פורום הפרעות אכילה - תמיכה

עד לפני שנכנסתי לפורום הזה אני לא הייתי מודע לתופעות הפרעת אכילה ומיום ליום שאני נכנס וקורא את ההודעות אני מגלה לדעת שישנם אנשים יפים כמוכם שנמצאים עמוק בתוך הבעיה הזאת וקשה לי לשמוע את זה ואני מאחל לכולכם החלמה מהירה ובאמת שתצליחו לצאת מזה מהר ככל האפשר . אני נוכח לדעת שאתם עדיין מאמינים שאפשר להתמודד עם זה ואני תופס מכם אנשים חזקים ואני רואה שאתם מעריכים את חייכם ואני שמח שאתם משתפים אותנו בכל רגע ורגע בפורום הזה . אני אומר לכם שאתם צודקים ובאמת יש משמעות לחיים שלנו החיים יפים וכולנו עוברים תקופות ומצבים לא נעימים אבל בתוך תוכנו אנחנו מתגברים ונמשיך להתגבר על הכל . לי אין בעיות אכילה אבל לכל אחד יש את הבעיות האישיות שלו וחשוב לי לשתף אתכם בכך שאני בתור בנאדם שחי את החיים אני לומד להפנים וללמוד להכיר את בעיותי והכי חשוב שאני מסתכל על בעיותיי כדבר חיובי שהיה צריך לקרות ואני מרגיש בכל פעם מחדש הישג ואתגר אישי להתמודד ולפתור אותם ... אתם גם מסוגלים לזה ואני בטוח שיש לכם את זה והכל זה עניין של זמן ... תיהיו חזקים אני מאמין בכם ... אוהב פאבריציו .

נחמד מצידך, תודה רבה, וחג שמח ואני דיי מאמינה שרוב האנשים כאן יום אחד יצאו מזה. או לפחות ..המחלה תבוא ע"י מיתון

ב"ה חג שמח

הייתי היום בעבודה ויש איזה עובד שמגיע כל יום יום שני ושישי אבל היום הוא גם הגיע, לא חשוב... הקיצר הוא מתאמן ברכיבה על אופניים והוא מתחרה בתחרויות אז דיברתי איתו על התוכנית אימון שלו ושאלתי אותו באיזה דופק הוא מתאמן בדרך כלל אז הוא אמר לי שחימום הוא עושה בדופק 135 ובאימון הוא מגוון פעם ככה ופעם ככה לפי התוכנית אימון מה שהרג אותי זה שהוא אמר לי שלפעמים הוא מתאמן על דופק 190 ואז שאלתי אותו מה הדופק מקסימלי שלך? והוא ענה לי 207 אמרתי לו מה??????????????? שאלתי אותו לפי איזה נוסחא הוא מחשב את זה והוא אמר לי שלפי שום נוסחא - הוא פשוט הגיע לדופק הזה פעם אחת זה ממש הרג אותי חוצמזה שממש קינאתי בו שהוא מתאמן הרבה יותר ממני - גם קינאתי בו שהוא מתאמן בטווח דופק הרבה יותר גבוה ממני וכשהוא אמר לי שהוא הצליח להגיע ל207 זה הרג אותי לגמרי כי אני הצלחתי להגיע מקסימום ל180 חשבתי על זה כל היום וזה ממש ממש הטריד אותי כי חשבתי שיש לי כושר מעולה והנה אני רואה שהצוציק הזה (כולה בן 19) מגיע לדופק הרבה יותר גבוה ממני (חוצמזה שביאס אותי שהוא מתאמן הרבה יותר ממני שזה ממש ביאס אותי כי אני פירשתי את זה שלו יש הרבה יותר כח רצון משלי כי הוא עומד במשטר אימונים הרבה יותר חזק משלי ואני עושה רק 3 פעמים בשבוע) כל היום חשבתי על זה וזה ממש הרס לי את היום והוציא לי את החשק מהחיים אחרי זה נזכרתי שקראתי בספר של לאנס ארמסטרונג (אחד שחלה בסרטן וניצח אותו וזכה 6 פעמים רצוף בטור דה פראנס שזה תחרות אופניים הכי קשה בעולם) שהוא מספר שבאחת האולימפיאדות הוא התאמץ בשיא הכוח והגיע לדופק 190 ופתאום אמרתי לעצמי איך יכול להיות שרוכב דגול כמו לאנס ארמסטרונג מגיע במאמץ מירבי "רק" לדופק 190 והילד הקטנצ'יק הזה מגיע ל 207 ??????? אני כמעט בטוח שהוא עובד עלי אבל אני לא אשתכנע ולא ארגע עד שהוא לא יגיד לי שהוא עבד עלי זה ממש הורג אותי חוצמזה שיש נוסחה לחישוב דופק מקסימלי של בן אדם שאם הוא עובר אותו הוא מת וזה 220 פחות הגיל ואם הוא בן 19 אז הדופק המקסימלי שלו הוא 201 אז איך בדיוק הוא הגיע ל207 ???? אני עדיין לא מצליח להרגע ואני לא מאמין שאחרי כל האימונים הקשים שאני עושה - הילד הזה משיג אותי זה ממש הוציא לי את הטעם מהחיים.... אני חייב לברר את זה.... אןףףףףףףףףףףףףףף זה הורג אותי

ב"ה האמת שאין לי מה להגיב על זה עוד אף פעם לא מצאתי את עצמי מתחרה בהישגים אני מאמינה שזה משהו שאפשר להשוות כי כל בן אנוש יש לו את הגוף שלו ולרב הגוף הזה פועל אחרת בהתחשב שאתה עם עבר והווה של אנורקסיה והפרעות אכילה לא בטוחה שזה שניצב מולך סובל מאותה הפרעה ואולי ההישגים שלו משובחיפ יותר אבל שוב, אני לא באמת מבינה בזה. אז... אני מאחלת לך חג שמח המון אהבה :-)

אני אספר את הסיפור שלי אני בת 23 גוסב 180 שוקלת 60 ק"ג בתקופת התיכון חליתי באנורקסיה והמשקל הנמוך שהגעתי אליו 44 ק"ג ,בזכות משפחתי שוחררתי אחרי 3 חודשים משירותי הצבאי והתחלתי טיפול אצל פסיכולוגית באופן םרטי וטיפול אצל תזונאית. אבל מה שקרה שהתזונאית נצנה לי תפריט שגרם לי לילות במשקל ולהגיע ל 64 ק"ג ואני נבהלתי מהגוף ומה שעשיתי זה שהחלתי לקחת מייד משלשלים והמון וגם הורגתי באופן משמעותי את האוכל והגעתי למשקל של 54 ק"ג וכרגיל הייתי ממש מרוצה מהגוף אבל בשלב מסויים הגוף שלי היה חלש מאוד לא היה לו כוחות לתפקד וגם התחלתי לראות שאני מתחילה לעלות במשקל אריתי שלמשלשים אין הרבה השפעה ,במקביל התחלתי טיפול אצל מישהי שהיא אנורקסית לשעבר בעצמה ולתקופה מסויימת הבראתי והפסקתי עם המשלשלים אבל לאחר תקופה מסויימת שנית חזרתי לקחת משלשליםוגם לא לכול הרבה וראיתי שאני לא יורדת במשקל. חשוב לי לציין שאני גם בן אדם שמכור לספורט ואני עושה ספורט בכמויות מטורפות. כיום הפסקתי לקחת משלשים ואני לוקחת טיפול טבעי במקביל אבל מה שקררה שפתחתי לי הרגל ללעוס ולירוק דברים שאני יודעת שאני ממש אוהבת ןלאכול אין לי מושג מה עלי לעשות אשמח לקבל עצה טיפים ואת הנזק הבריאותי שאני עושה לעצמי

עצה את מבקשת?? את האמת לי אין עצה לתת לך חוצ מהזמן יעשה את שלו בטיפול פסיכולוגי ותזונאית שאת מקשיבה לה ולא שאת אומרת לה כן כן כן או אני אוכל את זה ואת זה אל תדאגי (אצלי הבעיה שאפיל הייתי אצל תזונאית שיקרתי לה בהכל בקשר למשלשלים את בטח רואה את הנזק הנזק שיש לך יש גם לי בזה שהפסקת לקחת זה מצויין אבל אל תמשיכי עם המשלשלים מכיוון שאני מכירה בחורה נפלאה שלקחה משלשלים מעל 50 כדורים בערך קופסא וחצי שזה גם מעל 60 כדורים היו צרכים לעשות לה שטיפה בגלל הכמות הכדורים שהיא לקחה.. בקשר לספורט אני מקווה שאת אוכלת נכון כי לפני שהתגייסתי הייתי רצה 10 קמ"ש והייתי על 100-150 קלוריות ביום וזה דפק לי די טוב את הלב שלי והוריד לי את הלחץ הדם לנמוך מאד .. וכמו שאמרת יותר מידי ספורט גם לא טוב אני רק יכולה לומר לך שהילונת פה נפלאה ואני אוהבת אותה כל כך והיא עוזרת שלך דניאלה

ב"ה את יודעת שמה שקורה לך לא כשורה ואני שואלת עד מתי את חושבת שתוכלי למשוך ללעוס ולירוק אני מכירה את התופעה הזאת היא לא ממש יעילה והיא די מסוכנת מפני שהקיבה חושבת שהיא מקבלת אוכל בזמן שאת לועסת כשלמעשה את "עובדת" עליה היא מפעילה הרבה מיצים לעבוד על ריק היא לבטח עד מהרה תיצור חומציות יתר וצריבות וסביר להניח גם צרבות את גם תרגישי את זה בזיעה שלך, היא תסריח מאוד משלשלים גם לא עוזרים לעניין אני מניחה שאחרי תקופה את פשוט תהרסי לגמרי את הרירית של המעיים שלך והחיים עם זה לא פשוטים מה גם שתזדקקי לעוד ועוד משלשלים זה אףפעם לא נגמר בכמות ההתחלתית בהתחשב בכך שהם פשוט הופכים להיות יעילים. מוצר טבעי? הכי טבעי? אני חושבת שכבר פעם כתבתי על זה רכז שזיפים יכול לעזור לך, היום יש את זה בכל סופר וסלט עם חסה ושמן זית ושהלעיסה שלך תהיה הכי איטית שבעולם אם תלעסי טוב טוב תא המזון שלך לא תזדקקי לכל המשלשלים האלה גם שתיה מבוקרת נבונה יכלה לסייע לך הרבה מאוד לתהליך העיכול כל מה שאמרתי לך עד עכשיו הוא חשוב אבל קוסמטי אין קיצורי דרך אני מציעה לך לפנות לטיפול כי זה יהיה הכי אחראי לנהוג גם מפני שתהיה לך אפשרות לבטא במילים מה קורה לך ומדוע מלכתחילה יצרת לעצמך הפרעות אכילה. אני לא יודעת איפה את ביחס לעניין ואם את באמת רוצה לטפל בעצמך אבל אני מציעה לך לחשוב על זה אני גם מניחה שטיפול זה לא דבר זר לך, שכן אולי כבר דיברו איתך על זה בעבר. אני מציעה לך ללכת לתזונאית כי לעיתים רק לסדר את התזונה וללכת על פיה משנה הרבה מאוד וגם מפסיק לאיים. אני זוכרת שהרבה פעמים שאני קיבלתי תרפיטים ושכבר העזתי ליישם אותם זה לא היה כזה קשה כמו שחשבתי וזה גם לא השמין אותי. הפתרון שמצאת לעצמך רחוק מלהיות יעיל והוא מסוכן אז הימנעי ממנו כמה שאת יכולה וגשי לקבל עזרה בהקדם. אני אשמח לשמוע ממך עוד :-) המון אהבה חג שמח הילה

אני רוצה לדעת אם יש אפשרות שאני אדבר איתך באופן אישי אשמח מאוד חג שמח ויום טוב

אני כבר מתייאשת מהכל אומרים שיש לי שם חזק אז למה אני מרגישה שהמחלה לוקחת אותי אלייה יותר ויותר? אני השמנתי 5 קילו אני מרגישה פרה אמרו לי שללא ה5 קילו נראתי ממש גרוע אני לא יודעת מה לעשות אני רוצה לעזור לעצמי אני לא יודעת איך עכשיו בצבא נתנו לי לעבור סדר בדיקות-אני פוחדת ממחטים ובדיקות אני הייתי בחורה חזקה כל כך ואף אחד לא יכל לשבור אותי אני מרגישה בנפש שליל שהכל חוזר אבל האכילה נשארה נורמלית ללא הקאות ללא צומות ללא משלשלים... אני רק פוחדת שאנה מיה יחזרו ואני לא אלחם בהן שוב ואתן להן להרוס את חיי שוב קרה לי מקרה שכל המשפחה תקפה אותי בגלל שהשמנתי במהירות ורזיתי במהירות כל כך... כל כך רציתי שאנה מיה תחזורנה והן יעזרו לי.... שהן יעזרו לי להתמודד עם ההתקפה הזו... רוצה את חיי הנורמלים!! דניאלה חג שמח לכולם :-)

מה קורה איתך ? למה את כבר לא כותבת בתדירות שהיית כותבת פעם פעם ממש היית מחייה את הפורום, היית עושה פה שמח, בלאגן... קיצר כל הכבוד לך שאת נלחמת לא הרבה מסוגלים לזה ועובדה שלא הרבה עושים את זה אבל את בטח יודעת מהצבא שקשה באימונים קל בקרב ופעם אחת יהיה לך קשה פעמיים גם יהיה קשה שלוש פעמים יהיה קשה ארבע, חמש, שש, שבע אבל בפעם השמינית את כבר תסגלי לעצמך שיטות איך להתמודד עם הקושי תחשבי טוב למה הקושי הזה מגיע מה נובע מאחורי המחשבות הרעות תמיד תנסי לחפור עמוק ולהגיע ליסודות של כל מעשה ושל כל מחשבה זה דבר שמאוד מאוד יכול לעזור לך להבין דברים שאת עושה כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מאיזו מחשבה שחשבנו (כמו למשל מישהו שחושב על איזה משהו לא נעים - נהיה עצבני - ניגש למקרר ומתחיל לאכול) הכל מתחיל במחשבה שיהיה לך בהצלחה ותמשיכי לכתוב יותר פעמים חג שמח חיבוקות ונישוקים

לפי דעתי את כן חזקה, כי הפרעות אכילה למרות כול הדעות שיסתרו את מה שאני הולכת להגיד..היא מחלה רק לחזקים ולבעלי כוח רצון מעל לממוצע... הרי למי יש כוחות נפשיים להיות במשטר הרעבה כ"כ הרבה שנים? יום אחד את תבחרי למקד את כול האנרגיות של הכוח הרצון הטוב שטמון בך לכיוון דברים שאת אוהבת...ודברים שיסדרו לך את העתיד. (עבודה, ילדים, תחביב) אני מציעה לך להתחיל להכיר את הצד השכלי שבך במקום להיות מרוכזת בצד הויזואלי..הרי זאת מלחמת ההתשה..ואת אמרת שאת מיואשת כבר..ואת בטח גם מותשת. דרך הצבא את יכולה לעשות קורס פסיכומטרי חצי חינם או לשפר בגרויות, אולי תכנסי ללופ של לימודים? עדיף לך עכשיו כי באזרחות זה עולה המון..וגם זה צעד חכם לעתיד שלך. יכול להיות שאת תגידי-לא בא לי עכשיו אין לי כוח..אבל את גם יכולה לשקול לעשות את הצעד הזה לעוד כמה חודשים. תנסי להיות מעשית, ולא לשבת ולבכות על המצב שלך. אני צוחקת על עצמי...כול פעם שאני מרעיבה את עצמי או באמת שוקלת ללכת להקיא, אני פשוט צוחקת על עצמי ואומרת..טוב נו, אבל לפחות למדתי משהו בחיים שלי שמאפשר לי לפרנס את עצמי בכבוד ויש לי תוכניות לעתיד, אני יודעת שההפרעת האכילה הקטנה שלי לא תלווה אותי לנצח..כי ישלי תוכנית לעתמדי והיאלא אחת מהן.

ב"ה ואת כבר יודעת שהן לא יותר מאשר אשליה אחת גדולה שמצליחה לעבוד עלינו כשרע לנו ממש. זה טבעי לפחד אחרי הכל עברת הרבה אמוד שינויים ודניאלה החדשה לא מוכרת ועוד יקח לך זמן להתרגל אליה אבל לפני שתעשי זאת קבלי שזה לוקח זמן וסבלנות להכיר כי אעד היום לא התאפשר לך להכיר מי את באמת בגלל ההסתרה של אנה מיה ואת יודעת שהן לא באות להציל הן באות לקחת אותך ולא להחזיר אותך אף פעם לחיים שאת בסה"כ רוצה להיות מסוגלת לחיות. אחרי הרבה זמן אני מודיעה לך שזה אפשרי אני שמחה שיצא לי בשנים האחרונות להיות בקשר עם הרבה בנות שהיו בתהום הכי מזעזע שיכול להיות והן חיות חיים יפים ממש וזה אפשרי. אני מוכנה להשיג לך את הטלפון של טלי סבח שתדברי איתה היא הייתה אנורקסית במצב מזעזע אני חושבת שכולנו פחדנו עליה והיא היום שאקלית אמיתית וכייף לדבר איתה אני לא אשכח את השיחה שהייתה לי איתה אז ולדעתי היא יכולה לתרום במשהו. בלי שום קשר זה טבעי לגמרי שמפחיד אותך לקקבל את עצמך עכשיו כי זה חדש לך אבל אל תהיי פזיזה יפה, תני לזמן לעשות את שלו חכי ותנשמי עמוק תעבדי על עצמך יש לך את הכוח לעשות את זה כבר הספקתי להכיר אותך ואני יודעת שאת מסוגלת לכך אפילו שזה נורא מפחיד אותך ובצדק זה באמת מפחיד אבל אפשרי. לגבי הבדיקות אולי תבקשי שחברה תעשה את זה איתך מישהי מהצבא? אני בטוחה שיש לך זה לא בושה להגיד למי שעושה את הבדיקות שקשה לך עם זה ולפעמים רק זה עושה את כל ההבדל. יפה שלי אני מאמינה בך אל תשברי ותזרקי את כל ההישגים שלך לעזעזאל בגלל פחד שאפילו עוד לא התממש אל תתני לזה כוח עלייך זה תלוי בך המון אהבה יפה מלא חיזוקים ואהבה מליון ועוד חג שמח יפה :-)

חג שמח דניאלה

אני עכשיו נמצאת במחלקה,מקווה עוד מעט להשתחרר.אני יוצאת הביתה קצת לניסיון.אני יעשה שיהיה בסדר אבל אחרי שאני ישתחרר אני יעשה שטויות חבל על הזמן,זה יהיה סוד ביני לבין עצמי.אני יירד במשקל ואני יידע לעצור את עצמי באמת שאני יעצור את עצמי.אני ישתמש במשלשלים,אני יילמד ויהיה בדיכאון.כאן במחלקה אני מנסה להראות לכולם שאני בסדר,אני מחייכת צוחקת אוכלת רק בשביל ההצגות אבל אחר כך הכל נשכח.אנשים לא יודעים עד כמה בא לי למות עד כמה נמאס לי מהחיים.אבל עוד מעט זה נגמר.אני ממליצה לכולם לא להגיע למצב שאני הייתי בו.פשוט חבל לכם

ב"ה את לא באמת יודעת החיים מפתיעים וקורים דברים שאנו לא מצפים להם האמת שאני כותבת לך את זה עכשיו ולא עולה שום דבר בראשי שיכול להיות נס כזה אבל אולי .. מי יודע בטח לא אני ולא את יודעות עליו . אני רק יודעת שגם לי קרה נס כזה ואני אומרת נס כי לא האמנתי אי פעם למצוא את עצמי ללא הפרעות אכילה האמת שדיברתי ממש כמוך והייתי עסוקה בלעבוד על כל העולם ובסופו של דבר בפועל עבדתי רק על עצמי כל אחד המשיך לחיות את חיו ואני נשארתי לחיות את חיי עם הגיהינום שגם אני וכל אחד אחר כולל את יודעות עליו. טוב לא יצא מזה הענשתי את עצמי וכששאלתי על מה, קיבלתי סוג של תשובה אחד הדברים שעזרו לי בהנחה שאת רוצה לצאת מזה הוא שאלות והרבה שאלות מנחות כל יום הייתי שואלת ועונה לעצמי והייתי לומדת מזה המון על כל מה שקורה לי ולמה מלכתחילה בעצם הגעתי למצב הזה. אני מאוד מקווה שנביא הזעם שחי בתוכך לא ינצח ושאולי יהיה לזה סוף אחר אני מאחלת לך לרצות בכך.. המון אהבה יפה אני מניחה שכבר נדבר :-)

הילה,הבטחת שתיצרי קשר.הייתי זקוקה לך ולא היית.:(

ב"ה את נמצאת שם עכשיו?....

היום קבעיתי לי תור לבדיקות דם- אזרתי סוך סוף את האומץ!! מה שלכשעצמו היה לי קשה לעשות- מאוד קשה אפילו. היום סוף סוף הגיע המועד, אני יורדת לאוטו להתניע- ו----האוטו מת. איזה מזל נאחס! רק לי זה יכול לקרות... אז עכשיו יהיה חג ויקח עוד זמן עד התור הבא ואוווווףףףףףףףףףףףף

ב"ה אני קמווה שיהיה לך חג נחמד המון אהבה יפה.. :-)

תהיי בטוחה שאם האוטו מת סימן שלא היה טוב אם הית עושה את הבדיקות היום תאמיני לי שאלוקים מסדר שהכל יהיה לטובה גם אם אנחנו לא רואים את זה וחוצמזה למה את כל כך פוחדת מהבדיקות ? גם אם הם יצאו לא טובות מה אכפת לך? לי זה לא אכפת אם הבדיקות לא טובות אני מצפצף על כולם... שיקפצו לי אני אוכל מה שאני רוצה ואעשה לעצמי מה שאני רוצה

יש לי עבר של אנורקסיה ממנו יצאתי. אבל הפרעת אכילה נשארת לנצח. השמנתי בצבא ומאז אני לא סובלת את עצמי. ירדתי שוב (מהר מידי) ולאחר ההרזייה התחילו להופיע לי בולמוסים, אכילה בכמויות ומתוך הכעס והחרטה אני אוכלת עוד. יש לי חבר אוהב. אני עומדצ במשקל טוב כרגע אבל מפחדת להשמין ללכן התחלתי להקיא אחרי אכילה מוגזמת... זה קודח בראש ומעייף ואני לא רוצה להשמין שוב... איך משקיטים לי כבר את המקדחה הזאת... זה גם גורם לי רק להשמין וגם מתיש כל כך...

דבר ראשון יש לך שם מאוד יפה. דבר שני-כן ככה זה בדיוק עובד.. כרוניקה ידועה מראש... אבל אפשר להתגבר על זה... גם אני הייתי בתקופה של בולמוסים ולהקיא- ממש הרגשתי אובדן שליטה מוחלט! אבל מצאתי פתרונות לבולמוסים הללו- אכילה של הרבה מאו דירקות בזמ הבולומוס או שתייה מוגזת שתנפח אותך כל כך שלא תוכלי להכניס עוד פירור לפה.חוץ מזה- כדאי לך לבודוק מתי מגיעים הבולמוסים- ממה הם נובעים ולנסות למגר את התופעה ע"י שינוי קטן באורח החיים בהצלחה (((((::::

ב"ה איך משקיטים את הטרור חסר תקווה הזה? כדי להשקיט משהו שלא נותן מנוח ולא עוזב באמת, כדאי יהיה לתת לחלקים האלה יותר ביטוי ומקום. הצורך לבלוס והפחד להשמין הם לא יותר מאשר הסתרה, הסתרה על משהו אחר. נסי לשאול את עצמך מה באמת מסתתר שם... מה קורה מתחת לפני השטח שלא נותן לך מנוח ולא עוזב מהתנסות אישית אני יודעת שככל שנותנים לחלקים שאנו נוטים להסתיר ביטוי רב יותר אפילו אם הדבר יהיה מכאיב או יגרום לאי נוחות כלשהי, אז אין צורך יותר לברוח למקום של הסתרה. ככל שתכירי את החלקים האלה וככל שתזהי אותם לא תזקקי לבלוס ולהקיא אח"כ. נשמע פשוט, בפועל זה כמעט בלתי אפשרי ליישם כשרק חושבים על זה. אני כן חושבת שיהיה כדאי להחליט שאת מנסה ולא משנה מה יקרה את מנסה להניח לרעש הזה ללכוד אותך ולהתרחק שוב ושוב ממה שבאמת מציק לך. איך עושים את זה? אני מצאתי שכתיבה ושאלת שאלות מנחות עוזרות מאוד לזהות ולראות מה בעצם מוביל אותך לרצות לברוח. הרי בינינו, שתינו יודעות שכל מסכת ההשתוללות הזו היא די מנחמת ברגעים מסויימים, רק אחכ אנחנו מתעוררות ולא אוהבות את התוצאה מפני שלרוב התנהגות כזו היא אשליה ואין בכוחה באמת להשקיט את מה שמלכתחילה יצר את הדחף להשתולל. אני לא יודעת אם את בטיפול, אבל מסגרת טיפולית טובה תוכל לאפשר לך להכיר יותר ויותר את חלקי ההסתרה שלך, לזהות אותם ועם הזמן להימנע מהם. תמיד תנסי לפרק זמן קצר להימנע מכך ואם את מצליחה תמשיכי כי כל הצלחה שלך תחזק את הביטחון שלך ואת הרצון והנכונות שלך להמשיך לעזור לעצמך אבל אם התנאי להצלחה הזו הוא לשוב להיות אנורקטית שאת טוענת שאת כבר לא, אז אין פה הצלחה אלא חזרה על דפוסים שאין מהם שום ישועה, את מסתובבת סביב עצמך ואין פתרון. כדי למצוא את הפתרון חשוב להחליט שלא משנה מה ולא משנה כמה מפחיד לראות את עצמך ללא הפרעת אכילה את נותנת אמון גם במה שלכאורה את לא מכירה ולא יודעת. את לא באמת יודעת אם את תצליחי לאכול מאוזן ולהישאר במשקל תקין בניגוד לפחד שלך להשמין כתוצאה מכך, כי לא ניסית ועד שלא תנסי את לא באמת תדעי וזה רק מתי שתניחי לתת לפחד שלך דרור ולנהל את חייך כשל וכזב. אני יכולה לומר שזה באמת לא קשור בתזונה ולכן הישועה לא תבוא משם. זה כן קשור ליכולת שלך להתקרב לעצמך, לקבל את עצמך וליצור לעצמך בטחון שלא משנה מה יש לך את עצמך ושזה לא תלוי בשום דבר חיצוני או לצורך העניין במשקל. אנחנו לא מכירות ואני לא באמת יודעת מה מצבך אבל אם את מרגישה שזה יוצא מכלל פרופורציה ושליטה אני מציעה לך לגשת לקבל עזרה, לא לפני שתרצי בכך באמת ותמנעי מלקבוע שהפרעות אכילה הן לנצח. גם אני אמרתי את זה שנים רבות מידי ואני כבר כמעט שנתיים מחוץ לזה. החיים הסתברו לי מפתיעים למדי אבל גם זה היה תהליך תחשבי על זה.. ואני אשמח לשמוע עלייך קצת יותר המון אהבה חג שמח :-) הילה

הגבתי למטה לא יודעת אם תראה. הילה- מה שלומך? איך עוברים עליך החגים?.. אני מקווה שאת בטוב.. אני לא תמיד נכנסת אבל אני חושבת עליך הרבה אוהבת המון שיר

ב"ה כייף לשמוע ממך אני מאחלת לך שיהיה לך חג מהנה והרבה מועדים לשמחה המון אהבה :-)

שונאת שבאים אורחים שונאת לנוסע לאורחים, אפילו לביקור חברים לא יכולה לעשות כל מיני דברים כי יש חדר כושר בשעה קבוע וכן ארוחות ואני אוכלת רק את האוכל מהבית שאני יודעת שהוא לא משמין כבר לא ספונטנית בגרוש.. איך, איך נהייתי כזאת?! ומחר דיאטנית אמאלה!!!

אני באמת כל כך יכולה להזדהות איתך!!!! האמת שלא תמיד זה כל כך מפריע לי, אבל לפעמים אני פשוט בדיכאון נוראי מהשטות הזאת! אני כל כך מבינה מה עובר עלייך.. זה יכול לשגע את הצורה... זה תמיד ככה שאת מרגישה כבולה או שלפעמים זה עובר לידך וזה לא מאוד מאוד מטריד אותך? אני מקווה שהביקור אצל הדיאטנית יניב פירות טובים בהצלחה מאמי שמרי על עצמך

זה הולך ומחמיר... ואחרי היום קלטתי את זה.. קלטתי מה אני אומרת, ועושה... וזה פשוט מטורף...

גם אני כזה ואפילו כשנסעתי לסבתא שלי הבאתי שתי שקיות ענקיות עם האוכל שלי(מלפפונים קישואים וכל מיני דברים כאלה) לי זה דווקא לא מפריע ואולי אפילו להיפך כי אני יוןדע שזה שומר עלי ועם זה אני בטוח בעולם הזה זה ה"אבא" הגדול שלי שמגן עלי מפני כולם ממש ככה

מה יהיה הסוף ? האם יהיה לי סוף? אני מרגישה כל כך רע אחרי סופשבוע בלתי פוסק של בולמוסים , הקאות וטונה משלשלים . מה שהכי כואב לי זה שאני משמינה במהירות שיא . למה זה ככה? הפסקתי עם הטופמקס האיום שרק גרם לי לתופעות לוואי איומות עברתי לכדור חדש שגם כן לא התאים לי , ועכשיו אני בגמילה ואוכלת כמו מטורפת . נמאס לי כל כך ואני סובלת . נמאס לי מהפסיכיאטר האדיוט שלי שחושב שאני שפן נסיונות שלו . אני לא חושבת שיש תרופה שלא ניסיתי עדיין . אני שונאת ופוחדת מהגמילה . האם התרופות עוזרות לכם בדיכוי הבולמוסים וההקאות ? ליהי

ב"ה כן כן, בולימיה לא מוותרת לנו והיא קשה. יש תרופות שעוזרות לנו לעזור לעצמנו להגיע לאיזון הן לא פותרות את הבעיה, הן רק מאזנות כימית תכלס, אם את לא עושה עבודה עם עצמך של תרגול יום יומי של גמילה מבולימיה, גם תרופות לא יעזרו לך אבל הן בהחלט מקלות על מצבים של "קריז" ותחושה שהנה עוד רגע בא לך לטרוף ואין ברירה אחרת. אני מאוד מקווה שתמצאי את התרופה המתאימה לך במהרה בימים ואם הפסיכיאטר לא מתאים, אל תהססי לחפש מישהו אחר שמרי עלייך ואני אשמח לשמוע ממך קצת יותר המון אהבה שבוע טוב הילה

הילה תודה רבה על התגובה המהירה דיברנו בעבר בטלפון ועזרת לי מאוד , לצערי שוב אני בתקופה איומה וקשה לי לצאת ולעלות למעלה בחזרה שבוע טוב ליהי

לי גם יש בעיה דומה לבולמיה אבל לא בדיוק אני מקבל זריקה נגד דיכאון וגם היתה תקופה שלא היתה לי תעסוקה ושתי הדברים יחד (הזריקה וחוסר התעסוקה) גרמו לי לעלות במשקל מהר מאוד כי אחד התופעות לוואי של הזריקה זה תאבון מוגבר וגם בגלל שלא היה לי תעסוקה אכלתי המון בקיצור אז התחלתי טיפול בטופומקס ועליתי עד 100 מ"ג וזה קצת עזר אבל לא כל כך אז הפסיכי שלי הוסיף שלי פרוזק שאמור גם להפחית את התאבון בכל אופן הפסיכיאטר הזה הוא מעולה ואני ממליץ עליו בחום כי הוא פשוט יודע מה שהוא עושה. אני מאוד ממליץ לך ללכת אליו כי לי - הוא פשוט שינה את החיים ואפשר לומר שהוא נתן לי את החיים.... קוראים לו אילן רבינוביץ והטלפון שלו הוא 03-5225575 03-5225542 תגידי לי אם התקשרת אליו כי יכול להיות (ומאוד סביר להניח) שלא יהיה לו תור פנוי כי הוא פשוט מ-פ-ו-צ-ץ והוא עובד מ8 בבוקר עד 1 בלילה (ולפעמים עד 4 בבוקר, מבטיח לך....) ואין לו דקה פנויה אז תגידי לי אם התקשרת ומה אמרו לך ואני אנסה לסדר לך תור אני מבטיח לך שמהפגישה הראשונה הוא ימצא חן בעיניך בהצלחה

"זר לא יבין זאת לעולם " תודה על החום והאכפתיות , כל כך ריגשתם אותי הבוקר עם התגובות שלכם . כמה עצוב זה שעד היום לא הצלחתי לקבל תגובה כה מרגיעה וחכמה מאף מטפל מדופלם( עם שלושה תארים לפחות) שהייתי אצלו ,והייתי אצל הרבה מאוד . כנראה שבאמת ,רק אבל רק מי שעבר על הבשר שלו את המחלה הזאת יכול להבין ולעזור ולו במעט לנפש פצועה אחרת . תודה מבטיחה לעדכן בהמשך... שבוע טוב לכולם

ב"ה כן אני מניחה שרק אנחנו יודעים ומבינים זה לליבו של זה אני מאמינה שאת עוד תצליחי אל תאמרי נואש אני מחזקת אותך ואני מאוד אשמח לשמוע ממך וכן את צודקת התארים האלה גם לי לא ממש עשו את זה עם כל זה שזה די מאכזב המון אהבה יפה חג שמח :-)

היי ליהי, מה נשמע? רציתי להגיד לך שאני ממש מבינה לליבך ואני הכי מבינה את כל הדיכאונות שאת עוברת וכל המלחמה שקשורה סביב האוכל, רציתי להגיד לך שאני מכירה אישה שחלתה באנורקסיה בעצמה וגם סבלה מבולמיה שכיום היא תזונאית ומטפלת בהפרעות אכילה ,האישה הזאת ממש מדהימה היא תאכל לעזור לך הרבה יותר ממה שאנשים אחרים יכולים היא ממש תבין לליבך כי גם היא היתה במקום שאת היית במשך שנים רבות היא פשוט מדהימה היא תתן לך תקווה

שלום רב אני לא בטוח אם הגעתי לפורום הנכון אבל אני אשאל בכל מקרה . אני הכרתי בחורה לפני כמה שבועות ובמהלך הכרותי איתה היא סיפרה לי שהיתה בעיית הפרעת אכילה מספר רב של שנים ואני שמחתי לשמוע שהיא החלימה מבעיה זו אבל ... יש לי בעיה אחרת איתה שהיא כל הזמן עושה לי גרררררררררר כמו של חתול כשאנחנו מדברים . האם זו יכולה להיות תופעת לוואי שלאחר החלמה ? האם זה מקרה שצריך לערב בו רופא ? האם אני סתם פרנואיד ואולי היא רוצה אותי ולכן היא עושה גרררררררר מקווה לקבל מכם ייעוץ ... אוהב אתכם פאבריציו

ב"ה שבוע טוב לך ולחברתך

שלום. אני בן 20. ויש לי בעיה שאני כל היום מכווץ את שרירי הבטן התחתונים , רוב הזמן חלש ולפעמים טיפה יותר חזק ואת כל שרירי הבטן. בכל מקרה היו לי בעבר בעיות אכילה קלות , שרציתי כל הזמן לרזות... כיום כבר לא לי בעיית אכילה אבל עדיין נשאר לי הכיווץ הבלתי פוסק של הבטן שאני לא יודע כבר ממה הוא נובע... רציתי לשאול אם מישהו יודע על נזקים שהכיווץ הזה יכול לגרום לו? (אני כבר מרגיש שהנשימה שלי קשה יותר..., ושקשה לי לצחוק...) תודה לכל עונה, ובהצלחה לכולם כאן

ב"ה אני שמחה לשמוע שהפרעות אכילה כבר לא בחייך בכל אופן לבעיה שאתה מספר יהיה כדאי לפנות לשיטת תרגול שנקראית פלדנקרייז היא שיטת אמון של תרגילים המסייעים מחדש להביא את הגוף למצב הכי ראשוני שלו, הכי תקין הכי יעיל ונכון עבורך ליכולת תפקודית טובה יותר ברמה הפיזית בכל אופן לי זה מאוד עזר בזמנו. היו לי בעיות נשימה וזה היה יעיל ביותר המטפל שהיה לי עבד הרבה על אזור הבטן אחרי כמה טיפולים כאלה כבר יכולתי לנשום בקלות והיה יותר טוב. מי עושה את זה? האמת שאני לא מכירה באופן אישי וזה שטיפל בי אני כבר לא זוכרת מה שמו אבל בכל קופת חולים יש דבר שנקרא אלטרנטיבי ודרכם אתה יכול לשאול פרטים על טיפול פרטני בלבד של פלדנקרייז. בד"כ עושים את זה בקבוצות כמו יוגה למשל או טאי צ'י אבל זו שיטה שמאוד טוב לעשות אותה פרטי, אחד על אחד. היא גם הרבה יותר יעילה בדרך הזו ממה שהבנתי. מקווה שתשוב לנשום בחופשיות וגם דמיון מודרך יכול לעזור לך. המון אהבה רב ברכה שבוע טוב הילה

היי הילה.. אני מיואשת כי נהרס לי הכיפור.. עד שסוף סוף אני יכולתי לצום בלי שאף אחד יגיד לי לאכול ויציקו לי לא יכולתי כי אני לוקחת אנטיביוטיקה חזקה של 1500 מ"ג ליום איזה דיכאון אני מוכרחה לאכול :( כדי לקחת את הכדורים הארורים האלה... הייתי חייבת את הצום הזה כי זה מדרבן אותי להמשיך לצום וככה אני מצליחה לרדת יותר במשקל... כל כך קשה לי עם האוכל ועם המחשבות על מה וכמה לאכול, הצלחתי לעבוד על הרופאה שלי לגבי זה שאני לא מצליחה לישון בבוקר ( אחרי משמרת לילה ) והיא נתנה לי כדורי שינה ואיתם אני ישנה בין - 9 ל - 14 שעות ככה שאני לא אוכלת לעיתים 4 ימים רצוף הפחד הוא רק מהתייבשות כי אני מגיעה עם התייבשות לבי"ח וזה עוד יותר סיוט.. הילה, כשאת תראי אותי לא תחשבי שיש לי הפרעת אכילה כי אני שמנה, גם כולם אומרים לי שאני ניראת טוב וזה משגע אותי... הייתי חייבת לדבר עם משהו אז כתכתי לך כי אני יודעת שתביני אותי. אוהבת. מעיין.

גם אני לוקחת אנטיביוטיקה...2000 מיליגרם:( וכדורי שינה (קלונקס) את חולה? במה?

לי יש אנורקסיה כ - 14 שנים.. מימה את סובלת?

לא הספקתי לכתוב לכם איך עבר עלי הצום כי אמא שלי הייתה צריכה את הטלפון (אין לי ADSL) אבל ברוך ה' עבר לי ממש בקלות כמעט כל היום הייתי בבית כנסת וממש לא היתי רעב בעראב יום כיפור (יום רביעי) אכלתי רק 800 קלוריות יותר ממה שאני אוכל בדרך כלל כי הייתי חייב לעשות את כל המאמצים כדי שאני יוכל לעבור את הצום הזה בלי לאכול (ועוד פעם אני אומר - גם במקרים של פיקוח נפש אין שום התר לאכול רגיל אלא רק לשיעורין שזה 30 גרם/סמ"ק כל 4 או 9 דקות) קיצר הצום הזה עבר ממש בקלות ואפילו בסוף הצום לא הייתי רעב בכלל ואכלתי רק 3 פרוסות לחם קל עם קצת גבינה 3% ועוד כמה מלפפונים. מה שכן לא ישנתי טוב בלילה הזה כי ביום כיפור הלכתי לישון מוקדם אז ישנתי טוב ובגלל זה לא הייתי עיף היום בלילה אז כל איזה שעה התעוררתי עד שב5 בבוקר נהייתי רעב ואכלתי איזה 900 קלוריות (טוב תראו, בכל זאת לא אכלתי יום שלם ובקושי אכלתי משהו בסוף הצום...) ואז חזרתי לישון עד 7:30 ואז ב9 הלכתי לחדר כושר והייתי שם עד 13:00 והיה אימון חבל לכם על הזמן משהו BEST !!! רצתי שעה וחצי 18 קילומטר (זה אומר קצב 12) ואחרי זה עשיתי אימןו משקולות ולבסוף "קינחתי" בעוד חצי שעה אופניים סה"כ לפי השעון דופק שרפתי 1400 קלוריות זה אומנם היה אימצון טוב אבל זה עדיין לא מכפר על זה שהפסדתי אימון השבוע כי התאמנתי השבוע רק פעמיים ולא שלוש כמו שאני תמיד מתאמן בקיצור אני לךא אשגע לכם את השכל אז שיהיה לכולם שבת שלום שנה טובה ומתוקה שנת בריאות שמחה אושר עושר יושר ו-כ-ו-ש-ר ושבת שלום ונשיקות ממני ((((((((((((((((((-:

ב"ה :-)

מקווה שתעבור בשקט ובטוב לכולם...:) היום איזה כייף ביקרתי בבית ספר....ראיתי חלק מהמורות שהיו לי...היה ממש נחמד...ואז פגשתי עם חברות שלי את היועצת בית ספר...זאת שאיתה דיברתי בי"ב,ואז היא שואלת אותי מה איתי...אם הכל בסדר...ואמרתי לה...כן את יודעת....ואז כנראה שהיא לא האמינה ושאלה שוב...ואמרתי לה שוב בסדר... קיצר לא הייתי כנה איתה אבל היא כבר לא היועצת שלי...למרות שאם הייתי צריכה לדבר איתה היא לא הייתה מתנגדת...אבל אני כן אז לא משנה קיצר... אוהבת מעיין:)

ב"ה שמרי עלייך שבוע טוב :-)

אני בהחלט לא רב.. אבל זה ממש לא נכון... כמו שהילה אמרה בהחלט יש עניין של פיקוח נפש, ועניין של בריאות, ואולי הרב שלך לא נתקל אף פעם במצב כזה, אבל צא מהסרט.. למה נראה לך שאת ה האנורקס הדתי היחידי, יותר מזה הדתי היחיד שלוקח תרופות פסיכיאטריות?.. אני מקווה שעד יוכ"פ הבא כבר לא תצטרך להתחבט בדילמות כאלה, אבל להבא אולי כדאי להתייעץ עם רב שהוא רופא (ולא חסר כאלה) או עם רב שיותר נתקל בשאלות כאלה. כמובן שיש עניין של 'עשה לך רב', אבל לעניות דעתי אין מניעה לשאול רב ספציפי על תחום ספציפי שהוא מומחה בו. אני יודעת שכשאני הייתי בשפל, אמא שלי זרקה משהו על זה שזאת שאלה אם אני יכולה לצום וזה היה אחד הדברים שהכי זעזע אותי... בכל מקרה אני מקווה שעבר לך בסדר. מה שבטוח, קיימת השנה "ועינים את נפשותיכם"... עוד משהו שחשחבתי לכתוב פה לפני יוכ"פ, אבל לא יצא.. כצוב בגמרא, שמי שאוכל בתשיעי (כלומר, ט' תשרי, ערב יוכ"פ) ומתענה בעשירי, מעלה לעיו הכתוב כאילו צם תשיעי ועשירי. בערב יוכ"פ יש מצווה מיוחדת לאכול והרבה, אני לא אכנס כרגע לכל הפילוסופיה של זה, אבל- אומרים שאכילה של ערב יום כיפור יכולה להיות תיקון על אכילה של כל השנה.. לא סתם יש בוידוי סעיף 'על חטא שחטאנו במאכל ובמשתה'... המון טוב ושיהיה גמר טוב (אומרים עד הושענא רבה) ושבת שלום שתחתם לחיים טובים עם דגש על הטובים

אופס..כל כך הרבה זמן לא כתבתי פה שכבר שכחתי איך מגיבים על הודעות... אבל ז ה תגובה להודעה שלך מלטה..

בדיוק בשביל זה כתבתי שצריך לשאול רב שמבין בדברים האלו ולא כל אחד עם זקן שיודע מי היה משה רבנו נקרא רב את דתיה לפי מה שאני מבין אז את קצת יודעת במה מדובר אם את מכירה אז שאלתי את הרב אריאל הרב הראשי של ר"ג

ממש עבר בשלום....... חוץ מחולשה איומה... אבל לא יותר מידי רעב או צמא- ואת הצום שברתי ממש בעדינות ולאט לאט חזרתי לכוחותיי- לא המלאים אבל היה ככה בסדר... האמת שקרה לי משהו מטורף- פגשתי חברה שלי שהתחילה לשפוך לי על איך היא מקיאה וכל זה ואני שיחקתי אותה בהלם ממה ש"היא מעזה לעשות לעצמה".....נורא הא? ורציתי להגיד לך ממש ממש ממש תודה על הטיפ עם הקינמון והזנגביל- אני ממש מקווה שזה יעזור!!!!!!!!! מקווה שהיה לך יום כיפור מועיל ואולי- אם אפשר לקרוא לזה- מהנה?

(((:::

ב"ה אני שמחה שהיה לך יום כיפור מהנה לי הוא היה מזכך מתפללת בשבילך שיבוא יום ותהיי רחוקה מכל זה המון אהבה ושנה מזוככת שבוע טוב :-)

אם לומר את האמת נדמה לי שאני לא בפורום הנכון . אני בת 24 אמא ל-3 ילדים. ולאחרונה הבחנתי שאני יורדת במשקל בצורה קטסטרופלית. גובה כ- 1.60מטר ומשקל כ-47 ק"ג את ההריון האחרון התחלתי כשהייתי במשקל 53 ק"ג .עשיתי בדיקות דם (בלוטת התריס כלליות ןכן' ) וב"ה הכל תקין. מפריע לי בעיקר הפנים הרזות שלי ועצמות המותניים שהחלו לבלוט החוצה. אשמח לשמוע על מזונות עשירים, תפריטים , אפילו תוספי תזונה - כשרים למהדרין בלבד (רציתי לנסות אנשור אבל זה רק לאוכלי אבקת חלב נוכרי , אז זה בעיה ) כמו כן רציתי לדעת איך אפשר להתמודד עם חוסר תיאבון ובחילות כשאני רואה אוכל . אני כמעט בטוחה שירדתי במשקל בגלל עומס , ילדים קטנים ברצף (זהו הרמתי אמברקס לתקופה הקרובה ) ריצות אחריהם וכל הטיפול שהם מצריכים. תודה ושנה טובה ושמנה.

ב"ה שתהיה לך שנה טובה את צודקת הגעת לפורום הלא נכון אבל אני ממליצה לך לפנות לפורום של בלה אגמון והנה הקישור http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1353 הוא אמנם נקרא הרזיה ללא דיאטה אבל היא תוכל לענות לך על שאלות גם בנושא שאת רוצה לדעת עליו בלים שום קשר אני ממליצה לך לפנות לדיאטנית קלינית במסגרת הקופה ולהתחיל איזושהי הכוונה לגבי הבעיה שיש לך הרבה אהבה ושנה שמנה ובריאה :-) הילה

אני צמתי...ועד הסוף כרגיל...זה קטן עלייי השנה לא כמו בכל שנה ישנתי עד ממש מאוחר...עד 4 וחצי...ואז עשיתי סיבוב ברולר במשך חצי שעה ככה, ואז הלכנו לבית כנסת...ואחרי הצום אכלתי לא יותר מידיי אבל גם לא קצת מידיי לצערי...,בדרך כלל אני טוחנת אחרי הצום...אבל השנה אמרתי לעצמי שאני יאכל קצת... מחר אני ינסה להמשיך בדיאטת כאסך שלי...נראה אם אני יצליח... קיצר אוהבת......... מעיין

ב"ה שמרי עלייך והרבה ימים של ברכה בריאות ואהבה עצמית :-)

ודרך אגב מה עם היד שלך? מחלימה? אוהבת מעיין

את הצום התחלתי בלהקיא... איזו דפוקה אני הא?? אני פשוט משחיטה את עצמי... אני לא יודעת מה נכנס בי בשבוע האחרון אבל הקאתי את נשמתי הרבה יותר מבד"כ, ואפילו בלי לאכול לפני זה שטויות- פשוט הקאתי את עצמי החוצה.... בקושי אכלתי- ורצתי להקיא... איככס... זה כל כך מגעיל.... אפילו אותי... אני בשוק שאני מצליחה לשמור על זה בסוד כל כך הרבה זמן, זה רק מוכיח לי שיש עוד אלפים כאלה מסביבי שמקיאים ולא אומרים לאף אחד.. זה נחמד דווקא שיש צום- הזדמנות לצום ולא לעורר מסביב שאלות מיותרות. האמת שבקרוב מאוד אני הולכת לעשות מהלך שאני מאוווד מצפה לו כבר הרבה זמן ופשוט לא מצתאי את ההזדמנות- אני הולכת לעשות בדיקות דם. זה הולך להיות ארוך (כי הלחץ דם שלי שואף ל0) וכואב אבל אני הולכת לגלות שהכל אצלי בסדר ולהרגיע את כל הפולנים למינהם שטוענים שרזיתי יותר מידי מהר. ואם לא- את הכל אפשר לסדר בכדורים. מצחיק איך שבפעם הייתי מרחמת על עצמי כל כך שאני מקיאה... היום אני יודעת לקחת דברים בפרופורציה....הרבה בזכות דברים שאני שומעת בפורום הזה. הבנתי גם בזכות הפורום הזה שעדיין לא איבדתי את שפיותי לחלוטין, יש הרבה פחות שפויים ממני... חשבתי על המצאה גאונית- אם מישהו במקרה רוצה להמציא משהו שישנה את העולם שינסה להמציא את הדבר הבא: גלולה שאתה בולע ומיד נהיה לך חם. כי אני מה זה סובלת מקור.. ועכשיו כשנכנס החורף, בכלל זה סיוט עבורי..... שתהיו בעניינים- אני ישנה עם פוך ופיג'מת פלנל ארוכה. אני מבטיחה לממציא הגלולה שאני ארכוש אותה באופן סיטונאי!!! אז זהו... רק רציתי קצת לשתף........((((((((::::::::: שיהיה לכולכם צום מועיל (חחחחחח......למדתי משהו ממר אנורקסיה) וגמר חתימה טובה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שהבטחת לי שתשלחי ובינתיים אני אוכל ואכול ולא מפסיק נווו כבר למה את לא שולחת???

ב"ה אני מקווה שהיום הזה עבר לך בשלום אני זוכרת יום כיפור אחד שהתחלתי בהקאה והוא היה רע ממש אני אמחלת לך לשנה הזו שתרצי להיות בריאה הרבה יותר מאשר לעבוד על עצמך שתהיה לך שנה טובה טובה :-) ובקשר לקור תשתי הרבה משקאות עם קינמון וזנגביל אלה הם תבלינים מחממים ומסייעים פלאים בהעברת תחושת קור

אני זוכרת שבבדיקות דם שאני עשיתי בתקופה האנורקטית שלי רק ראו אצלי מחסור בברזל, אבל לא דברים חמורים, למרות שהמצב שלי היה חמור. ואז חשבתי לעצמי יופי הבדיקות אומרות שהמצב בסדר אז שכולם ירדו ממני ואני אמשיך להרעיב את עצמי. מאוחר יותר שהתחלתי טיפול אצל דיאטנית קלינית שתעזור לי לחזור לאכול כמו אדם נורמלי. העלתי בפניה את הסוגייה- איך זה הגיוני שהבדיקות דם היו יחסית בסדר? והיא טענה שהגוף לא היה בסדר, אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל היא טענה שזה קרה להמון אנורקטיות שהיא מטפלת בהן שיוצאות להן בדיקות דם יחסית טובות...היא אמרה שלכאורה זה טוב, אבל הגוף פשוט יודע לחפה על עצמו, ואם הוא מרגיש מחסור במשהו אז הוא יכסה את זה על מנת לגרום לשאר המערכות לשרוד..אני לא ממש זוכרת איך היא הסבירה לי את זה ואני מקווה שאני לא מבלבלת אותך. אבל אם יצאו לך בדיקות דם טובות אולי תנסי לקחת כמה דברים בספק.. ותגשי לרופא שיניים....או לרופא שמטפל בחניכיים לשון ופנים הלסת..הגיוני שבגלל ההקאות שלך יש לך שם טרור....לי אישית זה קרה. ועוד משהו, אני לא יודעת אם גם לך זה קרה, אבל כדי לשמור על הטמפרטורה של הגוף בעת הרעבה, הגוף מצמיח יותר שיער....גם על הגוף, מין פרווה פלומתית שכזאת. המון בריאות, עדי

לא אשקר- מאוד הפחדת אותי עכשיו עם הקטע של השיניים...... אז מה בעצם לא היה תקין בגוף שלא ראית בבדיקות דם? בדקו לך בידיעה שיש לך אי אלו הפרעות אכילה?

אתם לא קולטים עוןד שעה ושתי דקות נכנס הצום (ב- 16:42) ואני חייב אבל פשוט חייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייב לצום פשוט אסור לי לאכול ולא בגלל שאני אומר את זה אלא בגלל ההלכה אתם אולי לא קולטים את זה אבל אני דתי וזה הצום הכי חמור שיש ופשוט אין שום היתר וגם לא למי שאנורקסי וגם לא למישתרצו לא לצום פשוט אין התר לאף אחד לא לצום המקסימום שיש להקל זה רק למי שממש אבל ממממממממממממממממממממש לא יכול לצום וגם אז הוא לא יכול לאכול כמה שהוא רוצה אלא רק 30 גרם כל 9 או 4 דקות (יש בזה מחלוקת בהלכה) וגם את זה צריך לשאול רב שמבין בזה (ולא כל אחד עם זקן שיודע מהם חמישה חומשי תורה ומי היה משה רבנו נחשב רב...) אתם קולטים מזה?????????? שאלתי רב מומחה (עם 10 קוים מדגישים על המומחה) שבאמת יודע בתורה ובהלכה והוא אמר לי שדבר ראשון הוא לא נתקל בכזאת שאלה אף פעם וגם לא בספרי ההלכה של הדורות הקודמים (זה אומר שבחיים השאלה הזאת לא הובאה לפני רב. חחחחחחח כנראה שאין אף אחד שהוא גם דפוק בראש כמוני וגם שהוא דתי) ודבר שני יש לי שתי אפשרויות לעבור את היום הזה: או שאני יצום עד שאני ירגיש שאני לא יכול יותר ואז אני יתחיל לאכול לשיעורין (זה כמו שאמרתי קודם, 30 גרם כל 4 או 9 דקות, 30 גרם זה קצת פחות מפרוסת לחם) או שאני פשוט אישן כל יהום אתם קולטים מזה??? הוא אמר לי שלמרות שהיום הזה הוא היום הכי קדוש בשנה והתפילוןת בו נורא חשובות (ואני לא יתחיל להסביר למה למי שלא מאמין) בשבילי עדיף לעבור את היום הזה בשינה כמה שאני רק יכול והכל רק כדי שאני לא יאכל כמובן שכל אחד הוא מקרה פרטי ובמיוחד בנושא הזה של צום ביום כיפור ואף אחד לא יכול להסתמך על הפסיקה הזאת ולפסוק לעצמו אלא צריך לשאול רב מומחה (עוד פעם דגש על המומחה) ולספר לו את כל צדדי הבעיה בקיצור אני לא יודע מה לעשות וכל דקה שעוברת אני יותר ויותר פוחד והכל בגלל הזריקה שהפסיכי שלי נותן לי בגללה אני מרגיש רעב ובגללה אני לא מסוגל לצום (ובגללה אני לא בתת משקל )-:) בקיצור שיהיה לכולם צום מועיל (לא צום קל כי אם מועיל, כי ביום כיפור צמים בשביל שיתכפרו כל העוונות בזכות התענית לכן אומרים צום מועיל = שהצום יועיל לכיפור העוונות) ועד כאן השיעור ביהדות אז נשיקות לכולם ובעזרת ה' אני יתפלל על כולכם שתהיה שנה הרבה יותר טובה מכל הבחינות

מקווה שעבר עליך צום מועיל שיתחיל שנה טובה ובריאה. שמור על עצמך.....

ב"ה בכל אופן אני החלטתי שאני כן צמה אבל זה לא היה חכם לצום עם תרופות ועוד לקחת אותם על קיבה ריקה...הרגשתי ממש רע מי שלוקח תרופת, יש לזה אישור, אני דיברתי עם רב והוא אמר לי שאני בכלל לא אמורה לצום אם אני לוקחת תרופות כמו שאני לוקחת והבנתי שגם אתה על תרופות. ויש דבר כזה שנקרא פיקוח נפש ואם קורה לך משהו אתה רשאי לשבור את הצום. בכל אופן אני מקווה שעבר לך בשלום, אני רק עכשיו מתאוששת מהסחרחרה שלי. ושתזכה להרבה ימים של ברכה ואהבה ב"ה שתהיה שנה נפלאה ובאמת גמר חתימה טובה טובה :-)

ואני מאחלת לכולם גמר חתימה טובה...ולמי שצם אז צום קל..... וסליחההההההההה על הכללללללללללל אוהבת מעיין

ב"ה לפני הכל זה הכי חשוב שמרי עלייך :-)

אין לי על מה לסלוח לעצמי...נראה לי...

בבקשה שמישהו יעזר לי אני לא רוצה להיות אנורקסית אבל אם אני אוכלת אני מרגישה ממש נורא אני פוחדת להשמין !!!!!!!!! היום נשקלתי אצל הרופאה ונראה לי שהשמנתי ואני בדיכאון בגלל זה ... פליז עזרו לי!!!!!

ב"ה את כמעט לא מספרת אבל אם יש לך מצוקה גדולה סביב הנושא הייתי מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית ולעשות עם עצמך איזושהי עבודה עצמית כדי שבמהרה בימים תוכלי להרגיש טוב עם עצמך ושזה לא יהיה תלוי במשקל שלך או בדימוי הגוף שלך להשגת תחושת ערך ומוצלחות ולשם כך יהיה עלייך לעשות עבודה עם עצמך וזה מסוג התרגולים שיהיה כדאי לעשות אצל פסיכולוג טוב. אני אשמח אם תספרי לי קצת יותר האם אי פעם הוגדרת כמי שיש לה הפרעות אכילה האם אי פעם טיפלת בעצמך או שרק פנית להרזייה איך את רואה את עצמך וכמה זמן זה מלווה אותך מה הסיבות שלך שמחמירים את ההתעסקות במשקל ובמראה, נסי לחשוב ולזהות, את לבטח תגלי שזה בכלל לא קשור במשקל או לצורך העניין ברזון... בכל אופן, לא ניתן לטפל בזה קוסמטית ואם יש בעיה ורק את תוכלי להעיד עליה, יהיה עלייך לפנות לייעוץ כלשהו, הכי אחראי לעשות וגם יעיל לשם כך התכווני לכך כי זה תלוי ברצון שלך ובהבנה שיש לך בעיה סביב הנושא, רק הם יעזרו לחיפוש שלך למצוא עזרה מתאימה עבורך בהצלחה שתהיה לך שנה נפלאה תאהבי את עצמך, כי את שווה את זה למדי לקבל את הגוף שלך, הוא פה בשביל לשרת אותך שמרי עלייך וספרי קצת יותר :-) הילה

קראתי את מה שכתבת ורציתי להודות לך על העזרה. ותראי אין לי מושג אם יש לי הפרעות אכילה או משהו בסגנון אבל היועצת בביה''ס שלי אמרה לי שאני צריכה ללכת לפסיכולוג וגם לדיאטנית . בערך עוד יומיים אני צריכה ללכת לעשות בדיקות דם כדי לבדוק את מצב הגוף שלי , אם הוא לא נפגע מהדיאטה החריפה שעשיתי.יש לי את הבעייה הזאת בערך משנה שעברה שאני וחברה שלי החטנו לעשות דיאטה ביחד והיא כנראה לא לקחה את זה ברצינות , אבל אני לקחתי את זה ממש ברצינות ולאט לאט כל דבר שהכנסתי לפה חשבתי ואני עדיין חושבת אם כדאי לי לאכול את זה ואם אני לא ישמין מזה וזה ממש סיוט. ואם אני אוכלת קצת יותר ממה שהקצבתי לעצמי לאותו יום אני ממש בדיכאון בגלל זה. והסיבה שלי שאני מתעסקת במשקל כל כך ובמראה זה רק בגלל שאני רוצה להרגיש עם עצמי יותר נוח ולהיות רזה , ובמיוחד עכשיו שאני חושבת שהשמנתי ואני ממש מדוכאת בגלל זה.ואני יודעת שאני צריכה ללכת לפסיכולוג אבל לבינתיים אני מרגישה ממש רע וזה הורס לי את החיים אין לי חשק לעשות כלום ואני כל היום עצובה . ואני פוחדת שבגלל זה אני לא יצליח בלימודים ויהיו לי ציונים ממש גרועים . מקווה שתוכלי לעזור לי....

כנסו ללינק הזה http://sil-forum.com/amirs_5/sorry/sorry.php?nick=%E3%F0%E9%E0%EC%E4 באהבה דניאלה צום קל:-)

http://sil-forum.com/amirs_5/sorry/sorry.php?nick=%EC%E9%F0%E5%E9 באהבה רבה רבה לינוי צום קל וגמר חתימה טובה!!! דנדני אם את יכולה כנסי למסנגרר.. אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

איזה חמודה

ב"ה טוב האמת שגם אני מצטרפת אפילו שנסגרו ספרי שמיים עד לשנה הבאה אבל לא אכפת לי אם פגעתי במישהו מכם ואני מניחה שזה קרה לא פעם מפאת הכוונות הטובות שלי שאולי לא התאימו לחלק מכם, אז אני מתנצלת, דורשת בשלומכם ורוצה בטובתכם שתזכו להרבה ימים של ממשות ושמחה ואהבה עצמית. . שתהיה לכם שנה טובה נפלאה ממש והרבה ימים של ברכה, שמחה ולב טהור ושקט :-) הילה

ובמשך כל השעה של הפגישה ניסיתי לשכנע אותו להוריד לי את הזריקה המפגרת שהוא נותן לי (ריספרידל קונסטה) היא אומנם עוזרת מאוד ומאז שהוא נתן לי אותה חיי השתנו מן הקצה אל הקצה (יש כזה שיר...) אבל אמרתי לו שאני כבר 6 שנים אנורקסי ואין לי שום בעיה לצום כמה שאני רוצה ומאז שהגעתי אליו והוא התחיל לתת לי אתל הזריקה אני לא מפסיק לעלות במשקל אמרתי לו שאם הוא לא יפסיק לי את הזריקה אני יפסיק לבוא אליו ואימתי עליו בעוד כל מיני איומים עד שבסוף הוא הסכים להוריד לי באופן חד פעמי במינון של הזריקה וחוצמזה הוא החליף לי את התרופות עד עכשיו לקחתי לוסטרל 100 ורסיטל 60 ועכשיו הוא החליף לי אותם לפרוזק 60 והוא אמר שזה אמור להוריד לי את התאבון הוא לא הסכים בשום פנים ואופן להוריד לי את הזריקה והתוכחונו על זה שעה שלמה כי הוא אמר שאין לו תחליף לזריקה ואם הוא יוריד לי אותה אני יחזור להיות אנורקס אז אמרתי לו, נו, זה מה שאני רוצה!!!! הוא אמר לי אני יודע.... (-: בסוף ויתרתי לו והוא הבטיח לי שתוך חודשיים אני ירד 9 קילו עם השינוי התרופתי הזה שהוא עשה לי אם אני לא ארד וואי וואי וואי מה אני יעשה לו וואי וואי וואי ........ ממש צרחתי עליו אתמול שאני לא מוכן יותר לקבל את הזריקה! אני ממש מתביש להגיד כמה עליתי בחמש חודשים האחרונים מאז שהגעתי אליו בגלל הזריקה הטיפשית הזאת יקח לי עכשיו חצי שנה להוריד את כל מה שעליתי 25 קילו בחצי שנה זה קצב די איטי אבל אני מקווה שאני יצליח לעמוד בזה דייייייי נמאס לי כבר חוצמזה היה צריך להיות לחי היום אימון בחדר כושר אבל מזההההההההה אין לי כוח אז לא הלכתי וזה אומר שאני לא יתאמן השבוע 3 פעמים אלא רק פעמיים וזה גם מעצבן אותי כי אני מקפיד כבר המון זמן על 3 פעמים ולא וויתרתי לעצמי המון זמן ואני פוחד שאם עכשיו אני אתחיל לוותר לעצמי מי יודע איפה זה יגמר... חוצמזה היום היה לי יום גרוע בעבודה כי הרכבנו אופניים חדשות (לפני יום כיפור יש המון לחץ) והעובד השני עבד יותר מהר ממני ולא משנה כמה מהר ניסיתי לעבוד הוא פשוט הספיק יותר ממני וזה ממש הרגיז אותי אז נכנסתי ללחץ והתחלתי לעבוד באובססיביות של "להספיק להספיק להספיק ולהספיק) ועצבן אותי שאני לא משיג אותו ולא רק שהייתי עיף פיזית - גם המוחל שלי היה עיף כי כל הזמן הייתי בלחץ וכל הזמן חשבתצי באובססיביות שאני חייב להשיג אותו מחשבות של OCD...... ת'אמת שכבר המון זמן לא היה לי את המחשבות האלה מאז הזריקה והעליה במשקל.... חכו חכו .... אני עוד אראה לפסיכי הזה !!! אני ירד וירד וירד וירד וירד עד שלא יראו אותי!!!!! עד שהדופק שלי יהיה 20 והסוכר שלי יהיה 40

אני לא מבינה איך הוא מאפשר לך ירידה במשקל...איזה מין טיפול זה? מצד אחד זה נראה לי הגיוני כי עדיף שהמטופל יהיה רגוע, אבל זה נראה כאילו הוא ממש משתף איתך פעולה.... חבל שלא הצלחת למצוא את האיזון של פעילות גופנית+תזונה נכונה לירידה במשקל. עם דופק 20 במנוחה וסוכר 40לא תצליח להתאמן..אבל במחלקה הגריאטרית ישמחו לקבל אותך:) דיי תחשוב על הספורטאי שבתוכך, אתה הורג אותו. גמר חתימה טובה

את לא מבינה איך הוא מסכים לשתף פעולה איתי???????? זה הוא גרם לכך שאני יעלה כל כך הרבה!!!!!!!!!!!!!!!!!! וחוצמזה הצבתי לו אולטימטום, אמרתי לו שאם הוא לא עושה משהו אני מפסיק את הטיפול וחוצמזה הוא אמר לי שהוא לא מטפל בי בניגוד לרצוני אז אני רציתי לרדת 25 קילו אבל בסוף עשינו פשרה על 9 לא נראה לי שהוא נכנע לי.. יותר נראה לי שאני נכנעתי לו אבל אחרי שאני ירד את ה9 קילו האלה אני לא מתכנן להפסיק ואמרתי לו את זה, אבל הוא אמר שאם אני ימשיךל לרדת זה לא יהיה במסגרת הטיפול שלו הוא לא עד כדי כך טיפש לשתף פעולה איתי

איזה ייאוש .עד שאני מנסה להבריא ולעזור לעצמי אני יושבת לבד בחדר מחשבים במחלקה ורוצה לחתוך את עצמי.איזה דיכאון,איזה ייאוש.למה זה קורה לי?המחשבות הרעות שוב חוזרות לי.אני רוצה לרזות עוד ועוד.יום כיפור מתקרב ואני רוצה לצום כדי להרגיש את התחושה הטובה של צום.שמישהו יענה לי.אני יוצאת הביתה בכיפור ואני חוזרת רק יום שישי.ד"ש למעיין ואני חולה עליה.הלוואי שהיא תבריא כבר.אלוקים תשמור עליה אני לא רוצה לאבד אותה היא החברה הכי טובה שיש לי ושתינו מבינות אחת את השנייה

היי נישמתייייייייייייייייייייייייי. גם אני חולה עלייך ואני רוצה כאן לפני כולם שתבטיחי לי שאת לא פוגעת בעצמך.. אל תיגרמי לי לסבול יותר מימה שאני כבר סובלת תגרמי לי לחייך ולא לבכות. אני תמיד אהיה איתך אל תידאגי אני לא ימות כל כך מהר למרות שאני רוצה. מעיין.

ב"ה טוב, אולי תראי את זה אני מקווה שהיה לך צום קל וששמרת עלייך ושזה באמת עבר בשלום ואני מקווה שאת בטוב אפילו שאנחנו יודעים שמאוד קשה ורע לך אני מבטיחה להתקשר במוצ"ש עד אז, החזיקי מעמד תעשי לעצמך טוב ושמרי עלייך ו.. אם לא אראה ממך הודעה אז שתהיה לך שבת שלום ושנה טובה טובה הרבה אהבה :-)

יש לחברה שלי תינוקת בת 5 חודשים בפגיה היא עדין צורחת חמצן במינון נמוח ויתכן שבקרוב ישחררו אותה הביתה הבעיה העיקרית שהילדה יונקת מבקבוק 30 סמק ולא מוכנה לאכול יותר בלילה נותנים לה בזונדה והיא מצליחה לעקל 90 סמק ללא שאריות יש לצין כי אחיה התאום אוכל 90 סמק הילדה עולה יפה במשקל והאחיות בפגיה לא מסכימות להורים להאכיל את הילדה בכוח או בנדנודים או בשירה אך כבר תקופה שהילדה לא מוכנה להעלות בכמות האוכל והאחות הראשית לא מוכנה לשמוע באצת האמא לנסות להחליף את סוג המטרנה אודה לך בעים תוכלי ליעץ לי כיצד לעזור להורים חסרי האיצות בתודה מראש דפנה

ב"ה האמת שאין לי מושג מה עושים במצבים כאלה אני מציעה לך לפנות לפורום של בלה אגמון ולשאול, היא תדע לענות לך גמר חתימה טובה ורב בריאות, שמחה וברכה :-) הילה

היי הילה, ורד אמרה לי שהיא מאוד רוצה להיפגש איתך שוב והייתי שמחה להיצטרף ( אם זה אפשרי ). אם כן תהיו איתי בקשר. תודה מעיין

ב"ה מה שלומך.? אני אדבר עם ורד היום בערב ונראה מתי אפשר.. הרבה אהבה וגמר חתימה טובה :-)

היי הילה.. אני משתדלת להיות בסדר למרות שזה מאוד מאוד קשה. דר' גור שלח לרופאה שלי מכתב והוא מבקש שאני יגיע לאשפוז ואם לא אז שאני ילך לפסיכיאטר ואני לא רוצה, מה אני יעשה??? אין לי כוח אליו.. אני מקווה שאני יצליח להגיע כשתבואי לורד. גמר חתימה טובה וצום קל ( אם את צמה ) אוהבת, מעיין.

היי דניאלה, אני עסקתי בספורט תחרותי מילדות ופרשתי לפני הגיוס כרגע אני מדריכת חדר כושר ומאמנת אישית שעדיין מתנדנדת פה ושם עם ההפרעות העתיקות יום שלי. הילונית, מי בדק אותך? רופאה רוסיה? שכחתי את שמה...בכול מקרה תעדכני אותי אני חזרתי משני אישפוזים בבית חולים מאיר...בלוטת הלימפה שלי מדולקת וקשה לי לאכול אז חיברו אותי לזונדה. מעבר לזה שאני לוקחת עכשיו 2000 גרם אנטיביוטיקה ביום. אני כ"כ מודה לאלוהים שהפסקתי להקיא בזמן....אחרת הדלקת הזאת הייתה יותר נוראית. אני כבר שבוע לבד ..מחשבות עם עצמי...נחה המון ושותה ליטרים של מים....והבנתי כמה הבריאות חשובה, והרגשתי צורך להכנס ולהזכיר לכם את זה.... קניתי עכשיו ספר מדהים שנקרא"מבוזבזת" סיפורה האמיתי של נערה בלומית אנורקסית שהגיעה למשקל 23 קילו...400 עמודים של הזדהות. שקראתי את זה, הבנתי שעדיין לא החלמתי, אבל נזכרתי שגם כאן בפורום יש המון נשמות ששקועות בבוץ יותר עמוק ממני, ואני רוצה לחבק אותכם ולהוציא אותכם מזה..בבקשה תקראו את הספר, אני יודעת שלא בטוח שהוא יעזור לכם, אבל פשוט תקראו.... גמר חתימה טובה, עדי עם הכוכבית:)

עדי,אני שמחה לשמוע שמשהו בתוכך התעורר אחרי שנים.זה תמיד טוב ורע גם יחד שחוויה כזאת שאת עוברת גורמת לך להארה.איך את מרגישה עכשיו?לכמה זמן נתנו לך אנטיביוטיקה ואיזה סוג?יש לי פשוט משהו להציע לך לגבי האנטיביוטיקה,שאני נטלתי בימים שלקחתי אנטיביוטיקה,כדי למנוע בעיות במערכת הנשי.וזה טבעי לחלוטין ללא מרשם רופא-הרופאה שלי המליצה עליו.אם תרצי אתן לך את השם-כמובן שאת עצמך תיוועצי עם הרופא קודם שתטלי. שתהיה לך המון בהצלחה.הלוואי ולכולן תכנס לאט לאט נכונות כזאת נעה

ב"ה אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב, זה ממש מדאיג ומסוכן, אולי זה יחזק אותך להימנע כמה שיותר מהקאות בעת הקרובה. בכל מקרה אנטיביוטיקה זה לא דבר בריא וכמו שנעה אמרה מאוד חשוב ומומלץ לקחת כמוסות טבעיות של אסידופולוס, כי ידוע שאנטיביוטיקה הורגת את החידקים הטובים וזה יכול לעשות בעיות אחרות לכן חשוב לקחת את החיידקים האלה כדי למנוע עוד הסתבכויות לא רצויות. עדיף שתשאלי את הרופא שלך אבל זה נקרא אסידופולוס, את בטח יודעת מה זה. תעדכני מה קורה איתך ואני שולחת לך רפואה שלמה והרבה בריאות יפה שמרי עלייך. לגבי מבוזבזת אני חושבת שזה הספר הכי מזעזע שקראתי אי פעם בדיעבד לאחור כשייתי חולה והאמת שהוא די דרדר אותי ודווקא אצלי גרם ריאקציה הפוכה, רציתי בעקבותו להידרדר יותר ואל תשאלי אותי למה אבל כמו שאת הזדית גם אני אבל אם זה יעזור לך לעזור לעצמך אשריך. לגבי עוד לא קיבלתי את התשובות, אני אעדכן אותך כבר למייל, בכל מקרה לא נראה לי שהאחות הזו הייתה רוסיה ואני מקווה מאוד שהתשובות תקינות. שמרי עלייך הרבה אהבה :-) הילה

הילה זה מדהים..גם אצלי זה גורם להתדרדרות...ההםרעות אכילה האלו מדהימות...העברתי כמון חודשים שלווים בלי השטויות האלה ובום הכול חוזר בלי אזהרה...פשוט מדהים... אגב יש ספר גם לא פחות מזעזע מזה, דווקא של בחורה ישראלית, קראתי אותו בצבא, הכול מפורט, הבחורה בולימית רצינית, לא זוכרת איך קוראים לו, אבל יש ציור פסיכודלי על העטיפה....מצליחה לזהות?? תמיד חשבתי לכתוב ספר עליי אבל רק הישיבה על הכיסא וההתמודדות עם הדברים על גבי הנייר גרמו לי לבכות ולנטוש. הילה ודניאלה, אני נוטלת 2500 מיליגרם רפאפן ביום וכבר התחילו לי תופעות לוואי...כול העור שלי בפנים מתקלף וגם בקרקפת ויצאו לי פצעים בפנים בגלל זה (אבא שלי רופא עור והוא איבחן את זה) אני מתה שזה יעבור כבר

הילה,זאת שוב ורד.הייתי רוצה שתצרי איתי קשר או בטלפון או שתבואי שוב לבקר אותי.יש לנו על מה לדבר.את פשוט לא עונה לי,לא במייל ולא בפורום.אנא דברי איתי דחוף בבקשה.תודה רבה יום טוב ורד

ב"ה זו הכתובת הנכונה [email protected] נשתמע מחר... :-) נשיקות

תזכירי לי מה האימייל החדש שלך?

ב"ה [email protected] ערב נעים

ב"ה טעיתי תרשום COM במקום CO.IL

היתי היום בחדר כושר ושוב עליתי במשקל עליתי קילו וחצי ואני לא יודע איך זה אני לא אוכל כמעט כלום מקסימום 1700 קלוריות ליום וזה כלום בשבילי כי אני גבוה וכמעט אין לי טיפת שומן בגוף (5.5% שומן) והרוב שרירים וזה לא שאני בא להשוויץ או משהו כזה אבל ידוע ששרירים שורפים הרבה יותר קלוריות משומן אז משיהו מוכן להסביר לי איך אני עולה אוףףףףףףףףףףףף אני חייב לרדת אם אני ארד 20 קילו אני אהיה מרוצה אז אני אראה רזה אחחחחחח אני מפנטז איך אני יהיה 20 קילו פחות.... אתם יודעים מה? אפילו 25 יותר טוב

למרות שאין לך כמעט שומן אולי זה מסת שריר שעלתה, או שאין סיכוי? בכל מקרה שולחת חיבוקים מעודדים!

ב"ה זה בד"כ מה שקורה כשמסת השריר עולה...

אמש אמרתי רוקנתי ליבי לפנייך וצפיתי כי אשמע מימך ייעוץ , מילה מחזקת ומבינה ,,, וכלום. אי מגיעה הבייתה מחכה לשעה שבה אוכל לכתוב מבלי שאף אחד יפריע לי ואני מוצאת כי את לא ענית לי ... היה חשוב לי לשמוע את מילתך תגובתך תמיכתך.

ב"ה עוד טיפה סבלנות יפה :-)

ב"ה ריגשת אותי שיהיה לך רק טוב וליל מנוחה :-)

ניסיתי והתאפקתי לא לתת למחשבות הרעות להשתלט עליי אבל אני כבר לא מסוגלת להילחם נגדן יותר!! הן ניצחו אותי שוב!! כבר 3 ימים שהבטן נפוחה כאילו שאני בהריון, אני רואה איך כל השומנים פשוט יוצאים ממני מרגישה כל כך שמנה שבקושי יוצאת מהבית, מפחדת להרשות לעצמי לאכול משהו כי אני הרי כל כך שמנה ולא סתם הבטן נפוחה ככה (האמנם?!!?) אני כבר לא יודעת מה לעשות!! כל פעם דוחה את הטלפון לדיאטנית כי אני מפחדת לראות שהשמנתי! עוד שעה אני נפגשת עם חברים בבית קפה, אז נכון לפי התפריט אני אמורה לאכול עוד 700 קלוריות בערך...אבל לפי מצב הגוף אין סיכוי!! אני כל כך מתוסכלת, מיואשת ומגעילה את עצמי!!

השאלה היא אם החזקת בתפריט ב3 ימים האלה? תלכי לדיאטנית...אם כבר התחלת לנסות לעבוד עם עצמך..אז לכי עד הסוף...את לא חושבת?תנסי לעשות מאמץ קטן ולהתקשר לדיאטנית..... אוהבת עם המון תמיכה מעיין:)

ב"ה מעבר למה שאת כבר יודעת.. אני שולחת לך הרבה חיזוקים ואהבה שמרי עלייך והיי טובה לעצמך באהבה רבה.. לפחות תשתדלי להינות :-)

כן.הילה זאת ורד שנפגשנו.אני החלטתי לעזור לעצמי אבל כפי שאת יודעת זה נורא קשה ומתיש.כל יום שעובר נהיה יותר ויותר קשה בגלל זה אני לא יכולה לצאת מזה.אני גם עוברת תקופה לא קלה בחיים לכן רע לי.החלטתי שאני כן רוצה לנסות את הטיפול שלך.אנא תצרי איתי קשר בבקשה. יום טוב ורד

ב"ה כי ניסיתי כמה פעמים אין קול ואין עונה אז רק באיזה שעה ואני אתקשר... המון אהבה תחזיקי מעמד :-)

שלום לכולכן.אני בת 24 כיום,ועברתי סיוט כמו שאתם בטח מתארות וחוות.היום כשאני מסתכלת על זה זה סיוט...כשחוויתו את זה,לא יודעת,אולי קצת נהנתי מההרעבה,מהתחושה...אבל לא מהדיכאון המלווה.לא ממש לא.זאת הרגשת מוות.הייתי מאושפזת פעמיים בתל השומר.אני מדברת על תקופה של עד לפני שנתיים.והוגדרתי כמצב אבוד,בעיקר בגלל גישתי.טופלתי בכל תרופה אפשרית,ויצאתי נגד המטפלים,נגד ההורים,הועברתי בכפיה למחלקה פסיכיאטרית,נזעי חשמל לטפול בדיכאון.כלום לא עזר והחשיבה הכפייתית על האוכל נשארה.עד שפגשתי מטפלת נפלאה(פסיכיאטרית שאני הולכת אליה) שהפגישה אותי עם הטופומקס).אני נוטלת כיום 400 מיליגרם.אני לא רזה.אני אוהבת את עצמי כמו שאני,ובפעם הראשונה בחיים שלי יש לי חבר ואני מאושרת,ולא חושבת בכפיתיות על אוכל. בנות,חבל עלינו.אנחנו כ"כ יקרות מלהתמודד עם דברים כ"כ מתחתינו.אם לא תעשונה בעיות באכילה ולא תהיו בתת משקל -יתכן וגם לכן יוצע הטופומקס-כי לא נותנים אותו לאנשים בתת משקל.תתנהגו יפה ותתחילו לחזור לחיים-אם אני -מלכת האובדנויות(אה לא סיפרתי?)-יצאתי מזה-גם אתן יכולות. נעה

תראי, דבר ראשון את נותנת המון תקווה (: דבר שני- לא מפחיד אותך לקחת כל מיני דברים שישפיעו לך על המוח שאופן שאין לך שליטה? אותי זה נורא מפחיד...

אוקיי אז יש לנו פה כמה אופציות.לאבד שליטה על עצמנו אנו ולא לדעת לחלוטין מה קורה עם עצמנו,ולהאמין שאנחנו יודעות מה קורה איתנו(חלק גדול מהמחלה).או "לאבד שליטה על עצמנו" בדרך אחרת בכך שחס וחלילה נפקיר ידינו ברופאים וניתן להם לתת לנו תרופות,ולשלוט בנו ע"י כך.נכון תרופות משפיעות על מערכת העצבים והמוח אך הןם לא מכניעות אותו.אני למדתי שזאת מעין הרמוניה בין הגוף שלך לתפיסה שלך-הפיסי והנפשי.וככה התרופות פועלות.נכון שיש תופעות לואי בתחילה,ואני גם חוויתי כמה,אבל הן שוות את הרגשת השלמות עם עצמך והאושר שלא הרגשתי מזמן.וזאת לא רק התרופה.זאת גם אני.אם את פוחדת לקחת תרופות תאלצי לעבוד הרבה יותר חזק על עצמך-כי אני עם תרופות הייתי צריכה לעבוד חזק על עצמי,אז אני משערת שהייתי משקיעה אין ערוך מאמצים בלעדייהן אם בכלל..תרופות הוכיחו את עצמן,ועדיף לשלבן בטיפול בהתאם להקל,כדי להקל את הסבל. השאלה היא אם הבעת את כל החששות שלך מתרופות?ואין עוד

אז ככה אני מאז שהתגייסתי אני כל הזמן הולכת להפניות...וזה לא בכוונה אני פשוט הולכת...אז גם היום יש לי והרווחתי לילה בבית. קיצר בשבועיים האחרונים אתם לא מבינים איך טחנתי שוקולדים...ושטויות והכל...אפילו לא עצרתי את עצמי לא היה לי כוח...ופשוט לא חשבתי אפילו לעצור את עצמי...אבל יש בעיה קטנה...אכלתי אכלתי...השמנתי קילו...ואני לא עושה ספורט כי אין לי זמן שמה... אז לקחתי את עצמי בידיים...משילשום...שילשום אכלתי 300 קלוריות בערך...(ואני גאה בעצמי...)ואתמול משהו כמו 250 קלוריות...קיצר הורדתי בין קילו וחצי לשתיים...ואני מרוצה... פשוט אמרתי לעצמי לאכול או רק ירק לכל היום...(מן צום כזה...)אבל בסוף אכלתי סלט פה סלט שם...ואולי גם פרי אחד...קיצר לא יותר מידיי...כי אני חייבת להרזות...וזהו...אני חייבת להצליח...אז נראה עד כמה אני יצליח ככה...אני לא עושה ספורט אז זה לא נורא...אני יעשה היום קצת... טוב קיצר אז שיהיה לכולםםםםםםםםם שנה טובה...שבוע טוב... מעיין

אני נמצאת רק היום פה...אז אני יענה לכם בקשר להורים בערב אם תיהיו פה אז סבבה...

היום אכלתי בערך220 קלוריות בערך....ואז החלטתי שעד שאני בבית ולא עושה כלום אני חייבתת לעשות הליכה או לעשות משהו עם עצמי...אז עליתי על ההליכון שיש לי בבית והלכתי וגם קצתרצתי בסה"כ שעה...זאת הרגשה כל כך כייפית...הרגשת סיפוק כזאת...אתם לא מבינים איזה כייף...והורדתי 450 קלוריות...אז כאילו לא אכלתי היום...אולי אני יאכל עוד איזה פרי קטן וזהו...קיצר אני מצליחה נהדר עם הדיאטה שלי... ומחר אני חוזרת לצבא...אז אני חייבת להמשיך להחזיק את עצמי...למרות שנראה לי שיהיה קשה יותר... קיצר מאחלת לכולם שבוע טוב..... אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מעיין

ב"ה זה מדהים ... אבל נשאלת השאלה, אם להיות רזה שווה להיות חלשה...כי הרזון והירידה הלא מבוקרת במשקל אכן מובילים לשם... אז איך תוכלי להינות מזה ואם לא שווה למצוא דרך אחרת לשמור על עצמך ולהרגיש טוב עם עצמך ללא ירידה במשקל...?...אחרי הכל שתיני יודעות שאת לא שמנה.. אז מדוע בעצם? ומה זה משרת?... אני מקווה שיהיה לך שבוע נפלא שמרי עלייך גמר חתימה טובה :-)

אווווווף!. שמעתי את אבא שלי אומר לאמא שלי: "זה לא יכול להימשך ככה, היא לא אוכלת כלום ועושה ספורט, בסוף היא תיעלם". מה זאת אומרת להיעלם? לאן אני ייעלם? למה לי להיעלם? בעקבות זה אמא שלי התחילה להשים לי סנדוויצ'ים לבי"ס. אבל היא יודעת שאני לא יאכל את זה!. וואי אני כבר לא יכולה ככה יותר. אני כבר מתחילה לחשוב שבאמת יש לי משהו. אבל איך? יש לי משהו? בעיה? ואני לא יודעת על זה?? ופתאום גם הדודים שלי, שינו את דעתם, פתאום גם הם מתחילים עם הדאגות: "זה לא בריא... את צריכה לגדול..." "ככה מתחילות האנורקסיות".... אני מנסה למצוא את הדאגה שלהם, באמת! אבל אני פשוט לא מוצאת!! אני מסתכלת במראה, ולא מרוצה ממה שאני רואה! אז איך כולם אומרים : את נורא רזה?? אוף.. הלוואי וכולם כבר יפסיקו עם הפרנואידיות הזאת... הלוואי.

ב"ה לא רואה... לא מרגישה... הן אלה בדיוק מילות מפתח לגיהינום הזה את בטוחה שזה בסדר? ואת רק רוצה להמשיך לרדת... יקירה, זה בכלל לא משנה איך תקראי לזה את מתארת מצב לא מאוזן שהמחיר שלו יקר, זה הכל אם את לא מרוצה מאיך שאת... יש הרבה דרכים ללמוד כיצד לחוות שביעות רצון מאיך שאת ואת תופתעי לגלות ששום דבר מזה לא מותנה במשקל גוף, אלא בגיבוש פנימי וטיפוח הערך העצמי, כל אלה יכולים להסב לך אושר רב ויש דרך ללמוד להכניס אותם לחייך. תפסיקי להילחם בעצמך ויהיה לך טוב תני אמון "הם" רוצים רק בטובתך אבל זה לא מספיק .. את צריכה לרצות את זה עבור עצמך לא פחות, אם לא יותר, מאשר הם. שמרי עלייך נסיכה :-)

אחרי שהרגשתי חולשה נוראית ועייפות גמורההה ולא יכולתי אפילו לקום מהמיטה, לקחתי את העצה שלך. חשבתי על זה קצת. לשמחתי ולצערי, אחרי שהלכתי לדיאטנית, הפסקתי את הדיאטה. זה ממש קשה לי!! גם אם אני אוכלת פרור, אני מסתכלת ישר על הבטן שלי ורואה שהיא התנפחה! אני מנסה שלא להתפתות לעשות שוב דיאטה. כי עם כל הכיף והרזון, את צודקת, יש לזה מחיר. לפני הדיאטה, הייתי רצה, צוחקת .. אפילו משחקת כדורגל לפעמים.. ועכשיו, אני כבר בקושי מצליחה לעשות משהו. בטח שלא לחייך.. קשה לי לזוז.. אני כל הזמן עייפההה באמת שזה כיף להיות רזה, אבל עכשיו, הדיאטנית אמרה, שאני צריכה לעלות במשקל. והרבה. אבל איך?! איך עושים את זה?! הילה אני לא מסוגלת לראות איך אני עולה במשקל, ולא לעשות עם זה כלום! להיפך, אני זו שגורמת לעלייה!. אווווףףף אני רוצה חיים נורמאליים..:( נסיכה

בשבת היתי אצל סבתא שלי כי לאחותי הקטנה היה ניתוח אפנדציט אז ההורים שלי היו איתה בשנידר ואנחנו (הילדים הינו אצל סבתא שלי). זה היה נורא מצחיק כי אני הגעתי עם שתי שקיות גדולות (בגודל של שקיות זבל ) מלאות באוכל כדי שייה לי את כל האוכל שאני צריך לקחתי מלפפונים, קישואים ופטריות (כדי להכין את הסלט שאני תמיד מכין), קרטיבים לייט של שטראוס, סחוג, ביצים קשות, 2 סוגים של לחם קל, וסוכרזית כדי שאם לסבתא שלי יגמר. הרגשתי ממש אידיוט אבל מה אכפת לי... שיקפצו לי כולם, עדיף לי להגיע עם האוכל שלי ולהיות מתוכנן מאשר לאכול דברים לא במקום . מה שעוד רציתי לספר לכם זה שביום שישי הלכנו לבקר את אחותי בשניידר (הניותח היה ביום חמישי בלילה) ואני ירדתי למטה לקומה 2 למחלקה להפרעות אכילה (היתי מאושפז שם מגיל 14.5 עד 18 און אנד אוף) וקיוויתי לפגוש שמה אנשים ולדבר איתם אבל לא היה שם אף אחד אז השארתי להם מכתב שיצאו מזה מהר כי כשמתבגרים זה נהיה הרבה יותר חמור. תאמת, ממש התגעגעתי, ולא רק לשם התגעגעתי, גם לאשפוז בתל השומר (שהיתי שם לפני שנה)אני מתגעגע, אני לא יודע למה אבל היה שם ממש כיף, שלוות נפש, רוגע, בלי לחץ, אחחחחח, אני מת להיות שם עוד פעם אבל בשביל זה צריך לרדת במשקל וזה מה שאני מנסה לעשות... סתם רציתי לספר לכם... אז שיהיה שבוע טוב והמון אהבה (-:

שאתה רוצה לחזור לאשפוז. אני חושבת שאתה רוצה לברוח ממצב קיים שבו אתה שולט על החיים שלך אל מצב בו מכתיבים לך מתי לקום בבוקר, מתי לאכול, מתי לישון, ובו בעת אתה ם יכול להתפנק. אני יכולה להבין את זה ועם זאת, חבל לי שאתה מרגיש ככה כי זה אומר שטרם מצאת את ה"נישה" שלך במצב בו אתה שולט על חייך. כשמתבגרים, באמת לא כיף לאבד את כל הפינוק הזה כמו שהיה בתקופת בית הספר, ופתאום מצפים ממך ליותר לדאוג לעצמך, לקדם את עצמך, אולי אתה רוצה לחזור לאשפוז בשביל זה? אני מאמינה שאם תגלה שכיף לך בחיים, כלומר, אם תמצא משהו שיספק אותך בחיים יותר ממה שעכשיו- אולי לא תרצה כל כך לחזור לאשפוז כי באופן אובייקטיבי- אשפוז אינו משהו חיובי. אני רק קצת מנסה להבין אותך, אבל לא מתיימרת לעשות זאת... פשוט תזהר טוב?

ב"ה לא צריך להתאשפז בשביל להרגיש מוגן, נעים, מסרב לגדול, לתת אמון, לקחת אחריות רק צריך לפתוח את עצמך לדעת איך לעשות את החיים שלך הכי נעים, הכי מעניין, כדי שיהיה לך טוב בהם מספיק, כדי לוותר על העוגן הזה שיצרת לך סביב הזיקה לחזור לאשפוז מתוך אשליה ששם אולי יותר נעים אבל גם מאוד מצמצם. אולי זה רק אומר לך שאתה פוחד לגדול... האמת, אני יכולה להבין את זה, זה די מפחיד לגדול אבל זה גם יכול להסתבר לך כדבר הכי מעניין ומספק שיש, אם ואך תנסה. מה בעצם מעורר בך געגוע, כי נשמע שיש הרבה מעבר לזה שרק היה לך כייף הרי בינינו להיות באשפוז עם הפרעות אכילה זה גיהינום, אז מה בכל זאת הפך את זה למטרה ושאיפה שאתה לא פחות ולא יותר מוכן לחזור לשם בשביל מה.?.. תחשוב בריא תחשוב לגדול תחשוב להיו אתה עם כל מה שזה אומר ללא מורא אני מאחלת לך את זה :-) ליל מנוחה

היי הילה. בעלעול מרקי לחלוטין באינטרנט אני מוצאת את עצמי בפורום שמדבר אליי מזה זמן רב ואני מנסה בכל פעם מחדש להדחיקו מעליי. היום אני חיילת שהשתחררה לפני כחודש מהצבא, מלאת תוכניות ללימודים אקדמאיים, ועובדת בניהול חנות בגדים בעירי מרוויחה סביר כדי לממן את לימודיי. יש לי חבר מזה שלוש שנים ואני גרים יחד כמעט שנה. עד כאן נשמעת המציאות שאני חיה בה מאוד ריאלית ונורמליות ואף עים גיץ לעתיד טוב... אני היא הילדה שכן חולמת המון ורוצה להגשים את עצמי וגם הסביבה שלי ( החבר המשפחה והחברים) מאמינים בי ואף לעיתים נראה מהם זיק של צרות עין. ילדה מסודרת תמיד נקייה לבושה היטב לרוב על פי צו האופנה, פנייה רעננות וגופה חטוב היטב ויש האומרים רזה עד מאוד .... היא בלימודייה הצטיינה ובתחום הבמה הפגינה כישרון הראוי להערצה. אותה הילדה שהסביבה כל כך אהבה, ומשפחה שהאמינה בה לא ידעה מה מתחולל בגופה מה מסתער בליבה ומבקש לצאת מן המסתור הזה שמלא בלכלוך בגועל בבחילות הקאות גועל בכי והרבה כאב, שאף אחד לא ידע ואף אחד לא נגע בו כדי להציל אותי ממנו. האסלה והמקלחת עצמים ללא קול ללא עניים ללא אוזניים הם ששמעו את פי יורק החוצה את הגועל שגופי ארז בגופו עד כדי התפוצצות, גופי החטוב מציג בטן נפוחה כבלון העלול בשניות להתנפץ, ובאחיזה של שתי ידיים בבטן ואצבעות שבדר"כ יוצרות לפה ויורקות את שנאכל בחזירות קודם לכן. כל כך הרבה נכנס לגוף בשניות שזה לא ייאמן. הכול מהכול בשר ואורז ממתקים מלוחים חריף ובקבוקי מים מלאים. נכנסת למקלחת שגופי התנקה מהגועל ששכן בגופו ובטני הוכיחה עצמה מול המראה כי היא יפה, וכת מסבנת את עצמי חזק ככול האפשר\ את הפה משפשפת בצורה אובססיבית ואת הפה מצחצחת במהירות ועוצה לא רגילה.. עכשיו אני נקייה. עכשיו אני יכולה להמשיך הלאה.וכך יום ועוד יום ולעיתים כמה פעמים ביום. אני נלחמת במחלה הנוראה הזו מזה 4 שנים בסך הכול בת 20 ומרגישה ששנים רבות יותר על חיי. אחרי שאבא שלי נפטר ממחלת הפרקניסון מזה 8 שנים, המחלה התגברה בגופי בחיי והשתלטה עליי. אני יודעת שאני צריכה עזרה. ואני מזה שנה טופלתי אצל פסיכיאטרית וזאת ע"י שיחות ושילוב של תרופות, אך ללא הועיל. היום החלטתי שאני זורקת את התרופות לפח ומנסה לבד. אבל זה קשה. אני רוצה לממש את עצמי, ולהיות הילדה הטובה המסודרת הנקייה היפה המצליחה . בלי השקר המכוער הזה. תעזרי לי. מה עליי לעשות ?

שירי. לי, אישית- אין ניסיון עם הקאות. וגם לא עם להיות חטובה, ויפה, וגרה עם חבר. אבל את תחושת הגועל העצמי שאת מתארת אני, לצערי, מכירה. אין לי הרבה נחמה לתרום לך, רק הזדהות עמוקה עם הצורך להקיא את עצמי מעצמי, כאילו הגוף הוא הבעיה, ולא רק הסימפטום. הריקנות הזאת, כשלא אוכלים (בטח דומה למה שמרגישים אחרי שמקיאים) ובעיקר הבדידות הזאת עם התחושות האלה, הנוראיות, שכל כך סותרות את מה שכולם מסביב משדרים לך. מי זה היצור הזה שהם רואים בי?! ואיך אני, המוכשרת, נותנת למפלצת הזאת, שגרה בתוכי- לעשות כרצונה? להאביס אותי בכל האוכל הזה?- ואז הניצחון. הקאתי. לא לגמרי התמסרתי לה. הלוואי שהיו לי מתכונים לנצח את זה. אבל נשמע לי שאת חייבת לנסות משהו חדש. זה בטח ישמע לך אידיוטי, או לא בא בחשבון- אבל תנסי לשתף בזה, להתוודות על המחלה שלך, בפני מישהו שאת אוהבת. שדואג לך, שאת יודעת שרוצה בטובתך (נגיד... חבר שלך?) הוא יוכל לשמש לך מראה, ללטף אותך כשהכי תצטרכי, להזכיר לך שהוא מת עליך בדיוק ככה. ושאין שום רע בלאכול ולהשאיר ת'אוכל בבטן. וכשנורא תרצי להקיא, לא תצטרכי להגיד כלום והוא יראה אותך נאבקת עם השד הזה בתוכך. לפעמים יחבק, לפעמים ילווה לשירותים, לפעמים יכעס, לפעמים יגרש בעצמו את השד. מקווה שלפחות תשקלי את זה, או משהו אחר. נשמע לי שיש לך המון מה לאבד ומצד שני המון מקורות כוח. תושיטי יד. הם נורא ישמחו לעזור!

היי עדי. רציתי לומר כי התרגשתי מדברייך שהיו חמים ומלאי איכפתיות . היה נחמד לשמוע כי יש משהו אי שם כי איכפת לו לשמוע לייעץ ולתמוך למרות שאין הוא מכיר את האדם, האירוני הוא שהאנשים שמכירים אותך כל החיים לא יכלו לומר לי ולו מילה קטנה ממה שאת אמרת. הם יכלו ללעוג או להבין שאני נראת כך רק כי .... והכל במובנים שליליים שעכשיו הם במקביל אליי יכולו להראות טוב יותר ... אני מדברת ממקום שנורא כואב לי וזוהי המשפחה שלי. אמא ידעה על זה עוד בימים שאבא שלי היה חולה. היא הייתה מטפלת בו במשך שמונה שנים , אים לקלח אותו ולהחליף לו חיתולים הימים שכבר היה כול גופו משותק, ואנו בבית עדים לכול זה . לכול הריחות הלא נעימים שיתפזרו באויר הבית מחדרו המוצחן וזאת למרות שניקתה אותו כמה פעמים ביום. והייתה מאכילה אותו והוא יורק אליה בחזרה את שאכל , והכול על חולצתו הנקייה שלפני רגע הלבישה לו בזעתה. אמא שלי האישה החזקה הזו ואני מספרת עליה על קצה המזלג ידעה עוד אז כי יש לי בעיה . והיא גילתה אותו ובתחילה עמדה עם הדברים מולי ואי הכחשתי... רק לאחר זמן בזמן מותו של אבי. לא אכלתי ואף צמתי, הרעבתי עמצי ימים ולילות עד שהגיעו להם הימים של הבולמוסים הנוראיים, בהם הייתי אוכלת בלילות ומקיאה את נשמתי עד גרוני הרגיש שריטות צרובות שהקשו על הקול. הנשימה שלי הייתה רפה, ודפיקות הלב מהירות, בכי כל מותו של אבא... ובכי על המצב בו אני נמצאת. היום השלמתי עם המוות של אבא אך עודני ממשיכה בטקס הטיהור הזה. אני מבינה את חומרת המצב... אנימבינה את בעייתי אך עדיין הגוף שלי החשק המטורף הזה לא עוזב אותי.....

היי עדי. רציתי לומר כי התרגשתי מדברייך שהיו חמים ומלאי איכפתיות . היה נחמד לשמוע כי יש משהו אי שם כי איכפת לו לשמוע לייעץ ולתמוך למרות שאין הוא מכיר את האדם, האירוני הוא שהאנשים שמכירים אותך כל החיים לא יכלו לומר לי ולו מילה קטנה ממה שאת אמרת. הם יכלו ללעוג או להבין שאני נראת כך רק כי .... והכל במובנים שליליים שעכשיו הם במקביל אליי יכולו להראות טוב יותר ... אני מדברת ממקום שנורא כואב לי וזוהי המשפחה שלי. אמא ידעה על זה עוד בימים שאבא שלי היה חולה. היא הייתה מטפלת בו במשך שמונה שנים , אים לקלח אותו ולהחליף לו חיתולים הימים שכבר היה כול גופו משותק, ואנו בבית עדים לכול זה . לכול הריחות הלא נעימים שיתפזרו באויר הבית מחדרו המוצחן וזאת למרות שניקתה אותו כמה פעמים ביום. והייתה מאכילה אותו והוא יורק אליה בחזרה את שאכל , והכול על חולצתו הנקייה שלפני רגע הלבישה לו בזעתה. אמא שלי האישה החזקה הזו ואני מספרת עליה על קצה המזלג ידעה עוד אז כי יש לי בעיה . והיא גילתה אותו ובתחילה עמדה עם הדברים מולי ואי הכחשתי... רק לאחר זמן בזמן מותו של אבי. לא אכלתי ואף צמתי, הרעבתי עמצי ימים ולילות עד שהגיעו להם הימים של הבולמוסים הנוראיים, בהם הייתי אוכלת בלילות ומקיאה את נשמתי עד גרוני הרגיש שריטות צרובות שהקשו על הקול. הנשימה שלי הייתה רפה, ודפיקות הלב מהירות, בכי כל מותו של אבא... ובכי על המצב בו אני נמצאת. היום השלמתי עם המוות של אבא אך עודני ממשיכה בטקס הטיהור הזה. אני מבינה את חומרת המצב... אנימבינה את בעייתי אך עדיין הגוף שלי החשק המטורף הזה לא עוזב אותי.....

היי הילה אני שכחתי לציין שכרגע הלכתי לעשות בדיקות דם מקיפות בשביל לראות מה קורה איתי אבל אם אין שום בעיה של ממש אני מיתכוונת להמשיך.אני נהנת לא לאכול זה כאילו משחרר אותי ממשהו.כשהשמנתי הייתי מיסתכלת על תמונות שלי כהייתי רזה ופשוט הייתי בוכה.היסתכלתי על עצמי בתמונות כאילו זה בן אדם אחר שמת.אני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה.אני לא רוצה לעשות לעצמי נזקים של ממש אבל אם מדובר רק באנמיה או חוסר ויטמינים זה לא מה שיבהיל אותי. ניהייתי הרבה יותר רגישה ואני בוכה מכל שטות ויש לי מצבי רוח שמישתנים בשנייה אבל אני מתחילה להרגיש קצת יותר טוב ואז הדבר הכי קטן מפיל אותי . אני אגב מאוד אוהבת את אמא שלי ויש לנו קשר חם בריא ותומך מאוד.היא האהבה הכי גדולה והחברה הכי טובה בחיי.אני מאוד פתוחה איתה והיא בעצמה יזמה איתי שיחות ודיברנו אבל אני מרגישה אותו דבר .אני חייבת לציין שאני לא מקיאה.אוכל האמת לא מגרה אותי כל כך וגם אם כן אז ממש אין לי בעיה לא לאכול כמו בחג.היו כל כך הרבה עוגות ואוכל וניסיתי לאכול אבל אני לוקחת ביס ממשהו ומרגישה כאילו אני מתפוצצת ואנשים לא מבינים שאני באמת לא רוצה יותר וחושבים שאני סתם מפסיקה כדיי לא לאכול יותר מידיי.אני בסך הכל רוצה לאהוב את עצמי זה מה שאני באמת רוצה.אם יכלתי לאהוב את עצמי גם שמנה וגם רזה הייתי מאושרת אבל בינתיים צריך להסתפק בדברים שיטחיים כמו גוף.אני מבינה שמה שאני חושבת דפוק וגם מה שאני עושה אבל אנ כאילו לא יכולה להפסיק.כאילו יש לי קול בפנים שאומר לי את הדברים האלא זה כל כך מוזר. אף אחד לא באמת מבין או יכול להבין כי אף אחד לא יודע איך זה להיות למטה.כשכולם רק חושבים איך לסגור את הפה ואני לא מסוגלת לאכול יותר מ2 ביסים.אני מבולבלת ועייפה ורע לי בטירוף כבר שנים וזה רק גדל אבל אני מרגישה שאסור לי לעצור. היום למשל אכלתי חצי קוראסון בבוקר.4 חתיחות קטנות של בשר ובערב אכלתי רגל קטנה של עוף ו3 חתיכות של מלון וזה ניקרא לחגוג בסוף שבוע .אני לא מעיזה לאכול חצי מזה ביום יום ואני גם עושה כל יום ספורט בערך שעה וחצי ביום כדיי לשרוף את כל מה שאכלתי ויותר.אני עכשיו כניראה גם אלך לטיפול פסיכיאטרי כי יש לי עוד הרבה מאוד בעיות שפסיכולוג כבר לא יוכל לעזור.בכל מיקרה אני שוב מודה לך המון על הסבלנות וההקשבה תודה רבה :)

ב"ה את יודעת, זה מדהים כמה שנים סגדתי לגוף וכמה שנים פספסתי ולא היה לי כלום חוץ מזה והאמת שזה די מצער אותי כשאני חושבת על זה. נורא קשה להתעורר למשהו אחר שלא תלוי בזה, אם כל החיים את מרגילה את עצמך לחשוב שאת היא ממשות של גוף ולא משהו שהוא הרבה מעבר לזה ושתינו יודעות שזה לא תלוי בגוף. את יודעת, לא חסר סיבות להרגיש רע עם עצמנו ואני בטוחה שתמיד יהיה משהו שיסב לתשומת לבנו ויגרום לנו אולי להרגיש חוסר שביעות רצון או אי נעימות ביחס לנקודה שבה אנחנו נמצאים אבל חשוב שתביני שהכל הוא בר שינוי כי אחרת לא באמת הינו חיים. בחיים, בחוץ אנחנו נחשפים להרבה דברים, להרבה תובנות, להרבה דרכים שיכולות לטוות לנו עולם שלם ועשיר ממש שלא תלוי בגיהינום הזה. תחווי תטעי ואל תעצמי עיניים תהיי עם היד על הדופק שבעת שתרצי לצאת מזה לא יהיה מאוחר מידי לידעתך, בדיקות דם לא תמיד מעידות על מצב פיזי קטסטרופלי, לא תמיד הבדיקות השגרתיות שנותנים לעשות ממצאות את המצב, אז אל תטעי לחשוב שאת במצב טוב, כי לגוף יש שפה משלו והוא לא שוכח. שמרי עלייך יפה הרבה אהבה ליל מנוחה :-)

היי הילה אני מאוד מודה לך על ההקשבה וההבנה והאיכפתיות.אני דיברתי על זה אם אנשים אבל אף אחד לא ממש הבין.לכולם כל כך קשה להבין ובצדק.אני מטר 50 ושוקלת 42 אם ציינתי את זה כבר.אתחיל בזה שלפני שנה שקלתי 38 קילו והייתי דיי מרוצה מהמישקל וגם פיזית הרגשתי טוב רק שלא אכלתי ואז טסתי לחול לחצי שנה ועליתי 10 קילו וכשחזרתי לארץ התחלתי בדיאטה שבה עיבדתי כבר 8 קילו אבל אני לא מסוגלת לאכול יותר קר לי יותר מאנשים רגילים(זה מגיע למצבים לא נעימים אפילו בעבודה או לימודים כאוגוסט וחם וכולם מזיעים ורק אני מבקשת לכבות את המזגן בזמן שאני יושבת אם בגדים חמים).קשה לי לשבת על משהו קשה יותר מ 20 דקות כי העצמות של הישבן מכאיבות לי נורא.אם אני הולכת למיסעדה זה פשוט מגוחך כי אני לוקחת 5 ביסים קטנים ומיתמלה ואז כל האנשים שיושבים איתי צוחקים או אומרים משהו. אמא שלי אישה מהממת.היא ניראת כמו ילדה בת 16 ויש לה גוף מאוד רזה וחטוב והיא גם מאוד מטופחת.ף פעם לא רציתי שיחשבו שאמא שלי ילדה משהו פחות מוצלח מימנה אז תמיד ניסיתי להגיע להראות כמוה.כשהיייתי בת 15 הייתי מלאה ואבא שלי תמיד היה מעיר לי על זה כך שניראה לי שגם זה הוסיף .בכל מיקרה זה בערך הכל . תודה רבה על התמיכה וההבנה בערכה רבה יאנה.

ב"ה ילדה מוצלחת? מדוע זה תלוי בתחרות או בהשוואה, מדוע זה לא מספיק מוצלח להיות את כמו שאת, איך שאת... הרי לאימא שלך יש חיים משלה.. יש לה עצמיות שהיא שונה משלך וזה בכלל לא ברמה של טוב או רע זה רק אומר שזה שונה ושזה אחר ומה שלך יש לא פחות מוצלח או טוב ממה שלה יש האם אמא שלך גורמת לך לחשוב או להרגיש שאת לא מוצלחת?.. אם כן מדוע שלא תדברי איתה ותסבירי לה מה קורה לך... קרבה לאמא חשובה במצבים האלה אני יודעת שלשבת לדבר עם אבא שלך יישמע לך ויעורר בך פלצות חשוב שתבני את עצמך וחשוב שתביני שמה שאת מעוללת לעצמך מזיק לך ושאפשר בהחלט להגיע לעמק השווה ולהרגיש טוב עם עצמך בזכות מי שאת ללא הרעבה עצמית, שליטה במשקל והעצמת השנאה העצמית שלך בכל רגע נתון שאת למעשה מכחידה בה את עצמך בכך שאת לא רוצה להזין את עצמך ... את רוצה לטפל בעצמך??..את רוצה להרגיש יותר טוב?. להרגיש שלמה..לאהוב את עצמך?? ניסית ללכת לטיפול?...בדקת אפשרות לעזור לעצמך..? אני מאוד מקווה שתרצי, כי את מספרת דברים שבד"כ הם ביטוי לסימפטומים חמורים של מחלה, על אף שיהיה כדאי ללכת לרופא מומחה ולבדוק את זה ברצינות. האימני לי, אין כל פחד בלגדול וגם לא צריך להיות אפילו שזה שונה ממה שהכרת עד כה. זה יכול להיות קשה או לא מוכר אבל זה אפשרי וזה בהחלט יכול להוליד הנאות חדשות אחרות וממלאות סיפוק של ממש. תרגישי חופשי לכתוב לי.. שמרי עלייך ואני מקווה שתאזרי אומץ לפנות לטיפול, כי את מכניסה את עצמך למקות אפל ממש ויש תקווה.. יש תקווה ממנו ואת בהחלט יכולה ליצור את זה לעצמך הרבה אהבה :-) אני

היי הילה אני בדיאטה כבר 3 חודשים הורדתי במישקל אבל זה הרגשה של לא מספיק אני רוצה ליראות את העצמות שלי יוצאות החוצה.אני כל הזמן נוגעת במקומות אם עצמות בולטות באובססיביות.אני כועסת על אנשים שאוכלים יותר מימני.אני מרגישה שאוכל זה האויב שלי.אני די רזה ורזיתי הרבה אבל זה לא מספיק בשבילי.זה אף פעם לא יספיק.אני גם מרגישה שמנה למרות שאני יודעת שאני לא.את חושבת שמדובר במחלה?

ב"ה את מציגה הרבה מאוד סימפטומים שהם בהחלט אופייניים לאנורקסיה, יחד עם זאת, כבר נתנו לי פה על הראש שאינני בעלת מקצוע ומפאת ושאני לא יכולה לקבוע לך דבר כזה, אמת ויציב נכון למדי! אבל בגלל האתיות של העניין, הכבוד והערכה כלפייך אני כן רוצה לכוון אותך... אני יכולה אך ורק לענות לך ממקום של ניסיון וכן, מה שאת מתארת מעיד על כך שאת ללא ספק מפתחת לך הפרעת אכילה אכזרית למדי וזה רק יתעצם ויגדל אם לא תטפלי בזה. ומה שעוד יותר מעורר דאגה הוא שאם את יודעת שאת לא שמנה אז מדוע ללכת עד הסוף עם משהו שהוא כה הרסני ונורא ואשר יש לו השלכות רבות על העתיד שלך אם את תמשיכי ככה.. אני לא באמת יודעת אם את בהתחלה או שזה כבר מתבשל אצלך כמה שנים ורק עכשיו זה מתפרץ.. בכל אופן אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג, כי אני כן חושבת שהבעיה פה היא לא קשורה בגוף שלך אלא יותר בדימוי העצמי שלך ואולי אפילו קשור במערכת היחסים שיש לך עם אמא שלך וככל שאת תלמדי יותר אודות עצמך את תגלי שמה שקורה לך ביחס לאוכל היום הוא לא קשור באוכל אלא בדברים אחרים לגמרי וזה משהו שרק מתוך למידה ממושכת אצל מורה טוב כמו פסיכולוג את תוכלי ללמוד לזהות מה קורה לך ומדוע את בעצם פונה להרס עצמי דרך משקל. לפני שאני בעצם מאוד בטוחה במה שאני אומרת לך אני מציעה לך לבדוק את זה אצל רופא מומחה אפילו לפנות לרופאת משפחה ולשאול אותה שאלות סביב הנושא להגברת המודעות שלך ואולי ללכת לתזונאית כדי לעשות את כל מה שאת עושה בצורה יותר מבוקרת כולל לקבל הכוונה לתפריט שמירה על המשקל ולא ירידה ולשמור על מצב בריאותי תקין. אני לא יודעת אם את יודעת אבל משקל לא בנוי אך ורק מיחסים של גובה ומשקל.. מתווספים לזה גם מסת שריר, גם מסת שומן ורמת הנוזלים בדם ולשם כך את חייבת לעשות בדיקה שאכן יכולה לתחום היכן את עומדת ביחס למשקל שלך ואם מה שאת עושה בריא לך. לי נשמע מכל מה שכן סיפרת שזה רחוק מלהיות בריא וככל שתמשיכי עם זה .. זה ללא ספק יתפתח למחלה. לכן, בדקי טוב טוב ועצרי את זה עכשיו! בהצלחה אני אשמח לשמוע ממך עוד פרטים ומה באמת מושך אותך לזה, איך זה התחיל ואם תרצי שאני אפנה אותך אני יותר מאשמח.. שבוע טוב המון אהבה :-)

אני ורד בת 17 וחצי סובלת מהפרעות אכילה כבר 4 וחצי שנים.אני מאוד רוצה לעזור לעצמי אבל המחשות ב\הרעות לא יוצאות ממני בכלל.מה עושים?זה פשוט לא עובר לי המחלה הזאתי

ורד יקירה את לא נתת עוד איפורמציה אם את בטיפול האם את רוצה להיות בטיפול... אני במחלה 10 שנים הייתה לי עליה של תקופה קצרה שבה חשבתי שהמחלה "נעלמה" אבל אני רואה שהיא חוזרת בדרך אחרת ומגעילה יותר... רני ממליצה לך אם את גרה באזור המרכז אז יש את בית חולים איכילוב שיש שם טיפול דיסקטרי לחלוטין או אם מצבך גרוע ואת ממש ממש ממש רוצה יש את תל השומר ששם את חייבת להתחיב לעצמך כי שם די קשה להיתקבל ולקבל טיפול ... שלך דניאלה שבוע טוב וכמובן אנחנו פה נעזור לך בכל תמיכה שתרצי

ב"ה בכל אופן לי תמיד עזרו כל הסטיקרים שהדבקתי לי על הקיר תמיד כתבתי לי מחשבה חיובית כמו: "אני רוצה להרגיש טוב" "אני רוצה להחלים" "אני רוצה לחשוב חיובי" "אפשר שיהיה לי טוב" "אני רוצה לאפשר לעצמי למצוא דרך לעזור לעצמי" משהו בסגנון הזה כל פעם שהיה לי רע, לא היה לאן לברוח, מיד הבטתי באמרות האלה וזה מיד גרם לי לחשוב, לתהות מה אני עושה עכשיו כדי שבאמת יהיה לי טוב רוב הזמן התשובה הגיעה, לא תמיד מהר אבל הגיעה וזה מה שחשוב וכמו תמיד זה מסוג ההתמודדויות האלה שזה אף פעם לא סטטי.. זה תמיד בא באופן הכי לא צפוי שיש.. פעם למעלה.. פעם למטה... אבל אני כן יכולה להעיד ולומר שזה בהחלט פתח לי דרך למצוא מה באמת יכול לעזור לי וזה בהחלט עבד בשבילי בסופו של דבר, אחרי הכל המחשבות הן אלה שיוצרות את מציאות חיינו. שמרי עלייך המון אהבה יפה ושבוע טוב הילה

היי הילה.. זאת ורד שהכרתי לך. אני כל כך דואגת לה ופוחדת שיקרה לה משהו. היא זקוקה לעזרה והיא לא יודעת מאיפה לקחת אותה למרות שהיא מטופלת.. מה עושים?? מאוד מפחיד אותי שיקרה לילדה הזאת משהו היא יושבת אצלי עמוק בתוך הלב וכמה שאני מנסה לעודד אותה זה קשה כי כמו שאת יודעת אני גם במצב שלה רק בלי טיפול נורמלי... שיהיה לך שבוע טוב מעיין.

אז אחת מאיתנו תצטרך לשנות ניק או להוסיף כוכבית או משהו... אגב, אני העדי שמתעסקת בספורט. הילה מה נסגר בסוף? עם את יודעת מה?:) אני מקווה לטוב..

עדידוש אף פעם לא יצא לי להכירך אבל באיזה ספורט את מתעסקת? האם את המחלה... אני זוכרת את עדי בטיפול במוח שלך דניאלה

ב"ה אני מחכה לתשובה בערך עוד 10 ימים, זה אמור להגיע וכן.. גם אני מקווה שיהיה טוב ויסגר לטובה, אפילו שזה מרגיש לי רחוק מזה אבל בהתחשב בכל מה שעברתי.. מיותר לציין... את בטח יודעת למה התכוונתי בלי שום קשר מה שלקחתי כבר תקופה התחיל לעזור, אז זה משמח ממש המון אהבה יפה.. ספרי מה קורה איתך ואני חושבת שהתבלבלתי.. תעשי לעצמך כוכבית טוב יפה?... שיהיה שבוע טוב ושנה קסומה תעדכני מה קורה איתך :-)

שלום! אני בת 17 (גובהי 155)ואני התחלתי דיאטה של נוזלים שעשויים רק מדיאט מירקות וקצת עוף הורדתי הרבה במשקל שלפני כן שקלתי 45 ועכשיו אני 40 ואני רוצה לרדת עוד שלוש קילו האם זה מסוכן ויש לי סיכויים לחלות?? אני יודה לך אם תעני לי

האם את יכולה לחלות?? שאלה די אינדיבידואלית כולם יכולים "לחלות" בזב כי גם אחת במשקל של 100 קילו יכולה לחלות וגם במשקל של 50 קילו השאלה היא האם את אוכלת כמו שצריך?? אוכלת את כל אבות המזון? האם את חושבת על רזון? ואם את לא זה סימני מצוקה גם שאת רוצה להוריד עוד ק"ג אבל כל אחד והמצב שלו שלך דניאלה שבוע טוב

ב"ה שלום לך אני יכולה לומר שכל מה שציינת בתפריט היומי שלך, לא ממש מאוזן וגם לא בריא לטווח ארוך בכל מקרה אם את רוצה לרזות ואם כן חשוב לך לא לחלות, הייתי מציעה לך לגשת למי שמתמחה בזה כגון דיאטנית קלינית טובה ולעשות את התהליך הזה איתה. מה גם שאני לא באמת יודעת אם הירידה הזו טובה לך, כי תחשיב של BMI הוא קצת יותר מיחס של משקל וגובה, מצטרף לחישוב גם מסת שומן ושריר ונוזלים ועד שאת לא באמת יודעת מהי החלוקה (בדיקה שעושים אצל דיאטנית), את לא יכולה באמת לקבוע אם את במשקל עודף או לא וחשוב לעשות את הבדיקה הזו כי יכול להיות שהדיאטה הזו היא לא באמת טובה לך ואולי את בכלל לא צריכה לרזות, אפילו שהמשקל מסמן לך שאת במשקל אולי עודף?... תבדקי את זה בכל מקרה התפריט שלך לא מאוזן וכל דבר שעושים אותו בחוסר איזון הוא מן הסתם יוצר חוסר איזון שמרי עלייך שנה טובה ושבוע נפלא הילה

יש לי חברה, שהיא אנורקסית כבר כמה שנים במצב מאוד מאוד מסוכן, היא הייתה מאושפזת תקופה ואז יצאה מזה ועכשיו היא במעקב אבל היא רק יורדת ויורדת... הייתה לנו פגישת מחזור וכולם רק דיברו על זה שהיא נוווווווראאאאאא רזה ולא רואים ילדה... זה ממש ממש מפחיד! אני יודעת שהיא אוהבת שאומרים לה שהיא נוורא רזה- זה עושה לה טוב. היא רוצה לרדת וחלילה לעלות... היא ממש במצב קשה... גם אם מסבירים לה שזה עושה אותה מכוערת ופחות יפה ממה שהיא חושבת היא לא מפנימה.......... מה עושים?!?!?!?!?!?!!? עזבו, אפילו שאני כביכול במחלה אני לא מצליחה למצוא פתרון- מה גם שהיא בכלל לא יודעת שאני מחורפנת בקטע של האוכל גם אז בכלל היא לא תקשיב לי אפילו אם אבוא מתוך אמפתיה... מהההה לעשות?!?!?

אני לא חושב שיש מה לעשות חוץ מלדבר איתה אם היא לא תסכים להתאשפז (או להתחיל לאכול - מה שלא נראה לי שיקרה) מה שיקרה זה שהיא תרד ותרד עד שיכניסו אותה לבי"ח בצו בית משפט עם זונדה אני הכרתי אחת שהיתה מאושפזת איתי והיא עוד יצאה באמצע האישפוז כי היא החליטה שהיא מספיק שמנה ואז הלכה הביתה והורידה הכל ועוד פעם התאשפזה ועוד פעם הלכה הביתה ועוד פעם התאשפזה אבל הפעם במצב יותר גרוע ככה איזה 4 פעמים נראה לי היום אני כבר לא בקשר איתה

את כחברה לא יכולה לעשות דבר תני להורי החברה שלך לעשות את העבודה כי היא כרגע חייבת חברה ולא מישהי שתגיד לה על המחלה אחותי אנורקסית ואני לא יכולה לעשות דבר אז מתוקה תני להורים לעשות את העבודה הקשה לא את כי היא באמת צרכה חברה בכל הרגעים הקשים של הטיפול והאישפוז... ואם את בכיבול בתוך המחלה אז אולי עזרי לעצמך גם תנסי איך שאת רוצה לעזור לה עזרי לעצמך גם...-כי איך שרציתי לעזור לאחותי לא יכולתי ליישם עליי... שלך דניאלה

ב"ה אם לא אני מציעה לך ואת כחברה.. היי שם בשבילה ותאהבי אותה תני לה לבחור והאירי לתשומת ליבם של הוריה על מצבה.. בלי שום קשר לשום דבר שאלי את עצמך אם טוב לך להיות בקשר אם מי שסובלת מאנורקסיה ושאת רוצה בעצמה להגיע למצב הזה מפאת חיידק הרזון שלא מניח ולא מרפה.. אחרי הכל סיפרתי שההתמכרות הזו התחילה אצלך בעקבות זה שהיית שם בשביל חברות שלקו במחלה ושבעצם לא שמרת על עצמך.. אז שקלי את זה ברצינות והישמרי ... האמיני לי, זה שתשמרי עלייך, זה יהיה הדבר הטוב שאת יכולה לעשות ביחס לעניין שהעלית גם אם זה לרגע יקומם מה שאמרתי אבל יש לך נטייה להישאב, כפי שבעצמך העדת וזה לא עושה לך טוב.. גם את זה אמרת... המון אהבה ושבוע טוב :-)

איפה את????? התגעגעתיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אני במסנגר עם בא לך מחכה לך:) רוצה לדבר איתך מהממת!!! אוהבת אותך המוןןןןןןןןן לינוי ומולאןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן איפה את מאמייייי??? מקווה שהכול בסדר..אני דואגת!!! תני סימןןןןןןן אוהבתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןן לינוי

גמ'ני מתגעגעת פעם או פעמיים נכנסתי שהיה לי 5 דקות בכל פעם ואל היית וחבל אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת חולה עלייךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מהממת מה עם מולאן?? מוזר בטרוףףףףףףףף ובננית??? דניאלה