל במקום להכיל ...כאב, אובדן, עצב, אפילו שמחה..שבי עם עצמך תעשי שיעורי בית..האוכל הוא רק סימפטום..אני רוצה לומר לך שהיום לאחר עבודה קשה ולא וויתור לעצמי אני אוכלת הכל בלי בעייה והאכילה שלי לא נתמכת באירועים שעוברים עליי..וזה כייף אדיר..בעיות יש כל החיים רגשות..צריך להרגיש אי אפשר למנוע ולהתעלם..מתוקה שלי לעבודה להתמודד!! הייתי מציעה שתתיעצי עם הורייך וכן תלכי לטיפול היות וזה מאוד חשוב זה החיים שלך!!!וזה העתיד שלך אל תבזבזי זמן יקר כמוני עשי זאת בעודך בת 22..את חייבת וקחי בחשבון שזה לא ביום אחד יהיו נפילות פה ושם אבל לאט לאט הם יעלמו על תכעסי על עצמך שהקאת אל תבקרי את עצמך..כי לא יכולת עדיין להתמודד יבוא יום אם באמת תרצי ותראי שאת כבר לא תרגישי אפילו צורך לגשת לזה תאמיני לי במה שאוכל לעזור לך אעזור יקירה..ותבדקי אם דניאלה יכולה לעשות אולי הנחה.. בכל מקרה אני כאן..מקשיבה לך ומוכנה לעזור לך.. נשיקות היי חזקה ותמשיכי הלאה אל תגידי לעצמך זהו אם הקאתי אמשיך ..אל תעשי זאת לא נורא אם הקאת תמשיכי הלאה ותרשמי מה הרגשת על מה חשבת מה חווית לפני הגישה לאוכל!! כך תלמדי על עצמך המון דברים.. נשיקות ובהצלחה תמיד לעזרתך דינדין

מתוקה, קודם כל אל תתייאשי. יש כאן ובחוץ הרבה אנשים שיצאו מזה, והתחילו את החיים שלהם מחדש. אני יודעת כמה זה קשה ונוראי להיות בתוך זה. אני יודעת עד כמה אי אפשר לראות פתרון. אני נורא מזדהה עם מה שאת אומרת, הייתי שם. אבל בדיוק. אני מכירה את הניסיון הזה לעזור לעצמנו, לפעמים מתוך אמונה שאולי אף אחד לא יוכל לעזור, לפעמים מתוך בושה ומכל מיני סיבות אנחנו בוחרים שלא לפנות למישהו לעזרה ומנסים לעזור לעצמנו. הבעיה במחלות מהסוג הזה, שאנחנו לא יכולים לעזור לעצמנו לבד. בסופו של דבר, זה מאד נכון שאנחנו אלו שנעשה את העבודה בסוף, אבל לבד לא נצליח. נוכל להרים את עצמנו קצת לכמה ימים אולי אפילו שבועות, אבל יש שם משהו הרבה יותר בסיסי, שמביא אותנו לחזור ולעשות זאת שוב ושוב. לפעמים זה נראה כאילו זה גדול עלינו, כאילו יש שם משהו חיצוני שמחליט עבורנו. ואולי אפילו במידה מסויימת זה נכון. המחלה הזו שולט בנו, ולכן כל השכל וההבנה והספרים לא יפתרו את הבעיה. הם יעזרו זמנית אבל לא יפתרו אותה. הסיבה שמפנים אותך שוב ושוב לטיפול, היא כי בטיפול המטרה להכנס לבסיס, לראות מה יש שם הרבה לפני האוכל וההקאות. אבל לבד אנחנו לא יכולים לראות את זה. אם היינו יכולים, המחלה לא היתה מתפרצת מלכתחילה. המטרה של המטפל (או המטפלת) היא לקחת אותנו ויד ביד להכנס פנימה ולראות מה יש שם, שמביא אותנו לעשות שוב ושוב את מה שמזמן כבר החלטנו להפסיק. ולשם לא נוכל להגיע לבד, לא משנה כמה חזקים, אינטליגנטיים ומבינים אנחנו. אני מאחלת לך שתמצאי את המטפל או המטפלת שיתאימו לך. אל תוותרי. זה אולי עולה כסף, אבל לחיים שלך אין מחיר. מה זה משנה כמה כסף "תבזבזי" על טיפולים, אם היום את לא רוצה לקום בבוקר? איזה טעם יש לכסף שאת "חוסכת" על טיפולים כשמבחינתך אין טעם לחיים שלך? אין שום מחיר שהוא שווה ערך לקבלת החיים שלך מחדש. זה שווה כל אגורה. המון אהבה והמון הצלחה שולחת לך הרבה כוח ליאת

מישהו יכול לעזור לי?????? אני אמורה לעבור בדיקת דם כללית..... אני מקיאה כבר זמן מה....(שנה וקצת....ליתר דיוק)... אני מאוד רוצה לעשות את הבדיקה...אולי זה גם קצת "יפקח לי עיניים..." , קצת יפחיד אותי.....ויעיר אותי.... אבל הבעיה היא שאסור אסור אסור שיגלו שאני מקיאה!!!!!! אני לא יודעת מה לעשות!!! מצד אחד אני יודעת שאם אעבור את הבדיקה זה יעזור לי.(מבחינת הנזקים...ככה אהיה מודעת לנזקים....וזה ירתיע אותי קצת...או משהו כזה...)...מצד שני אני גם יודעת שאם יש סיכוי שיגלו שאני מקיאה דרך הבדיקה.....אני פשוט לא אעבור אותה!!!!! עזרו לי בבקשה......... תודה...

אפשר לומר לך במילים קצרות: הבדיקות דם אינם אומרות אם יש לך בעיה או שלא כי הבדיקות אצלי יצאו במצב מצויין ואפשר לומר מאז שידעתי שאני אעבור את הבדיקות דם הייתי אוכלת דברים עם מלחים כמו זיתים מלפפונים חמוצים וליתר דיוק אוכלת טיפה וכמובן מפוצצת את עצמי בסוכרים עד השעות הקטנות של הלילה אז אני אחרי מעל 10 שנים (שנתיים אחרונות חסרות מעצורים של הקאות ואי אכילת מעל 200 קלוריות ליום ומקיאה -אבל לפני 5 חודשים השמנתי קרוב ל10 קילו ואני רואה הכל אחרת שהאוכל זה לא מה שאני צרכה להתעסק איתו כי יש חיים ללא ההפרעה וללא ההקאות והכי הכל ללא אנה מיה ... ) במצב כזה או אחר ואפשר לומר שהרסתי לעצמי את הגוף כי אפילו שהייתי בתת משקל הבדיקות הדם שלי יצאו במצב תקין לחלוטין ולדעתי אם יכולים רק לחשוד שאת מקיאה אם רמת הנתרן בגוף שלך נמוכה לכן תאכלי דברים עם מלחים ואולי קחי ויטמינים של דיסן ויטמין סי וB12 'B6 לא מבטיחה שזה יועיל כי אני אפילו בתת משקל ותת תזונה הבדיקות שלי יצאו טובות! שלך דניאלה שנה אזרחית טובה ואולי תראי את האור שללא המחלה...

היי... אני כבר שנה בצימצומים גם אומנם אני לא מקיאה אבל משלשלת בטירוף לפעמים בכל מקרה.. אני לא מאמינה שאפשר לראות את העובדה שאת מקיאה בבדיקה פשוט אולי יראו חוסרים כלשהם כי את מקיאה את מה שאת אוכלת אז כאילו שום דבר לא מספיק להיספג בגוף שלך... לי יש מחסור מדהים של B12, אז עשיתי המון זריקות כואב בתחת כמו איזה זקנה ועכשיו לוקחת כדורים ומולטיויטמין. חוץ מזה הבדיקות שלי יצאו די תקינות.. מוזר שהכולסטרול שלי יצא יחסית טוב בהתחשב בעובדה שאני בקושי אוכלת ביצים, לא אוכלת מוצרי חלב ובשר.. ומישהו לא מזמן אמר פה שבתת תזונה אנורקסיה הכולסטרול גבוהה מאוד.. טוב הבדיקות שלי היה לפני כמה חודשים... בכל מקרה השורה התחתונה שאולי תקחי ויטמינים שיהיה לך כוח ואנרגיה קצת בהצלחה עם הבדיקות!

את תוצאות הבדיקות, כך שיצאו תקינות. עדיף שיצאו לא תקינות ואז הרופא ינסה לחקור איתה את הדבר ואולי, רק אולי, היא תמצא בעצמה די אומץ כדי לספר לו ולהתחיל לקבל עזרה.

אני מצטערת אם מה שרשמתי היה נשמע כאילו לבלף את הבדיקות דם... מה שרציתי להמליץ לך ל"אולי מחר" זה שתיקחי ויטמינים שיהיה לך קצת אנרגיה בגוף.. את בטח עייפה מאוד.. אני עייפה כל הזמן למרות שלוקחת ויטמינים! זה ממש קשה לספר לאנשים.. אני בתחילת התהליך.. יש לי פגישה עם פסיכיאטרית שבוע הבא לאיבחון אם צריך מה לעשות הלאה... תעשי את הבדיקות דם כדאי לך מאוד לפני שתפגעי בעצמך עוד יותר.. לי יש רמת B12 ממש נמוכה.. זה גורם לתופעות לוואי במחזור, שיער, עייפות, אי ריכוז ועוד... יש תופעות הרבה יותר קשות נוירולוגיות.. אז נראה לי קצת חבל להגיע אליהם ולכן בכל זאת כדאי לקחת ויטמינים! וחוץ מזה הבדיקות הן לטובתך אולי סוף סוף מישהו יגלה משהו בך וינסה לשלוף אותך החוצה... מקווה שזה מה שאת רוצה.. זה מה שאני מתה שיהיה למרות שזה ממש קשה! שיהיה לך בהצלחה!

שלום, חברה טובה שליבת 30 חולת אנורקסיה מגיל 14, והיתה מטופלת כל השנים אצל פסיכולוגים ובתרופות פסיכיאטריות( נוגדות דכאון). לפני מספר שבועות הפסיקה בפתאומיות את לקיחת התרופות והודיעה לכל המקורבים ולפסיכולוגית שלה שאין לה יותר כוחות להלחם. היא הרימה ידיים. ונראה כאילו היא פשוט מחכה שהכל יגמר... היא לא מעוניינת בשום עזרה, לא בטיפול לא בשיחות ולא בתרופות. האם אשפוז יוכל לעזור לה? או רק יאריך את סבלה? אנחנו נואשים ורוצים להצילה

ושוב אנא עזרו לי, המצב נואש... האם מישהי יכולה לספר על אישפוז שחוותה ועל שיפור בהרגשה בעקבותיו???

אני רק יכולה לומר לך רק עם רצון של החולה זה יכול לעזור לדוגמא אני ואחותי חולות באנורקסיה טיפ תדברו איתה על מה שכואב לכם ותבכו זה עוזר.. דניאלה

היי! יש לי שאלה בבקשה חברה שלי טוענת שהפרעות אכילה דופקות את מערכת העיכול כלומר כאבי בטן גזים נפיחות וכו... וככה גם נדפקת הדרך או הצורה שבה אנחנו אוכלים? יכול להיות ככה? תודה!

ב"ה הרבה פעמים מנגנון שובע רעב נדפק רק אחרי התנהגות סדירה בהזנה אפשר להגיע חזרה לאיזון אבל לא תמיד אני עד היום לא מרגישה רעב ואוכלת לפי שעות. שתביני אני כבר שנתיים אחרי הפרעות אכילה ועד היום יש לי שעות שאני אוכלת בהן ואם אני מפספסת לא הרגשתי שאני רעבה בגלל זה. אבל זה גם תלוי בשנים שאת חווה את זה אני מניחה שאחרי שנהשנתיים אפשר לחזור לאיזון אם מבריאה מזה אחרי 20 שנה אני לא יודעת כמההגוף יכול לחזור לעצמו. עדיין זה לא אומר שלא כדאי יהיה לטפל כדאי ומומלץ!!!! המון אהבה ליטל

שלום :) שמי יעל, אני בת 17 וכן, סובלת מהפרעת אכילה. מאוד סובלת. ואני יודעת שאני לא צריכה לתת לזה להימשך, שעליי לעצור את זה כאן ועכשיו. כמה שיותר מהר. אבל.. (תמיד יש אבל, מה חשבתם?) זה מפחיד אותי נורא. לא בקטע של להתמודד עם עצמי. לענות על השאלות שהתשובות עליהן בוודאי יכאיבו לי כאב בלתי נסבל.. לזה אני מוכנה בכל מאודי.. הבעיה היא ההורים שלי בעיקר. אני רוצה לקבל טיפול פסיכולוגי, אבל אני רוצה שזה יהיה דיסקרטי. אני לא רוצה להדאיג את ההורים שלי יותר מדי. יש להם מספיק דברים לדאוג בגללם... אני יודעת שזה יאכל אותם מבפנים ודיי - הכאבתי להם מספיק בחיים האלה. לא רוצה יותר... ויותר מאשר לזה שלי מגיע להיות בריאה, להם מגיע שתהיה להם בת נורמלית שתביא להם נחת, אור וגאווה. מגיע להם! בקיצור, הייתי רוצה למצוא טיפול פסיכולוגי שיכול להישאר חשאי, בלי ידיעת ההורים ושגם לא יהיה יקר מדי כי אני זו שאצטרך לממן אותו... יש כזה דבר? ועוד משהו שמפחיד אותי זה ליידע את הצבא על זה שיש לי הפרעת אכילה כי אני חוששת שזה יפגע בסיכויים שלי להגיע לאן שארצה, חוששת שדלתות ייסגרו בפניי. ממתינה לתשובה בקוצר רוח... כי ת'אמת שאוזלים לי הכוחות הנפשיים אט-אט ואני לא רוצה לשקוע יותר עמוק. תודה מראש... ואגב, הילה... קראתי את שכתבת במכתב הפתיחה וזה שימח אותי כל-כך. כל הכבוד לך על שנלחמת ולא ויתרת והתחלת סוף-סוף לחיות את החיים שמגיעים לך :)

היי יעלי! אני כל כך מבינה אותך! גם ההורים שלי לא יודעים כלום גם ככה יש להם מספיק צרות משלהם.. "המזל שלי" הוא שאני גרה מרחק של שעה וחצי נסיעה מהם... אבל יעלי זה כל כך קשה אני כבר מתה לפלוט את זה החוצה ופשוט להגיד לאימא שלי יש לי בעיה.. ואיך לא שמת לב... חברות שלי אומרות שאם משתפים את ההורים לא משנה מה זה עובד קל יותר ותאמת התחלתי לראות את זה אצל חברה שלי אחת.. כמה שהם תומכים בה! לגבי הצבא אין לי מושג מה להגיד לך.. אולי תתחילי טיפול ותשאלי זאת כשאלת פתיחה חשובה.. מה שאני יכולה להגיד לך שזה מטרף אותי בעבודה.. לא קל בכלל.... שיהיה לך המון בהצלחה! ותחזקי מעמד!

שלום מתוקות ונפלאות.. גם אני בהיותי חיילת הייתי עם הפרעת האכילה שלי בולמיה - אנורקסיה אני מבינה את הרצון שלכן כביכול לא "להכביד " על ההורים אבל אני בטחוחה שבתוך תוככן כן הייתן רוצות את התשומת לב והתמיכה של ההורים והאמת?! שזה חלק מתהליך הריפוי וההחלמה להכיר בכך גם אם יקבלו את זה כלא מובן זה למענכן!! שנית- אתן חייבות קודם כל לעצמכן לפני "המושלמות" והבת הבסדר" של ההורים מה איתכן? לכן לא מגיע לחיות טוב? בריאות? הנאה? מגיע ועוד איך!! ולכן בשלב ההתחלתי שבו עם הוריכן ספרו תבכו תוציאו זה ישחרר משהו מאוד מעיק ותזקו לתמיכה שלא חשבתן שתהיה ..ובנות?!! היי?! אתן הילדות של ההורים אנחנו בני אדם כאלה נבראנו לא מושלמים?!! יש דרך טיפול רק תחליטו מעכשיו וכן לספר זה הכי חשוב בעולם!! בצבא טופלתי אצל קבנית נפלאה בקריה בת"א ולא התביישתי למרות שהיא לא כל כך עזרה לי למה?? כי עדיין לא רציתי בתוך תוכי לעזור לעצמי הבוץ היה נוח לי ...לברוח להפרעה במקום להתמודד עם רגשות מעל פני השטח..וטופלתי בגיל 25 בזכות רצוני שלי והבראתי לחלוטין!! כדאי לכן להתחיל עכשיו חיים שלמים איבדתי ובזבזתי והייתי ב"שיט" אז...קחו עצמכן ביידים אתן יכולות!! נשיקות והמון הצלחה דינדין דרך אגב אני כבר סיפרתי בעבר שטופלתי אצל דניאלה גריין - כתבה את הספר נשים ואוכל..מדהימה!! אם תרצו ליצור עימה קשר הטלפון054-2230058

ב"ה אתן יכולות לקחת אחריות רק על עצמיכן ההורים דואגים לעצמם הם הביאו אתכן לחיים ומן הסתם הורים יודעים שקורים דברים וזה חלק ממה שקורה בהתבגרות שלנו, בגדילה ובהתפתחות האישית של כל אחד מאיתנו אתן לאיכולות לעולם לדעת מה הם ירגישו מראש אם אתן רוצות בעזרה אין שום סיבה שלא תקבלו אותה ותופתעו לגלות ששיתוף כנה יכול לעזור הרבה מאוד. אמא תבלע את זה.. היא יותר חזקה ממה שאתן חושבות ואולי לא אבל אתן לא תדענה עד שלא תנסו בד"כ האימהות שלנו יעזו הכל כדי לעזור לנו גם אם זה לא יהיה מושלם וגם אם זה לא יהיה בדיוק כמו שציפינו אבל זה תנאי הכרחי במיוחד בשלב הזה שלך יעלי לקבל עזרה. אל תבזבזי על זה אנרגיה "מה היא תרגיש..." אלא מה את יכולה לקבל מזה. יש בעיה ואת זקוקה לטיפול ומניסיון שלי ככל שנמנעים מלשתף הבעיה גודלת עוד ועוד עד שבכל מקרה ידעו. אז בשביל מה לדחות את זה...? זו מחלה שאפשר מהר מאוד לראות מה קורה ויש כאלה שלא רואים . עדיין יש הרבה הורים שרואים ואין שום סיבה כאמור שלא תקבלי עכשיו במידי את העזרה. אזרי אומץ החיים שלך יקרים לא אמרתי שזה פשוט לי לקח 3 שנים עד שביקשתי עזרה אבל קיבלתי בסוף פחדתי כמוך, עד שממילא כבר ראו ואז לא היה מה להסתיר גם אני חשבתי שאני יוכל לבד טעיתי! אלתחכי אזרי אומץ ודברי בהקדם עם אמא שלך. ספרי לי איךהיה המון אהבה יפות :-)

מזה היפותרמיה?איך אני יכולה לדעת אם יש לי אתזה?

ב"ה לצערי הרב אני לא מבינה בזה כלום אני מציעה לך לפנות בשאלה הזו לפורום של יוסף דיין הוא גם יוכל להפנות אותך לטיפול הולם חוץ מזה שהוא רופא מצויין! המון אהבה תרגישי טוב הילה

ואיך אני יודעת אם יש לי את זה?

ב"ה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/675

הי לכולם כאן. רציתי להגיד תודה לפני שאני נוסעת, בעיקר לך הילה... גיליתי את הפורום לפני קרוב לשנה, והרבה זמן רק קראתי ולא הייתי מסוגלת לחשוב על לכתוב משהו. אבל בפעמים המעטות שכן כתבתי זה הרגיש כל-כך טוב, והתמיכה היתה מדהימה. וזה כל-כך חשוב!! אני מרגישה הרבה יותר טוב בזמן האחרון. קשה לי מאוד להתמודד עם דברים אחרים בחיים שלי כרגע, אבל עם ההפרעת אכילה אני כבר לא מתעסקת כמעט בכלל. אני תומכת בגוף שלי כמה שאני מצליחה, כי בעצם אנחנו ישות אחת... ואני מאפשרת לעצמי להתמלא קצת, כי בעצם זה אומר שהנפש מתרפאה עכשיו. וכשבא לי לאכול אני אוכלת וכשבא לי מתוק אני מנשנשת. והכי חשוב זה לא לתת פתח לקול הכועס בפנים! כל מה שנכנס לפה בא מצורך כלשהו. וכל הצרכים הם אמיתיים והם טבעיים. זה מאוד קשה בהתחלה, אבל אני משתדלת לשנן את הדברים האלה עד שאני אאמין בהם בלב שלם. וככה גם כשאני נכנסת לדיכאון בגלל דברים שמפריעים לי בעצמי, ושקשה לי לשנות, אני מסתכלת לרגע שנתיים אחורה ורואה איזו התקדמות חשובה מתרחשת לאט לאט. כמה התחזקתי מאז. איך פתחתי את העיניים ואת האוזניים ואת הדרך אל הלב. אני טסה עוד יומיים. לזמן לא ידוע. ואני ממש שלמה עם ההחלטה הזאת. אני מקווה שלא יהיה לי צורך לכתוב כאן כשאני אחזור...... ואני מאחלת לכל מי שקורא את המילים האלה המון המון המון בהצלחה שתהיה שנה עם התקדמות חיובית ועם הקשבה אמיתית ובטחון עצמי וחיוכים ואמונה ובעיקר רצון לשנות ולחיות את החיים באמת בלי כיסויים והסתרות יש בריחות הרבה יותר קלות ובריאות וכיפיות מאשר אל ההפרעת אכילה הדפוקה.... ולמי שמפחד לכתוב כאן, אני יכולה להמליץ פשוט להתחיל פעם אחת. תודה הילה! באהבה. נועם.

ב"ה אולי תספיקי לקרוא אני רוצה לחזק אותך דעי וזכרי תמיד שזה תהליך באנו לפה כדי לגלות כל יום ולחיות כל יום את הייעוד שלנו זה טמון בדרך עצמה וככל שתלמדי לזהות ולהכיר את עצמך יותר אני מאמינה בך שיחול שיפור עוד ועוד עד שיהיה לך ביטחון מלא בעצמך ואין שום סיבה שזה לא יקרה הדרך הזו קשה מאוד אבל יש בה הרבה מן החיפוש וכל יום יש בה תגליות וניסים לא מעטים בדיעבד לאחור כמה שהיה קשה תמיד היו זמנים שיכולתי לעשות יותר אפילו שעדיין הייתי חולה. זה תמיד היה אחר. זכרי כל יום הוא עוד צעד לקראת הדבר השלם היום אני מבינה שהדבר השלם הוא בכל דבר זה לא תמיד קל, זה כמעט אף פעם לא קל אבל תאמיני שזה אפשרי. אני שמחה שאת מתרחקת תמיד בהתרחקות יש לנו הזדמנות לראות דברים אחרים שכשאנחנו שוהים בהמולה אני מתקשים לראות. אני מאחלת לך שתשובי אלינו עם המון הבנות חדשות ואולי זה עוד יקרה (אני בטוחה שכן) שלא תזדקקי להפרעת אכילה יותר. תתחזקי ... שיקרו לך הרבההפתעות נעימות המון אהבה יפה שנה טובה טובה טובה בהצלחה הילה

חח טוב.. החלטתי להפסיק עם השטויות.. שאני חלילה באמת לא היה אנורקסית.. שלא יבוא לי איזה מצב משבר או איזה סיפטום.. אני יודעת מה?.. אחותי אמרה לי שיכול להיות שאני באמת אנורקטית. נהייתי כחולה אדומה וסגולה והחלטתי שאני יותר לא בשטויות האלה!. אני מרגישה שאני כבר אוכלת יותר מדי בימם האחרונים, כבר בא לי להקיא.. [לא, לא להקיא בכוונה.. כאילו.. מרוב אוכל..חחח] אני באמת לא רוצה להכנס לעולם הזה. זה לא מדבר אליי, ולא שייך לי, ואני צריכה לצאת ולעזוב את הבולשיט. למרות שקשה לי להתנתק מהמחשבות. כל מה שאני עושה ולא עושה מתקשר לי להפרעות אכילה! ממש!. אפילו כשאני קוראת עיתון נוער, אני רואה על זה פתאום כתבה. זה לא יוצא לי מהראש. אני בשלבים... בהצלחה לי :-] לוב יו המוןןן ושנת 2006 מוצלחת! **חמודה**

אני ממש מזדהה איתך! גם אני מנסה לצאת מזה, זה לא אני , לא שייך לי. לא רוצה להיות כזאת בכלל..... אבל..... כל הזמן אני חושבת על זה, מחפשת כתבות על זה... זה ממש מרגיז!!!

דווקא אצלי זה הפוך....אני מרגישה סוג של ייחודיות שאני שייכת לאנשהו... שאני לא כמו כולם... עצוב... : - (

וואו אני ממש מבינה את כולכן... מי שאמרה לי שקצת התחרפנתי זאת הייתה חברה שלי שפתאום גילינו המון משותף והיא עכשיו מאושפזת בתל השומר... מצד אחד כבר נמאס לי מהשטויות שאני עושה ועוד מאחורי הגב של חבר שלי שהוא נמצא בחדר השני! ואחכ אני באה אליו ממררת בבכי על מה שעשיתי... זה ממש מרגיז! אבל מצד שני כאילו התרגלתי זו איזה מן שליטה על חיי ואני מכירה אותה כבר המון זמן ולמדתי לחיות עם זה... זה קשה להגיד לא בכל הכיוונים אבל זה מקנה הרגשת ביטחון כלשהי.. מוזר... נקווה שיום אחד השליטה הזו תהפוך לשליטה אולי בצורה טובה יותר... בהצלחה לכולן!

הילה, יש דברים שאני רוצה לכתוב לך אבל אני לא רוצה לכתוב שכולם יראו... ראיתי שיש ילדים שמתכתבים איתך דרך האימייל, אפשר גם??? פליז.... זה יהיה לי הרבה יותר נוח.

ב"ה [email protected] אני רק רוצה לציין שאוכל להשיב לך רק ביום חמישי המון אהבה יפה :-)

הילה בבקשה תעזרי נמאס לי כבר מהחיים אין לי שום דבר טוב בהם! עכשיו יש חופש ןבמקום ליהנות כמו כולם אני כל הזמן בדיכאון, ואני כל הזמן לומדת ונמאס לי אני בכלל לא נהנית אני כל הזמן בבית ואין לי מצב רוח בכלל . בערך בחופש סוכות שלחתי לך הודעה ואת אמרת לי שכדאי שאני אלך לטיפולים והלכתי לטיפולים וזה לא עזר לי בכלום. עליתי קצת בערך פחות מקילו אני לא יודעת ממש כמה עליתי כי אני לא רוצה לדעת כמה אני שוקלת ואני ממש עצובה בגלל זה אני רוצה לרזות וכמה שיותר השבוע לא עמדתי בכלל בטפריט שהדיאטנית נתנה לי ואני פוחדת שיאשפזו אותי בבית חולים כי הרופאה באותה מרפאה אמרה לי שאם אני יירד אז כנראה שיאשפזו כי כנראה שהטיפול הזה לא טוב בשבילי ואני פוחדת . השבוע אני צריכה ללכת למרפאה אבל אני פודת שיאשפזו אותי כי בכלל לא עמדתי בתפריט מצד אחד אני רוצה לרזות ומצד שני אני לא רוצה שיאשפזו אותי ואין לי מושג מה לעשות ... לבינתיים אני מנסה לאכול כמה שפחות כדי לרזות אבל זה לא תמיד הולך לי כמו שאני רוצה כי ההורים שלי לוחצים עליי כל הזמן שאני יאכל . אני מרגישה רע כל כך כי החיים שלי כאלה עצובים ומשעממים......

ב"ה לחלק מאיתנו החיים הם זוועה אני גם לפעמים בסרט הזה ממקום אחר עדיין יש סיבה לקיום שלך ושלי כאחד ומה לעשות הם לא תמיד מובנים וטיפול לא אמור לעזור אחרי תקופה של חצי שנה?... שנה?.? כדי שהוא יעזור או יביא לקצה של חוט שבאמצעותו תוכלי לזהות דברים לעיתים לוקח כמה שנים טובות את הדואליות של לרצות לחיות נורמאלי ולא לרצות, אלא לרזות כל הזמן אני מכירה היטב וזה חלק מלהיות בהפרעת אכילה ולטפל בה. אני חוששת שעזבת מוקדם מידי אני מסכימה איתך שזה תהליך זוועתי, מורט עצבים ומתיש אבל אם תעברי את זה ותדעי לזהות בסופו של דבר מה מפיל אותך יהיה לך קל בהכרח לעצור את זה יותר ויותר אני מקבלת שזו תקופה מבאסת תני להלעבור ואל תהססי לחזור לטיפול אולי טיפול אחר???... זה לא עובר לבד אל תוותרי גם אם קשה לך ואם את מרגישה שאת רוצה לכתוב לי את מוזמנת ממש אולי זה יעזור במשהו המון אהבה יפה ואל תוותרי כל כך מהר... הילה

יש לי אלה ארני רוצה להרזות ואני לא יודעת אם לאכול ארוחות מסודרות ואז אני אולי יחזיק יותר מעמד ויהיו לי פחות בולמוסים של אכילה או פשוט לעשות כאסח וזהו?? הבעיה בכאסח שיש יותר סיכויים שאני יישבר מהר ואז יטחן והבעיה בארוחות מסודרות היא שזה הרבה יותר לאט. אני רוצה כבר לרדת כמה שאני רוצה ולגמור עם הדיאטה לת-מ-י-ד!!! איך כדאי???

ב"ה הכי לאט והכי קבוע לעולם בשום תחום חשוב להימנע מכאסח!!!! כל דבר שתעשי בקיצוניות מוליד כישלון לגבי הדיאטה בכלל אם הגוף שלך לא רוצה ברזון את לא תצליחי להחזיק בדיאטה וסביר להניח שרצי לבלוס מהר. לכן אני מציעהלך ללכת לתזונאית. לארגן תפריט שפוי ולעמוד על פיו בלבד עם בקרה של תזונאית מוסמכת. אל תעשי שטויות המחיר שלהן גבוה! המון אהבה יפה :-)

די נשבר לי!!!! בימים האחרונים עוד שמרתי איכשהוא, אכלתי ארוחות מסודרות ולא נשנשתי כמעט כלום.... היום אכלתי ארוחה אחת בצהריים ועכשיו אכלנו כל המשפחה וטחנתי!!!!!!!! אני מתה להקיא את הכול!!!! זה ממש קשה לי להקיא אבל אני חייבת!!!! אני לא רוצה להגיע למצב של לאכול כדי להקיא...... מה לעשות??????

ב"ה אם הקאת, הדרך לחזור לאיזון היא פשוט להמשיך כאילו לא קרה כלום ולהבטיח לעצמך שרק עכשיו את מנסה לשלוט בלי להקיא בלי לבלוס, רק עכשיו אם זה יצליח נפלא, אם לא תמשיכי כאילו כלום לא קרה וכמה שפחות לחץ סביב העניין ייטב בעבורך... המון אהבה יפה :-)