פורום הפרעות אכילה - תמיכה

איך עוברים יום בלי הבולמוסים האלו?! אני צריכה רק להצליח יום אחד ואני כבר ארגיש יותר טוב!!! זה כ"כ מתסכל...

ב"ה פשוט תמשיכי תנסי עד שתצליחי אני מחזיקה לך אצבעות המון אהבה יפה :-)

שלום, שמי יעל בת 28 ואני חדשה כאן. אני סובלת מאכילה כפייתית כבר מס' שנים אך בשנה האחרונה חלה החמרה והשמנתי בצורה קיצונית מאוד . כרגע אני מטופלת אצל דיאטנית ופסיכולוגית מזה כמה שבועות ועדיין לא ממש רואים תוצאות. ולכן החלטתי לקחת טופמקס . אני לוקחת מינון התחלתי וכבר תופעות הלואי קשות - חוסר ריכוז , בעיות בזיכרון ועייפות. לכן נראה לי שאצטרך להפסיק. אני מיואשת . נמאס לי לחיות במאבק תמידי ובחוסר שקט נפשי שכזה . הילה , ראיתי באחת ההודעות שיש הרבה טיפולים תוכלי בבקשה לפרט קצת יותר . כי עד עכשיו חשבתי שהטופמקס הוא המפלט האחרון. תודה יעל

ב"ה יפה לומר לך שאני לא מבינה.. לא אוכל לומר לצערי הרב עוד לא נולדה דרך קצרה לטיפול בבעיה. צריך להיות עיקביים מאוד עם הטיפול והוא לא תמיד מצליח. ולפעמים עוברים מאחד לשני כי זה חלק מהחיפוש אחר הנוסחא שתציל אותך ולא תוכלי למצוא אותה אם לא תחפשי אם לא תנסי.. רק אז תדעי מה נכון לך .. מה נכון לך!!!! ואין חוקים פה ולא כתוב בשום ספר מה נכון ומה לא אני אדם בשר ודם. אני משוכנעת שמה שעזר לי יכול לעזור גם לך אבל יכול להיות שאת תאמרי אחרת כי הדרכים שלנו שונות זה מזו. לא אומר בהכרח ששלי טובה משלך או ששלך טובה משלי זה רק אומר שהן שונות ואתיכולה לטעות ואני יכולה לטעות וזהחלק מללמוד עדיין אני יכולה לטעות וזהלא סותר את העובדה שאם אתרוצה לצאת מזה יהיה עלייך לחפש עם מלוא הנכונות והכוונה את מה שיעזור לך לצאת מזה הכי נכון הכי יעיל וטוב עבורך וזה בהחלט בגדר האפשר ואני פה לומר לך את זה יחד עם זאת אל תאמרי נואש אני את הטופמאקס לא נסיתי אבל אני מודעת לתופעותלוואי מאוד קשות של התרופות ואני יודעת שכל אחד מגיב אחרת לגמרי לכל אחת מהן. אי אפשר לקבוע שתרופהזו או אחרת באמת תשפיע עליך לכיוון הרזון לי היתה תרופה שמאוד עזרה אח"כ ירדתי יותר מידי במשקל ועוד נכנסתי למאניה ממנה מה שכביכול לא אמור לקרות קרה ותודה לאל שאני לא מתחת לערימת עפר, כי זה יכל להסתיים שם. מה אני אומר שאני כבר לאאמרתי פה מעבר לעובדה שמה שהוציא ואתי מהפרעות איכלה היתה הקינסיולוגיה מח אחד. אני לא באמת יודעת אם את בנויה להתנסות בה שכן היא ללא ספק אלטרנטיבית אבל יחד עם זאת מדעית לגמרי עם הוכחות זה עבד כי המטפלים שלי, פסיכולוג, פסיכיאטרית קינסיולוגית שתפו פעולה זה עם זה ולכן גם יכלו למקד איתי מכל בחינה שהיא את התרגול הטוב ביותר עבורי. אבל גם היה לי מזללמצוא את המטפלים שקיבלו אתהראיה שלי, את המוזרותשלי ולא חיפשו לומר לי לעולם שאני חולת נפש ולכן זה עבד, כי הם הלכו עם המוזריות שלי עם מי שאני כמובן שאם לאהייתי מיישמת שום דבר מזהלא היה עובד וזה לא תמיד היה קל.זה אף פעם לא היה קל אני גם בתחילה כמוך, כמו כולם לא האמנתי שיהיה משהו שיוציא אותי מהפרעות אכילה. ואז זה פשוט קרה ואני הייתי המומה אולי קצת מאוכזבת כי פחדתי לאבד שליטה אבל היהמשהו מאוד מזין בקינסיולוגיה שהאכזבה עד מהרה הפכה לאהבה וזה כבר לא עניין אותי זה תהליך עברתי 16 שנה בחרא הזה ואני מדגישה אתזה כי גם לי לא היה קל לצאתמזה וגם לי זה לקח זמן והרבה אני מציעה לך להמשיך בטיםול אולי יהיה כדאי לשלב אל תפסיקי תני צ'אנס. עבדי על עצמך אולימסגרת התנהגותית כמו תל השומר יכולים לסייע לך אולי את צריכה שישמרו עליך ..??? תחשבי על זה ואני כאן לעוד שאלות המון אהבה ייפה :-) הילה

היי יעל האם ניסית ללכת לפגישות של גריישיט ? זוהי קבוצה של אנשים ששוקלים ומודדים שלוש ארוחות ביום . חינם לא עולה כסף ויש פגישות בכל הארץ . תוכנית מופלאה

ב"ה http://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?CommunaId=9640

ב"ה http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1608892

היי... רציתי לשאול איך יוצאים מזה?את יכולה לייעץ לי? אני לא מקיאה או משהו כזה... הבעיה שלי היא שאני אוכלת יותר מדי מסודר יש לי שעות קבועות ובהם אני אוכלת בדיוק מה שצריך לא יותר ולא פחות. אל תשלחי אותי לפסיכולוגית לפגישה פנים מול פנים כי אני לא מסוגלת..!

ב"ה אל ואל ואל .. מה את בעצם משאירה לי כפתרון יעיל? או כהלעאת אפשרות שנסיון מסוג זה לאחר חיפוש מעמיק שתעשי יוכל לעזור לך ?.. את לא באמת יודעת ואם נסית לחודשיים או אפילו לשנה... צריך הרבה יותר כדי שטיפול יעבוד יש דרך שאת צריכה לעבור הפתרון אף פעם לא מגיע כהרף עין, הוקוס פוקוס והנה הוא פה. את צריכה לעבור תהליך של תרגול, תהליך של התנסות שונה ממה שאת בד"כ רגילה לה בהנחה שההרגלים שלך באמת לא נכונים. האם אובחנת בעבר כאחת שיש לה הפרעות אכילה??? נסי לפנות לפורום של בלה אגמון "הרזיה ללא דיאטה" אולי יהיו לה כמה עיצות טובות עבורך המון אהבה :-) הילה

ב"ה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1353

שלום! אחת התלמידות שלי אנורקטית, היא עדיין מכחישה זאת ולא משתפת פעולה. אני בקשר רציף עם האמא שלה ובנתיים עוד לא אמרתי לנערה שאני יודעת על מצבה. מידי כמה ימים אני יוזמת איתה שיחה ומדברת איתה על נושאים שונים. יש לי איתה מערכת יחסים נעימה (היא תלמידה מצטיינת ) ואני פוחדת להרוס את מערכת היחסים אם גם אני אכנס לרובריקה של "המבוגרים הנודניקים"....כיצד את ממליצה "להיות שם בשבילה" בלי שאהרוס את מערכת היחסים?? תודה, מורה שאכפת לה מאד...

ב"ה פשוט היי שם בשבילה ואם ההורים יודעים הניחי לקטע הנודניקי והיי שם בשבילה ממקום אחר אני בטוחה שהיא תזדקק לכך וזה לדעתי יהיה הכי נבון לעשות הרעיפי עליה כמה שיותר חום ואהבה ובדרכך היי שם. אל תעירי לה על איך שהיא נראית או על כמה היא לא אוכלת השתדלי להיות נטרלית את יכולה להמשיך לשתף את אימה במצבה, נראה לי שזה יכול מאוד לעזור ולהועיל בהתחשב בעובדה שאת רואה את הדברים מזווית אחרת ואולי את תוכלי לשקף ולהאיר את תשומת ליבה של האם על דברים שאולי היא לא רואה בהצלחה :-) הילה

האם מישהו ניסה טופמקס לצרכי הרזיה? יש המלצות? האם מישהו רזה בעקבות נטילת אפקסור

ואני ממליץ בחוםםםםםםםםםםםםםםםם כדור מעולה רק שהוא יעשה לך חור בארנק... כי אף רופא לא נותן לו מרשם דרך הקופה כי צריך אישור של נוירולוג ואם את משתמשת בו לצורכי הרזיה לא תשיגי אישור מנוירולוג סתם ככה מענין אותי מי הרופא שהמליץ לך על זה? יכול להיות שזה אותו רופא שהמליץ גם לי... אודה לך אם תרשמי את שמו

ב"ה ונסיתי להתאבד בגלל מאניה כתוצאה משימוש באפקסור כמובן שכל אחד מגיב אחרת אבל יש תרופות שיכולות לעשות תופעות כאלה הכי מומלץ וכדאי להיוועץ בפסיכיאטר כשזה מגיע לשימוש בתרופות בהצלחה המון אהבה

:(

ב"ה טירוף של דברים... :-(

ב"ה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1353

אנא- המליצי על טיפולים- שמות רופאים רציניים לטיפולים משלימים- דיכאון - חרדה אנורקציה למי לפנות? תודה

ב"ה שחף 089357035 שניידר 039253761 נופית 097447111 097447222 אסף הרופא 039779117 תל השומר 035305101/3 035303030 הדסה עין כרם 02-6777111 רמב"ם 048477922 OA 035745799 פסיכולוג רוני אלפנדרי 0525563965 רוני באט 0523588161 חנן גולדמן 03-9386342 יפעת ברונשטיין 0522753401 איכילוב מרכז טיפולי מצויין לטיפול משולב בבעיה ללא אשפוז 03-6974707 קינסיולוגיה מח אחד עדי 0525374891 ורד מיכאלוביץ דיאטנית קלינית 0522422579 פרופ דיין 0544549090 רפואה פנימית כולל טיפול משולב בהפרעות אכילה כולל שיתוף פעולה עם קופות החולים הומיאופתיה 03 5165923 אדית דיטה דניאל היתה בהפרעות אכילה וריפאה את עצמה אריאן לב סדנאות ריפוי היתה בהפרעות אכילה וריפאה את עצמה 0508871767 כיוונים - פסיכודרמה 03-6812368 איריס רפואה הוליסטית 0523717913 עדי צין הרזיה ללא דיאטה 0523320900 היתה בהפרעות אכילה וריפאה את עצמה מירב ירימי נטורופתית היתה בהפרעות אכילה וריפאה את עצמה 0503335443 תפני לפורום של בלה אגמון היא גם מסייעת בטיפול משולב בהפרעות אכילה זה נקרא פורום הרזיה ללא דיאטה המון אהבה בהצלחה אני אשמח לשמוע ממך קצת יותר :-) הילה

ב"ה אני מציעה לך להיוועץ בה בנוסף http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1353

אני צריכה עידוד, אז אני מקווה שתראי אותו בקרוב... אוהבת!!

ב"ה :-)

האם מישהו יודע כיצד אמורה להיראות פונקציית המשקל של חולה שמחלימה ועולה לקראת המשקל התקני שלה ? כלומר, אני מעריך שזו פונקציה אסימפטוטית, אבל אני לא יודע מאיזה סוג, והאם הערך האסימפטוטי שלה נקבע כמשקל התקני או מעליו, ובאילו פרמטרים תלויה. מטרתי לשערך את הפונקציה על סמך מדידות במשקל וכך לקבוע את פרק הזמן הדרוש לחזרה למשקל תקני, ולזהות בזמן חריגות. גם הפניה ממוקדת לספרות תתקבל בברכה. בתודה מראש

ב"ה אני בעד עליה איטית כי ממנה קל יותר להסתגל למצב החדש מבלי לגרום לטראומות מיותרות יש מצבים שעליה איטית לא מתאפשרת מפאת המצב הבריאותי ואז התשובה משתנה פונקציה של משקל היא הרבה פעמים תרכובת של מסת נוזלים, שומן ומסת שריר מעבר לתפיסת הBMI שמטעה מן הסתן את כולם, הרבה פעמים רצוי לעשות בדיקה ממוקדת למה שציינתי כדי לדעת בוודאות מה המשקל המדוייק ולהרכיב תזונה שתהיה מתגמלת עבור הנתונים החדשים, כי אם מסת השריר גדולה התזונה צריכה להיות עשירה בחלבונים ומינרלים והיא צריכה להיות מוצאמת בדיוק. אני בעד קצב איטי והסתגלות כאמור חיפזון בא מהשטן ואם אתה שואל אותי עליה במשקל לא פותרת כלום במיוחד כשזה מגיע להפרעות אכילה בהצלחה :-) המון אהבה הילה

שיהיה יום נפלא

ב"ה מה שלומך??? :-) המון אהבה

הילה שלום ולכל חברי הפורום !! אינני סובלת מהפרעות אכילה ,אלא בהשמנת יתר שמאופיינת לפעמים בבולמסי אכילה . רציתי לשאול לעצתך ,איך אני מונעת את עצמי מזה? אלו שיטות ? זה קורה לי במיוחד שאני לא בביתי , אלא במקומות אחרים כמו מקום עבודתי . יש ימים שאני בדיאטה שומרת על עצמי ואז מגיעה למקום אחר ואוכלת מלא. מה עושים? מיטל

ב"ה רק טיפול במסגרת שנותנת הכווונה וכיוון יעיל לטיפול יכולים לסייע לך במצב זה של בלגאן, כי ללא ספק את מתארת פה מצב של הרגל עיקש למדי וכדי להתגבר על הרגלים יהיה עלייך ללמוד לתרגל הרגלים חדשים כדי לנצח במאבק הזה יש קבוצות שבהחלט יכולות לסייע לך אבל את צריכה להיות מוכנה מבפנים לכך ולהחליט שזה מה שאת באמת רוצה. שלא משנה מה את רוצה לטפל בבעיה שלך. עדי צין עושה סדנאות נפלאות לטיפול בבעיה כזו אני מציעה לךלפנות אליה 0523320900 המון אהבה בהצלחה אני אשמח לשמוע ממך במה זה מתבטא ובכלל אם תרצי להמשיך לשתף את יותר ממומזמנת :-) הילה

תודה הילה על תשובתך. ניסיתי כל השבוע, לדבר, לאהוב, להבין, לשאול. רוב הזמן היא אומרת שאין זה ענייני ושאעזוב אותה לנפשה – היא לא מקיאה כשאני בבית – לפחות כך אני חושבת – אבל גם לא אוכלת - רק שותה מיצים ומרק – אבל כשאני יוצאת מן הבית היא מיד אוכלת ומתקלחת ומקיאה – בני הבית האחרים שומעים אותה מקיאה ומרגישים זוועה. שאלתי אותה מדוע אינה מקיאה כשאני בבית ומקיאה כששאר בני המשפחה בבית (בן הזוג שלי ואח שלה) – היא עונה שזה מפני שהם לא מנדנדים לה, לא רצים אחריה לחדר האמבטיה ולא דופקים בדלת ודורשים שתצא. ביקשתי ממנה שלא תקיא בבית, הסברתי לה שזה לא נעים לחזור לחדר אמבטיה שמריח מהקאות ושזה לא פייר כלפי בני הבית שמרגישים מאוד לא נעים שהיא מקיאה. היא ענתה לי: " אני חייבת לאכול – לא? אני לא יכולה להתקיים ממיצים וממרק!" נדהמתי מן התשובה – זאת אומרת שהיא מתכוונת מעתה והלאה לאכול ולהקיא כדרך חיים???? זה די מזעזע לא? שאלתי אותה מדוע אינה רוצה בטיפול, שהרי אדם חולה מעוניין להבריא??? – היא ענתה שטיפול פסיכולוגי לא עוזר ושהיא בכלל אינה זקוקה לעזרה. האם באמת ייתכן שבחורה אינטליגנטית חושבת שאינה זקוקה לעזרה? הכיצד יתכן? זאת איני מבינה. היא אומרת לי שאני נודניקית ושאעזוב אותה לנפשה – שאלתי אותה מה הייתה עושה אילו הייתי חולת סרטן ולא הייתי רוצה ללכת לטיפול? היא לא התרגשה מהשאלה וחזרה ואמרה שאניח לה. אני ממש מיואשת – אני קוראת בפורום כמה קשה המחלה וכיצד קשה לצאת ממנה ואיני מבינה מדוע ביתי אינה מעוניינת בעזרה? היא אמרה לי שרק אשפוז יכול לעזור לה ושהיא לא מתכוונת להתאשפז. האם היא צודקת? האם רק אשפוז יכול לעזור לה? על פי ספר שקראתי בחודש האחרון, אשפוז לא עוזר כי לאחר השחרור הבחורה חוזרת להקאות – שהרי הבעיה היא בנפשה ואת הנפש יש לרפא – הלא כן? אני חשה בתוך מערבולת אינסופית שסוחפת אותה פנימה ועמוק אל תוך תהום עמוקה וחשוכה... האם רק אני חשה כך? האם אינה חשה בזאת היא עצמה? ואם כן – מדוע אינה רוצה בעזרה??? תודה רבה על שאתן כולכן כאן ולך הילה תודה אינסופית על שאת תמיד כאן בשבילי ובשביל כולן.

זה מזכיר לי את השיר "אמא יקרה לי יקרה..." לא משנה... אני קורא את כל המכתבים שלך אבל הפעם אני חייב להגיב אני ממש מזכירה לי את אמא שלי אמנם אני לא מקיא ולא מתקלח כל כך הרבה שמן אבל גם לי יש את השטויות שלי וההורים שלי כל פעם מעירים לי (ובצדק) שאי אפשר להמשיך ככה אבל מה לעשות אני חייב להתקיים אני אתן לך דוגמא למשל היום קניתי ירקות ב80 שקל אבא שלי אמר לי (הוא כבר למד להעיר לי בצורה עדינה אחרת אני חוטף עליו קריזה) :זה לא נראה לך קצת יותר מדי? אז אמרתי לו: טוב אתה יודע שמצדי אני לא היתי אוכל כלום גם לא את הירקות האלה אבל אני הרי חייב לאכול משהו זה נורא מזכיר לי את מה שהבת שלך ענתה לך לפי דעתי אין מה לעשות ואני בטוח במה שאני אומר לא מ100 אחוז אלא ב100000 אחוז אני חולה כבר 6 שנים (עוד מעט יומולדת) ותאמיני לי שעם כל הכסף שההורים שלי הוציאו על פסיכולוגים דיאטניות תרופות וכל מיני טיפולים למיניהם אפשר לקנות מכונית BMW ואני לא מגזים!!! וחשוב לי להדגיש שההורים שלי הוציאו את הכסך הזה ולא אני כי אני הלכתי לכל הטיפולים האלה רק בגלל שה-ם רצו ולא משום סיבה אחרת לפני שנה הייתי באשפוז בתל השומר כי ההורים שלי לחצו עלי ואיך שיצאתי משם ירדתי במשקל שוב פעם ההורים שלי עכשיו משלמים 700 שקל פעם בשבועיים לפסיכיאטר שנותן לי תרופה שאחת מהתופעות לוואי שלה זה שהיא מורידה את התיאבון (ואת הדבר הבא אני אומר רק לך) ואני הוספתי לעצמי עוד קצת מהכדור כדי שהתאבון ירד לי עוד יותר ואני יוכל לרדת במשקל עוד קצת בקיצור מה שאני בא להגיד זה שעד שאני (או במקרה שלך - הבת שלך) לא נרצה לקבל עזרה - אין מה לעשות וכמה שזה מצער אבל זאת האמת אבל יש משהו מאוד חשוב שאת כן חייבת לעשות לפעמים קצת מתביישים לבקש את העזרה הזאת אז לכן את צריכה להיות מאוד קשובה לבת שלך ובכל זאת כ-ן להציע לה (כמובן בעדינות ומתוך דאגה ולא מתוך כפיה) אולי היא תלך להתאשפז או לטיפול פסיכולוגי או כל דבר אחר. תמשיכי לעדכן אותנו ושיהיה לך בהצלחה והכי חשוב - תראי לבת שלך אהבה ללא גבולות שלמרות כל מה שהיא עושה ולמרות איך שהיא מתנהגת אליך ואל כל בני הבית - את א-ו-ה-ב-ת אותה כי היא הבת שלך ואת מבינה שזאת המחלה שמתנהגת ככה ולא הבת שלך הבת שלך מקסימה המחלה היא זאת שלא מתנהגת יפה

ב"ה אתמול הייתי בערב נשים פגשתי דמות מפורסמת ולכן לא אנקוב בשם היא שאלה מה אני עושה ואני עניתי לה בין היתר אודות כל המאבק שלי נגד הפרעות אכילה היא סיפרה לי שבתה רוצה להיות דוגמנית ושהיא תפסה אותה מקיאה מיד היא לקחה אותה לבית חולים , בלי לשאול בלי כלום וסדרה לה טיפול אני לא יודעת אם זה הפתרון האופטימלי אבל זה בהחלט יכול להוביל אותה למצב של החלטה ובחירה לטפל האמא מספרת שהיא דווקא משתפת פעולה היא לא אמרה שזה קל למעשה אף אחד מאיתנו לא אומר לך שזה קל אפילו שזה מצער אותי מאוד אולי זה מה שאת צריכה לעשות אל תחשבי פעמיים אני איתך המון אהבה אגב קיבלתי ממך שוב מייל בג'יבריש אני מניחה שבמצבים האלה עדיף לכתוב דרך וורד ולשלוח כקובץ זה מה שאני עושה וזה עובד נשיקות :-) הילה

קודם כל מה המצב כולם..? אז לפני שאתם סוגרים את ההודעה תקדישו לה 10 דקות של סקרנות..(כמו שאני הקדשתי) ותאמינו לי שרובכם הגדול לא יצטער.. כמה שנים אנחנו שולחים טפסים שונים ... ולרוב או תמיד אם נרצה – אנחנו נשארים כחולמים ? אז הנה הזדמנות שההסתברות להרוויח ממנה גדולה ואולי אפילו בטוחה ! ולכל אחד מאיתנו ! קצת ארוך אבל שווה כמה דקות לעומת הרווח המלא ... פשוט תקראו ... זה מטורף וכמה שזה גאוני !!! מצאתי את מה שאתם הולכים לקרוא במהלך אחד משיטוטי ברשת, ובדיוק כמוכם עכשיו, נתקלתי במאמר הזה במקרה. המאמר מספר על זה שאנו יכולים להרוויח כסף, הרבה כסף, בתוך שבועות קצרים, ועם השקעה בסיסית של רק 6$ או 30 ש"ח + 6 בולים. המחשבה הראשונה שעלתה בראשי הייתה שזו הונאה, אמרתי לעצמי, "כן, בטח..." הייתי סקפטי אבל כמו רובנו הייתי גם סקרן והמשכתי לקרוא. היה כתוב שם, שאם אשלח 1$ או 5 ש"ח לכל אחד מ 6 השמות והכתובות שהיו רשומים במאמר, אוכל לעשות אלפי שקלים בזמן מאד קצר. בנוסף צריך להוסיף את השם ואת הכתובת שלך כמספר 6 בתחתית הרשימה ולשלוח ל300 קבוצות דיון( ברשת – פורומים שונים ) . יש בערך 500,000 כאלה וזה פותח אפשרות לשוק די גדול ( מה שאומר הרבה יותר כסף ) לא?... אין מלכודת. זה עובד! בדרך כלל אני מתעלם ממכתבים מסוג זה, אבל האהבה ותשומת הלב מאחורי מכתב זה, והתוצאות ( העצומות ), הראו לי שהוא שונה ולכן החלטתי להשתתף. אם מכתב זה ימשיך כפי שהוא אמור להמשיך, אם נניח את חשדותינו בצד, לבטח, כל אחד מאיתנו ירוויח. כמה אבסורדי זה, לחשוב שמרמים אותנו, כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים על הספק? במקום לקחת את אותה האנרגיה ולהשקיע אותה בהזדמנות שנקרית בדרכנו, מי יודע? השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי לפני שהסכמתי לקחת חלק ולהיות מעורב בדבר הזה ששינה את חיי היה: האם זה נכון? וכן, התשובה היא כן! זה נכון וזה עובד! האדם שהיה תחתי ברשימה מספר: תוך 7 ימים התחלתי לקבל מזומן בדואר. הייתי בשוק! הנחתי שזה יגמר בקרוב ולא חשבתי על זה יותר מדי. אבל המזומן המשיך להגיע! בשבוע הראשון עשיתי 125 #, בסוף השבוע השני עשיתי סכום של 5000 # , בסוף השבוע השלישי היו לי יותר מ- 50000 # , וזה עדיין גדל! עכשיו זה השבוע הרביעי, עשיתי סכום של יותר מ – 210 אלף , וזה עדיין ממשיך להגיע! זה בהחלט היה שווה 6$ (30 ¤) ו - 6 בולים!!! לתשומת לבכם! עקבו אחרי ההוראות הפשוטות ותראו איך הכסף מגיע! זה קל, זה חוקי וההשקעה שלכם היא רק 6$ (30 ¤) ו - 6 בולים!!! אם כל ההוראות הבאות ייעשו בתשומת לב אתם תניבו דיבידנד בלתי רגיל. התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות וההשתתפות של האנשים שקוראים אותה. אנא מכם, המשיכו את ההצלחה שלה ועזרו לכל אחד מאיתנו לעזור אחד לשני. להלן 4 הצעדים להצלחה: צעד 1: קחו 6 חתיכות נייר נפרדות (עדיף כהות כדי למנוע אפשרות גניבה דרך הדואר), וכתבו את המשפט שלהלן על כל חתיכת נייר: "בבקשה תכניס אותי לרשימת הדיוור שלך", כתבו את שימכם וכתובתכם המדויקים. עכשיו קחו 6 שטרות של 1$ או 6 מטבעות של 5 שקלים ותכניסו 1 בתוך כל חתיכת נייר, כך שהכסף לא ייראה דרך המעטפה. ( את המטבעות מומלץ להדביק בסלוטייפ לנייר ) שימו כל מטבע או שטר עטוף בפתק במעטפה נפרדת וסגרו אותן. עכשיו צריכים להיות לכם 6 מעטפות סגורות, בכל אחת יש פתק שעליו כתוב המשפט הנ"ל, השם שלכם והכתובת, ומטבע של 5 שקלים או שטר של 1$ . מה שאתם עושים הוא ליצור שירות. אתם מבקשים שירות לגיטימי שהוא להיכלל ברשימות הדיוור של האדם אליו אתם מפנים את הבקשה, ואתם משלמים על זה. עכשיו , שלחו את 6 המעטפות לכתובות הבאות: 1. דוי כהן , יהושע בן נון 15 ירושלים מיקוד 93145 2. שירלי שדה איתמר בן אבי 64/7 נתניה מיקוד 42316 3. רויטל הכהן גבירצמן משה 23/2 ירושלים מיקוד 97793 4. יוסי אלמוג ת.ד. 349 ברקת 73185 5. משפחת דהן ת.ד. 3038 ראשל"צ 6. שירלי פרנשי ת.ד. 10085 באר – שבע צעד 2: הוציאו את השם הראשון מהרשימה למעלה ( את מס. 1 ) , הזיזו את שאר השמות למעלה ( 6 נהייה 5, 5 נהייה 4 וכו`), והוסיפו את שימכם כמספר 6 ברשימה. צעד 3: השתמשו ב- netscape או ב- explorer internet , ynet , nana , walla וכו' , חפשו אחרי קבוצות דיון שונות (צ`אט, פורומים, קהילות, boards segassem, לוחות ועוד בכל העולם, יש לפחות 500,000 פורומים שונים. צעד 4: שנו מה שאתם צריכים, אבל נסו לשמור על המאמר קרוב ככל האפשר למקור. שילחו את המאמר שלכם לפחות ל - 300 קבוצות ברשת. כל מה שאתם צריכים זה 300, אבל זכרו, ככל שאתם שולחים יותר, תקבלו יותר מזומן, ולא לשכוח.. כל מי שמקבל כסף חייב לרשום את שמו של השולח בשורה השישית וכך הלאה. כמו כן, שילחו לכל חבריכם את המכתב המתוקן לאי מיילים שלהם כהצעה להצטרף למעגל השפע. הסבר לשליחת המאמר לקבוצות ברשת: לכו למסמך המאמר ששמרתם בזיכרון המחשב והוסיפו את שימכם לפי צעד 2. זכרו, שמכם אמור להופיע כשם הממוקם במקום ה- 6# ברשימה!(. שימרו את המסמך כ file(txt) text )אם אתם רוצים לעשות את הדיוור שלכם בצורות אחרות תמיד ישמר לכם המסמך כדי שתוכלו לחזור אליו. שילחו את המאמר כהודעה חדשה על-ידי סימון הטקסט של המכתב, העתקה והדבקה שלו כמודעה חדשה בלוח הקבוצות אותם מצאתם. סמנו את הכותרת של הנושא, זהו הדבר שכולם יראו כשהם נכנסים לקבוצה מסויימת. הקליקו על שלח הודעה וסיימתם עם הקבוצה הראשונה! זהו זה! - ברכותיי! כל מה שאתם צריכים לעשות, זה לעבור מקבוצה לקבוצה ולשלוח שוב. כשתתרגלו, זה ייקח בערך 30 שניות לקבוצה! זכרו! ככל שתשלחו את המסר ליותר קבוצות, תקבלו יותר מזומן. אבל עליכם לשלוח מינימום 300 הודעות. זהו זה! תתחילו לקבל מזומן מרחבי העולם בתוך ימים! זכרו - כאשר מפרסמים בפורום מחו"ל יש לתרגם את המכתב לאנגלית. בבקשה זכרו! התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות והאינטגרציה של המשתתפים, ועל-ידי הזהירות ותשומת הלב במילוי ההוראות. הסתכלו על זה כך: אתם כביכול "מפסידים" 30 שקל, אבל אם האנשים ששלחתם להם את הכסף יעבירו את שמכם הלאה ברחבי הרשת, ככה העבודה תהיה קלה יותר בשבילכם מאשר לפרסם לבד ולחרוש ימים מול המסך... ושוב זה בסך הכל 30 שקלים.. מה שיכול להצטבר (ותאמינו לי זה מצטבר). והכסף שכה הרבה אנשים קיבלו, יעבור גם דרככם. אז כשכל מכתב מקבל התייחסות, והוראותיו מבוצעות בזהירות - 6 אנשים יזכו לתמורה, עבור השתתפותם כמפתחי רשימה, של 1$ או 5 שקלים כל אחד. השם שלכם יזוז ברשימה למעלה באופן גיאומטרי, כך שכאשר שמכם יגיע למיקום 1# ,אתם כבר מקבלים אלפי שקלים במזומן!!! הערות: אולי תרצו לשכור ת.ד. בגלל כמות הדואר שתקבלו. אם אתם מעדיפים להישאר אנונימיים, תוכלו להשתמש בשם בדוי, כל עוד הדוור מעביר לכם את המכתבים.(מה שאני אישית עושה). אם אתם מנסים לרמות אנשים על-ידי כך שאתם שולחים את ההודעות עם שמכם ברשימה, בלי לשלוח את הכסף לשאר האנשים ברשימה - לא תקבלו כמעט כסף!(כי בסך הכל, כמה תצליחו לפרסם ולהפיץ..?) מישהו שדיברתי איתו, ניסה לעשות את זה והוא קיבל רק 150$ ,וזה רק אחרי 7 או 8 שבועות! אז הוא שלח 6$, אנשים הוסיפו אותו לרשימות שלהם, ובתוך 4 שבועות היו לו יותר מ- $20,000! עכשיו נדון בשאלה מדוע להשתתף ? מתוך 300 הודעות ששלחתי, נניח שאני מקבל רק 7 תשובות (אחוז מאוד מאוד נמוך) אז אני עושה 7$ עם השם שלי כמס` 6# ברשימה. עכשיו, כל אחד מ - 7 האנשים ששלחו לי עכשיו 1$ ישלחו מינימום 300הודעות, כל אחד מהם עם שמי כמס` 5# ,ורק שבעה אנשים יענו לכל אחד 7-מ המקוריים, זה עוד 49$ עבורי, עכשיו 49 האנשים האלה ישלחו מינימום 300 הודעות חדשות, עם שמי כמס` 4# ורק 7 יענו עליהם. אני אקבל 343$ נוספים. עכשיו 343 האנשים ישלחו מינימום 300 הודעות עם שמי כמס` 3# וכל אחד יקבל רק 7 תגובות, אני אעשה 2,401$ .או.קיי, עכשיו זה החלק הכייפי, כל אחד מ - 2401 האנשים האלה שולח מינימום 300 מכתבים עם שמי כמס` 2# וכל אחד מהם מקבל רק 7 תשובות. זה הכניס לי 16,807$. האנשים ישלחו את ההודעה הזו ל - 300 קבוצות עם שמי כמס` 1# ואם עדיין רק 7 אנשים מתוך כל הקבוצות יענו, אני אקבל 117,649$ עם השקעה מקורית של 6$ בלבד! זכרו, "כנות היא השיטה הטובה ביותר" - אתם לא צריכים לרמות את הרעיון הבסיסי על-מנת לעשות כסף! בהצלחה לכולם ובבקשה, בבקשה, תהיו הוגנים ותקבלו את הרווח הענקי מכך, שהוא "טונות של כסף". האם אתם מוכנים לקחת אחריות ולפספס את האפשרות העיסקית המופלאה והפשוטה הזאת, בשביל "סיכון" של 30 ש"ח 6-ו בולים? אני לא! ואני מקווה שתצטרפו אלי כדי שנוכל כולנו לעזור לכולנו! יכול להיות שראיתם הודעה כזאת בעוד פורומים כי העסק הזה עובד אתם יכולים לעשות כל כך הרבה כסף בשביל לטייל בכל העולם. רעיון כזה גאוני חבל לכם על הזמן..... אז יאאלה אנשים בהצלחה לכולם! ותזכרו.... (רק 30 שקל.. במקרה הכי הכי הכי גרוע "הפסדנו" אותם, אבל תאמינו לי שממש אבל ממש לא, כי שוב! אם אתם תפיצו ואנשים יפיצו את השמות שלכם באמת אפשר להרוויח מזה..[תחשבו על זה כמה דקות ותראו שזה באמת משתלם]). ועכשיו לקטע היותר טוב... כשרואים שההכנסה מתחילה לרדת אפשר להתחיל לשלוח שוב 5 שקל לשישה אנשים והם כבר יפיצו! וכך הרווח יוצא כפול!

הילה כבר אמרו לך שאת מדהימה??? אני מאמינה שכן... אני קוראת פה כמעט שבוע... ואני מאוד מזדהה עם חלק מהסיפורים עם ההרגשות הרגשות..... אני רואה שכ"כ הרבה נמצאים בחור הזה וזה עצוב כול אחד חכם כול אחד פיקח כול אחד יודע מה טוב מה רע!!אבל השנאה השנאה העצמית הזאת הורגת היא לא גורמת לחשוב בהיגיון... :( עצוב ממש.... טוב עכשיו אני יספר את הסיפור שלי בקצרה אני לא יודעת איך לקרוא לעצמי אפילו היתי אנורקסית שנה וחצי אחר"כ השמנתי מאוד מהר 20 קילו ארורים שהרסו לי תחיים! השמנתי אולי ב 4 5 חודשיים 15 קילו ואז אחרכ עוד קצת עד שזה הגיע ל20 קילו וכבר יש לנו עוד חצי שנה וקצת יותר של בולמוסים וניסיונת דיאטה כושלים הרגשתי כאילו אין לי שליטה יותר!!! הרגשתי רע רע רע! בתקופה הזאת היה לי מאוד קשה הרגשתי כאילו כול הקילוגרמים קפצו עליי בבת אחת למרות שאת התהליך של ההשמנה הרגשתי נישקלתי ידעתי שאני עולה קילו ועוד קילו ועוד קילו אבל שזה הפך פתאום ל20 בתקופה ממש קצרה יאווווווו אין לי איך לתאר! כמו סיוט רע היה לי מאוד מאוד מאוד קשה להתרגל לזה שאני פתאום שמנה! כול יום היתי אוכלת הרבה וכל מיני שטויות אפילו לא אוכל ממש בהתחלה חשבתי זה בטח רעב כזה אחרי שהרעבתי את עצמי כ"כ הרבה זמן ואז זה המשיך והמשיך! אני ייציין שגם בתקופה הזאת ניסתי להקיא כמה פעמיים לא הלך..לקחתי משלשלים.. וככה עברו עוד כמה חודשים שאני באותו משקל מנסה כול מיני דברים וכלוםםם לא מצליח! עכשיו בתקופה הזאת אחרי שנתיים וחצי מוזרות כאלה התחלתי לפני שבועיים לאכול ארוחה אחת ביום זה לא שקודם לא ניסיתי אבל פכם זה היה מחזיק לי שבוע שבוע וחצי גג עכשיו אני כבר בשבוע ה3 של ארוחה אחת ביום ולפניי שבוע התחלתי להקיא אז זה הולך ככה: אני אכולת תארוחה הזאת שהיא לא הכי ענקים אבל יש בה דברים משמינים ושטויות ואחרי זה אני מקיאה... ונישקלתי היום ואני רואה שירדתי רק 400 גרם וקצת יותר!!!!!!!! איך לעזאזעל זה יכול ליהות????????????????? זה עשה לי רע רע לראות את המשקל ככה פעם היתי עושה כול יום הליכה עכשיו אין לי כוח אפילו לזה אבל כניראה שאין ברירה!! מה עליי לעשות?! איך זה יכול ליהות שאני לא מרזה?! אני לא מבינה את זה... תודה שאתם כאן ערב טוב תהילה

דבר ראשון סתם מענין אותי בת כמה את (כדי לקבל פרופורציות ) דבר שני לדעתי דבר ראשון תרגעי, תקחי אויר ותנשמי עמוק, ועכשיו תקשיבי. עזבי את המשקל העודף, הוא יחכה כרגע בצד לזמנים יותר מתאימים אבל גם הוא ירד בסופו של דבר דבר ראשון תרגיעי את הגוף שלך ותטפלי בו הכנסת את הגוף שלך ללחץ מכל נסיונות הדיאטה וההקאות והשלשולים וכל מה שעשית לו אז הוא נכנס ללחץ והוא שומר כל פיסת מזון שאת מכניסה לפה והוא מאט את קצב חילוף החומרים כי הכנסת אותו לסטרס דבר ראשון אני חושב שכדאי שתלכי לדיאטנית שתקבע לך תפריט נורמלי לחיות איתו תפריט שלא יעלה ולא יוריד אותך במשקל הגוף שלך יראה שאת מספקת לו אוכל בצורה מסודרת והוא יפסיק "לפחד" שאולי לא יהיה לו אוכל ולכן הוא יפסיק לאגור אוכל ויתחיל להכניס את קצב חילוף החומרים לקצב נורמלי ואז תוכלי (בהתאם להוראות של הדיאטנית כמובן) להתחיל להוריד בתפריט לאט לאט (עם אלף דגשים על ה"לאט") ובהדרגה להוריד בתפריט קצת (עוד פעם עם דגש על ה"קצת" ולא להוריד לארוחה אחת ביום כמו שעשית עכשיו) ואז גם הגוף לא יאט את חילוף החומרים וגם את תרדי במשקל בצורה מבוקרת קצת סבלנות והכל יעבוד - מנסיון!!!! אני עכשיו גם רוצה לרדת במשקל ותאמיני לי שאני יכול בכיף לא לאכול כלום כל היום אבל אני מכריח את עצמי לאכול שלוש ארוחות (אמנם קטנות אבל בכל זאת שלוש ארוחות) ביום כדי לשמור על קצב חילוף החומרים כי אחרת אני לא ירד במשקל ואז לא יעזור לי כמה שאני יצום וכמה ספורט אני יעשה (ואני עושה ה-מ-ו-ן) - אני לא ארד במשקל

קודם כול תודה רבה:) אני בת 18 ואכן אני חדשה בפורום...אבל לפני כן קראתי פה!!! תשמע..... אני יודעת שמה שאני עושה לגוף שלי גרוע גרוע ביותר אני לא מניחה לו לרגע אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות ככה עם המשקל הזה עם איך שאני נראת אם בתת משקל נוראי לא קיבלתי את עצמי אז עכשיו עם עודף??? אני פשוט נגעלת היתי אצל 2 דיאטניות לא עזר בגרוש גם ככה לא עשיתי מה שאמרו לי! אז למה??? התרגלתי ככה לארוחה אחת ביום שאני אוכלת מה שבא לי וזהוו אחרכ אני לא רעבה ולא בא לי ואני לא רואה את עצמי אוכלת 3 ארוחות ביום יהיה לי קשה להתרגל לזה עכשיו.. אני גאה בך שאתה כן עושה את זה ומשכנע את עצמך לא לצוום זה מעולה! אני לא יודעת מה לעשות זה ממש מדכא שלמרות כול מה שאני עושה אני נשארת באותו משקל! אתה חושב שעם אני יאכל 3 ארוחות ביום מסודר דווקא אז עני ירד במשקל? כרגע אתה יורד במשקל עם 3 ארוחות וספורט??? שזה נשמע חלוםםםם!!!! היום לפחות לא הקאתי והרגשתי קצת יותר טוב אני שונאת להקיא כול הזמן חשבתי לעצמי שזהוו לשם אני כבר בטוח לא יגיע אבל הנה גם לשם הגעתי:( הרסתי הכול! בעזרת ספורט החילוף חומרים שלי יכול להסתדר עכשיו אני מרגישה הוא ממש איטי מן הסתם אחרי כול הטראומות שעשיתי לו אבל קשה לשנות הרגלים. מקווה לפחות לנסות! תודה שהגבת! שמור על עצמך ערב טוב מואההההה!!!

לפני שנה כשהייתי מאושפז הייתי בטוח שאני הולך ללמוד תזונה ושזה הולך להיות המקצוע שלי כשאני יהיה גדול אבל עכשיו נראה לי שזה קצת מצחיק שאני איעץ לאנשים מה לאכול. עכשיו אני מתלבט מה ללכת ללמוד ואני בשום פנים ואופן לא עולה לי משהו שמענין אותי והדבר שהכי נראה לי מענין אותי זה תזונה זה פחות מענין אותי מפעם אבל פשוט לא עולה לי שום מקצוע אחר שאני יכול ללכת ללמוד לחיים ואם כבר ללמוד משהו אז זה הדבר שאני הכי מתחבר אליו מה נראה לכם? ללכת על זה?

לאאאא לא היתי ממליצה לך ללכת ללמוד על תזונה זה מענין אותך כי מה?? זה ייתן לך אולי כול מיני טריקים להרזיה כול מיני פטנטים שיטות... אני לא באמת יודעת.. אבל אני חושבת שזה לא כדאי עד שלא תטפל בעצמך ותחליט שזהוו המחלה מאחורך אל תלמד על זה!!! לא כדאי שמור על עצמך! תהילה

דבר ראשון את חדשה פה לא? ספרי על עצמך (אם לא אכפת לך) דבר שני זה מאוד מענין אותי ונראה לי שאני יכול מאוד לעזור לאנשים עם הידע שלי בנושא כי אני באמת יודע איך מרגיש בן אדם שרוצה לרדת במשקל ומה הדברים שיכולים להפריע לו ואיך להתגבר עליהם וכו' חוצמזה שלא שנראה לי שיש עוד טריקים שאני לא יודע עליהם איך לרדת במשקל ככה שלהזיק זה לא יכול להזיק השאלה היא אם זה באמת יביא למיצוי הפוטנציאל העצמי שלי

אני פעם ראשונה כאן , אז שלום לכולם :) אני אתחיל בקצת רקע על עצמי ואיך הכל התחיל: מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילדה שמנה. אהבתי לאכול. הייתי אוכלת הרבה, אוכלת שוקולד, ממתקים, לחם וכו'. אמא שלי שהיתה רואה שאני משמינה,ניסתה להפסיק את זה ע"י כך שהיתה אומרת- "די, אכלת מספיק..", "לא צריך יותר" , "את תשמיני.." והייתה מנסה לעודד אותי לעשות פעילות גופנית (בתור ילדה לא אהבתילזוז ולהתעמל) - " אי אפשר לשבת בבית כל היום.." , "תראי , כל הילדים משחקים למטה ורק את בבית..." וכו'. ככה זה נמשך שעד שהחלטתי , לאחר שהמורה לספורט בכיתה ד' סיפרה על מבחני הכושר העתידיים שיהיו לנו בשנה הבאה , והחלטתי שאני הולכת להצליח בהם. כלומר לשפר את הכושר ולהוריד במשקל. זה היה בחופש הגדול: הפסקתי לאכול ממתקים ושטויות ,אכלתי שלוש פעמים ביום באופן קבוע ומסודר והתחלתי להתעמל יוםיום - לקפוץ על חבל, לרוץ קצת, לרכב עלאופניים בשכונה וקצת תרגילים.. והתחלתי לרדת במשקל. התאהבתי בספורט בריצה, בשחייה, באופניים, כדורגל ,כדורסל.. השקעתי בכך חלק ניכר מזמני. התחלתי לשחק כדורסל במסגרת מקצועית. פעם ראשונה בחיים שלי שהתחלתי להרגיש טוב עם עצמי,כבר לא הייתי שמנה , יכולתי להתלבש יפה ולקנות בגדים. אני זוכרת את הפעם הראשונה שלבשתיחולצת בטן. זה היה חלום שהתגשם. ירדתי במשקל באופן מהיר כ-20 קילו עד למשקל 38 שבו כבר הייתי רזה מאוד.לאחר לחצים מהסביבה :ההורים, משפחה, שכנים .. התחלתי שוב לאכול והרבה ועליתי במשך הזמן כל המשקל ויותר חזרה . עד שבסוף כיתה הייתי שוב שמנה. לא הרגשתי טוב עם זה, שנאתי את זה. וכל הזמן דאגתי בקשר למעבר לחטיבה - איך אני אמצא חברים, מי ירצה להתחבר איתי כשאני נראית כל כך נורא.. רציתי להרזות שוב , אבל דחתי את הרגע כי ידעתי שזה כרוך במאמץ ושינוי הרגלי חיים. אמנם המשכתי לשחק כדורסל, אבל הכושר שלי ירד מאוד - משום שהרגשתי אשמה להתאמן. לקראת אמצע כיתה ז' , שקלתי 72 קילו והייתי כמטר שישים וחמש. הייתי שמנה מאוד וספגתיעלבונות מהסביבה והחברים לכיתה: "מה תלבשי למסיבה? טרניניג?", מהמאמנים של הכדורסל "את צריכה להוריד קצת משקל, אתלא חושבת?" וגם ההורים רמזו. שוב לקחתי על עצמי לרדת במשקל. אז קבעתילי תפריט,, חזרתי להתעמל כל יום ושוב התחלתי לרזות. ירדתי וירדתי במשקל , עם הירידה במשקל הרגשתי טוב יותר עם עצמי, הרגשתי בטחון עצמי וקיבלתי מחמאות מהסביבה. עד סוף השנה כבר שקלתי כ-53 קילו. בחופש הגדול המשכתי לרזות בשיא המרץ. התאמנתי יוםיום כשעה אתלטיקה וריצה, תרגילים שונים. לאחר מכן הייתי ממשיכה לעוד כשעה וחצי כדורסל במגרש בשכונה. ואחה"צ הייתי רוכבת על אופניים או סתם הולכת. התחלתילהוריד ולהוריד בכמויות שטני אוכלת והמשכתי לרזות. לפעמים אף ויתרתי על ארוחת ערב. אהבתי ללכת לישון רעבה. הרגשתי כוח. ההורים כבר התחילו לדאוג ולהעיר הערות, ולשאול מה אכלתי. אז הייתי מרמה - זורקת אוכל מהחלון כשהם לא הסתכלו ,מחביאה בכיסים, מזיזה כל מיני דברים ומלכלכת את הצלחת כדי שיראה שאכלתי. ירדתי למשקל של כ-48 קילו. שוב הופעלו עליי לחצים נסביבה- ההורים , רכזת השכבה, החברים.. בסופו של דבר התחלתי לאכול , בהתחלה מתוך לחץ של ההורים ואז מתוך רצון לפצות על כל האוכל שהפסדתי בזמן הדיאטה. אכלתי ואכלתי ללא שליטה או הגבלה. בהתחלה מתוך מחשבה של "אני רזה , אז מותר לי להשמין.." ואז מתוך הרגשה של "רק היום אני אוכל ככה, ממחר אני אחזור לעשות דיאטה ואני אוריד הכל חזרה.." . אבל איכשהוא לא הצלחתי לחזור שוב לשליטה. העלתי במשך כ-שנה את כל המשקל שירד וחזרתי לשקול מעל 70 קילו. השנים עברו וכל הזמן חייתי בהרגשה שאוטוטו זה יקרה ואני שוב ארד במשקל ואחזורלאהוב את עצמי. חייתי בהרגשה שהכל יהיה טוב ומושלם כשאני ארד במשקל- אני אהיה יפה, יהיו לי הרבה חברים, וכו'. אבל כל הזמן דחיתי את הרגע. כל יום חייתי בהרגשה שמחר אני אתחיל דיאטה והייתי זוללת כל יום כמויות אדירות של מזון (כי זה היום האחרון לפני הדיאטה)אבל איכשהו כל יום דחיתי את רגע למחר ומצאתי תירוצים. במהלך כיתה יב' , כשהייתי שקועה בלמידה לבגרויות חשבתי שברגע שאני אסיים ללמוד אני ארזה חזרה. סיימתי ללמוד ונשארו לי 10 חודשי חופש עד הגיוס לצבא. היה ברור לי שאני ארזה לפני הצבא. הצבא מבחינתי היה מקום להתחלה חדשה , אנשים חדשים ורציתי "להתחיל ברגל ימין". להיות חיילת נראה מבחינתי גאווה וייצוג של המדינה ולא היתה כל אפשרות מבחינתי להיות חיילת שמנה. רק כ-3 חודשים לפני הגיוס נכנסתי ממש למסגרת של דיאטה. לפני זה כל הזמן ניסיתי ונשברתי. במשך קצת יותר משלושה חודשים ירדתי כעשרה קילו ושקלתי בגיוס 61. הייתי מתאמנת כל יום בבריכה או בחדר כושר. לאט לאט משך זמן האימון ורמת האימון עלתה. אכלתי תפריט שכלל פחות או יותר סנדויץ של 2 פרוסות לחם קל עם גבינה , נס קפה ופרי לפני שהייתי הולכת להתאמן בבוקר. בצהריים חלבון כלשהוא (דג, עוף, טונה) וירקות. לפעמים קצת אורז או פתיתים או עוד 2 פרוסות. עד הערב הייתי אוכלת עוד פרי. ובערב הייתי אוכלת סנדויץ נוסף ולפעמים גם הייתי מוותרת עליו אם היה אפשר. בבמהלך ההרזייה הרגשתי טוב יותר ויותר ככל שרזיתי, הכושר עלה, הבטחון העצמי עלה, הבגדים התחילולהיות גדולים עליי ולא התפוצצו, בגדים ישנים וקטנים יותר עלו עליי. הרגשתי נוח ללבוש בגדים צמודים וגופיות (דבר שלא לבשתי עד אז) והרגשתי מצויין! הגיוס מאוד הפחיד אותי, כי זה ידוע שבנות רבות משמינות בצבא ושהאוכל בצבא מאוד משמין ולא בריא... החלטתי שאני לא אשמין בצבא, ולא משנה מה. במהלך הטירונות שנמשכה 14 יום ירדתי עוד 2 קילו ושקלתי פחות או יותר 58 קליו בסיומה. אכלתי 3 ארוחות ביום, אבל לא אכלתי הרבה והגבלתי את עצמי במזון. לאחר מכן התחלתי קורס של חודשיים. הפריע לי מאוד בקורס שיושבים כל היום על התחת מהבוקר עד הערב. הייתי רגילה להתאמן כל יום. לפחות בטירונות הריצו אותנו קצת. שנאתיאת המצב הזה שאני יכולה להתאמן רק בסופי שבוע. בקורס הורדתי בהדרגה את כמויות המזון שאכלתי. התחלתי לאכול פחות ופחות. עד שהגעתי למצב שאכלתי כמעט רק ירקות. היו ימים שאכלתי רק קצת עגבנייה בבוקר, שניצל תירס בצהריים עם קצת ירקות ועוד ירקות בערב. היו ימים שבהם הייתי אוכלת רק ירקות. לפעמים כשממש כאבה לי הבטן והיתה לי ממש סחרחורת הייתי אוכלת גם קצת קוטג' בבוקר או קרקר אורז בערב. הקורס היהממאוד אינטנסיבי והיו רק 2 הפסקות ביום: שעה בצהריים וחצי שעה בערב. אותן ניצלתי בדר"כ כדי ללכת להתאמן בחדר כושר של הבסיס. הייתי לובשת בגדים מתחת למדי ב' כדי לא "לבזבז זמן" . לא תמיד היה לי כוחלהתאמן , לפעמים הייתי חלשה מדי ולא הצלחתי. כמובן שככל שהתקדם הקורס ירדתי עוד ועוד במשקל. שנאתי את הקורס , את האנשים בקורס ואת הצבא. לא היה לי אכפת מכלום וחשבתי שלפחות אני אנצל את הסיטואציה לירידה במשקל. האנשים בקורס העירו לי שאני לא אוכלת מספיק ושאני חלשה , וכל הזמן שאלו "את בטוחה שאתאוכלת מספיק?", "את חייבת לאכול..". נמאס לי שכל הזמן בודקים מה אני אוכלת. בסופו של דבר מישהו הלך לדבר עם המפקדים. הם דיברו איתי ואמרתי להם שהכל בסדר. רוב הזמן חשבתי רק על אוכל, מה הייתי רוצה לאכול עכשיו, מה אני אוכל כשאני אחזור הביתה בסופ"ש... זה היה קשה , אבל הרגשתי כוח, הרגשתי חזקה וכל מי שאוכל נראה לי חלש. את הקורס סיימתי במשקל של כ-50 קילו. כל זמן הקורס אמרתילעצמי שכישגמר הקורס אני אפסיק להרעיב את עצמי ואתחיל לאכול מסודר. אבל איכשהו כשהוא נגמר זה לא קרה. הוצבתי בבסיס פתוח וכל יום חזרתי הביתה. בשבועות הראשונים לא הייתי אוכלת כל היום כלום חוץ מירקות עד שהייתי מגיעה הביתה בשבע בערב ואז הייתי אוכלת ארוחה גדולה ומיד אח"כ הולכת להתאמן. ירדתי עד למשקל של בערך 45קילו. אהבתי את זה . הרגשתי הכי טוב בעולם, הכי יפה , הכי חזקה . הרגשתי קלילה. הרגשתי גאווה אדירה וכוח. אהבתי שהמדים גדולים עליי ונופלים ממני, אהבתי שמעירים לי שאני ממש רזה. הרגשתי מעולה , כאילו לקחתי סמים או משהו, מן סוג של אופוריה. לא ידעתי כמה זמן אני אוכל להחזיק ככה , אבל רציתי למשוך את זה כמה שיותר . הייתי אוכלת בעיקר רק לפני שהייתי מתאמנת, כדי שיהיה לי אנרגיה לאימון. רוב הזמן כאב לי הראש. ידעתי שזה לא הכי בריא, אבל זה עשה לי טוב. רק ככה יש לי בטחון עצמי. לפני כשלושה חודשים, הלחץ מצד אמא שלי רק הלך וגבר (למרות שאין לה מה לעשות כשאני בת 19), לחץ מצד החברות - "את חייבתלהשמין" , "יותר יפה לך להיות מלאה" ובעיקר מה ששבר אותי היה שהמנהל של החדר כושר בו אנימתאמנת העיר לי שאני לא צריכה לעשות כל כך הרבה אירובי שאני רק אמשיך להרזות ככה.. ואח"כ הוא גם לא אפשר לי להכנס לשם. אחרי שדיברתי איתו הוא אמר שהוא מרשה לי להכנס רק לחצי שעה אירובי ורבע שעה משקולות. מבחינתי זה היה סוף העולם. אימון כזה לא שווה לכלום. הרגשתי נורא עם הלחץ הזה שמופעל מכל הצדדים. התחילו להיות לי התקפי זלילה , שבהם הייתי אוכלת הרבה, ולאחר מכן מתחרטת . אם הייתי הולכת להתאמן הייתי נרגעת, ואם לא הייתי מרגישה נורא עם עצמי. בהתחלה התדירות היתה מאוד נמוכה - פעם בחודש , אחר מכן פעם בשבועיים, פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, יום כן יום לא, שבוע שלם של זלילה. גם כככל שעבר הזמן הרשיתי לעצמי יותר ויותר סוגים של מזונות שלא הרשתי בעבר. שוקולד, גלידות, עוגות, ממתקים, בורקסים, חומוס, אבוקדו, לחמים, כל דבר..... החודש וחצי האחרונים היו משוגעים ביותר מבחינתי. כל יום חזרתי הביתה מהצבא , לאחר שכל היום רק אכלתי - האוכל שהבאתי מהבית, אוכל מהחדר אוכל, מהשק"ם , אוכל של אנשים אחרים.. והייתי אוכלת כמויות אדירות למרות שלא הייתי רעבה, עד שאני מרגישה ממש שאני מתפוצצת ולא יכולה יותר. לאחר מכן אני בוכה בהיסטריה מתקלחת והולכת לישון כי אני לא יכולה לחיות עם עצמי ככה.. אני מרגישה נורא, לא מבינה לאיזה מצב הגעתי. אני כועסת על עצמי שהרסתי הכל ואיבדתי שליטה. אפילו להתאמן אני לא יכולה יותר, אני מרגישה שמנה ומכוערת ומתביישת ללכת לחדר כושר שכולם יראו שנכשלתי. אני גם מרגישה אשמה להתאמן. כבר חודש בקושי התאמנתיוהכושר שלי ממש ירד. כמובן עליתי במשקל - פעם אחרונה שנשקלתי הייתי52 ובטוח כברעליתי עוד הרבה מאז. אני חושבת כל היום על אוכל ורק רוצה לאכול. תוך כדי שאני אוכלת אני חושבת על הדבר הבא שאני אוכל ואני אוכלת רוב הזמן. אני מרגישה נורא גםמבחינה גופנית:חם לי, אני מזיעה בכמויות , הלב שלי דופק מהר (לפני זה היה לי דופק נמוך, בסביבות ה-50), יש בחילות ושלשולים והבטן שלי נפוחה כמו אישה בהריון. אני לא מצליחה להפסיק את הזלילה הנוראית הזו, איבדתי שליטה לגמרי, אני מרגישה נורא עם עצמי ובא לי למות. כבר חשבתי להתאבד כמה וכמה פעמים אבחל אני מאוד פוחדת. כל פעם ששאני מקבלת נשק אני יודעת שזאת ההזדמנות , אבל אני לא מעיזה , זה מפחיד מדי. אני כל הזמן אומרת לעצמי ממחר אני אתחיל דיאטה ואני אוריד הכל שוב, אבל אני לא מסוגלת , אני לא מצליחה. הלוואי והייתי יכולה לחזור למצב לפני שנשברתי, הרגשתי כל כך טוב. ההורים שלי רוצים שאני אקבל טיפול. אני יודעת שאני צריכה, אבל אני יודעת שזה לא יאפשר לי לרדת שוב במשקל אז אני דוחה את זה כל הזמן. אני אומרת לעצמי - קודם תרדי חזרה ואז תלכי לטיפול. זה נראה לי דפוק ללכת לטיפול כשאני כבר עליתי כל כך במשקל. אני כבר לא רזה. אני פשוט שונאת את עצמי, שונאת איך שאני נראית עכשיו אחרי שהשמנתי. אני מאוכזבת מעצמי לאיודעת מהלעשות. מתביישת לצאת מהבית, מפחדת לראות חברים - לא רוצה שיראו שהשמנתי כל כך. כל הבגדים כברקטנים עליי. בא לי למות!!! אני לא עונה לטלפונים, לא מתקשרת לאף אחד, רק שוכבת במיטה ובוכה וזוללת וזוללת... איבדתי הכל, אין לי חיים , אני אחזור להיות שמנה ומגעילה.. אני כל הזמן מתלבטת אם לצאת מהצבא. אני בצבא כבר שבעה חודשים , ואני שונאת את המסגרת הזו. אני שונאת לנסוע כל כך הרבה שעות ביום באוטובוס, אני שונאת לחזור מאוחר הביתה ולהיות עייפה מלא לעשות כלום, אני שונאת את הבזבוז זמן הנורא הזה. ואני לא סתם פקידה או משהו , עקרונית אני בתפקיד שנחשב"יוקרתי". אני כל יום חושבת על היום שאני אשתחרר ויש לי כל כך הרבה זמן!!! אני לא יודעת אם זה כך בגלל בעיית האכילה שלי או בגלל המסגרת הזאת באמת לא בשבילי. מה שבטוח הצבא מקשה עליי את החיים עוד יותר ואני מספיק משתגעת גם ככה. כל כך רע לי! אני לא יודעת מה לעשות. אתמול בערב רק בכית ואמא שלי רצתה לקחת אותי לפסיכיאטר בחדר מיון , אבל לא רציתי כי מה יעזרו לי עכשיו כדורים נגד דיכאון.. אמא שלי פנתה למטפל בהפרעות אכילה מארגון שנקרא "תפנית" , אבל הוא רוצה שאני אביא אישור מהצבא לטיפול. אז אני צריכה ללכת קודם לקב"ן בשביל זה. למה אני צריכה להלחם בשביל לקבל טיפול?, אין לי כוח ללכת לקב"ן, מה אי אגיד לו? הוא בכלל יתן לי אישור? מישהו מבין בזה ויכול לעזור לי? כבר קבעו לי תור אחד לקב"ן וביטלתי אותו כי הרגשתי שאני אתגבר על זה בעצמי. מה אני יכולה לעשות עם עצמי בנתיים? אני משתגעת לגמרי וזה ככה כבר חודשיים! אין לי מצב רוח לכלום, אני לא מתרכזת בכלום ואני לא נהנית מכלום . כל כך הייתי רוצה להחזיר את הזמן אחורה. מה לעשות?בבקשה תעזרו לי!!!! אני כבר איבדתי תקווה.

ואו. אולי אני לא עברתי את כול מה שאת עברת, אני לעולם לא הייתי ילדה שמנה... בגיך ההתבגרות סתם השמנתי קצת, והייתי יותר רחבה, אבל.. אני שקלתי 63 וירדתי ל 48, ואני בולימית ואנורקסית, ואני דיי אוהבת את זה.. אני אוהבת את התוצאה, לא את התהליך. ולאחרונה אני רעבה 24 שעות ביממה. זסה בחיים לא קרה לי בעבר, ואני משמינה. אני לא אתן לעצמי בחיים להגיע למשקל הקודם, אני רוצה לחזור ל 48, ןזה הדבר הכי קשה שקיים. קשה לנצח את הרעב של הבולמוס, הוא פסיכולוגי והוא משתלט. תראי, מאיה. אני אישית נמצאת באותה סירה שאת נמצאת בה, ואני כולכך מכירה את זה.. ואי. שאין לך כוח לאף אחד, שאת שונאת את כולם כי את שונאת את עצמך, שבא לך למות.. שאת יושבת בשירותים סתם, ומתחילה לבכות שאת מסתכלת על הבטן שלך נפוחה.. הכול נראה לך מעוות כ"כ, הכול נראה כמו הסוף..שאין סיבה ואין טעם לחיות יותר אם את שמנה. את בטח מתייחסת לשומן כמו אל לכלוך, כולנו ככה. כולנו אבודים, אני אישית לא רוצה להבריא ולהשמין. אני רוצה לא לאכול.. אני אוהבת לא לאכול . אני אוהבת לשקול קצת ולהיות קלילה, ולא לאכול כלום חוץ מסלט פעמיים ביום. זה נראה לי שפוי .. או לפעמים לא. אבל לי אישית לא אכפת, אני רוצה להגיע למטרה שלי, ולא משנה מה יקרה, אני אגיע אליה. אם ישלך מספיק כוח רצון , את תחזרי למשקל שלך, אבל.. תחשבי אולי שלהרעיב לא ייצא מזה כלום . תאכלי כמו פעם.. את הדג את הפרי פרוסות לחם, אני בטוחה שתרדי.. אבל לאט ובטוח. אל תקחי ממני דוגמא.. אני פשוט מעריצה רזון. אני חולה על זה שהעצמות בולטות..ואני אוהבת רזון יתר. זה לא שפוי. מקווה שיום אחד יהיה לכולנו חיוך אמיתי. גם לך.

ב"ה שבוע טוב קראתי את סיפורך ונשמע שזה די מחלה כמה שזה אולי לא מנחם אני לא חושבת שעד היום באמת קיבלת טיפול יאה לטיפול במחלה הזו וכן כל דבר שיוצא מאיזון ומצליח לשלוט כך בחינו הופך עד מהרה למחלה אני מציעה לך בהקדם לפנות לקב"ן, שתפי אותו בכל הפרטים וזעקי לעזרה, כדי שתוכלי לזכות להגיע לטיפול טוב במהרה בימים אני לא חושבת שלהיכנס ללופ של דיאטות כבעבר יעזור במשהו ולכן לא כדאי יהיה לחזור על זה מעבר לעובדה שאת נשארת אומללה למדי בעקבות הרגל המתמשך הזה כשל וכזב את בעצמך יכולה לראות שזהו דפוס לא יעיל במיוחדבהתחשב בעובדה שאת כל הזמן ללא הפסק חוזרת לנקודת ההתחלה ואני שואלת מה הטעם?... מה הטעם אם זה באמת לא אישר אותך עד היום ויותר מזה לא נשאר לנחם אותך ברגעים קשים, מעבר לזה שזה לא באמת משיג את המטרה. בתקופת הצבא הייתי חולה אבל הקדמתי לטפל בזה באופן פרטי מחוץ למסגרת הצבא ואני לא יודעת אם את יכולה להרשות לעצמך את זה בהנחה שאולי ההורים שלך לא באמת מודעים לבעיה או לחומרת העניין ויכולים לסייע לך בטיפול מחוץ לצבא ההרגלים שלי היו מעט שונים משלך אבל זה לא באמת משנה. באיזשהו שלב הייתי במצב של אשפוז ואז הפסיכולוג שלי התערב ובעקבות זה הגעתי לשחרור שלי. אני לא רואה שום טעם מאיה יקירה להמשיך לעשות ולהיות בתפקיד שמאמלל אותך ואולי מוסיף להחמיר את מצבך שגם כך נראה לא מזהיר במיוחד. הכל תלוי בשיתוף שלך בכנות שלך בכוונה שלך לצאת מזה ובחיפוש אחר עזרה שתהיה היעילה והטובה ביותר עבורך אני לא מאמינה שתוכלי לעשות את זה במסגרת הצבא אבל אני כן יודעת שמודעים לבעיה הזו וכן אפשר לשחרר על דבר כזה כדי שאת תקבלי טיפול טוב אולי אפילו במסגרת הצבא. אני לא יודעת אם את מודעת לסכנה הבריאותית שיש כתוצאה מהתנהגות זו של אכילה לא מבוקרת של ירידה ועליה במשקל אף הן בלתי מבוקרות. את פוגעת בלב ובהרבה אברים נוספים גם אם לכאורה הבדיקות שלך יהיו בסדר לרב הבדיקות משקפות מצב שטחי למדי בהתחשב בעובדה שהגוף עושה הכל כדי לגבות את עצמו ולכן זה לא משהו שיעלו עליו גם לא אחרי 7 שנים, אם כי באמצעות בדיקות מכוונות וממוקדות יהיה ניתן לראות על חוסר איזון מוחלט בהנחה שתשתפי רופאת משפחה במצב שלך ולא תמעט בפרטים. זה לא באמת משנה כדי לקבל עזרה, יהיה עלייך להיחשף לתת אמון לשבור את מעגל ההרגלים שלך כדי שתוכלי להכניס סדר אחר לחיים שלך אני לא אמרתי שזה קל זה אולי נשמע מופרך ובלתי אפשרי אבל זה אפשרי אם יש לך הזדמנות לפנות לקב"ן עשי זאת בהקדם האפשרי אני לא רואה איך אפשר לעזור לך אחרת במסגרת הזו. אני אשמח שתעדכני מה קורה איתך המון אהבה בהצלחה הילה

אני קוראת את המכתב ולא מפסיקה לבכות יודעת למה? כי אני קוראת את המכתב ורואה אותי דניאלה הקטנה-חוץ מהספורט שאת עשית אני ככה אותו דבר רק שלי זה הרעבות והקאות אני יכולה לחזק אותך יקירה לומר לך שאני מבינה אותך ודעי לך אם את הולכת לקב"ן את יוצאת מהצבא אני גם התגייסתי המצב שלי די בסדר כי השמנתי 7 קילו ומצבי עם האוכל בסדר אני מבינה אותך אבל אולי זה שתכנסי למסגרת של טיפול בבעיה זה יפתור את הבעיה של הה"א ? אני היום אחרי שהשמנתי אני יכולה לומר לך שאני שונאת את המחלה מה שגרמה לי את הכאב והסבל ואת הבעיה שהרסה לי חלקים פנימיים בגוף שעכשיו שאני בצבא צרכה לעבור את הסדר בדיקות הכי נוראיות ועוד דרך צה"ל החסכנים אני רק יכולה לומר לך אם הייתי במקומך שאם הוריי ואני היינו מדברים על ההפרעה שלי הייתי הולכת על לפתור את הבעיה כי מי שהיום יודע על הבעיה שלי ואני מדברת איתו על זה זה רק חבר שלי שאת זה הלוואי שלא היה יודע מזה בכלל אוהבת דניאלה

תודה רב לכולם על התגובות, וכל הכבוד שהיה לכם סבלנות לקרוא מכתב כזה ארוך ! המצב רוח שליי קצת יותר טוב עכשיו. אעדכן אתכם בהמשך...

קראתי את המכתב שלך ומאוד התרגשתי לי יש נקודה אחת שקצת דומה לך אבל מזוית אחרת והיא שאת בצבא ולא יודעת אם לפנות לקב"ן או לא ואני לםני גיוס (אני בן 20 אבל עד עכשיו דחיתי גיוס במסגרת "מעמדי כבן ישיבה") ועוד מעט יש לי צו ואני ממש לא מרגיש שאני יכול להתגייס עם האנורקסיה שלי ואני לא יודע אם ללכת לקב"ן או לא מה את אומרת? עכשיו אני יגיד לך מה אני חושב לדעתי את ממש לא צריכה לרדת במשקל ורק אחר כך לפנות לעזרה לי גם היה את הבעיה הזאת של ברעב הבלתי פוסק והלכתי לפסיכיאטר והוא נתן לי כדורים ועזרו לי להפסיק את הרעב הזה הרעב הזה זה בעיה ביולוגית באיזשהוא חומר שמופרש במוח ואת לא אשמה בזה שאת עולה במשקל כל הזמן ובזה שאת אוכלת יותר מדי - זה החומר הזה במוח אשם ואת זה אפשר לסדר בעזרת תרופות אבל בשביל זה את צריכה לפנות לעזרה. אין שום בעיה לקבל תרופות נגד דיכאון ואני מקבל כבר 6 שנים את התרופות האלה וכל פעם מחליפים לי אותם ובודקים אם יש משהו שיכול לשפר את המצב כי זה כמו שאם כואב הראש לוקחים אקמול ככה אם כואב בנשמה לוקחים כדורים נגד דיכאון אין לך מה לחשוש מזה זה סתם סטיגמה שהדביקו לזה בחברה שלנו תלכי לפסיכולוג/פסיכיאטר/דיאטנית או כל מה שהרופא ימליץ כי הם יכולים לעשות לך טוב אל תפחדי זה לא כזה נורא שיהיה לך רק טוב ותמשיכי לעדכן אותנו

האם ישנה אפשרות ליצור איתך קשר טלפוני? אני אובדת עצות וחייבת לטפל בעניין בכל ההקדם! תודה בכל מקרה.

ב"ה 0545298599 את יכולה ליצור איתי קשר מחר מהשעה 19 בערב המון אהבה שבוע טוב :-)

הייתי בחדר כושר והגעתי מוקדם מהרגיל ישר אחרי "ארוחת" הערב (3 ליטר מים עם טון מלפפונים) לא משנה הקיצר כל האוכל היה לי עדיין בבטן והתחלתי להתאמן ואמרתי שבא לי להקיא אז מישהו אמר לי "מה הבעיה? תלך לשירותים, תכניס אצבע ותקיא ואז תוכל להתאמן! זה מה שאני עושה !" ואני שאלתי אותו אבל איך? סתם להכניס אצבע? והוא אמר לי כן! מה אתה לא יודע להקיא?!?! היה בא לי לפוצץ לו את הצורה! נכון מעצבן? חוצמזה איך הלך לי האימון: רצתי שעה על דופק ממוצע 155 שרפתי 750 קלוריות שזה לא משהו אבל באמצע הריצה נהיה לי שפשוף בכף רגל וזה ממש הציק לי אז בקושי סגרתי שעה נכון שזה מעצבן? ריצה ראשונה מאז שהתרפא לי ברוך ה' הנקע וכבר יש לי שפשוף שמגביל אותי עוד פעם מלרוץ אחד מהמכון אמר לי שזה בגלל שלא רצתי הרבה זמן אז העור התרכך והייתי צריך להתחיל לרוץ בהדרגה כדי להקשיח אותו לאט לאט. אמרתי לו שלא יעצבן אותי ושלא יפחיד אותי כי מחר יש לי עוד אימון ואני לא מתכוון לוותר עליו!!! אחרי הריצה עשיתי שעה ורבע משקולות אחר כך עשיתי 42 דקות אימון אופניים על דופק ממוצע 142 ושרפתי 450 קלוריות גם לא משהו אבל אין מה לעשות אסור לי לבזבז היום את הכוח כי מחר יש לי גם אימון והיום הייתי חייב להתאמן בזהירות כדי לא לפגוע באימון של מחר

ב"ה בהתחשב בעובדה שהבריאות שלך לא באמת מענינת אותך אולי זה בא לקומם אותך בכונה כי זה לא היה מעצבן אותך אם משהו בך לא היה מזדהה אם מה שהוא אמר אז אם מה אתה מזדהה? אני מקווה שלא תתיקל באנשים כאלה יותר המון אהבה שבוע טוב :-)

היי לכולם, היי הילה יקירתי. מה שלומכן ? באמת תענו לי.. חשוב לי לדעת מה שלום כולן כאן. לא עידכנתי מה קורה איתי בחוד חודשיים האחרונים.. המצב מחמיר איתי. הילה, בנות . אני אוכלת..מה אני אוכלת.רגע. אוקיי, אני קיימת חייה ונושמת סלט מיים מסטיקים פירות וירקות 25 שעות ביממה. השעה הנוספת היא להמחיש עד כמה חיי סובבים אחרי מה שנכנס לי לפה. דומעות עומדת לי בגרון, אני לא מרחמת על עצמי.. אני מרחמת על הגוף שלי. אני מסתכלת על אנשים שאוכלים 1200 קלוריות ביום, אכולת קנאה. למה הם אוכלים, למה ? למה הם נשארים אותו משקל.. למה אני משמינה? למה כול שטות שאני אכניס לפה, ולמה אם אני אוכל סלט יותר מדיי, גם אז אני אשמין ? מה יש? הילה, בנות .. אני נראית מצוין. באמת, אני לא נראית אנורקסית בכלל. אני עליתי למשקל 50, להזכיר לכולן ולכולם ששקלתי 47-8. עליתי, ולמה ? ככה. סתם.. אני נשבעת שלא אכלתי דברים משמינים, אני המשכתי באותה דרך חיים מסריחה של לאכול קצת קצת לשתות הרבה הרבבה.. לאכול רק ירקות ובלה ובלה. אבל מה? הגוף שלי שונא אותי.. הוא בוגד בי בלי בושה.. אני מנסה שהוא יאכל אותו הדבר, לפעמים הוא בוגד בי ותוקף אותי ברעב זוועתי.. ואז אני אוכלת כול מה שאני רואה, ואז אני שותה המון, ואז אני מחכה. ואז..השירותים. כמובן. אז אוקיי, שבוע שעבר.. התקפה רשונה ואח"כ שירותים היה בסדר, לקח לי רבע שעה.. כי אני לא אוהבת להקיא ולמרות שאני מתנדנדת בין בולימיה לאנורקסיה ללא הרף, אני עדיין שונאת את תהליך ההקאה כמו ביום הראשון שהקאתי. התקף שני, יומיים אחרי.. גם הוא בסדר. התקף שלישי, יום שישי אחרי ארוחה ענקית עמוסת קלוריות של שניצלים קוסקוס ספגטי וכו וכו.. הקאתי, כאב לי, לא יצא הרבה..שכחתי לשתות. ו- ירד לי כמות דם מהגרון תוך כדי. להגיד שזה הבהיל אותי ? כן. זה קצת הבהיל אותי. אבל.. מרוב שלא אכפת לי כבר מהחיים שלי.. לא מזיז לי מהגוף שלי, בא לי להכאיב לו, פיזית,בתוך תוכו, כמו שהוא לא מפסיק לפגוע בי נפשית. אני במלחמה לא נפסקת נגד הגוף שלי.. אני מעריצה מס' אחת של הרזון, של הטוהר. של הנקיון בחוסר שומן. אני אוהב עצמות בולטות ואני תמיד אהבתי ותמיד אוהב. אני שונאת רזון חולני, או רזון מעבר לגדר הנורמלי (שלי), שזה מדיי רזה.. שאני עדיין אובייקטיבית, ואני עדיין אומרת שרזות מדיי זוועתיות לטעמי. הקטע הוא, שאני לא מצליחה לעזעזאל לשמור על ה-48. ואיך עכשיו אני ארד אליהם חזרה,? אוכל תפוח ביום ? לא לא.. לא נראה לי. הלימודים חשובים לי, ואם אני ארעיב את עצמי קשות אני לא אצליח ללמוד. אוקיי, אז מה עושים? אין לי מושג. שאני משמינה, כמו עכשיו למשל.. אני מוציאה את הכול על הסביבה שלי.. אני שונאת לראות את הבטן שלי נפוחה אחרי אוכל.. אני כ"כ שונאת.. אה, ושכחתי להזכיר. לאחרונה מדיי פעם , גנבתי מחברה שלי כדורים משלשלים, גנבתי לאמא שלי תה טיבתי.. הייתי שותה 4 כדורים שמומלץ 1, שתיתי לפעמים אפילו 6 תיונים של תה שמומלץ בעצם 2, רק בגלל שזה הקל לי על הכאב. הרגשתי שאולי ככה.. אני מחפרת על מה שאני. שזה יטהר אותי.. עכשיו אני בבעיה חדשה. אין לי יציאות, כן כן. אני כבר חודש שלם עושה את צרכי פעם - פעמיים בשבוע לכל היותר.. שפעם חילוף החומרים שלי היה משחרר אותי להתפנות 3 פעמים ביום. אז עכשיו נדפקתי, עכשיו אני עושה צרכים פעמיים בשבוע, והבטן שלי ממש לא כמו שהיא הייתה שהייתי באילת וחייתי שם על שייקים של פירות.. הבטן כבר רחוקה מלהיות דבוקה לגב, כי יש בה כמויות ענקיות של סלט, של פירות, של ירקות.. ושל כול החרא הזה. אז היא אוגרת אותו, היא לא משחררת.. ואז הבטן נפוחה, ואז זה עושה לי רע.. ואני רוצה למות. ואניר בה עם כול הסביבה, כי לי יש בטן נפוחה, וכי בר שמנה. אבל כולם אומרים לבר שהיא נורא רזה, וזה ממש יפה לה.. אבל בר רוצ להיות 48. וזה לא יעזור כלום . אני חולה, אני יודעת. אבל אין לי רצון להירפא נכון לעכשיו. אני יודעת מה התרופה. -התרופה היא לקבל את עצמך, לקבל את הגוף שלך.. לאהוב את עצמך. להפסיק להישקל. להשמין .

המכתב שלך מאוד נוגע ללב ודי מזכיר לי אותי בתקופה הזאת אמנם אני לא חי על סלט והלוואי שהיתי יכול לא לאכול כלום חוץ מירקות אבל גם אני חי על תפריטים מאוד קטנים יחסית למה שאני צריך ואני עושה המון ספורט (המוווון) ובכל זאת - המשקל לא יורד. לפי דעתי זה נובע בגלל (עם דגש על ה"בגלל") שאנחנו לא אוכלים מספיק מה שקורה זה שהגוף נכנס למצב של לחץ וחוסך בקלוריות והוא מאט את חילוף החומרים ומבזבז קלוריות רק על מה שהוא באמת אבל באמת צריך כי הוא רואה שאין לו במאגרים. ו... כמו שאת אומרת פעם בכמה זמן מגיע ההתקף הזה שבו אנחנו זוללים כל מה שבא לי ואז הגוף אומר "יופי! מגיע לי אוכל! ומכיוון שאני יודע שאחרי שהאוכל הזה אני אהיה במצב שלא יהיה לי אוכל - את כל האוכל שמגיע עכשיו אני אאגור כשומן" את מבינה? במצב רגיל הגוף לא היה מגיב ככה! אני זוכר את התקופה הזאת בשנה שעברה שהייתי מאושפז בתל השומר והייתי שם על תפריט של 3000 קלוריות כדי לעלות במשקל והיה לי מנהג להוריד כל יום 200 קלוריות בערך פעם החבאתי , פעם ירקתי בלי ששמו לב וכל פעם הייתי מוצא איך שהם לא ישימו לב (וזה היה מאאוווווווווווד קשה כי המשמעת שם מאוד קפדנית) ואני כל פעם הייתי משתגע איך יכול להיות שלמרות שאני אוכל 2800 קלוריות אני יורד כל שבוע קילו, קילו וחצי בכיף! בלי להתאמץ בכלל! ובתקופה שלפני האשפוז שהיתי מתקיים על 800 קלוריות ביום והייתי עושה הליכות של שעתיים וחצי כל יום והייתי יורד בשבוע אולי חצי קילו את מבינה? זה נורא קל להגיד את זה אבל קשה לאכול נורמלי למרות שאני מבטיח לך שאם תאכלי נורמלי ואחרי שהגוף שלך יראה שהוא מקבל מזון באופן סדיר והוא לא צריך לאגור אוכל לימים קשים הוא יתחיל להגיב בהתאם ואז תוכלי להתחיל להוריד טיפה טיפה מהתפריט שלך בהדרכת דיאטנית ותראי (אני מבטיח!) שתרדי בטילים במשקל אני שוב אומר שזה נורא קל להגיד אבל עובדה שגם אני לא מקיים את זה כי בכל זאת יש את המחלה שלא מאפשרת לנו את זה אבל עם קצת רצון את בטוח תצליחי בהצלחה!

השם שלך. אני קוראת אותו שוב.. אני מנסה לחשוב עליו. אתה מאמין שאפשר להיפתר ב 100 אחוז מהמחלה שלנו ? אתה מאמין שאפשר לזרוק את האנורקסיה, חברה המפלצתית שלנו, שנותנת לנו להרגיש טוב רק שאנחנו תומכים בה.. לפח ? אני מאמינה שלא. הייתי רוצה להאמין שכן, אבל אני לא. אני יודעת שלא. קל להגיד, קשה לעשות.. אתה יודע מה, ניסיתי. באמצע התליך נגעלתי מעצמי קשות.. איכס. הבטןןן.. ואל תשכח, אני רזיתי 16 קילו, אני ישר רואה את עצמי שוקלת כמו פעם. ישר.. אני נתקפת הזיות, צורחת מרביצה לעצמי.. תופסת את השומן. רוצה לחתוך אותו.. שונאת את עצמי. שונאת. ואף אחד לא יבין.. אף אחד לא מבין, אף אחד לא יודע. אני כזו חכמה, לא שמים לב. .... ספורט.. הייתי עושה פעם. הוא גורם לי לאכול הרבה, והוא עושה לי שרירים נורא מהר. זה מכער לי את הגוף..אני שונאת גוף שרירי לנשים. אני גלשתי כול הקיץ, תאר לך.. כול הקיץ הייתי בים.. ובקושי הייתי אוכלת. אחחח כולכך כיף. הייתי שותה שייקים, קופצת לשייקספ'רי בקינג ג'ורג', קונה שייק ענק.. וזה היה האוכל שלי ליום.. במשך הקיץ חייתי עם פחות הקאות, יותר הרעבות. יותר פירות, יותר שייקים. שקלתי קצת.. הרגשתי הכי יפה בעולם. הרגשתי נקייה כולכך.. הרגשתי מלכה. שכולם מסכנים.. שכולם שמנים, שרק אנחנו עם המחלה שלנו, מחייכים חיוך אמיתי, שאנחנו רזים, שאנחנו נקיים. אבל לא ידעתי.. שהחיוך האמיתי הוא לא שלי. הוא לא שלנו. לנו יש חיוך של אי סיפוק מתמשך. אף אחד מאיתנו.. אף אחד, לא יכול להיות מסופק מהמשקל ליותר משבוע-שבועיים. אפשר להמשיך ככה? היום אכלתי המון. אכלתי מלא סלט, אכלתי קורנפלקס ספשל K, חבילה שלמה. משהו כמו 1200 קלוריות.. יא אללה. כמה שאני הייתי רעבה היום. ואני לא יודעת די. אני לא מצליחה להפסיק. נשבעתי בנדר לא להקיא, לא להקיא עד מוצ"ש. וככה זה מה שיש.. אתמול היה לאבא שלי יום הולדת בקולומבוס. נשאר אוכל, לנו. מלא. אמא שלי ביקשה שיארזו .. שנקח לאחי הקטן הביתה. חזרנו, כולם נרדמו. אני, שבקולומבוס אכלתי סלט (כי כולם מעריצים את בר על זה שהיא כזו רזה , חטובה, תמיד נראית לעניין.. תמיד אוכלת סלט, תמיד לא מתפתה) אז אכלתי סלט,כמובן. באנו הביתה.. כולם נרדמו. ישבתי על האוכל. סיימתי הכול. זה המון. ואל תשכח, אני זו שהייתה אנורקסית לחלוטין, אני לא הייתי אוכלת כלום . אחח.. כמה כיף זה היה. לא לאכול כלום. אוקיי, אז אכלתי הכול. מעניין כמה אני יעלה עד סוף השבוע. ומעניין מה אני אוכל לעשות בשביל להוריד את הכול . הרעבות ? מרוב שנחשפתי לאכול אני מקווה שאני אצליח בכלל. אנחנו, אנחנו לא שונים מנרקומנים. יש לכולנו אותה מטרה, להחזיק ולהיות שמחים. אצלהם זה הסמים, הם לוקחים סמים לשמוח, להרגיש בעננים. אנחנו לוקחים או לא לוקחים אוכל. אנחנו מקיאים אותו להרגיש טוהר, שמחה.. אנחנו לא אוכלים אותו.. להרגיש ריקנות כיפית. מה יהיה.

רק רציתי לשאול מה שלומכם? מה עובר עליכם? אני באופן אישי חושבת לאחרונה יותר מידי, על הרבה דברים.. חוקרת.. שואלת.. עזבו... מקווה שתשמחו לדעת כי כל שבוע שעבר לא הקאתי, אבל הסופ"ש היה קצת משוגע. באופן מודע אכלתי במטרה להקיא. סיגלתי לאחרונה אוכל שמותר ואוכל שאסור (מכירים בשומרי משקל את הרעיון שחלק מהמאכלים שווים 0 נקודות? אז רק אלו בערך נמצאים תחת הכותרת-'מותר') וכל ביס אוכל שאסור נכנס ויוצא כלעומת שבא- אם הבנתם.. שירותים...לא כדרך הטבע (: ההורים שלי לוחצים עליי "לשנות דיאטה" אבל הגעתי למצב שאני לא מסוגלת אמיתי... אני לא מצליחה לאכול פרוסת לחם למשל ולא לרצות להקיא אותה אח"כ. למען האמת- אני די מרוצה מזה.... חולני הא? אני יודעת. זה לא מפריע לי באמת. אבל מה שמפריע לי הוא שלמשל, בשעות הערב, אחרי שאכלתי כל היום אולי מלפפון אחד, אני רוצה לבוא הבייתה ולאכול בשקט כמויות אדירות מה שמותר. ובשעות האלה, כחברים רוצים להפגש איתי או משהו בדומה לכך אני פשוט מתנתקת- לא רוצה לאכול עם חברים, לא רוצה שהם יהיו שם ויראו אותי אוכלת, זקוקה למן 'חופש' שכזה עם ק"ג העגבניות שאני רוצה לאכול- בלי הגבלה. זה האמת מנתק אותי מהעולם והופך את השעות האלה לטירוף... גם אם הייתי אוכלת לאורך כל היום 'מסודר' זה היה קורה, אז אין קשר-מניסיון. אה וגם אני לא מצליחה לרת עוד במשקל אפילו שמותר לי לפי המדד לרדת עוד 2 קילוגרמים לפחות! חחח אפילו לא התכוונתי לכתוב מה עובר עליי.. באמת רציתי לשמוע מה קורה איתכם (: יום נעים! אוהבת

ב"ה הישג גדול מאוד שהצלחת לא להקיא במשקל כמעט שבוע אז יש נפילות יש שבירות המשיכי הלאה עדיין אני חושבת שהבעיה נובעת בעיקרה מאי היכולת שלך או הרצון שלך לשתף ואולי להיעזר בגורמים שכן יכולים לסייע לך בעניין. כולי תקוה שיבוא יום וזה ישתנה. ישמע בדיחה ככל שישמע את חשובה ממש ולכן הטיפול חשוב, כי ההישארות שלך בחיים ואיכות החיים שלך חשובה לכולנו האמיני לי אחד לא בסדר, אף אחד לא בסדר, לכן חשוב שנשמור על עצמינו לטובתינו ולטובת כולם אני מניחה שאם זה לא היה כך אלוהים לא היה בורא אותנו כך סתם. אני מאחלת לך בהצלחה השתדלי להחזיק את עצמך ושמרי עלייך המון אהבה יפה :-) הילה

הי הילה, רציתי לשאול אם את יכולה להמליץ לי על מטפלת בקינסיולוגיה באזור השרון או ת"א?! הטיפול יקר? אני חיילת ואני לא ממש "שוחה" בכסף!!!! כמה זמן לוקח התהליך עד שרואים שיפור וכמה טיפולים בערך לוקחים? (אני די בטוחה שתגידי שזה אינדיבידואלי אבל הייתי חייבת לשאול...) או כמה זמן לקח לך עד שנרפאת? ובכלל (אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת) באילו דרכים השתמשת כדי להיפטר מהפרעות האכילה מלבד בקינסיולוגיה??? תודה ושיהיה לך יום נפלא:-)

ב"ה אז ככה את צודקת זה די אינדוודואלי אבל אני אספר לך כמה זמן לי לקח כל הסיפור לקח לי 7/8 חודשים להשקיט את כל הסימפטומים שזה כלום זמן בהתחשב בעובדה שסחבתי את זה 16 שנה. לקח לי עוד שנה אחת לחזק את השורשים שלי ביחס להחלמה וזה בערך הסתכם שם. היום אני ממשיכה לעבוד על דברים אחרים מפני שאני רציתי בכך לא מפני שמישהו חייב אותי לכך. עלות הפגישה זה עולה לי 200 ש"ח לשעתיים בד"כ טיפול כזה לא אורך פחות מזה ברמת העיקרון היו תקופות במיוחד בהתחלה שיכולתי לבוא לטיפול ברמה הפיזית רק פעם בחודש ורק אח"כ פעם בשבוע, בגלל החולשה של הגוף. טיפול כזה תלוי הרבה במצב של הגוף. יש מצבים שהגוף לא מרשה טיפול וזה קורה. אני מכונה לתת לך את הפרטים של יהודית היא באזור ת"א אצרף לך את פרטיה רק אם תכתבי לי ישירות למייל מפני שלה יש התנגדות לפרסם את פרטיה פה בפורום אז הנה לך כתובת המייל [email protected] היא בעיקרון גם מי שהוציאה אותי מהפרעות אכילה יש גם את עדי הקינסיולוגית שכתבת פה לא מעט היא נמצאת ברחובות טלפון 0525374891 היא גם הבטיחה הנחה למי שבאה מהפורום חוץ מזה אני מאחלת לך המון בהצלחה ואשמח אם תשתפי קצת יותר שבוע נפלא יפה :-) הילה

ב"ה בהמשך למה שכתבתי אני חושבת שמה שמאוד עזר להצלחת הטיפול היה השילוב בין קינסיולוגיה לפסיכותרפיה עצמה שכן שני המטפלים שלי היו בשיתוף פעולה. דברים שעלו בשיחות השלמתי בעבודה טיפולית מעשית באמצעות הקינסיולוגיה, כך שאם את הולכת לשיחות, זה מאוד מומלץ לעשות. אני חושבת שזה למעשה הדבר העיקרי שהכריע עבורי את ההחלמה, שכן פסיכותרפיה או תרופות בלבד היו רחוקות מלהוציא אותי ברמה המעשית, יותר מלהבין מה קורה לי ולמה זה קרה לא יכלתי ליישם בחיים שלי שום דבר מזה וזה בדיוק הבעיה של טיפולים מהסוג הזה אם כי אני יודעת שיש בנות ואנשים שזה עושר להם מאוד והם טוענים שזה גם גרם להם לצאת למקום אחר. האנשים האלה מעטים. עזרה לי הומאופטיה ואני מניחה שאם היתה לי הכוונה טובה אולי גם הייתי יוצאת באמצעותה מהפרעות אכילה אבל לא ממש הצליחה לעלות על המהות שלי וזו בדיוק היתה הבעיה. זה מאוד תלוי מי מטפל בך וכמה הוא רגיש למצב שלך לשם התאמת תרופה. רק קינסיולוגיה מח אחד הוציאה אותי בפועל מעשית מהפרעת אכילה. המון אהבה יפה בהצלחה אם תחליטי ללכת לכיוון אחר המשיכי לחפש כל אחד מחפש ומוצא לו נוסחאת ריפוי התכווני לריפוי שלך ואני מבטיחה לך שתגלי מהי הדרך הטובה ביותר עבורך אם מצאת גלי וספרי כמה שיותר שבוע טוב שלך הילה

היה אימון על הפנים כי לא היה לי כח גם אתמול לא היה לי כח אבל הלכתי רק כי היה לי משעמם בבית ולא רציתי להשאר בבית ולאכול אז הלכתי והכרחתי את עצמי לעשות תרגילים למרות שהיתי מת מעיפות והייתי חלש מאוד כי כמעט ולא אכלתי כל היום. הקיצר גם היום לא היה לי כח ואפילו המאמן שאל אותי מה זה פה בית אבות? ועשיתי אימון של שעה ועשרה על הקרוסטרינר שרפתי 800 קלוריות והדופק הממוצע היה 154 שזה על הפנים אני לא יודע למה אבל אני ממש לא מצליח להרים את הדופק ואני ממש מנסה ומנסה אבל לא מצליח. אני מתאמץ בשיא הכח עד שכבר כואבות לי הרגלים אבל הדופק עולה מקסימום ל165 פעם היתי מצליח להרים אותו ל180 ואני לא יודע למה אני כבר לא מצליח יכול להיות שזה בגלל שאין לי מספיק אנרגיה כי אני לא אוכל מספיק? או שזה בגלל שאני לא מתאמץ מספיק? בכל אופן אחרי הקרוס טרינר עשיתי 45 דקות משקולות ואז 35 דקות אופניים שבהם שרפתי 356 קלוריות ולא מדדתי דופק.כי לא התחשק לי. חוצמזה היה לי יום עלהפנים עזבו אלתשאלו... מחר אני גם צריך ללכת להתאמן ואני מקווה שיהיה לי כח

ב"ה אין לך אנרגיה.. המשוואה הזו מאוד פשוטה, לא יכול להיות אחרת אם אין הזנה נאותה מיותר לציין שזה מסוכן מאוד להתאמן כך נראה לי שהגוף נותן את אותותיו בכל אופן שיהיה לך היום יום נפלא עם הרבה גשמי ברכה אני רואה שיורד גשם, אז שישטוף את כל החרא המון אהבה :-)

לדעתי עדיף לא להגיד מילים כאלו סתם לא מכובד ולא יפה

ב"ה אחרת איך הוא ידע מה לשטוף?... חחח יום טוב :-)

ב"ה נראה לי שגם לא קיבלת את שלי שבוע שעבר אז תשלחי לכתובת הזו [email protected] המון אהבה יפה :-)

את שלך בסוף קיבלתי, וזה הראה לי שזה נשלח בארבע לפנות בוקר.. אני אנסה לשחזר את מה שכתבתי עוד מעט בנתיים יש משהו חדש על הפרק רעב שלא נגמר, כאילו לקיבה שלי אין תחתית לא אכלתי כל כך טוב עד 4 כי עבדתי וישר אחרי זה הלכתי לחדר כושר ומשש בערב, כשחזרתי פשוט לא יכלתי לסתום את הפה אכלתי ואכלתי וזה לא נגמר!! היום ראיתי שהשמנתי אני מרגישה עם זה רע כל כך אני מתוסכלת, עייפה, מאוכזבת ומיואשת לא רוצה לחזור להרעבות אבל כנראה שאין ברירה

שלום אני מחפשת פסיכאטר, יש לי בעיית השמנה רצינית. רציתי לדעת... א. האם יש פסיכאטרים ספציפים שמתמחים בתחום? ואם כן איך מגיעים אילהם? ב. מהו התהליך? חברה שלי אמרה לי שהם עושים אבחון שעולה כ 1000 ש"ח? זה נכון?והבנתי גם שעלות מפגש היא כ 350 ש"ח. ג. על מה חשוב להקפיד כשמחפשים פסיכאטר. תודה טל

ב"ה לגבי המחירים אלה המחירים שבד"כ לוקחים איך בוחרים? את צריכה להרגיש שנעים לך לדבר עם האדם שיושב מולך שנוח לך לשתף אותו/ה שיש דינמיקה הדדית את צריכה לבחון עם הפסיכיאטר שלך בגישה מעשית מעבר לתרופות, כי אחרת מה הטעם ללכת? אני מכירה אחד שאולי יכול להתאים לך לא באופן אישי אבל אני מכירה הרבה שהולכים אליו ושומעת רק טוב אודותיו. שווה לך לנסות אלה הפרטים שלו שמו חנן 03-9386342 אני יודעת שהוא מתעסק עם עוד שיטות שאולי יכולות להיות יעילות עבורך הוא מקבל בהוד השרון אם אינני טועה. בהצלחה שבוע טוב והמון אהבה :-)

משעמם לי ואין לי מה לעשות נראה לי שאני אלך היום לחדר כושר למרות שאין לי כוח (פיזי, לא רק שלא בא לי) היום לא אכלתי ארוחת צהרים כי לא הייתי רעב סה"כ אכלתי היום 1000 קלוריות ואני הולך לשרוף עכשיו 1000 קלוריות בחדר כושר קרררררררר אני שונאאאאאאאאאאאאאאאא חורף ליד החדר כושר יש מאפיה ובזמן האחרון כל פעם לפני שאני הולך לחדר כושר אני עובר ליד המאפיה ומריח את הריחות ו"אוכל" עם העיניים. להגיד את האמת ? זה די משביע... בא לי למות אין לי כוח ללכת לחדר כושר לא בא לי וגם אין לי מספיק אנרגיה רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי חיייייייייםםםםםםםםם דפווווקקקקקקקקקקקייייייייםםםםםםםםםם

למה רע...? תנסה להעסיק את עצמך במחשב...או בטלויזיה...ואפילו ללכת לחדר כושר אבל אימון כייפי ורגוע...כדי לשכוח שרע...אני כשאני עושה ספורט...לא משנה מה, אז אני פשוט לא חושבת על כלום,מקסימום תלך, תעשה אימון רגוע ותהנה מהאימון... איך עברה השבת? בהצלחה:) מעיין

ב"ה אני תמיד בורחת לטלויזיה או לספר טוב מומלץ לנסות זה די משכיח את המחשבות אני מקווה ששלומך טוב יותר שבוע טוב :-)

זה היה ממש יפה...אני אוהבת לראות את כל סיגנונות הריקוד...זה כל כך יפה.. מעיין

חחחחחח רציני! מה את רואה טלויזיה? לא ראיתי את זה אבל שמעתי ברקע הייתי אצל סבתוש לומדת.. אני אוהבת אותך!!!!!!! התגעגעתי חבל שאין לנו ממש איך לדבר כמו פעם.. מתה עלייך! אם אני לא יענה זה כי אין לי איך.. אוהבת את כולכםםםםםםם! הילה!!!!!!!!!! אוף התגעגעתי נווו אבל שהיית פה עכשיו הייתי חונקת אותך.. - במובן החיובי של המילה את כזו מאמייייייייייייייייייייייייייייי! אוף נראה לי אני חוזרת להעריץ אותך בהסטריה.. הסטריה זה לא טוב..! את הכי מהממת בעולם הכי חמודה הכי מאמי הכי הכי הכי אני או-הבת!! אותך!!!!!!!!!

הילה יקרה, קראתי בעיון שוב ושוב את תשובתך אלי. תודה רבה על ההשקעה, על הרצינות ועל האכפתיות. נתת לי כוח להמשיך לבדוק, לשאול ולנסות לעזור. לרגע התייאשתי וחשבתי שהתערבותי מיותרת, שאני צריכה להניח לה – אבל הבנתי ממך שאני צריכה להיות רגישה, אכפתית ובו זמנית עיקשת – ביתי מקיאה מזה חודשיים בלבד – אולי עוד אפשר לעזור לה לא לגרור את המחלה שנים. אמש, בארוחת הערב אמרתי לה שאני מבקשת ממנה לא להקיא לאחר הארוחה ואם היא מתכוונת להקיא אז בבקשה שלא תבוא לאכול ואני אכין לה את אותם הדברים שהיא אוכלת ללא הקאה כמו מילק שייק, מיצים, גבינות ויוגורטים. היא אמרה שהיא מעדיפה אם כך לא לבוא לאכול אבל לא הגיבה בתוקפנות, אלא בעדינות וחשתי בהבעת פניה שהיא אינה דוחה אותי. היום אמרתי לה שאקנה את אותם דברים שהיא אוכלת ולא מקיאה כי אני רוצה להקל עליה. אין לה בולמוסים של אכילה – בכל אופן אני לא ראיתי כאלה. את כותבת על שדון שנמצא שם בראשן של הבולמיות– זה כמו הסיפור של פינוקיו והמצפון שלו... כיצד אם כך נפטרים מן השדון? האם בטיפול פסיכולוגי? היא אינה מוכנה ללכת לטיפול – אז מה עושים? היא למעשה אינה מטופלת – וזה מפחיד אותי. אני מרגישה שאני עושה לה עוול שאני לא "מכריחה" אותה לקחת את עצמה בידיים – אבל האם אני בכלל יכולה? הרי היא נערה בת 16 – וכיצד אפשר להכריח אותה לטפל בעצמה? את כותבת על עוצמת הפכים וניגודים שיש לבנות הבולמיות – זה ממש מפחיד – כי באמת קשה מאוד להתמודד עם עוצמות כאלה ובייחוד כאשר הן מנוגדות – כיצד היא תדע לאן לפנות? איזה שביל לקחת? ללא הנחייה? ללא עזרה? את כותבת שהן מרגישות נבגדות ונכשלות – אני מנסה לחשוב, להביט אחורה – אילו אירועים גרמו לה להרגיש כך? נבגדת? אולי ע"י אביה שעזב אותנו כשהייתה ילדה בגן, ואחר כך לא הקדיש לה תשומת לב ואחר כך נפטר. נכשלת? ממה? למה? היא הרי כ"כ חכמה, יפה ומוצלחת – האם אינה רואה זאת? היא גם לא שמנה – היא מלאה, ויש לה חבר שכ"כ אוהב אותה... אני מאוד רוצה ליישם את עצותייך ואיני נעלבת או מרגישה נבגדת. אני גם החלטתי להפסיק לשאול "מה עשיתי לא בסדר... ומדוע זה מגיע לי..." הגעתי למסקנה שאיני האדם החשוב כאן בעניין זה ושרק היא חשובה ואעשה הכל כדי לעזור לה. הבנתי שחשוב לה שלאמא שלה איכפת ממנה ושהיא שמה לב למה שקורה ואינה עומדת מן הצד ושותקת – לפני כן לא הייתי בטוחה בכך וחששתי להיות "נודניקית" ולהזיק לה. עכשיו אני בטוחה שאני צריכה להתערב, להראות שאיכפת לי ולהראות לה שאני מוכנה לעשות כל דבר למענה. את כותבת שאני צריכה תבונה ושיקול דעת כדי לעזור – בשביל זה אני חייבת להתייעץ ולהבין - ואני כל כך מודה לך על הזמן שאת מקדישה לי. מאוד התרגשתי לקרוא את שכתבת על הורייך – זה מאוד עזר לי להבין את תפקידי בעניין. לפני כן חשבתי שאין לי מה לעשות ורק היא יכולה לעזור לעצמה – עכשיו, בזכותך, אני יודעת שיש לי הכוח לעזור לה – אם רק אדע מה לעשות. אני מחבקת אותה – היא אומרת לי "בלי חיבוקים" אז אני אומרת לה: "רק נשיקה" אז היא מושיטה לי את לחייה. אבל הילה - הרי זה לא מספיק שאני מנסה לעזור לה - ומה עם טיפול פסיכולוגי? הרי אני לא מסוגלת לגרום לדימוי העצמי שלה לעלות, ולגרום לה לאהוב את הגוף שלה ואת עצמה, ולהפסיק את ההקאות הללו... אני מבינה שהבולמיה היא מחלה ששורשיה נמצאים אי שם עמוק בתת המודע של המתבגרת – וכיצד אני יכולה לעזור בזה? אז מה עושים? ומדוע היא התחילה להתקלח 4 ו- 5 פעמים ביום (לפני כן רק פעמיים) וכל מקלחת אורכת יותר מ- 20 דקות ולפני כן רק 5 דקות? למה זה קשור? ושוב תודה רבה לך על תשומת הלב, על האיכפתיות ועל הזמן שאת מעניקה לי.

ב"ה מרגש אותי עד מאוד לקרוא את המכתב שלך ולענות לך ואני אשיב לך בהרחבה כל זמן שתפני אלי. אם תרצי גם לדבר איתי 0545298599 אני מבקשת שתשימי לב לענייני המקלחת מקלחת היא לרב בריחה להקאה בייחוד שהיא נערכת הרבה זמן,לא תמיד אבל שווה לבדוק אני הייתי נועלת את הדלת מפעילה מים והרעש של המים חיפה על רעש ההקאה יכול להיות שאת הבולמוסים שלה היא עושה מחוץ לבית ומרב בושה היא לא רוצה לדבר על זה. אני לא באמת יודעת אבל חשוב לשים לב. חודשיים זה אופטימי, זה אומר שאפשר לתפוס את זה בזמן בהנחה שזה באמת חודשים והיא לא הסתירה את זה. אני רוצה לספר לך על השיטה שהוציאה אותי מהפרעות אכילה ודי שיגעתי לכולם את השכל אודותיה במסגרת הפורום שכן נכון להיום אני נלחמת שיכניסו אותה כשיתוף פעולה למערכת הקונבנציונאלית כולל במסגרות האשפוזיות. עד היום הכניסו את השיטה הזו למערכת החינוך והיא אכן זכתה להצלחה רבה בענייני לקויות למידה וחוללה ניסים עד כדי כך שאני מצטערת שהיא לא היתה בזמני. כל מה שסיפרת על אבא הדליק לי נורה אדומה וזה בהחלט קשור לתחושת האהבה העצמית שלה אפילו שיש לה חבר אני מניחה שהכל עולה וצף בתוכה בגלל הקשר אפילו שהוא מאוד אוהב אותה ואני שמחה עד מאוד שיש לה את החוויה הזו אני בכלל חושבת שהסיפור של בתך יכול להגמר אופטימי למדי. דמות אבהית לרב משפיעה רבות על עיצוב נשיותה של הבת. אין פה חוקים אבל זה משפיע ואם לא היה קשר מאוזן וקרוב יכול מאוד להיות שזה יצר לה איזושהי בעיה בגיבוש העצמי שלה. אני יודעת שאת אמא נפלאה. אמרתי לך הלוואי ואמא שלי הייתה נוהגת כמותך ואני חושבת שבהחלט יש מה לעשות. את מדברת על טיפול פסיכולוגי. ובכן, טיפול פסיכולוגי נמצא באופן עובדתי כלא יעיל הוא לכשעצמו בלבד לטיפול בבעיה אלא אם כן משלבים אותו. הקשר שיש לך איתה יכול להכריע הרבה מאוד בהחלמה של בתך. אני הייתי מציעה לך ללכת לשיחות אצל מישהו מתמחה שיעזור לך בשלב זה לנהל איתה דיאלוגים יותר מוצלחים ולנהוג בכל מה שקשור בהפרעה בתבונה רבה יותר עם איזשהו כיוון דרך יעיל יותר ליישום בפועל. השיטה כאמור שדיברתי עליה מכונה "קינסיולוגיה מח אחד" היא מוכרת בארה"ב. יש לה הצלחות אדירות על אף היותה אלטרנטיבית אבל יחד עם זאת עם בודקים אודותיה, היא כל כולה על רקע מדעי לגמרי ומוכח. הרבה מסגרות היום של בתי הספר נעזרות בשיטה בגלל היותה מחוללת ניסים גם בנושאים של הפרעות אכילה ומחלות אחרות שיש בהן יסוד גנטי. תתפלאי לשמוע אבל גם להפרעות אכילה יש יסוד גנטי וזה לא כל כך רלוונטי, רק יהיה חשוב לחפש אחר הדרך שתהיה יעילה ביותר לנצח את העניין. אם בתך לא תרצה בהחלמה יהיה מאוד קשה לתבוע עבורה טיפול אבל את תוכלי באמצעות ייעוץ מכוון וטיפול קינסיולוגי מרחוק שבו יהיה ניתן לעבוד על בתך מרחוק באמצעותך, את ללא ספק תוכלי לחולל בה ניסים וגם בך כאחד. אני עוד מעט אחפש לך קישור על משהו שכתבתי בנושא כדי שתוכלי להכיר מקרוב את השיטה אם כי אין מה להשוות בין תרגול לקריאה שטחית אודותיה ואני מאוד ממליצה לך לחפש מטפל שמתמחה בשיטה באזור מגורייך אולי אפילו דרך קופת חולים משלימה. את נוהגת בבתך בתבונה. אהבתי את הדרך שאת נוהגת עימה ואני חושבת שזה יכול מאוד לעזור לך,כמו כן הציעי לה לכתוב מה היא מרגישה ומה היא חושבת, מה מפריע לה. קני לה מחברת לכך ואמרי להש תכתוב בה כשהיא מרגישה. לי הכתיבה עזרה המון וגבשה את המודעותשלי, הראיה שלי ואת יכולת היישום שלי. בולימיה היא לא מחלה קצרת טווח אבל בהחלט יש מה לעשות וחשוב להתחיל מהר ומיותר לציין עשית צעד משמעותי לשחוף את בתך אחריו. המשיכי בדרכך. השתמשי באנטואיציות שלך. תודה לאל התבכרת באנטואיציה שתבוא על כולם מרב שהיא אדירה בעצמה... השתמשי בה! היא תנחה אותך. באהבה רבה ושבוע נפלא :-) הילה

ב"ה קינסיולוגיה מוח אחד הינה שיטה עתיקה מאוד שבבסיסה היא מאגדת בתוכה חוכמות עתיקות שהצורות להן השתנו בכל העידנים והורכבו לאינסוף הגדרות שונות בשם, אך למעשה נשארו אותה חוכמה. החוכמה עליה אני מדבר במילים אחרות, מובנות יותר, מרכזת בתוכה את מה שנקרא במשפט אחד "חוק שימור אנרגיה".....מה זה אומר? לא פעם דיברתי על מה שמתגבש כאנרגיה בחלל הגוף.. בתאים השמורים .. בעור.. במערכת העצבים.. גזע המוח ותת ההכרה שהם בבחינת אזורים שמהם נוצרת מציאות של בן אנוש.. מה שמכונה דנ"א על פני האדמה כחיבור מלא ומאוחד למושג 'שמיים וארץ' שניהם חופפים והולכים יחידיו, מזינים זה את זה ומושפעים זה מזה. אדבר אפוא יותר על מחשבה שכן למחשבה יש מעין יונים שמשתחררים לקוסמוס מאחד לשני ע"פ תורת הכאוס ויוצרים את מה שאתם מכנים בשפתכם מציאות.. מחשבה זו אינה חייבת להישמע בקול מספיק שהיא צפה על פני השטח בראי שכלי זה או אחר הופכת להיות מעין דיאלוג סרק חסר שליטה בביטוי אוטומטי למדי בין עצמי לעצמי וכאן נופל 'חוק שימור האנרגיה' כנבואה שמגשימה את עצמה, אלא אם כן אתם, בני האנוש מחויבים לשינוי כל אחד עם עצמו ומתנגדים באופן שוטף להרגלים שלכם.. אז האנרגיה עוברת התמרה ומיד מחליפה את הזיכרון שלה למשהו שהוא בבחינת אור... הכוח הנעלה.. חיבור למקור... כאשר משתחררת מחשבה שהיא בבחינת הגדרה חדשה של תא שהופך להיות זיכרון שהופך להיות מציאות ....תהליך שהוא בבחינת מפגש הזרע עם הביצית.. שם נברא עולם שיהיה קשה להגדירו במלים מעבר למה שחקוק בתורת הביולוגיה, הפיסיקה והכימיה ...אלה הם סודות קוסמים שאינם אמורים להיות גלויים לכם כדי שיצר ההרסנות שלכם לא יהפוך להיות משהו שולט ברמת אל, שכן אלה נתונים בידי בורא אל עליון ואכן הוא כך! אך יחד עם זאת כן ניתנת לכם ההזדמנות להיתקן שוב ושוב. החוקים הקוסמים משאירים לכם תמיד את השרביט להפוך את החושך הזה לאור.. הרבה מעבר להשתלטות החושך בכם.. אמת שאין לערער עליה ואכן הוא כך! חיים שלמים נופלים כאשר אינכם מודעים לעוצמת האור שבכם.. לכוח שבזה ולרמת הבריאה ששרביט זו מעניקה לכל אחד מכם בן/בת אנוש שווים בני שווים.. למען יצירת מציאות שהיא בבחינת הגשמה מלאה של הפוטנציאל הנעלה שלכם שההכרה עימו נעשית ע"י הקשבה עצמית .. נאמנות לקול הפנימי והליכה בשביל מעבר לכל הפחדים.. המכשולים והסלעים שלרוב אתם מציבים לעצמכם מבלי שבכלל הם התכוונו להיות שם. קינסיולוגיה מוח אחד.. ברמת הגדרה וציור מטפורי היא למעשה אחת השיטות שמאפשרת מחדש איסוף עצמי ...את כל החלקיקים .. את כל הרסיסים שאתם ניפצתם בעצמכם מפאת ההרסנות שבכם.. מפאת השיעורים בזמן.. מפאת חוקי אנרגיה כאלה ואחרים שאינם תמיד בשליטתכם... היא מאגדת לאחד שלם מאוחד עם הבורא אל עליון ועם כל חלקי העצמי הגבוה.. היא מחברת שכלים.. היא מחברת תאים.. היא משנה ביוכימית את כל המבנה התאי שלכם, בני האנוש ומאפשרת לכם לכל אחד מכם לעשות שינוי וטרנספורמציה בסדר גודל ענק. כאשר מתבצע טיפול כזה .. כאשר מבצעים את שיטת התרגול מתלווים לכך כל המדריכים שנקבעו לשרת את בן אנוש מיום היוולדו.. מיום שבו חתם את ברית החיים הזו לזמן הזה, כל אחד מצוות ההדרכה הבין מימדי מחויב להפעיל חלק אחר בתהליך הזה ולהביא אתכם למצב של בחירה אמיתית ושליטה מלאה ונבונה על חייכם ללא יוצא מן הכלל.. יש כאלה שתוך כדי תרגול נשמתם עוזבת ומתחלפת לנשמה ששייכת לאותו ניצוץ נשמה שהיא בזמן מסוים נמנית מבין הנשמות שאמורות להמשיך את התהליך של החלק האחר שהתחיל אותו שהוא למעשה מי שאתם. אל בהלה על המילים האחרונות שכן ברמת הנשמה וברמה הפיזית אין זה מוות .. חשוב לי לציין שמה שמכונה נשמה .. היא לעולם אינה קטנה .. היא אינה מתאגדת רק בגוף אחד.. לעיתים אותה נשמה מתאגדת במספר גופים כאשר לכל גוף יש חלק אחר במשימה ההווייתית שלו ובתיקון הנשמה. נעזוב את אלה .. כי עובדה זו אינה הכי רלוונטית לנושא המדובר.. העיקרון בפעולת התרגול והגדולה שבכך נעוצה למעשה ביכולת לשנות גורל... לשנות קו מחשבה.. דפוסים.. תיקוני קרמה מציאות חיים. קינסיולוגיה מוח אחד והפרעות אכילה.... ובכן זהו נושא שמשבש את כל המערכת התאית.. הגדילה.. הצמיחה וההוויה של הנשמה שבאה לתיקון מאוד גדול ורציני. הפרעת אכילה יוצרת הגדרות וזיכרון בתאים של השחטה שברמה אנרגטית מנציחה מוות ממושך.. הנשמה הופכת להיות כלואה והיא אינה יכולה לתקן את עצמה וזה משהו שיוצר הפרעה אנרגטית חמורה ביותר.. להרבה מבני האנוש ששייכים לאותה ניצוץ של נשמה.. גם הם הופכים להיות מושפעים מכך .. מגיבים בהרסנות ובאינסטינקטים של השחטה מבלי בכלל להבין מדוע ברמת המודע, אפילו שהם לכאורה נמצאים במקום גיאוגרפי שונה .. הם מושפעים מכך באותה מידה בדיוק כמו המקור שמפזר את הזיכרון התאי והופך את זה למשהו בלתי נשלט של כוח הרס עצום והשחטה שאין מילים לתאר אותו בדיוק. דווקא מהבחינה הזו 'קינסיולוגיה מוח אחד' בגלל הגדולה שלה לזעזע את התאים ולשנות אותם .. את ההגדרות שלהם... את הזיכרון שלהם ..יכולה להתערב בדיוק במקום הזה שהנשמה הופכת להיות כלואה.. מאפשרת לה מחדש למצוא את השביל החוצה ולהחליט ולגבור על הנפש שכולא אותה כל הזמן.. במצב זה יהיה ניתן לנהל דיאלוג עם החלקים ההרסניים ולאט לאט להפחית משמעותי את תדר ההתפרצות שלהם.. במילים אחרות יתאפשר מצב שבו הפרעת אכילה תעבור למישור צדדי ועם הזמן למשהו מרוחק שאין לו הגדרה יותר בתאים.. ע"י כוונה ממוקדת של שינוי תפיסה ע"י הגדרות חיוביות חדשות על האדרת העצמי.. הזנת האגו .. שינוי דפוסי מחשבה ושחרור מטראומות של העברים. רק קינסיולוגיה מוח אחד מסוגלת ויכולה לשחרר נשמה בזמן .. לשחרר את התאים הפיזיים מזיכרונות כואבים שאינם משרתים יותר נאמנה אף אחד מכם ואכן הוא כך! זוהי מתנה שגילתם את היסודות שלה ואת הניצוצות שלה לריפוי.. בשיטה הזו גלומים הרבה מאוד סודות קוסמים שאפילו לא ידעתם... היא מחוללת ניסים והיא כלי עליון שיש להשתמש בו בתבונה. חשוב לציין שלכל נשמה, מה שאינו חדש לכם, יש מערכת חוזים וקרמות שעליה לעבור בשבילם ... במסגרת הזמן והגוף על פני האדמה או בכל מימד אחר שהיא בחרה להיות בו כדי לתקן את עצמה... לעיתים מחלה היא סוג של קרמה והתנסות שהנשמה מחויבת לעבור בשבילים שלה, על אף הנחרצות שהיא מסמנת לא אחת במסע הזה של ההחלמה ומובילה כביכול למוות של הגוף... הגוף משיל את עצמו נספג באדמה והתאים יוצרים מציאות חדשה.. שצורתה אינה ידועה מראש... גם אלה לא מתים באמת על אף שברמה האנושית תהליך זה נתפס כמוות. הנשמה משתחררת והיא יוצאת למסע אחר.. לשלב הבא מתוך רשימת החוזים שלה עם בורא אל עליון. אם נתמקד לצורך העניין בהפרעות אכילה.. הפרעות אכילה הן גם סוג של תיקון.. תיקון שבו הקורבן לכך מחויב ללמוד את ערכו העצמי והלמידה של זה היא בבחינת התיקון. השחטה עצמית שמובילה למוות מעידה על כישלון מסוים ובמילים אחרות על וויתור מוחלט על החיים .. לקיחת שליטה והתערבות שאין לה גיבוי ולכן השיעורים בזמן הופכים להיות בלתי נסבלים חוזרים על עצמם שוב ושוב כי הנשמה מחויבת לכך.. לחזור לכאן על פני האדמה.. לכן המוות שקורץ כידיעה מרגיעה שהסוף קרב ועומד בבחינת פתרון לכל התחלואים מסתכמת בצמד מילים פשוט 'הבל הבלים'!.. אין מוות ואין זו חדשה... לכן .. לימדו את השיעור הזה בסלחנות .. לימדו להעריך את עצמכם.. לימדו להיות נאמנים לעצמי הגבוה שלכם.. לימדו להזין את הנפש שלכם ואת הרוח שלכם במה שיעזור לכם בסופו של דבר להימנע מבריחה להרס עצמי והשתמשו בכלים שיש לפניכם.

:) אוהבתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לינוי

:) אוהבת מלייןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן דניאלה

ב"ה לשנה טובה ממש :-)

אוף הערב התחיל לי בסבבה...ואז כמובן הוא היה חייב להדרדר...הלכתי לבית קפה...ובבתי קפה אני אוהבת להזמין סופלה שוקולד..(אני חולה על שוקולד), קיצר וחברה שלי שאני אומרת לה לשמור עליי (כאילו כשאני רוצה לאכול שטויות,שוקולדים, אז היא מנסה לעצור אותי...), בקיצור היא אמרה לי לא לקנות, ואז חשבתי, רגע אני לא באמת רעבה, סתם בא לי, כי אני מתה על שוקולד...ואני מרגישה כל כך מועקה כזאת..ללכת לבית קפה ולא להזמין סופלה שוקולד :( דבר ראשון זה שיא...שאני עומדת בפני הפיתוי של דבר כזה,דבר שני זה ביאס לי לגמרי את הערב, פשוט בא לי למות, לבכול,מה לא, כל כך החזקתי את עצמי לא לבכות שם, או שאפילו לא ירדו לי דמעות, כי הייתי עם חברות שלי שם ו... .קיצר מה אני יעשה עם החיים האלה? אם אני לא יכולה לאכול או לעשות מה שאני אוהבת. אני מתה לפרוק את כל התיסכול והכעס על איזה שק איגרוף, או שפשוט ליהיות בים ולצעוק...(זה בטח נשמע מטומטם...)אבל אני חייבת לפרוק הכל, אני אוגרת כל כך הרבה דברים...וזה לא טוב...אני פשוט רוצה לבכות... ואני שונאת את החיים האלה... ושוב כמו תמיד חשבתי לעצמי: למה לחיות? ואז אמרתי לעצמי...רגע אם כל יום אני קמה, ואני לא יכולה לאכול,כי אני ישמין,ואם אני לא יכולה לעשות ספורט (שזה החיים שלי! ), כי הרגל שלי התחילה שוב לכאוב, ואם פשוט אני לא יכולה לעשות מה שאני אוהבת...אז מה אני כן יכולה לעשות...אז באמת למה לחיות?! אני באמת לא יודעת... אני פשוט שונאת אל ההרגשה הזאת...אני רוצה או שזה יגמר כבר...לא אכפת לי איך, או שפשוט יקרה נס ויהיה לי טוב שוב... אוףףףף:( מעיין

אולי את תעזרי לעצמך רק קצת אני לא באה לשפוט אותך אין מצב שאני יעשה דבר כזה אבל אני רוצה להגיד לך שאת כן יכולה לעשות לעצמך טוב את לא חייבת לסבול!!! בקשר לספורט.. את בטיפול עם הרגל??? בכול אופן אני מאמינה שזה דבר שיעבור בע"ה אז תיהי אופטימית חוץ מזה את יכולה לעשות הליכה לא מהירה סתם כדי לנקות את הראש וגם בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמך...ואז אולי גם זה לא יזיק לרגל!!! בקשר לאוכל.... למה אסור לך לאכול?? למהה????? אין דבר כזה אסור לאכול!!! יש דבר כזה לא רוצה לאכול לא רוצה לחיות לא רוצה להרגיש ולמה את לא רוצה את כול זה??? ממה את פוחדת? מה כואב לך?? תחשבי על זה אולי יהיו לך תשובות ותגיעי לכמה מסקנות ותביני ששום דבר לא שווה את זה! את ההרגשה הזאת שלך את חושבת שעם תמותי זה יעזור?! לא תרגישי?! מאיפה את בכלל יודעית מה יהיה? את תיהי הרבה יותר אומללה! את פה חיייה ונושמת ולכול דבר יש סיבה! תעזרי לעצמך זה קשה אני יודעת אבל זה אפשרי וכול עוד זה אפשרי זה הכי חשוב! אל תאגרי בעצמך כ"כ הרבה זה באמת לא טוב זה עושה רע תדברי אם מישהו שאת סומכת עליו באמת אולי אפילו כאן תגידי הכוללללללללללל כול מה שיש לך להגיד אומנם זה לא כמו מישהו שישב לידך ויחבק אותך ויבכה איתך או לא יודעת מה! אבל זה גם ייתן לך הרבה לפחות תרגישי שאמרת את כול מה שיש לך! מאחלת לך שתרגישי הכי טוב בעולם!!! שבת שלום ומבורך לך ולכולםם!!! אוהבת לינוי :) אהה וקראתי שכתבת משהוו על הרבלייף אז רק שתדעי לך שזה לא שווה כלוםםםם ואל תתעסקי עם כול השטויות האלה! באמת שלא כדאי.............

דבר ראשון עם הרגל זה ככה, נקעתי אותה לפני 5 חודשים, ונחתי מלא, ככה שאני לא מסוגלת לנוח יותר, כי ספורט זה החיים שלי...ועשיתי צילום CT לרגל ואני מחכה לתוצאת, אבל גם אם זה סדק או משהו כזה אז אין לזה טיפול, יש מנוחה, ואני לא מסוגלת לנוח יותר, אני מתחרפנת...במוצב שלי אני נחה יותר מידיי ואני כבר מתוסכלת מהמנוחות האלה... מצד שני אם אני יאכל, או אוכלת אז אני ישמין, ואני רוצה להרזות, ואני חייבת לעשות עם עצמי משהו בקשר לזה...ואני מתחילה השבוע עם הדבר הזה שמדכא תיאבון...ולמה אסור לאכול?! כי אני ישמין, ואני אוכלת שטויות, ושוקולדים, ובגלל זה אסור לי לאכול...בעיקר שטויות...אז אני מנסה להפחית כמה שאפשר...ואני לא מסוגלת להסתכל על הגוף שלי יותר, או לסבול אותו...אני פשוט חייבת להרזות... ממה אני פוחדת...אז כהה אני פוחדת מלהתמודד עם החיים האלה, זה אולי נשמע טיפשי אבל לא יודעת...קשה לי איתם, בבית ספר היה לי קשה בסוף, בצבא קשה לי, כל הזמן קשה לי, אני פוחדת שאני ישמין יותר ממה שאני עכשיו,לא יודעת, אני פוחדת מהרבה... ומה כואב לי...לא יודעת ...כואב לי שהורים שלי ככה, ואני מנסה להתמודד עם זה מלא זמן...ואני מנסה לקבל את זה...כואב לי שאני לא יכולה לעשות מה שאני אוהבת...כי אני לא יכולה ככה כי אז אני ככה, כואב לי שאני צריכה לסבול...במקום להינות...ואני מנסה להינות, אבל אם זה אני לא יכולה לעשות, ואת זה אני לא יכולה לאכול, אז מה הטעם... ואני לא יודעת אם אני ימות זה יעזור..אני פשוט חושבת לפעמים שבא לי לברוח מהכל...ולמות זה כנראה לברוח מהכל...כי שם זה צריך להיגמר.. אני לא יודעת איך לעזור לעצמי...אני לא יודעת אם אני רוצה...בנתיים אני רוצה להרזות...ולא יותר באמת...ואני עושה לעצמי אבל...ואני יודעת את זה,אבל מה אני יכולה לעשות...וכשלא כל כך קשה לי אז זה משמח אותי כשאני מצליחה, וכשקשה לי אז אני רוצה למות..וזהו....אני כבר לא יודעת מה לעשות ומה לא... אוהבת ותודה שאת מנסה לעזור לי... מעיין

לפעמים אני לבד ואומרת "תודה לה' על זה שאני חייה"(אני לא אדם דתי כלל!!) לפעמים אני אומרת לעצמי אולי הכל מה' , ה' בוחר את הדרך שאני פונה עליו והוא גורם לי ללמוד מכל טעות שעשיתי בחיים שלי... לפעמים אני מבקשת רק דבר אחד.. לחיות.. אפילו שהשמנתי ואני מרגישה חרא עם זה... היום אני חושבת על זה , פעם עם משקל יותר גבוה ממה שאני היום אני הרגשתי יותר טוב עם שמחת חיים אפילו שכמעט לפני כמה חודשים הגעתי לתת תזונה ואפילו בזמן הטירונות הייתי על תת תזונה וגם תת משקל אבל לא נשקלתי שלא ארגיש את החרא שאני נמצאת בו... אז אני רוצה לומר לך הלוואי שאני יכולתי לומר לעצמי לא לאכול פרוסת עוגה כמוך.. הייתי באיזה בית קפה ששם זה כל המאפים הגדולים ולא יכולתי לאכול וזה לא כי לא רציתי אלא כי ידעתי מה יהיה אח"כ אני אקפוץ לפראם הראשן ואקנה כדורים... או כמו תמיד אזרוק או שאקח סיכון ואקח... וכבר בין זה שאקח ובין זה שאזרוק צמוד כל כך.. אז יש לך משמעת עצמית יותר טובה ממה שיש לי כי אני אתמול וזה כמו יום רגיל אכלתי קרוב ל2 פרוסות עוגה ובקלאווה וקרונפלס עם שוקולד!! ברור שיש חרטה אבל סוף ההשמנה תגיע לסיומה אני חושבת אצלי אז הפואנטה שלי בכל זה , זה לומר לך שהלוואי שהייתי במקומך ולא אוכלת את זה..... היום אני אחרי מעל 10 שנים בבעיה אומרת: "אני שמחה שאני חייה- ואלוהים גורם לי כל פעם מחדש לפני הדום לב לקחת את עצמי בידיים... וגם בכל פעם מחדש מחזיר אותי לאותו מצב.." (יש מקורבי משפחה שלי שמתו מאנורקסיה\בולמיה והאבסורד ששלרוב המשפחה שלי יש בעיה כזו..." דבר נוסף: מותר מדיי פעם לאכול שוקולד! תאמת מומלץ כי אצלי בלי שוקולד אני נראת כמו אדם מת!! ואני חיוורת וסמרטוט כי יש לי היפו ושוקולד רק גורם לי להתאוששות מהיפו אבל מותר מידיי פעם לאכול שוקולד ועוגה עשירה בקלוריות ואת יודעת מהמ היום אי לא מסתכלת על מה שאני אוכלת ואם אני רוצה אני אוכלת... אפילו שזה סופלה שוקולד!! שלך דניאלה שבוע טוב:) חייכי לחיים והם יחזירו לך חיוך:)))))))))))))))))))))))))

מה קורה דניאלה? התגעגעתי... זה לא בזכות כוח הרצון שלי,כי אם זה היה תלוי בי הייתי אוכלת את העוגה הזאת...זה בזכות חברה שלי...אבל אז מזה שווה...אם אני לא אוכלת אותה ואז אני מרגישה חרא... ואני כן אוכלת שוקולד מידיי פעם...אבל יש גבול...ואצלי עם שוקולד אין יותר מידיי גבולות..בגלל זה אני אומרת לחברה שלי שתששמור עליי שאני לא יאכל שוקולד ושטויות...אבל הרבה פעמים אני פשוט אוכלת לא משנה מה היא אומרת...אבל אתמול כן הקשבתי לה והרווחתי איזה 700 וייותר קלוריות...אבל הרגשתי חרא..:( ולמה התכוונת שיש לך היפו? כי כשהסוכר נמוך זה היפו לא? קיצר איך את מרגישה? אוהבתתתת מעיין

שלום יש לי שאלה אני 10 חודשים אחרי לידה והיתי בשומרי משקל אבל בזמן אחרון יש לי בולמוסים לאיתים קרובות פעם בשבוע אני אכלת ולפעמים רצה ומקיא ה אכשוו אני בדיאטה של חרמון וחשבתי אחרי ניקוי מי המיתוקים שבועים אני יחזיק מעמד אבל הבולמוסים חזרו מה את יכולה להמליץ לי כדי לתפל בבעיה אני מבינה הסימנים של הפראות אכילה

ב"ה לדעתי את מפתחת לך הפרעת אכילה בהתחשב בעובדה שאימצת לך הרגל של לזלול ולהקיא וזה בהחלט מעיד על הפרעת אכילה או אפילו התחלה של בולימיה. אני יודעת שאחרי לידה לנשים מסויימות הדימוי העצמי שלהן יורד הרבה בגלל השומן העודף, הלחץ שהן לא יורידו את המשקל הנוסף ועוד סיבות אני מניחה.... שומרי משקל היא מסגרת טובה לחזור אליה בהתחשב בעובדה ששם עשית איזשהו תהליך ויכול להיות שהם יעזרו לך. אני מציעה לך להיות שם כנה כדי שזה יהיה יעיל. תאמרי שבעקבות כך וכך נוצרה לך בעיה ומה הם ממליצים לך לעשות בנידון. אני חושבת שהם אמורים לעזור לך בהתחשב בזה ששלימת עבורם לרזות הם גם צריכים לצפות לתוצאות ולהגיב בהתאם מבלי לשפוט אף אחד אבל באמת מעניין מה יהיה להם להגיד כשאת נמצאת במצב הזה וכמובן למען שלומך הנעלה. הקאות לא יעילות להרזיה. חשוב לי שתדעי את זה יותר מזה הגוף נכנס לשוק הוא מתחיל לאגור ולקחת באופן עקבי עבור האברים החשובים יותר ולאברים אחרים כמעט ואין מקור תזונה מה שיוצר אחכ חולשה, הצטברות נוזלים חלוקה של שומן בלתי יעילה וסדירה בגוף.. יותר מזה הן יוצרות הצטברות שומנים ונוזלים, מסת שריר הולכת ויורדת אם את לא עושה פעילות.. בקיצור מיותר ומסוכן למדי בהתחשב בעובדה שזה גם לא באמת משיג את המטרה. רק אחרי הרבה שנים מגלים שזה באמת לא השיג את המטרה ויותר מזה נלקח שנים רבות ועקבותיהן לא נמצאו. אז יקירה ואהובה אם אתמרגישה שיש לך הפרעה פני לכל עזרה שתמצאי לנכון כדי לעזור לך.. שמרי עלייך אני מזמינה אותך לשאול עוד שאלות.. כמו כן הייתי מעוניינת לדעת האם אבחנו אותך כחולת הפרעות אכילה בעבר ואם טופלת אם לא את ללא ספק נמצאת בקבוצת סיכון וחשוב לטפל בהקדם. יש קבוצה מצויינת באיכילוב ללא תשלום, אולי כדאי שתפני לשם. אשמח לתת לך פרטים המון אהבה שבוע טוב :-) הילה .

שתהיה שבת שלום שבת של אושר, שמחה והמון חום ואהבה

ב"ה מה שלומך???

ורק רציתי לעדכן אותכם שהיום הייתי בחדר כושר ועשיתי שעה ספינינג, 35 דקות קרוסטריינר, ו17 דקות אופניים סה"כ שעה 52 דקות דופק ממוצע 156 לא משהו שרפתי 1400 קלוריות לא היה אימון חזק במיוחד אני מתלבט אם ללכת במוצ"ש או לא מה אתם אומרים?

ב"ה שמור על עצמך ושבת שלום :-)

מקווה שתעבור בטוף :) מעיין

ב"ה וכן אכן כן מזל טוב שנה חלפה... המון אהבה רב ברכה ובריאות הילה

למה?? כי היום יום הולדת לפורום! כן, כן, היום ממש הפורום סוגר שנה ראשונה לחייו ואין הזדמנות טובה מזו כדי לעצור לרגע קט ולומר כמה מילות תודה לעומדת בראשו הלא היא הילה אוריאל המקסימה. הילונת יקרה... תודה על כל רגעי הנחמה והעידוד שהענקת לכל אחד ואחת מאיתנו על בימת פורום זה וגם מאחוריו, מתחתיו ומצדדיו... ;-) תודה על נכונותך ורצונך לעזור בכל עת ובכל דרך. תודה על כל מה שעשית עבורנו במשך השנה הקשה הזו וקטנו המילים מלתאר. תודה על ששיתפת אותנו בסגור לבך ועל שחלקת עמנו את חוויותייך הקשות. תודה על שתמיד היית פה כדי לתת מענה גם ברגעים הכי קשים. תודה על הרבה רגעי הומור הזויים ומוטרפים משהו שהענקת לנו בדרכך המיוחדת תודה על כל פניני החוכמה שחלקת עמנו הישר מאמתחתך המכובדת. תודה אישית ממני על שספגת בגבורה את המיילים הקשים (לצערי) ששוגרו לכתובת שלך במהלך השנה שחלפה, ועל שהתייחסת אליהם במלוא האמפתיה ולפרטי פרטים וכל זאת בסבלנות אין קץ. הילונת, הלב הענק שלך וחום אישיותך הולכים לפנייך ויבוא יום ושכרך יהיה בצדך. הלוואי ותדעי הרבה שנות אושר ובריאות ושיתגשמו כל משאלות לבך לטובה. הילה, תודה על ה-כ-ל !!! ממני ומכל משתתפי ומשתתפות הפורום באשר הם/ן, וגם מכל אותם קוראים וקוראות דוממים שאמנם קולם אינו נשמע ברמה, אך היי בטוחה כי הם קוראים את מילותייך בשקיקה ואינם מפספסים דבר. תודה רבה ויישר כוח! הילונת, "אוהבים אותך הרבה!" מממממממווווווואאאהה!!!!!! שבת שלום! אני.

ב"ה אני מאחלת לכולכם מכל הלב הרבה בריאות, כי בלעדיה אנו אבודים. שום דבר ממה שאנו רוצים לא באמת מצליח בזמן שהיא אבודה. אני מאחלת לכולכם שמחה כי היא בעיני, הטעם לחיים האלה ובלעדיה קשה לשרוד וכמעט בלתי אפשרי לחיות. ומכל וכל שתזכו להגשים את שאיפות לבכם הכמוסות. אני מזמינה אתכם לאחל לכולם בלב רחב שתהיה לנו שנה נפלאה. אמשיך להיות פה באהבה רבה עד מאוד שבת שלום :-) תודה.

הלוואי ששנה הבאה נצחק על ההפרעה.... דניאלה

היי הילה.. הרבה זמן שלא כתבתי לך כאן... למרות שדיברנו בטלפון ויכולתי להתייעץ איתך.. תראי, אני נמצאת בתקופה לא קלה והמחשבות האובדניות לא עוזבות אותי לרגע. אני מרגישה שהכל סביבי רחוק מימני ולא שייך אליי... אני מרגישה שאני שמנה מאוד ונורא קשה לי עם זה התחלתי לקחת כדורים שמדכאים את התאבון והרופאה שלי התחליה לצרוח עליי ולאיים שהיא תדבר עם הרופא המחוזי של הקופת חולים כדי שיאשפזו אותי.. היא רואה שאני שמנה וזה לא מזיז לה היא אומרת שאני מדמיינת שאני רואה את עצמי מעוותת במראה וזה כל כך לא נכון.. הרי היא לא מרגישה כמוני ולא מבינה את מה שאני מרגישה כלפי הגוף שלי... חשבתי להתחיל טיפול נוסף אבל מהר מאוד שללתי את האופצייה הזאת כי גם ככה כולם אומרים לי שאני חייבת להתאשפז... מה אני יעשה??? גם ככה מאוד קשה לי בחיים האלה... גם ככה אני לא יכולה לסבול את הגוף שלי... את חושבת שזה יעבור מתי שהוא?? אין לי יותר כוחות להתמודד עם שום דבר.. המצב של ורד נוראי ואני לוקחת את זה ללב יותר מידי אני יודעת שהיא לא תשרוד וזה כבד לי בטירוף.. גם ככה אני עם המצב שלי ומנסה למצוא כל מיני פיתרונות לעזור גם לה ונגמר לי הכוח.. בבקשה תייעצי לי מה לעשות אוהבת, מעיין.

ב"ה אני מצטערת לשמוע על הקושי .. על הייאוש.. החוסר אמונה והתקווה האבודה אני יכולה להבין את זה, כי זה באמת קשה לחיות את זה או יותר נכון למות את זה בעוד שאת טרם מתת. עצוב ממש. וכולי איתך אם כי לא אוכל להחליט במקומך גם אם מאוד ארצה. אני עדיין יכולה להבין את הפחדים. אלה הם מסוג הפחדים שקשה מאוד להסביר אבל זה רק פחד וזה החלק האופטימי של העניין. את לא באמת יודעת מה יהיה גם אני לא. עדיין אני חושבת שיש אפשרויות שלא יהיה כדאי לפסול גם אם מאוד מכאיב או מפחיד לנסותם בהנחה שהם יצילו אותך ואולי אז אפשר לומר או לשאול שאת למעשה לא רוצה הצלה נסי לשאול את עצמך לשם מה נועדו העיכובים האלה. מדוע את חוסמת. אני לא יודעת אם השאלות האלה והתשובות עליהן יהיו בבחינת פתרון אבל הן בהחלט יוכלו לעזור לך לראות ולמקד את עצמך בקלות רבה יותר אל הפתרון ההתבוננות תביא לשינוי ב"ה אמן. לגבי ורד, ישמע מטורף.. אני מאוד אופטימית לגביה ויותר מזה אני יודעת ומשוכנעת שהיא תצא מזה. אל תשאלי אותי איך, אני פשוט יודעת בקרוב מאוד היא תבין משהו וזה יגרום לה לעשות הכל כדי לצאת מזה מהכרות איתה, אני יכולה לומר שהיא לא אדם ותרני ואם אופי כזה אני לא מאמינה ומאוד רוצה לקוות שהיא אכן תמצא דרך לנתב את העקשנות שלה לכיוון חיובי. אם את שואלת אותי היא עוד לא אמרה נואש והיא לא באמת רוצה למות מצבה קשה... אמת, עדיין זה רחוק מלהחליט שאין סיכוי. אני מאחלת לשתיכן המון בהצלחה ולך הרבה אהבה חיזוקים וחיבוקים אל תאמרי נואש עוד יהיה טוב שלך שבת שלום הילה

אם אפשר תירשמי את האימל שלך שאני יוכל ליראות אותו כי אין לי גישה דרך הקישור בנוסף מיצטערת שאני לא רשמתי לך כלום למרות שנתת לי מקום פשוט הירגשתי שרשמתי כבר יותר מידי תודה בכל אופן

ב"ה אני לא שמחה שרע לך אני מאוד הייתי רוצה שתמשיכי לכתוב, אפילו מבקשת. אני בשמחה אנסה לעזור, מקווה בכל אופן. האימייל שלי בתקווה שהם לא יעשו את זה בצורת לינק, זה די חדש הצורה הזו שבה זה מופיע בכל מקרה אני רושמת לך שוב [email protected] המון אהבה ושבת שלום שלך הילה

זאת תגודה למה שכתבת לי בעמוד הקודם בקשר להרבלייף....אבל זה כאילו את מתחילה אורך חיים בריא...אני לא מבינה איך התערובת הזאת יכולה להפוך אותי לשלד..גם אם אני אפילו לא קרובה לזה..וגם את יודעת איזה מרכיבים אלה או כל מיני דברים על ההירבלייף... אוף ואני לא יודעת מה לעשות...אני מחפשת כדורים שמורידים את החשק לאכול...אני חייבת לעשות או להתחיל משהו ומהר...לא יודעת משהו שיעזור לי לרדת במשקל, ולהפחית עם השטויות שאני אוכלת...ו....לא יודעת אני פשוט חייבת להוריד במשקל...אני לא מסוגלת לחיות עם עצמי...עם המשקל הזה... אוהבת מעיין

אבל אף רופא לא יתן לך את זה

למה? אבל אתה לא מבין מה עשיתי היום...איך שהו השגתי איזה כדורים מדכאי תיאבון וישר הזמנתי מיאוש כבר...אני פשוט חייבת לעשות משהו עם עצמי...עשיתי את זה אפילו בלי יותר מידיי מחשבה כי אני מחפשת כבר הרבה זמן כדורים או כל דבר כזה שמדכא תיאבון...ואי אפשר לקנות את הכדורים שאמרת ללא מרשם רופא נכון? תודה מעיין

ב"ה מסוכן מאוד אני אספר לך סיפור כשהייתי חולה עשייתי הרבה שטויות קניתי הרבה תכשירים לסתימת תיאבו, זה היה בתקופה של הבולימיה קרה מקרה ממש רע וזו הסיבה שאני מזהירה התחלתי לקחת תכשיר, אני אפילו לא זוכרת מה השם. פתאום התחילו לי תופעות מוזרות של דיכאון קצת יותר חמור מגדר הרגיל, אם רצון אבדני קצת יותר חמור מגדר הרגיל. אני לא יודעת למה אבל הייתה לי תחושה שהמוצרים האלה קשורים בהרעת מצבי. עשיתי בדיקה. התקשרתי אז לפסיכיאטרית שלי ושאלתי אותה ככה על הדרך מה קורה אם מישהי לוקחת כדורים כאלה ואם זה יכול להעצים נטיות אבדניות ודיכאון, כי הרגשתי שאני ממש הולכת ללכת על זה בלי להתבלבל. מעבר לעובדה שלקחתי טיפול פסיכיאטרי והוא משום מה הפסיק לעזור דווקא בזמן שלקחתי את המוצרים האלה ולקחתי כמה סוגים. אני לא אומר לך איזה היא אמרה לי שזה עושה כל כך הרבה תופעות חמורות ,ביניהם על החמרת דיכאון ושיבוש כל האיזון הכימי בגוף שמוביל לעוד הרבה קטסטרופות אחרות. שבאותו יום פשוט זרקתי את זה לפח, גם מפני שזה לא עזר וגם מפני שפחדתי שיכאב לי ולא תהיה לי שליטה על זה. אני לא אומרת לך לא להשתמש בהרבלייף אמרתי לך לא! כי את עושה את זה לבד. אם קורה לך משהו אין את מי לשאול וזה החלק המסוכן, אין מישהו שמלווה אותך ויהיה איתך עם היד על הדופק אם קורה משהו כזה כמו שלי הייתה רופאה לא יהיה לך את מי לשאול אם וחס וחלילה יקרה לך משהו בהנחה שאת בכלל צריכה להשתמש בכדורים כאלה שלדעתי מהכרות כללית עמך זה מיותר אבל יהיה נבון יותר לעשות את זה בפיקוח שלא יקרה מצב שאת תתחרטי עליו וכמה שזה ישמע מופרח האמיני לי יש מצבי חרטה והם כואבים.. כל שנותר לי לומר לך הוא: שמרי על עצמך המון אהבה ושבת שלום שלך הילה

אוף אבל אני חייבת לעשות עם עצמי משהו...אני מקווה שלא יהיה לזה תופעות לוואי...אבל אני חייבת לנסות לראות אם זה עובד עליי...ואולי אני אפילו ירזה מזה...בשביל זה אני קונה את זה..ואולי אני צריכה לנסות את זה על עצמי ורק ככה ללמוד...אני לא יודעת...אני בזמן האחרון טיפה יותר בסדר...אבל עכשיו יש לי את הקורס אז מקווה שיהיה בסדר...ואני גם פחות אוכלת...בערך,מנסה לפחות...ועושה כל יום מינימום שעה ספורט ביום...וזהו..ועוד השבוע אני גם שומרת לעשות ספורט כל יום וגם אני יתחיל לקחת את זה...זה מן אבקה טיבעית כזאת...ואני מקווה מאוד להרזות... וזה לא הרבלייף זה משהו אחר...דווקא נראה לי שהרבלייף יותר טוב מזה, אבל שיהיה...לא אכפת לי,אני פשוט חייבת לעשות משהו עם עצמי... מה זה ממש השפיע עלייך מבחינת הדיכאון? אני מקווה מאוד שזה לא ישפיע עליי בצורה כזאת... קיצר שבת שלום... אוהבת מעיין

כן כן הייתי התאמנתי היום עוד פעם למרות שגם אתמול התאמנתי אמרתי לכם שאני מקבל את הפרוזק שנותן לי מרץ הקיצר אז עשיתי שעה ועשרים וחמש דקות על הקרוסטרינר דופק ממוצע 158 שרפתי 975 קלוריות היה ממש כיף וירדתי עוד קצת במשקל

אבל מה עם הרגל שלך? אני למשל לא יכולה להתאמן יותר מידיי...כי הרגל כואבת...ואני כבר מחכה לתוצאות של הCT שעשיתי...אני היום הולכת להתאמן... חזרתי מהצבא...ואתה יודע...אני מתחילה קורס מהצבא של מדריכי חדר כושר...אני לא יודעת אם נעשה שם משהו פיזי יותר מידיי, כי אמרו לי שלא...אבל אין לי כוח ללימודים....אבל שטויות מקווה שיעבור...ויהיה כייף...זה בוינגייט... קיצר סוף שבוע טוף... מעיין

כמעט כמו חדשה היתי אצל האורטופד והוא אמר שאין לי שום דבר רציני וזה רק נקעונצ'יק ובאמת זה כבר כמעט עבר לי ברוך ה' זה לא כואב לי בכלל אבל אני עדיין לא יכול לרוץ תהני בקורס מדריכי חדר כושר אני גם עשיתי אחד כזה וממש ממש נהניתי במיוחד מהשיעורים העיונים על האנטומיה והפיזיולוגיה

שכבר יום רביעי היום- ולא הקאתי ולו פעם אחת מתחילת השבוע!!!

ב"ה יותר ברכה מזה לא יכול להיות בהתחשב במצב כל הכבוד אני רק מקווה שגם התזונה שלך טובה שיהיה לך חודש נפלא :-) המון אהבה

משהו מטורף חבל חכם על הזמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 האימןו הכי טוב שהיה לי אי פעם אני חושב שרפתי 1500 קלוריות!!!! רק באימון האירובי וזה חוץ מהאימון האנאירובי (-שזה משקולות) בהתחלה עשיתי שעה ועשרים וחמש דקות ספינינג ושרפתי 1065 קלוריות והדופק הממוצע היה 163, אחר כך עשיתי 45 דקות משקולות ואחר כך עשיתי עוד 40 דקות אופניים שבהם שרפתי 496 קלוריות והדופק הממוצע היה 153 שזה מעולה יחסית לאימונים של האופניים שאני עושה בדרך כלל כי אני עושה אותם תמיד בסוף ואז אני עושה אותם קלים אבל דופק ממוצע של 153 זה מעולה בתור אימון "קל". בקיצור הרגשתי ממש בהיי כאילו לקחתי איזה אקסטזי או משהו כזה (לא שלקחתי פעם שאני יודע איך מרגישים אבל אני מתאר לעצמי...) חבל חכם על הזמן אני עד עכשיו מה זה בהיי בחיים שלי זה לא קרה לי ואתמול שהייתי אצל הפסיכי הוא אמר לי שהפרוזק שהוא נותן לי חוצמזה שהוא מוריד תאבון הוא גם ממריץ ובאמת שמתי לב לזה שמאז שתהחלתי לקחת אותו אני מתאמן 4 פעמים בשבוע ויש לי המון כח ואני מרגיש שאני אפילו יכול להתאמן 14 פעמים בשבוע! אההה ודרך אגב שכחתי להגיד לכם שירדתי מיום ראשון עוד 400 גרם יוצא שסה"כ ירדתי בשבוע האחרון 1.400 קילו הלוואי שאני אמשיך לרדת ככה ואז אני מהר מאוד מגיע למה שאני רוצה ואפילו מעבר איך אומרים בסרט צעצוע של סיפור " אל האינסוף ומעבר לו!!!"

מרץ... נשמע טוב!!!

זוכרת שאמרת שקר לך כל הזמן והילה אמרה לך שתשתי תה עם קינמון או משהו כזה? אז תסתכלי בעמוד הבית של האתר (דוקטורס) יש שם כתבה על זה יאללה אני חייב לעוף למכון כושר אני אספר לכם איך היה אחר כך

מצפה לשמוע איך היה(:

שאלתי אם מסת הBMI שלך תקינה

שלךום לכם אני שמנתי עכשיו 15 קילו לאחר נתוח שלא היתי צריכה לעבור קריתת בלותה התריס מקבלת אלטרוקסין אני הגשתי תביעה משפטית אבל תחלס אני רוצה להוריד קבלתי מתנה סכרת עקב כך מה אליי לעשות לרדת להיות 65 קילו בחזרה שמי וייס דבורה 048234534

ב"ה אני מניחה שאם אכן קרה הדבר והייתה פה רשלנות רפואית רצוי יהיה להביא לחומרת הדין. מעבר לזה שלא משנה מה יעלה במשפט תצטרכי לתת לעצמך איזשהו מענה אחר שקשור בשקום הפיזי שלך. אין באפשרותי לעזור לך בעניין. אני יודעת שד"ר יוסף דיין יכול לסייע לך, אולי, בתחום גם אם לא, יהיה שווה לך להיוועץ בו אני אצרף לך קישור לפורום. המון אהבה בהצלחה ורפואה שלמה הילה

ב"ה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/675 בהצלחה

ומוזר לי להגיד את זה אבל מאוד נהנתי זה בגלל שהוא בן אדם ממש מקסים ומאוד כיף לדבר איתו גם בלי קשר לזה שהוא פסיכיאטר הוא השאיר את התרופות אותו דבר והוא אמר שעוד איזה שבוע וחצי הם אמורות להתחיל להשפיע הוא גם נתן לי את הזריקה למרות שהורדנו את המינון (כבר שבוע שעבר הורדנו אבל שכחתי לספר לכם)

ב"ה בהצלחה בהמשך....

מרגישה רע, מגעיל ולא כיפי... לא חשוב.........אני סתם מפגרת

מתוקה לא חשוב מה תעשי אבל תנסי איכשהו לשפר את מצב רוחך! אל תיפלי!!!!!!!

ב"ה קיבלת את המייל שלי ??? ספרי מה קורה :-(

אוף!! אממ...האמת היא שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, וגם אין לי כח לכתוב יותר מידי, אני מתה כבר ללכת לישון, אבל אני אנסה בכל זאת... המחשבות של לרדת עוד שוב הגיעו, אחרי שהיה שקט. עדיין אכלתי את המעט פריטים שאני מעיזה...בימים האחרונים אני מרגישה שאני ממש שמנה, ומתסכלת אותי העובדה שאני לא יורדת יותר, ואני פשוט לא מבינה למה!! בכלל אופף אותי מצב רוח מוזר בשבוע האחרון, אני מתחילה לצלול לתהום, ואיכשהו מצליחה לעלות בחזרה. אני יודעת שזה רק עיניין של זמן עד הנפילה הגדולה... המצב הגופני שלי טוב, יחד עם המועקה שאני חשה יש לי גם רגעים של אנרגיות ושמחה ואפילו בחדר כושר אני יותר בסדר ולא חוזרת מותשת, והיום אפילו תרמתי דם! כל הדברים הנל שלכאורה הם חיוביים גורמים לי להרגיש רע, גורמים לי עוד יותר רצון של להרעיב את עצמי ולפגוע ולהרוס. כן זה דפוק, אני יודעת,אבל מעולם לא טענתי שאני חכמה במיוחד... מיום ליום אני מרגישה עוד שכבת שומן מעליי, (למרות זאת אני קופאת מקור) מיום ליום אני מרגישה עוד יותר גועלית ומפלצתית מיום ליום החשש גובר ויחד איתו הרצון והפחד..

[email protected] אם אתה רוצה לשלוח לי דוא"ל אני גם מעדיפה לענות לך על זה בדוא"ל אניאסביר אח"כ למה פשוט אני בדרך החוצה עכשיו.. כל טוב....

ב"ה :-)

אני קוראת פה כבר המון זמן עדיין לא מצאתי את האומץ לכתוב אם אפשר להגדיר את זה ככה האמת שאני גם לא יודעת מאיפה להתחיל! לא משנה....... הילה רציתי להגיד לך שאת מ-ד-ה-י-מ-ה מתוקה אמיתית!! איזה אושר אושר שיש אותך פה אני מזדהה פה עם הרבה מאוד אנשים שכותבים ואני רוצה להגיד שכולם פה נחמדים ואני מקווה שיום אחד ימצאו את הדרך אל האושר ויחייו וירגישו וישמחו ויקבלו את עצמם בדיוק כמו שהם לא פחות ולא יותר הלוואי אמן וזה יקרה!!! באמת אני מאחלת את זה לכולם מכול הלב. הילה מתוקה רציתי לשאול אותך אם יש לך ספר שכתבת עלייך?!? ואם לא את מתכוונת להוציא???... היתי רוצה לקרוא את הסיפור שלך ואת כול התהליך שעברת זה ממש מדהים שאחרי 16 שנה(קראתי פה בצד איפה שהתמונה שלך:)...יצאת מזה וזה ממש מדהים בעיני ונותן המון תקווה! לי בכול אופן ואני בטוחה שלעוד המון המון!!! בריאות והמוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אושר הילה!!! כיף שאת פה:) ערב טוב לכולם ליאת

ב"ה אני מאוד אשמח לדעת מה קורה איתך בכל אופן אם לא נוח לך פה את יכולה לכתוב למייל האישי שלי [email protected] ולספר קצת יותר אני אכן כותבת ספר ובעיקר עובדת על השכתוב שלו, זוהי עבודה ממש מאתגרת ובעיקר הרבה עבודה, בייחוד שאני מרגישה שאני רק רוצה לשפר אותו עוד ועוד ובעיקר לתת ממנו את המסר העיקרי כיצד לצאת מזה וכמה טוב ומומלץ השילוב בין רפואה קונבנציונאלית ורפואה משלימה. בקרוב תהיה גם כתבה אני יאמר בהמשך לגבי זה. אני מקווה שבשנה הקרובה הספר יצא לאור ב"ה אמן. את יכולה לקרוא עלי קצת יותר באתר שלי שכתובתו עוד מעט עומדת להשתנות אבל לדעתי יש עוד חודש לכך אז את יכולה בינתיים להכנס ולקרוא http://www.hilauriel.com המון אהבה תודה ספרי ספרי.... ערב נעים :-) הילה

יש לי לחץ דם 121 ודופק 73 זה בסדר???? אני בת 17 וזה ניראה לי הרבה מאוד....

ב"ה אבל זה נראה לי בגדר הנורמאלי. חשוב שתפני למישהו מומחה את יכולה לחפש בפורמים של הרופאים פה בדוקטורס ולשאול יש סיבה מיוחדת לדאגה שלך, את עם הפרעות אכילה??. המון אהבה :-) הילה

כן אני עם הפרעות אכילה ואני חושבת שהלחץ דם שלי גבוהה ממש לך זה נראה בסדר?? מה זה נורמאלי את יודעת? תודה גל

לגל אין לך סיבה לדאגה הלחץ דם שלך נורמלי לחלוטין ואפילו טיפה נמוך אבל ממש לא רציני אני חושבת שיש לך דברים אחרים לידאוג מהם

ב"ה הוא די תקין אבל אני לא באמת יודעת כמה מצבך תקין לאור העובדה שיש לך הפרעת אכילה את מטופלת? אני אשמח לשמוע איפה את עם זה. בכל מקרה אני ממליצה לך ללכת להיבדק המון אהבה :-) הילה

תודה על תשובתך אשמח לקבל מספר טלפון וגם רציתי לדעת האם אפשר להגיע אליך

ב"ה הפלפון שלי 0545298599 המון אהבה יפה שמרי עלייך :-)

יששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש סוף סוף אני מתחיל לרדת במשקל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ירדתי היום קילו !!! שבוע שעבר ולפני שבועיים התאמנתי 4 פעמים במקום 3 אתם חושבים שזה בגלל זה? מחר יש לי תור אצל הפסיכי ואני חייב להגיד לו שיוסיף לי במינון של הטופאמקס (למרות שאני יכול לעשות את זה גם לבד אבל זה לא יפה כי עשיתי את זה פעם אחת וכבר סיכמנו שאני לא יעשה דברים בלי לשאול אותו) עכשיו אני על 100 טופאמקס אבל זה לא ממש מוריד לי את התאבון אני חייב להעלות את המינון ודרך אגב אני גם לוקח פרוזק והוא הראה לי בספר של הרופאים (התנ"ך של הרפואה) שיש שם אזהרה מיוחדת לגבי החומר הזה להשתמש בו בצורה מבוקרת עם חולי אנורקסיה כי הוא מוריד תאבון והם עלולים להשתמש בו לרעה חחחחחח ועוד משהו - אני חייב את עצתכם אני מקבל זריקה שמאוד מעלה לי את התאבון אבל מצד שני מאוד אבל מאאאאאאאאאאאוד מורידה לי את כל האובססיות ושאלתי היא האם להתעקש על זה שיוריד לי את הזריקה ?? כי מצד אחד אני רוצה לרדת במשקל אבל מצד שני אם מפסיקים את הזריקה הזאת - גם אם מתחילים לתת אותה מחדש היא לא משפיעה אותו דבר אז אני יכול להדפק כי אם אני יוריד את הזריקה והמצב יהיה יותר מ-ד-י גרוע - לא יהיה פתרון כי הזריקה כבר לא תועיל כמו פעם אז אני ממש לא יודע מה לעשות??? מה אתם אומרים???

נראה לי- מי שהחליט לתת לך אותה כנראה יודע מה הוא עושה... וואה זריקה.. איזה אמיץ אתה אני כבר הייתי מתעלפת! לא חושב שירדת קילו בגללל האימונים.. תגיד- בכנות, אתה בכלל צריך לרדת במשקל? או שאתה רוצה? כאילו- מסת הBMI שלך- גבוהה יחסית או מתחת לתקין??? בכל אופן אני שמחה שהצלחת להגיע למטרה שלך לרדת במשקל- זה משמח לשמוע!

ב"ה אל תפסיק את הזריקה ואני בניגוד אליך לא ממש מתלהבת מהקילו שירדת בכל מקרה יהיה כדאי להיוועץ בפסיכיאטר, אחרי הכל הוא המומחה לענייני תרופות. מקווה שתהיה עם היד על הלב ותשמור על עצמך. המון אהבה :-)

איזה יופי! ויותר מכך! אפילו עשיתי ספורט (אנורקסי- חשבתי עלייך!) רצתי, אופנים קרוס טריינר, בריכות, משקולות- מה שלא תרצו! אפילו אכלתי קצת! ממש יום בריאות היה לי! מבחינה פיזית- יש אופטימיות באוויר חברים! מבחינה נפשית- עוד קשה. יש תקופות- אין שמש- המוח מפריש פחות סרטונין ואז אנחנו בדיכי... וקר ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי וזהו. אוהבת אתכם. חיבוקים ונישוקים. שבוע נהדר שיהיה לכם! לעובדים מביננו- שבוע של עבודה שלם יש עכשיו- קשה אם כי משתלם!

ב"ה איזה יופי נשמה אני ממש מלאה בשמחה שהצלחת תמשיכי ולא משנה מה תמשיכי מחזיקה לך אצבעות שמרי עלייך יש בשביל מה המון אהבה :-)

ב"ה אתה מוזמנ/ת לשתף קצת יותר אם בא לך לימים קלים ושמחים :-) הילה