פורום הפרעות אכילה - תמיכה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
4268 הודעות
3148 תשובות מומחה
הפורום נסגר
01/08/2005 | 16:06 | מאת: דלוש

אני כבר כמה שנים אחרי החלמה אך אין כזה דבר החלמה מלאה. מרגישה שהסימפטום עבר , אך הבעייה השורשית נשארה. מבולבלת...

01/08/2005 | 17:59 | מאת: לינוי

איןןן דבר כזה החלמה מלאהההה?!?!?!?!?!?!?!? איך יצאת מזה אז?!?! אני ישמח לדעת:) אגב עם בזמנוו לא טיפלת בבעיה השורשית אלה רק בבעיה ההתנהגותית אז אולי זה מה שגורם לך להרגיש כך!!! תחשבי על זה!!! המשך יום טוב:) לינוי

01/08/2005 | 19:33 | מאת: שיר

את נשמעת במצב דומה אלי... אני אשמח מאד לשמוע עליך. תכתבי...מה שעולה לך בראש. את לא צריכה לפחד פה מכלום הפורום הוא מקום מאד משוחרר. אני חושבת שהגעת למקום הנכון... בכל מקרה ברוכה הבאה ובהצלחה במסע שאת יוצאת אלייו כאן.. שיר

01/08/2005 | 23:21 | מאת: מולאן

חשבתי שכבר לא.. מה מבלבל אותך ממושש?.. במה את מרגישה שאת עוד נלחמת?.. מה עוד לא לגמרי מאחורייך דברי איתי בשביל זה אני פה!!! לילה טוב'ששששששש

01/08/2005 | 23:19 | מאת: מולאן

בא לך לספר קצת יותר..?

אני והרבה אחרות הוכחה חיה וקיימת לכך! כדי שזה יקרה חייבים לטפל בשורש כדי לטפל בשורש צריך הרבה מוכנות, כי זה פרוייקט לא קל. אני חייתי לפרקים לעיתים בלי סימפטום אבל עדיין ידעתי שאני חולה אפילו שהתעקשתי להחריז בפני כולם "זהו! אני בריאה" אבל בראש שלי זה היה וזה מה שהפיל אותי כל פעם מחדש וזה באמת רחוק מלהיות החלמה. הרגע שהחלמתי, היה וויתור, היה החלטה שבו אני אמרתי לעצמי שאני לא חיה יותר את חיי באופן הזה אני הייתי בת 27 כשזה קרה, עדיין חולה אבל רק אז הייתי מוכנה להעיף את זה מהבמה של חיי, ברגע שהבנתי מה זה נותן לי, מה זה נותן לי להיות שם ולמה אני שם מלכתחילה. הייתי שם כי לא רציתי לחיות ואם אני לא רציתי לחיות אז בשביל מה להתחייב לחיים בעצם?המחלה הייתה תירוץ למה לא להתחייב לחיים, היא נתנה לי תמיד את הסיבות למה החיים שלי כל כך גרועים ולמה לא כדאי להתאמץ יותר מידי כדי לשנות אותם. אלה היו המניעים שלי אני מניחה שאצל כל אחד זה שונה אבל ברגע שהבנתי את זה חוויתי כאב מאוד גדול שנה של אבל מוחלט שאני עומדת להעיף את זה מהחיים שלי, איך אני יהיה בלי זה? מי תהיה הילה?? ומה תהיה הזהות שלי??.. מבחינתי הזהות שלי הייתה המחלה ואהבתי את הילה האנורקסית שנאתי את הילה הבולמית, תמיד שמחתי שהייתי גרועה בלהיות בולמית כי אף פעם לא הצלחתי לזלול כמו שהטירוף בעיני רצה, זה חיזק תמיד את החלק האנורקטי שבי וזה תמיד גרם לי לרזות ולהשאיר את הזהות הצנומה שכל כך רצתה להיעלם מהחיים, הייתי גאה בזה וזו הייתי לי לתעודת הזהות שלי לא יכולתי לראות את עצמי בלי זה גם אם לא תמיד השגתי את הרזון באותה מהירות שרציתי אני אהבתי את המחלה שלי לא רציתי להיפרד ממנה אבל ידעתי שאני מוכרחה כי היה בי חלק שמאוד רצה לחיות, הבנתי את זה לאור כל מה שאני העזתי לעשות בחיים שלי למרות הכל, זה גרם לי להבין שאם לא הייתי רוצה לחיות לא הייתי עושה אותם מלכתחילה ואז הבנתי שאני רק בפחד איום אבל אני לא באמת רוצה למות בניגוד למה שחשבתי, לראות את זה היה סיוט, מאותו רגע אני לא נרגעתי מרוב בכי אבל זה חיבר אותי אחרי שנה של עיכול מוחלט של עצם הרעיון שאני מאפשרת לעצמי לחיות בלי זה הגעתי לשלב המעשה שבו התחלתי ליישם הרגלים חדשים מתוך מה שכבר ידעתי כל השנים, מה עושים כדי לצאת מזה ולאט לאט זה קרה אבל זה קרה גם הרבה בזכות הטיפול שקיבלתי, אני מוכרחה לציין שקיבלתי ואני מקבלת טיפול מדהיםוזה שומר עלי. כך שאני די חולקת על האמרה הרועשת שלא יוצאים מזה באמת כי אני חיה היום ללא זו הצרה ואני גם לא חושבת על זה, אני יודעת בוודאות מוחלטת שזה נגמר. דלוש ושיר יקירות ואהובות אני מציעה לכן לחשוב יחד איתי מה באמת משאיר אתכן שם אפילו במחשבות, מה זה נותן לכן, מה יש בזה וממה אתן מפחדות אני חושבת שלשים את זה במילים זה כבר חצי דרך החוצה מעבר לזה יש דברים שהזמן חייב לעשות את שלו הרבה סבלנות זה עוד יגיע עוד תראו... באהבה רבה :-) אני

02/08/2005 | 22:44 | מאת: מור

הילה אני ממש מקנאה שאת לגמרי נקייה! רציתי לדעת איזה טיפול קיבלת והאם תרופתי?

31/07/2005 | 22:15 | מאת: שיר

כתבתי לכן למטה כנראה לא ראיתם.. בכל מקרה כתבתי למולאן מייל. אני מחכה לשמוע מכן.. אוהבת שיר

01/08/2005 | 23:18 | מאת: מולאן

דאמטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט! שונאת תמחשב הקשיש הצולע הבלונדיני הזה!!!!!!!!!!!! איזה דפוק שיר רק עכשיו אני קולטת שזה לא שלח וכתבתי לך דווקא הרבה מקודם איזה עצביםםםםםםםםםםםם! אוף טוב אז לי לא כתבת למטה נכון?. כתבת בטח לדניאלה התכוונת ובקשר למייל אני לא יכולה להכנס אבל עכשיו אולי יש מצב אני יבדוק.. כי דיברתי היום עם התמיכה התכנית.. אוף.. אני מתה עלייך! וכתבתי לך הרבה מקודם זה שאני אוהבת אותך ועוד יותר אוהבת לדבר איתך וצריכה אותך אוף! טוב אל תעלמי עוד מאמי אני יתחרפן אם תעלמי לי עוד פעם את חסרה לי גם ככה קשה לקבל ממך יחס פעם בשבוע עסוקה הבנתי בסדר אבל מה איתי?! מה אני עז.? תתחשבי קצת יש עוד אנשים שצריכים אותך חוץ ממך ..! לילה טובו'ששששש אוהבתתתתת!

31/07/2005 | 22:02 | מאת: סנופית

הילונת... יש לך מייל ממני... מחכה לתגובה מהירה... אלפי תודות

:-( אם תשלחי שוב אני יענה לך רק מחר אני עוד מעט יוצאת ואני חוזרת רק מחר יש לי הופעה היום אני מקווה שאת בסדר אם לא אני שולחת לך מליון חיזוקים וחיבוקים ועוד יותר והמון המון אהבה :-)

02/08/2005 | 21:43 | מאת:

קיבלתי את המייל שלך ואני כבר ניגשת לענות לך אני מקווה שאת יותר טוב וכבר מעכשיו אני מקווה בשבילך אני חושבת שאסור לך לזרוק שום דבר לעזעזאל צריך לתת אמון כי אחרי הכל אנחנו לא תמיד יודעים לאן זה מוביל ולעיתים עובר זמן רב מאוד עד שאנחנו מקבלים באמת תשובה גם כשכל הדרך הזו נסתרת ולא ברורה ושום דבר ממנה לא נראה שמוביל לגאולה. כל שיתוף פעולה שלך מעיד על נכונות ועל רצון אם זה לא יהיה, שום טיפול לא באמת יצליח שום דבר לא יצליח כדי שמשהו יצליח אם בכלל, חשובים רצון, כוונה, נכונות, אמונה והרבה סבלנות והתמדה אם אנחנו עושים משהו למען מישהו אחר ואנחנו לא באמת מוכנים לזה עדיף מראש לוותר, כי זה לא ילך וזה נועד להיות כושל. אני ירחיב לך עוד מעט המון אהבה יפה :-)

31/07/2005 | 16:36 | מאת: לי

למי שיכולה לעזור ! אחרי כחצי שנה בה עשיתי דיאטה די קיצונית וירדתי כ 10 ק"ג , בחודש האחרון אני שמה לב שאני כבר לא יורדת במישקל וזאת בלי שהוספתי כלום לתפריט היומי שגם ככה מועט , הדבר מייאש אותי כי אני אוכלת ממש מעט ולא מצליחה יותר לרדת , אני עושה ספורט ובכל זאת "תקועה " , הדבר מעסיק אותי כל היום וגורם לי דיכאון האם מישהי יודעת מה יכולה להיות הסיבה לכך?

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2005 | 07:47 | מאת:

אני לא יודעת אם כתבת כבר בפורום הזה בכל אופן זה לא מפתיע אותי, לשם ידע כללי, אחרי זמן ממושך של דיאטה שהיא לא מאוזנת ושאפילו יש בה אלמנט של הרעבה + פעילות גופנית אינטנסיבית, מה שקורה הוא שאת משבשת לעצמך את כל חילוף החומרים בגוף, שריפת האנרגיה אינה ממצאת את עצמה באופן יעיל מפני שאת לא מקבלת מספיק כדי לשרוף, יותר מזה את אוגרת, הגוף מנפח את עצמו בנוזלים כדי להתקיים, אחכ הוא לוקח את מה שנשאר מהשרירים ולכן אחרי זמן רב באופן הבלתי מאוזן הזה את פשוט נתקעת באותו משקל ואפילו משמינה, או שכן או שלא. התנאי לאזן את המצב הזה הוא להעלות בכמות המזון שאת אוכלת בואי נאמר כ 1800 קלוריות ליום במצב שבו את לא עושה פעילות גופנית,במצב שכן, מינימום 2000-2500 קלוריות, רק אז את אפילו תרזי, כי נכון להיום הגוף שלך עובד על ריק, לכן הוא אוגר ולכן את גם לא יורדת.. דרך אגב, את בטוחה שאת צריכה להמשיך לרדת??? אני ממליצה לך דחוף לפנות לדיאטנית ולעשות דיאטה אם בכלל באופן מבוקר בלבד ובפיקוח רפואי בלבד!! כידוע לך דיאטה שהיא אינה מאוזנת ושיש בה הרבה מאוד אי קבלה עצמית יכולה חס וחלילה חס ושלום במקרים מסויימים להוביל אותך לאנורקסיה, בולימיה וכל ווריאציה אחרת של הפרעות אכילה, להסתיים במוות את באמת רוצה את זה??.. אי אפשר לרזות מארוחה אחת ביום, לאיזושהי תקופה כן, אחכ כשהגוף מבין שהוא לא מקבל את מה שהוא צריך הוא מתחיל לתקוף וזה לא בריא לנפש שלך שלא נדבר על החיים שלך. אני מאחלת לך בהצלחה תגשי לטיפול בהקדם המון אהבה יום טוב :-) הילה

31/07/2005 | 14:06 | מאת: אלינור

מה שלומך היום? נו... איך המרגש יום לפני השוס הגדול?? ועניתי לך. יש לך מייל ממני... רק תבדקי אם הגיע. הילונת, שיהיה לך ב-ה-צ-ל-ח-ה מחר !!!! אני מחזיקה לך אצבעות!! אוהבת! :-) אני.

31/07/2005 | 14:25 | מאת: לינוי

גם אני מחזיקה לך אצבעות מדהימה אחת!!! איזה כיף למי שיראה אותך:) בהצלחההה...... אוהבת המוןןן המוןןן המוןןן המוןןןןן לינוי נשיקות וחיבוקיםםםםםםםם :)

31/07/2005 | 16:25 | מאת: מעיין

מה יש לה היום??????????? אני לא יודעת על כלום............

31/07/2005 | 16:53 | מאת: מולאן

לא היום מחר! הופעה שהיא עבדה עליה הרבה זמן תשאלי אותה אם את רוצה לדעת יותר.. מה שלומך היום..? איך את מרגישה?... אני פה! עם מחשב קשיש אבל אני עדיין פה..

31/07/2005 | 16:58 | מאת: מולאן

לא היום מחר! הופעה שהיא עבדה עליה הרבה זמן תשאלי אותה אם את רוצה לדעת יותר.. מה שלומך היום..? איך את מרגישה?... אני פה! עם מחשב קשיש אבל אני עדיין פה..

02/08/2005 | 22:48 | מאת:

היה מדהים! כייף לי! אני שמחה כל כך !!!! פשוט חוויה!!! והיה קהל מדהים לא ישכח את זה אף פעם הרבה אנשים מכל הביקרות בחרו להגיד לי שהשתניתי והתרכחתי, זה היה בשבילי הסימן שהצלחתי לזכור מי זאת אני בתוך כל בלגאן שהיה, שאני אחרת ושזה מתקבל בברכה כנגד כל הסרטים ההזויים שהיו לי במוח, מה כביכול אנשים חושבים עלי. חייכתי כל כך הרבה, זה כל כך לא אופייני לי, לחייך כשאני רוקדת אז קיבלתי הרבה מתנות שאני לא ישכח אין כמו שמחה אמיתית המסקנה שלי להינות מכל רגע ממש התעקשתי על זה ונראה לי שזה מה שהפך את זה לכל כך מיוחד בשבילי תודה על האיחולים אני בטוחה שזה היה מזל טוב לכולנו כולנו הינו ממש טובות תודה :-)

31/07/2005 | 11:43 | מאת: דניאלה

רציתי לדעת מה אתכן המון זמן לא כתבתן מעניין אם אתן רואות איפה אתן נמצאות... שלכן דניאלה

01/08/2005 | 07:51 | מאת:

יום טוב

31/07/2005 | 10:51 | מאת: רות

ולא אני לא לוקחת גלולות בכלל אף פעם

31/07/2005 | 11:42 | מאת: דניאלה

היי מתוקה קראתי את ההודעות שלך יש תרופה בשם טופמאקס זה לא הורמון אבל זה גורם להפסקת הבולמוסים לא ניסיתי את זה אני נגד כימיקאלים בגוף.. כל האכילה כפייתית אני חושבת זה משהו שצריך להתמודד איתו אבל תבררי על הטומפקס תראי אוולי זה יכול לעזור ... שלך דניאלה :-) יום נפלא

01/08/2005 | 07:51 | מאת:

אל תקחי אף פעם

31/07/2005 | 10:49 | מאת: רות

תודה על התשובה המהירה , עשיתי בדיקות דם והכל בסדר , אולי לא בדיוק בדקו את מה שצריך להפרעת האכילה שלי , לכן שאלתי , אבל מה שקורה לי בגוף וגם במחזור פיתאומי שלא נפסק , גורם לי לחשוב שיש לי איזה הורמון מסויים לקוי בגוף , שלא היה כלול בבדיקות שנתנו לי . בכל מקרה ברור שאנסה לברר עם הרופא , רציתי רק לדעת האם ידוע לכם על משהו מסויים שצריך לבקש בדיקה בו , תודה

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2005 | 07:55 | מאת:

אני מציעה לך לגשת לנטורופטית מוסמכת, כי הבעיה שאת מתארת לרוב מאוד קשה לעלות עליה דרך רפואה קונבנציונאלית ודווקא דרך דיאטה סינית או נטורופטית אפשר לעלות על הרבה מאוד דברים וגם להסדיר אותם, מה שהרפואה המקובלת לא מיומנת בלעלות עליהם במיוחד כשהם כל כך נעולים על הפיזיות ועל הסימפטום ולא על מה שמעבר שלמעשה יוצר את השלם ואת מה שהרבה פעמים מפיל את הפיזי אז טלפון שמה מירב, היא נטורופטית מעולה 036875111 בכל מקרה גם דיקור במצב הזה יכול לסייע לך פלאים תנסי, דרך קופת חולים יש אלטרנטיבי משלים , כדאי לך לברר ולפנות זה יכול לסייע לך מאוד המון אהבה בהצלחה :-)

31/07/2005 | 10:22 | מאת: סנופית

בוקר טוב יפה שלי!! דווקא חלמתי עליך... לא התכוונתי שתפרשי... רק שתורידי קצת פרופיל... אבל שלא תעיזי לעזוב אותי!!!!!!!! שיהיה לך יום מדהים כמוך ...

31/07/2005 | 11:38 | מאת: דניאלה

סנופית מתוקה אז ככה אני כבר עשור במחלה הזאת אבל אני בדרך הנכונה... אני חושבת שיש אצלי שיפור כי עליתי קצת במשקל... ספרי עלייך עוד:-)) ומולאני אל תשאלי מה אני מצאתי את זוכרת על הבדיחות.. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/14/xFT/7871/xFP/7871 זוכרת את הבדיחות שלך ... טוב זה הזכיר לי משהו אז שמרתי את הלינק... טוב קיצ לאב יו לפני כמה ימים עשיתי כמו לינויה בדיקה עם כל ההודעות כמה הייתי גרועה ועכשיו אני משתפרת אוהבת דניאלה

31/07/2005 | 12:13 | מאת: סנופית

אז ככה... אני 6 שנים במחלה המעצבנת הזאת... לא ממש על דרך המלך... זרקתי את הפסיכולוגית שלי... אני מחפשת מישהי נורמלית... בנתיים אני כאן,מחפשת חברות.. ואוהבת אתכן מאד מאד מאד!!!

31/07/2005 | 17:04 | מאת: מולאן

אני יודעת שהתנפלתי עלייך ואולי אני קצת מלחיצה אותך אבל אני בכוונה התחלתי איתך ככה ולא בצורה של "סתם לדבר.." כי ככה אני לא יעזור לך כי ככה אנחנו סתם נעביר את הזמן אני נכון שזה עדיין תמיכה וזה עדיין חשוב אבל את זה יש לך מכולן פה ואני רוצה בשבילך יותר מזה אני לא רוצה להיות עוד אחת שאת מדברת איתה אני רוצה להזיז אצלך משהו אני לא רוצה להיות חברה שלך לא חסר לי חברות אני רוצה לעזור לך.. אם את לא רוצה את העזרה שלי או חושבת שאני חצופה אז סבבה סאי נו מור! כנראה שהחמאיתי לעצמי יותר מדי שחשבתי שאני יכולה לשנות משהו.. אני לא כועסת ולא רושמתת את זה בציניות אני פשוט כנה ככה אני ואני אומרת לפעמים דברים שלא נח לכולם לשמוע אבל אני רוצה שתדעי איך אני מרגישה ושאני מבינה אותך שאת רוצה סתם לדבר אבל זה בדיוק העניין שניסיתי להמנע ממנו ובגללל זה עשיתי את כל זה מקווה שהצלחת להבין אותי.. מולאן!

02/08/2005 | 16:50 | מאת: מולאן

סליחה לא יודעת מה עבר עליי

שלום , בזמן האחרון יש לי בולמוסיי אכילה ללא סוף , שמנתי והתנפחתי ,,,,,,,, ושאלתי היא האם יש הורמון מסויים שאפשר לבדוק אותו שהוא משפיע על התאבון וגורם לרצון בלתי נשלט לאוכל {חוץ מבלוטת התריס } ?? ואיזה בדיקת דם צריך ? בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

בוקר טוב, מה שלומך??? בולמוסי אכילה יכולים לנבוע גם מהשתוללות של הורמונים , גם מחסר בויטמין מסויים,חסר בסוכר, חולשה גדולה, גם מלחץ, מתח, תשישות, עצבים, כעסים, חוסר סיפוק, שנאה עצמית... אני מציעה לך ללכת לרופאת משפחה, לספר לה על הבעיה ולבקש את הבדיקות תעלי את החשש שלך בפניה, אני מניחה שהיא תשלח אותך לעשות את הבדיקות המתאימות ביותר עבורך. תנסי לשאול את עצמך מה באמת עורר את הרעב הזה, אולי קרה משהו בתקופה האחרונה שהסעיר אותך, הרבה פעמים זה יכול לגרום לחוסר איזון בתזונה, שווה לשאול ולטפל בהתאם. אני ישמח אם תספרי קצת יותר בכל מקרה גשי בהקדם להיבדק, את לוקחת גלולות.?? זה לא הכי חכם, גם לא יעיל יש דרך לבדוק מתי הביוץ שלך ולשם כך את לא צריכה להשתמש בגלולות מעבר לעובדה שהן הרסניות למדי, שקרן מי שיגיד לך שלא ורופאים יודעים את זה, חבל שהם לא אומרים את זה. זה עושה הרבה מאוד בעיות השימוש בהן אני מקווה שאת לא לוקחת. גם אם יש לך בעיות שינה זה גם יכול לגרום לזה אז תנסי לראות... אני פה לעוד שאלות בהצלחה יום טוב והרבה הרבה אהבה הילה

31/07/2005 | 09:49 | מאת:

אם קיבלת לאחרונה תרופה שיש בה קורטיזון זה יכול לגרום להתנפחות והשמנה לא מוסברת, תבדקי גם את זה...

31/07/2005 | 00:47 | מאת: בננית

חזרתי...:) עברתי הרבה בתקופה הזאתי חלק דברים טובים וחלק רעים...יהיה טוב בע"ה קודם כל מזל- טוב קראתי שהיה לך יומולדת שתדעי רק אושר ולא תדעי צער בחיים מגיע לך להיות מאושרת שכל חלומותייך יתגשמו והכי חשוב בריאות... דיברתי עם אמא שלי שאני רוצה להחלים ואמרתי לה שבא לי להתאשפז בתל השומר אישפוז יום אבל לא נראה לי שיקבלו אותי כי בטח זה סיפור להתקבל לשמה ויש בנות במצב יותר גרוע משלי...נראה לך שיש מצב שיקבלו אותי? יש למה לנסות?! ובת דודה שלי התאשפזה שוב לפני כמה ימים והפעם מרצונה אני מקווה שהפעם באמת היא תצא מזה... ויש לי עוד בעיה...יש לי עוד חודש ככה צו ראשון ואני לא יודעת מה לעשות למלות פרטים נכונים? ואני חושבת אם כדאי לי להתגייס ואם יגייסו אותי בכלל במצב שלי ואיזה פרופיל יהיה לי אם אני ממלא שהכל טוב בקשר למחזור ומה שקשור במחלה גרמה לי הם יכולים לגלות? וגם אני תת משקל... ליל"ט מתוקה ושבוע טוב...מקווה שנעבור אותו בטוב יהיה טוב בע"ה...אפילו שקשה עדיין לא איבדתי את התקווה... המון נשיקות וחיבוקים... אוהבת בננית :)

בנניתוש יו כמה געגעתי את יודעת רשמתי פה לאחת בשם מעיין על זה שאני חייבת לכמה אנשים תודה ללנויה על האופטימיות לך על העידודים וגגעתי לך מאד! וכמובן ילדה בצרה על הבדיחות שלה.... בקשר למה ששאלת את הילה אני לא אענה לך הילה תמצא את התשובות יותר טובות ממני כי לא כדאי שאת תשקרי .. אבל אם את בתת תזונה לא יגיסו אותך ואת תצטרכי לומר את האמת ועל זה שאת רוצה להאשפז ליום זה כל כך מראה על נכונות לצאת מזה גאה בך אוהבת דניאלה שבוע טוב חיבוקים ונשיקות מהממת שליייייייייייייייי לינויה שתראה את זה תשמח מאד!!

דניאלוששש התגעגעתי...:) ד"א יש לך מסנג'ר שנוכל לדבר? ראיתי שרשמת שאת מתגייסת...אבל נדבר על זה לא פה... אני עדיין לא בטוחה שאני רוצה להתגייס יש לי עוד זמן עד אז ה' גדוללל... ובקשר לאישפוז נמאס לי כבר סופסוףף עזרתי אומץץ ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה לטפל בזה והפעם לא דרך קופת חולים שאז הייתי וזה נראה לי חרטה לא יודעת לא אהבתי...הלוואי ויקבלו אותי לתל השומר...אני מרגישה שיש לי סיבה לחיות כי כנראה שאני יהיה עם מישהו שהיה הידיד הכי טוב שלי ואנחנו אוהבים אחד את השני והוא יודע עליי הכל והוא מוכן להיות איתי בכל מצב אבל אני לא רוצה שהוא יהיה עם מישהי חולה :( אז אם לא בשבילי אז אני יעשה מאמצים בשבילו... מה עם לינויה? לא שמעתי ממנה כמה ימים היא נעלמה לי...:( ואין לי איך לחזור אלייה... שבוע טוב...בע"ה עוד יהיה טוב תאמיני ותראי שעוד יהיה טוב...בסוףף תמיד טוב אם לא טוב אז זה בטח לא הסוףף כל דבר שקורה יש לו סיבה אפילו שזה כואב וקשה אני סומכת על ה' כנראה שהוא יודע מה הוא עושה יהיה טוב בע"ה שבוע טוב וליל"ט המון נשיקות וחיבוקים אני מאמינה בך...אוהבת בננית :)

:-)

31/07/2005 | 00:35 | מאת: סנופית

שבוע טוב מלא בשמחה.... אהבה... והמון המון סיפוק...

31/07/2005 | 01:21 | מאת: דניאלה

:-)

ויתן לכם נקודות אור בחיים אני מקווה אנורקסיה- התכחשות לחיי עצמי, רגשות עזים של פחד,שנאה עצמית ודחייה. למחשבה אחרת: אין סכנה בהיותי אני עצמי אני נפלאה בדיוק כפי שהנני אני בוחרת לחיות אני בורחת באושר ובאהבה עצמית (זה כולל גם לאושר!! רק תשנה לזכר) בולמיה--טרור חסר תקווה השתללות של דחיסה וטיהור של שנאה עצמית למחשבה אחרת: אני אוהב ומאוזן ונתמך על ידי החיים עצמם בטוח בשביל לחיות טוב כל זה אני מצאתי כל אחד והבעיה שלו שיפנים את זה לעצמו" מחשבה אחרת" זה למחשבה שתתן לכם ולכן נקודות אור בחיים אני מקווה אוהבת דניאלה שבוע מצווין שבוע של התחלה חדשה שבוע לראיית האור החדש את המנהרה החדשה את האור בקצה המנהרה את השבוע לראות ללא ההפרעה שבוע של אושר שמחה עושר הצלחה תקווה

לקריאה נוספת והעמקה

מומלץ לקנות אותו גם לי זה עזר מאוד תודה יפה...

30/07/2005 | 23:43 | מאת: שיר

הילונת! לפני שבת לא כתבתי לך מזל טוב!!!!!!! יומולדת שמח! שתזכי באמת לחיים טובים והמון שמחה ולהמשיך לעזור לכ כך הרבה אנשים וכמובן לעצמך! המון בריאות! שתזכי לעשות הרבה דברים לקלב תמיד החלטות נכונות ולהיות שלמה עם עצמך. שכל המשאלות שלך יתמלאו לטובה. שמעתי פעם - למה מאחלים שהמשאלות יתגשמו - לטובה? כי לפעמים אנחנו מאד מאד רוצים משו אבל הוא לא טוב בשבילנו, או שהתפילה יכולה להיות כל כך חזקה שמקבלים את זה ב'מנת יתר'.. לען מאחלים לא שרירותי, שתקבלי כל מה שאת רוצה אלא שהכל יתגשם רק לטבה. אני מאחל לך ברכות פשוטות כיא ני מרגישה שהן הכי אמיתיו פה, אשות יודעת להעריך אותן במלואן, גם דבריים שהם לכאורה קטני ופשוטים. ותודה על כל מה שאת עושה! את מדהימה!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת אותך מאד מאד. ותראי כמה אני מעריצה אותך אפילו בלי לפגוש אותך... כיף למי שבאמת מכיר אותך........... מולאן- שלחתי לך מייל אני מקווה שהפעם זה הגיע. דניאלה אני אשמח לשלוח גם לך . אני גם אשמח לשמוע מה שלומך! איך את מרגישה? בזמן האחרון אני רואה םה הרבה עידודים ותגובות ממך לכל מיני אנשים אבל אני לא כל כך רואה על עצמך דברים אי מקווה שאת בטוב. שיהיה לכלום שבוע הכיטוב! המון בשורות טובות אוהתאתכם שיר

30/07/2005 | 23:52 | מאת:

אני גם אוהבת אותך מאוד מאוד תודה רבה :-) ליל מנוחה יפה

30/07/2005 | 23:42 | מאת: דניאלה

אני רציתי לדבר איתך ולא יצא ומאד חבל אני מחוברת עכשיו מקווה להיות עוד קצת עד שתפול עליי העייפות.. אוהבת דניאלה

30/07/2005 | 23:53 | מאת:

עכשו ראיתי שחיפשת אותי אם את צריכה משהו את יכולה להתקשר המון אהבה :-) שבוע טוב

30/07/2005 | 23:24 | מאת: דניאלה

מעיין אני אגיד לך את באמת אני לא רואה אותך מתאבדת או משהו אבל אני רואה ניצוץ של משהו לא פתור עם עצמך אני לא אומרת שחייב לערב הורים כמו אצלי אם אני אערב את ההורים את יודעת מה יהיה? אימי תחטוף שבץ ישר!!- כולם יגידו פה בטח בטח אבל אתם לא מכירם את אימי ואת אבי שאימי ראתה שלא אכלתי רק ארוחה אחת נורמלית חטפה לחצים בחזה אלוהים הבטחתי שאני לא עושה שטויות יותר ליידה -בגלל זה שמאז אני לא מקיאה שהיא בבית כבר את האמת המון זמן לא הקאתי... זו ההתחלה של התרפאות אבל את חייבת טיפול! אם לא תטפלי בעצמך עכשיו אני לא רוצה להבהיל או משהו את תגידי למצב של אי שליטה כמו אני לפני שנתיים הייתי בלי אף אחד בלי איש אדם שיעזור לי אבל הכרתי מישהו שעזר לי נתן לי כלים ולכן אני לא חושבת שאני ב"סיכון" מה שהילה התכוונה זה ש"אור" היתה במצב גרוע אני לא חושבת שאת במצב גרוע כי יש לך את הקטעים שלי השוקולד גם לי יש קטעים עם שוקולד שאני חייה ביום על שוקולד... וסוכריות בלי "אוכל רציני" אור היתה במצב גרוע אני בטוחה שהיא עדין כועסת על הילה אבל רק כך אור ניצלה אם תקראי את ההודעות שלי בדצמבר האחרון תראי גם את מצבי אני כל יום בוכה ומתרגזת וכמה שאני אומרת אני רוצה למות את לא תאמיני .. תראי גם את הפעם שאני אלינור וגון היינו במצב כל כך גרוע וכולנו אמרנו כמה אנחנו רוצות למות וכו הילה מרוב התעצבנות כבה לנו ביחד.. כי כל כך התמרמרנו על החיים שלנו... היום אני רואה אחת את המצב... אני לא חושבת שאני רוצה למות או שרציתי ואם אמרתי את זה ,זה רק בגלל מרוב יאוש הייתי מיואשת.. רציתי כבר להפסיק לקטר על המשקל על המצב שלי וכ"ו... לכן אני מקווה שאת כזאת... הילה דואגת כמו אימא פולניה ובצדק... גם אני קצת על כל אחת מפה שלא תהיי סופה כסוף האנשים היקרים שכבר לא איתי... שלך דניאלה ואני חושבת אם את לא רוצה לטפל בזה אין סיכוי שזה יצליח... אני רק אחרי 10 שנים מוכנה לזה.. ואת רק בהתחלה ככך שתקדימי את הטיפול יהיה לך יותר קל אצלי אני אומרת לפחות עוד 3 שנים אני אהיה אדם רגיל ונורמלי.. עם טיפול קוננציונלי ולא חלטורה... לכן אם את הבתחלנ תשני את עצמך עכשיו תעזרי לעצמך עכשיו ושאמרתי על אימי על השבץ גם לאבי - הם לא אנשים בריאים וגם כל המשפחה שלי כולל אימי ואחים שלי ואחיותי במצב של אנה\מיה עוד אחת בזה ואני לא יודעת מה יקרה להם אז החלטתי לשנות את עצמי כאן ועכשיו!! ואם תראי את החיים ללא אנה\מיה הזה את תראי כל כך טוב -כמוני!! את יודעת מה זה לאכול ארוחת צהרים רגילה כמו כולם אורז סלט עם שמן ועוף.. נדיר אצלי!! ואני עושה כך לאט לאט אני מצליחה:-) אני אוכלת כמעט הכל פיצות שוקולד ,לחם, כל סוגי הגבינות כוללה שמנות!!:-) אוהבת דניאלה מקווה שעזרתי טיפה:-)

לקריאה נוספת והעמקה
31/07/2005 | 00:01 | מאת: מעיין

אף אבל זה קשה לי אפילו לחשוב על זה שא-נ-י יילך ל..............טיפול או משהו,אוף... אצלי ההורים שלי אם הם יידעו הם נראה לי לא יניחו לי בחיים........... קיצר אני מעריכה את התמיכה אבל אני לא מצליחה פשוט להתקדם...אני גם לא יודעת אם אני רוצה...אולי.............. שבוע טוף באהבה מעיין

31/07/2005 | 00:07 | מאת: דניאלה

אוח תעשי לי בבקשה יש לי בקשה קטנה אם תוכלי לעשות זה אולי יעזור לך קצת יש "חיפוש בפורום הזה" - תרשמי דניאלה על שם המחבר.. זה יפתח לך את ההודעות שרשמתי תראי באיזה יאוש כתבתי או שפשוט תדפדפי קצת בדפים פה תראי איזה יאוש היה לי... אולי את לא מראה מצוקה- גם אני לא אם תראי אותי אני אדם רגיל לחלוטין עד שמגיע האוכל.. אבל בואי אני אגיד ככה... תראי את השיפור.. אני רוצה שיראו אצלך שיפור כזה אני לא אומרת מחר, מחרותיים אבל זה יקרה ואני אראה לך את האור.. אני במייל או במסנגר אם תרצי... ואל תתייאשי זטיפול מצריך המון משאבים... המון כח... בבקשה אל תתיאשי כי יאוש רק גורע מתוקה אוהבת חיבוקים ומליין נשיקות דניאלה

אני כבר לא זוכרת אם סיפרתי את זה אבל שיהיה אני הייתי באותו מצב לפני הרבה שנים כשהחלטתי שאני לא מספרת לאף אחד עד שכבר סיפרתי למישהו השבעתי אותה לא לספר פחדתי בדיוק בגלל אותן סיבות שמעיין מתארת שאת דניאלה מתארת ועוד הרבה אחרים שההורים שלי לא ידעו איך לקבל את זה חוץ מקצת להתחרפן, אני לא חושבת שזה באמת פגע בהם כי היא בסוף סיפרה אני כעסתי עליה מאוד, אמרתי לה בדיוק את כל מה שמעיין אמרה לי אבל כנראה שזה באמת מה שהציל אותי כי בזכות זה קיבלתי את העזרה שקיבלתי עדיין ההורים שלי לא ממש רצו שאני יקבל עזרה כי הם טענו שאני יכולה לנצח את זה לבד אבל העובדה בפועל שלבד לא ממש ידעתי מה לעשות עם עצמי קרה דבר מעניין אחרי שהיא סיפרה, אני כעסתי מאוד אבל בו זמנית הרגשתי שאבן ירדה לי מהלב, שעכשיו הם יודעים וששום דבר יותר גרוע מזה כבר לא יכול לקרות, אז כבר לא היו הפתעות, הכל היה צפוי וכבר לא פחדתי אז אני חוזרת בי אני לא מתכוונת להתערב אני רק רוצה לבקש מכן שאם חס וחלילה חס ושלום יקרה מצב כזה, אתן תדעו לבקש את העזרה, כי החיים האלה באמת יקרים והם זכות הרבה יותר מאשר חובה. הפורום הזה נועד בשבילכן להיפתח, אל תיסגרו כי אולי זה חלק מלקבל עזרה אני בטח לא רוצה לפגוע בזה אבל אני דואגת ובצדק. אז שימרו על עצמיכן כי אתן יקרות שבוע טוב המון אהבה :-)

31/07/2005 | 00:19 | מאת: דניאלה

הילה כל אחד זה בצורה אחת אצלך זה ככה ואצל אחרות זה ככה למזלי או ההפך -אצלי זה מצב לא רגיל.. כל האחים ואחיות שלי בלי יוצא מן הכלל באנורקסיה\בולמיה.. לכן הם לא יודעין משמעותיית עליי כי אם הם ידעו זה קצת מורכב זה לא "אני דניאלה ,אני בהפרעת אכילה" זה יותר הילה בואי אני אקצר את זה קצת ואם אוכל אני ארחיב שאוכל... בזה שיראו הינה דניאלה עם ה"א זה לא הכל כי מאחורי 10 שנים של ה"א עומד מאחורי זה יותר מאחורי זה עומד שנים של דיכאון שנים של מירמור שנים של סבל שנים של פחד שנים של אי שביעות רצון שנים של חוסר אהבה כלפי עצמי וכלפי אחרים שנים של יאוש שנים של רצון למות היום את גם רואה את השינויי בחצי שנה אבל השינוי היה אצלי כבר מלפני שנה בערך שאחד עזר לי נתן לי את הכלים נתן לי את הרצון לחיות את הרצון לא להיות"סבתא" או "בני דודים שלי" אני לא רוצה להצטרף אלייהם עכשיו.. אני לא מתאימה לשם עכשיו... אני צעירה אני רוצה ילדים רוצה לחיות רוצה לנסות את עצמי עם החדש שלי אני רוצה לדעת איפה לעזעזעל הלשעבר שלי... לכן אני יודעת על המורה שלך אפרורפו מורות-היה לימורה גם בתחילת דרכי כלומר בשנתיים הראשונות שלי המחנכת שלי לאותה תקופה ידעה השבעתי אותה לא לומר כי הייתי קטנה ונאיבית אולי היא סיפרה אחרי חודשיים של שתיקה ואני "שיחקתי ילדה טובה" לא עזר איתי אותה לפני 3 שנים קראה לי"אפרוחית שלי התגעגעתי- את נראת טוב" אמרתי תודה בחיוך המיליון דולר שלי והמשכתי והיא ואני יודעות על זה אולי היא חושבת שאני לא בה"א אבל אני יודעת שנשארתי אבל אני שיחקתי כל כך טוב שהם לא היו מגלים לעולם!! בשירותים בבית הספר בבית שאימא הולכת עם אבא שאימא יוצאת שאימא שניה אצל השכנה שניה יוצאת לעשן שניה פה שניה שם... היה לי זמן היום אני ביותר זמן יותר חופש... אבל היום אני לא עושה זאת כי אני רוצה לחיות אני רוצה ילדים אני רוצה לחיות אני רוצה לראות את הילדים שלי גדלים אני רוצה בעיקר להפסיק לחשוב מה אוכל היום זה הולך בתהליך.. תהליך ארוך כי מחר מחרותיים זה לא הולך זה תהליך שאני עוברת מעל שנה.. כבר שנה וחצי... הולך לי טוב... עם הכלים שקיבלתי... עם הכלים שאני רוצה לתת לכל אחת מפה שתוכל לחיות עם זה... אני אכנס לטיפול ואני אצליח.. ראיתי שרשמת על הצבא... זה המקום היחיד שאני אצליח להתמודד עם זה.. אבל זה מורכב למה אני צרכה... דניאלה שבוע טוב

30/07/2005 | 22:51 | מאת: מולאן

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי הצלחתי איכשהו להכנס בזכות התמיכה התכנית לאינטרנט 70 מיילים !?<?!<?!?!?!!? חולה עלייך מהממתתתתתתתתתת! מתה עלייך!!!!!! איך עברה השבת?

סיימתי לשלוח לך עוד מספר מיילים ומחקתי הכל הכל הכל! שיו גיזס אין לי כח יותר יש עוד 100 אבל זה יחכה +750 בזה שאמרתי לך אל תשלחי כי שם זה פיצוץ אוכלוסין!! חיחי 70 מיילים? אממ.. סורי:-) אוהבת אני בסדר הייתי בביקור בית בקשר לזה מה שאמרת לי לברר -קיבלתי תשובה מחברה אחת אבל אני אשלח לך במייל כי זה סתם יעצבן אנשים שאני מספרת משהו בלי לדעת את הרוב וזה בטח לא מעיניין את כולם על זה אוהבת שבוע טוב מהממת דנדוש

30/07/2005 | 23:40 | מאת: דניאלה

את יודעת על מה:-) לאב דניאלה

30/07/2005 | 22:45 | מאת: סנופית

מקווה שהשבוע הזה יהיה טוב לכולנו....

לקריאה נוספת והעמקה
30/07/2005 | 22:58 | מאת: מולאן

ימהממתתתתתתתתתתתתתתתתתתת התגעגעתי כל השבת חשבתי רק עלייך וראיתי תתמונה של סנופי והסתכלתי עליו טוב טוב .. ואת יודעת מה עשיתי?!?!? הבטחתי שלא יקרה לך מה שקרה לסנופי!!! שאת תחיי!!!!!!! אם המוות של סנופי לימד אותי משהו זה שהחיים שברירים ולא צפויים ועלולים להגמר ברגע אחד של חוסר מחשבה פזיזות וטעויות מתמשכות לאורך כל הדרך..(סנופי לא היה אוכל בריא.. הרבה ממתקים ושטויות.. אז המערכת החיסונית שלו לא היתה טובה והוירוס חיסל אותו..) הוטרינר אמר בניתוח שלאחר המוות שהחיידק היה אומנם אלים ותקפני אבל לסנופי לא היו הכלים הגופניים להתמודד איתו אם היה סנופי חזק יותר והיינו פונים אליו מוקדם יותר יכול להיות שסנופי היה ניצל...!!!! לך זה לא יקרה את שומעת?!!?!?!?! אנחנו כן נטפל בזה בזמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אל תזניחי את עצמך כי אני לא עושה את זה לך!!!! אני מאוד מאוד מאוד אוהבת אותך ורואה בך מטרה עילאית שהצבתי לעצמי!!! אנחנו הולכות להציל אותך את שומעת?!!?!?!! אנחנו והפסיכולוגית שאת חוזרת אליהה.. אוהבתתתתתתת!!!

30/07/2005 | 23:01 | מאת: דניאלה

סנופית מתוקה גמ'ני אוהבת אותך מאד לא דיברנו פה הרבה כי "מולאן" לקחה אותך ירשע ועוד אומרת עליי:-( השבוע יהיה בטוח יותר טוב מבטיחה תראי שלא תצטכי את המשלשלים המגעילים האלה רק נזק עושים:-( אוהבת דניאלה ושבוע מצוייןןןןןןןןן

30/07/2005 | 23:02 | מאת:

:-)

ליל מנוחה :-)

30/07/2005 | 19:40 | מאת: אצבעונית

אני חושבת שעשיתי טעות נוראית.... ביום שיש הלכתי לפאב ושתיתי קצת יותר מדי. אני אוהבת את ההרגשה הזאת...שלא חושבים על כלום....ששום דבר לא כואב....סוג של אופוריה משכרת. זאת הסיבה שלפעמים אני שותה קצת יותר מהרצוי, כדי לא לחזור למצב השפוי, כדי לא לחשוב. לכן אני מגבילה את עצמי ליום אחד בשבוע (לרוב יום שישי), בו אני מרשה לעצמי לשתות. לא רוצה לאבד פרופורציות. לא רוצה להוסיף התמכרות על התמכרות... בדרך כלל אני שומרת על עצמי...אני תמיד דואגת להיות בסביבה של חברות....או עם החבר. אף פעם לא במצב שיכול להיגמר רע... אבל ביום שישי....אני לא יודעת מה קרה....עשיתי שטויות....ועכשיו אני רק רוצה לקבור את עצמי מרוב בושה. סוף סוף התחלתי לבנות את עצמי, לשקם את עצמי, להנות...ועכשיו אני מרגישה כאילו נזרקתי כמה שנים אחורה מבחינת ההערכה העצמית שלי. אני בן אדם נוראי....אם עד עכשיו האמנתי בכך בלי שום סיבה....עכשיו יש כמה סיבות. למה הפכתי להיות....? "מפלצת". כל השינוי הזה שחל בי לאחרונה: הבילויים, היציאות, ההנאות החדשות...כמו קיבלו תפנית אכזרית. אולי זה מה שקורה כשאני מרשה לעצמי להנות, לא לחשוב... עכשיו אני כבר לא בטוחה מה יותר נורא....הבן אדם שאני בעקבות המחלה...או הבן אדם שאני כאשר אני מרפה ממנה... לא אהבתי את עצמי לפני זה....אבל לפחות הכרתי את עצמי. עכשיו אני כבר לא יודעת מי אני...אני עושה דברים שבחיים לא חשבתי שאעשה...כל כך מפחדת. רוצה לחזור קצת לבועה שלי....להסתתר....לקבור את הראש מתחת לכר ולהיעלם. לא רוצה לצאת....לא רוצה להיות עם אנשים עכשיו... כל המחמאות שלכן לא מגיעות לי....לא עכשיו. מה אני עושה...?!

30/07/2005 | 20:01 | מאת: דניאלה

אצבעונית יקירה:-) שבוע מצויין שיהיה לך ממה שאני קוראת וממה שאני מבינה.. למה זה לא טוב לצאת לבלות להשתות?? אני לפני המון שנים הייתי שותה בלי חשבון זה היה בזמן ההפרעה שהלכה והתגברה והרב=סה אותי אני כרגע לא שותה שזה לא יגמר ברע אבל אם את מרשה לעצמך פעם בשבוע לשתות יום שישי עם חברות עם החבר תזכייר לי זה רע? זה ממש ממש ממש ממששששששששששששששששששש לא נכון הלוואי שכולנו יכולנו לצאת החוצה לבלות ולא לחשוב על המחר.. למה את רוצה לחזור להסתגר בבועה? לא לצאת לא לבלות לא לשתות לא להיות עם ה"חברה" עם הסביבה?? מה שאת עושה זה ממשיכה לצאת לבלות לחיות לשם שינוי כמו אדם נורמלי שלא מסתגר בעמו וחי והורס את עצמו לאט לאט אם לא הבנתי נכון מה עשית טעות? לא הבנתי מה רע לצאת לבלות ולשתות... שלך דניאלה שבוע נפלא:-))

30/07/2005 | 22:28 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

אני מאוד מאוד מזדהה עם מה שאת מתארת שרוצים לשכוח מהמחלה ועושים דברים כיפיים ופתאום מקבלים בוקס בפנים וכל מה שעשינו לא שווה. אבל לדעתי את צריכה לקחת דברים בפרופורציות. בסדר, תלכי לפאב, תשתי, אבל תשמרי על עצמך לא לשתות יותר מדי (אני לא מבין איך לא אכפת לך מהקלוריות אבל לא זה לא הענין) תשימי לעצמך גבולות! ואת יודעת לשים גבולות מי שיודע לשים לעצמו גבולות עכשיו אני אוכל עכשיו אני מקיא עכשיו אני עושה ספורט - יודע לשים לעצמו גבולות ולהפסיק לשתות מתי שמספיק! לדעתי את יכולה לשים לעצמך גבול ולעמוד בו אז תנסי שבוע הבא לא לקחת את היום הזה (שאת מרשה לעצמך לשתות) כיום התפרקות שבורחים לגמרי מה-כ-ל אלא כהנאה קטנה, משהו סימבולי, קטן כדי לתפוס קצת ראש טוב אבא שלי חייב את המחשב והוא מתעצבן עלי אני מסיים בייי ובהצלחה

30/07/2005 | 23:01 | מאת:

לי נראה שנמאס לך ממש ההתנהגות הזאת מבטאת בריחה אולי גם רצון להפסיק להיות בשליטה שאת כל הזמן שומרת עליה לפעמים צריך לנהוג כך כדי להמיס את הקרח אלה הם שלבים הכרחיים בדרך לאיזון לעשות שטויות, להחליט שעכשיו אני אוויר אולי זה יעזור לך למצוא את האמצע כנראה שנדע עוד כמה ימים את כבר יודעת ששום דבר לא באמת קורה סתם אוהבת המון "מפלצת" יפה שלי שבוע טוב :-)

30/07/2005 | 09:39 | מאת: מעיין

להילה דרך אגב סתם שאלה...המלצת לי ללכת לאיכילוב נכון? זה לא עד גילאיי 18?אני בת 20...זה בסדר כאילו?הבנתי שזה לנוער...בכל מקרה נראה לי שזה לא כל כך משנה...אני לא נראה לי יילך בכלל...אין לי אומץ במיילא... טוף קיצר שבת שלום לכולם..................

30/07/2005 | 22:58 | מאת:

זה לא הגבול בשבילך, את רק רוצה לרזות את רוצה למות זה מה שמעניין אותך ואותי זה כבר מתחיל להדאיג ממש.. שמרי עלייך פרח שבוע טוב יפה וסליחה על האיחור בתגובה שלי מיום רביעי אני יהיה כבר זמינה הרבה יותר

30/07/2005 | 04:30 | מאת: מעיין

אתם לא תאמינו.....חזרתי עכשיו ממאקס ברנר ובא לי למות...רציתי לנסות להקיא הכל....אוף אם הייתי יכולה...אכלתי וואפל בלגי עם כללללללללללללל התוספות שבאות עם זה...,ועדיין בא לי למות ולהקיא...אוף למה זה חייב ליהיות ככה... אני לא יכולה ליהנות עד הסוף משום דבר...תמיד אני מתחרטת על מה שאני אוכלת,יואו איך שבא לי להקיא אני מפוצצת...זהו אסור לי לאכול יותר שוקולד במשך הרבה זמן........... קיצר לילה טוףףףףףףףףףף

30/07/2005 | 18:33 | מאת: מולאן

תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!!!!!!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!!!!!!!!!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!!!!!!!!!!!!!!!!! בא לי לרשום את זה על כל הדף אבל יש לי עוד מה להגיד!!!!!!!!! אין לך ולעולם לא יהיה לך מושג כמה אני מקללת את היום הזה שהתחלתי להקיא אין לך מושג פשוט אין לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם לא הייתי מתחילה להקיא מזמן הייתי או רזה ממש או בריאה!!!!!!!! אבל מזמן!!!!!! אני במשך שנתיים הייתי לא אוכלת כמעט כל הזמן עד שהייתי באה לביית ושם אוכלת הרבה (הייתי בפנימיה..) מדי פעם הקאתי פעמים ממש נדירות סתם סקרנות.. אבל מאז שהתחלתי להקיא ממש ברצינות כיתה י'.. לא הצלחתי יותר לא לאכול!!!! כמעט בכלל חוץ מכמה ימים פה ושם .. וזה היה סיוט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כי לא רציתי לאכול! ובכל יום שהקאתי הייתי בטוחה במיליון אחוז שזו פעם אחרונה ולמחרת הייתי מוצאת את עצמי באותו מצב מזדרגג!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אז לא רק שזה לא יגרום לך להפטר מהאוכל כאילו "לא אכלת" זה גם יחבל בסיכוי שלך להרזות בכלל!!! וזב הסיוט הכי גדול עלי אדמות ואני אומרת לך את זה עכשיו אחרי שחודשיים וחצי לא הקאתי ואני איזה 3 קילו יותר מאז ואין לי דרך להתחיל אפילו להסביר כמה זה הרבה הרבה הרבה יותר טוב עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פשוט אין לי! כשאת אוכלת ומקיאה את מאבדת את כל הקשר בין אוכל למשקל.. כי הרי את אוכלת הרבה ולא משמינה אבל את דופקת את הקשר הזה באופן כללי ולא רק בזמן שאת אוכלת ואחר כך קשה מאוד לחזור לזה אני לא יודעת ממש להסביר את כאילו בכלל לא רוצה ולא צריכה לאכול ולא אכפת לך מאוכל אבל בסוף את אוכלת כי זה בכלל לא נראה לך אותו דבר זה לא נראה האוכל שדברת עליו זה כאילו משהו אחר לא יודעת זה מה שהיה קורה לי ועכשיו זה נעלם אני יודעת שהאוכל הזה שאני רואה ושיש במטבח ובמקרר זה האוכל שדברתי עליו זה אותו אחד וזה יכול להגמר ממש רע אם אני יאכל אותו לא בצורה שתכננתי.... את מבינהה אותי? אולי לא כי את לא מקיאה בקביעות.. את מדברת על חרטה? אין לך מושג על מה את מדברת בכלל!!!!!!!!!!!!! את לא יודעת מה משמעות המילה חרטה עד שאת יודעת מה משמעות המילה בולמוס ואיך הוא מרגיש.. אני יכולה להגיד לך שאני אישית אחרי שהייתי עושה את זה וצריכה להקיא.. איך אני יסביר לך איך הרגשתי? הכי מפגרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת הכי מטומטמתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת צריכה למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת שמנההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מפלצתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת "ואיך יכולתי לעשות את זה מה אני מטומטמת מה אתץ לא זוכרת מה היה אתמול איך לעזאזלך איך שום דבר לא הגיוני הכל מתפרק שום דבר לא הוגן לא ידעתי שזה יהיה ככה אם ידעתי זה בחיים!!!!!!!!!!!!! לא היה קורה.." ועוד ועוד ועוד.. והיום זה לא קורה לי.. אני יודעת שאכלתי מה שהייתי צריכה!!!! ואם היתה לי עוד הזדמנות הייתי אוכלת את אותו דבר בקיצור אני לא רוצה לסיים את זה כי יש לי כל כך הרבה מה להגיד על הקאות אבל אני מניחה שמתישהוא אני יצטרך לסיים בבקשה תביני דבר אחד את לא רוצה להקיא!!!!!!! את לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!! פשוט לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה הרבה יותר גרוע מלא להקיא לא מרזים מזה לפעמים אפילו משמינים ועלי אני יודעת טוב מאוד.. אם לא הייתי מתחילה להקיא הייתי או רזה או בריאה אני אומרת לך את זה!!!!!!!! אבל אני יודעת שזה היה חייב לקרות כי זה מה שאני בולמית! את לא בוחרת מה להיות את לא בוחרת להיות מופרעת אכילה הפרעת אכילה בוחרת אותך את גם לא בוחרת להיות אנורקסית או בולמית זהנ פשוט מה שאת זה בא מתוכך את רק נותת לזה ביטוי את צריכה ללכת ולטפל במה שבפנים במה שגרם לזה ולא רק לאכול רגיל או לא להקיא כי אז זה פשוט כמו לגלח זה תמיד יצמח מחדש את צריכה לעשות לייזר!!!!!!!!!! גם אני הולכת לטיפול תעשי לי טובה לפחות תחשבי על הרעיון ושלא תחשבי על להקיא ובטח ובטח אל תצטערי שאת לא עושה את זה!!!! אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

30/07/2005 | 20:13 | מאת: דניאלה

תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!!תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! תגידי תודה שאת לא יכולה להקיא!!! מואלני צודקת תגישי מליין תודות שאת לא יכולה זה הרס אותי זה הרס את הגוף שלי זה הרס את המשפחה שלי ואת הערכה כלפי עצמי זה הרס את השיניים שלי ואת הקיבה בעיקר ולא שנגיד גם את הכבד דפקתי תודה לחברה הנאמנה שלי אנה\מיה זה הולך ונעשה קשה.. תגידי תודה!! בזכות אנה\מיה אני נראת מצויין ואולי קצת מרגישה שמנה אבל זה תהליך זה לא בן יום או ליל אני אצא מזה אבל אני יודעת דבר אחד!! דבר אחד ופשוט תגידי תודה אני הרסתי לעצמי את הקיבה כי הקאתי אפילו חומצות מהגוף שלי בקיבה יש 1.5 % של ומצה הקאתי .. וזה גרם לקיבה שלי לייצר עוד ועוד חומצות שהרסו לי את הקיבה אני חושבת שלפני שנה לקחת כדורים כדי לגרום לקיבה להירגע וזה לא הכי נעים שתיתי או לא שתיתי כדור בצהרים .. רגע עכשיו בערב אני צרכה עוד אחד? אני עם ידידים שלי רגע שיט שכחתי.. עכשיו אני צרכה לחזור... והגוף לא נמצא במצב טוב שצריל חיות על תרופות... מעדיף טיבעי!! דבר נוסף שאני רוצה לומר לך את לא לבד במצב הזה אני אציג לפניכם מכתב שהמון זמן אני מחכה לו ועכשיו אחרי 10 שנים אני אציג אותו לפניכם אולי זו תהיי תפנית חיובית או שלילית אבל זה מסכם 10 שנים במחלה אני חושבת... ישנם אכזבות ישנם מירמורים עצמים ומחשבה שלילית אבל תדעי בזכות האנשים שהכרתי מפה ומחיי החברה שלי זה "הציל" אותי מליכנס יותר עמוק למערבולת האנורקסיה אני נפגעתי מהמחלה כי מתו מספר אנשים היקרים לי מאד מהמחלה הזאת ואני לא רוצה להיות קורבן אנה\מיה ואני אראה לך את האור שבקצה המנהרה ואני מבטיחה לך חייך היו יותר טובים... אוהבת דניאלה :-) שבוע מצויין מתי את חוזרת לבסיס?? ונ.ב מה ששאלת את הילונת על איכילוב מקבלים כל אחת לא רק צעירות ואני מציעה לך לפנות לשם מהר!! מהר מאד!! לא להיתקע סתם עם זה תנסי מה יכול להיות יותר גרוע מזה? לא,ממש לא יהיה יותר טוב מבטיחה לך תנסי.. תפני לשם :-) אוהבת :-)

30/07/2005 | 22:49 | מאת: מעיין

אני חושבת על הרעיון כבבר כמה זמן אבל אני לא מסוגלת לעשות עם זה משהו זה בעיה......... ואני מתכוונת שבא לי להקיא,כאילו להוציא את כל מה שאכלתי עכשיו מהבטן,את כל מה שהכנסתי עכשיו לבטן כי ז הגורם לי להרגיש רע שאכלתי כל כך הרבהההההההההההההה,אוך גם היום הייתי אצל סבא וסבתא ואכלתי מלא....וגם שוקולדים בלי הפסקה אין לי גבולות אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף.......... קיצר שיהיה שבוע טוב.......... אוהבת מעיין דרך אגב אם להקיא או לא, אז לא איכפת לי מהגוף שלי או מהבריאות שלי כל כך...אני פשוט ניסיתי כמה פעמים להקיא וזה לא הולך לי...אבל אני מבינה למה את ודניאלה מתכוונות אבל ...כאילו לא מפנימה....אבל במיילא אני לא מצליחה להקיא אז זה לא משנה............

29/07/2005 | 18:31 | מאת: שיר

לכולם! שתהיה לכם שבת של שקט והמון נחת... מולאן- לא הספקתי לענות לך לפני שבת, גם לא במייל. SORRY בלי נדר במוצ"ש... קבלו חיבוק של שבת (זה חיבוק מיוחד) אובהת המון שיר

29/07/2005 | 22:08 | מאת: דניאלה

שמעתי על המאמרים שלך אז אני רוצה שתשלחי לי אותם גם אם את יכולה מולאני תשלח לך את האימייל שלי כי מולאן לא מצליחה לשלוח לי את המאמרים:-( אני מאחלת לך ולכולם שבת נפלאה עם אושר וללא אכזבה אוהבת דניאלה

29/07/2005 | 23:59 | מאת: מעיין

שבת שלום לכולם וסופ"ש רגוע ושקט שיהיה לכולם........... באהבה מעיין

חיבוק של שבוע טוב הוא תמיד מיוחד מאוד :-) באהבה רבה אליכם

29/07/2005 | 17:34 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

מצטער שלא עניתי לך עד עכשיו פשוט מה ששאל ת בקשר לצבא זה נושא מורכב ורציתי לענות לך תשובה מושקעת ולא לכתוב כמה מילים . בכל אופן אם אני בן 20 ז"א שהייתי אמור להתגייס לפני בערך שנתיים אבל בגלל שאני דתי וכל החברים שלי הולכים לישיבה גם אני הלכתי לישיבה אחרי התיכון אבל מה לעשות שאחרי שנה נכסתי שוב לדיכאונות והאנורקסיה החריפה אז עזבתי את הישיבה ומאז אני פוחד לעזוב את הבית להרבה זמן כי נהייתי נורא תלוי באוכל ואני חייב שיהיה לי את כל המלפפונים שלי ואת כל הדיאטים שלי וכו' וכו' אז לכן לא חזרתי לישיבה ולכן גם לא עשיתי שום דבר אחר חוץ מלהעביר את היום כי אני לא רוצה לחזור לישיבה כי לא טוב לי שם ובצבא אני פוחד שאני לא יסתדר עם האוכל וחוצמזה אני פוחד שלא יהיה לי מספיק אנרגיה לעבור את הטירונות כי אני לא אוכל מספיק אז לכן אני לא עושה צבא. בינתיים היתי על תקן של בן ישיבה ודחיתי כל הזמן את הגיוס אבל עכשיו עזבתי את הישיבה רשמית (כבר שנה אני לא שם אבל עכשיו זה רשמי) אז אין לי תירוץ לדחות את הגיוס ואוטוטו אמורים לשלוח לי צו ואז יש לי כמה אפשרויות: 1. או שאני יוריד פרופיל ל21 ולא יתגייס בכלל 2. או שאני יחכה שהמצב שלי מבחינת האוכל יהיה יותר טוב ושאני לא יהיה כל כך תלוי באוכל ואז אני יהיה גובניק . 3. או שאני יוריד פרופיל ויעשה שירות לאומי אבל בשביל זה אני גם צריך לחכות שהמצב שלי יהיה יותר טוב כי אמרתי לך שכרגע אני לא מסוגל לעזוב את הבית... בכל אופן הבעיה נהיית יותר מסובכת כשאנחנו מגיעים ל"מה אומרים החברים" כי אף אחד מהחברים שלי לא יודע על האנורקסיה ולכולם אני אומר שאני לא בישיבה כי אני לומד בבית (אעלק) ואז הם שואלים אותי מה עם הצבא אז אני אומר להם שבשנה הבאה במרץ (שאז מתגייסים הרבה מהחברים שלי אז זה נשמע תירוץ סביר) אבל מה לעשות שמרץ 06 מתקרב ואני לא יודע מה להגיד להם כבר כי אני לא יוכל לספר להם עוד תירוצים אז מה שנראה לי שאני אגיד להם זה שאני פשוט לא מתגייס בגלל סיבה רפואית וזהו. זה מה שאני חשבתי אבל אז את יודעת, כולם מתחילים לשאול מה יש לך וכל מיני שאלות חטטניות שאני לא סובל אז זה לא נראה לי רעיון הכי טוב. לכן כתבתי את כל זה כדי להבהיר לכם את הנקודה ולשאול מה אתם מציעים לעשות???

לקריאה נוספת והעמקה
29/07/2005 | 23:05 | מאת: דניאלה

אולי באמת תשנה את השם לאושר? אם לא מתאים אז נמצא לך אחר כמו אור:-)או נמצא אבל תשנה את הניק שלך:-)) אבל תשנה את השם שכך אולי זה ישנה אותך:-) שהתחלתי לקרוא למחלה אנה\מיה זה הכניס אותי יותר ויותר למחלה עכשיו אני כבר לא קוראת לה כי אינני רוצה בה יותר:-) אני רוצה שתלך ולא תחזור... אז ככה כן באמת לא הבנתי כמה זמן עד שאתה עונה לי אולי אתה לא רוצה לשוחח עימי אבל הבנתי כרגע שזה בגלל שהדבר מורכב גם אני חושבת לדברים חשובים צריך להשקיע ולא לעשות זאת על רגל אחת בכל אופן עכשיו הבנתי את הסיפור שלך אצלכם(דתים) כל הזמן עם בגדים ארוכים ושכבות מעל שכבות אז אני מבינה שלא שמים לב למצב שאתה נמצא בו (אפרופו דתים ראיתי היום ב7 ימים על הדתיות אינני מתפלה על המצב שם שכל אחת נמצאת בדיכאון ש12 ילדים זה קצת.. וצריך לפחות 18 ילדים וכל הזמן זה הריון לידה הנקה שוב ושוב ושוב...- זה סתם כי קראתי את זה בדרך וזה נראה לי מוזר אני בקושי רוצה 2 זעטוטים שיתרוצצו לי בבית והם 18 ילדים נשמע לי מוגזם אם אפילו אם לא הייתי בה"א אחרי 5 לידות הייתי נכנסת לדיכאון כזה של ה"א זה סתם בלי קשר לתוכן של התשובה שלי כי קראתי את זה לפני כמה דקות... שחזרתי) טוב אני מציעה לך מכל הלב באמת אם אתה רואה שאתה תלך ותכנס יותר ויותר למחלה אז לך לטיפול תוריד פרופיל תעשה מה שאתה יכול כדי לא ליכנס למסגרת הזאת כי שם אתה רק תפול יותר ויותר אני נכנסת למסגרת הזאת כי אני לא יוכל לחיות ככה בגלל שינה בעיה כי כולם אצלנו אנשים צבא גדולים ביחידות מובחרות ואם לא אתגייס אני אהיה בבעיה (אפרופו מולאן לשתובה שלך) תקשיב תעשה הכל כדי ליכנס לטיפול לא ליכנבס למסגרת הזאת כי שם אתה תמות מרעב ותהיי כמו גוויה ואל ישימו עלייך שום דבר לכן תעשה משהו !! יש לך עד מרץ הקרוב!! בקשר לצבא-היה אחד שנתן לי טיפ אבל זה לא לקטע של העיניין- שם תוכל להוציא 101 פטורים לאכול בחדר האוכל אני בטוחה שאני לא אכנס לחדר האוכל כי האוכל שלי מיוחד ללא שמן כמעט בלי פחממות בלי לחם בלי פסטות בלי כל הדברים משמינים אני עם מלפפון וקוטג' ופחממות כמו תפוח אדמה אבל מיוחד שבצבא בטוח לא יכינו לי אותו לכן שאני אגיע הביתה זה יהיה לי מוכן!! והאוכל העיקרי שאני אוכלת זה פירות וירקות וקוטג' (בצבא הקוטג מגעיל כאילו זה לא בא בקופסאות זה בא בשקיות מגעילות ולכן סיכוי שלא אגע בזה אבל אני כל יום אכנס לסופר הקרוב ואקנה לי קוטג חצי% ויוגורטים של 0% לרוב אני אוכלת וכמו שאמרת על המלפפונים יש בשפע אתה יכול ליכנס ולהגיד שאתה סטרילי ואתה לא אוכל כאלה דברים ואתה תרוויח מזה כמוני ואני אעשה זאת כי אני לא אוכל את הפסטה מרובת שומן או בשר(אני לא אוהבת בשר או גדים וכ"ו המכילים המון % שומן גבוהים... אם אתה חושב שבצבא יהיה לך קשה עם האוכל אז זהו שלא יהיה לך נוח אם תבקש את זה -כמוני(אני עוד מעט מתגייסת ולכן אני אגיד לך איך יצא לי [אם אראה שלא הולך לי אני הוציא פטור]) ובעיניין האחרון שרשמת- החטטנים שים זין... תגיד שזה לא עיניים שלך שבת שלום דניאלה אם לא התייחסתי למשהו שרצית שאני אתייחס אז תגיד אני אתייחס יותר לעומק אגב הצבא יכול לעשת טוב או רע

29/07/2005 | 23:05 | מאת: דניאלה

אולי באמת תשנה את השם לאושר? אם לא מתאים אז נמצא לך אחר כמו אור:-)או נמצא אבל תשנה את הניק שלך:-)) אבל תשנה את השם שכך אולי זה ישנה אותך:-) שהתחלתי לקרוא למחלה אנה\מיה זה הכניס אותי יותר ויותר למחלה עכשיו אני כבר לא קוראת לה כי אינני רוצה בה יותר:-) אני רוצה שתלך ולא תחזור... אז ככה כן באמת לא הבנתי כמה זמן עד שאתה עונה לי אולי אתה לא רוצה לשוחח עימי אבל הבנתי כרגע שזה בגלל שהדבר מורכב גם אני חושבת לדברים חשובים צריך להשקיע ולא לעשות זאת על רגל אחת בכל אופן עכשיו הבנתי את הסיפור שלך אצלכם(דתים) כל הזמן עם בגדים ארוכים ושכבות מעל שכבות אז אני מבינה שלא שמים לב למצב שאתה נמצא בו (אפרופו דתים ראיתי היום ב7 ימים על הדתיות אינני מתפלה על המצב שם שכל אחת נמצאת בדיכאון ש12 ילדים זה קצת.. וצריך לפחות 18 ילדים וכל הזמן זה הריון לידה הנקה שוב ושוב ושוב...- זה סתם כי קראתי את זה בדרך וזה נראה לי מוזר אני בקושי רוצה 2 זעטוטים שיתרוצצו לי בבית והם 18 ילדים נשמע לי מוגזם אם אפילו אם לא הייתי בה"א אחרי 5 לידות הייתי נכנסת לדיכאון כזה של ה"א זה סתם בלי קשר לתוכן של התשובה שלי כי קראתי את זה לפני כמה דקות... שחזרתי) טוב אני מציעה לך מכל הלב באמת אם אתה רואה שאתה תלך ותכנס יותר ויותר למחלה אז לך לטיפול תוריד פרופיל תעשה מה שאתה יכול כדי לא ליכנס למסגרת הזאת כי שם אתה רק תפול יותר ויותר אני נכנסת למסגרת הזאת כי אני לא יוכל לחיות ככה בגלל שינה בעיה כי כולם אצלנו אנשים צבא גדולים ביחידות מובחרות ואם לא אתגייס אני אהיה בבעיה (אפרופו מולאן לשתובה שלך) תקשיב תעשה הכל כדי ליכנס לטיפול לא ליכנבס למסגרת הזאת כי שם אתה תמות מרעב ותהיי כמו גוויה ואל ישימו עלייך שום דבר לכן תעשה משהו !! יש לך עד מרץ הקרוב!! בקשר לצבא-היה אחד שנתן לי טיפ אבל זה לא לקטע של העיניין- שם תוכל להוציא 101 פטורים לאכול בחדר האוכל אני בטוחה שאני לא אכנס לחדר האוכל כי האוכל שלי מיוחד ללא שמן כמעט בלי פחממות בלי לחם בלי פסטות בלי כל הדברים משמינים אני עם מלפפון וקוטג' ופחממות כמו תפוח אדמה אבל מיוחד שבצבא בטוח לא יכינו לי אותו לכן שאני אגיע הביתה זה יהיה לי מוכן!! והאוכל העיקרי שאני אוכלת זה פירות וירקות וקוטג' (בצבא הקוטג מגעיל כאילו זה לא בא בקופסאות זה בא בשקיות מגעילות ולכן סיכוי שלא אגע בזה אבל אני כל יום אכנס לסופר הקרוב ואקנה לי קוטג חצי% ויוגורטים של 0% לרוב אני אוכלת וכמו שאמרת על המלפפונים יש בשפע אתה יכול ליכנס ולהגיד שאתה סטרילי ואתה לא אוכל כאלה דברים ואתה תרוויח מזה כמוני ואני אעשה זאת כי אני לא אוכל את הפסטה מרובת שומן או בשר(אני לא אוהבת בשר או גדים וכ"ו המכילים המון % שומן גבוהים... אם אתה חושב שבצבא יהיה לך קשה עם האוכל אז זהו שלא יהיה לך נוח אם תבקש את זה -כמוני(אני עוד מעט מתגייסת ולכן אני אגיד לך איך יצא לי [אם אראה שלא הולך לי אני הוציא פטור]) ובעיניין האחרון שרשמת- החטטנים שים זין... תגיד שזה לא עיניים שלך שבת שלום דניאלה אם לא התייחסתי למשהו שרצית שאני אתייחס אז תגיד אני אתייחס יותר לעומק אגב הצבא יכול לעשת טוב או רע

30/07/2005 | 22:53 | מאת:

מה "הם" חושבים ממזמן הלך לישון וטרם התעורר, אני מציעה שלא יתעורר אף פעם. מה אני מציעה לך לעשות??? להקשיב ללב ורק ללב, למציאות שלך, לאפשרויות שלך, לעכשיו שבו אתה נמצא. לי נשמע שהלב הזה לא באמת רוצה ללכת לשירות, או ישיבה, נשמע לי שהוא רוצה את החופש שלו לחפש מה טוב בשבילו באמת ולעיתים לשם כך נחוץ זמן לא מבוטל של בטלה שקטה. אז למה לא באמת?? בגלל שזה כביכול לא מקובל?? שטויות! הגיע הזמן להקשיב ללב אין חוקים ואין צריך יש נכון לי ומה נכון לי תמיד מתגלה מתוך שקט והתרחקות מהמולה ורעש. בהצלחה :-) שבוע טוב

29/07/2005 | 03:34 | מאת: מעיין

אני יודעת שכבר מאוחר,3 וחצי בלילה...אבל חזרתי עכשיו ורציתי קצת לכתוב איך אני מרגישה...עד שהיה לי נחמד היום,פגשתי חברה ממש טובה שלא ראיתי חצי שנה בגלל הצבא המסריח הזה,ועוד הספקתי ללכת לעיר הבירה בת"א,אז חייב לההרס הכל...אבד לי החוגר...או שמישהו גנב לי אותו נראה לי,קיצר עכשיו זה סיפור מהתחת לעלות משפט ולנסוע לאילת בלי חוגר וכרטיס ערבה והרישיון הלך לי...קיצר אתם לא יודעים איזה חודש נפל עליי...היום זה לא היה השיא אבל חודש שלם של מזל נאכס מי היה מאמין...זה התחיל לי בנקע בקרסול שעדיין אני לא יכולה לעשות ספורט(שזה הכל בחיים שלי :( ),נתפס לי הצבר,אבד לי החוגר,עברו עליי שבועיים הכי חרא שאני מכירה בצבא...רציתי למות,קיצר למה כל המזל הנאכס נפל עליי מה עשיתי רע :( אוף!!!!!!!!!!!!!!!!! נמאס לי נראה לי שאלוהים מקשה עליי בכוונה אולי כדיי שאני ימות אני כבר לא יודעת... קיצר לילה טוב לכולם שבטח אתם כבר ישנים אז ביייביייביייבייי

לקריאה נוספת והעמקה
29/07/2005 | 12:55 | מאת: מולאן

חבל שלא ראיתי את זה אתמול אולי הייתי עונה לך והיינו עוברות לאיזה צ'אט גם אני לא נרדמתי עבר עלי לילה זוועה זה אחד הדברים שאני הכי שונאת בעולם לא להרדם אני לא יכולה לתאר כמה זה מדכא ומפחיד ומעציב אותי אולי אני יוצאת מפרופורציות אבל זה שאני מרגישה והייתי מחשב קצת בשעה הזו בערך.. אבל אז אבא שלי החליט להתעורר באמצע הלילה ולא היה לי כח אליו (הוא חושב שאני במחשב עם בחורים..) אז כיביתי באמצע שיחה עם חברה שלי ואימייל קצר.. ואז גם בחדר לא נרדמתי אם זה ממשיך יש מצב אני קונה כדורי שינה אני לא יכולה ככה מבאס כל מה שקרה לך.. אשכרה צרות באות בצרורות.. למה שיגנבו לך חוגר..? לא הבנתי.. אם אלואים היה רוצה שתמותי כבר מזמן לא היית כאן הוא לא צריך להקשות עלייך בשביל זה.. אנחנו לא יכולים לדעת הכל ואת לא יכולה לדעת למה קורה לך מה שקורה לך את חושבת שאני יודעת? לפעמיטם קוראים לי הדברים הכי רעים בעולם ואני לא מבינה למה למה למה? אבל אחרי שאני בוכה אני מנסה להרגע ולהבין שאני בחיים לא ידע למה אז מה שנשאר לי זה פה בעולם הזה על האדמה הזו לעשות מה שאני יכולה ומה שתלוי בי כדי להמנע ממצבים כאלה ולתקן את מה שנראה לי לא בסדר.. אל תחפשי "אחראים" זה החיים שלך ובמידה רבה יש לך השפעה ושליטה בהם לא על הכל אבל על הרב רע לך במצב שאת נמצאת..!? נראה לך שאת לא חייה נכון..?! נראה לך שיכול להיות אחרת..?! קומי ותעשי את כל מה שתלוי בך ובאחריותך כדי לשים לזה סוף!!! אל תשבי לתהות.. את רוצה שינוי.. ובכן רק את יכולה לגרום לו להגיע! יש לך בעיה ויש לה התחלה אמצע וסוף.. היא כבר התחילה ועכשיו את באמצע אז מה שנשאר זה רק להגיע לסוף אל הסוף שלה לפני שזה יהיה הסוף שלך הבעיה שלך יכולה להרוג אותך... תסיימי אותה לפני שהיא תסיים אותך.. הקם להורגך השכם להורגו..! שבת שלום נשמה..!!

29/07/2005 | 14:14 | מאת: מעיין

את לא תאמיני מה קרה,במקום להתעסק בכל מה שהיה קורה עם החוגר שגנבו לי...היום בבוקר אבא שלי מתקשר אליי ושואל אותי אם אני יודעת שאיבדתי את החוגר שלי...קיצר שאלת קידבאק...והוא אומר לי שמישהו התקשר אליו ומצא לי את החוגר,אני הייתי כולי הפוכה משינה...אבל ראית איזה מזל...מישהו מרמת גן שני מטר ממני אז אבא הסיע אותי לשם ועכשיו החוגר אצלי היית מאמינה... קיצר אני לא מסוגלת לטפל בעצמי,אין לי את האומץ להתחיל...אני כל הזמן חושבת לעצמי וזה סתם,ושהכל בסדר אצלי ואני סתם מנפחת את המצב...אני לא יודעת מה לא בסדר איתי,יש לי הכל אם כבר...כל הזמן אני חושבת על אוכל,וכל מה שאני אוכלת אני מתחרטת עליו ואני חושבת למה אני לא יכולה להקיא את זה אחר כך או משהו כזה...ואני בדיכי רוב הזמן ואני לא יודעת מה לעשות...אני חושבת הרבה פעמים שאם אני לא יילך לפסיכולוג או משהו כזה אז אני לא ייצא מזה,אבל בפועל אני לא יכולה לעשות כלום אני לא מצליחה למשוך את עצמי,אני חושבת שאולי אני באמת סתם מנפחת הכל...???אני כבר לא יודעת...קיצר מה איתך??? רגע סתם שאלה בת כמה את?

29/07/2005 | 15:13 | מאת: מעיין

ויכול ליהיות שהבעיה שיש לי עם יש לי ואין לי כבר מושג מה היא,אז היא באמת תהרוג אותי...אבל נראה לי שאני פשוט מעדיפה שתהרוג אותי...אין לי כוח לחיים האלה...אין לי יותר מידיי תקוות או מטרות,שזה מה שמחזיק אותך,אבל חלומות יש ואני בטוחה כמעט שאני לא יוכל להגשים אותם אז מה הטעם בחיים... אני יספר לך משהו...אני בן אדם הכי ספורטיבי בעולם,ספורט זה החיים שלי,אני טובה ברוב סוגי הספורט...אבל גיליתי לאחרונה ויש לי בעיה יחסית רצינית בברכיים,ידעתי שיש לי בעיות בברכיים אבל לא ידעתי מה...והייתי בפיזיותרפיה ואמרתי לה שאני מתכוונת להמשיך להתעמל ולעשות ספורט,והיא אמרה לי שאם השנים אני יכולה לפגוע בעצמי ולהגיע למצב של נכות...לא איכפת לי את מבינה...אני ימשיך לעשות ספורט אבל אם חשבתי לעשות משהו\מקצוע בספורט אני לא יחזיק מעמד יותר מידיי,לא איכפת לי לפגוע בעצמי..ועוד בשביל משהו שאני ממש אוהבת אבל כל החיים שלי נראים ממש דפוקים שאני לא רואה יותר מידיי תקווה באופק...

29/07/2005 | 22:25 | מאת: דניאלה

מעיין אני בטוחה שזה הולך ומשתפר את תראי את זה אני מבטיחה לך או קיי אבד החוגר- נמצאה האבדה- יופי תחייה עם זה אם לא היית מוצאת נגיד ש... אבל מצאת תתעודדי כי אם באמת לא היית מוצאת אז... היית נשפטת וזה לא היה מחווה נעימה לספורט- אני כבר חודש לא רצתי-כן חודש ובדרך כלל כל יום הייתי רצה 10 קילומר לפעמים הייתי עושה יותר +4\3 שעה אירובי -כבר חודש אולי לא עשיתי את זה ואני חייה עם זה טיפה טוב אבל אני אתחיל שוב כי השמנתי אני חושבת קצת בגלל שהתחלתי לאכול מעל ממה שאכלתי והרגלתי את עצמי לאכול ולכן שהתחלתי לאכול את האוכל המינימלי התחלתילהשמין ואולי זה אולי רק נוזלים אבל אני עושה זאת לעצמי ואני לא מאשימה אף אחד.. אבל קחי לעצמך את הזמן בלי לחץ שלא יההי לך נזק מצטבר בגלל הבירכיים כי את לא רוצה שיהיה לך אחוזי נכות תאמיני לי לא שווה (אף אחד לא יודע את זה אבל דפקתי לי במשך השנים האלה את הכבד ולפני 10 שנים היה לי בעיה בכבד ועקב אנה\מיה דפקתי את זה יותר אני כמעט בטוחה אני לא באה לבכות או משהו אני אומרת לך את זה עם משהו פגום אני לא ממליצה אז אל תעשי לך נזק לגוף שלך -הגוף יודע מתי להגיד די) בעיניין המשפחה- בבקשה יקירה אל תקחי את זה ללב באמת המשפחה איננה יודעת את הזנק שהיא גורמת אנחנו האחים והאחיות עושות לנו קצת צחוקים בקשר למשקל כי כולנו בהפרעת האכילה של אנה\מיה ולכן אנחנו צוחקים על זה אומרים "כן יום אחד ימצאו אותנו כל היום עם מללפון אחד ביום ... זה בצורה של גיחוך לפעמים עד בכי אבל זה קורה כי אנחנו בבעיה ההורים שלי עושים גם את גם אבל בצורה למה אתם לא אוכלים.. בצורה מרוגזת כי אנחנו בהפרעה אבל אימי לא יכולה לומר כלום כי לאימי יש גם את זה.. ולפעמים הם מאשימים אותנו אבל לרוב הם אשמים בגלל הלחץ של האוכל בגלל הלחץ שיש .. ההורים שלי גידלו אותי כמו נסיכה לא נסיכה כמו מלכה הכל קיבלתי אני לפעמים מרגישה רע עם זה כי יש אנשים במצב גרוע ואני במצב טוב ואני ממצב של הפרעת אכילה ויש עוני בארץ.. יש אבטלה יש אנשים שמתאבדים בגלל שאין להם איך לשלם את המשכנתא אבל לי היה מעיניין הרזון המשקל..(שמה לב- היה !! עבר כבר לא השאיפות שלי לחיים זה איך לשקם את הגוף שלי לשקם את עצמי ויותר מזה לשקם את המצב של מערכת היחסים שלי ואולי לתת לחדש שלי ליקשר אליי ולגרום לי לאהוב את עצמי כמו שאני) זה היה על רגל אחת אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב ואם לא אני פה רוצה במייל או מסנגר אם יש לך אני מוכנה לנסות לעזור לך - כי הכל בא לפי הרצון שלך.. אם יש לך רצון זה יצליח ואם לא אז.. זה לא יצליח ואני מוכנה לעזור לך חחחח- מולאני יקירה כמעט שכחתי אותך(לא שכחתי רואהההה) נשמתי יש לי פיצוץ במייל אני עוד מעט אראה אותו ורגע את מדברת עם בנים ?? יו וי שיו רוצה מכות? ואיך אני לא יודעת- ? עד שעות מאוחרות מה את עושה?? הא הא הא עכשיו שבוע בלי טלויזיה!!!!! סתם אוהבת חכי יש לי את כל הערב לזה... אוהבת דניאלה (אם שכחתי משהו אי הוסיף):-))

29/07/2005 | 23:14 | מאת: מולאן

אמרתי שהוא "חושב".. לא מדברת עם בנים באיסי בקושי עם בנות.. לא מתלהבת מזה אבל יש אחד שאני קצת מדברת איתו כי הוא ממש חנוד וספרתי לו עלי ואיזה קטע גיליתי שגם לו היה יותר משנה ה.א! הייתי בשוקקקקק! שבת שלום מהממת שלי!

29/07/2005 | 23:57 | מאת: מעיין

אני לא יודעת אם אני מוכנה בכלל לעזור לעצמי,אולי עצם זה שאני מדברת איתכן כאן בפורום (חוץ מזה שסוף סוף יש לי עם מי לדבר שבאמת יבין אותי,בחלק מהדברים,)אז אני מנסה או רוצה בתת מודע לעזור לעצמי ... אבל שאלה קטנה אם אין לי רצון לחיות בכלל איך אני אמורה שיהיה לי רצון לעזור לעצמי?!?!? לא יודעת מה הבעיה שלי אבל כל דבר שני מדכא אותי או מעציב אותי או לא יודעת מה,ואני מתכוונת ממש כל דבר בחיי היום יום מחברות ועד הורים והכל... אני ישמח אם תנסי לעזור לי אבל אני לא יודעת אם אני יצליח לעזור לעצמי... אני כמו כולן כאילו מחכה שמישהו יבוא וימשוך אותי מהבוץ,או שמישהו ידאג לי או שמישהו ידחוף אותי לזה אבל...אין.....ואם אני בכלל יעשה משהו עם עצמי אז הכל יהיה לבד ולא נראה לי שזה אפשרי לעבור הכל לבד....בלי ידיעת חברים או הורים או אף אחד... שבוע טוף אוהבת מעיין

מעיין מתוקה קראתי עכשיו את כל ההודעות שלך ושל מולאן ושל דניאלה ביחס לכל מה שכתבת קראתי גם את המייל שכתבת לי ותשובתי לך פשוטה, מה שעניתי לך עוד כשהיית בצבא המסגרת הזאת היא אסון בשבילך, לגבי העברת מיקום או תפקיד, לא נראה לי שזה יועיל לך במשהו, צר לי על האופן שבו אני בוחרת לענות לך, אני פשוט חושבת שלאור כל מה שאת כותבת לנו זה מאותת נורה אדומה על מצוקה לא פשוטה ואני די שוקלת אם לערב את ההורים שלך לגבי זה, קחי בחשבון שאני יכולה לאתר היכן את נמצאת. אין לי רצון לאיים עלייך חלילה, אבל דברייך מעוררים דאגה רבה במיוחד כשאת חוזרת הרבה מאוד על הרצון שלך למות. יש הרבה אנשים שמדברים על זה ואחרים צוחקים עליהם כי הם אף פעם לא מעיזים לעשות את זה, עד שקורה אסון והם אומרים לא ידענו... אני לא רוצה שזה מה שיקרה לך אני כבר עשיתי את זה פעם אחת פה בפורום ומה שקרה שזה היה די רע מבחינתי זה שאיבדתי בחורה יקרה מאוד העונה על שם "אור" את יכולה לחפש את ההודעות שלה פה בפורום, איבדתי אותה אבל אני יודעת שהיא היום מקבלת עזרה וזה מבחינתי ההישג אפילו שלכאורה היא קיללה אותי אבל אני יודעת שבתוך תוכה היא הודתה לי על כך. הכוונות שלי היו נקיות לגמרי, המצוקה שלה היתה בלתי אפשרית ואם לא הייתי עושה כלום סביר להניח שמכל בדיחות הדעת היא עוד הייתה עושה את זה אפילו שהיא לא באמת התכוונה. אני יודעת על עצמי אני כל הזמן שיגעתי לכולם את השכל שאני יתאבד עד שזה באמת קרה ומה שהשאיר אותי בחיים היה נס, כי זה יכל להיגמר במוות לכל הדיעות אני לא רוצה שזה יקרה לך אבל אם לא תעשי שום דבר, אני יפעל, כי אני דואגת לך תשתחררי מהצבא בהקדם פני להורים שלך במיידי ותגשי לאיכילוב לגבי שאלתך, מקבלים שם גם בגילאים של 20 ומעלה היו איתי אז גם בגיל 20 גם בגיל 30 וגם בגיל 40 כך שאין לך מה לדאוג לגבי הגיל ולהציב לך את זה כמחסום. קחי לתשומת ליבך את דברי, כי אני מתכוונת לכל מילה אינני מאיימת אבל חייך חשובים את חשובה ואני לא יכולה לפעול שלא מאהבה אלייך וזה חלק מלבטא אהבה אלייך המילים שלך נשמעות לי חריפות מידי זה יכול להיגמר ברע את חושבת שזה משחק אבל יש רגעים שזה תופס ואז מי ששולט הוא הטירוף ולא האני שלך ואני לא רוצה שזה יקרה לך אהובה שלך באהבה רבה :-) אני

לא אני לא רוצה לומר להורים שלי וגם לא את... את לא מבינה אוף אסור לי ואני לא רוצה לערב ההורים שלי........... אני בטוחה שאת לא תעשי לי את זה נכון?!?!?!?!? איך בדיוק את יכולה לאתר אותיי???? אוף אל תפגעי בי גם את..... אני לא יהיה מסוגלת להיתמודד עם זה את לא מבינה........... לא נראה לי שאני באמת התאבד אין לי אומץ לזה...זה שאנ רוצה....זה משהו אחר... את לא מבינה,חברה שלי הכי טובה פעם אחת אמרה להורים שלי מאחוריי הגב שלי שלא אכלתי 3 ימים,ואני יותר לא מספרת לה דברים אישיים שקורים לי או שאני מרגישה כי אני לא בוטחת בה יותר... אם אני מספרת גם פה,אני יודעת שגם אתם לא תוכלו להגיע אליי איך שהוא ולספר להורים שלי ואני גם לא רוצה.... את לא מבינה זה החשש הכי גדול שלי...אני מבקשת ממך אל תעשי לי את זה בבקשה............ אוהבת מעיין את לא מבינה עכשיו אני לא יהיה רגועה בגלל מה שאמרת לי תגידי לי שלא תעשי את זה טוב?????????????????

כמו שאת רואה -תראי מה השעה!! רק עכשיו נכנסתי הביתה אני חייבת מקלחת ולעוף אם תהיי עוד רבע שעה תשיגי אותי אז אני אדבר איתך אם לא אני אנסה בערב מהמחשב אחר לא מבטיחה כי המחשב שם קצת דפוק גררררררר אבל אל תחשבי שאני בורחת לך חס וחלילה פשוט היה לי יום זוועתי כמעט כל דבר לא משהו:-( מולאני ראיתי את המיילים אני אנסה עכשיו לענות לך אחרי המקלחת ואם לא אז יותר מאוחר הילונתתתתתתתת מזל טוב נשמתי האהובההההההההה חולה שרופה עלייך אני אנסה לא מבטיחה אני חייבת להיות עוד שעה בערך אפילו פחות אצל מישהי שקרה משהו אז אינני יכולה אבל אנסה אני אראה מתי אני אסיים שם ואתקשר:-( אני כ"כ מאוכזבת לא משנה אבל אני מאחלת לך נשמתי הרבה הרבה הרבה מזל טוב אם היה לי זמן היית מקבלת מכתב ארוך ומייגע של משאלות ושבחים עלייך מפאת אי הזמן שנשאר לי ואני חייבת לטוס כבר אז אני אסיים כך את ההודעה אוהבת שמרו על עצמכן תעשו חיים :-) לאב לאב לאבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב נשיקות ומליין חיבוקים ולפדלעה רואה אני לפני ואת לא נמצאת:-( אז מה שהבטחתי לך לא יקויים היום בגלל מה שקרה אוהבתתתתתתתתת דניאלה

28/07/2005 | 23:00 | מאת: מולאן

רק אל תגידי לי שקרה מה שאני חושבת.. הגרע מכל.. התקשרת לברר?: דברי איתייייייייי!

29/07/2005 | 22:48 | מאת: דניאלה

נשמתי זה ברור על מה שדיברנו לא התקשרתי אין לי אומץ רשמתי לך למה אני אמות מבוש על מה שקרה פתאום אני אראה כמו "אלמנה מסכנה" אם יקראו לי ככה מאמי אני מנסה בקשר לזה לירגע אבל קרה משהו אחר במשפוחה שלי אבל הכל הסתדר אוהבת דניאלה מה איתך? רגע לא הגעתי למייל שלך יש לי מיילין מיילים אני אשלח לך את ה-את יודעת מה ואז את המיוחד וששם יההי רשום זה הראשון!! שתפתחי ברור!!! ורגע מה הקטע עם הבחורים? את מדברת עם בחורים? ולא מספרת? הא הא הא חכי חכי עכשיו תקבלי עונששששששששששששששששששששש עכשיו שבוע בלי טלויזיה!!!:-( סתם אוהבת אוהבת אוהההההההבתתתתתתתתתת דנדוש

28/07/2005 | 14:06 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

איזה כיף היום לא הלכתי לעבודה ואני מרגיש ממש כיף עם זה כי הזמן עובר מהר ואני לא חושב על אוכל כל הזמן כי יש לי משהו שיעסיק אותי כי אני צריך לעשות כל מיני סידורים. כבר ממש שכחתי איך זה לא להיות עצוב אז טוב שהיום הזה בא כדי להזכיר לי. יכול להיות שזה בגלל שהחלפתם לי את השם ב"אושר" ??? מי יודע .. בלכ אופן ווואאוו אני מרגיש ממש אופטימי אני לא מאמין אפילו היום בבוקר חשבתי לחזור לתפריט (וכמובן לספורט) אבל לא היה לי מספיק אומץ כי הספורט בשבילי הוא ביוט ועכשיו בגלל שאני אוכל קצת אני מרשה לעצמי לא לעשות ספורט כי ממש אין לי אנרגיה. מקווה שהטוב הזה רק ילך ויגבר

28/07/2005 | 14:09 | מאת: מעיין

אני מקוווה גם בשבילך...תמשיך להרגיש טוב ושמח כל יום...

28/07/2005 | 15:10 | מאת: מולאן

קודם כל אני ממש מאושרת בשבילך.. הלוואי שהימים האלה ימשכו.. דבר שני גם אתה אמור לשנות "לאושר" זה הקטע!! אני כבר באתי לשאול אם לא אהבת את השם ובגלל זה לא שינית.. הודעה הבאה תכתוב "אושר" ולא "אנורקסיה בינתיים" זה ממש עצוב לי לראות תשם הזה כל פעם מחדש אתה לא מחלה אתה בן אדם תעשה תהפרדה!!

29/07/2005 | 11:07 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

לא יודע.... יותר מסתדר לי אנורקסייה בינתיים אבל נראה לי בסדר שאתם תקראו לי אושר

28/07/2005 | 12:56 | מאת: מולאן

מה ששלומך היום ???.... ולמה לא ענית לי על מה ששאלתי אותך אתמול על אחי שיהיה לך יום מהמם כמוךךך מולאן!

28/07/2005 | 14:55 | מאת: סנופית

אין לי מושג על הישיבה הזאת...סורי. מה שלומי? אז ככה.. אכלתי מעט מאד אתמול ולא יכולתי לעצור בעצמי ולקחתי משלשלים... זה מתסכל אותי החוסר שליטה הזה. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף חוץ מזה... יום נחמד וחםםםםםםם מה איתך מותק??

28/07/2005 | 15:17 | מאת: מולאן

מאמי למה את לוקחת משלשלים זה סתם עושה נזק וגם ככה זה לא עושה את העבודה המתבקשת למה סתם? אז מה אם אכלת מאמי זה לא אומר שזה לא יכול להשאר אצלך אני יודעת שהמחשבה הזו בלתי ניסבלת אבל הנזק שאת עושה לעצמך נמשך הרבה יותר זמן מההרגשה הרעה קצת על זה שאכלת.. בבקשה אני כל כך מתנגדת למשלשלים האלה את לא יודעת איזה נזק זה עושה אף פעם לא הבנתי למה בנות משתמשות בזה כי זה לא מוציא את האוכל ועושה כל כך הרבה נזק למערכת שאת יכולה לראות כבר מהתחלה שלא כמו בהקאות נגיד שלוקח יותר זמן.. אני בסדר.. רעבה ואין לי כח לקנות לחם חחח לא יודעת מה אני יעשה כי הלחם בבית לא טוב אולי אני ילך עוד מעט לקנות ובינתיים לא יודעת מה אני יעשה.. אבל אני אוכלת את יודעת? כל יום! 3 פעמים!!! ואני לא מרגישה רע וזה לא מפריע לי ההפך אני מרגישה שאני משתנה ואוהבת את זה פעם בחיים לא הייתי מסוגלת לחשוב על עצמי אוכלת ועוד 3 פעמים ביום ולא שיניתי את זה כבר הרבה זמן.. בד"כ אני משנה החלטות כאלה כל יומיים.. ומחר כל המשפחה שלי באה.. ואני יאכל איתם ואני לא יקיא .. בטח ובטח לא יקח משלשלים וזה לא מפריע לי למרות שזה אוכל אחר ממה שאני רגילה אבל עדיין פשוט צריך להיכנס לפרופורציות.. אני מאוד מאוד מקווה שהטיפול שלך יצליח נשמה אבל יותר מהכל את צריכה לרצות בעצמך.. הלוואי שתירצי בעצמך!!

28/07/2005 | 11:08 | מאת: אלינור

היום יום הולדת להילונת שלנו! היא כבר ילדה גדולה... אז... הילה יקרה! המון המון מזל-טוב ליום הולדתך!! הרבה בריאות, אושר, שמחה, כוח, צחוק, הנאה, הצלחה, וכל מה שאת רוצה! הלוואי שיתגשמו כל משאלות לבך ושתראי רק טוב! מזל טוב, מקסימה!!! :-) :-) :-) ממני.

28/07/2005 | 11:26 | מאת: סנופית

מזל טוב, אחותי שתדעי רק טוב בחייך שיהיה לך עוד הרבה שנים של כח לעזור לכולם ולהמשיך להיות מקסימה כ"כ!! מ-ז-ל----ט-ו-ב----!!!!!!!!!!!!!!!!!

28/07/2005 | 11:43 | מאת:

מרגש מאוד תודה תודה תודה על כל המילים החמות והאוהבות אני יוצאת לדרכי עכשיו אני הולכת לחגוג היום ממש אני בדכ לא עושה את זה אבל נראה לי שהיום יותר מתמיד יהיה כדאי לעשות את זה אני יחשוב עליכן אוהבת אתכם כל כך אתם לא יודעים כמה אלינור מקסימה אני יענה לך בהמשך אוהבת תודה :-)

28/07/2005 | 12:48 | מאת: מולאן

רציתי לכתוב לך ב12 בלילה דאם!!! טוף מא שלי משגעת וצורחת עלי אני יכתוב לך אחר כך.. אה והגבתי לך אתמול על הקעקוע כנסי אני רוצה לראות אם אתמסכימה איתי מזל טוב נשמתי המעלפתתתתתתתתתת

28/07/2005 | 13:36 | מאת: מעיין

להילה מתוקה לא ידעתי בכלל אב ל עכשיו אני יודעת ואף פעם לא מאוחר למזל טוב... אז המון המון המון..........מזל טוב,עד 120 שנים מאושרות...תמשיכי לעזור לכולם, ולתת להם בעזרת עצותייך כוח להמשיך ולהילחם... תגשימי את כל חולומותייך ושאיפותייך...ושיהיו לך המשך שנים מאושרות ושמחות ומלאות כוח... באהבה והמון נשיקות מעיין ורציתי לשאול אותך מה את חושבת על מה שכתבתי לך לפני שבועיים,קשר לתפקיד,אני פשוט לא יודעת מה לעשות...

28/07/2005 | 16:29 | מאת: מולאן

שלחתי לך מייל.. וזה של אתמול הגיע..? שיהיה יום מהמם ובלתי נשכח...

28/07/2005 | 13:50 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

מישהו פעם אמר דבר נכון, שיום הולדת זה היום שבו אלוקים החליט שהעולם לא יכול בלעדייך אני חושב שלגבייך המשפט הזה הוא הרבה יותר מנכון, הוא אפילו נכון מאוד מאוד. אז באמת, שיהיה לך ה----מ-----ו-------ן מזל טוב ותמשיכי לעזור לאנשים כמו שאת עושה מעולה ושוב המון תודה ממני ואני חושב שגם מכל הבנות על היחס החם שכל אחד ואחת מקבל אצלך ועוד פעם, מזל טוב באמת מכל הלב

28/07/2005 | 17:17 | מאת: מולאן

אהבתי חבל על הזמןןןןןןןןןןןןןןן! ומסכימה עם כל מילה שלך...

אם יש דבר כזה "הכי" תודה לכם על הכל אני מרוגשת עד מאוד שבוע טוב באהבה רבה אני :-).. עוד מחייכת...

28/07/2005 | 10:56 | מאת: דודה מודאגת

יש לי אחיינית בת 12 שמאוד שמנה לגיל שלה בחופש הגדול הם הרבה אצלי משחקים יחד עם ילדיי השבוע ראיתי אותה אוכלת בהחבא (מיותר לציין כי זה אחרי ארוחת צהריים מאוד מזינה ) כול החופש היה לי שיחות איתה על משקל ועל איך נערה בגילה צריכה להראות פלוס מינוס הייתי רוצה לדעת כמה דברים 1.האם אכילה בהחבא מסמלת אכילה כפייתית (משיחות עם שאר הדודות מסתמן שגם הם אבחינו)? 2.איך אני יכולה לגשת לילדה לדבר איתה מבלי חשש לפגוע בה ? 3.האם כדי לספר לאמא של הילדה .? 4.בברכה דודה שמאוד אוהבת את הילדה

לקריאה נוספת והעמקה
28/07/2005 | 11:41 | מאת:

מסכנה הילדה הזאת שאתם כל כך מציקים לה, היא בטח לא הגיעה לזה לבד, שיהיה לך ברור, גם נטיות של השמנה לא מצדיקות התנהגות מסוג זה שאת מתארת, אני מצטערת שהיא חיה בחברה של היום אם אתם סולדים ממנה ולא אוהבים אותה על מה שהיא, ככה זה נשמנע אפילו שאת מאוד דואגת לכאורה, על מה את בעצם דואגת???. את אומרת שאת אוהבת אותה, אבל את גורמת לה להרגיש כמו פושעת ולא רק את אם היא בוחרת ללכת לפינה ולאכול בסתר. למה היא לא יכולה להיות כפי שהיא, זה לא התחיל סתם מתוך רצון אישי שלה ואם לא היו גורמים לה להרגיש כמו פושעת סביר להניח שעם הזמן המודעות שלה הייתה גוברת והיא לבד הייתה עוצרת את עצמה או רוצה עזרה או מגיעה לאיזושהי הבנה לגבי עצמה. התנפלתי עלייך, לא בכוונה בטוח ובמליון אחוז שגרמו לה להרגיש שאסור לה לאכול, כי אם היא תוכל היא תהיה שמנה אבל היא זקוקה לאכול, כי אוכל מייצג גם הזנה רגשית ואם היא לא מקבלת את ההזנה הזאת בבית ואת לא באמת יודעת מזה אז החוסר שלה רק יגדל וכנראה שהוא לא מאחר לעשות את זה. ילדה כמוה צריכה טיפול הולם, שיהיה יותר בבחינת סדנא של כייף להרגלים חדשים עם עוד ילדים, משהו שמיועד לילדים, משהו שיגרום לה להרגיש ביטחון עם עצמה. להפוך את האכילה לכייף, מה היא רוצה לאכול, לשאול אותה למה היא רעבה, הכי חשוב לגרות אותה כמה שיותר בדברים אחרים ישסבו לה הנאה כייף ועניין. סביר להניח שיש לה משקעים לא מעטים גם מההורים וגם מהסביבה. אני לא באמת מכירה את האמא ואת החינוך שלה אבל ההתנהגות שלה משקפת את זה, הסביבה כידוע תמיד מעצימה דברים גם אם זה לכאורה לא קשור אליה באופן ישיר. אני כן ממליצה לך לדבר עם אמא שלה וללכת לטיפול משותף, זה נשמע לי משהו שמאוד יעזור לה ולאמא ומעל הכל לילדה האהובה הזאת דווקא טיפול הומאופטי בגיל הזה יכול להיות מצויין ואם היא בכללית יש מישהי מדהימה שאני יכולה להפנות אתכם אליה. סליחה על התגובה הבוטה שלי אבל יהיה כדאי לקחת את זה לתשומת לבכם, כי היא לא עושה את זה בכוונה אני אפילו יודעת מלמפרע שהיא סובלת מזה, היא לא הייתה עושה את זה אם לה היה כך הדבר. בהצלחה המון אהבה :-) הילה

28/07/2005 | 12:08 | מאת: להילה המקסימה

ראשית אני לא חושבת שהיית בוטה מידי אבל הרשי לי לתקן אותך אני לא סולדת ממנה ואני כן אוהבת אותה אני פשוט מודאגת מזה כי גם מבחינת חברות אין לה בגלל שכול הזמן מעירים לה על כמה היא שמנה היית בדבר אחד צודקת הכן מבחינת רגשית יש חוסר עצום אני רוצה שתדעי לקחתי לתשומת לבי את אשר אמרת רק אם תוכלי להפנות אונו למשיהי ספציפיט אני אודה לך מאוד ולבטח בעתיד גם הילדה בברכה ושב תודה

28/07/2005 | 00:56 | מאת: שיר

מולאן- שלחתי לך את האימייל אני מקווה שהוא הגיע. כן אני גרה בבית ב"ה ובדרך כלל יש לי גישה למחשב חוץ ממתי שהוא עושה דאווינים או שאבא שלי עובד עליו (ארועים שקורים כמה פעמים בשבוע) או שסתפ מישו אחר משתשמש בו. ברוך ה' יש הרבה אנשים בבית שיודעים להשתמש במחשב.. אגב מעניין שככל שהגיל יורד, יודעים להשתמש יותר טוב... מן דור טכנולוגי שכזה. אם אני לא נכסת זה בדדרך כלל כי אין לי מה להגיד ואם יש לי מה להגיד ואני לא נכנסת זה בגלל שאייייין לי זמן או שאני לא נמצאת בבית. אם קראת את הקאמבק שלי של שהבוע ראית נגיד ששבוע שעבר בכלל לא הייתי בבית ועוד כהנ וכהנ תירוצים.. בעקרון עכשיו אני בחופש אבל יש מצב ששבוע הבא אני שוב לא אהיה בבית מס' ימים... תקופה מורכבת עוברת עלינו... אני מזדהה מא ד עם מה שכתבת על ים של תיאוריות שבתוכן צריך למצוא את עצמינו. בעצם עדיף לא למצוא את עצמינו בתוך תיאוריה, אלא פשוט לזרום עם החיים שלנו.. לחיות אותם בעיקר וככה לגלות את התשובות. אבל יש מצבים מסויימים שבהם אנחנו צריכים להעזר באנשים אחרים כדי לעשות את החיים שלנו טובים יותר..ואז יש אנשים שחשב על כל מיני פתרונות חכמים. אגב יש גם זרם שלם בפסיכולוגיה שחושב ככה, אם אץת מכירה, הזרם ההומניסטי- אקסיטנטציאליסטי. אבל עם כל השליטה הנפשית- מנטלית הגדולה שלנו, אי אפשר להתעל מהאספקט הביולוגי. הגוף והנשמה שלנו הם לא נפרדים, הנשמה שוכנת בתוך הגוף ולכן זה ברור שהיא מושפעת ממנו,ואני לא מדברת רק ברמה שמי שמבואס חולה הרבה, אלא שתהליכים כימיים באברים משפיעים על הרגשות והתנהגות שלנו, וגם המטען הגנטי שלנו משפיע על איך נגיב לכל מיני מצבים. קצת קשה לבודד בין סביבה לתורשה, כי אם יש לדוגמא הרבה ה"א במשפחה אחת, קשה להגיד אם זו התנהגות נלמדת או מושפעת מגנים. זה נושא מעניין ורחב שיש עוד המון מה ללמוד ולהגיד עליו. אולי אני אתעסק בו בעתיד מבחינה מקצועית... אם את ממש מתעניינת אני ממליצה לך על הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, יש את 'מבוא לפסיוכלוגיה'. שווה עיון אם זה נופל לידייך. דניאלוש.. תסביר לי למה זה כמו דני דין אני לא כלכך זוכרת את התכנית הזאת... זה תכנית בכלל... אגב ככל מה שכתבתי למולאן תקף גם לגביך.. מה זה אומר רגל אחת בחוץ? שלך מחוץ לפורום? מחוץ למחלה? אני אשמח שתסבירי לי. מה את עושה עכשיו בחופש? הילה- היי.. שלומי טוב ברוך ה'. אני מתה מעייפות... בכלל התכוותי לכתוב לכם שאין לי כח ואני אענה מחר, אבל פחדתי ממכתבי שטנה... לילה טוב לכולכם.. אוהבת, שיר

28/07/2005 | 01:18 | מאת: מולאן

אני אוהבת אותך את יודעת?.. את בוגרת כזו וחכמה.. ודוגרי גם אני לא ידעתי אם לענות לך עכשיו או לא כי לא רציתי לעשות לך הרבה עבודה עד שהצלחת לענות שניה אחרי זה תגובה.. מבוא לפסיכולוגיה למדתי בתור פרק בתוכנית הלימודים.. ואני קוראת וקראתי הרבה ספרים בפסיכו זה מעניין ארצח.. סערת נפש בטח קראת.. זה אחד היותר טובים.. ואני בכלל לא קוראת ספרים כל החיים קראתי איזה 3 ועכשיו לפני שלושה שבועות בערך עשיתי מנוי ל2 ספרים ובקושי קראתי מהם לא יודעת זה מעניין אבל קשה לי לדמיין את עצמי יושבת לקרוא.. נו את רואה ? שבוע לא היית בבית אבא תופס לך תמחשב .. זה דווקא כן תרוצים שקונים אותי זה גורם לי להבין אותך ממושית מסכימה עם כל מה שכתבת.. רואה למהה אמרתי שאת מעניינת? בבקשה תשארי פה! ולא ענית לי על שאלה חשובה.. האם את חושבת שניתן לנצח ה.א לבד עם עזרה שבאה מכיוון ידע רחב בכל הנושא בכללותו (מאמרים עדויות ספרים פסיכולוגיה) כן או לא? הולכת לראות מה שלחת לי במיילל אוהבת אותך מדהימה שלי! לילה טובו'ששששששששש

27/07/2005 | 23:41 | מאת: סנופית

יש לך אתר שלך? שמתאר את מה שעברת? זה מאד מעניין אותי.... תודה

28/07/2005 | 00:11 | מאת:

http://www.realovercoming.co.il/emall/content.asp?cc=55563 http://www.hilauriel.com/ אני מצרפת לך קישור לאתר, ווידאו אבל אל תשאירי באתר הודעות כי הוא סגור עד ספטמבר בגלל אילוצים טכניים. אני ישמח לשמוע עלייך בהרחבה שיהיה לך ליל מנוחה אם תרצי את יכולה לכתוב לי למייל האישי שלי [email protected] המון אהבה :-) הילה

28/07/2005 | 11:23 | מאת: סנופית

אלפי תודות... מרגש עז דמעות... לפחות עכשיו אני יודעת מי את...ועם מי יש לי עסק... שיהיה לך יום מדהים מתוקה... אני עוד יכתוב לך במייל...

רק עכשיו קיבלתי אישור לכתוב, לא רציתי לשתף אתכם כי לא ידעתי אם זה בסדר ליאור חברתנו היקרה, איבדה את אמא שלה השבוע בצער רב באופן לא צפוי ביום שבת האם נפטרה, במקביל לכל האי בהירות בנוגע למחלתו של אביה. בואו נכתוב לה משהו לחיזוק, זה לא יחזיר לה את אמא אבל לפחות שתדע שאנחנו איתה. **** ליאור מקסימה, אין לי מלים, אני רק שולחת לך את אהבתי, אני איתך אני יודעת ששום דבר שאני יגיד לך לא יקח את הכאב ממך נכון להיום אבל אני רוצה שתדעי שאת לא לבד.. אולי המוות שלה הוא דרך חדשה לכולכם לך ולכל משפחתך, מי יודע, יש דברים שהם גדולים על הבנתינו כדרכו של עולם ואולי זה יביא לכם ניסים ויאיר פינות חשוכות שעד היום לא היה להם מענה, אני בטוחה שהיא עוד תהיה אתכם ברוחה להרבה מאוד שנים. ואת יקרה לי מאוד ואני מאמינה שלאט לאט לא תדעי יותר צער והחיים יחייכו לך ב"ה אמן. את חשובה ויקרה מאוד שמרי עלייך ואל תאבדי תקווה ואל תצומי בגלל שקשה לך זה הזמן לשמור על עצמך יותר מתמיד יפה שלי באהבה רבה מתי שיצא לך לקרוא ממני הילה אנחנו אוהבים אותך

27/07/2005 | 22:41 | מאת: דניאלה

זה באמת מקרה מצער מאד ליאור מתוקה אם את רואה את ההודעה אני יודעת מצב של מוות מאד קשה בבקשה אל תשברי אני יודעת איך מרגישים שמאבדים אדם שאוהבים מאד מוות של אם לא חוויתי ואני מקווה לא לחוות זאת כי אני יודעת מה יקרה לי -הבטחתי לעצמי כל עוד אימי תהיי במצב בסדר אני אמשיך להיות נורמלית אני לא אומרת כאשר אימי חס וחלילה יקרה לה משהו -אני ארצה למות אבל אימי זה כל מה שיש לי היא האדם שאני אוהבת ואהבת אם היא אהבה מיוחדת אני מוסרת לך את תנחומי אל תשברי תעשי זאת לאימך אני כותבת ולא יודעת מה לומר לך שתרגישי יותר טוב הדמעות זולגות לי בלי להרגיש מרוב שזה כואב לי ,כואב לי כי אני יודעת מה את מרגישה תנסי לא לצום כמו שהילונת רשמה כי אני זוכרת שקרה לאימי משהו באותו הזמן לא אכלתי הייתי נראת כמו גוויה נשבעת לך מרוב דיכאון שנכנסתי אבל אח"כ זה היה בסדר ואימי החזירה אותי למסלול בבקשה תנסי לא לישבר עכשיו אוהבת דניאלה מוסרת לך חיזוקים וחיבוק מוחץ

27/07/2005 | 23:11 | מאת: לינוי

בדיוק לפני כמה זמן חשבתי עלייך.... ושאלתי עלייך... האמת אני ממש לא יודעת מה להגיד לך.. אני אף פעם לא יודעת מה להגיד במצבים כאלה...אני חושבת שאף אחד לא יודע! זה מצב ככ רגיש.. אני רק מקווה שאת תשמרי על עצמך... ותדאגי לעצמך את חשובה.. אל תשברי... בסופו של דבר אני מאמינה שה' יודע מה הוא עושה! ולכול דבר יש סיבה! תמיד במקרים כאלה קצת קשה להבין את זה ויש המון שאלות... אבל עם מאמינים לוקחים את זה קצת אחרת... בכול אופן ליאורי יקרה אנחנו פה בשבילך להכולל אני מקווה שאת יודעת את זה! אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!! אני משתתפת בצערך.. ומאחלת לך שתראי ימים טובים ומאושרים..ותאמיני שזה יקרה בע"ה אמן!!! אל תשכחי שיש לך פה אותנו לכול דבר! תרגישי טוב ושמרי על עצמך... ותדעי לך שאמא שלך תמיד תיהיה איתך!!! אוהבת המון המון המוןןןן לינוי נשיקות חיבוקים ולמלייןן חיזוקים!

28/07/2005 | 00:49 | מאת: מולאן

לא חושבת שיצא לנו לדבר.. מה אני יגיד לך? .... בעצם אין מה להגיד.. את מסורתית לא? אני מקווה שכן כי לאנשים מאמינים זה פחות קשה לקבל את זה.. יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע.. תהיי חזקה! קחי את הזמן... להתאבל אבל לא לשקוע.. זה אף פעם לא מועיל לכלום משום בחינה בטח לא דתית.. מקווה תחזרי לפה מתישהו או אפילו לאורך התקופה הזו מי יודע אולי משהו ממה שנגיד יוכל לגרום לך להרגיש יותר טוב.. הלוואי שתוכלי להמשיך הלאה ולזכור את אמא שלך כמו שהיא הייתה רוצה.. אומרים שכל עוד חושבים על אדם ומדברים עליו הוא לא מת.. אמא זה אמא ואולי האדם המשמעותי בחיינו .. אני לא יכולה לדמיין לעצמי מה את עוברת.. אני מקווה שעוד תהיי בסדר ודברים יתבהרו בקרוב.. לילה טוב כל מילות העידוד והתמיכה אלייך!!!

ליאור, אני ממש מצטערת לשמוע את זה... אם את חוזרת לפה ואם את רוצה לספר, אנחנו פה בשביל להקשיב... אני לא יודעת אם אפשר לצאת ידי חובת מצוות ניחום אבלים באינטרנט , אבל מכיוון שהקשר היחידי הוא פה- המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וריושלים , ולא תוסיפו לדאבה עוד. חיבוק גדול והמון אהבה שיר

28/07/2005 | 01:18 | מאת: מעיין

ליאור...זאת בשורה לא משמחת ואפילו עצובה,ואני בטוחה שממש קשה לך,ואת צריכה לבכות ,אם בא לך,ולהתפרק לא לעצור את עצמך...ותשמרי על עצמך, תנסי להישאר חזקה... ואם את רוצה לדבר כולנו כאן בשבילך...

27/07/2005 | 19:54 | מאת: מעיין

שלום לכולם......... חזרתי...והפעם רק בתור מעיין כי יש רק אחת...בפורום הזה... היה לי שבועיים מזה חרא בצבא,וחודש הכי נורא שיש...כל המזל הכי נאכס שבעולם נפל עליי קשות... קיצר מה קורה עם כולם? נמאס לי לדבר על עצמי זה הכל אותו הדבר כל הזמן...(רוצה למות...). הילה-אוף... אני חושבת שאני לא מסוגלת ללכת לאיכילוב לקבוצה הזאת מה לעשות?!?!?!? ועוד משהו הצלחתי לדבר עם חברה שלי טובה שלי ואני ימשיך לדבר איתה על מה שעובר עליי,אבל איך שהוא היא מזדהה איתי בעיניין הדיכי...אני לא יודעת מה קורה לעולם הזה??כולם בדיכאון. כל הזמן ,כמעט,במוצב הייתי עצבנית ובכיתי,עיצבנו אותי אני שונאת את התפקיד...אבל....קיבלת את ההודעה שלי באי מייל שלך?ניסיתי לשלוח דרך הפלאפון. אני לא יודעת מה יהיה איתי בסוף...אני לא רואה את העתיד שלי רק את הסוף...

27/07/2005 | 20:01 | מאת:

אבל כנראה לא קיבלת תהיתי באמת מה קורה איתך וכן אתן לא היחידות שבדיכאון, מה לעשות היום זה נחלת רבים, אפשר להבין למה. בכל מקרה יש מה לעשות, אל תפסלי את איכילוב כל כך מהר, תחשבי על זה, בינתיים תקבעי תור כי זה לא מיידי ועד אז אני מאמינה שאת כבר תהיי מסוגלת ללכת על זה, אחרי הכל אמרת שאת רוצה עזרה. אני שמחה שאת מדברת עם חברה שלך זה חשוב מאוד ואני ישמח לשמוע מה קורה איתך המון אהבה יקירה יהיה טוב :-)

27/07/2005 | 22:51 | מאת: דניאלה

מעיין אני לא יודעת אם זה עצה נכונה אבל אולי תדברי עם מישהו בצבא שיעזור לך?? רשמתי כי זו לא העצה הכי נכונה כי אני מציעה זאת אבל אני לא אעשה זאת מפחד ,פחד שיגלו שידעו כי אני אולי במצב של התרפאות מהמחלה אבל אולי זה יהיה פיתרון נכון עבורך ואם הינך בדיכאון לפעמים אם תרצי אני אתן לך שם של תרופה שעוזרת כי היה לי מצבי לחץ והמליצו לי (ניתן לקחת ללא מרשם אף אחד לא ידע מזה וזה לא ממכר כלל-להבדיל מפרוזק ) אני אוטוטו מתגייסת אם את מרגישה ככה אני לא יודעת איך אני אהיה שם מרוב פחד.. תנסי להעביר זאת כחוויה ולא כסבל כי אם תעשי זאת מתוך סבל מעדיף שתקחי משהו רוב הביתה בקריה או משהו את כתבת להילה שאת לא רוצה לפנות לאיכילוב - אני מציעה לך לפנות אולי זה יעזור ובקשר לחברה שלך כנראה עובר עלייה אולי משהו כזה.. הדיכי הזה נוצר כתוצאה של חוסר מסויים נסי להבין איזה מחסור יש לך ותנסי לשקם את עצמך:-) שלך דניאלה חיזוק מהלב:-))

27/07/2005 | 23:00 | מאת:

תעדכני בדיוק טוב מתוקה??? נאחל לך בהצלחה נשיקות .. מה קורה איתך יפה??? אוהבת המון :-)

28/07/2005 | 01:12 | מאת: מעיין

כן מתי את מתגייסת???? אני לא פוסלת,אני דווקא חשבתי על האופציה הזאת,איכילוב,אבל אני יודעת שאני לא מסוגלת,ולא יהיה מסוגלת ללכת לשם...אין לי את הכוח הזה... קיצר דניאלה-לצערי אין לי למי לספר במסגרת צבאית,אני מתכוונת לסגל,מפקדים או מישהו שיכול לעזור לי או להקשיב לי...יש חברות אבל אני לא מדברת איתן ממש על כל מה שאני חושבת ומרגישה כי אז הן יכולות לומר למישהו,או משהו כזה,הן לא יבנו אותי עד הסוף אבל הן מבינות קצת...אבל הן לא יודעות את כל המצב... הילה-כן כנראה לא קיבלתי את האי מייל שלך חזרה...חבל כי הייתי צריכה את התמיכה הזאת...ההרגשתי חרא...עכשיו טיפה יותר טוב אבל אני כל הזמן חושבת,הראש שלי עובד שעות נוספות,ולפעמים גם בצבא אני לא מצליחה להירדם בגלל מחשבות,או חושבת יותר מידיי על דרכים למות...אני לא יודעת מה יהיה הסוף...אם הוא קרוב או לא?!?!?!קיצר לילה טוב לכולן... והתגעגעתי לכולן כאן...

28/07/2005 | 17:15 | מאת: מולאן

אין לך מושג כמה דברים אני שומעת בזמן האחרון על הצבא.. חני ששיכנעה אותי תמיד וכעסה עלי שאני לא רוצה להתגייס התגייסה לפני איזה שבוע והיא רק בוכה ואומרת לכל בת שמוכנה לשמוע שלא כדאי וידיד שלי אמר לי שזו מערכת שרק שאת נכנסת אליה את מבינה כמה עדיף בלעדיה.. אני בשוק כולם אומרים אותו דבר וזה חרא חרא חרא הצבא הזה!!!!!!!! ובמיוחד לבנות כמונו ולא אכפת להם שם מכלום חני סיפרה לנו שאחת מאצלם אמרה למפקד שלה "המפקד אני חייבת לשבת אני עומדת להתעלף" אז הוא אמר לה שתגיד "הקשב אני חייבת להתעלף:" היא אמרה את זה ובום נפלה כל מי שבוכה על המקלחות אומרים להן "מצדנו אל תתקלחו" גם אם לא תאכלי ותמותי להם שם הם לא שמים פסססססס זה חרא של מערכת מתייחסים אלייך כמו לחפץ המפקדים חושבים שמותר להם הכל זה לא כמו בצפר כפרה אני כותבת לך את זה ועוד שנייה נופלת מעייפות רק כי זה ממש חשובבבבבבבב תחשבי טוב טוב מה את עושה מאמי זה לא מה שחשבת אני בטוחה כי רק בזמן האחרון שמתגייסים מסביבי אנשים אני מבינה כמה זה חראאאאאאאאאאאא!

28/07/2005 | 13:43 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

היי מעיין גם לי זה המון פעמים קורה שאני ךלא רואה שום דבר חוצמזה שרע לי ואני חושב שימשיך להיות רע ולא יהיה טוב בחיים. זה המון פעמים קורה לי אחרי שאני נכשל במשהו שרציתי לעשות והוא לא הלך לי כמו שרציתי ואז אני מרגיש שכל העולם נחרב וזהו, הכל אבוד. מה שעוזר לי זה לכתוב מה אני מרגיש ולהביע את הרגשות שלי בכתב ובמילים במקום במעשים זה המון פעמים עוזר ואת יכולה לראות את זה בדברים שאני כותב בפורום שהמון פעמים אני כותב שאני לא שווה ואין למה לחיות וכו' וכו' תנסי את זה ובהצלחה

28/07/2005 | 14:13 | מאת: מעיין

כן יש לי שירים של דיכי שכתבתי שנה שעברה אבל אם אני יכתוב אז אני לא יוכל להראות את זה לאף אחד,ולהסתיר את זה שלא יידעו, כי אתה יודע אתה כותב הכל!!! כן אפילו חשבתי לכתוב לי יומן חיים כזה כל יום שעצוב לי לכתוב בו מה אני מרגישה ומה עובר עליי ואיך עבר לי היום...אבל אני צריכה לקנות אחד כזה מתי שהו...

27/07/2005 | 19:18 | מאת: אצבעונית

לפעמים נראה לי שאני פשוט מנסה לסחוט מחמאות.... כאילו כל הזמן מחפשת הוכחות לכך שאני נחוצה...שאני ראויה. אתמול ישבתי ודיברתי עם איזה בחור שמכיר אותי ואת משפחתי...(היכרות שטחית). הוא אמר שבטח אני נערה מאוד מפונקת, הרי גדלתי כבת יחידה בין הרבה בנים. הדחף הראשון שלי היה להיעלב....אבל אולי יש משהו בדבריו, הרי קיבלתי כמעט כל מה שרציתי....כמו גם יותר תשומת לב מצד אבא והמשפחה המורחבת...אבל אני לא מרגישה מפונקת כלל. חשבתי והגעתי למסקנה שאולי הסיבה נעוצה בהרגשה של הילד (אני). אם הילד מרגיש שכל המתנות ותשומת הלב מגיעות לו, הוא גדל להיות מפונק. אבל אני מעולם לא הרגשתי שאני ראויה לתשומת הלב....לדברים שקיבלתי. כלפי חוץ, כל מי שמכיר אותי חושב שאני מפונקת...שקיבלתי הכל. אבל אני לא ביקשתי שום דבר...וכשקיבלתי משהו הרגשתי שאני חייבת להתאמץ אפילו יותר כדי להיות ראויה לו. תמיד הרגשתי שאני חייבת להיות מושלמת כדי לתת מענה לכל התשומת לב וההשקעה בי. אני לא מרגישה מפונקת.

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2005 | 19:57 | מאת:

חוץ מזה מה רע בלהיות מפונקת בעיני זה אומר שאת רק נהינית מהחיים אם את כזאת... ולמה את צריכה להרגיש אשמה שאת בת יחידה.. אם למישהו יש בעיה עם זה, כנראה שזה בעיה שלו, זה בד"כ העניין כשזה מגיע למשפטים דפוקים כאלה שלא מובילים לכלום. :-) תחייכי יקירה יש לך על מה...

27/07/2005 | 22:59 | מאת: דניאלה

אני לא מכירה אותך כל כך טוב ואני לא הרבה מגיבה כי בדר"כ אין לי מילים איך להביע זאת ולכן אני שותקת רוב הפעמים עכשיוראיתי את ההודעה הזאת נגע לליבי מכיוון שכולם אומרים שאני מפונקת נכון אני מקבלת מה שאני רוצה רוצה חו"ל אבא דיבר עם הסוכן נסיעות-->חו"ל לפני שחשבתי שאני רוצה אני קיבלתי תמיד חשבתי למה אני מקבלת את זה... האחים ואחיות שלי שהם גם בהפרעה הם אף פעם לא קיבלו מה שהם רצו אני הכל מקבלת.. אולי כי הם מאמינים בי אז אולי בגלל זה אני לא רוצה לגלות להם שיש לי בעיה ואני צרכה לפתור את זה שלא אאכזב אותם כי אני קיבלתי הכל אולי זה בגלל זה אינני יודעת זה בקשר אליי בקשר אלייך שימי זין על כולם!! כולם!! כולם!! כי זה לא מגיע לך שיתנהגו אלייך ככה אני רצינית מי יגיד לך שאת מפונקת? יש להם סמכות? שיתביישו!! ואם את מפונקת נו מה זה רע?? אני רואה רק היתרונות בפינוק חוץ מלצאת לעולם האמיתי ששם לא מקבלים הכל וצריך להתאמץ כדי לקבל את אותו מוצר או כל דבר אחר... תעשי מה שטוב לך ולא מה שהחברה אומרת לך כי אם תקשיבי לחברה שלנו את תפסידי ורק תסבלי (כמוני) 10 שנים בהפרעה ואולי רק אחרי 10 שנים אני אצא מהזוועה הזאת.. שלך דניאלה ואת אף פעם לא מיותרת את חלק מאיתנו חלק מהפורום ובלעדייך הפורום לא יכל להתקיים זה שאת כותבת מביעה מה שאת מרגישה זה טוב!! ואת לא מיותרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת-שמרי על עצמך "צחקי לחיים הם יחזירו לך חיוך"

27/07/2005 | 18:41 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

שוב פעם אני אומר לכולכן המון תודה על התגובות והזמן שאתן משקיעות.

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2005 | 20:02 | מאת:

יש שיר כזה לעוזי חיטמן תקשיב לו בהזדמנות... חיבוקים אוהבים אותך פה...

27/07/2005 | 23:26 | מאת: לינוי

תרגיש טוב.... שמור על עצמך.... חיזוקים וחיבוקים... אוהבתת לינוי :-)

27/07/2005 | 20:16 | מאת: מולאן

שאלתי משהו.. הודעה מתחת למקרה שפיספסת כפרה אני רוצה לדעת תשובה מהר כי אם כן אני צריכה לחדש תקשר עם הידיד הזה כי הוא די הלך לעזאזל לא יצא לנו לדבר שניםם אז תתענה לי טוף?? איך עבר היום?????????????.

27/07/2005 | 20:16 | מאת: מולאן

שאלתי משהו.. הודעה מתחת למקרה שפיספסת כפרה אני רוצה לדעת תשובה מהר כי אם כן אני צריכה לחדש תקשר עם הידיד הזה כי הוא די הלך לעזאזל לא יצא לנו לדבר שניםם אז תתענה לי טוף?? איך עבר היום?????????????.

28/07/2005 | 13:59 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

לא נראה לי שאני רוצה לדבר איתו לא יודע למה אבל אניכל הזמן חושב שלדבר על הפרעות אכילה עם בנים זה קצת מצחיק כי בנים בדרך כלל לא מתעסקים בזה בכלל ואני תמיד חושב שיצחקו עלי בכל אופן תודה ואיך אני עכשיו? ברוך השם יותר טוב היום יש לי דווקא יום יותר שמח גם לא הלכתי לעבודה וגם יש לי תעסוקה אז אני מרגיש בסדר פחות או יותר

27/07/2005 | 23:01 | מאת: דניאלה

טוב תחליט אם הניק הזה מוצא חן בעינייך או שפשוט תגיד שלא ונציע לך אפשרות אחרת.. תגיד איך אתה לא בצבא??? ואיך לא מגייסים אותך? אני עוד מעט מתגייסת קצת חוששת מזה:-)) בכל אופן אין בעד מה בכייף תמיד:-))) דניאלה

27/07/2005 | 15:16 | מאת: הילהההההה

מזמן לא דיברנו..... מה שלומך..? טוף תעני על הדרך במכתב שכתבתי לך במיילללללללללללללללללללללל

27/07/2005 | 15:19 | מאת: מולאן

חחח אופסס קראתי לעצמי הילה! איך העזתי?!?!!?! מזל שזה "הילההההה" ולא "הילה".. עדיין ככה יש הבדל.. תהיתי איך עד עכשיו זה לא קרה ..

27/07/2005 | 18:26 | מאת:

לא קיבלת??? :-(

27/07/2005 | 15:09 | מאת: מולאן

צריכה לדבר איתך דחוףףףףףףףףףףףףףףףף

27/07/2005 | 18:27 | מאת: ה

אם התכוונת אלי.. חחח :-)

27/07/2005 | 18:39 | מאת:

התפקשש לי

27/07/2005 | 14:44 | מאת: מולאן

כבר את הולכת ..? לא הספקנו לעשות כלום אני בקושי יודעת עלייך משהו בבקשה תחזרי אני ניקשרתי אלייך כל כך כי לכלב שלי קוראים סנופי והוא כזה חמוד וכל פעם שאני רואה אותו אני נזכרת בך והוא מהמם והוא מת! בבקשה תחזרי את גורמת לי להרגיש כאילו הוא חי! אני רוצה לדעת עלייך הכל מאיפה בת כמה איזה הפרעה וכמה זמן והאם את בטיפול וכ'ו דברי איתי פליזזזזזזזזזזז

27/07/2005 | 16:37 | מאת: סנופית

קצת לא נחמד לי לדעת שאני מזכירה לך כלב..... בכל אופן... אני עם הפרעות אכילה 6 שנים.... הלכתי פעם אחת לפסיכולוגית וזה הספיק לי בשביל לדעת שממש לא מתאים לי... אני בת 22 גרה באזור י-ם... וזהו... עכשיו תורך.

27/07/2005 | 16:51 | מאת: מולאן

למה אבל הוא כזה חמודדדדדדדדדדד הוא מתוקי מתוקי מתוקי.. יפיוף פרוותי.. הוא מהמם.. טוב נו היה מהמם.. לפני ש.. את יודעת.. הלך לעולמו איפה שכל הכלבים המתוקים מתוקים נמצאים..היי שיט הנה עולות הדמעות.. הבטחתי לעצמי שאני לא יבכה בגללו יותר אי סנופי סנופי למה עזבת אותי? מה היה רע לנו ביחד...... כל התכנונים שלנו להקים משפחה.. טוב לא משנה אני ינגב תדמעות כי אני רוצה לדבר איתך ברצינות בלי להשתפך פה.. יו את רואה אפילו בזה את דומה לי גם אני 6 שניםםםםםםםםם מאמי תראי בקשר לפסיכולוגית נכון שיש פסיכולוגיות שהם פסיכיות בעצמן בגלל זה אומרים שמי שהולך ללמוד את המקצוע הזה רוצה בעצם לטפל בעצמו ואולי בגלל זה גם אני רוצה ללכת למקצוע הזה (או שאני עושה את זה בשביל הכסף לא יודעת..) אולי אני גם יהיה וטרינרית כדי למצוא תרופה למחלה שממנה סנופי התפגר.. ואו בת 22 גדולה.. יש לך ילדים? רוצה שאני יהיה שלך? אבל אם את לא רוצה לא צריך אני לא יעלב אל תגידי סתם שכן למרות שאת לא כמו שאני אמרתי שאני רוצה את סנופי למרות שלא רציתי כי היה לו קרציות אבל בסוף שמחתי שהוא בא כי ככה לפחות היה לי חבר.. אז זהו מאמי תראי את צריכה להמשיך בטיפול את יודעת שכן אי אפשר בלי זה ואת כבר גדולה הגיע הזמן אין עוד זמן למשחקים! עזבי אותך משטויות אנה\מיה\זובי את צריכה להבין שזה נגמר ואין יותר להשען על ה.א את צריכה להתמודד בעצמך! אני פה כדי לעזור לך לאורך כל הדרך אל תעלמי לי. כי הממ.. אני חושבת שאני אוהבת אותך..

27/07/2005 | 13:44 | מאת: מולאן

שכחתי להגיד לך.. מקודם ניקיתי לאמא שלי איזה חדר במטבח ופתאום חשבתי עלייך ועל זה שהתמונה בפורום שלך כל כך שונה ממה שראיתי בוידאו ולתמונה של הפורום התרגלתי ואיתה דיברתי במשך כמה חודשים עד שראיתי את הסרט שלך וזה מעצבן כי בטח את נראית כמו בסרט ולא כמו בתמונה בפורום כי בסרט רואים אותך הרבה זמן ומדברת את יודעת שראיתי את זה היה לי מה זה תסביך לא יכולתי להסתכל הרגשתי שאם אני יקשיב לך ויאהב את מי שאני רואה בוידאו אני כאילו בוגדת בך כי זו מישהי אחרת.. אני בכל אופן דיברתי עם מישהי אחרת.. גם דיברת שם שונה כזה.. בקיצוררררררררררר לוקח הרבה זמן לכתוב את זה אבל את יודעת כשחשבתי על זה זה היה ממש לשניה ופתאום באותו רגע ראיתי מולי איזה קופסת שימורים שקצת מהמדבקה שלה היתה קרועה ובמה שנשאר היה כתוב ככה HILA חחחח איזה מגניב???

27/07/2005 | 14:28 | מאת:

מתוקה שלי, את יכולה להירגע, אני אותה הילה, גם בוידאו גם בתמונה גם באתר ואני חושבת שאת דווקא די צודקת, אני באמת דומה לזו שבוידאו יותר, אני חושבת.. אני לא באמת אובייקטיבית.. בכל אופן מה זה משנה אני אוהבת אותך באותה מידה לא משנה על מי תסתכלי ותחשבי שאני דומה לה יותר המון אהבה נסיכה :-)

27/07/2005 | 14:31 | מאת:

מעניין שאת כל הזמן חושבת על זה.. מה זה באמת משנה, איך אני נראית????

27/07/2005 | 12:01 | מאת: בר

אני אנורקסית ואני נורא חולה אני רוצה לצאת מבית חולים מי שרוצה לעושות דיאטה שלא יקאי כי אין דריך חזרה בבקשה על תקיא אפשר לרדיות בלי להקיא כי זה חור בלי יוצאה אני אנורקסית כבר 4שנים ואני כל כך מתביישת בזה אני שנאית את עצמי על זה שאני אנורקסית יכולתי היום להיות בצבא אבל במקום זה אני בבית חולים אני בת 18 לפני היא לי חבר ממש חתיך או ניפרד ממני כי או לא רוצה לצאת עם אנורקסית רק בגלל אנורקסיה אני לא איתו אולי אנכנו היום הינו מתחתונים ואולי היא לי 3 ילדים כי זה היא החולם שלי שהיא לי משפחה והיום אין לי כולם רק אני בחושך לבדדדדדדדדדדדדדדדד ויש לי מישהו להגיד זה בנות בבקשה על תקיאו כי אין דריך חזרה אז מה עם את שמנה מה שחושב זה מי שאת שתגדלי הבנים לא מסתכלים על איך שאת נוראת רק על מי שאת ואני מתפללית שיום אחד תבואי אולי ותגידי לי שאת לא אנורקסית ושיש לך ילדים ואני ממש ישמח לי בלב אין דבר כזה שמחה זההההההה אני מקווה שתצילחו לניצח אני יודעת זה לא קל טוב אז ביייי בהצלחההההההההההההה שמי זה בר מלקו

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2005 | 14:25 | מאת:

אני לא מכירה אותך אבל אני שולחת לך ברכת ריפוי ענקית ממני את עכשיו בידיים טובות ועוד יגיעו ימים טובים מאלה אפילו שמאוד קשה לך אני שמחה שזה מה שאת כותבת לא מפני שרע לך אלא יותר מפני שאת מבינה באמת ובתמים שלהיות שם זה אחד האסונות הכי גדולים שיש. לגבי החבר שלך, אם הוא אהב אותך הוא היה איתך גם היום גם אני הייתי אנורקסית והחבר שלי לא עזב אותי אף לא לרגע אחד גם כשהייתי מאושפזת, זה לא בגלל האנורקסיה שהוא עזב מישהו שאוהב מישהו לא עוזב מפני שקורה לך משהו רע ואני שמחה בשבילך שהוא עזב, כי אז זה אומר שיש עכשיו מקום למישהו אוהב באמת שיכנס לחייך להגשים את כל מה שאת רק רוצה וזה יקרה לך ברגע שתבריאי. אני שמחה שאת בטיפול ומבחינתי את בדרך הנכונה. אם את רוצה לכתוב ולספר קצת יותר את יותר ממוזמנת תרגישי חופשי המון אהבה יקירה שמרי עלייך החלמה מהירה רוב בריאות ברכה ושמחה שלך הילה

27/07/2005 | 23:15 | מאת: דניאלה

בר בואי אני אספר לך על עצמי ואולי אני יכולתי אולי לעצור אותך אני 10 שנים במחלה אני בת 19 עוד מעט בקשר לחבר שרשמת גם אותי עזב לאנורקסית אחרת את האמת (היא לא אנורקסית אבל נראת ככה בכל אופן) שאני היום חושבת על זה אני רוצה גם ילדים ,בעל וכלב בתוך בית שיהיה שלי שאוכל לבוא אליו ולהרגיש בטוחה בר היום שאני מסתכלת על זה להביא ילדים?- אני דפקתי את זה קצת עם המחזור שלי חבר- יש מישהו חדש שמוכן לעזור לי לפתור את הבעיה אצלי את עוד תראי יהיה לך קשה ליקשר שנית... למערכת יחסים אחרי זה - כך גם לי ואולי אני עכשיו אצליח להאיר את המנהרה שבך.. אני היום אחרי 10 שנים במחלה נגיד... היום אני רואה את האור אולי אני אצליח לצאת מהמצב הזה אולי תראי איך אני היום מאשר לפני שנתיים או שנה שהמצב שלי היה גרוע יותר.... אמרת לא להקיא כי אין דרך חזרה אני מצאתי - לצום אבל זה לא פיתרון מה שאני מציעה לך אולי לקחת את עצמך לשם שינוי יותר בידיים לצאת מהקללה הזאת ותאמיני לי תרגישייותר טוב יותר בטוח ויהיה לך ביטחון עצמי תאהבי את עצמך יותר ותתני לחיים שלך צאנס כמו שאני ננתי לחיים שלי צאנס הייתי רוצה להראות לך את הצ'אנס הזה שקיבלתי הייתי רוצה לתת זאת לכולם שתראו איך החיים ללא האנורקסיה\הבולמיה יותר טובים יותר נפלאים יותר נותנתי תחושת המשך לחיים יותר שמחה יותר אושר בריאות כמובן- כי המחזור הופך להיות סדיר וכמובן הצלחה- בכך שלא חושבים על האוכל 24 שעות ביממה יש לך מחשבות אחרות איך להתקדם איך לחשוב על העתיד כמו שאמת ילדים בעל.. לחשוב על זה ואל על המחלה שלך דניאלה מאחלת לך כל טוב ואם תרצי אני מוכנה לעזור לך בכל:-))

מולאן, יא מפחידה איזה איומים.... שדרותתי תמיד נשראת שדורתית, אה?!;) אני לא נוהגת להכנע לסחטנות אבל... מה שלומך ומה שלום דניאלה היקרה? ומה שלומך הילה? מולאן לשאלתך- יש היום כל מיני תאוריות על הווצרותן של הפרעות למיניהן- כל מיני הפפרעות נפשיות ובמיחוד התמכרויות שבתוך ההגדרה הרחבה הזאת נכלולות גם הפרעות אכילה. בגדול יש את האספקט הפסיכולוגי- חברתי (מה שנקרא פסיכו-סוציאלי) שזה נגרם בגלל הסביבה שלנו, בגלל כל מיני חוויות שחווינו, בגלל תפיסות מעוותו על החיים , בגלל היחס המעוות של החברה לנשים, שפע של אוכל ועו כל מיני. חוצמזה יש גם את הפן הביולוגי. הרבה מחקרים מגלים שמקורן של הפרעות שונות הוא בחוסר איזון כימי במח, שהו אלפעמים גנטי. למשמל בה"א אנ יודעת שנערכו כמה מחקרים אם זה גנטי אבל אני לא יודעת מה התוצאות. שווה לבדוק באתר של עמותת 'אביב' שזו עמותה ישראלית ללמיגור ה"א. אני כן יודעת שיש מחקרים שמוכיחים שזה נגרם מאיזשהוא חוסר איזון כימי במח (באזור שנקרא ההיפתולמוס).מי שמאמין בכיוון כזה, ינסה לטפל בה"א ע"י כדורים. זה ספציפית על ה"א. בכלל, בנושא ההתמכרויות יש שטוענים שהנטיה להתמכרות היא ביולוגית, שזו מעין מחלה שתמיד תהיה קיימת אצל אותו אדם, כמו למשל סכרת. השאלה אם הוא מכור פעיל או מכור נקי. למשל AA (אלכהוליסטים אנונימיים) על כל הואריאציות שלו (אכלני יתר, נרקומנים וכו'... אני לא יודעת אם את מכירה את זה) מחזיקים בגישה הזאת וכל שיטת הטיפול שלהם מבוססת על זה. לי אין על זה תשובה מוחלטת. נאי עדיין מאד לומדת ת את נושא, ואני מאמינה שזה שילוב של שכל הגורמים וגם הטיםפול צריך להיות בהסתכלות יותר שלמה על האדם. בשורה התחתונה כל אחד הגיע לזה בצורה שונה וכל אחד גם צריך למצוא את הדרך המתאימה לו החוצה. אם את רוצה י ש לי מאמר (סיכום מתורגם של מאמאר) בנושא הזה של גישות לעזרה לבנ"א. י ש 6 גישות כלליות לסיבות להווצרות של משבר ועל סמך זה גם איך אפשר להוצי א את הבנ"א מזה. אם את רוצה תני לי כתובת אימייל ואני יעשה אטצ'מנט. מקווה שזה קצת הסביר לך ואם יש לך עוד שאלות אז בשמחה. ולטענה הכוזבת שאני נעלמת לחודש- נשמות, זה לא אני שנעלמת לחודש, זה פשוט שהפורום מתקדם בכזה קצ ב מסחרר שגם אם אני לא נמצאת שבוע ומטה, זה נראה כאילו כל פעם שאני נכנסת אני חדשה....... אבל דוגרי באמת כיף לראות שאתן חושבות עלי. המון חיבוקים ואני אשמח לשמוע מכולם שיר

לקריאה נוספת והעמקה

את עוזבת חודש וכמו דני דין חוזרת חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח על מה המאמרים? כי אני אוהבת נושאים כאלה:-) אני אם שמת לב רגל אולי 2 בחוץ אני את האמת לא יודעת הכל בעירבון מוגבל:-) בכל אופן ספרי מה איתך?? איך את מסתדרת ולמה את בורחת הבנתי שיש לך מבחנים ומועדי ב' משהו כזה אבל כמה את יכולה להתרחק??!!??!?!?!?!? לאב לאב לאב דניאלה :-))

26/07/2005 | 23:16 | מאת: מולאן

חחחחחחחחחחחחחחחחח סתםם הייתי חיבת להגיד את זה.. צודקת שדרותית נשארת שדרותית לא יעזורר תשמעי יש לי שאלה לפני הכל.. את גרה בבית ושם יש מחשב? כי אם כן אני לא מבינה אותך מצטערת.. אבל אולי את במעונות סטודנטים או משהו.. לא יודעת אולי אין לך כזו גישה למחשב.. כמו לנו.. שלומי סבבי .. תלמידה מצטיינת באוניברסיטה של החיים.. כל מה שאת אומרת .. די מבולבל. כי ככה זה אני למדתי פסיכולוגיה וכמה שהמקצוע הזה מעניין... (קיבלתי 100 במתכונת רק כי גיליתי שזה מקצוע ענקק חבל שזה היה בחודש האחרון למגמה- והופ הנה אני עוד פעם ניסחפתת ) אניוויי.. הכל זה תאוריות.. וכל פעם שאת לומדת תאוריה את חושבת.. "וואלה זה מה זה נכוןןן" ואז באים כמה דוקטורים ופוסלים אותה באכזריות מכל הצדדים הופכים אותה לגמרי.. (אגב זה גם מה שקורה בגמרא.. ) ואז זה כאילו מייאש כי את אומרת "אז מי צודק.." אז זהו שאין ממש צודקים וכשפסיכולוג בא לטפל במישהו הוא מסתכל על כל התאוריות וביחד יש לו תמונה כללית.. אבל עדיין זה כללי! כי לא יעזור פסיכולוגיה זה לא מדע מדוייק.. אז מה שנשאר זה לחפש את עצמך בין כל הגישות והתאוריות ולמצוא אותך שם.. מה שאני אמרתי זה שלאדם כוחות גדולים והוא יכול להתגבר על מחלות פסיכוסמטיות לעיתים רחוקות לבד..! ויש מקרים כאלה.. כי בסך הכל המחלות האלה הן יותר בראש.. הן מובילות לפגיעה פיזית.. אבל עדיין.. יש לנו- כמה שישמע מצחיק -הרבה יותר שליטה עליהן.. מאשר מחלות שהן רק פיזיות ..(אידס סרטן וכל הסופניות..) שהן יגמרו אותך בכל מקרה.. אבל השליטה לצערי היא רק פיזית.. ומאחר שעיקר המחלה היא נפשית ורוחנית לא קל למצוא אנשים שבאמת עושים את זה.. אבל עדיין זה אפשרי.. ומכאן כל ההבדדל .. כל ההבדל כולו.. לאור כל האמור לעיל.. אפשר להבין שזה לא בלתי אפשרי לצאת מאחת מהמחלות האלה לבד..!(סמים אלכוהול אנורקסיה בולמיה הימורים ) מבינה אותי..? מסכימה איתי..? מה שיש לך להגיד אני כאן כדי לשמוע.. רק תשמיעי דאמט! וכמה שיותר מהר או יותר נכון כמה שפחות מאוחר.. טוב די ירדנו עלייך מספיק.. אני מניחה שהעניין ברור לא להעלם לנו.. .."אור אלס.."....... אל תגרמי להיות תוקפנית............... חחחח וכן רוצה מאוד שתשלחי לי את זה.. [email protected] ומה חוץ מזה מה איתך..? דואגת לעצמך עם כל הלחץ??? תספרי לי קצת איך זורמים החיים........ אוהבת אותך ממושית שלי ומאושרת מאושרת עד הגג שמצאת לי זמן... לילה טובו'ששש

27/07/2005 | 11:35 | מאת:

איך את יכולה לחשוב שאת לא חשובה לנו פה.. נו באמת שלומי טוב ואת.???? אני מקווה שגם חשובה מאוד אוהבים אותך פה מאוד שיהיה לך יום נפלא :-) אני

26/07/2005 | 19:10 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

יושב לבד בבית שקט, רע לי ועצוב כולם נהנים ורק אני שבוז ההורים במלון האחים נסעו עם סבתא לטיול אני יושב ושותה מרק 10 כדי לא להיות רעב אין לי חברים שאני יוכל ללכת אליהם ולשכוח מהעצבות כי אני "שכחתי" אותם בגלל שזה הפריע לי לעשות ספורט. את הפסיכולוג עזבתי הוא כבר נדוש את הדיאטנית גם עזבתי היא עצבנה אותי נשאר לי השמיכה והכרית שאוכל לבכות להם ויש את הקירות בבית שלא מזיז להם שרע לי, רעעעעעעעעעעעעעע מרגיש בודד, מתגעגע למישהו לא ידוע מישהו שיבוא וישמח אותי (אם יש דבר כזה בכלל) לא רוצה להזיק לעצמי לא רוצה להוציא עצבים על האוכל כי אני לא עצבני אני פשוט עצוב עצוב עצוב עצוב מרגיש כמו איזה כלב עזוב אני הולך, מקוה לכתוב דברים אופטימים בפעם הבאה

לקריאה נוספת והעמקה
26/07/2005 | 20:10 | מאת: מולאן

לא אמרנו שמעכשיו אתה אושר הא אושר? למה אתה מרגיש עצוב..? סתם .. או שקרה משהו מיוחד.. בקשר לחברים.. אם באמת תרצה זה ממש לא בעיה לחדש קשריםם.. היתה לי חברה טובה שהתרחקה מכל החברות שלה במשך יותר משנה כי חבר שלה סגר אותה ולא נתן לה לנשום וחלק מזה גם היה באשמתה כי היא מצידה ממש לא התאמצה וכולנו היינו בטוחים שכשהיא תפקח תעיינים תיפרד ממנו או סתם תרצה לחזור להיות איתנו בקשר תהיה לה בעיה רצינית והיא לא תצליח.. ואני מודיעה לך שהכלך בולשיט היא נפרדה ממנו וחזרה לכל החבר'ה שלה בלי יוצא מין הכלל וחידשה את הקשר IN NO TIME!!! אז באמת זה לא צריך להיות עניין גדול פשוט תבקש מהם לבוא אלייך או שתלך אתה או שארגן כבר איזה משהו אני סומכת עלייך.. באמת שזו לא בעיה.. יפה שאתה לומד לעשות את ההבדל בין עצוב\עצבני\רעב.. ולא מוציא הכל באמת על האוכל.. כי כולנו עושים את זה .. כל מי שפה.. או בהתנפלות או בהתנזרות אבל זה מקור הבעיה.. עם הזמן אם תרצה ותנסה.. תלמד יותר ויותר לעשות את ההפרדה ולהבין מה קורה לך כמו שעשיתי אני.. אל תשקע בזה.. מניסיון לא מתרגלים לזה.. אני חשבתי שאפשר להתרגל לדברים שמעציבים אותנו עד שהם כבר לא יעציבו.. טעות! זה הולך ונהיה יותר גרוע.. עצור את זה לפני שיהיה מאוחר ככל שתרד למטה יותר יהיה קשה לעלות בחזרה.. אני פה.. ומעניין אותי לדעת.. אל תהסס..

אנורקסיה אויש הייתי באמת רוצה תרופת פלא הייתי נותנת זאת לכולם!! לכל אדם שנמצא ביקום הזה לכל אחד יש בעיה או שסובל מכל דבר שמרגיש שהוא פגום הייתי רוצה תרופת פלא שנרגיש את הדברים הנכונים, את הדברים שאנו רוצים שיקרה אבל אתן לך טיפ: תחשוב על הדברים החיובים שיש לכל אחד את הדברים החיובים שלו תחשוב על זה בכל פעם שאתה מרגיש רע\חרא\עצוב\כועס וכ"ו תחשוב על זה ,זה ישפר את הרגשתך....:-) בקשר לחברים שלך זה מזכיר לי דבר חיובי ודבר שלילי כי היו לי ידידים וחברות בבית הספר מה שקרה ,זה מקרה מצער כי הבנות גילו שיש לי ה"א והתחילו להגיד זאת אני נפגעתי מאד כי הם גילו את הסוד שלי גם ה"ידידים" פחדתי שיכנסו לחיי יותר שידעו על ההפרעה אז עזבתי אותם אמרתי להם שזה ,זה נגמר אינני רוצה להיות אתם בקשר יותר זה היה קשה כי רוב היום הייתי בבית הספר ולכן שפתאום אמרתי זאת זה פגע בי אבל גיליתי מה החברים האמיתים שלי בסופו של דבר כי עזבתי אתם לטובת אנה\מיה אבל גם החברות שלי היו גרועות כמו אנה\מיה ... לכן אל תשמח כל כך על הקטע של החברים דרך זה שהתנתקתי מהם הגעתי להסכמה מסויימת עם עצמי שאני חייה, שאני לא נותנת לאף אחד לשבור אותי ואני חיה בשביל עצמי ולא לחברים שלי לעצמי!! היה לי ידיד קרוב הוא "עזב" אות כי רציתי את אנה \מיה יותר אמר לי אני או הן תחליטי אמרתי אנה\מיה אני יודעת היום למה הוא התכוון אבל הוא עשה בצורה הכי טובה ונכונה שאני אעזוב את ההפרעה גם במחיר החברות שלנו... לכן כל מה שכתבתי זה רק לומר לך אל תסתמך על ה"חברים" "חברים" זה רק להעביר את הזמן... ככה אני עושה.. משמעם לי אני עם החברים שלי לא יותר.. אני סגורה אני יודעת אבל זה האופי שלי:-) ובכל פעם שתרגיש לא טוב או קרה משהו אל תהסס כמו שמולאני כתב אל תהסס פשט כתוב יהיה תמיד מישהו שיענה לך ויכתוב לך תגובה מבטיחה גם אם תרשום זאת ב4 הודעות כל פעם משהו אחר:-) רגע יש לי שאלה אם תוכל אז תענה אתה בן 20 אמרת נכון? מה עם הצבא? מה עם זה?? ספר אם בא לך כי אני לפני צבא רוצה לראות איפה אני נמצאת.. מולאני ראיתי את המייל אני עוש שניה אפנה עליו אוהבת אוהבת אוהבת חחחחחחחחחחחחחחחחח מולאני מה שרשמת עם הדוגמא של החבר והחברה זה מזכיר לי אותי עם הבן זונה.. את יודעת על מי שאנחנו מדברים... על את יודעת...___ כן כן זה הוא היה לנו קבוצה אחרת של חברים אבל אם הייתי מדברת עם אחר או אנשים אחרים היה כועס בעעעעעעעע עליו סתם אני עדין אוהבת אותו:-)))))))))))))))))))) טוב לא משנה את יודעת כבר מה אני והוא.. לא איתנו.. אוף לא משנה יאלה אין לי כח לחשוב עליו הלך הלך אני נשארתי בחיים ואני אסתגל למצב הקיים... ואתמודד עם זה כמו גדולה אוהבת אוהבת אוהבת אתכם דניאלה:-)

26/07/2005 | 23:22 | מאת: אצבעונית

אנורקסיה יקר! אני מרגישה טיפה מיותרת....אחרי שקיבלת כל כך הרבה תגובות ועצות אני חוששת שאני פשוט אחזור על דברים שכבר נאמרו... איזה כיף זה שיש מקום שאפשר לפנות אליו כשרע.... ברגעים האלה שכלום לא מסתדר.....אפשר לשפוך הכל החוצה. וזה לא משנה אם חצי שעה אחרי זה מרגישים שוב רע... מה שחשוב זה לתת ביטוי מילולי לסערה הפנימית....ויש מקום שמחבק את אותן המילים. בזמן האחרון הפסקתי לענות להודעות....מרגישה קצת צבועה....נותנת עצות, מדברת דברים של חוכמה....אבל לא מיישמת כלום. אבל בשבילך....עד חצי המלכות. :) תמשיך לכתוב...

26/07/2005 | 23:27 | מאת: מולאן

את אפילו די נחוצה.. כבר אמרתי לך מה אני חושבת עלייך..!!! ובקשר לכל התגובות שהוא קיבל.. מה את רוצה..?! הוא גבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חחח כמה זמן אפשר לסתפק רק בעזרת נשים שהקמנו לנו פה.. לילה טוב מתוקההה

27/07/2005 | 11:32 | מאת:

יש שלב שמבינים שלרחם על עצמינו לא מועיל לאנושות ובטח שלא לך, יש שלב שזורקים את השמיכה, מעיפים אותה הצידה, מתרוממים וקמים מהמיטה ומבינים שזה לא יכול להימשך ככה, זה השלב שאני מאחלת לך לשנות משהו בגישה שלך, כי אחרת זה יהיה רע, באמת רע, רע מאוד אפילו, אני מקווה שתתעורר בזמן. המון חיבוקים המון חיזוקים והמון אהבה אתה יודע כמה אנחנו אוהבות אותך פה?... אני מקווה שכן :-)

26/07/2005 | 00:24 | מאת: לינוי

נעלבתיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי????????? חחחחחחחחחחח נוווווווו באמת????? הסירי כול דאגה מליבך!!:-)) אני מחכה למקרה שיקרה נס ותתחברי ולא ל5 דקותת:@!!! אני במסנגר בינתיים.... אוהבתתתתתתתתתת אוהבתתתתתתת אוהבתתתתתתתתתתתתתת מלייייןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לילה טוב מהממת שלייייייי שמרי על עצמך טוב טוב טוב!!! לאבבבב יוווווווווווווו נשיקות&חיבוק מוחץץץץץץץץץץץץץץ!!!!! לינוי

למה לא בעצם???? :-)

25/07/2005 | 22:22 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

היום הזה יהיה יום עצוב עבור המון אנשים זה יהיה יום רגיל השמש תזרח כמו בכל יום רק משהו יבשר איזה סוף באוויר חבר יצלצל לספר לחבר השמועה תחל כבר להתפזר ומודעות אבל יתלו ברחובות הרי זהו היום שבו תמות רכבות יסיעו אנשים ממקום למקום באופן סמלי הרדיו שבו אהבת לשמוע פתאום יתקלקל בכל עת שמישהו חוגג מישהו אחר מתאבל ואני אבקש ממנה חבקי אותי, הכל הולך לי לעזאזל בעיתונים יבטיחו מטר של מטאורים אנחנו נצא כדי לראות אותם ולתפוס ריגוש פתאום כשנצחק נזכר בך ולרגע נבכה שאתה לא פה איתנו שאתה כבר לא חלק מזה ורכבות יסיעו אנשים... ואני אבקש ממנה חבקי אותי ואני אבקש ממנה חבקי אותי ואני אבקש ממנה חבקי אותי הכל הולך לי לעזאזל היום הזה יהיה יום עצוב עבור המון אנשים זה יהיה יום רגיל היום שבו תמות

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2005 | 22:34 | מאת: דניאלה

נכנסתי בידיוק לפני 15 שעה הביתה כמו מטורפת נכנסת לפורום לראות שהכל בסדר איך השיגרה שלנו הופכת לשיגרע רע רע רע אבל אתה ריגשת אותי כל כך עכשיו עם הקטע הזה -לא ענית לי אם אתה כותב את זה בעצמך הקטע הזה מזכיר לי דבר מסויים שקרה אני בוכה בלילות על אדם שאיננו אבל לשאר זה לא מעינין כאילו אני בוכה צועקת משתוללת כי הוא לא איתי לא איתי לחבק אותי לא איתי לנשק אותי לא איתי לחיות איתי לא איתי להגיד לי"דניאלה אני פה אעזור לך בהכל בבקשה רק תשבי ותרגעי.." או" טוב תדחפי אצבעות והשם שימור תקיאי כבר שתהיי רגועה לכמה דקות(אפילו שכל היום לא אכלתי ולבסוף הייתי מקיאה מיצי קיבה..).." בכל אופן זה כל כך מפחיד מישהו איננו אנחנו בוכים ומצד שני מישהו אחר צוחק,שמח, חיי את חיו כאילו לא קרה שום דבר.. אני שמחה שהצלחתי לעודד אותך אפילו טיפה אבל הראתי לך אני מקווה את האור בקצה המנהרה איך אתה מרגיש היום? אני מקווה שאינן מחמיר עם עצמך בקשר לאימון כי אני מעל מחודש לא עשיתי ריצה של 10 ק"מ כמו תמיד עכשיו קשה לי כל כך עם הריצה כי דפקתי לי קצת את הלב בגלל כל הבעיה אבל אני אתחיל לטפל בעצמי והכל יהיה בסדר ואתה שלא תחמיר עם עצמך אתה לא צריך את השטויות האלה השם ישמור!! הייתי עושה הכל הכל הכל שלא יהיה אף אחד במחלה הנוראית הזאת שיפגע כמוני מהמחלה שלך דניאלה חיבוקים ונשיקות והמון חיזוקים וחיבוק מוחץ כמובןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן :-)

26/07/2005 | 00:29 | מאת: לינוי

מ-ד-ה-י-ם!!! תראה כמה אתה יכול לתת... וכביכול זה "רק מילים"!!!!! תרגיש טוב..ושמור על עצמך זה הכי חשוב!!! לילה טוב וחלומות פז:-) אוהבתת לינוי..

26/07/2005 | 01:15 | מאת: מולאן

מה מרגש בזה זה מפחידדדדדדדדדד מאמי תן לי איזה שם לקרוא לך באמת כמה זמן יהיה שמך "אנורקסיה" ושם משפחתך "בינתיים.". די תחשוב קצת עלינו אלו שצריכים לדבר אליך זה לא הוגן ...... זה כמו שאני יקרא לעצמי "מופרעת" ושם משפחה.. "עד הטיפול.." אתה מבין זה לא מתאים.. טוב יש לך כמה ימים לתת לי שם אם לא אני ממציאה לך על דעת עצמי.. תגיד יש לך אחים..? אגב כשהבאת לי תאימייל שלך זה היה ששלי היה במצב ממש אנוש אז עכשיו הוא בסדר ואם יהיה לי משהו אישי אני יגיד לך שם.. פ'פפפ איזה חבל שאין לך איסי.. ואגב בן כמה אתה..? לילה טובבבבבבבב

26/07/2005 | 01:15 | מאת: מולאן

מה מרגש בזה זה מפחידדדדדדדדדד מאמי תן לי איזה שם לקרוא לך באמת כמה זמן יהיה שמך "אנורקסיה" ושם משפחתך "בינתיים.". די תחשוב קצת עלינו אלו שצריכים לדבר אליך זה לא הוגן ...... זה כמו שאני יקרא לעצמי "מופרעת" ושם משפחה.. "עד הטיפול.." אתה מבין זה לא מתאים.. טוב יש לך כמה ימים לתת לי שם אם לא אני ממציאה לך על דעת עצמי.. תגיד יש לך אחים..? אגב כשהבאת לי תאימייל שלך זה היה ששלי היה במצב ממש אנוש אז עכשיו הוא בסדר ואם יהיה לי משהו אישי אני יגיד לך שם.. פ'פפפ איזה חבל שאין לך איסי.. ואגב בן כמה אתה..? לילה טובבבבבבבב

26/07/2005 | 13:57 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

איך תקראי לי ... שאלה טובה נראה לי שאני נותן לך את הזכות לבחור שם בעצמך... וחוצמזה יש לי עוד 3 אחים ו3 אחיות ואני הכי גדול אני בן 20

27/07/2005 | 11:28 | מאת:

השם הזה נשמע לי מתאים מאוד רציתי להוסיף ולומר שמתי שתמות אתה תופתע לגלות שזה יהיה אחרת לגמרי ושונה לגמרי ממה שאתה תפסת בהיותך בן אנוש בהנחה שתמות, אם בכלל... (המבין יבין.. ) בכל מקרה זה לא כזה דרמתי וזה לא כזה עצוב, זה רק מזכיר לנו שמוות הוא חלק מלהיות חי, חלק מלהיות אנושי, גם אם לכאורה זה יקרה ואנחנו נתאבל ונהיה עצובים או אדישים או מה שזה לא יהיה, יש דברים שהרוח גדולה מהם ותהיה מופתע לגלות שכולם זוכרים את זה, גם אם אתה הוא זה שהולך למות, כי הרוח זוכרת הכל. למה פתאום זה עלה??? מעניין אותי מאוד לדעת מתכנן משהו??? אני מקווה מאוד שלא! חיבוקים וחיזוקים והמון אהבה :-) אני

25/07/2005 | 19:50 | מאת: שיר

כתבתי לך מכתב מה זה ארוך והייתי באמצע...ואז אבא שלי ביקש ממנ לעושות משהו.. עזבי היה פאדיחות כי הוא התעצבןעלי בזמן שהייתי בטלפון עם חברה שלי.. והוא ברך כלל המ זה לא כזה... ואז חזרתי ומישהו יצא מהפורום באמצע המכתב שלי........................... וגם אמא שלי עכשיו באה אלי ביציאה דפוקה שלמה לא השארתי חלב לערב כי אני שותה הכי הרבה חלב בבית... איז יציאות דפוקות מה נסגר איתם??????? בקיצור לא משנה כתבתי לך מכתב יפה וארוך ועכשיו ממש אין לי כח לשחזר אותו... איזה מניעות.. כל פעם משהו אחר... כנראה לא היית צריכה לקרוא אותו... זה היה על העניין שאמרת מזמן על ה"א בכחלה.. לא יודעת אם את זוכרת אפילו.. כל הבאסה............ איפה את עכשיו? את עדיין באילת? מה את עושה שם? אני מקווה שאת נהנית... אוהבתותך ומתנצלת שיר

25/07/2005 | 21:49 | מאת: מולאן

אם ציפית שאני ירחם עלייך.. "סורי רונג נאמברר"!!! טוב לדעת שאני לא היחידה שחושבת שיש בקטעים האלה משהו "גורלי".. וכן אני עדיין זוכרת את העניין הזה ואני חושבת שזה ממש עצלני מצדך לא למצוא עשר דקות לענות על זה .. אין תירוץ אחר ואני מבינה את זה וזה סבבה זה לא שישבתי וחיכיתי .. לפעמים פשוט אין כח.. וזה שאין כח אני יכולה להבין יותר מזה שאין זמן.. אוי מה אני עושה זה נשמע כמו התקפה.. אז זהו שלא פשוט לפעמים כשזה מאחורי מחשב זה לא נשמע כמו שהתכוונו בכל אופן אם יש לך מה להגיד אני ישמח לשמוע אבל בבקשה בבקשה במילניום הזה כי שמעתי ששנות ה- שלושת'לפים הולכות להיות ממש עמוסות.. וכן אני באילת ..הנה בדיוק עבר כאן מלצר עם טוסיק חמוד.. שנייה תני לי לשרוק לו.. אח.. תפוס נראה לי.. פ'פפפ חבל.. חחחחחחחחחחחחחח דפדפי דפדפי קצת בדף קודם מאמי אני כבר מיום חמישי בלילה חזרתי לפה.. י'לא מעודכנתת יאללה הזדמנות אחרונה לענות לי על מה שרצית.. כי אחר כך.. הו ... אחר כך.. את בסיכון גבוהה לעבור לרשימה השחורה ! אל תגידי "לא ידעתי.." ביו'שש

25/07/2005 | 22:36 | מאת: דניאלה

נו את כל פעם בורחת!! מה איתך המון זמן לא ראיתי פה הודעה שלך!!! את כותבת הודעה נעלמת לחודש נו באמת לא הולך ככה פתאום להעלם נו באמת מה את דני דין!!:( לאב לאב לאב דניאלה

25/07/2005 | 19:10 | מאת: אצבעונית

יכולה לבהות שעות באותה נקודה, אך לעולם לא אהיה מרוכזת. יכולה לשכב כל היום כך סתם במיטה, גם כשאין בי טיפת עייפות. יכולה להיות הכי מאושרת, ואז לחזור לחדר ולחפש "סכינים" יכולה לברוח מכל העולם... אבל לא מעצמי. ויכולה לשקר לכל מי ששואל להרגיע כל מי שדואג, לנחם כשעצוב, להצחיק כשכואב, למלא חיי אחרים בעוד הריקנות בתוכי מכריעה ורומסת כמו למות, אבל רק מבפנים.

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2005 | 19:37 | מאת:

מעניין איך זה שאת תהיי מלאה בעינייך, נראה לי שכותבת את זה מישהי שהעולם שלה מאוד מלא ועשיר, מישהי ריקנית לעולם לא תוכל לכתוב מילים אלה. אוהבת אותך מדהימה אחת... :-)

25/07/2005 | 22:10 | מאת: אנורקסיה (בינתיים)

בטח שמעת את זה המון פעמים אבל אני אגיד לך מה שלי כל הזמן אומרים כשאני אומר שאני מרגיש ריקני וחסר תקווה ושכל החיים האלה לא שווים וכו' וכו' אז כולם אומרים לי שאני צריך למצוא עבודה שמענינת אותי כדי שיהיה לי על מה לחשוב ובמה להתעסק אני לא יודע כמה זה נכון כי עכשיו מצאתי עבודה (לא כל כך מענינת אבל זה עבודה אצל דוד שלי במשרד עד שאני אמצא משהו אחר) והזמן עובר יותר מהר ממה שעבר עד עכשיו אבל עדיין אני כל הזמן מסתכל על השעון ועדיין הזמן עובר לאט אבל לפחות יש לזה כמה יתרונות שדבר ראשון אני חושב פחות על אוכל ודבר שני תחושת הריקנות לא מלווה אותי כל היום אלא רק כשאני מסיים את העבודה ומגיע הביתה אני פתאום נכנס לדיכאון ופתאום מתחיל לחשוב שנמאס לי וכל המחשבות האלה אבל לפחות זה לא מעסיק אותי כל היום. אני בטוח שניסית את זה כבר אבל בכל זאת כשאת עובדת כל המחשבות האלהלא מעסיקות אותך פחות?? ועוד משהו, הרבה פעמים כשיש חבר/חברה אמיתי/ת זה מאוד עוזר אני למשל הפסיכולוג שלי אמר לי המון פעמים מצוא חברה כי זה המון פעמים מאוד עוזר כי זה נותן מישהו שותף שאפשר להיות גלוי איתו ולספר לו איך מרגישים ושבאמת יהיה אכפת לו ולא כמו ההורים שהמון פעמים אין להם זמן אלינו. אני למשל נורא נעזר בפורום כי נורא חסר לי מישהו שיקשיב ושיבין אותי ושבאמת יהיה אכפת לו ממני וכל תגובה שמגיבים לדברים שאני כותב אני ממש שמח וזה ממש מעודד חוצמזה אני יכול להביא לך דוגמא מאחת שהיתה מאושפזת איתנו שמאז שהיא מצאה חבר והתחתנה איתו היא מצליחה להתגבר על האנורקסיה כי זה נותן לה משמעות לחיים וזה נותן לה הרגשה שיש בשביל מה לחיות

25/07/2005 | 16:41 | מאת: סנופית

שלום לכן בנות אני די חדשה... באתי מפורום אחר שנסגר לצערי... אז באתי לנסות לראות אם אתן גם נחמדות כאן...

25/07/2005 | 17:23 | מאת: לינוי

ברוך הבאאאאא!!!!!!! יש לך מזל שאת פה:) כולן/ם פה נחמדותתת מאוד ויותר מזהה!!!! אין מילה לתאר..... אני מניחה שלא הגעת לפה סתם... אם בא לך ספרי על מצבך ומה שבא לך:).. אנחנו פה:) לינוי

25/07/2005 | 18:53 | מאת: מולאן

אני נחמדה...............!!! ואת..?

25/07/2005 | 19:38 | מאת:

מה שלומך??? ספרי לי על עצמך...ספרי לנו באהבה רבה המון חיזוקים וחיבוקים את מוזמנת לכתוב מתי שתבחרי שלך :-) הילה

25/07/2005 | 21:51 | מאת: מולאן

25/07/2005 | 22:37 | מאת: דניאלה

פה הבננות מזה נחמדות ומתוקות וכמובן עוזרות אחת לשניה ברוכה הבאה דניאלה

26/07/2005 | 02:55 | מאת: מולאן

אני מקווה שלא תעזבי פה כל כך מהר ותתני לנו צ'אנס.. תספרי לי קצת על עצמך.. את נשמעת לי מעניינת.. אל תעזבי אותי!!!!!!!

26/07/2005 | 17:11 | מאת: מולאן

יאללה אני יודעת שאת פה נו.. שקוף שנכנסת אלף פעם לראות תגובות אז יאללה תגידי משהו .. אמרת שאת נחמדה.. להתעלם ממנו זה לא נחמד .. זה לא נחמד בכלל.. זה אפילו לא חמוד!!!

25/07/2005 | 05:22 | מאת: מולאן

קראתי עכשיו מלא הודעות ישנות.. וזה קורה לי בכלל.. גם כשאני קוראת את ההודעות שלי לפני שאני עונה לך הילה או לכל אחת פה כדי לענות על הכל.. אני תמיד מרגישה מוזר מרגישה ריחוק ולא יכולה להאמין שאני וזו שכתבה את זה זו אותה אחת.. גם אם באותו יום אני עונה למישהי וקוראת את מה שאני כתבתי לה לפני.. למה זה ככה? זה נורמאלי? זה קורה לי גם שאני מסתכלת בתמונות אני לא מרגישה שזו אני.. ממש לא אני יודעת שכן אבל נראה לי שאני מסתכלת על מישהי אחרת.. לפי כל זה זה אומר שאין "אני".. כי אני לא בתמונות ולא במה שאני כותבת.. אז איפה "אני"..? מה קורה פה? זה נורמאלי? זה קשור להפרעה? זה קורה פה לעוד מישהי..? והילה אם את עונה על זה אני יודעת שלא תרצי לשתף פעולה עם ההפרעה או משהו אני לא חושבת כרגע על ההפרעה זה דבר שקורה לי והוא מוזר ואני רוצה לדעת למה זה ככה אם את יודעת אז תעני לי בלי לחשוב הרבה פשוט ישירות על זה בבקשב תעני לי אני רוצה לדעת את האמת.. אם מישהי פה מבינה אותי וקשה תענו אני רוצה לדעת אל תתעצלו זה חשוב לי כל מי שיודעת על זה משהו או מבינה אותי שתענה זה חשובבבבבבבבבבבבבבבבבב

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2005 | 09:17 | מאת:

הרבה אנשים עוברים שינוייים. בלהט של כל הבלגאן, אנחנו לא באמת רואים את עצמנו, עובר מספיק זמן ואז הכל פתאום נראה לנו אחרת, שונה מוזר, קורה פה משהו, אבל זה טבעי, זה חלק מלהיות אדם וזה חלק מהתפתחות מסויימת, גם אם לעיתים רוב ההרגלים שלנו לא באמת משתנים אם בכלל. אני מכירה את השלב הזה, גם אני הייתי בו, אני פתאום הרגשתי שאני נפרדת מהכל באופן מאוד טוטאלי וזה הפחיד אותי, יותר מזה זה גרם לי להחמיר את המצב כי לא יכולתי לקבל את המצב החדש. אני מניחה שזה ביטוי לדואליות שלנו.. רוצה לא רוצה.. כן לא, הכחשה מול רצון ואולי זה באמת הסוף לכל הצרה הזו ב"ה. זה יכול לקרות, אני מציעה לך להמשיך לחזק את עצמך על בסיס כל מה שאת כן עושה ולהכיר תודה על כך. בקשר לתמונות, אני גם רואה תמונות שלי והדבר היחידי שאני יכולה לומר עליהן מהמעט שיש לי שאני כמו זיקית, משתנה ונראית שונה, אחד הדברים שהפתיעו אותי לראות שבאמת הייתי מאוד מאוד רזה אז. שאלתי.. זאת אני?.. מסתבר שכן, אבל לא ראיתי את עצמי כך, לא הרגשתי שזאת אני ... כל אפיזודה כזאת מזכירה לנו שלא באמת הינו מחוברות למצב שבו הינו או למי שהינו או יותר נכון למי שאנחנו כי כל העברים האלה הם חלק ממי שאנחנו אבל את בהחלט מוזמנת להכיר את עצמך ולהתבונן בכך היום כשאת מעיזה סוף סוף לראות, אולי פעם זה היה קשה מידי, מאיים מידי והיום יש לך אפשרות להסתכל על זה אחרת.. המון אהבה מתוקה יום נפלא :-)

25/07/2005 | 18:56 | מאת: מולאן

הבנתי...............!!! וזה הגיוני..

יומהולדתתת למלאכית שלנוווווווו!!!! כתבת לי למטה שאת כמעט שנה ו...לא מקיאה ואת גאה בעצמך!!! ואני גאה בך יותררררררררררררררררררררררררררררררררררר שבכלל טיפלת עזרת לעצמך בנית את עצמך!!!!!כי זה פשוט ככה!!! את מ-ד-ה-י-מ-ה!!!ואני מאוד מקווה שאת יודעת את זה!!! אני כול הזמן קוראת את המכתב שכתבת לי...תשובה למכתב שליי שעשיתי לך בוורד..חחח זוכרת??!.. אני כול פעם מתרגשת מחדש..וכל פעם מרגישה כאילו אני קוראת אותו בפעם הראשונה חחח אני לא נורמלית!! אני באמת לא יכולה לתאר איזה בנאדם את...את כ"כ מדהימה מוכשרת נפלאה מלאכית מהממת!!!ואל תשכחי את זה בחיים!!! אני אוהבת אותךךך מליוןןןן ויותר מזה:P... בהצלחה עם המופע!!! איזה כיף למי שיראה אותך:) זה רק הופעה אחת??? אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת לילה טוב וחלומות מתוקים כמוך לינוי.. דניאלהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה פדלעהה:@!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אין בעיה!!! נעלבתי=,[ מולאןןןןןןןןןןןןן נשמתיייייייייייייייייייייי מואהמואהמואהמואה! מתה חולה עלייךךךךךךךךךךך אני נכנסת עכשיו לאיסי:) מקווה שאת שם!!! אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת לא יכולה לתאר כמהההההההה לינוי :-)

נו לא ידעתי שאת רואה ירעה אחת והילונת יו נכון עבר עוד 3 ימים ולינויה ירעה אם אני ומולאן נפגשות לקפה אם לא תבואי אממ.. אמ... אמ.. אני אחשוב משו את רעה לא ידעתי את כבר "IN" LOVE LOVE LOVE לינויההההההההההההההההההההה נשיקותתת ומליין חיבוקים חולה עלייך ימהממתתתתתתתתתת _ואני לא מתחנפת כי קראתי לך פדלעה חחחחחחחחחחחח) לאב לאב לאבבבבבבבבבבבבבבבבב דניאלה

25/07/2005 | 04:10 | מאת: מולאן

פיספסתי אותך באיסי.. ודני צודקת את באמת פדלעהההה נו איפשר ככה גם את נהיית לי עסוקה לא אי אפשר לתאר מה שקורה פה כל אחת עושה טובה שהיא יוצרת קשר פעם בשבועעע!!! הלוווווווווווווווו! אני פה ואני מתגגעתתתתתתתתתתתת! טאלק טו מי יו ביטצ'סססססס... !!! מחר אני יהיה באיסי.. אוי לך ולנשמתך אם אני לא מוצאת אותך שםם לילה טובו'ששש אוהבת אותכןןןןןןןןן

25/07/2005 | 09:23 | מאת:

נשמה יקרה, אני גם מאוד אוהבת אותך פספסתי אותך אתמול אבל התרגשתי לקרוא את מה שכתבת לי בכל מקרה אני מקווה ששלומך טוב ושאת באמת בטוב אני גם ואני מאוד שמחה לחגוג באופן רשמי את העובדה שאני לגמרי בריאה. לגבי ההופעה, יהיו עוד הופעות החל מדצמבר, ינואר מאי יוני אחכ אלוהים גדול... מתוקה שלי הרבה חיזוקים וחיבוקים והמון אהבה יום נפלא :-) אני

25/07/2005 | 17:32 | מאת: לינוי

אני-אוהבת-אותך!!! אני שמחה שאת מרגישה טוב.. תמיד אומרים שלפני יומהולדת מרגישים מין לחץ כזה... חחח..לא יודעת אם זה נכון...בכול מקרה שמרי על עצמך טוב טוב טוב טוב!!! אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת עדד אינסופ!! אהה חשבתי שזה רק הופעה אחת.. אולי אני יפתיע אותך בע"ה:-) וכן אני באמת בטוב...מנסה עד כמה שאפשר:) מה שאני יכולה להגיד לך שהתקדמתי והמון.... אפילו שקצת קשה...יהיה טוב.. בסוף תמיד טוב:-) הילונתתתתת לאבב יווווווווווווווווווווווווווווו! דניאלהההה........ שששששששששששששששששששששש ח-נ-פ-נ-י-ת קטנההההה:P!!!! אבלל את יודעתתת שאנייי לאבב יוווווווווו המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!! מולאןן נשמתייייייייייי אני כבר כמה שעות טובות באיסיי לשם שינוי חחח והגברת לא מתחברת!!!!! :(((((((((((((((( מחכה לךך כפרה!!! אם אני לא יהיה מחוברת אז יש מצב שאני יהיה בערב מקווה שנדבר עוד היום!!! אוהבתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן! את כולכןן מהממות שלייייייי!!! נשיקות וחיבוקים לינוי מאיה אמרת שחזרת לאאא??? תכתביי לנווווו בובונת!!!!! מישהיי יודעת מה עם ליאור???.. עם כן אני אשמח לדעת:) אוהבתתתתתתתתתתתתתתת לינוי :)

http://www.realovercoming.co.il/realovercomingHEB.asp היא פשוט מדהימה מומלץ להקשיב יש לה מסר מדהים לכולנו באהבה .. להרבה ימים של ריפוי ושמחת חיים לכולכם... ליל מנוחה אני

יו ראיתי את זה ואפילו קצת הדמעות זלגו לי בלי להרגיש זה אולי מראה לי את הפחד את הכאב ואת ההשלכות שיש למחלה אצלי זה כבר 10 שנים כל היום מתעסקת עם האוכל במקום בגיל 8 -9 הילדים עוסקים בברביות ומשחקים(היו לי את הברביות הכי מהממות והכי חדישות שיצאו כי הורי היו באר"הב כל הזמן וזה היה המתנות שהיו שולחים לי כל הזמן והיו בכל העולם כל הזמן והיו מביאים לי המון מתנות של ברביות ומשחקים ואולי השריטה שלי זה להיות כמו הברביות אני לא יודעת...-) ובמקום לשחק הייתי מתעסקת באיך להגיע לרזון... היו מצבים שהייתי משמינה בטרוף והיה מצבים שהייתי עושה צום ... ממחר אין משקל אני מכניסה אותו למחסן (אני כבר המון זמן אל נשקלתי וזה משום שאני לא רוצה לראות את זה ואני אוכלת כמה שאני יכולה\רוצה וזה כדי להגיד לריפוי מסויים אני מגיעה לזה הילה אני לא יודעת אבל אני מגיעה לזה לאט לאט אבל אני מגיע לזה כמו שריציתי כל הזמן לבד!! לבד!! לבד!! אני יודעת באיזה שהוא שלב אני אקח לי פסיכולוג לצאת מהבלאגן של העבר שאני לא זוכרת אותו אבל אני יודעת מה אני אעשה בסופו של דבר אבל אני מצליחה אני כל כך גאה בעצמי שאני עושה את הצעד כמו שהיא עשתה ליציאה מהמחלה(ועוד את יודעת מה קרה ואני לא יודעת מה איתו אבל במקרה הזה אני לא רוצה לדעת כי אני בשלב של הירפאות ואני לא רוצה עוד מתח ואני לא רוצה להאשים אותו בזה ואולי הוא לא נמצא שאני האשים אותו פנים מול פנים.. אם את מבינה ..) בכל אופן רציתי לומר לך תודה שאת הראת את זה לכולנו ואולי כל אחת תמצא את התקווה שלה לצאת מן המחלה הזאת הכל אצלי בעירבון מוגבל כמו שאומרים אני לוקחת הכל בע"מ אולי זה ההצלחה של החיים החדשים א שזה סיבוך נוסף...(אני מקווה ההצלחה לצאת מן המחלה) טוב לא הייתי פה אולי 3 ימים אני פחות או יותר מצעדכנת אני אשלח לך את המייל שאני חייבת לך פשוט לא הייתי כמה ימים והייתי לפני כן עייפה וסחוטה שכל ערב הייתי חוזרת ב12 בלילה והייתי חוזרת עייפה סחוטה וזה היה ממש מעייף לשבת דקה נוספת על המחשב... אוהבת דניאלה לאב לאב לאבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

24/07/2005 | 22:58 | מאת: מולאן

חחחחחחחחחח באמת.. אולי בגלל זה אף פעם לא רציתי להגיע לרזון חולני.. חחח אולי.. והמשקל שלי דפוק הוא כל הזמן אומר משהו אחר וכולם אומרים לי שהוא דפוק.. אבל זה לא מעניין אותי אף פעם לא נשקלתי באובססיביות מקסימום פעםם פעמיים ביום ולפעמים שאני משמינה עוזבת אותו לעזאזל.. לא ראיתי תסרט עד שאני יסדר תרמקולים אבל ראיתי סרט אחר לפני שבועיים ב"ריכברי" איפה שהיה הסרט של הילה רציתי לראות אותו עוד פעם אבל החליפו אותו בסרט אחר (ראית מה זה הילה..?!) של אנורקטית לשעבר גם מעניין.. קיצר דני שלחתי לך מייל ואת יודעת שאני פה אז מה נסגר למה את לא מדברת איתי? חחח מה התבאסת שחזרתי בלי שהספקנו להיפגש?...... דברי איתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשמתי חולה עלייך והמיילים שלך קורעים אותי מצחוק אבל לא ראיתי את כולם כי הרמקולים יש בעיה איתם.. אוף בטח אתם חושבים שאני עניה עם כל הבעיות האלה רק שתדעו שהמחשב חדש וגם הוינדוז הכי חדש שיצא אין לי מושג מאיפה כל הבעיות האלה.. אוהבת אותך דנו'ש מצטערת שלא יצאאאאא אה ואגב הילה היה פרסומת של ההופעה שלך ב-ואי בעשר מכירה? זה עשה לי צמרמורת.. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף הייתי מתה לבוא אבל אני לא יכולה אני לא מסוגלת מתה עלייך ועלייך דניאלהההההההההההההההההההההההההה!

24/07/2005 | 23:39 | מאת:

אל תזרקי אותו קרוב לבית אני נסעתי עד הבית של ההורים שלי, זרקתי אותו וחזרתי לבית שלי בידיעה שלבית הזה אני יותר לא מתקרבת, משמע גם למשקל.. זה עצה ממש חכמה.. מומלץ לנסות, איך לא זכרתי את זה ולא סיפרתי על זה... אוהבת המון לילה טוב חומד

25/07/2005 | 04:36 | מאת: מולאן

איזה קטעע נו זה מה שראיתי ... עכשיו סתם נכנסתי אמרתי אולי נקרא שפתיים.. חחח זה מה שראיתי לפני שבועיים שחיפשתי תסיפור שלך.. כן היא באמת משכנעת.. מזל שבדקתי.. לילה טוףףףףףףףף

25/07/2005 | 09:24 | מאת:

:-)