פורום הפרעות אכילה - תמיכה

סיון תראי גם אני סובלת מהפרעות אכילה ואני בטיפול אצל מומחית להפרעות אכילה וגם תזונאית שהיא למעשה סבלה בעצמה מאנורקסיה במשך כמה שנים מש שאומר שהיא תבין אותך הכי טוב לגבי הפרעת האכילה שלך וממש תעזור לך אני אישית מציעה לך כן לשוחח עם ההורים שלך כי כך תאכלי לקבל את הטיפול המסור ביותר אם את מעוניינת לשוחח בצורה יותר אישית המסנג'ר שלי [email protected]

תודה רבה!!! נכנסתי אליך ואני מצפה לדבר איתך (: בקשר להורים שלי אני לא חושבת שאני אספר להם בזמן הקרוב אין לי עדיין את האומץ

היי סיון אשמח מטוד אם תתקשרי אלי המספר שלי 0506666326

נמאס לי פשוט נמאס נמאססססססססססססססססססססססססססססססססס נמאססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס אני רוצה למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

אושר מה קרה? אם תרצה ויש לך מסנגר אוכל לדבר אתך ואם לא אני במייל אם תרצה אני זוכרת בימים שרציתי למות פשוט שרצתי במיטה והתפללתי לאלוקים קח אותי געל אותי מיסוריי ואני לא אדם דתי אבל התפללתי והיום אני שמחה שאני חייה ואני יודעת כמה המחלה קשה אני עוברת אותה מידיי יום במקום להקיא אני עוצרת את עצמי במקום לקחת לקסעידין אני עוצרת את עצמי בבית מרקחת ואם אני בסופו של דבר זורקת את הכדורים בשירותים שלא אתפתה אוהבת דניאלה נשיקות חיבוקים ומליין חיזוקים

הלכתי לישון אתמול ישר אחרי הפורום והיום קמתי רענן ובמצב רוח יותר טוב תודה בכל אופן... (-:

שלום. קוראים לי סיון ואני בת 18 ויש לי הפרעות אכילה.. יותר בכיוון של אנורקסיה. שקלתי 50 קילו והחלטתי לעשות דיאטה ולאכול פחות... רק שלאט לאט זה נמשך להרעבה עצמית. כולם אמרו לי להתחיל לאכול ואני התעקשתי שאני יכולה לצאת מזה, עד שניסיתי וגיליתי שלא. ירדתי בפחות מחודש 6 קילו בצורה של הרעבה עצמית. אני לא יודעת אם אני נחשבת אנורקסית אבל יש לי את רוב המאפיינים כמו: -איבוד משקל בפרק זמן קצר,ללא עדות למחלה גופנית. -אי שביעות רצון ממבנה הגוף ותחושת השמנה.פחד מעלייה במשקל. -שקילה תכופה,התייצבות ממושכת לפני הראי. -צמצום המגוון של מוצרי המזון בצורה קיצונית ,למרות מבנה גוף רזה. -התפתחות מגוון נזקים גופניים כגון: לחץ דם נמוך,דופק ירוד,אנמיה,נשירת שיער, בחילות,חולשה,סחרחורות, כאבי ראש ובטן. מראה חיצוני: -שקעים שחורים מתחת לעיניים,פנים חיוורות ,הבעת מתח,סבל/עצב/כעס. -נשירה של שיער בגוף והעור נהפך ליבש ונסדק בקלות. המשפחה שלי לא מודעת למצב שלי הם יודעים שאני לא אוכלת אבל לא יודעים שאני במצב הזה. יש לציין גם שאני אנמית בדרגה נורא נמוכה (8.2 למי שמבין) אבל אני מטפלת בזה ע"י כדורי ברזל אשמח אם תעזרו לי.. כי אני כבר לא יודעת איך לעזור לעצמי. סיון

מנסה לחזק... מקווה שתצליחי להשתלט על מה שקורה איתך (-:

סיון לא ציינת מה גבהך,אך זה לא משנה.ברור שקיימת כאן הפרעת אכילה ועליך לפנות תזונאית המתמחה בנושא,שתרכיב לך תפריט בהתאם לצרכייך.רק זה יעזור-תאמיני לי!והיא תלך לקראתך ולקראת הדברים שאת אוהבת.היום דרך קופות החולים יש תזונאיות מעולות. אני מאחלת לך המון בהצלחה עם זה.תמיד אנחנו כאן בשבילך

קודם כל תודה שהגבתם!! אהמ.. הגובה שלי.. 1.58 פלוס מינוס אני לא יודעת בדיוק. ואני שוקלת 44. אם אני אפנה לתזונאית או לרופא או לכל גורם חיצוני אז הם יידעו את ההורים שלי ואת זה אני לא רוצה. בגלל שאין לי עדיין 18 יש לי עוד חודשיים בערך..

אני יכולה לומר לך דבר אחד אם את רוצה לצאת מזה את תצליחי אני יכולה לומר לך דבר נוסף אני במחלה 10 שנים של ה"א בלי מחלה מוגדרת... הוריי אינם "עוזרים" לי לצאת מן המחלה מבחינת אישפוז או טיפול רציני כי אני איבדתי את סבתי מהמחלה הזאת (אנורקסיה) כן כך השנה איבדתי את בן דודי מהמחלה ולהוריי אין את הכח לאבד בת נוסת כי נפשית הם איבדו את האחים ואחיות שלי מהמחלה הזאת כי כל אחד והבעיה שלו אני כ11 שנים אצל תזונאית ואף פעם הן לא עזרו לי והיתי אצל כמה דיאטניות ושום דבר לא עזר לי... רק יותר ויותר מצבי הלך והתדרדר... ואת יכולה לפנות באזור מיגורך לטיפול בלי שהורייך ידעו זאת נסי לעשות זאת לפני הצבא כי אני היום בצבא ולא יודעת איך לפתור את הבעיה הזאת מכיוון שבצבא אין את הכלים לעזור לי אבל מצבי הולך ומשתפר בגלל אדם מסויים שעזר לי בתהליך ההחלמה שלי שלך דניאלה דבר נוסף את לא הזכרת שום דבר בקשר למחזור לך אבל אני יכולה לתת לך אור אדום אם יש לך בעיות עם המחזור -כי אני אחרי 10 שנים של ה"א דפקתי לי את המערכות בגוף ואני מדברת בלשון יחיד שלי זה דפק וכן דפק לאחותי שבמשך שנה וחצי לא קיבלה מחזור... מקווה שעזרתי דנדוש

קודם כל אני ממש ממש מודה לכולכן על שהגבתם לי.. זה ממש חשוב לי (: עכשיו אני אגיב לכן.. זאתי שהכינוי שלה זה (...): תודה מתוקה!!! אני מקווה שאני אצליח להשתלט על זה גם. נעה: כן זה בסדר אם תחזירי לי תשובה ביום שני.. ואני מודה לך מאוד!!! דניאלה: הרגיע אותי מאוד מה שרשמת "אם תרצי לצאת מזה את תצליחי" כי אני בעצמי לא ממש מאמינה שאני אצא מזה.. אין לי ממש את הרצון ואני מפחדת שאני לא אצליח לעשות את זה לבד. אני נשבעת לך לפני שנכנסתי לזה הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם..!! מאלה שכל היום עם חיוך על הפנים.. ואני השתניתי לכיוון ההפוך.. אני נהייתי דיכאונית אני יושבת ובוכה וכל היום אני עם בחילות.. זה מטורף מה שנהיה איתי. בקשר אליך.. אני מקווה בשבילך שתצליחי לצאת מזה כי 10 שנים לסבול את זה.. זה סיוט! ואני משתתפת בצערך בעיניין של סבתא שלך. בצבא אף אחד לא מקשיב לך.. זה קצת בעייתי אבל תמיד יש משו שאת יכולה לעשות. תפני לרופא תוציאי בדיקות שלך שמראות שאת באמת חולה בזה.. זה לא הגיוני שהם יתעלמו מזה!!. אני שמחה שהמצב שלך הולך ומשתפר.. את אמרת שהמצב שלך משתפר בגלל בנאדם מסויים.. שזאת גם דרך.. להידבק למשהו שמשמח אותך ולתת לזה להשפיע עליך מבחינת החלמה. בכל מקרה אני פה בשבילך לכל דבר שתצטרכי!! (: מבחינת המחזור.. למזלי הרב אין לי בעיות במחזור..אז בעיניין הזה אני לא דואגת

הי אני לא יודעת אם אני אם הפרעות אכילה וכניראה אני כן בגלל זה אולי אתם תוכלו לעזור לי ולהגיד לי אם אני באמת כזו אז כך אני נוטה לאכול בהתקפי בולמוס או לא לאכול בכלל ליפעמים הגוף שלי מרגיש רעב אבל אני לא מרגישה רעבה בכלל וליפעמית הגוף שלי מרגיש שבע מאוד אבל אני מרגישה מאוד מאוד רעבה ואני אוכלת עד שאני כבר מרגישה כמעט את האוכל עולה לי אבל אני אף פעם לא מקיע ואף פעם לא מרעיבה את עצמי למוות

היי... אני מבינה שאת מודאגת מנתח החשיבות שהאכילה תפסה בחייך... ויש לי להגיד לך כמה דברים, תראי, לעניות דעתי, בחברת השפע שאנו חיים מעטים האנשים שאין להם הפרעות איכלה- כמעט כולם בדיאטה ומתעסקים יתר על המידה באוכל- השאלה החשובה באמת כאן היא באיזו מידה, או עד כמה רחוק את הולכת עם זה. אני מכירה היטב את הרגלי האכילה שאת מתארת- הם לא בריאים, את יודעת את זה, נשמע שמנגנוני השובע והרעב שלך השתבשו לחלוטין.. כל עוד זה לא מזיק לך מבחינה פיזית ונפשית יותר מכפי שאת מתארת- טרם הדרדרת. אני אומרת טרם כי בד"כ המצב משתדרג ומתדרדר לפי מיטב ידיעתי... אני חושבת שאת פשוט צריכה לשים יד על הדופק ולבחון היטב את מקור בעיית האיכלה הזו... כנראה היא לא נובעת מכלום. מקווה שעזרתי ולא בלבלתי...((:

ב"ה האמת שבאמת לכולם יש הרגלים לא משו באכילה זה משתנה מאחד לאחד הרבה בגלל מודעות הרבה בגלל עד כמה אנחנו הולכים עם זה למקום של הפרעה בהתחלה זה יכול לבוא לידי ביטוי באי סדר מוחלט אח"כ מרוב מיאוס זה יכול לרדת לפסים מעשיים של הפרעה וזה מסוכן. אני כן חושבת שאת בקבוצת סיכון, יותר מאשר לקרוא לזה בשם ותמיד יהיה טוב ללכת למסגרת שבה תוכלי ללמוד את עצמך, לזהות מה מניע אותך להרגל הזה וכיצד את יכולה לחיות אורח חיים נעים יותר, מאוזן יותר וזה בהחלט אפשרי כמובן עם כוונה ברורה ללמידה שלך את עצמך. לפעמים זה מעיד על חוסר שביעות רצון וזה בהחלט דברים שאפשר ללמוד איך משפרים אותם וזה בכלל לא קשור לא באוכל ולא בגוף חשוב לשאול שאלות מנחות והכי חשוב לזהות ולראות מה מניע אותך לידי כך. חשבי על כך... אני אשמח לשמוע ממך קצת יותר לאן המחשבות לוקחות אותך ביחס לדימוי גוף איך את רואה את עצמך ויכול להיות שדרך זה יהיה לי קל יותר לכוון אותך אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב המון אהבה חג שמח הילה :-)

הילה אני כבר מיואשת המצב לא טוב תשרשרו לי פה כמה שיותר מקומות לטיפול ל לא תשלום חוץ מתל השומר וכמה שיותר מתחננתתתתת כול מי שמכירררררר לטיפול באנורקסיההההההההה

ב"ה אני מניחה שכבר היית שם תכלס אין יותר מדי חידושים והמצאות את כן לעומת זאת צריכה להחליט שאת רוצה לצאת מזה שכן כל החלטה שלך תהפוך עד מהרה כל טיפול ליעיל מה המצב עכשיו? אני מחזיקה לך אצבעות שמרי עלייך המון אהבה :-)

מרפאת הנוטרים ברעננה. אני חושבת שזה ברחוב הנוטרים ומתאים למי שחבר בקופ"ח כללית. חוץ מזה, יש את בי"ח "אסף הרופא", באזור המרכז, "הדסה עין כרם" בירושלים ורמב"ם בחיפה. אלה המקומות שאני מכירה, ללא תשלום. הלוואי ותצליחי!

ב"ה הכרתי רקדנית מבסקה מדהימה בשם הזה אני אשמח לשמוע עלייך אם תרצי המון אהבה וחג שמח :-)

אני אישית יכולה להמליץ על הנוטרים, אני ואחותי טופלנו שם, יש שם דיאטנית קלינית שמתמחה בהפרעות אכילה בשילוב טיפול פסיכולוגי (חינם שנה) קבוצות תמיכה (גם להמשפחה שלך) ופסיכאטרית מעולה (חינם) הבעיה היא שאם המצב שלך מחמיר הם שולחים לאישפוז בבתי חולים...למשל, אני ואחותי בשלב מסויים הכרנו את שניידר מקרוב:) אבל הם ממש טובים

אני במצוקה והפורום הזה לא תומך.לא צריך כלום ממכן

ב"ה חבל שלא נמאס לך מההתנהגות שלך כלפי עצמך כמו שנמאס לך מהפורום ומזה שלא כל העולם עומר נר לרגליך וואי, היית זוכה בגדול אם היית משכילה למאוס בהתנהגות הברוטלית שלך כלפי עצמך. יחד עם זאת אני מצטערת שלא הייתי פה ויותר מלקוות שתשמרי על עצמך ושתרצי בטובתך, שתינו יודעות מה התשובה לכך אני בכוונה מגיבה כך כי כל אחד צריך לקחת את האחריות על מקומו את היא זו שהורסת ואין סיבה לכך כשמשתפים פעולה..לעיתים קשה והאמון והבטחון נפגעים זה לא פשוט לחיות עם ורד החדשה שהיא כבר לא רזה כמו שהיא רוצה אבל יקירה ואהובה אם את לא תרצי אף אחד אחר לא יוכל לרצות בשבילך אז אני מקווה שתחשבי על זה ושתסיקי מסקנות נבונות החיים האלה ביידים שלך היום כי שוב כאמור אחרי מה שהיה כל ה10 חודשים האחרונים, מטפלים הרימו ידיים כי את לא משתפת פעולה. זה לא משנה מי נמצא בפורום לענות לך אם את לא תקחי אחריות על חייך כי עכשיו תרגעי ומחר תתפרקי ומה אז? אני מבינה נכון להיום לאור מה שהיה שאף אחד לא ירדוף אחריך כי את ממילא לא רוצה ואת חוזרת ואומרת שוב ושוב אני אל יודעת אם זו אמת או שקר כי לא תמיד כשאנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים במצבים האלה אנחנו מתכוונים לכך בבאמת רק את יודעת ורד ואני חושבת שאם כל השינויים החדשים ועם זה שאת משתחררת מהחלקה בקרוב את תהיי חייבת למצוא דרך לעזור לעצמך גם אם לא כל הזמן נמצאים לידך אין לי שום כוונה לפגוע בך אבל אני מרגישה צורך לשקף לך כמה דברים כי את אומרת כל הזמן דבר והיפוכו איך את רוצה שאני אהיה שם בשבילך או כל אדם אחר אם את לא רוצה להיות שם עבור עצמך? את חייבת להבין שאת היא זו שחיה את חייה וכולנו עוזרים לספק אחד לשני כלים לחיות אותם הכי טוב שאפשר ואת רק מוזמנת בינתיים להקשיב אח"כ אם זה יתאים לך תבחרי אם להשתמש בכך או לא תשראי שוב ושוב את ההודעות שלך את לא משאירה מקום לאף אחד מאיתנו לעזור לך .. שמרי עלייך המון חיבוקים ואהבה אני אהיה פה רק במוצ"ש

ורדית, נשמע שאת רוצה-לא רוצה עזרה. קשה לך עם חייך כפי שהם מתנהלים, אבל את מפחדת לקבל החלטות אמיצות, שיהיו טובות עבור עצמך. ואם את מתייאשת ומרימה ידיים לגבי עצמך, מדוע שהאחרים יתאמצו? הרי הם יכולים "לדפוק את הראש בקיר" עד מחר ולנסות להיות שם בשבילך עם הרבה רצון טוב לעזור לך ללא הרף, אבל אם את לא תעשי צעדים מינימליים של שיתוף פעולה, מאמציהם יהיו לשווא. ואגב, אף אחד לא יכול להיות בשבילך 24 שעות ביממה ולתת לך מענה מיידי ומלא בכל פעם שאת במצוקה, גם לא הילה ושאר הבנות מהפורום. את, לעומת זאת, נמצאת עם עצמך כל הזמן, ולכן עליך למצוא את הדרך גם "להיות שם" עבור עצמך. זוהי תחילתה של לקיחת האחריות. אני למדה זאת על בשרי - אין שום משפט שמישהו יאמר לי שיגרום לי לשנות את דרכי ולחזור בי מרצוני העז להישאר באנורקסיה. רק אם אהיה אמיצה מספיק לנסות דרך חדשה, אמצא חיים טובים יותר עבור עצמי. בקרוב אצל שתינו...

נמאס לי פשוט נשבר לי מהחיים.אני רוצה למות.המחשבות החראיות האלו לא יוצאות.אני שמנה,מגעילה מכוערת והכל ביחד.אכלתי עכשיו ארוחת ערב ואני מרגישה שהשמנתי.כל מה שאני אוכלת מסודר אני מרגישה שאני תופחת.די אני לא יכולה יותר.לא משנה מי,איך,ולמה,אני לא יבריא מאנורקסיה בכלל בחיים לא.לא אכפת לי מה יהיה.

ב"ה אם לא היה אכפת לך לא הית שמה קצוץ על הנכונות להביע כמה רע לך וקשה לך... זה סימן טוב להתחלה חדשה להאמין שאפשר לנצח את זה.. רוצה לנסות?

הילונית קבלתי את המייל שלך, החזרתי לך תשובה אבל משום מה זה לא עבר אז אוהבת אותך תמיד אושר, בריאות, והמון אהבה פנימית וכמובן חיצונית נשיקות:)

ב"ה ממני אלייך גם באהבה רבה תודה :-)

ואולי גם בקשה נסתרת לעזרה... היי לכולם זו הפעם הראשונה שאני "מעיזה" להיכנס לפורום כזה כל הכבוד לכם שאתם מסוגלים לשתף ולחשוף... אני כבר בת 20 סובלת 10 שנים מהפרעות אכילה שנה אנורקסיה שנה בולמיה-בלי הפסקה הגלגל חוזר על עצמו כאילו המוח שכח את כל שארע. איבדתי כמעט את הכל חברים,לימודים,אהבה.... בכל אופן,מי מביניכם שהיא רק "מתחילה" (או הוא) תלחמו בזה בכל הכוח תקבלו כל עזרה שניתנת - כמעט ובלתי אפשרי לעשות זאת לבד תנצלו את ההזדמנות שלכם לחיות אלוהים לא מחלק יותר מדי הזדמנויות.

אלוהים אולי נותן לך את ההזדמנות.את מוותרת עליה בנקל. 10 שנים זה לא מעט זמן.אני סבלתי 8 שנים שזה גם לא מעט זמן.זה לא משהו שמחליטים פתאום בתוכנו-לשנות דפוס התנהגותי.ככה לפחות זה היה אצלי.הייתי צריכה לחוות המון כאב עד שהבנתי שאני מוותרת על המחלה(אני בת 24).זה קורה בהדרגה,ואסור להבהל מהשינויים שחלים לטובה.אבל השינויים לא יחולו אם לא תשתפי פעולה עם הטיפול.אבל זה יקרה פעם ועוד פעם.כל פעם דבר ישתנה בתפיסתך.גם אם תחושי שנכשלת.את לא.וזה שווה את המאמץ.דבר נוסף,אני ממליצה לך אולי להיוועץ עם פסיכיאטר באשר טיפול בטופומקס.זאת תרופה שתעזור לך להמנע מחשיבה כפייתית על אוכל ותמנע את הדחף לבולמוסים. אם את צריכה תמיכה אנחנו תמיד כאן שלך נעה

גם אני צרכתי אותה אבל באיזה שהוא שלב היא הובילה אותי לאנורקסיה ממש חזקה.. חוץ מזה שבאיזה שהוא שלב היא כבר לא עזרה לי...יכול להיות שכול מקרה לגופו.. לך היאעזרה?

היי לך.ברוכה הבאה, ואני מקווה שתשארי איתנו, גם שתבריאי ואת? מקבלת עזרה?

ב"ה את לא משאירה הרבה מקום להגיב אבל אני מרגישה מחוייבת לומר שכן אפשר לנצח הפרעת אכילה אני כן מסכימה שצריך למצוא את הדרך הנכונה לכך והבטובה ביותר עבורך כדי שאת תוכלי לחיות ללא זו הצרה וזה בהחלט אפשרי ולא כל מה שמקובל נכון להיום לטיפול בבעיה נמצא כיעיל ולא תמיד אנחנו באמת רוצים ומן הסתם גם לא מוצאים כי זה הולך ביחד בכל אופן אני מזמינה אותך לספר קצת יותר ומי יודע אולי אני אוכל לכוון אותך המון אהבה שמרי עלייך הילה

פעם הייתי שוכבת במיטה חסרת אונים מבקשת את אנה מיה.. הייתי מוכנה לעשות הכל עבורן היו איתי עוד טיפה שלא ילכו לי שישארו איתי עוד קצת שיעזרו לי לילחם באוכל שיעזרו לי לצאת מהמצב של האכילה כן הן עזרו לי מצד אחד גרמו לי לא לאכול אבל מד שני הן הרסו לי את האושר שלי את החווית החיים.. הן הרסו אותה גרמו לי לא לחיות במשך 10 שנים זה כבר יותר אבל למי יש כח לספור מרוב השנים זה כואב יותר ויותר... אני לא יודעת למה חשבתי פתאום שהן יכולות לעזור לי... עכשיו אני צרכה לעזור לעצמי לצאת אל החיים ולחיות אותן את החיים שלי בלי מחשבה על אנה מיה בלי מחשבה על האוכל... אני רוצה יום אחד לקום ללא חרטה על מה שאכלתי יום קודם לא לחשוב על הארוחה שאיננה התעכלה אצלי בבטן... אני יכולה טובה לתת עצות לכולם אבל לבסס זאת על עצמי אינני יכולה -למה.? זה לא בגלל שהמחלה חזקה ממני זה בגלל שאינני יכולה להתמודד זאת לבד כרגע.. אבל לעומת זאת הכרתי בחור-מדהים!! הוא פשוט מדהים הוא עוזר לי הוא חמוד מתוק והכל! אבל דבר אחד הוא נתן לי תנאי -הוא יודע שזה קשה לי ואמר לי שעליי להפסיק על המחשבות... הוא יודע כמה קשה לי עם ההשמנה שלי(5 קילו אלוהים רק היה לצידי שהשמין את הכמות הזאת ותודה לו באמת כי אם עוד קצת הייתי בתת משקל אני מספיק הייתי לפני זה על תת תזונה אז גם על תת משקל לא תודה ולכן עליי לומר לו תודה על כך..) למרות שכיפור כבר נגמר אבל עליי לבקש סליחה מכמה אנשים... סליחה להוריי כי אני שיקרתי להם ע הכל ,על המחלה על אנה מיה סליחה להוריי שלא סיפרתי לכן על אחותי סליחה לאחותי שלא עזרתי לה ברגעים הקשים שלה כי אני הייתי באותו בעיה סליחה לכל האחים שלי שקיבלנו גן דפוק-המחלה סליחה לאחד שאני חייבת לו את חיי כי בזכותו הוא גרם לי לתחושה של רצון ליות כי עד היום לא היה לי ורק היום אחרי שנה וחצי שאני מכירה אותו אני מבינה כמה הוא עזר לי כמה הוא נתן לי ביטחון עצמי כמה הוא נלחם שאצא מן המחלה אבל אני בחרתי באנה מיה במקומו וידעתי שעשיתי טעות ,טעות שאני לא יכולה לקבל אותו בחזרה סליחה לבחור שאהבתי ונקשרתי אליו כל כך וידע על מצבי ולא עשה כלום סליחה לבחור שאהבתי ונקשרתי אליו ובסוף בגד בי עם האקסית שלו סליחה לבן דודי שהיום אינו בחיים כי מת השנה מאנורקסיה סליחה לעצמי על זה שסבלתי כל כך מהמחלה הזאת שגרמה לך לעוגמת נפש ואי רצון לשפיות סליחה אנה ומיה שבכלל הכנסתי אותכן לחיי.... לכולם המשך שבוע נפלא אוהבת דניאלה :-) "אם תחייך לחיים הם יחזירו לך חיוך" :-) :-)

ב"ה אני בקטע של איחולים אז אני רוצה לאחל לך שהשנה הזו תהיה מאירה ושכן תצליחי לתפוס את עצמך ולהמשיך לחזק את מה שכן השגת עם הרבה אומץ ואמונה בלב. אני מאמינה שתצליחי אני מחזיקה לך אצבעות תאשרי את עצמך ואל תוותרי למען חיזוק האהבה שלך בתוכך המון אהבה יפה שתזכי לקצור הרבה פרות :-) הילה

חג שמח לכל הקוראים.אני מכוונת מכתב זה אל החולים אשר מאסו מהמחלה והפנימו אותה היטב(בין אם זאת אנורקסיה ובין אם זאת בולימיה או כל הפרעה אחרת).אני רוצה לתת לכם/ן כוח להמשיך אבל אם אתם מאוהבים במחלה ובתופעות ההרסניות שהיא גוררת אחריה אין לקרוא-אם אתם הגעתם לשלב הבוגר שאתם כבר רוצים לצאת ולהמשיך הלאה-יש טעם לקרוא. לפני יומיים היה לי יום הולדת.חגגתי עם המשפחה וחבר שלי,ויום לפני עם חברים.עד לפני יומיים פשוט תעבתי את כל הימי הולדת שהיו לי.זה היה היום המקולל בשנה:היום בו נולדתי.הייתי בורחת מהבית לאיזו חברה ולא מגיעה כל היום.הייתי בוכה על הסיבות שילדו אותי ומחפשת מהות ביום הזה במיוחד ,ובימים אחרים בפרט.היום הולדת השנה היה שונה.הכל היה שונה.חיכיתי לו שבוע לפני זה משום מה,היתה הרגשה שונה באוויר,עם מצבים בריאותי ונפשי שונים.היתה שמחה בלב.היו לי ציפיות חיוביות שהתממשו.כל האנשים שאני אוהבת היו לצידי-כל אלה שהיו לצידי כשהייתי חולה אז במחלקה הסגורה ובתל השומר,עכשיו גם לצידי ברגעים המאושרים-וזה פוצץ אותי מרוב אושר.אני מרגישה ששווה לראות אותם יותר בצד הזה של המתרס.זה פשוט יותר נעים. יש לכל אחד/ת מאיתנו את הסיפור שלו.גם לי יש.אני חושבת שניתן ללמוד מכל דבר,ושאני יכולה לתת הרבה תקווה(בלי טיפים איך להוריד במשקל :) ). אז שיהיה המון המון אהבה ושוב חג שמח ממני המתוקנת

אנחנו נשמח לשמוע את הטיפים שלך. ואת הסיפור שלך. כול הכבוד על הגישה האופטימית וחג שמח..וכמובן..מזל טוב:)

ב"ה שנה של הרבה בריאות ממשות שמחה אהבה קרבה לעצמך נכונות לאתגר ולשינוי והכי חשוב תאהבי את עצמך והודי כל יום על מה שיש ברשותך השגת המון ואני מאחלת לך רק להמשיך להתחזק ולהיות הכוח השולט בחייך למען תועלתך הנעלה. המון אהבה ממני יום שכולו שמחה :-) הילה

תודה רבה לכם על תגובותיכם ועל החיזוקים תהיו גם אתם חזקים אוהבת נעה

היי עדי.. שאלת למה אני לוקחת אנטיביוטיקה? כי מצאו לי זיהום בשד ולמזלי הרע האנטיביוטיקה לא עזרה לי ככה שיכולתי להפסיק אותה לפני כיפור ולצום, טוב אבל לא חשוב יש לי עוד המון הזדמנויות לצום. אני להבדיל מימך לא הייתי בולמית כי אני לא מצליחה להקיא אבל במקום זה אני לוקחת כדורים מדכאי תאבון וכדורים משלשלים בכמיות גדולות וככה מצליחה להתנקות ממה שאני מכניסה לצערי לפה ( עדיף לא להכניס כלום כי זה סתם עינויי עם כל החומרים המשלשלים שמעוותים לי את הבטן ). מה אני יגיד לך עדי? החיים זה לא פיקניק והם נעשים קשים ומגעילים מרגע לרגע. אני יספר לך משהו: אתמול 17.10.05 הייתי בחדר מיון של בית חולים תל השומר כי לא הרגשתי טוב יש לי צריבה נוראית ביד ימין וכאבים חזקים בשד ימין והרופאה שם בחדר מיון לא מצאה מימה זה נובע אז בסוף הטיפול היא הפנתה אותי לפסיכיאטרית של המיון וניצלתי שוב מאישפוז במחלקה להפרעות אכילה כי היא לא מצאה לנכון לאשפז אותי בכפייה שם ואני סרבתי אשפוז מרצון.... מתיי החיים האלה יגמרו כבר אוליי אז יהיה לי סוף סוף שקט מהכלללללללל...

כ"כ מעצבן שהרופאים במיון אף פעם לא יודעים מה יש לך ומאיפה קיבלת את המחלה...ממש מעצבן...את נוסעת עד לשם והם לא יודעים מה להגיד לך. זה קרה לי לפני שבועיים שאני אושפזתי שם. אני לא יודעת כמה זמן את לוקחת כדורים משלשלים אבל אני כ"כ דפקתי לעצמי את הבטן שהיום כדורים משלשלים לא גורמים לבטן שלי להגיב....אני יכולה לבלוע 3 ושום דבר לא יקרה. גם זמן את לוקחת משלשלים? כי לי נהיו קרעים זעירים בקיבה בגלל זה. א-ב-ל זאת לא הנקודה שלנו, את צודקת החיים הם לא פיקניק...וטוב שככה כי אם הם היו פיקניק לא היינו לומדים כלום ומיישמים כלום....דרך ללא מכשולים לא תוביל אותנו לשום מקום... ואם אחד מהכשולים שאת בחרת בחייך הם- הפרעות אכילה. את צריכה לקחת אחריות עלייך ועל החיים שלך, ולנסות להרים את עצמך, להתסכל למחלה בעיניים ולהתמודד איתה. המחלה הזאת מתחילה בראש...תעבדי על עצמך לאט לאט, תתמודדי איתה. תנסי להבין מה גורם לך להתנהג ככה. ותוציאו מהראש את המחשבה שהחיים יפים אבל אצלך הם שחורים ולכולם טוב ולך הכי קשה , לכולנו קשה כאן...גם אלו שאין להם הפרעות אכילה. כי אם הפרעות האכילה לא הייתה הבעיה המרכזית בחיים שלך,,תאמיני לי שהייתה לך כבר בעיה מרכזית אחרת. וזאת הדרך שלנו ללמוד אני משערת... תראי מעיין, אני יודעת שכתבתי לך עכשיו נאום קצר שהכול טוב ויפה והכול תלוי בך, ובטח שמעת את זה המון פעמים. גם לי אמרו את זה שחשבתי שאני לא אצליח להתמודד עם המחלה הזאת וגם אני הרמתי גבה ואמרתי..אין לי סיכוי תעזבו אותי בשקט המילים שלהם פשוט עברו לי מאוזן ימין לשמאל. והינה היום אני שוקלת יותר, אוכלת נכון, טיפה יותר שמחה..כמובן שהבעיה עדיין שם אבל פחות מבעבר. ולמה? כי אני החלטתי שזהו זה. וגם את צריכה להחליט שזהו זה. וקשה להחליט שזהו זה, כי הפרעת האכילה ממלאה את כול החיים שלנו ואנחנו אוהבים אותה ומרגישים יותר שווים איתה, או שלפעמים היא פשוט הרגל מגונה שיושב שם. אני מקווה שאת תרגישי יותר טוב, ויש לך את הכוחות לצאת מזה. תמשיכי לכתוב לנו:) עדי:)

ב"ה http://attach.walla.co.il/?w=/@attach&acode=UISAfffitalyheferrlam55cool&fid=-1000&id=20413468&aid=1&n=1.&save=1&filename=love[1].html

ב"ה תעמוד על הקישור ותקח אותו למנוע החיפוש שנמצא למעלה בדף איפה שכל הקישורים של גוגל ואז זה יכנס משם. זה אמור לעבוד אם לא המון אהבה וחג שמח :-)

ב"ה לקרוא עד הסוף!!!!!! מדהים אתם חייבים לקרוא עד הסוף !!! יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס, שמו היה עידו. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו. חשבתי לעצמי : למה ילד ייקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח יורם. היה לי סופשבוע עמוס (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי בשבת אחה"צ) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת. בשעה שהלכתי , ראיתי חבורה של ילדים רצים לכיוון עידו , העיפו לו את כל הספרים מהיד והפילו אותו לאדמה. המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מ' ממנו. הוא הביט למעלה וראיתי את העצב בעיניו. ליבי יצא אליו, רצתי וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו. נתתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה " וחייך אלי. זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית , עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם , איפה הוא גר. הסתבר שהוא גר לידי , אז שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם לכן. הוא אמר שהוא הלך לבי"ס פרטי קודם לכן. בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן. דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים. מסתבר שהוא ילד "גזעי". שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל ? הוא ענה שכן. בילינו ביחד כל אותו סופ"ש וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי. ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הספרים. אמרתי לו , נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחוב את כל הספרים האלה כל יום . הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים. במהלך 4 השנים הבאות , עידו ואני נעשינו חברים טובים. כשסיימנו את התיכון , התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה. ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם" הוא היה צריך לשאת את הנאום בשם הבוגרים בטקס סיום התיכון. ראיתי את עידו באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון. הוא התמלא וממש נראה טוב למרות המשקפיים. היו לו הרבה חברות במהלך התיכון. הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג- אתה תהיה גדול" הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים ( מלאי הכרת תודה) וחייך."תודה" הוא אמר. כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך בגרונו ואמר: סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעשות את זה במהלך השנים הקשות הללו – ההורים שלך המורים שלך.אבל יותר מכל החברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זהו המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו . אני הולך לספר לכם סיפור , הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני כששמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו. הוא סיפר שהוא תיכנן להתאבד באותו סופשבוע. הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותם כדי שאימא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן. "למזלי , ניצלתי , החבר שלי הציל אותי מהתאבדות". שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור החתיך , הפופולרי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו. ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי למחייכים את אותו חיוך מכיר תודה, שעד לאותו רגע לא הבנתי את המשמעות של אותה הכרת תודה. אף פעם אל תמעיט מהעוצמה של פעולותיך ביותר - שיכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה. אלוהים שם אותנו בתוך חייו של האחר כדי שנשפיע זה על זה בדרך כלשהי. כעת יש לכם שתי אפשרויות : 1. להעביר את הסיפור לאחרים. 2. לשכוח מהסיפור. אני בחרתי באפשרות הראשונה " חברים הם מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר הכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף " !!! תודה על היותך מלאך בחיי... בכלל... בלי שום קשר לשום דבר תודה על כל מה שיש חג שמח... :-)

מקסים

אני כל הזמן חושב עליכם... (-: (-: (-: (-: (-:

ב"ה :-)

כתבתי לך וזה כבר הספיק לעבור דף... ריאת?..

עד לפני שנכנסתי לפורום הזה אני לא הייתי מודע לתופעות הפרעת אכילה ומיום ליום שאני נכנס וקורא את ההודעות אני מגלה לדעת שישנם אנשים יפים כמוכם שנמצאים עמוק בתוך הבעיה הזאת וקשה לי לשמוע את זה ואני מאחל לכולכם החלמה מהירה ובאמת שתצליחו לצאת מזה מהר ככל האפשר . אני נוכח לדעת שאתם עדיין מאמינים שאפשר להתמודד עם זה ואני תופס מכם אנשים חזקים ואני רואה שאתם מעריכים את חייכם ואני שמח שאתם משתפים אותנו בכל רגע ורגע בפורום הזה . אני אומר לכם שאתם צודקים ובאמת יש משמעות לחיים שלנו החיים יפים וכולנו עוברים תקופות ומצבים לא נעימים אבל בתוך תוכנו אנחנו מתגברים ונמשיך להתגבר על הכל . לי אין בעיות אכילה אבל לכל אחד יש את הבעיות האישיות שלו וחשוב לי לשתף אתכם בכך שאני בתור בנאדם שחי את החיים אני לומד להפנים וללמוד להכיר את בעיותי והכי חשוב שאני מסתכל על בעיותיי כדבר חיובי שהיה צריך לקרות ואני מרגיש בכל פעם מחדש הישג ואתגר אישי להתמודד ולפתור אותם ... אתם גם מסוגלים לזה ואני בטוח שיש לכם את זה והכל זה עניין של זמן ... תיהיו חזקים אני מאמין בכם ... אוהב פאבריציו .

נחמד מצידך, תודה רבה, וחג שמח ואני דיי מאמינה שרוב האנשים כאן יום אחד יצאו מזה. או לפחות ..המחלה תבוא ע"י מיתון

ב"ה חג שמח

הייתי היום בעבודה ויש איזה עובד שמגיע כל יום יום שני ושישי אבל היום הוא גם הגיע, לא חשוב... הקיצר הוא מתאמן ברכיבה על אופניים והוא מתחרה בתחרויות אז דיברתי איתו על התוכנית אימון שלו ושאלתי אותו באיזה דופק הוא מתאמן בדרך כלל אז הוא אמר לי שחימום הוא עושה בדופק 135 ובאימון הוא מגוון פעם ככה ופעם ככה לפי התוכנית אימון מה שהרג אותי זה שהוא אמר לי שלפעמים הוא מתאמן על דופק 190 ואז שאלתי אותו מה הדופק מקסימלי שלך? והוא ענה לי 207 אמרתי לו מה??????????????? שאלתי אותו לפי איזה נוסחא הוא מחשב את זה והוא אמר לי שלפי שום נוסחא - הוא פשוט הגיע לדופק הזה פעם אחת זה ממש הרג אותי חוצמזה שממש קינאתי בו שהוא מתאמן הרבה יותר ממני - גם קינאתי בו שהוא מתאמן בטווח דופק הרבה יותר גבוה ממני וכשהוא אמר לי שהוא הצליח להגיע ל207 זה הרג אותי לגמרי כי אני הצלחתי להגיע מקסימום ל180 חשבתי על זה כל היום וזה ממש ממש הטריד אותי כי חשבתי שיש לי כושר מעולה והנה אני רואה שהצוציק הזה (כולה בן 19) מגיע לדופק הרבה יותר גבוה ממני (חוצמזה שביאס אותי שהוא מתאמן הרבה יותר ממני שזה ממש ביאס אותי כי אני פירשתי את זה שלו יש הרבה יותר כח רצון משלי כי הוא עומד במשטר אימונים הרבה יותר חזק משלי ואני עושה רק 3 פעמים בשבוע) כל היום חשבתי על זה וזה ממש הרס לי את היום והוציא לי את החשק מהחיים אחרי זה נזכרתי שקראתי בספר של לאנס ארמסטרונג (אחד שחלה בסרטן וניצח אותו וזכה 6 פעמים רצוף בטור דה פראנס שזה תחרות אופניים הכי קשה בעולם) שהוא מספר שבאחת האולימפיאדות הוא התאמץ בשיא הכוח והגיע לדופק 190 ופתאום אמרתי לעצמי איך יכול להיות שרוכב דגול כמו לאנס ארמסטרונג מגיע במאמץ מירבי "רק" לדופק 190 והילד הקטנצ'יק הזה מגיע ל 207 ??????? אני כמעט בטוח שהוא עובד עלי אבל אני לא אשתכנע ולא ארגע עד שהוא לא יגיד לי שהוא עבד עלי זה ממש הורג אותי חוצמזה שיש נוסחה לחישוב דופק מקסימלי של בן אדם שאם הוא עובר אותו הוא מת וזה 220 פחות הגיל ואם הוא בן 19 אז הדופק המקסימלי שלו הוא 201 אז איך בדיוק הוא הגיע ל207 ???? אני עדיין לא מצליח להרגע ואני לא מאמין שאחרי כל האימונים הקשים שאני עושה - הילד הזה משיג אותי זה ממש הוציא לי את הטעם מהחיים.... אני חייב לברר את זה.... אןףףףףףףףףףףףףףף זה הורג אותי

ב"ה האמת שאין לי מה להגיב על זה עוד אף פעם לא מצאתי את עצמי מתחרה בהישגים אני מאמינה שזה משהו שאפשר להשוות כי כל בן אנוש יש לו את הגוף שלו ולרב הגוף הזה פועל אחרת בהתחשב שאתה עם עבר והווה של אנורקסיה והפרעות אכילה לא בטוחה שזה שניצב מולך סובל מאותה הפרעה ואולי ההישגים שלו משובחיפ יותר אבל שוב, אני לא באמת מבינה בזה. אז... אני מאחלת לך חג שמח המון אהבה :-)

אני אספר את הסיפור שלי אני בת 23 גוסב 180 שוקלת 60 ק"ג בתקופת התיכון חליתי באנורקסיה והמשקל הנמוך שהגעתי אליו 44 ק"ג ,בזכות משפחתי שוחררתי אחרי 3 חודשים משירותי הצבאי והתחלתי טיפול אצל פסיכולוגית באופן םרטי וטיפול אצל תזונאית. אבל מה שקרה שהתזונאית נצנה לי תפריט שגרם לי לילות במשקל ולהגיע ל 64 ק"ג ואני נבהלתי מהגוף ומה שעשיתי זה שהחלתי לקחת מייד משלשלים והמון וגם הורגתי באופן משמעותי את האוכל והגעתי למשקל של 54 ק"ג וכרגיל הייתי ממש מרוצה מהגוף אבל בשלב מסויים הגוף שלי היה חלש מאוד לא היה לו כוחות לתפקד וגם התחלתי לראות שאני מתחילה לעלות במשקל אריתי שלמשלשים אין הרבה השפעה ,במקביל התחלתי טיפול אצל מישהי שהיא אנורקסית לשעבר בעצמה ולתקופה מסויימת הבראתי והפסקתי עם המשלשלים אבל לאחר תקופה מסויימת שנית חזרתי לקחת משלשליםוגם לא לכול הרבה וראיתי שאני לא יורדת במשקל. חשוב לי לציין שאני גם בן אדם שמכור לספורט ואני עושה ספורט בכמויות מטורפות. כיום הפסקתי לקחת משלשים ואני לוקחת טיפול טבעי במקביל אבל מה שקררה שפתחתי לי הרגל ללעוס ולירוק דברים שאני יודעת שאני ממש אוהבת ןלאכול אין לי מושג מה עלי לעשות אשמח לקבל עצה טיפים ואת הנזק הבריאותי שאני עושה לעצמי

עצה את מבקשת?? את האמת לי אין עצה לתת לך חוצ מהזמן יעשה את שלו בטיפול פסיכולוגי ותזונאית שאת מקשיבה לה ולא שאת אומרת לה כן כן כן או אני אוכל את זה ואת זה אל תדאגי (אצלי הבעיה שאפיל הייתי אצל תזונאית שיקרתי לה בהכל בקשר למשלשלים את בטח רואה את הנזק הנזק שיש לך יש גם לי בזה שהפסקת לקחת זה מצויין אבל אל תמשיכי עם המשלשלים מכיוון שאני מכירה בחורה נפלאה שלקחה משלשלים מעל 50 כדורים בערך קופסא וחצי שזה גם מעל 60 כדורים היו צרכים לעשות לה שטיפה בגלל הכמות הכדורים שהיא לקחה.. בקשר לספורט אני מקווה שאת אוכלת נכון כי לפני שהתגייסתי הייתי רצה 10 קמ"ש והייתי על 100-150 קלוריות ביום וזה דפק לי די טוב את הלב שלי והוריד לי את הלחץ הדם לנמוך מאד .. וכמו שאמרת יותר מידי ספורט גם לא טוב אני רק יכולה לומר לך שהילונת פה נפלאה ואני אוהבת אותה כל כך והיא עוזרת שלך דניאלה

ב"ה את יודעת שמה שקורה לך לא כשורה ואני שואלת עד מתי את חושבת שתוכלי למשוך ללעוס ולירוק אני מכירה את התופעה הזאת היא לא ממש יעילה והיא די מסוכנת מפני שהקיבה חושבת שהיא מקבלת אוכל בזמן שאת לועסת כשלמעשה את "עובדת" עליה היא מפעילה הרבה מיצים לעבוד על ריק היא לבטח עד מהרה תיצור חומציות יתר וצריבות וסביר להניח גם צרבות את גם תרגישי את זה בזיעה שלך, היא תסריח מאוד משלשלים גם לא עוזרים לעניין אני מניחה שאחרי תקופה את פשוט תהרסי לגמרי את הרירית של המעיים שלך והחיים עם זה לא פשוטים מה גם שתזדקקי לעוד ועוד משלשלים זה אףפעם לא נגמר בכמות ההתחלתית בהתחשב בכך שהם פשוט הופכים להיות יעילים. מוצר טבעי? הכי טבעי? אני חושבת שכבר פעם כתבתי על זה רכז שזיפים יכול לעזור לך, היום יש את זה בכל סופר וסלט עם חסה ושמן זית ושהלעיסה שלך תהיה הכי איטית שבעולם אם תלעסי טוב טוב תא המזון שלך לא תזדקקי לכל המשלשלים האלה גם שתיה מבוקרת נבונה יכלה לסייע לך הרבה מאוד לתהליך העיכול כל מה שאמרתי לך עד עכשיו הוא חשוב אבל קוסמטי אין קיצורי דרך אני מציעה לך לפנות לטיפול כי זה יהיה הכי אחראי לנהוג גם מפני שתהיה לך אפשרות לבטא במילים מה קורה לך ומדוע מלכתחילה יצרת לעצמך הפרעות אכילה. אני לא יודעת איפה את ביחס לעניין ואם את באמת רוצה לטפל בעצמך אבל אני מציעה לך לחשוב על זה אני גם מניחה שטיפול זה לא דבר זר לך, שכן אולי כבר דיברו איתך על זה בעבר. אני מציעה לך ללכת לתזונאית כי לעיתים רק לסדר את התזונה וללכת על פיה משנה הרבה מאוד וגם מפסיק לאיים. אני זוכרת שהרבה פעמים שאני קיבלתי תרפיטים ושכבר העזתי ליישם אותם זה לא היה כזה קשה כמו שחשבתי וזה גם לא השמין אותי. הפתרון שמצאת לעצמך רחוק מלהיות יעיל והוא מסוכן אז הימנעי ממנו כמה שאת יכולה וגשי לקבל עזרה בהקדם. אני אשמח לשמוע ממך עוד :-) המון אהבה חג שמח הילה

אני רוצה לדעת אם יש אפשרות שאני אדבר איתך באופן אישי אשמח מאוד חג שמח ויום טוב

אני כבר מתייאשת מהכל אומרים שיש לי שם חזק אז למה אני מרגישה שהמחלה לוקחת אותי אלייה יותר ויותר? אני השמנתי 5 קילו אני מרגישה פרה אמרו לי שללא ה5 קילו נראתי ממש גרוע אני לא יודעת מה לעשות אני רוצה לעזור לעצמי אני לא יודעת איך עכשיו בצבא נתנו לי לעבור סדר בדיקות-אני פוחדת ממחטים ובדיקות אני הייתי בחורה חזקה כל כך ואף אחד לא יכל לשבור אותי אני מרגישה בנפש שליל שהכל חוזר אבל האכילה נשארה נורמלית ללא הקאות ללא צומות ללא משלשלים... אני רק פוחדת שאנה מיה יחזרו ואני לא אלחם בהן שוב ואתן להן להרוס את חיי שוב קרה לי מקרה שכל המשפחה תקפה אותי בגלל שהשמנתי במהירות ורזיתי במהירות כל כך... כל כך רציתי שאנה מיה תחזורנה והן יעזרו לי.... שהן יעזרו לי להתמודד עם ההתקפה הזו... רוצה את חיי הנורמלים!! דניאלה חג שמח לכולם :-)

מה קורה איתך ? למה את כבר לא כותבת בתדירות שהיית כותבת פעם פעם ממש היית מחייה את הפורום, היית עושה פה שמח, בלאגן... קיצר כל הכבוד לך שאת נלחמת לא הרבה מסוגלים לזה ועובדה שלא הרבה עושים את זה אבל את בטח יודעת מהצבא שקשה באימונים קל בקרב ופעם אחת יהיה לך קשה פעמיים גם יהיה קשה שלוש פעמים יהיה קשה ארבע, חמש, שש, שבע אבל בפעם השמינית את כבר תסגלי לעצמך שיטות איך להתמודד עם הקושי תחשבי טוב למה הקושי הזה מגיע מה נובע מאחורי המחשבות הרעות תמיד תנסי לחפור עמוק ולהגיע ליסודות של כל מעשה ושל כל מחשבה זה דבר שמאוד מאוד יכול לעזור לך להבין דברים שאת עושה כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מאיזו מחשבה שחשבנו (כמו למשל מישהו שחושב על איזה משהו לא נעים - נהיה עצבני - ניגש למקרר ומתחיל לאכול) הכל מתחיל במחשבה שיהיה לך בהצלחה ותמשיכי לכתוב יותר פעמים חג שמח חיבוקות ונישוקים

לפי דעתי את כן חזקה, כי הפרעות אכילה למרות כול הדעות שיסתרו את מה שאני הולכת להגיד..היא מחלה רק לחזקים ולבעלי כוח רצון מעל לממוצע... הרי למי יש כוחות נפשיים להיות במשטר הרעבה כ"כ הרבה שנים? יום אחד את תבחרי למקד את כול האנרגיות של הכוח הרצון הטוב שטמון בך לכיוון דברים שאת אוהבת...ודברים שיסדרו לך את העתיד. (עבודה, ילדים, תחביב) אני מציעה לך להתחיל להכיר את הצד השכלי שבך במקום להיות מרוכזת בצד הויזואלי..הרי זאת מלחמת ההתשה..ואת אמרת שאת מיואשת כבר..ואת בטח גם מותשת. דרך הצבא את יכולה לעשות קורס פסיכומטרי חצי חינם או לשפר בגרויות, אולי תכנסי ללופ של לימודים? עדיף לך עכשיו כי באזרחות זה עולה המון..וגם זה צעד חכם לעתיד שלך. יכול להיות שאת תגידי-לא בא לי עכשיו אין לי כוח..אבל את גם יכולה לשקול לעשות את הצעד הזה לעוד כמה חודשים. תנסי להיות מעשית, ולא לשבת ולבכות על המצב שלך. אני צוחקת על עצמי...כול פעם שאני מרעיבה את עצמי או באמת שוקלת ללכת להקיא, אני פשוט צוחקת על עצמי ואומרת..טוב נו, אבל לפחות למדתי משהו בחיים שלי שמאפשר לי לפרנס את עצמי בכבוד ויש לי תוכניות לעתיד, אני יודעת שההפרעת האכילה הקטנה שלי לא תלווה אותי לנצח..כי ישלי תוכנית לעתמדי והיאלא אחת מהן.

ב"ה ואת כבר יודעת שהן לא יותר מאשר אשליה אחת גדולה שמצליחה לעבוד עלינו כשרע לנו ממש. זה טבעי לפחד אחרי הכל עברת הרבה אמוד שינויים ודניאלה החדשה לא מוכרת ועוד יקח לך זמן להתרגל אליה אבל לפני שתעשי זאת קבלי שזה לוקח זמן וסבלנות להכיר כי אעד היום לא התאפשר לך להכיר מי את באמת בגלל ההסתרה של אנה מיה ואת יודעת שהן לא באות להציל הן באות לקחת אותך ולא להחזיר אותך אף פעם לחיים שאת בסה"כ רוצה להיות מסוגלת לחיות. אחרי הרבה זמן אני מודיעה לך שזה אפשרי אני שמחה שיצא לי בשנים האחרונות להיות בקשר עם הרבה בנות שהיו בתהום הכי מזעזע שיכול להיות והן חיות חיים יפים ממש וזה אפשרי. אני מוכנה להשיג לך את הטלפון של טלי סבח שתדברי איתה היא הייתה אנורקסית במצב מזעזע אני חושבת שכולנו פחדנו עליה והיא היום שאקלית אמיתית וכייף לדבר איתה אני לא אשכח את השיחה שהייתה לי איתה אז ולדעתי היא יכולה לתרום במשהו. בלי שום קשר זה טבעי לגמרי שמפחיד אותך לקקבל את עצמך עכשיו כי זה חדש לך אבל אל תהיי פזיזה יפה, תני לזמן לעשות את שלו חכי ותנשמי עמוק תעבדי על עצמך יש לך את הכוח לעשות את זה כבר הספקתי להכיר אותך ואני יודעת שאת מסוגלת לכך אפילו שזה נורא מפחיד אותך ובצדק זה באמת מפחיד אבל אפשרי. לגבי הבדיקות אולי תבקשי שחברה תעשה את זה איתך מישהי מהצבא? אני בטוחה שיש לך זה לא בושה להגיד למי שעושה את הבדיקות שקשה לך עם זה ולפעמים רק זה עושה את כל ההבדל. יפה שלי אני מאמינה בך אל תשברי ותזרקי את כל ההישגים שלך לעזעזאל בגלל פחד שאפילו עוד לא התממש אל תתני לזה כוח עלייך זה תלוי בך המון אהבה יפה מלא חיזוקים ואהבה מליון ועוד חג שמח יפה :-)

חג שמח דניאלה

אני עכשיו נמצאת במחלקה,מקווה עוד מעט להשתחרר.אני יוצאת הביתה קצת לניסיון.אני יעשה שיהיה בסדר אבל אחרי שאני ישתחרר אני יעשה שטויות חבל על הזמן,זה יהיה סוד ביני לבין עצמי.אני יירד במשקל ואני יידע לעצור את עצמי באמת שאני יעצור את עצמי.אני ישתמש במשלשלים,אני יילמד ויהיה בדיכאון.כאן במחלקה אני מנסה להראות לכולם שאני בסדר,אני מחייכת צוחקת אוכלת רק בשביל ההצגות אבל אחר כך הכל נשכח.אנשים לא יודעים עד כמה בא לי למות עד כמה נמאס לי מהחיים.אבל עוד מעט זה נגמר.אני ממליצה לכולם לא להגיע למצב שאני הייתי בו.פשוט חבל לכם

ב"ה את לא באמת יודעת החיים מפתיעים וקורים דברים שאנו לא מצפים להם האמת שאני כותבת לך את זה עכשיו ולא עולה שום דבר בראשי שיכול להיות נס כזה אבל אולי .. מי יודע בטח לא אני ולא את יודעות עליו . אני רק יודעת שגם לי קרה נס כזה ואני אומרת נס כי לא האמנתי אי פעם למצוא את עצמי ללא הפרעות אכילה האמת שדיברתי ממש כמוך והייתי עסוקה בלעבוד על כל העולם ובסופו של דבר בפועל עבדתי רק על עצמי כל אחד המשיך לחיות את חיו ואני נשארתי לחיות את חיי עם הגיהינום שגם אני וכל אחד אחר כולל את יודעות עליו. טוב לא יצא מזה הענשתי את עצמי וכששאלתי על מה, קיבלתי סוג של תשובה אחד הדברים שעזרו לי בהנחה שאת רוצה לצאת מזה הוא שאלות והרבה שאלות מנחות כל יום הייתי שואלת ועונה לעצמי והייתי לומדת מזה המון על כל מה שקורה לי ולמה מלכתחילה בעצם הגעתי למצב הזה. אני מאוד מקווה שנביא הזעם שחי בתוכך לא ינצח ושאולי יהיה לזה סוף אחר אני מאחלת לך לרצות בכך.. המון אהבה יפה אני מניחה שכבר נדבר :-)

הילה,הבטחת שתיצרי קשר.הייתי זקוקה לך ולא היית.:(

ב"ה את נמצאת שם עכשיו?....

היום קבעיתי לי תור לבדיקות דם- אזרתי סוך סוף את האומץ!! מה שלכשעצמו היה לי קשה לעשות- מאוד קשה אפילו. היום סוף סוף הגיע המועד, אני יורדת לאוטו להתניע- ו----האוטו מת. איזה מזל נאחס! רק לי זה יכול לקרות... אז עכשיו יהיה חג ויקח עוד זמן עד התור הבא ואוווווףףףףףףףףףףףף

ב"ה אני קמווה שיהיה לך חג נחמד המון אהבה יפה.. :-)

תהיי בטוחה שאם האוטו מת סימן שלא היה טוב אם הית עושה את הבדיקות היום תאמיני לי שאלוקים מסדר שהכל יהיה לטובה גם אם אנחנו לא רואים את זה וחוצמזה למה את כל כך פוחדת מהבדיקות ? גם אם הם יצאו לא טובות מה אכפת לך? לי זה לא אכפת אם הבדיקות לא טובות אני מצפצף על כולם... שיקפצו לי אני אוכל מה שאני רוצה ואעשה לעצמי מה שאני רוצה

יש לי עבר של אנורקסיה ממנו יצאתי. אבל הפרעת אכילה נשארת לנצח. השמנתי בצבא ומאז אני לא סובלת את עצמי. ירדתי שוב (מהר מידי) ולאחר ההרזייה התחילו להופיע לי בולמוסים, אכילה בכמויות ומתוך הכעס והחרטה אני אוכלת עוד. יש לי חבר אוהב. אני עומדצ במשקל טוב כרגע אבל מפחדת להשמין ללכן התחלתי להקיא אחרי אכילה מוגזמת... זה קודח בראש ומעייף ואני לא רוצה להשמין שוב... איך משקיטים לי כבר את המקדחה הזאת... זה גם גורם לי רק להשמין וגם מתיש כל כך...

דבר ראשון יש לך שם מאוד יפה. דבר שני-כן ככה זה בדיוק עובד.. כרוניקה ידועה מראש... אבל אפשר להתגבר על זה... גם אני הייתי בתקופה של בולמוסים ולהקיא- ממש הרגשתי אובדן שליטה מוחלט! אבל מצאתי פתרונות לבולמוסים הללו- אכילה של הרבה מאו דירקות בזמ הבולומוס או שתייה מוגזת שתנפח אותך כל כך שלא תוכלי להכניס עוד פירור לפה.חוץ מזה- כדאי לך לבודוק מתי מגיעים הבולמוסים- ממה הם נובעים ולנסות למגר את התופעה ע"י שינוי קטן באורח החיים בהצלחה (((((::::

ב"ה איך משקיטים את הטרור חסר תקווה הזה? כדי להשקיט משהו שלא נותן מנוח ולא עוזב באמת, כדאי יהיה לתת לחלקים האלה יותר ביטוי ומקום. הצורך לבלוס והפחד להשמין הם לא יותר מאשר הסתרה, הסתרה על משהו אחר. נסי לשאול את עצמך מה באמת מסתתר שם... מה קורה מתחת לפני השטח שלא נותן לך מנוח ולא עוזב מהתנסות אישית אני יודעת שככל שנותנים לחלקים שאנו נוטים להסתיר ביטוי רב יותר אפילו אם הדבר יהיה מכאיב או יגרום לאי נוחות כלשהי, אז אין צורך יותר לברוח למקום של הסתרה. ככל שתכירי את החלקים האלה וככל שתזהי אותם לא תזקקי לבלוס ולהקיא אח"כ. נשמע פשוט, בפועל זה כמעט בלתי אפשרי ליישם כשרק חושבים על זה. אני כן חושבת שיהיה כדאי להחליט שאת מנסה ולא משנה מה יקרה את מנסה להניח לרעש הזה ללכוד אותך ולהתרחק שוב ושוב ממה שבאמת מציק לך. איך עושים את זה? אני מצאתי שכתיבה ושאלת שאלות מנחות עוזרות מאוד לזהות ולראות מה בעצם מוביל אותך לרצות לברוח. הרי בינינו, שתינו יודעות שכל מסכת ההשתוללות הזו היא די מנחמת ברגעים מסויימים, רק אחכ אנחנו מתעוררות ולא אוהבות את התוצאה מפני שלרוב התנהגות כזו היא אשליה ואין בכוחה באמת להשקיט את מה שמלכתחילה יצר את הדחף להשתולל. אני לא יודעת אם את בטיפול, אבל מסגרת טיפולית טובה תוכל לאפשר לך להכיר יותר ויותר את חלקי ההסתרה שלך, לזהות אותם ועם הזמן להימנע מהם. תמיד תנסי לפרק זמן קצר להימנע מכך ואם את מצליחה תמשיכי כי כל הצלחה שלך תחזק את הביטחון שלך ואת הרצון והנכונות שלך להמשיך לעזור לעצמך אבל אם התנאי להצלחה הזו הוא לשוב להיות אנורקטית שאת טוענת שאת כבר לא, אז אין פה הצלחה אלא חזרה על דפוסים שאין מהם שום ישועה, את מסתובבת סביב עצמך ואין פתרון. כדי למצוא את הפתרון חשוב להחליט שלא משנה מה ולא משנה כמה מפחיד לראות את עצמך ללא הפרעת אכילה את נותנת אמון גם במה שלכאורה את לא מכירה ולא יודעת. את לא באמת יודעת אם את תצליחי לאכול מאוזן ולהישאר במשקל תקין בניגוד לפחד שלך להשמין כתוצאה מכך, כי לא ניסית ועד שלא תנסי את לא באמת תדעי וזה רק מתי שתניחי לתת לפחד שלך דרור ולנהל את חייך כשל וכזב. אני יכולה לומר שזה באמת לא קשור בתזונה ולכן הישועה לא תבוא משם. זה כן קשור ליכולת שלך להתקרב לעצמך, לקבל את עצמך וליצור לעצמך בטחון שלא משנה מה יש לך את עצמך ושזה לא תלוי בשום דבר חיצוני או לצורך העניין במשקל. אנחנו לא מכירות ואני לא באמת יודעת מה מצבך אבל אם את מרגישה שזה יוצא מכלל פרופורציה ושליטה אני מציעה לך לגשת לקבל עזרה, לא לפני שתרצי בכך באמת ותמנעי מלקבוע שהפרעות אכילה הן לנצח. גם אני אמרתי את זה שנים רבות מידי ואני כבר כמעט שנתיים מחוץ לזה. החיים הסתברו לי מפתיעים למדי אבל גם זה היה תהליך תחשבי על זה.. ואני אשמח לשמוע עלייך קצת יותר המון אהבה חג שמח :-) הילה

הגבתי למטה לא יודעת אם תראה. הילה- מה שלומך? איך עוברים עליך החגים?.. אני מקווה שאת בטוב.. אני לא תמיד נכנסת אבל אני חושבת עליך הרבה אוהבת המון שיר

ב"ה כייף לשמוע ממך אני מאחלת לך שיהיה לך חג מהנה והרבה מועדים לשמחה המון אהבה :-)

שונאת שבאים אורחים שונאת לנוסע לאורחים, אפילו לביקור חברים לא יכולה לעשות כל מיני דברים כי יש חדר כושר בשעה קבוע וכן ארוחות ואני אוכלת רק את האוכל מהבית שאני יודעת שהוא לא משמין כבר לא ספונטנית בגרוש.. איך, איך נהייתי כזאת?! ומחר דיאטנית אמאלה!!!

אני באמת כל כך יכולה להזדהות איתך!!!! האמת שלא תמיד זה כל כך מפריע לי, אבל לפעמים אני פשוט בדיכאון נוראי מהשטות הזאת! אני כל כך מבינה מה עובר עלייך.. זה יכול לשגע את הצורה... זה תמיד ככה שאת מרגישה כבולה או שלפעמים זה עובר לידך וזה לא מאוד מאוד מטריד אותך? אני מקווה שהביקור אצל הדיאטנית יניב פירות טובים בהצלחה מאמי שמרי על עצמך

זה הולך ומחמיר... ואחרי היום קלטתי את זה.. קלטתי מה אני אומרת, ועושה... וזה פשוט מטורף...

גם אני כזה ואפילו כשנסעתי לסבתא שלי הבאתי שתי שקיות ענקיות עם האוכל שלי(מלפפונים קישואים וכל מיני דברים כאלה) לי זה דווקא לא מפריע ואולי אפילו להיפך כי אני יוןדע שזה שומר עלי ועם זה אני בטוח בעולם הזה זה ה"אבא" הגדול שלי שמגן עלי מפני כולם ממש ככה

מה יהיה הסוף ? האם יהיה לי סוף? אני מרגישה כל כך רע אחרי סופשבוע בלתי פוסק של בולמוסים , הקאות וטונה משלשלים . מה שהכי כואב לי זה שאני משמינה במהירות שיא . למה זה ככה? הפסקתי עם הטופמקס האיום שרק גרם לי לתופעות לוואי איומות עברתי לכדור חדש שגם כן לא התאים לי , ועכשיו אני בגמילה ואוכלת כמו מטורפת . נמאס לי כל כך ואני סובלת . נמאס לי מהפסיכיאטר האדיוט שלי שחושב שאני שפן נסיונות שלו . אני לא חושבת שיש תרופה שלא ניסיתי עדיין . אני שונאת ופוחדת מהגמילה . האם התרופות עוזרות לכם בדיכוי הבולמוסים וההקאות ? ליהי

ב"ה כן כן, בולימיה לא מוותרת לנו והיא קשה. יש תרופות שעוזרות לנו לעזור לעצמנו להגיע לאיזון הן לא פותרות את הבעיה, הן רק מאזנות כימית תכלס, אם את לא עושה עבודה עם עצמך של תרגול יום יומי של גמילה מבולימיה, גם תרופות לא יעזרו לך אבל הן בהחלט מקלות על מצבים של "קריז" ותחושה שהנה עוד רגע בא לך לטרוף ואין ברירה אחרת. אני מאוד מקווה שתמצאי את התרופה המתאימה לך במהרה בימים ואם הפסיכיאטר לא מתאים, אל תהססי לחפש מישהו אחר שמרי עלייך ואני אשמח לשמוע ממך קצת יותר המון אהבה שבוע טוב הילה

הילה תודה רבה על התגובה המהירה דיברנו בעבר בטלפון ועזרת לי מאוד , לצערי שוב אני בתקופה איומה וקשה לי לצאת ולעלות למעלה בחזרה שבוע טוב ליהי

לי גם יש בעיה דומה לבולמיה אבל לא בדיוק אני מקבל זריקה נגד דיכאון וגם היתה תקופה שלא היתה לי תעסוקה ושתי הדברים יחד (הזריקה וחוסר התעסוקה) גרמו לי לעלות במשקל מהר מאוד כי אחד התופעות לוואי של הזריקה זה תאבון מוגבר וגם בגלל שלא היה לי תעסוקה אכלתי המון בקיצור אז התחלתי טיפול בטופומקס ועליתי עד 100 מ"ג וזה קצת עזר אבל לא כל כך אז הפסיכי שלי הוסיף שלי פרוזק שאמור גם להפחית את התאבון בכל אופן הפסיכיאטר הזה הוא מעולה ואני ממליץ עליו בחום כי הוא פשוט יודע מה שהוא עושה. אני מאוד ממליץ לך ללכת אליו כי לי - הוא פשוט שינה את החיים ואפשר לומר שהוא נתן לי את החיים.... קוראים לו אילן רבינוביץ והטלפון שלו הוא 03-5225575 03-5225542 תגידי לי אם התקשרת אליו כי יכול להיות (ומאוד סביר להניח) שלא יהיה לו תור פנוי כי הוא פשוט מ-פ-ו-צ-ץ והוא עובד מ8 בבוקר עד 1 בלילה (ולפעמים עד 4 בבוקר, מבטיח לך....) ואין לו דקה פנויה אז תגידי לי אם התקשרת ומה אמרו לך ואני אנסה לסדר לך תור אני מבטיח לך שמהפגישה הראשונה הוא ימצא חן בעיניך בהצלחה

"זר לא יבין זאת לעולם " תודה על החום והאכפתיות , כל כך ריגשתם אותי הבוקר עם התגובות שלכם . כמה עצוב זה שעד היום לא הצלחתי לקבל תגובה כה מרגיעה וחכמה מאף מטפל מדופלם( עם שלושה תארים לפחות) שהייתי אצלו ,והייתי אצל הרבה מאוד . כנראה שבאמת ,רק אבל רק מי שעבר על הבשר שלו את המחלה הזאת יכול להבין ולעזור ולו במעט לנפש פצועה אחרת . תודה מבטיחה לעדכן בהמשך... שבוע טוב לכולם

ב"ה כן אני מניחה שרק אנחנו יודעים ומבינים זה לליבו של זה אני מאמינה שאת עוד תצליחי אל תאמרי נואש אני מחזקת אותך ואני מאוד אשמח לשמוע ממך וכן את צודקת התארים האלה גם לי לא ממש עשו את זה עם כל זה שזה די מאכזב המון אהבה יפה חג שמח :-)

היי ליהי, מה נשמע? רציתי להגיד לך שאני ממש מבינה לליבך ואני הכי מבינה את כל הדיכאונות שאת עוברת וכל המלחמה שקשורה סביב האוכל, רציתי להגיד לך שאני מכירה אישה שחלתה באנורקסיה בעצמה וגם סבלה מבולמיה שכיום היא תזונאית ומטפלת בהפרעות אכילה ,האישה הזאת ממש מדהימה היא תאכל לעזור לך הרבה יותר ממה שאנשים אחרים יכולים היא ממש תבין לליבך כי גם היא היתה במקום שאת היית במשך שנים רבות היא פשוט מדהימה היא תתן לך תקווה

שלום רב אני לא בטוח אם הגעתי לפורום הנכון אבל אני אשאל בכל מקרה . אני הכרתי בחורה לפני כמה שבועות ובמהלך הכרותי איתה היא סיפרה לי שהיתה בעיית הפרעת אכילה מספר רב של שנים ואני שמחתי לשמוע שהיא החלימה מבעיה זו אבל ... יש לי בעיה אחרת איתה שהיא כל הזמן עושה לי גרררררררררר כמו של חתול כשאנחנו מדברים . האם זו יכולה להיות תופעת לוואי שלאחר החלמה ? האם זה מקרה שצריך לערב בו רופא ? האם אני סתם פרנואיד ואולי היא רוצה אותי ולכן היא עושה גרררררררר מקווה לקבל מכם ייעוץ ... אוהב אתכם פאבריציו

ב"ה שבוע טוב לך ולחברתך

שלום. אני בן 20. ויש לי בעיה שאני כל היום מכווץ את שרירי הבטן התחתונים , רוב הזמן חלש ולפעמים טיפה יותר חזק ואת כל שרירי הבטן. בכל מקרה היו לי בעבר בעיות אכילה קלות , שרציתי כל הזמן לרזות... כיום כבר לא לי בעיית אכילה אבל עדיין נשאר לי הכיווץ הבלתי פוסק של הבטן שאני לא יודע כבר ממה הוא נובע... רציתי לשאול אם מישהו יודע על נזקים שהכיווץ הזה יכול לגרום לו? (אני כבר מרגיש שהנשימה שלי קשה יותר..., ושקשה לי לצחוק...) תודה לכל עונה, ובהצלחה לכולם כאן

ב"ה אני שמחה לשמוע שהפרעות אכילה כבר לא בחייך בכל אופן לבעיה שאתה מספר יהיה כדאי לפנות לשיטת תרגול שנקראית פלדנקרייז היא שיטת אמון של תרגילים המסייעים מחדש להביא את הגוף למצב הכי ראשוני שלו, הכי תקין הכי יעיל ונכון עבורך ליכולת תפקודית טובה יותר ברמה הפיזית בכל אופן לי זה מאוד עזר בזמנו. היו לי בעיות נשימה וזה היה יעיל ביותר המטפל שהיה לי עבד הרבה על אזור הבטן אחרי כמה טיפולים כאלה כבר יכולתי לנשום בקלות והיה יותר טוב. מי עושה את זה? האמת שאני לא מכירה באופן אישי וזה שטיפל בי אני כבר לא זוכרת מה שמו אבל בכל קופת חולים יש דבר שנקרא אלטרנטיבי ודרכם אתה יכול לשאול פרטים על טיפול פרטני בלבד של פלדנקרייז. בד"כ עושים את זה בקבוצות כמו יוגה למשל או טאי צ'י אבל זו שיטה שמאוד טוב לעשות אותה פרטי, אחד על אחד. היא גם הרבה יותר יעילה בדרך הזו ממה שהבנתי. מקווה שתשוב לנשום בחופשיות וגם דמיון מודרך יכול לעזור לך. המון אהבה רב ברכה שבוע טוב הילה

היי הילה.. אני מיואשת כי נהרס לי הכיפור.. עד שסוף סוף אני יכולתי לצום בלי שאף אחד יגיד לי לאכול ויציקו לי לא יכולתי כי אני לוקחת אנטיביוטיקה חזקה של 1500 מ"ג ליום איזה דיכאון אני מוכרחה לאכול :( כדי לקחת את הכדורים הארורים האלה... הייתי חייבת את הצום הזה כי זה מדרבן אותי להמשיך לצום וככה אני מצליחה לרדת יותר במשקל... כל כך קשה לי עם האוכל ועם המחשבות על מה וכמה לאכול, הצלחתי לעבוד על הרופאה שלי לגבי זה שאני לא מצליחה לישון בבוקר ( אחרי משמרת לילה ) והיא נתנה לי כדורי שינה ואיתם אני ישנה בין - 9 ל - 14 שעות ככה שאני לא אוכלת לעיתים 4 ימים רצוף הפחד הוא רק מהתייבשות כי אני מגיעה עם התייבשות לבי"ח וזה עוד יותר סיוט.. הילה, כשאת תראי אותי לא תחשבי שיש לי הפרעת אכילה כי אני שמנה, גם כולם אומרים לי שאני ניראת טוב וזה משגע אותי... הייתי חייבת לדבר עם משהו אז כתכתי לך כי אני יודעת שתביני אותי. אוהבת. מעיין.

גם אני לוקחת אנטיביוטיקה...2000 מיליגרם:( וכדורי שינה (קלונקס) את חולה? במה?

לי יש אנורקסיה כ - 14 שנים.. מימה את סובלת?

לא הספקתי לכתוב לכם איך עבר עלי הצום כי אמא שלי הייתה צריכה את הטלפון (אין לי ADSL) אבל ברוך ה' עבר לי ממש בקלות כמעט כל היום הייתי בבית כנסת וממש לא היתי רעב בעראב יום כיפור (יום רביעי) אכלתי רק 800 קלוריות יותר ממה שאני אוכל בדרך כלל כי הייתי חייב לעשות את כל המאמצים כדי שאני יוכל לעבור את הצום הזה בלי לאכול (ועוד פעם אני אומר - גם במקרים של פיקוח נפש אין שום התר לאכול רגיל אלא רק לשיעורין שזה 30 גרם/סמ"ק כל 4 או 9 דקות) קיצר הצום הזה עבר ממש בקלות ואפילו בסוף הצום לא הייתי רעב בכלל ואכלתי רק 3 פרוסות לחם קל עם קצת גבינה 3% ועוד כמה מלפפונים. מה שכן לא ישנתי טוב בלילה הזה כי ביום כיפור הלכתי לישון מוקדם אז ישנתי טוב ובגלל זה לא הייתי עיף היום בלילה אז כל איזה שעה התעוררתי עד שב5 בבוקר נהייתי רעב ואכלתי איזה 900 קלוריות (טוב תראו, בכל זאת לא אכלתי יום שלם ובקושי אכלתי משהו בסוף הצום...) ואז חזרתי לישון עד 7:30 ואז ב9 הלכתי לחדר כושר והייתי שם עד 13:00 והיה אימון חבל לכם על הזמן משהו BEST !!! רצתי שעה וחצי 18 קילומטר (זה אומר קצב 12) ואחרי זה עשיתי אימןו משקולות ולבסוף "קינחתי" בעוד חצי שעה אופניים סה"כ לפי השעון דופק שרפתי 1400 קלוריות זה אומנם היה אימצון טוב אבל זה עדיין לא מכפר על זה שהפסדתי אימון השבוע כי התאמנתי השבוע רק פעמיים ולא שלוש כמו שאני תמיד מתאמן בקיצור אני לךא אשגע לכם את השכל אז שיהיה לכולם שבת שלום שנה טובה ומתוקה שנת בריאות שמחה אושר עושר יושר ו-כ-ו-ש-ר ושבת שלום ונשיקות ממני ((((((((((((((((((-:

ב"ה :-)

מקווה שתעבור בשקט ובטוב לכולם...:) היום איזה כייף ביקרתי בבית ספר....ראיתי חלק מהמורות שהיו לי...היה ממש נחמד...ואז פגשתי עם חברות שלי את היועצת בית ספר...זאת שאיתה דיברתי בי"ב,ואז היא שואלת אותי מה איתי...אם הכל בסדר...ואמרתי לה...כן את יודעת....ואז כנראה שהיא לא האמינה ושאלה שוב...ואמרתי לה שוב בסדר... קיצר לא הייתי כנה איתה אבל היא כבר לא היועצת שלי...למרות שאם הייתי צריכה לדבר איתה היא לא הייתה מתנגדת...אבל אני כן אז לא משנה קיצר... אוהבת מעיין:)

ב"ה שמרי עלייך שבוע טוב :-)

אני בהחלט לא רב.. אבל זה ממש לא נכון... כמו שהילה אמרה בהחלט יש עניין של פיקוח נפש, ועניין של בריאות, ואולי הרב שלך לא נתקל אף פעם במצב כזה, אבל צא מהסרט.. למה נראה לך שאת ה האנורקס הדתי היחידי, יותר מזה הדתי היחיד שלוקח תרופות פסיכיאטריות?.. אני מקווה שעד יוכ"פ הבא כבר לא תצטרך להתחבט בדילמות כאלה, אבל להבא אולי כדאי להתייעץ עם רב שהוא רופא (ולא חסר כאלה) או עם רב שיותר נתקל בשאלות כאלה. כמובן שיש עניין של 'עשה לך רב', אבל לעניות דעתי אין מניעה לשאול רב ספציפי על תחום ספציפי שהוא מומחה בו. אני יודעת שכשאני הייתי בשפל, אמא שלי זרקה משהו על זה שזאת שאלה אם אני יכולה לצום וזה היה אחד הדברים שהכי זעזע אותי... בכל מקרה אני מקווה שעבר לך בסדר. מה שבטוח, קיימת השנה "ועינים את נפשותיכם"... עוד משהו שחשחבתי לכתוב פה לפני יוכ"פ, אבל לא יצא.. כצוב בגמרא, שמי שאוכל בתשיעי (כלומר, ט' תשרי, ערב יוכ"פ) ומתענה בעשירי, מעלה לעיו הכתוב כאילו צם תשיעי ועשירי. בערב יוכ"פ יש מצווה מיוחדת לאכול והרבה, אני לא אכנס כרגע לכל הפילוסופיה של זה, אבל- אומרים שאכילה של ערב יום כיפור יכולה להיות תיקון על אכילה של כל השנה.. לא סתם יש בוידוי סעיף 'על חטא שחטאנו במאכל ובמשתה'... המון טוב ושיהיה גמר טוב (אומרים עד הושענא רבה) ושבת שלום שתחתם לחיים טובים עם דגש על הטובים

אופס..כל כך הרבה זמן לא כתבתי פה שכבר שכחתי איך מגיבים על הודעות... אבל ז ה תגובה להודעה שלך מלטה..

בדיוק בשביל זה כתבתי שצריך לשאול רב שמבין בדברים האלו ולא כל אחד עם זקן שיודע מי היה משה רבנו נקרא רב את דתיה לפי מה שאני מבין אז את קצת יודעת במה מדובר אם את מכירה אז שאלתי את הרב אריאל הרב הראשי של ר"ג

ממש עבר בשלום....... חוץ מחולשה איומה... אבל לא יותר מידי רעב או צמא- ואת הצום שברתי ממש בעדינות ולאט לאט חזרתי לכוחותיי- לא המלאים אבל היה ככה בסדר... האמת שקרה לי משהו מטורף- פגשתי חברה שלי שהתחילה לשפוך לי על איך היא מקיאה וכל זה ואני שיחקתי אותה בהלם ממה ש"היא מעזה לעשות לעצמה".....נורא הא? ורציתי להגיד לך ממש ממש ממש תודה על הטיפ עם הקינמון והזנגביל- אני ממש מקווה שזה יעזור!!!!!!!!! מקווה שהיה לך יום כיפור מועיל ואולי- אם אפשר לקרוא לזה- מהנה?

(((:::

ב"ה אני שמחה שהיה לך יום כיפור מהנה לי הוא היה מזכך מתפללת בשבילך שיבוא יום ותהיי רחוקה מכל זה המון אהבה ושנה מזוככת שבוע טוב :-)

אם לומר את האמת נדמה לי שאני לא בפורום הנכון . אני בת 24 אמא ל-3 ילדים. ולאחרונה הבחנתי שאני יורדת במשקל בצורה קטסטרופלית. גובה כ- 1.60מטר ומשקל כ-47 ק"ג את ההריון האחרון התחלתי כשהייתי במשקל 53 ק"ג .עשיתי בדיקות דם (בלוטת התריס כלליות ןכן' ) וב"ה הכל תקין. מפריע לי בעיקר הפנים הרזות שלי ועצמות המותניים שהחלו לבלוט החוצה. אשמח לשמוע על מזונות עשירים, תפריטים , אפילו תוספי תזונה - כשרים למהדרין בלבד (רציתי לנסות אנשור אבל זה רק לאוכלי אבקת חלב נוכרי , אז זה בעיה ) כמו כן רציתי לדעת איך אפשר להתמודד עם חוסר תיאבון ובחילות כשאני רואה אוכל . אני כמעט בטוחה שירדתי במשקל בגלל עומס , ילדים קטנים ברצף (זהו הרמתי אמברקס לתקופה הקרובה ) ריצות אחריהם וכל הטיפול שהם מצריכים. תודה ושנה טובה ושמנה.

ב"ה שתהיה לך שנה טובה את צודקת הגעת לפורום הלא נכון אבל אני ממליצה לך לפנות לפורום של בלה אגמון והנה הקישור http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1353 הוא אמנם נקרא הרזיה ללא דיאטה אבל היא תוכל לענות לך על שאלות גם בנושא שאת רוצה לדעת עליו בלים שום קשר אני ממליצה לך לפנות לדיאטנית קלינית במסגרת הקופה ולהתחיל איזושהי הכוונה לגבי הבעיה שיש לך הרבה אהבה ושנה שמנה ובריאה :-) הילה

אני צמתי...ועד הסוף כרגיל...זה קטן עלייי השנה לא כמו בכל שנה ישנתי עד ממש מאוחר...עד 4 וחצי...ואז עשיתי סיבוב ברולר במשך חצי שעה ככה, ואז הלכנו לבית כנסת...ואחרי הצום אכלתי לא יותר מידיי אבל גם לא קצת מידיי לצערי...,בדרך כלל אני טוחנת אחרי הצום...אבל השנה אמרתי לעצמי שאני יאכל קצת... מחר אני ינסה להמשיך בדיאטת כאסך שלי...נראה אם אני יצליח... קיצר אוהבת......... מעיין

ב"ה שמרי עלייך והרבה ימים של ברכה בריאות ואהבה עצמית :-)

ודרך אגב מה עם היד שלך? מחלימה? אוהבת מעיין

את הצום התחלתי בלהקיא... איזו דפוקה אני הא?? אני פשוט משחיטה את עצמי... אני לא יודעת מה נכנס בי בשבוע האחרון אבל הקאתי את נשמתי הרבה יותר מבד"כ, ואפילו בלי לאכול לפני זה שטויות- פשוט הקאתי את עצמי החוצה.... בקושי אכלתי- ורצתי להקיא... איככס... זה כל כך מגעיל.... אפילו אותי... אני בשוק שאני מצליחה לשמור על זה בסוד כל כך הרבה זמן, זה רק מוכיח לי שיש עוד אלפים כאלה מסביבי שמקיאים ולא אומרים לאף אחד.. זה נחמד דווקא שיש צום- הזדמנות לצום ולא לעורר מסביב שאלות מיותרות. האמת שבקרוב מאוד אני הולכת לעשות מהלך שאני מאוווד מצפה לו כבר הרבה זמן ופשוט לא מצתאי את ההזדמנות- אני הולכת לעשות בדיקות דם. זה הולך להיות ארוך (כי הלחץ דם שלי שואף ל0) וכואב אבל אני הולכת לגלות שהכל אצלי בסדר ולהרגיע את כל הפולנים למינהם שטוענים שרזיתי יותר מידי מהר. ואם לא- את הכל אפשר לסדר בכדורים. מצחיק איך שבפעם הייתי מרחמת על עצמי כל כך שאני מקיאה... היום אני יודעת לקחת דברים בפרופורציה....הרבה בזכות דברים שאני שומעת בפורום הזה. הבנתי גם בזכות הפורום הזה שעדיין לא איבדתי את שפיותי לחלוטין, יש הרבה פחות שפויים ממני... חשבתי על המצאה גאונית- אם מישהו במקרה רוצה להמציא משהו שישנה את העולם שינסה להמציא את הדבר הבא: גלולה שאתה בולע ומיד נהיה לך חם. כי אני מה זה סובלת מקור.. ועכשיו כשנכנס החורף, בכלל זה סיוט עבורי..... שתהיו בעניינים- אני ישנה עם פוך ופיג'מת פלנל ארוכה. אני מבטיחה לממציא הגלולה שאני ארכוש אותה באופן סיטונאי!!! אז זהו... רק רציתי קצת לשתף........((((((((::::::::: שיהיה לכולכם צום מועיל (חחחחחח......למדתי משהו ממר אנורקסיה) וגמר חתימה טובה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שהבטחת לי שתשלחי ובינתיים אני אוכל ואכול ולא מפסיק נווו כבר למה את לא שולחת???

ב"ה אני מקווה שהיום הזה עבר לך בשלום אני זוכרת יום כיפור אחד שהתחלתי בהקאה והוא היה רע ממש אני אמחלת לך לשנה הזו שתרצי להיות בריאה הרבה יותר מאשר לעבוד על עצמך שתהיה לך שנה טובה טובה :-) ובקשר לקור תשתי הרבה משקאות עם קינמון וזנגביל אלה הם תבלינים מחממים ומסייעים פלאים בהעברת תחושת קור

אני זוכרת שבבדיקות דם שאני עשיתי בתקופה האנורקטית שלי רק ראו אצלי מחסור בברזל, אבל לא דברים חמורים, למרות שהמצב שלי היה חמור. ואז חשבתי לעצמי יופי הבדיקות אומרות שהמצב בסדר אז שכולם ירדו ממני ואני אמשיך להרעיב את עצמי. מאוחר יותר שהתחלתי טיפול אצל דיאטנית קלינית שתעזור לי לחזור לאכול כמו אדם נורמלי. העלתי בפניה את הסוגייה- איך זה הגיוני שהבדיקות דם היו יחסית בסדר? והיא טענה שהגוף לא היה בסדר, אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל היא טענה שזה קרה להמון אנורקטיות שהיא מטפלת בהן שיוצאות להן בדיקות דם יחסית טובות...היא אמרה שלכאורה זה טוב, אבל הגוף פשוט יודע לחפה על עצמו, ואם הוא מרגיש מחסור במשהו אז הוא יכסה את זה על מנת לגרום לשאר המערכות לשרוד..אני לא ממש זוכרת איך היא הסבירה לי את זה ואני מקווה שאני לא מבלבלת אותך. אבל אם יצאו לך בדיקות דם טובות אולי תנסי לקחת כמה דברים בספק.. ותגשי לרופא שיניים....או לרופא שמטפל בחניכיים לשון ופנים הלסת..הגיוני שבגלל ההקאות שלך יש לך שם טרור....לי אישית זה קרה. ועוד משהו, אני לא יודעת אם גם לך זה קרה, אבל כדי לשמור על הטמפרטורה של הגוף בעת הרעבה, הגוף מצמיח יותר שיער....גם על הגוף, מין פרווה פלומתית שכזאת. המון בריאות, עדי

לא אשקר- מאוד הפחדת אותי עכשיו עם הקטע של השיניים...... אז מה בעצם לא היה תקין בגוף שלא ראית בבדיקות דם? בדקו לך בידיעה שיש לך אי אלו הפרעות אכילה?

אתם לא קולטים עוןד שעה ושתי דקות נכנס הצום (ב- 16:42) ואני חייב אבל פשוט חייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייב לצום פשוט אסור לי לאכול ולא בגלל שאני אומר את זה אלא בגלל ההלכה אתם אולי לא קולטים את זה אבל אני דתי וזה הצום הכי חמור שיש ופשוט אין שום היתר וגם לא למי שאנורקסי וגם לא למישתרצו לא לצום פשוט אין התר לאף אחד לא לצום המקסימום שיש להקל זה רק למי שממש אבל ממממממממממממממממממממש לא יכול לצום וגם אז הוא לא יכול לאכול כמה שהוא רוצה אלא רק 30 גרם כל 9 או 4 דקות (יש בזה מחלוקת בהלכה) וגם את זה צריך לשאול רב שמבין בזה (ולא כל אחד עם זקן שיודע מהם חמישה חומשי תורה ומי היה משה רבנו נחשב רב...) אתם קולטים מזה?????????? שאלתי רב מומחה (עם 10 קוים מדגישים על המומחה) שבאמת יודע בתורה ובהלכה והוא אמר לי שדבר ראשון הוא לא נתקל בכזאת שאלה אף פעם וגם לא בספרי ההלכה של הדורות הקודמים (זה אומר שבחיים השאלה הזאת לא הובאה לפני רב. חחחחחחח כנראה שאין אף אחד שהוא גם דפוק בראש כמוני וגם שהוא דתי) ודבר שני יש לי שתי אפשרויות לעבור את היום הזה: או שאני יצום עד שאני ירגיש שאני לא יכול יותר ואז אני יתחיל לאכול לשיעורין (זה כמו שאמרתי קודם, 30 גרם כל 4 או 9 דקות, 30 גרם זה קצת פחות מפרוסת לחם) או שאני פשוט אישן כל יהום אתם קולטים מזה??? הוא אמר לי שלמרות שהיום הזה הוא היום הכי קדוש בשנה והתפילוןת בו נורא חשובות (ואני לא יתחיל להסביר למה למי שלא מאמין) בשבילי עדיף לעבור את היום הזה בשינה כמה שאני רק יכול והכל רק כדי שאני לא יאכל כמובן שכל אחד הוא מקרה פרטי ובמיוחד בנושא הזה של צום ביום כיפור ואף אחד לא יכול להסתמך על הפסיקה הזאת ולפסוק לעצמו אלא צריך לשאול רב מומחה (עוד פעם דגש על המומחה) ולספר לו את כל צדדי הבעיה בקיצור אני לא יודע מה לעשות וכל דקה שעוברת אני יותר ויותר פוחד והכל בגלל הזריקה שהפסיכי שלי נותן לי בגללה אני מרגיש רעב ובגללה אני לא מסוגל לצום (ובגללה אני לא בתת משקל )-:) בקיצור שיהיה לכולם צום מועיל (לא צום קל כי אם מועיל, כי ביום כיפור צמים בשביל שיתכפרו כל העוונות בזכות התענית לכן אומרים צום מועיל = שהצום יועיל לכיפור העוונות) ועד כאן השיעור ביהדות אז נשיקות לכולם ובעזרת ה' אני יתפלל על כולכם שתהיה שנה הרבה יותר טובה מכל הבחינות

מקווה שעבר עליך צום מועיל שיתחיל שנה טובה ובריאה. שמור על עצמך.....

ב"ה בכל אופן אני החלטתי שאני כן צמה אבל זה לא היה חכם לצום עם תרופות ועוד לקחת אותם על קיבה ריקה...הרגשתי ממש רע מי שלוקח תרופת, יש לזה אישור, אני דיברתי עם רב והוא אמר לי שאני בכלל לא אמורה לצום אם אני לוקחת תרופות כמו שאני לוקחת והבנתי שגם אתה על תרופות. ויש דבר כזה שנקרא פיקוח נפש ואם קורה לך משהו אתה רשאי לשבור את הצום. בכל אופן אני מקווה שעבר לך בשלום, אני רק עכשיו מתאוששת מהסחרחרה שלי. ושתזכה להרבה ימים של ברכה ואהבה ב"ה שתהיה שנה נפלאה ובאמת גמר חתימה טובה טובה :-)

ואני מאחלת לכולם גמר חתימה טובה...ולמי שצם אז צום קל..... וסליחההההההההה על הכללללללללללל אוהבת מעיין

ב"ה לפני הכל זה הכי חשוב שמרי עלייך :-)

אין לי על מה לסלוח לעצמי...נראה לי...

בבקשה שמישהו יעזר לי אני לא רוצה להיות אנורקסית אבל אם אני אוכלת אני מרגישה ממש נורא אני פוחדת להשמין !!!!!!!!! היום נשקלתי אצל הרופאה ונראה לי שהשמנתי ואני בדיכאון בגלל זה ... פליז עזרו לי!!!!!

ב"ה את כמעט לא מספרת אבל אם יש לך מצוקה גדולה סביב הנושא הייתי מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית ולעשות עם עצמך איזושהי עבודה עצמית כדי שבמהרה בימים תוכלי להרגיש טוב עם עצמך ושזה לא יהיה תלוי במשקל שלך או בדימוי הגוף שלך להשגת תחושת ערך ומוצלחות ולשם כך יהיה עלייך לעשות עבודה עם עצמך וזה מסוג התרגולים שיהיה כדאי לעשות אצל פסיכולוג טוב. אני אשמח אם תספרי לי קצת יותר האם אי פעם הוגדרת כמי שיש לה הפרעות אכילה האם אי פעם טיפלת בעצמך או שרק פנית להרזייה איך את רואה את עצמך וכמה זמן זה מלווה אותך מה הסיבות שלך שמחמירים את ההתעסקות במשקל ובמראה, נסי לחשוב ולזהות, את לבטח תגלי שזה בכלל לא קשור במשקל או לצורך העניין ברזון... בכל אופן, לא ניתן לטפל בזה קוסמטית ואם יש בעיה ורק את תוכלי להעיד עליה, יהיה עלייך לפנות לייעוץ כלשהו, הכי אחראי לעשות וגם יעיל לשם כך התכווני לכך כי זה תלוי ברצון שלך ובהבנה שיש לך בעיה סביב הנושא, רק הם יעזרו לחיפוש שלך למצוא עזרה מתאימה עבורך בהצלחה שתהיה לך שנה נפלאה תאהבי את עצמך, כי את שווה את זה למדי לקבל את הגוף שלך, הוא פה בשביל לשרת אותך שמרי עלייך וספרי קצת יותר :-) הילה

קראתי את מה שכתבת ורציתי להודות לך על העזרה. ותראי אין לי מושג אם יש לי הפרעות אכילה או משהו בסגנון אבל היועצת בביה''ס שלי אמרה לי שאני צריכה ללכת לפסיכולוג וגם לדיאטנית . בערך עוד יומיים אני צריכה ללכת לעשות בדיקות דם כדי לבדוק את מצב הגוף שלי , אם הוא לא נפגע מהדיאטה החריפה שעשיתי.יש לי את הבעייה הזאת בערך משנה שעברה שאני וחברה שלי החטנו לעשות דיאטה ביחד והיא כנראה לא לקחה את זה ברצינות , אבל אני לקחתי את זה ממש ברצינות ולאט לאט כל דבר שהכנסתי לפה חשבתי ואני עדיין חושבת אם כדאי לי לאכול את זה ואם אני לא ישמין מזה וזה ממש סיוט. ואם אני אוכלת קצת יותר ממה שהקצבתי לעצמי לאותו יום אני ממש בדיכאון בגלל זה. והסיבה שלי שאני מתעסקת במשקל כל כך ובמראה זה רק בגלל שאני רוצה להרגיש עם עצמי יותר נוח ולהיות רזה , ובמיוחד עכשיו שאני חושבת שהשמנתי ואני ממש מדוכאת בגלל זה.ואני יודעת שאני צריכה ללכת לפסיכולוג אבל לבינתיים אני מרגישה ממש רע וזה הורס לי את החיים אין לי חשק לעשות כלום ואני כל היום עצובה . ואני פוחדת שבגלל זה אני לא יצליח בלימודים ויהיו לי ציונים ממש גרועים . מקווה שתוכלי לעזור לי....

כנסו ללינק הזה http://sil-forum.com/amirs_5/sorry/sorry.php?nick=%E3%F0%E9%E0%EC%E4 באהבה דניאלה צום קל:-)

http://sil-forum.com/amirs_5/sorry/sorry.php?nick=%EC%E9%F0%E5%E9 באהבה רבה רבה לינוי צום קל וגמר חתימה טובה!!! דנדני אם את יכולה כנסי למסנגרר.. אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

איזה חמודה

ב"ה טוב האמת שגם אני מצטרפת אפילו שנסגרו ספרי שמיים עד לשנה הבאה אבל לא אכפת לי אם פגעתי במישהו מכם ואני מניחה שזה קרה לא פעם מפאת הכוונות הטובות שלי שאולי לא התאימו לחלק מכם, אז אני מתנצלת, דורשת בשלומכם ורוצה בטובתכם שתזכו להרבה ימים של ממשות ושמחה ואהבה עצמית. . שתהיה לכם שנה טובה נפלאה ממש והרבה ימים של ברכה, שמחה ולב טהור ושקט :-) הילה

ובמשך כל השעה של הפגישה ניסיתי לשכנע אותו להוריד לי את הזריקה המפגרת שהוא נותן לי (ריספרידל קונסטה) היא אומנם עוזרת מאוד ומאז שהוא נתן לי אותה חיי השתנו מן הקצה אל הקצה (יש כזה שיר...) אבל אמרתי לו שאני כבר 6 שנים אנורקסי ואין לי שום בעיה לצום כמה שאני רוצה ומאז שהגעתי אליו והוא התחיל לתת לי אתל הזריקה אני לא מפסיק לעלות במשקל אמרתי לו שאם הוא לא יפסיק לי את הזריקה אני יפסיק לבוא אליו ואימתי עליו בעוד כל מיני איומים עד שבסוף הוא הסכים להוריד לי באופן חד פעמי במינון של הזריקה וחוצמזה הוא החליף לי את התרופות עד עכשיו לקחתי לוסטרל 100 ורסיטל 60 ועכשיו הוא החליף לי אותם לפרוזק 60 והוא אמר שזה אמור להוריד לי את התאבון הוא לא הסכים בשום פנים ואופן להוריד לי את הזריקה והתוכחונו על זה שעה שלמה כי הוא אמר שאין לו תחליף לזריקה ואם הוא יוריד לי אותה אני יחזור להיות אנורקס אז אמרתי לו, נו, זה מה שאני רוצה!!!! הוא אמר לי אני יודע.... (-: בסוף ויתרתי לו והוא הבטיח לי שתוך חודשיים אני ירד 9 קילו עם השינוי התרופתי הזה שהוא עשה לי אם אני לא ארד וואי וואי וואי מה אני יעשה לו וואי וואי וואי ........ ממש צרחתי עליו אתמול שאני לא מוכן יותר לקבל את הזריקה! אני ממש מתביש להגיד כמה עליתי בחמש חודשים האחרונים מאז שהגעתי אליו בגלל הזריקה הטיפשית הזאת יקח לי עכשיו חצי שנה להוריד את כל מה שעליתי 25 קילו בחצי שנה זה קצב די איטי אבל אני מקווה שאני יצליח לעמוד בזה דייייייי נמאס לי כבר חוצמזה היה צריך להיות לחי היום אימון בחדר כושר אבל מזההההההההה אין לי כוח אז לא הלכתי וזה אומר שאני לא יתאמן השבוע 3 פעמים אלא רק פעמיים וזה גם מעצבן אותי כי אני מקפיד כבר המון זמן על 3 פעמים ולא וויתרתי לעצמי המון זמן ואני פוחד שאם עכשיו אני אתחיל לוותר לעצמי מי יודע איפה זה יגמר... חוצמזה היום היה לי יום גרוע בעבודה כי הרכבנו אופניים חדשות (לפני יום כיפור יש המון לחץ) והעובד השני עבד יותר מהר ממני ולא משנה כמה מהר ניסיתי לעבוד הוא פשוט הספיק יותר ממני וזה ממש הרגיז אותי אז נכנסתי ללחץ והתחלתי לעבוד באובססיביות של "להספיק להספיק להספיק ולהספיק) ועצבן אותי שאני לא משיג אותו ולא רק שהייתי עיף פיזית - גם המוחל שלי היה עיף כי כל הזמן הייתי בלחץ וכל הזמן חשבתצי באובססיביות שאני חייב להשיג אותו מחשבות של OCD...... ת'אמת שכבר המון זמן לא היה לי את המחשבות האלה מאז הזריקה והעליה במשקל.... חכו חכו .... אני עוד אראה לפסיכי הזה !!! אני ירד וירד וירד וירד וירד עד שלא יראו אותי!!!!! עד שהדופק שלי יהיה 20 והסוכר שלי יהיה 40

אני לא מבינה איך הוא מאפשר לך ירידה במשקל...איזה מין טיפול זה? מצד אחד זה נראה לי הגיוני כי עדיף שהמטופל יהיה רגוע, אבל זה נראה כאילו הוא ממש משתף איתך פעולה.... חבל שלא הצלחת למצוא את האיזון של פעילות גופנית+תזונה נכונה לירידה במשקל. עם דופק 20 במנוחה וסוכר 40לא תצליח להתאמן..אבל במחלקה הגריאטרית ישמחו לקבל אותך:) דיי תחשוב על הספורטאי שבתוכך, אתה הורג אותו. גמר חתימה טובה

את לא מבינה איך הוא מסכים לשתף פעולה איתי???????? זה הוא גרם לכך שאני יעלה כל כך הרבה!!!!!!!!!!!!!!!!!! וחוצמזה הצבתי לו אולטימטום, אמרתי לו שאם הוא לא עושה משהו אני מפסיק את הטיפול וחוצמזה הוא אמר לי שהוא לא מטפל בי בניגוד לרצוני אז אני רציתי לרדת 25 קילו אבל בסוף עשינו פשרה על 9 לא נראה לי שהוא נכנע לי.. יותר נראה לי שאני נכנעתי לו אבל אחרי שאני ירד את ה9 קילו האלה אני לא מתכנן להפסיק ואמרתי לו את זה, אבל הוא אמר שאם אני ימשיךל לרדת זה לא יהיה במסגרת הטיפול שלו הוא לא עד כדי כך טיפש לשתף פעולה איתי

איזה ייאוש .עד שאני מנסה להבריא ולעזור לעצמי אני יושבת לבד בחדר מחשבים במחלקה ורוצה לחתוך את עצמי.איזה דיכאון,איזה ייאוש.למה זה קורה לי?המחשבות הרעות שוב חוזרות לי.אני רוצה לרזות עוד ועוד.יום כיפור מתקרב ואני רוצה לצום כדי להרגיש את התחושה הטובה של צום.שמישהו יענה לי.אני יוצאת הביתה בכיפור ואני חוזרת רק יום שישי.ד"ש למעיין ואני חולה עליה.הלוואי שהיא תבריא כבר.אלוקים תשמור עליה אני לא רוצה לאבד אותה היא החברה הכי טובה שיש לי ושתינו מבינות אחת את השנייה

היי נישמתייייייייייייייייייייייייי. גם אני חולה עלייך ואני רוצה כאן לפני כולם שתבטיחי לי שאת לא פוגעת בעצמך.. אל תיגרמי לי לסבול יותר מימה שאני כבר סובלת תגרמי לי לחייך ולא לבכות. אני תמיד אהיה איתך אל תידאגי אני לא ימות כל כך מהר למרות שאני רוצה. מעיין.

ב"ה טוב, אולי תראי את זה אני מקווה שהיה לך צום קל וששמרת עלייך ושזה באמת עבר בשלום ואני מקווה שאת בטוב אפילו שאנחנו יודעים שמאוד קשה ורע לך אני מבטיחה להתקשר במוצ"ש עד אז, החזיקי מעמד תעשי לעצמך טוב ושמרי עלייך ו.. אם לא אראה ממך הודעה אז שתהיה לך שבת שלום ושנה טובה טובה הרבה אהבה :-)

יש לחברה שלי תינוקת בת 5 חודשים בפגיה היא עדין צורחת חמצן במינון נמוח ויתכן שבקרוב ישחררו אותה הביתה הבעיה העיקרית שהילדה יונקת מבקבוק 30 סמק ולא מוכנה לאכול יותר בלילה נותנים לה בזונדה והיא מצליחה לעקל 90 סמק ללא שאריות יש לצין כי אחיה התאום אוכל 90 סמק הילדה עולה יפה במשקל והאחיות בפגיה לא מסכימות להורים להאכיל את הילדה בכוח או בנדנודים או בשירה אך כבר תקופה שהילדה לא מוכנה להעלות בכמות האוכל והאחות הראשית לא מוכנה לשמוע באצת האמא לנסות להחליף את סוג המטרנה אודה לך בעים תוכלי ליעץ לי כיצד לעזור להורים חסרי האיצות בתודה מראש דפנה

ב"ה האמת שאין לי מושג מה עושים במצבים כאלה אני מציעה לך לפנות לפורום של בלה אגמון ולשאול, היא תדע לענות לך גמר חתימה טובה ורב בריאות, שמחה וברכה :-) הילה

היי הילה, ורד אמרה לי שהיא מאוד רוצה להיפגש איתך שוב והייתי שמחה להיצטרף ( אם זה אפשרי ). אם כן תהיו איתי בקשר. תודה מעיין

ב"ה מה שלומך.? אני אדבר עם ורד היום בערב ונראה מתי אפשר.. הרבה אהבה וגמר חתימה טובה :-)

היי הילה.. אני משתדלת להיות בסדר למרות שזה מאוד מאוד קשה. דר' גור שלח לרופאה שלי מכתב והוא מבקש שאני יגיע לאשפוז ואם לא אז שאני ילך לפסיכיאטר ואני לא רוצה, מה אני יעשה??? אין לי כוח אליו.. אני מקווה שאני יצליח להגיע כשתבואי לורד. גמר חתימה טובה וצום קל ( אם את צמה ) אוהבת, מעיין.

היי דניאלה, אני עסקתי בספורט תחרותי מילדות ופרשתי לפני הגיוס כרגע אני מדריכת חדר כושר ומאמנת אישית שעדיין מתנדנדת פה ושם עם ההפרעות העתיקות יום שלי. הילונית, מי בדק אותך? רופאה רוסיה? שכחתי את שמה...בכול מקרה תעדכני אותי אני חזרתי משני אישפוזים בבית חולים מאיר...בלוטת הלימפה שלי מדולקת וקשה לי לאכול אז חיברו אותי לזונדה. מעבר לזה שאני לוקחת עכשיו 2000 גרם אנטיביוטיקה ביום. אני כ"כ מודה לאלוהים שהפסקתי להקיא בזמן....אחרת הדלקת הזאת הייתה יותר נוראית. אני כבר שבוע לבד ..מחשבות עם עצמי...נחה המון ושותה ליטרים של מים....והבנתי כמה הבריאות חשובה, והרגשתי צורך להכנס ולהזכיר לכם את זה.... קניתי עכשיו ספר מדהים שנקרא"מבוזבזת" סיפורה האמיתי של נערה בלומית אנורקסית שהגיעה למשקל 23 קילו...400 עמודים של הזדהות. שקראתי את זה, הבנתי שעדיין לא החלמתי, אבל נזכרתי שגם כאן בפורום יש המון נשמות ששקועות בבוץ יותר עמוק ממני, ואני רוצה לחבק אותכם ולהוציא אותכם מזה..בבקשה תקראו את הספר, אני יודעת שלא בטוח שהוא יעזור לכם, אבל פשוט תקראו.... גמר חתימה טובה, עדי עם הכוכבית:)

עדי,אני שמחה לשמוע שמשהו בתוכך התעורר אחרי שנים.זה תמיד טוב ורע גם יחד שחוויה כזאת שאת עוברת גורמת לך להארה.איך את מרגישה עכשיו?לכמה זמן נתנו לך אנטיביוטיקה ואיזה סוג?יש לי פשוט משהו להציע לך לגבי האנטיביוטיקה,שאני נטלתי בימים שלקחתי אנטיביוטיקה,כדי למנוע בעיות במערכת הנשי.וזה טבעי לחלוטין ללא מרשם רופא-הרופאה שלי המליצה עליו.אם תרצי אתן לך את השם-כמובן שאת עצמך תיוועצי עם הרופא קודם שתטלי. שתהיה לך המון בהצלחה.הלוואי ולכולן תכנס לאט לאט נכונות כזאת נעה

ב"ה אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב, זה ממש מדאיג ומסוכן, אולי זה יחזק אותך להימנע כמה שיותר מהקאות בעת הקרובה. בכל מקרה אנטיביוטיקה זה לא דבר בריא וכמו שנעה אמרה מאוד חשוב ומומלץ לקחת כמוסות טבעיות של אסידופולוס, כי ידוע שאנטיביוטיקה הורגת את החידקים הטובים וזה יכול לעשות בעיות אחרות לכן חשוב לקחת את החיידקים האלה כדי למנוע עוד הסתבכויות לא רצויות. עדיף שתשאלי את הרופא שלך אבל זה נקרא אסידופולוס, את בטח יודעת מה זה. תעדכני מה קורה איתך ואני שולחת לך רפואה שלמה והרבה בריאות יפה שמרי עלייך. לגבי מבוזבזת אני חושבת שזה הספר הכי מזעזע שקראתי אי פעם בדיעבד לאחור כשייתי חולה והאמת שהוא די דרדר אותי ודווקא אצלי גרם ריאקציה הפוכה, רציתי בעקבותו להידרדר יותר ואל תשאלי אותי למה אבל כמו שאת הזדית גם אני אבל אם זה יעזור לך לעזור לעצמך אשריך. לגבי עוד לא קיבלתי את התשובות, אני אעדכן אותך כבר למייל, בכל מקרה לא נראה לי שהאחות הזו הייתה רוסיה ואני מקווה מאוד שהתשובות תקינות. שמרי עלייך הרבה אהבה :-) הילה

הילה זה מדהים..גם אצלי זה גורם להתדרדרות...ההםרעות אכילה האלו מדהימות...העברתי כמון חודשים שלווים בלי השטויות האלה ובום הכול חוזר בלי אזהרה...פשוט מדהים... אגב יש ספר גם לא פחות מזעזע מזה, דווקא של בחורה ישראלית, קראתי אותו בצבא, הכול מפורט, הבחורה בולימית רצינית, לא זוכרת איך קוראים לו, אבל יש ציור פסיכודלי על העטיפה....מצליחה לזהות?? תמיד חשבתי לכתוב ספר עליי אבל רק הישיבה על הכיסא וההתמודדות עם הדברים על גבי הנייר גרמו לי לבכות ולנטוש. הילה ודניאלה, אני נוטלת 2500 מיליגרם רפאפן ביום וכבר התחילו לי תופעות לוואי...כול העור שלי בפנים מתקלף וגם בקרקפת ויצאו לי פצעים בפנים בגלל זה (אבא שלי רופא עור והוא איבחן את זה) אני מתה שזה יעבור כבר

הילה,זאת שוב ורד.הייתי רוצה שתצרי איתי קשר או בטלפון או שתבואי שוב לבקר אותי.יש לנו על מה לדבר.את פשוט לא עונה לי,לא במייל ולא בפורום.אנא דברי איתי דחוף בבקשה.תודה רבה יום טוב ורד

ב"ה זו הכתובת הנכונה [email protected] נשתמע מחר... :-) נשיקות

תזכירי לי מה האימייל החדש שלך?

ב"ה [email protected] ערב נעים

ב"ה טעיתי תרשום COM במקום CO.IL

היתי היום בחדר כושר ושוב עליתי במשקל עליתי קילו וחצי ואני לא יודע איך זה אני לא אוכל כמעט כלום מקסימום 1700 קלוריות ליום וזה כלום בשבילי כי אני גבוה וכמעט אין לי טיפת שומן בגוף (5.5% שומן) והרוב שרירים וזה לא שאני בא להשוויץ או משהו כזה אבל ידוע ששרירים שורפים הרבה יותר קלוריות משומן אז משיהו מוכן להסביר לי איך אני עולה אוףףףףףףףףףףףף אני חייב לרדת אם אני ארד 20 קילו אני אהיה מרוצה אז אני אראה רזה אחחחחחח אני מפנטז איך אני יהיה 20 קילו פחות.... אתם יודעים מה? אפילו 25 יותר טוב

למרות שאין לך כמעט שומן אולי זה מסת שריר שעלתה, או שאין סיכוי? בכל מקרה שולחת חיבוקים מעודדים!

ב"ה זה בד"כ מה שקורה כשמסת השריר עולה...

אמש אמרתי רוקנתי ליבי לפנייך וצפיתי כי אשמע מימך ייעוץ , מילה מחזקת ומבינה ,,, וכלום. אי מגיעה הבייתה מחכה לשעה שבה אוכל לכתוב מבלי שאף אחד יפריע לי ואני מוצאת כי את לא ענית לי ... היה חשוב לי לשמוע את מילתך תגובתך תמיכתך.

ב"ה עוד טיפה סבלנות יפה :-)

ב"ה ריגשת אותי שיהיה לך רק טוב וליל מנוחה :-)