פורום הפרעות אכילה - תמיכה

אני כבת 50 ירדתי במשקל יפה, אבל מזה כחודשיים אני לא מצליחה לשמר ואני אוכלת כל היום, בעיקר אחה"צ שזה אחרי העבודה,ואני שוב בעליה במשקל ומובן מתוסכלת, איך עוצרים את הסחף? האם יש לך טיפ? תודה לך.

שלום רב.. אני תמיד חושבת שכששומרים על תפריט קבוע שאין בו חסכים .. אז אין צורך לחרוג אם יש לך תפריט כזה .. חשוב שהוא יהיה עשיר ומגוון.. ולא תמיד אם הוא עשיר ומגוון עולים במשקל... אני יודעת שכשאנחנו מסופקים מבחינה שכלית הצרכים האלה כבר לא חשובים ... ואפשר לשלוט בזה ע"י הרכבת תפריט שהוא כזה באמצעות דיאטנית שזה הכי מבוקר ונכון לעשות .. עם מתוקים מלוחים וכל מה שקורה לך בשבירות שלך תפריט שיש בו כל שעתיים משהו אחר שיהיה לך טוב איתו במידה סבירה .. שגם אם את חורגת אז את מוותרת על מה שבא אחכ... ואת שלמה עם זה ושלווה עם זה כי לפחות נענית לסיפוק הראשון שלך .. בדכ אם נענים לסיפוקים האלה ללא תחושות אשמה את גם מוותרת על הנפילה הבאה אם אין בעיה נפשית שנלווית לעניין... זה אמור לעבוד וזה עובד! עם זה עניין רגשי וזה בדכ העניין .. אני מציעה לך לפנות לסדנאות של למידה עצמית .. להעשרה עצמית משהו שיתן לך סיפוק מעצמך ויגרום לך להרגיש טוב עם עצמך .. יש היום סדנאות רוחניות כאלה בשפע וזה בהחלט מומלץ...וזה גם יעזור לך בעקיפין בסיבה שבגללה פנית אלי המון אהבה ובהצלחה.. מקווה שעזרתי... :-) הילה

אני ממש מבקשת עזרה ממשהו מקצועי שמבין בתחום מדוע כל הזמן אני רק בולסת אוכל. אני לא לועסת אני פשוט בולעת ובכמיות גדולות. אני לא מפסיקה לבכות ולהצטער רגע אחר-כך. הבדיקות דם שלי תקינות ובחינה נפשית אין דבר שמטריד או מציק לי. הבעייה התחילה בצבא ועכשיו אני לקראת שחרור(פחות מחודש). מה לעשות?

יתכן ויש לך פשוט אהבה לאכול .. למרות שאני לא מאמינה בזה .. כי בד"כ הגוף לא דורש יותר מדיי בבאמת שלו .. את אמרת שאין לך תסכולים.. או כל מיני כאלה איכס... אני כן חושבת שאוכל הוא תחליף מדהים לדיכוי רגשות .. זה בהחלט עושה את זה.. הוא פשוט מסנוור .. כמו סם... כי הוא בעיקר טעים ומעורר חושים ואולי חסרה כאן מודעות.. אני יודעת שבדכ כשחסר לנו משהו מבחינה רגשית שהמורים הראשונים שלנו לא מספקים לנו איתנה כמו אמא ואבא למשל.. כל ההשלכות של זה .. מה ההתנהגות שלהם בחיים שלנו משקפת לנו.. איפה אנחנו פוגשים דפוסים דומים בחיים בחוץ .. אולי בצבא?.. היכן שהקושי נמצא ... .. משהו בהזנה שלנו משתבש במיוחד אם את נמצאת בקבוצת סיכון של ה"א.. לפעמים אנחנו בולעים יותר מידי .. מתנגדים.. מתנזרים .. יש לזה אינסופ ווריאציות .. הכעס מופנה כלפי פנים .. אי יכולת לנהל דיאלוג הולם עם הרגשות.. דחיסה אלימה של מזון .. בליעה של רגשות ותחושות לא מעוכלים .. כי משהו בהם היה קשה מנשוא להכיל.. אולי ... כאפשרות ששווה להתבונן בה אני מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי טוב במסגרת קופ"ח כולל טיפול דיאטני שיאפשר לך לשמור על משקל מאוזן .. שם תוכלי ללא ספק לנהל דיאלוג עם החלקים האלה שלא קשורים באופן ישיר באוכל .. כי זה לא האוכל .. יש שם משהו אחר שאת חייבת להעלות במודע אולי אם יהיה לך תפריט מאוזן תוכלי לעמוד בזה וזה בכלל לא יהווה לך קושי.. ולא חייבים להתנזר מאוכל בשביל זה .. פשוט רק ליצור לך סדר שהוא יהיה טוב עבורך .. מאוזן ונעים.. ללא יותר מידי חסכים רגשיים הכרוכים בהזנה הזאת .. וזה בהחלט בגדר האפשר ליצור את זה ... תנסי לבדוק מה קורה לך לפני שאת אוכלת.. האם זה באמת רעב?.. או אולי תסכול... כי משו לא פעל כשורה כפי שרצית?.. תנסי לבדוק אם תחושות כאלה לא חופפות לזמני האכילה שלך .. ככל שתגבירי מודעות סביב העניין.. מתי את אוכלת ולמה את אוכלת .. את תוכלי לשלוט בזה .. בלי שום קשר לשום דבר.. אני מזמינה אותך לכתוב בכל עת שתבחרי ... המון אהבה יקירה ... שלך הילה :-)

שלום רב לפני כשנה וחצי בערך ירדתי במשקל מ52 ק"ג בערך עד לכמעט 43 ק"ג וגובהי 165 מטר. הייתי מוגדרת על סף אנורקסיה. הייתי בטוחה שאני שמנה. ורק אחרי תגובות עם הזמן הבנתי שאני ממש רזה. בתקופה ההיא לא אכלתי כלום במשך ימים חוץ מנס קפה ולעיתים הייתי מתפנקת עם במבה. היום לאט לאט הצלחתי להדביק את המשקל לכמעט 50 ק"ג. אבל כשאני אוכלת אני מרגישה נורא, קשה לי לסיים צלחת ולא עמוסה . כל הזמן אומרים שזה יתנקם בי בעתיד כאני יהיה אמא ואני נורא מפחדת היום אני בת 23 ואני מודעת למצב הנורא שהייתי בו ולעיתים אני מתעצבת רק מהנזק שנגרם לקיבה שלי כשאני אוכלת מעט ומרגישה שאכלתי בטירוף. מה לעשות בכדי להקל על כאב הקיבה שלאחר האוכל? והאם באמת זה יפגע בגוף בעתיד?

לנועה יקירתי רצתי לומר לך נזק זה עושה ולשאלה אם זה פוגע בעתיד כמובן זה יכול לגרום לבעיות פריון ובעיניין של "אמא רעה" את אף פעם לא תהיי אני בטוחה כי את מבינה את הטעיות.. אני לא חושבת שיש "אמא רעה" כי זה לא אותנתי מכיוון שלכל אחד זיות ראיה שונה אין דבר כזה "אמא רעה" יש אולי אמא לא מקשיבה אבל דרך המצב שלך את לא תתני בעתיד לבוא שלבת שלך ולך לא תהיי מערכת יחסים טובה...(אני חושבת) לסיום רציתי להוסיף שאת יכולה לכתוב לכל עת רציתי להוסיף דבר נוסף אני כדניאלה אין לי לדבר על המצב שלי עם אף אחת אבל פה אני הצלחתי לדבר להוציא את ה"שד" החוצה שהיי לך יום נעים דניאלה

אני כבר לא יודעת מה זה אמא רעה. כל חיי הכריחו אותי לאכול ובפרט שהייתי בתקופה שלא אכלתי כל הזמן האיצו בי לאכול ולאכול והייתי זורקת את האוכל מבלי שההורים יראו גם היום. ולפעמים אני מודעת לזה וחושבת איזו ילדה קטנה אני. אבל אני יודעת שהצלחתי להתמודד עם זה בעצמי בלי תרופות . אמא שלי קנתה לי את כל הויטמינים שקיימים כי רופאים אמרו לה שיש לי תוצאות בדיקות דם של בן אדם בן 70. אני שוב מרגישה נורא עם הגוף . אני שוקלת בקושי 50 וממעיטה ממה שאפשר רק לא להיות שמנה!!!!!!! זה הפחד שלי שפתאום אני יאכל יותר ולא יראה את זה במראה. כל בוקר אני נשקלת ואומרת רק שלא עליתי ,ה' בבקשה שלא. אני רוצה להשאר בריאה מבלי שהמשפחה תדאג אבל הראש שלי נדפק ואני באמת מתכוונת לזה . הראש שלי נדפק אם אני רעבה בלילה ולא אכלתי כלום כל היום ונמנעת לאכול בלילה אז אני טפשה ואני יודעת שאני טפשה אבל בסופו של דבר אני לא אוכלת אז מה עושה עם זה??? כשהייתי על תת משקל שאלו את אמא שלי אם יש לנו בעיות כלכליות שבגלל זה אני לא אוכלת. וזה פגע באמא שלי . קראתי שחלק מהבנות לא התחפשו בפורים גם אני לא. כי שנה שעברה רציתי ללבוש את החצאית של התחפושת שלי מרוב הרזון החצאית נפלה לי מהגוף ואי אפשר היה ללבוש אותה כי זה היה נראה נורא . אז פחדתי השנה ללבוש אותה ולגלות שהיא עולה עליי, כי אז זה אומר שאני עדיין שמנה ואז אני יפסיק שוב לאכול. אני לא יודעת כבר כמה לאכול ומתי לאכול כדי שאני לא ירגיש רע . בלילה אם אני אוכלת אני מרגישה כאילו שרכבת חצתה לי את הבטן. אף פעם אני לא מצליחה לסיים לאכול וכל הזמן אומרים "עוד קצת" "ביס אחרון" מה אני ילד קטן? אני לא רוצה לעשות רע לאף אחד לא להורים שלי ולא לאחים שלי שהיו כל פעם טורחים להגיד שאני שלד ולא נשאר ממני כלום. אני רוצה שיבינו שאם אני רוצה אני יאכל אם לא אז לא.אולי הייתי צריכה ללכת לקבוצת תמיכה בשביל שיבינו אותי המשפחה. אבל קודם אני צריכה להבין את עצמי. חשוב לי שתדעי שאני מודעת למצב שהייתי העלמתי את התמונות שלי ששם הייתי נראת באמת כמו שלד, אבל אני כל הזמן מפחדת להיות שמנה כל הזמן !!! אולי היום אני ב"ה בריאה אבל הבעיה נשארה לי בראש . ומזה אני מפחדת. אני רוצה להשאר במשקל שלי ואני רוצה גם לרדת . אבל אם אני ארד אז אני אהיה עצובה שוב ואבכה המון וזה מה שקרה לי בעבר. הייתי רוצה לדעת איפה יש מרכזי תמיכה שעוזרים לאנשים טפשים כמוני.אולי יצליחו לעזור לי וגם לאמא שלי שתרד ממני כבר ותבין שלא מכריחים ילדים לאכול. לא ציינתי שאני לא אוכלת בשר מגיל 14 ורק בשנים האחרונות התפשרתי עם עצמי והתחלתי לאכול שניצל . וגם כמה כבר אפשר לאכול. אני מאוד שמחה שיש אתכן שמוכנות לעזור ולהקשיב ורק עכשיו גילתי את זה, חבל שאז שבאמת הייתי זקוקה לעזרה גם נפשית וגם רפואית לא מצאתי. העיקר שיש פה אנשים עם נושא משותף, ולדעת שאני לא לבד במערכה הזו ! שמחה שיש אנשים כמותך שה' ישמור אותך וכל המצוות שאת עושה תוגמלי ע"י הקב"ה. אמן . ותודה על התשובה המהירה!!!!!!!!!

דנאילה יקרה .. את בטח המומה אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת להעביר את זה הלאה... ואת אכן גרמת לי לחייך עם כל המיילים שלך אז אני שולחת את זה לכולם שכולם יקראו ושיהיה טוב ב"ה אמן.... שבוע נפלא... ולילה טוב... ******************* הנה זה מתחיל...... במקום שבו יש כנות - שם יש אהבה. במקום שבו יש הגינות - שם יש שלוה. במקום שבו יש שיתוף - שם יש חברות. במקום שבו יש אהבה - שם יש התממשות והגשמה ************ הנתיב שבו אתם הולכים הוא המסע המופלא של החיים. אל תחששו מלחפש מחוזות חפץ חדשים וגם אם לפעמים תמצאו את עצמכם אבודים בדרך- אין ספק שדווקא אז תגלו את המקומות היפים ביותר. עברו בדרכים שכוכות אל, שבהן לא עברתם מעולם ואליהן לא תשובו. החיים אינם מדריך טיולים שלפיו אתם אתם הולכים, החיים הם הפתעה והרפתקאה נפלאה שאת דרכיה עליכם לבחור... ************************* חיוך: אין דבר חשוב בעולם, כחיוך בפנינו לעבר כולם. חיוך משכיח כאב, במיוחד אם הוא בא ישר מהלב. חיוך הוא דבר כ"כ אישי, שהופך כל אחד ליותר אנושי. אין לו ערך בכסף ולא בממון, ובכל זאת שווה המון המון. בחיוך ובמילה טובה, אפילו פרידה היא פחות עצובה. כי חיוך מקל על בדידות, יוצר אחווה ורעות. אין חיוך שהוא לשווא, כי אין אדם שיכול בלעדיו. לכן צריכים אנו בני האדם לספק סיבות לחיוך בעולם ואז נהיה מאושרים יותר, כולם. ****************************** אם ילד חי בהרגשה שהוא רצוי... אם ילד חי תחת ביקורת הוא לומד להאשים אם ילד חי עם קבלה הוא לומד לשבח אם ילד חי באיבה הוא לומד להלחם אם ילד חי בביטחון הוא לומד לתת אמון אם ילד חי בלעג הוא לומד להיות ביישן אם ילד חי עם סובלנות הוא לומד להיות הוגן אם ילד חי בבושה הוא לומד להרגיש אשם אם ילד חי עם עידוד הוא לומד להיות שבע רצון אם ילד חי בהשפלה הוא לומד להרגיש חסר ערך אם ילד חי בכבוד הוא לומד להרגיש ראוי אם ילד חי בשליטה הוא מוותר על הרצון אם ילד חי בשותפות הוא לומד להתחשב אם ילד חי עם אמונה הוא לומד להאמין אם ילד חי עם חיזוקים הוא לומד לאהוב אם ילד חי בידע הוא לומד חכמה אם ילד חי באמת הוא לומד צדק אם ילד חי בשמחה ובאושר הוא ימצא אהבה ויופי אם ילד חי בהרגשה שהוא רצוי הוא ידע למצוא אהבה בעולם ************************* חיוך רחב, חיוך חזר, ומילה טובה יש דברים בעולם שלא עולים אגורה אך הם שווים שאת כל ההון שבעולם: חיוך רחב חיבוק חזק מילה טובה יש דברים שלא גוזלים כמעט זמן מחייו של האדם אך הם שווים את כל הזמן שבעולם: חיוך רחב חיבוק חזק מילה טובה יש דברים שלא צריכים לנסוע רחוק בשבילם אך הם שווים מרחק שיש חיוך רחב חיבוק חזק מילה חמה מעודדת אז אם כל כך פשוט לעשותם אז למה קשה לאנשים לחייך חיוך רחב לחבק חיבוק חזק ולהגיד מילה חמה ולכן... חייכו אל העולם... החיוך הוא בחינם אמרו מילה טובה... זה במילא לא עולה אגורה ואל תשכחו לחבק חיבוק אוהב... זה תמיד נוגע ומחמם את הלב הקטע הזה מוקדש לכולם ואל תשכחו לחייך !!!! ****************************** החיים האלו הם שלך קח את הכח לבחור במה שברצונך לעשות ועשה את המיטב. קח את הכח לאהוב בחיים את מה שברצונך לאהוב, ואהוב זאת בכנות. קח את הכח לשלוט בחייך. איש לא יעשה זאת עבורך. קח את הכח לעשות את חייך מאושרים החיים האלה הם שלך! מדניאלה..... גם ממני בהמון אהבה שמחה וברכה .. הילה :-)

:-)

חחחח :-) אוהבת המוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון

הי, הילה ראשית אפתח ב "כל הכבוד" על פרום כזה,ולך על הנכונות לעזור וליעץ מנסיונך ועל כן אני פונה אליך: אני בת 25 כיום, בגיל בערך 19,18 היה לי חשש לאנרקסיה ולכן לקחו אותי לפסיכטר שכנראה זה גם השפיע על מצב רוחי, ונתן לי כדור (לא זכור לי, וגם שלקחתי זאת נורא קשה ) ואז הייתי קצת מאוזנת עליתי קצת אבל כיום וקצת אחרכך התחלתי אכילה והקאה. שאני מרגישה שכיום המצב על הפנים ז"א אני כל הזמן בדיכי אני אוכלת המון בעצם מתי לא, ולפעמים גם מקיאה אני לא מצליחה להגיע לאיזון שזה גם משפיע על הנפשי שלי האם את יכולה ליעץ לי מנסיונך או לחוות את דעתך, היא חשובה לי. תודה

אחת הבעיות היותר גדולות בטיפול באנורקסיה היא התופעה שחושבים שאם עולים במשקל ואת כבר לא בתת משקל שם נפסקת הבעיה.. טעות חמורה !!!!!! הטיפול מאבד את הכיוון .. את יוצאת לחופשי .. אין אנורקסיה אבל יש הפרעת אכילה שנובעת מעצם כך שלא ניתן לפתור אותה בכדור אחד וגם לא בשניים וגם לצורך העניין זה לא מטה קסמים שניתן להישען עליו.. שלא נדבר על זה שאת יכולה לצאת עם בולימיה .. או עם הפרעה חמורה אחרת .. זה בדכ מה שקורה אני לא יודעת אם את בטיפול .. אבל סביר להניח שהטיפול שקיבלת לא נכון בוודאי שאם הוא הופסק בגלל שעלית במשקל ויצאתם מתוך נקודת הנחה שנגמרה הבעיה .. זה היה נחמד אם זה היה כך אבל זה לא !!! הבעיה הזאת לא קשורה במשקל.. אני לא יודעת אם יוצא לך לקרוא דברים שאני כותבת אבל אני מרבה לספר ולכתוב שהיא למעשה בעיה רצינית של אי יכולת להכיל רגשות ... תחשות .. רצונות.. איי יכולת לקבל את עצמך כפי שאת ..הרבה תנאים להווייה .. הרבה שליטה .. ואי יכולת לקחת חלק פעיל בחיים האלה בגלל ההתנגדויות ובגלל אלף ואחת סיבות שבכלל לא קשורות באוכל .. או במשקל הזנה כמעט תמיד מייצגת אהבה וכמעט תמיד כשאנחנו פגועים רגשית אנחנו פונים לדחיסה אלימה של אוכל .. מתוקים בעיקר ... או לדחייה אלימה של הזנה ... במילים אחרות מה שקורה לך היום נובע מכך שאת פשוט לא שלמה עם עצמך.. האוכל הוא מעין נחמה ויבוא רגע שאף הוא לא יהיה לך לנחמה אלא לטרור חסר תקווה .. ההמלצות שלי?... למצוא טיפול טוב.. לפנות לפסיכולוג טוב... אם צריך לשלב טיפול תרופתי.. לגשת לדיאטנית .. כל דיאטנית שתבחרי דרך קופת חולים .. בכוח להיאבק על תפריט מאוזן ולהתמיד בטיפול מתוך הבנה עמוקה שאת נכנסת לתהליך ארוך של למידה עצמית .. כך תוכלי לשמור על עצמך הן מבחינה פיזית והן מבחינה שתוכלי בקלות רבה יותר להימנע מהקאות וזה לא משהו שאפשר לתחום בזמן.. המסגרת הטיפולית מאפשרת לעצמך להיות במצב של שמירה על עצמך ותוך כדי התפתחות טיפולית לקבל על עצמך החלטות שקשורות בחיים ולא במוות ... מנסיון זה אורך שנים וזו לא סיבה לומר נואש ולהרים ידיים .. כי התהליך הזה מתמשך וכל הזמן יש שינויים וכל הזמן תלמדי אודות עצמך עוד ועוד... ברור לך שזה לא סתם קורה .. ברור לך שיש דברים שיהיה עלייך לסגור לפני שתעברי לשלבים אחרים של עשייה ובניה .. במעלה ראשונה יהיה עלייך ללמוד לאהוב את עצמך.. ורק דרך למידה ממושכת .. נכונות .. כוונה .. רצון .. ומעל הכל מחילה לעצמך .. .... אני יודעת שבכל קופת חולים יש מסגרת טיפולית טובה להפרעות אכילה .. שווה לך להתייעץ ולנסות דרך רופאת משפחה .. או באופן פרטני ... .. אני מזמינה אותך לכתוב בכל עת ... המון אהבה ובהצלחה... ערב נעים... :-) הילה

להילה ,תודה רבה קראתי בצמא את תוכן דברייך וחייבת לציין שיש לך המון חכמת חיים וזה נורא יפה רציתי לומר שבמסגרת קופ"ח שלי (מכבי) ניסית למרכזלהפרעות אכילה שנקרא משהו כמו למתבגרות ,בריאות האישה והגעתי עם הפניה ואמרו שאני כבר לא מתבגרת שהמסגרת שלהם היא עד גיל 18. אני מפחדת ובמידה ואאזור אמץ והחלטיות ללכת לדיאטנית לא אחזיק מעמד כי זה לא קבוצה ואני יודעת עד כמה כל מה שרשמת נכון (גם הפסיכולוג)אבל אני מרגישה שאין לי כוח להקים את עצמי ,לצערי נשברתי מבפנים יותר מדי, סליחה שאני משתפכת אבל משום מה אני מרגישה שאת יכולה להבין את המצב שלי, כאילו שאני צריכה לפחות אדם אחד להאמין בו מבלי שיקרה משהו בשביל לקום . טוב נסחפתי קצת הרבה זאת לא היתה הכוונה הילה תודה רבה לך שאת שם בשביל כל אלו שכ"כ צריכות אותך ,

"החיים הם מנגינה יפה אך יכולה להפוך לעצובה ועייפה הכל תלוי איך מותחים את המיתר" דניאלה

דניאלוש מחכה לך מייל תשובה ממני... המון אהבה הילה :-)

הילה יקרה ובנות יקרות מזמן לא כתבתי בפורום הייתי עסוקה מאוד שיהיה לכן חג שמח ושבוע טוב האביב בפתח ואיתו ריחות של פריחה והקלה גדולה באוויר נישמו עמוק הסתכלו על היופי סביב והתחברו לדברים הטובים שיש בחיים שלכן כי רק טוב מביא טוב מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם עם הרבה ימים אביביים ופריחות צבעוניות וענקיות שלכן עדי

התגעגעתי אלייך.. לאן נעלמת ?..... אני מבינה שאת עסוקה ובנימה אופטימית זו אני מאחלת לך רוב טוב ברכה ושפע של שמחה.. ב"ה אמן המון אהבה .. שבוע נפלא... :-) הילה

אני רק רציתי לכתוב לך שאני מאוד שמחה שישנם אנשים כמוך, אשר תורמות מזמנם בכדי לעזור לנשמות אבודות כמותינו. אני מקווה שיום אחד אני אצא מהמקום הנורא שאני נמצאת בו כרגע (למרות שזה לא נראה על פני השטח, אלא רק אני יודעת מזה) ואוכל לעזור לבנות שסובלות מאותה הבעיה. אני עדיין לא התחלתי לעשות שום דבר שיוציא אותי מזה, כי אני כל הזמן עסוקה בשטויות ואוכלואני פשוט דוחה את הביקור אצל הרופא. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועם העדישות הזו שפיתחתי כלפי הבריאות שלי והאמת נמעס לי גם "לבכות" כמה אני מסכנה וכמה אני סובלת אני פשוט רוצה להפטר מזה כבר. הילה אם יש לך הצעות אשמח לקבל אותן ובינתיים אני מקווה שכל אחד כאן בילה יפה בחג פורים ושנהיה כולנו בריאים בגוף ובנפש, אמן. תודה לכולם ביי

בעיני אתן לא נשמות אבודות .. אתן נשמות עם תיק כבד ויש שכר אדיר בצד לכל זה ... אני חושבת שאתן באות לחיים עם הרבה מאוד חוכמה ותבונה וידיעה ...עם נפש פצועה שלא כל כך יודעת מה לעשות עם עצמה אני יודעת ואני רואה יותר ויותר שככל שהסירבול רב יותר אצל אנשים כוח הלמידה והתבונה שבצידו עצומים הרבה יותר ממה שקורה בד"כ לא רק בענייני הפרעות אכילה.. אלה הם פשוט שיעורי חיים יקרים מפז למרות שאני לפחות מאמינה שהכל בסדר המושלם ובטח שאין תחרות בעניינים האלה.. כל אחד חי פה בשביל איזשהו תיקון.. אני חושבת שהמסר הוא פשוט ... את רוצה לעזור לעצמך.. .. את בעצמך אמרת אני לא חושבת שאת אדישה ..לא היית כותבת פה אם היה כך.. וכנראה שלתת מודע שלך יש תפקיד חשוב מאוד כי כך יהיה אפשר לזהות את מידת האכפתיות שלך כלפי עצמך ועושה רושם שאת מעבירה את זה יפה מבלי בכלל להתכוון וזה חיובי מאוד אפילו שנמאס לך וזה בהחלט מובן כי זה פשוט סיוט להיות בזירה הזאת של המחלה. כדאי שתלכי בשלב זה רק לקבוצת תמיכה... בד"כ בקבוצות תמיכה זה מאוד נוח כי לא תמיד את חייבת לדבר .. לפעמים את שם רק בשביל לשמוע .. בשבילי זה היה מושלם ... טיפול/לא טיפול אני עושה מה שבא לי .. לפעמים היו שם רגעים שעשו לי משהו.. שאי אפשר היה להתעלם .. אני חושבת שזה מסוג הרגעים שנופל איזה אסימון או שניים על עצמך ... אני יודעת מנסיון שכשאת שומעת אנשים אחרים את גם בין היתר שומעת את עצמך על אף שאת לא פעילה כביכול ... זה יאפשר לך להיפתח לטיפול שלך קצת יותר ולהחליט בעקבות זה מה את רוצה הלאה.. יש באיכלוב קבוצה ויש ברח הרואה ברמת גן קבוצה כזאת שנקראית O.A תכלס היא מיועדת לאכלנים כפייתיים אבל באים לשם מכל שכבות הפרעות אכילה.. וזה באמת מומלץ.. יש גם בתל השומר.. את צריכה ישירות להתקשר ולברר את זה .. וחוץ מזה .. יגיע רגע שזה יפריע לך באמת ואת תחליטי בעקבות זה משהו עבור עצמך .. אי אפשר להיות לאורך זמן אדישים לזה גם אם לי לקח 14 שנה להתעורר כדי להשאיר לעצמי שנתיים להעיף את זה באופן סופי מהבמה של חיי.. זה קרה ... וזה קורה מסתבר להרבה בנות וזה נפלא.... אני מאחלת לך המון אהבה שמרי עלייך ... ואל תאמרי נואש... אני מוכנה לעזור לך מעבר אם את רוצה.. ודעי שיש אנשים שיהיו מוכנים ללכת לקראתך עד הסוף בעניין הזה .. אבל ללא ספק את היא זו שחייבת להחליט.... חיזוקים וחיבוקים .. שבוע טוב.. הרבה שמחה... :-) הילה

חשבתי שיצאתי מיזה שאני ביראה שלא נישאר שום זכר להפרעות ופתאום שוב מרגישה שמנה פרה ככ מגעילה מססתכלת במראה וככ ניגעלת מעצמי ומה מסתבר?שמאיה עוד חולה חולה ובגדול הצילווווווווווווווווווווו)=

מאיוש יקירתי בוקר טוב! כדאי להצליח צרכים לעבוד קשה אני יודעת את זה אנחנו נלחמות מידיי יום ביומו עם זה קראי את מה שרשמתי למטה "לכולן שבוע טוב" אולי זה יתן לך תקווה אוהבת אותך מקווה שהדרך שלך מעכשיו רק ללמעלה. דניאלה

זה שעולים במשקל כי יצאת מטיפול נמרץ ואת חייבת להראות שאת בסדר.. זה רחוק מצלאת מהפרעות אכילה.. עלייה במשקל (בהנחה שבאמת עלית) לא ממיסה את המחשבות הרעות שיש לך אודות עצמך ובשביל זה את חייבת לעשות עבודה עם עצמך שבד"כ עושים במסגרת טיפול ורצוי פרטני ... אין לך מה להתאכזב כי לא עברת את התהליך הזה בשביל לשפוט אם זה עובד או לא .. אם יצאת מזה או לא.. את פשוט עוד לא ניסית וזה די אופטימי כי זה אומר שאת יכולה לנסות ... ולראות שאחרי פרק זמן ממושך זה יעבוד עם הרבה כוונה נכונות ורצון טוב להחלמה שלך באמת .. את עדיין תופסת החלמה שווה אני ממש רזה אז זה אומר שכל בעיותי נפתרו.. את יודעת שזאת אשליה או שלא? ואל תחשבי שאם עולים במשקל אז הבעיה נפתרת .. היא בד"כ מתעצמת ..זה האבסורד הכי גדול במיוחד כשלא מטפלים בזה אלא רק מתי שקורת איזה קטסטרופה ורצים לחדר מיון ומגיעים לטיפול נמרץ אז אולי זז איזה בורג ומבינים שזה מסוכן ... להבין שהבעיה לא קשורה במשקל אלא במשהו הרבה מעבר לזה עמוק ממש.... זה לא קשור בגוף מאיוש.. אל תאמרי נואש.. טפלי בעצמך ואני מבטיחה לך שעם כל התקרבות שלך לעצמך זה ילך ויפחת .. אין דרך אחרת .. המון אהבה חיבוקים ענקיים והרבה שמחה... שבוע טוב שלך הילה :-)

ראיתי את זה רציתי שתראו גם אתן.. אתן כאן כדי לחיות, אתן כאן כדי לנצח אתן כאן כדי שתוכלו ותלמדו לאהוב את עצמכן אתן כאן ואתן הלוחמות אתן הגוברות על המחלה הזאת מדי יום ויום אתן העובדות כל כך קשה אתן הבוכות, הכואבות, העצובות, לעיתים מיואשות אתן הגוברות על המחלה הזאת מדי יום ויום תשמרו את התקווה בלבכן כי זה הדבר החשוב ביותר כי יש לכן, לכל אחת מכן, כל כך הרבה עוצמה וכוח כל כך הרבה חוזק ותכונות נפלאות ומדהימות אתן תנצלו את הכוח הזה לטובה וכמו שחליתן - כך תחלימו וכמו שכאבתן כך תחייכו בחזרה כמו שהפלתן את עצמכן, כך תקומו מחוזקות בריאות ומאושרות מתמיד אלו אתן היכולות לקום ולעשות את השינוי לטפל בבעיה, להתמודד איתה, עם כל חלק קטן שבה אני מאחלת לכולכן המון בהצלחה במלחמה הזאת אתן גיבורות כולכן אל תשכחו לעולם לחייך "איך שהבוקר עולה איך שציפורים מציצות איך שהלב מתמלא איך העיניים נוצצות כל יום אני מתחדשת כל יום אני ישנה כל יום אני מתחזקת כל יום אני מרפה כל סוף הוא התחלה..." מתוך: נכנעת - דנה ברגר מילים: דנה ברגר ; לחן: דנה ברגר ועופר מאירי מחזקות אתכן/ם באמונה שלמה ובאהבה,

זה אמיתי וזה נכון ושזה ילווה אותך ואת כולם וגם אותי בכל רגע נתון ב"ה אמן שבוע טוב מקסימה שלי... המון אהבה שמרי עלייך... שלך הילה :-)

שלום לכולם יש לי חברה טובה מאד שבזמן האחרון מתנהגת באופן יותר ויותר קיצוני בנושא האוכל והמשקל שלה. לפני כמה זמן היא חשפה את המצוקה והקושי סביב הנושא הזה, אך היא אינה מעוניינית בעזרה. ברור לי שללחוץ עליה ישיג רק את המטרה ההפוכה. אני מרגישה חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות על מנת שהבעיה לא תדרדר יותר ויותר, והיא תהיה מוכנה לפנות לעזרה ( הצעתי לה כמה וכמה רעיונות אך היא דחתה את כולם ואמרה שאין לה כח להכנס לזה וכל מיני תרוצים דומים והיא רק משתפת אותי ולא רוצה יותר מזה, לא מחפת עזרה או עצות). אשמח לשמוע רעיונות ודעות מה אפשר לעשות בענין. אני מאד דואגת לה.

אני הייתי מציעה לך מתוקה שתתני לה לדבר לפתוח את עצמה עלייך כך תוכלי לעזור לה דניאלה

מה לעשות ... הכי פחות ללחוץ.. יותר להיות .. ללוות.. לדבר.. כמה שפחות לדבר על הפרעות אכילה.. לדבר יותר על מה שהיא מרגישה .. אם קרו אירועים מיוחדים מעכשיו ומהעבר דברים שמשפיעים עליה.. לדבר איתה שהכל יצא ... לבנות אמון עם הרבה מאוד אהבה ותחושה של רגיעה .. שיש על מי לסמוך.. ברגע שתלחצי על הנושא ועל האפשרויות המוצעות את רק תסגרי אותה.. תני לה לספר .. תני לה לגעת בדברים כי אחרי הכל השליטה חשובה לה .. וצריך לכבד את זה ואת, פשוט זרמי והעניקי לה את מלוא האהבה שיש.. הביני שברגע שהמצב מחמיר משהו קורה והיא לבד תבקש עזרה .. זה צריך לבוא ממנה .. חייב, אין דרך אחרת היא זו שצריכה להחליט, כי אחרי הכל עם כל המלווים שיש ויהיו היא זו שתצטרך לוותר על המחלה.. וזוהי אכן מחלה לכל דבר .... פשוט לווי אותה והיי לה באהבה .. המון אהבה ישר כוח על הרצון הטוב ואל תאמרי נואש.. אני מאמינה שיבוא יום ושהיא תקבל עזרה ראוייה .. עלייך להבין שמה שנועד לקרות קורה ומה שלא .. לא! היי סלחנית עם זה כי אלה הם החיים...זה לא אומר שצריך לעצום עין.. אני מניחה שאת כבר תמצאי את האיזון מתי כן ומתי לא... שבוע נפלא... המשך חג שמח... :-)

קרה דבר מוזר... היה לי דחף לאכול חשבתי שזהו אני נופלת שוב לתוך בולמוס ויעלה איזה 10 קילו אבל לא התחלתי לאכול והפסקתי שהיית מלאה לא היה לי צורך להמשיך לאכול ואז עליתי על המשקל ואמרתי לעצמי אם עליתי אני מקיאהה את הנשמה ועליתי את הקילו והלכתי לשירותים ירדתי על הברכיים ופתאום אמרתי לעצמי.... לא רק לא זה עדיף לקזז מחר מאשר להמשיך עם השטות הזאת... מצד אחד אני גאה בעצמי ומצד שני לא כל כך כי אני כל כך רוצה לרדת את ה5 קילו האלה באמת אני מרגישה מלאה ואני כזאת אני לא מדמיינת אני לא שוקלת 40 וחיה בסרט שאני שמנה באמת יש לי מאיפה להוריד אבל אני לא מצליחה וזה הורג אותי.... אמרתי לאמא שלי שאני ממש רוצה לעשטת דיאטה ולהוריד והיא כמובן מרוכזת בחיים שלה ולא מתייחסת לשום דבר שאני אומרת ברצינות ואמרה לי " מי שרוצה להרזות אוכל פחות ועושה ספורט במקום לשלם לדיאטנית, זה תירוץ לעצלנים" ואמרה את זה בצורה הכי מזלזלת שבעולם והיא בעצמה חושבת שאני שמנה לפני שעשיתי דיאטה כל הזמן שהיינו מודדות בגדים היא הייתה משויצה שהיא מידה 1 ו2 עליי בקושי נסגר והיא הייתה אומרת לי רוני איך השמנת את חייבת דיאטה ליד המוכרים וליד אנשים וכל החיים הייתי מובכת מהקטעים האלה שלה בגלל זה אנחנו כבר לא הולכות לקניות יחד.... ומאז שרזיתי קצת ועכשיו 2 נכנס עליי ועוד נשאר רווח היא סותמת את הפה אבל לא בגלל שהיא חושבת שאני רזה אלא כי היא יודעת שאני מתוסכלת תמיד היא ידעה אבל נוח לה להעלים עין.... גם כן אמא.... סתם רציתי לשתף אתכן בנות מקסימות שלי..... לפעמים אני באה ממש ממש לאכול ואז אני חושבת על הפורום הזה ואני מריצה לי בראש שאחרי שאני יאכל אני ירשום את זה פה בבכי וזה מונע ממני זה מחזק אותי... באמת תודה.... על הכל... אוהבת את כולכן המון... רוני... :))))

רוני מאמי ההורים לפעמים עושים טעויות שמתי לב היום עם אבי אני כל כך שונאת את ההורים שלי בא לי ללכת לחתוך ורוידים לפוצת להם הכל פנים להגיד להם מה אני חושבת עלייהם אבל אני אדם בוגר ושומרת הכל בבטן שלי ובסוף אני יודעת אני אוכל אותה ובגדול א"חכ אני אשלח לך מייל עם מה שקרה ב3 ימים האחרונים ותראי שהחיים ואינם קלים 1- אני שמחה שלא היה לך בולמוס 2- חבל שיצאת מוקדם מהעבודה-שמתי לב אין לי למה לחזור מהר הביתה 3 נמאס לי מהחיים ושמתי לב מי"המשפחה" שלי רוני נשמתי שמרי על עצמך אני יודעת המצב לא כל כך טוב אבל יהיה בסדר אני בטוחה אם אני פה אני לא אתן לך לרדת רק לעלות לא להמשיך לפול מחלה הזאת אוהבת אותך מאדדדדדדדדדדדדדד דניאלה אשלח לך אח"כ מייל כי יש לי פה קרציות...

את חייבת להוציא את הרגשות שלך החוצה לדבר.. ובקשר לירושלים ששאלת אותי .. אני ממליצה לך לבדוק ישירות דרך איכילוב ולשאול אם הם מכירים בירושלים על אזור טיפול מומלץ ע"פ מה שהם עושים שם .. כי שם זה לא עולה כסף וההורים גם לא צריכים לדעת על זה.. 03-6974707 אני ינסה לבדוק לך במקביל .. אני יודעת שבהדסה בירושלים יש מחלקה ממש טובה אבל אני לא יודעת אם זה נעשה באותו אופן כפי שבאיכלוב אבל אני יודעת שהטיפול שם טוב זה היה אידאלי אם היית סוחבת את האמא שלך לטיפול להזיז לה כמה ברגים במוח כי מצבך נובע הרבה בגלל היחס שלה אלייך וזה משהו שמן הסתם דורש ריפוי.. ולצערי הריפוי הזה ולשמחתי לא יושג ע"י שתרדי במשקל אלא יותר ע"י דיבור ישיר של כל מה שרצית לומר ולא אמרת בגלל שזה לא נעים.. או משהו אחר?... נראה שגם לאמא שלך יש בעיה עם דימוי עצמי... ובכלל עם נושא המשקל וזה משהו שאת חייבת להבין שחייבים לטפל בו... אני רוצה לחזק אותך שכשירדת על ברכייך ולא הקאת .. הרווחת ללב שלך עוד שנה של חיים אם לא יותר.. כל פעם שתרצי להקיא תחשבי שאת יכולה לחטוף דום לב.. מיד תעצרי את עצמך כי את יקרה מידי והחיים האלה גם כן .. חבל לאבד אותם בשביל משהו שהוא ממילא אוויר... חיבוק ענקי ענקי .. והמון המון אהבה .. שמרי עלייך ותכתבי הרבה .. שבוע טוב יקירה .. שלך הילה :-)

השארתי לך מספר טלפון של הדסה עין כרם + תגובה ... תקראי ותנסי ליצור קשר מחר... המון אהבה :-)

אני פשוט חייבת לשתף. היה כל כך כיף במסיבה. בהתחלה באמת הייתי מאוד מודעת לעצמי ולסביבה....אבל אז החלטתי לשתות קצת (אני בדרך כלל לא שותה). כנראה שהקצת הזה השפיע כי התחלתי לרקוד עם כולם ולהנות. (בדרך כלל אני גם לא רוקדת כי פוחדת ממה שאנשים יחשבו). קיבלתי המון מחמאות....אבל אפילו שהייתי קצת "מעופפת", הזכרתי לעצמי שחשוך, אז הם לא באמת רואים איך אני נראית. המחמאות לא באמת נכונות. אבל באמת נהניתי....ולכמה שעות הייתי קצת יותר משוחררת....זאת הרגשה מוזרה. לא להיות בשליטה כל הזמן...להתמסר למוסיקה בלי לבדוק כל הזמן מי מסתכל עליי... לא לחשוב כל רגע איך אני נראית ואיך כולן בטוח נראות יותר טוב... לעשות קצת שטויות...לצאת קצת מהגבולות המחמירים שהצבתי... לא לחשוב... אני יכולה להגיד בלב שלם, שזאת המסיבה שהכי נהניתי בה עד כה. ולא בגלל שהיא הייתה הכי מוצלחת...פשוט אני הרשיתי לעצמי להנות.

אני שמחה שכך קרה ... ההפתעות הכי גדולות בחיים קורות ברגע שבו אנחנו מעיזים לוותר על השליטה .. להרפות .. וזה חתיכת שיעור ללמוד.. והנה, כשזה קורה לך .. ראי כמה נפלא ואפשר לעשות את זה ללא שום עזרים פשוט להחליט וזה יקרה ... המון אהבה מקסימה לעולם אל תפסיקי לרקוד... הכיף הכי גדול של החיים... :-)

רציתי לדעת ממה שאתם יודעים ואפילו מניסיון אישי עד כמה תרופות פסכיאטריות אכן יכולות לעזור לאנורקסיה? מה הן בידיוק עושות - איך הן משפיעות ומה עדיין נישאר כעבודה עצמית? האם באמת כדאי לעשות צעד כזה ולהשתמש בתרופות ? האם הנזק מהן לא מסוכן? -- ריאיתי הרבה מקומות שממש מזהירים מפני שימוש בתרופות פסיכיאטריות האם הן ממכרות או דורשות שימוש כרוני או שהן מספיקות לתקופה מוגבלת של זמן ואח"כ כבר מפסיקים להשתמש בהן ואין כל בעיה מהן תופעות הלוואי שלהן? אנא ענו לי במהרה זה חשוב

אני מאמינה כל אחת והבעיה שלה כלומר כל עיניין לגופו דניאלה

יקירה ואהובה שלום רב... עניין תרופתי הוא עניין רציני וכבד שאין הנחות עליו במיוחד במצבים שצריך לשקול מה עומד מול מה.. ובמקרה הזה תרופות הינן הרע במיעוטו בהשוואה לאנורקסיה.. או בולימיה או דיכאון כי אפשר למות מהם את צודקת .. תרופות מסוכנות ועדיף בלעדיהן אבל יש מצבים שלא עושים את השיקולים האלה ... מדוגמא אישית .. שנאתי כדורים לאורך כל השנים וזה היה מעין אולטימטום או שאני לוקחת או שהמחלה תשיג את מבוקשה .. כי הייתי בדרך למות ... התרופות שמו לזה סטופ אני עשיתי הרבה נסיונות בלי ועם והגעתי למסקנה שבמצבים מסויימים מסוכן מאוד להיות בלי תרופות.. אחרי כל נסיון כזה שילמתי מחיר כבד מאוד של דיכאון ואשפוז.. התרופות בהחלט הצליחו לאזן את המצב הכימי בגוף.. הן לא פותרות את הבעיה!!!! אבל הן ללא ספק נותנות איזשהו פוש לקחת את עצמך בידיים ולצאת מהמצב העגום שבו את נמצאת שבניגוד לחוסר שימוש בתרופות המצב הוא שאת פשוט לא מסוגלת לעשות כלום.. והמחלה מנצחת .. תרופות עשויות גם להעלות במשקל .. הן בדכ מעוררות רעב .. יש סוגים כאלה שאני מניחה שיתנו לך במידה ותקחי האכזבה הגדולה נופלת במקום שבו מצפים שזה יפתור את הבעיה ואז מגלים שזה לא פתר שום בעיה אלא השקיט את הטרור שבפנים ..אבל לא באמת פתר את הסיבה שבגללה הבאת את עצמך למצב של אנורקסיה השימוש בתרופות כן מכין אותך למצב שבו את יכולה לצאת מהבעיה ע"י טיפול פסיכולוגי טוב... ותהליך לא פשוט וארוך של למידה עצמית ... ללא ספק לאחר תהליך ארוך וממושך של התגברות על הסימפטומים וייצוב המצב הנפשי יהיה ניתן לשקול ירידה בתרופות עד להפסקתן המוחלטת .. מנסיון אישי תהליך גמילה מתרופות אינו פשוט בגלל שזה סמים לכל דבר .. וללא ספק יש תופעות לא נעימות גם אחרי חצי שנה של שימוש שיכול לקחת גם 10 שנים .. כל התופעות אמורות להיעלם עד שנה של גמילה.. ואולי יותר אבל זה קטן בהשוואה לסיוט של אנורקסיה במצבים מסוכנים שאין ברירה אני ממליצה לקחת תרופות כי הן באמת מסייעות להרגיע את הרעש כדי שבאמת תוכלי לעשות עם עצמך עבודה .. אני מקווה שעניתי על שאלתך ואני מקווה שלא תסיקי מכך מסקנה שלא כדאי להשתמש בתרופות מפאת הלוואי שיש להן אלא יותר להבין שהן עשויות להועיל לך ברמת עזרה .. כלים נוספים בהחלמה שלך כי אחרי הכל זה מה שהן! והיום לשמחתך יש הרבה מאוד תרופות כמעט ללא שום תופעות לוואי .. רצוי לעשות את זה עם פסיכיאטר טוב וקפדני עם מעקב ממושך... המון אהבה המשך חג שמח ושבוע נפלא.. לעוד שאלות אני ישמח לענות ובכלל ... אני מזמינה אותך לכתוב בכל עת :-) הילה

אני רעבה.... השולחן עמוס באוכל. אבל אני לא יכולה לאכול. עוד מעט חברה שלי באה להביא לי פאה לתחפושת שלי. ישר אחרי זה אני צריכה ללכת לאפר איזה ידיד שרוצה להיות אביב גפן. אחרי זה אני צריכה להתארגן למסיבה.... אין לי זמן לאכול ולהקיא. אני והחברות שלי מתכוננות כבר שבוע....אבל הייתי מוכנה לזרוק הכל עכשיו ולאכול. שיחכו....שיצלצלו....לא מעניין אותי. אבל בכל זאת אני מחזיקה את עצמי. והדקות עד 21:00 עוברות כל כך לאט. כל דקה היא מלחמה בפני עצמה.....לא ללכת לשולחן....לא ללכת לשולחן. הצורך להתמלא ולברוח מהערב המלחיץ שלפניי גדול... מסיבה, אנשים, תחפושת צמודה, ריקודים, שתייה, בחורים...כולם מסתכלים. חושבת על זה ורוצה לברוח....לברוח למוכר. כי כמה שאני אוהבת אנשים, אני כל כך עסוקה כל הזמן במה הם חושבים עליי שאני שוכחת להנות. רוצה לאכול, וללכת לחדר הבטוח, להיות לבד... לבד ולבד ולבד....עוד 40 דקות....אלוהים תזיז את השעון קצת קדימה.... חיכיתי למסיבה הזאת...אני והחברות שלי חושבות על תחפושות כבר שבועיים. בהתחלה רציתי להתחפש למרילין מונרו... אחרי זה לג'יין, החברה של טרזן... היו לי כל כך הרבה רעיונות... ועכשיו כל מה שאני רוצה.... זה להתחפש לאוויר.

אני מקווה שלא נשברת ... ואני מקווה שבילית ועשית כייף .. המון אהבה יקירה והמשך שבוע נפלא... :-)

היה תענית אסתר עדיין.. עוד שעתיים נגמר.. קל.. רק בבוקר רציתי גזר והתבעסתי וזהו.. והתחלנו היום פסח.. אני יותר נכון.. עשיתי שני חלונות ענקיים וזהו בינתיים.. אוף משהי מרגישה שפורים בכלל..?

לא צמתי כי אני לוקחת תרופות שאסור לצום איתן... חוץ מזה הצום הזה תמיד מרגיש לי מיותר ודבילי .. היא כבר מתה וממזן לא סובלת אבל שיהיה... מי אני שיחליט על הדברים האלה.... ובקשר לנקיון זה נחמד.. פשוט תראפיה ... תסתכלי על זה כך ... זה יעבור לך מהר אם לא תתבאסי מזה ... וחוץ מזה שיהיה פורים שממממממממממממממממממח.... אוהבת המווווווווווווווווווווווווווון נסיכה יפה... שבת שלום ... :-) הילה

יפתתייייייייייייי שיהיה לך אחלה סופשבוע בעולם!!!! לאב יו... רוני...

מאמי מה קורה? התגעגעתי.. כל פעם שאני רואה את רוני סופרסטאר אני נזכרת בך.. הבנתי שהיה לך קשה לא מזמן מה איתך עכשיו? אגב ראיתי באיזו הודעה את המשקל שלך.. איפה את ואיפה שמנה? איך פורים? מרגישה משהו שונה? עשית משהו שונה? התחפשת? טוב אני פה כפרה אם בא לך לדבר מתה עלייך! מוואהההההההההההההה

מולאנוושששששששששש.... אוקיי לא התחפשתי כי לא היה לי ראש לזה... והיה לי פורים עצוב כי הקאתי ועוד כמה דברים לא נעימים שעברו עליי חוצמזה שבקושי ישנתי כי כל יום יצאתי אחרי העבודה..... בכל מקרה ימים קשים .... תכתביי לי גם !!!!! אוהבתתתת הכי בעולם ושבת שלום... רוני "סופרסטאר"...

אני לא מרגישה יותר טוב.... הכל ניסיון הסוואה והכחשה של המצב... והמצב מחמיר כי הקאתי קצת השבוע...אני יוצאת משליטה כל החיים שלי הייתי אדם עם היגיון בריאאא אפילו בתור ילדה קטנה ידעתי תמיד מה אסור ומה מותר ידעתי לבחור את החברים ולחיות על הצד הטוב ביותר, התרחקתי מצרות ושמרתי על עצמי... והנה אני היום לא מכירה את עצמיי יורדת בלימודים, מתרחקת מכולם ומקיאה..? אני כבר לא מזהה את מה שאני רואה במראה אני כבר לא רואה את עצמי אני רואה בחורה אומללללההה אאווואוווו כמה היא אומללה הבחורה הזאת ששונאת את עצמה בלי סיבה למה אני שונאת את עצמי כל כך למה כל דבר שאני עושה בשביל עצמי הוא לא מספיק טוב..? בורחת ובורחת ומרגישה שאני רצה במעגלים כי בעצם אין לאן לברוח כי המציאות היא פה והיא פה בשביל להישאר מחר אני יקום לאותה מציאות וכך יום למחרת וכן הלאה... אז מה יהיה הסוף שלי מה אני מהבחורות המתוסכלות האלה הבולימיות האלה שכל החיים שלי אמרתי לעצמי איך אפשרר להיכנס למצב כזה בכלל..? כל כך הייתי שאננה , כי חשבתי "שלי זה לא יקרה"..... והנה זה קרה אז מה עושיםםםםםם הציללווו רק חושךךךךךךך אני רואה ואני לא רוצה לראות חושך אני לא רוצה להיות אומללה כל החיים שלי רוצה להינות מהחיים ולחיותתת נורמאלי זאת בקשה מוגזמת..? רק לחיות בריאה ושלמהה שיהיו לי צרות "של עשירים" ולא בעיות כאלה שאני יקבל את עצמי ויאהב את עצמי ....אני בת 17 לא יכול להיות שבגיל כזה צעיר אני כבר סובלת מהחיים נישאר לי עוד הרבה זמן פה ואני רוצה להנות מהזמן הזה.... מקווה לטוב... רוני...

המצוקה שלך מובנת ולעיתים קורים דברים "בלי סיבה".. אני טוענת שלדבר הזה יש סיבה וזה בדיוק החלק הכי טרגי שלא רואים אותה וגם לא רוצים לראות אותה כי זה מאוד פשוט לברוח למקום שבו מקיאים כי שם באמת לא מרגישים כלום.. מה שתופס את המקום של האמת היא ההסתרה הכי גדולה כי אחרי הקאה את לא מרגישה כלום ולא יודעת מה קורה איתך חוץ מאומללות ותשישות שיהיה קשה מאוד להסביר במילים... ובכלל לנסות להבין מה קדם לכל זה .. לאט לאט את תראי שלכל אלה קדם מערכת יחסים כאובה .. אכזבות ... רצונות .. תחושות לא מעוכלות וכו' כל אלה יהיה ניתן לבדוק ולחזק ברמה של החיבור שלך עם עצמך כדי למתן כמה שיותר את הסימפטום ולהתמקד אך ורק בנקודות הרלוונטיות ליצירת מחלה זו רק ע"י טיפול טוב אצל פסיכולוג ... משהו הוליסטי או כל דרך אחרת שתבחרי כדי לעשות עם זה משהו שלא יוביל אותך למקום של הפרעה ... עכשיו נותר לך לבחור טיפול טוב... אני כבר לא זוכרת מה אמרת לי בנוגע לעניין אבל יש לי תחושה שטענת שאין צורך בטיפול... וזה הכרחי בגלל שאת בת 17 בגלל שאת צעירה ושכל החיים לפנייך... \ והסוף של זה רע.. אני מבינה את המצוקה אני מבינה את הקושי אבל כל זאת יכול להסתיים ממש רע... חשבי על כך ברצינות ואל תהיי נוקשה עם עצמך גם לא עכשיו שלכאורה הכל אגום נשמי עמוק וחשבי מה את הולכת לעשות כדי לשמור על עצמך... ואל תאמרי נואש או שאין מה לעשות כי יש!!!! אוהבת אותך המון ... שיהיה לך פורים שמח יקירה ... שמרי עלייך... שלך הילה שבת שלום ומבורך! :-) וזכרי תהליך החלמה חייב להיות איטי .. אחרת השורשים שלו לעולם לא יהיו חזקים ... עדיף לקחת את הזמן באיזי ולטפל צעד אחר צעד בכל שנדרש... אבל לטפל!

הלכתי לאיבוד ואני מפחדת... אני מפחדת לא למצוא את עצמי.... רציתי לשאול אם יש אפשרות ללכת לאיזשהו טיפול בלי ידיעת ההורים כי אם כן זה יחסוך לי המון.... אני גרה באיזור ירושלים אז אני ממש ממש ישמח אם את מכירה באיזור מקום שאליו אני אוכל לפנות... שבת שלוםםם... והמון אהבה ותודה מכל הלב... רוני...

זמן שמחה אמיתי...\ הרבה שטויות להניח לחשובנות בצד.. ולהתענג על כל שטות המון אהבה נסיכות שלי.... שיהיה יום נפלא... וקובץ ימי שמחה להעשרת המשך השנה בטוב טעם סיבה ועניין לבאות ...... אוהבת המוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון חיבוקים וחיזוקים ..... הילה :-)

גםםםםם לךךךךך הילונת!!!!! מה איתך??! את מתחפשת למכשפופה!!!!חחחח:) הייתי רוצה לראות את זה!! שיהיה לך יום מהממם נשמתייייי אוהבתת הכי שיש!!!! לינוי :)

נשיקות .. יפה... חג שמח ... שבת שלום :-)

צריכה להישקל ליקראת סופשבוע איך מקבלים את העליה במישקל מבלי להישבר?? הפאניקה אטומית

1- תעשי ספורט אני לא אגיד לך מה אני עושה כי זה לא רלוואנטי אני לא רוצה שתהיי במצבי חג שמח-דניאלה ואגב- האוכל אינו רעל

להבין שהוא פה כדי להחזיק את הנשמה שלך ואת הנפלאות שבך להאיר בהם לעולם שלם... זה יותר מחשוב והרבה מעבר למה שאת אפילו יכולה להעיד על עצמך במילים.... קחי את זה בקלות והביני שזה חלק מדאגה לשלומך הנעלה.. ....זה הכל ... מאחר ובחרת לכתוב אני ישמח שתכתבי יותר.. קחי חלק פעיל .. יש פה הרבה תמיכה הבנה ואהבה ... מזמינה אותך בכל עת שאת מרגישה המון אהבה פורים שמח..... הילה :-)

זהו מהיום נגמר אין יותר המחלה אין יותר אנורקסיה אין יותר נגמר מהיום אני חיה מהיום אני רק מחייכת מהיום-חיוכים בלבד יכנסו למערכת מערכת האנורקסיה שובתת מצאה את מותה מהיום חיים מהיום אוהבים מהיום חולמים מהיום אוכלים זהו מהיום אין יותר לספור כל קלוריה שנכנסת לי לפה אין יותר לפחד משוקולד אין יותר לפחד מלחם אין יותר לפחד מהפסטה של אמא אין יותר לפחד מהריחות הטובים של הבישול אין יותר לקצץ בארוחות אין יותר לקום בבוקר ולא לאכול אין יותר להפחית בכמויות אין יותר לצום שעות שלמות אין יותר לפחד מהמשקל אין יותר להזמין בחוץ דיאט קולה בלבד אין יותר שנאה עצמית אין יותר לקלל את עצמי אין יותר תועבה עצמית אין יותר שומנים אין יותר בטן או ירכיים אין יותר להסתכל במראה ולבכות מהיום אני פותחת דף חדש בריא לא מעניין אותי מה המשקל יראה- 4 קילו פחות או 3 קילו יותר העיקר שאני יהיה בריאה העיקר שאני יתחיל סוף סוף לחיות מקווה... ראיתי את זה שמשהיא כתבה את זה רציתי גם לכתוב משום שאני רוצה גם גם אני רוצה להגיד את זה השאלה:מתי?? אני ממש ממש ממש ממש ממש ממשששש רוצה להגיד את זה אבל מתי? אני רוצה עכשיו אבל לא יכולה... אני רוצה גם שכל אחת מאיתנו תוכל לאגיד את זה בקול רם דניאלה חג שמח לכולן

קוראת את הדברים שרשמת ותוך כדי מתרוצצים לי 2 קולות בראש: קול אחד אומר, זה תהליך. כמו שילד קטן מחכה כבר להיות גדול....אין קיצורי דרך. הוא צריך לעבור את כל השנים שבאמצע כדי להגיע לאותה נקודה בה הוא "גדול". כמה שאני כבר רוצה להיות בריאה....אני צריכה עוד לעבור הרבה כדי להיות שם. אני מודעת לכך שזהו תהליך ארוך ואני מסוגלת להבחין בשינויים שחלים בי. אך ישנו עוד קול. קול שרוצה כבר להיות שם. להיות בריא. לחיות בלי לפחד. כמה זמן עוד אצטרך לחכות....עוד כמה ימים של כאב ובדידות....? מתי גם אני אוכל להגיד את הדברים האלה בקול....? אם החיים היו סרט, הייתי מריצה קדימה......כי לפעמים כל כך קשה לי להרפות.

חשבתי המון איך להגיב לך על זה את מאד צודקת.. מצד אחד אני רוצה שה"מחלה" תלך אבל מצד שאני רוצה שתשאר.. שתגן עליי דניאלה

ללינויהההההההה שליייייייי חג שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח שוב קראתי לך לא היית כנראה אני אנסה אח"כ ולמה התחפשת??_אם בכלל_ דניאלה

פוריםםםםםםםםםםםםםםםםם שמחחחחחחחחחחחחחח:) אני לא התחפשתיייי ממש לאאא:( מה איתך התחפשת? מה איתך???? איך את מרגשיה מאמי??? ראיתי את ההודעה וכבר לא היית מחוברת אוףףףףףףףףףףףף אני לא הייתי תכננסי יותר מאוחר אני מקווה אני מתה לדבר איתך!!! אוהבת אותךךךךךךךךך המוןןןןןןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןן לילה טוב לינוי :)

לליאור אני יודעת הכל כל כך קשה אבל תדעי שאני מאמינה שהכל יהיה בסדר דניאלה

ליאורי מאמיייייי... שיהיה לך זמןןןןןןן תגידי מה קורה.... התפללתי בדיוק היום!!!! מקווה שגם את בסדר... המוןןןןן אהבהההה ומליון חיזוקים..... תרגשיו טוב!!!! לינוי

מולאן נשמתייייייייייי יו אני מזה לא מקנא בך את לא יודעת איזה קשה יהיה לך! אני יודעת מישהו בא לי עכשיו מ"חול כל היום אני אוכלת כל ארוחה כל דבר.. אסור שיראו שאני לא אוכלת אח"כ יהיה לאמא שלי הוכחות!! אז אני אוכלת אחרי שאני אוכלת הם בדר"כ יוצאים ואני הולכת לאסלה זה קשה.. אני חייבת לספר לך משהו היום עליתי על המשקל ועליתי קילו... אני לא מאמינה קילו אוף אוף אוףף אוף אוףףףףףףףףףףףף קילו את שומעת עליתי על המשקל אפילו שאמרתי שאסור לי אבל עליתי ועליתי קילו אני לא מאמינה שזה קרה לי זהו עבר לי סוויצ בראש לא מוכנה לשמוע כלום!!! אני לא מאמינה איך זה קרה לי אני כל כך שמנה אני כל כך מפגרת אני כל כך מטמטמת אני כל כך חסרת שכל אני כל כך שונאת את עצמי אני כל כך שונאת שונאת שונאת שונאת את עצמייייייייייי רבתי עם אמא שלי היום היה צעקות שברתי היום 2 חפצים מזכוכית אומרים דבר שלישי זה דבר גרוע... אני פוחדת כל כך אני פוחדת שיקרה לי משהו אני בטוחה שיקרה משהו אבל אני מקווה שלא יקרה דבר גרוע אני כל כך מפחדת אני שמנה כל כך ומפגרת כל כך ומכוערת כל כך!!! אוח אני לא יודעת מה לעשות ומולאן -אם את רוצה את יכולה ר אם את רוצה שלחי לי מייל ותגידי לי כמה את שוקלת אם את רוצה שיהיה ביניינו... ואגב- בקשר לאחיך שמגיע... את תאכלי.. כי את חייבת אני לא מקנא במה שיקרה לך כי אני מרגישה אותו דבר אני חייבת להיות בכל הארוחות שלא יהיה הוכחות לאמא שלי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מולאן תדעי תמיד אני לא יודעת אבל יש לי הרגשה שיש לנו תמיד את אותה ההרגשה... ואפילו אם את לא בתת מישקל SO WHAT? את יכולה להגיד לי... אני יכולה להגיד לך שאני שמנה.. ומאד.. מאד מאד מאדדדדדדדדדדדדד כל כך נמאס לי מעצמי.. ואיך יכול להיות שאחיך בא לארץ ומישהו מהמשפחה שלי לא היה בארץ 20 שנה פתאום בא.. באותו זמן דניאלה

אגב מולאן גם אני לא הייתי היום חחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח נו טוב אני לא בקטע כזה יצאתי בלילה וחזרתי מאוחר וקמתי בשעה 1 בצהריים דניאלה

אחי בא יום שלישי.. אוף ועכשיו אמא מודיעה לי שצריך לשמוע מגילה לפני שפותחים ת'צום.. אז אם נהיה אצל סבתא שלי אני יהיה בבעיה.. יהיה יותר קשה ויהיה מוזר שאני לא אוכלת אחרי הצום אוף מי חשב על המגילה הזו.. אני סתם צמתי כי חשבתי שבמלא אני לא מתכוונת לאכול אז שטויות ולמה לא.. אני יגיד לך ת'משקל שלי באימייל... וזהו חוץ מזה איך עבר החג? היה משהו מיוחד? אוף יש לי את כל המועדי בת איך שאני חוזרת לבצפר ואין לי מושג איך אני ילמד איזה באסה לא מצליחה ללמוד היום שעשיתי את שני החלונות שזה קשה כי זה חלונות ענקיים מעץ חשבתי לעצמי שהדבר הזה יותר קל מללמוד! בחיים לא היה לי יותר קל לעבוד מללמוד לאן הגעתי? זה אומר שהראש שלי באמת התחרפןןן את צמת? זהו אני מקווה שזה יעבור בשלום ממש לא בא לי לאכול ולהכנס לבלאגן הזה עוד פעם וזהו אני חיבת למצוא דרך להתמודד עם אחי הלוואי שהוא יגור אצל אח שלי בנתניה או משהו הלוואי!!!!!!!!!!!!!!! שיהיה לך חג שמח נשמה מתה עלייך!

אבל נחמד..... אבא אבא הוא הילד הנוסף של אימא הוא זה שאימא דורשת ממנו לתת דוגמא לילדים אבא הוא זה שגר אצלנו, קם מוקדם וחוזר מאוחר הוא בביתנו דייר משנה, אבל הוא בהחלט שווה כל גרוש שהוא משלם אבא אוהב את אימא, אותנו והכי הרבה לישון אבא זה אחד שאוכל כל מה שאימא הכינה ובסוף עוד אוכל ציפורניים אבא הוא זה שחזק יותר אפילו משוטר אבא הכי מתרגז כשלא נותנים לו לשמוע חדשות ועוד יותר מתרגז אחרי ששמע אותן אבא אומר - שאם אימא לא הייתה מתחתנת איתו הוא בטח כבר היה היום חתיך, עשיר ורווק אבל אבא כל כך נחמד שלא אכפת לנו שיתחתן אפילו עם אימא שלנו אימא אימא זה השם שאפילו אבא צועק כשקורה לו משהו אימא היא הראשונה שפורצת בבכי והראשונה שמנסה להרגיע אימא זו אחת שמעולם ועד עולם לא יהיה לה מה ללבוש אפילו אם הארון יהיה מלא עד מעבר לראש אימא היא זו שכואב לה יותר ממני כשאני מקבל מכה אימא היא זו שאבא פוחד לנסוע איתה כשהיא נוהגת למרות שהוא יודע שהיא נוהגת יותר טוב ממנו אימא היא זו שבטלפון אומרת "נו אז בואי נקצר" ואחרי זה עוד שעה לא מפסיקה לדבר אימא היא היחידה שיכולה - להלביש אותי, לדבר בטלפון, לאפות עוגה, לדבר אלי והכל באותו זמן ומבלי להתבלבל אפשר להחליף בית, שם משפחה אפילו ארץ ומין אך לעולם אי אפשר להחליף הורים.

לצערי.. אין לך מושג כמה חלמתי על זה.... עדיין חולמת..

מולאן אי אפשר נכון אבל בילעדייהם.. אי אפשר כלום דניאלה

יצאנו לחגוג את יום ההולדת של אחי במסעדה. ישבנו כולנו,בהרכב מלא....כולל החברות של האחים. אחד האחים שלי הסביר משהו...לא הבנתי אז שאלתי ....ושאלתי. אבא התעצבן עליי ואמר "אולי תלמדי להקשיב....תתחילי לשמוע מה אומרים לך". הייתי קצת בשוק. אבא שלי הוא אדם מאוד רציונלי. לעיתים רחוקות הוא נותן לרגשות להתפרץ. נעלבתי....עניתי לו שאני לא מדברת איתו ושלא יתערב בשיחה. הוא ענה שאני מעצבנת אותו עם השאלות שלי. "תתעצבן בשקט" אמרתי לו. הנחתי שהוא פשוט עצבני בגלל משהו שקרה באותו יום. כי הוא מעולם לא התעצבן עליי כך....וההתנהגות שלי לא הצדיקה התפרצות כזאת. אמרתי לו "אני מבינה שאתה עצבני אבל אתה לא צריך להוציא את זה על אנשים אחרים. אתה מספיק בוגר כדי לדעת לעשות את ההפרדה המתבקשת". (אני יודעת שהייתי חצופה אבל ניסיתי להילחם בו בנשק שהוא מכיר הכי טוב- המילים). הוא אמר לי "אני עוד רגע תופס אותך ומעיף אותך מהמסעדה!" עניתי "אתה לא צריך להעיף אותי, אני יכולה לעוף לבד". הדחף הראשון שלי היה לקום וללכת. לקחת מונית ולחזור הביתה. ידעתי שכך אני אהרוס את הערב. אבל רציתי "להחזיר" לו. אבל אז תפסתי את עצמי והחלטתי שאני מתנהגת בצורה בוגרת. הרי ילדים בורחים ממצבים שקשה להם להתמודד איתם. ואני כבר לא ילדה. נשארתי לשבת. הרגשתי איך הסנטר שלי רועד....כמו לפני בכי. אבל החזקתי את עצמי. אני לא אבכה...אני לא אבכה. אולי אתן לא מבינות למה ויכוח כזה יכול לגרום לי לבכות. כנראה בגלל שאבא הוא אחד האנשים שאני הכי מכבדת. הוא לא צועק עליי....ובאמת נעלבתי מחילופי הדברים. הרגשתי שאני מאכזבת אותו...מכעיסה אותו. אחרי כמה דקות המשכתי להתנהג כרגיל. בעבר ויכוחים מהסוג הזה היו יכולים לשבור אותי. אז כנראה שמשהו בכל זאת השתנה. נעלבתי אבל ידעתי לשמור על פרופורציות. "עמדתי" מולו בכך שעניתי ולא הסתגרתי בתוך עצמי. והבנתי גם איך להמשיך הלאה. זה כמו ניצחון קטן במערכה אינסופית.

אני לא הייתי מסוגלת... אבא שלי יכול לגרום לי לרצות למות עם המילים שלו או יותר נכון לרצות שהוא ימות

וזה בדיוק השינוי שאני כל הזמן מבלבלת לכולכן את המוח עליו זה בדיוק השינוי להתעמת מול הדברים שעושים לנו רע ושבפעמים אחרות גורמים לנו לברוח לבליסה והקאה... נשארת ... מתמודדת ולא בורחת אפילו שהדמעות חונקות ואני בטוחה שגם הוא קיבל את אחד השיעורים היותר גדולים שלו .. וכשהרוחות ירגעו את יכולה אפילו להוסיף ולומר מה התגובה הזאת עשתה לך .. זה הצעד הבא.... אני חושבת שמה שעשית עם זה היה ענק... זה חלק מההתבגרות שלך והנה את יכולה לרשום לך עוד וי אחד של הצלחה בדרך העקלקלה הזאת להחלמה... אוהבת אותך המון שמרי עלייך וזכרי לעולם ועד שזוהי זכותך מלידה לחיות ..אף אחד לא יכול לקחת את מקומך אם את לא תתלשי אותו ותעקרי אותו בגלל אטימות של אחרים ...... חיזוקים ואינסוף חיבוקים ... ליל מנוחה אהובה ... שלך הילה :-)

אני הייתי מתפרצת בבכי צועקת מה עושה ולא עושה... גאה בך דניאלה ומולאן אני ככה כמוך.. כל פעם שאבא שלי או אמא שלי מדברים איתי גורם לי להרגיש חרא בא לי למות או שהם ימותו.. ויותר מזה אח"כ אני מתאכזרת לעצמי אוהבת אותך דניאלה

שלום אני סובלת מהפרעות אכילה. פעם הייתי בולמית והייתי מקיאה 3 עד 5 פעמים ביום. היום אני מקיאה "רק" פעם אחת - בלילה. ההפרעה שלי קיימת כבר כמה שנים טובות.תמיד חשבתי שיש לי שליטה בגופי אך היום אין לי ספק שהוא זה ששולט בי. איך יוצאים מזה? אנא תנו לי עצות. אני שונאת את הרגע הזה נשאני נכנסת בלילה לשרותים ובעיקר את עצמי!!!!!!

אני יודעת שיש בך חלק שאולי היה רוצה להאמין שאת תצאי מזה לבד.. ובסופו של דבר זה אכן מה שיקרה .. אך דרוש לכך כלים שיעזרו לך הכלים האלה הם ללא ספק בעלי מקצוע שמתמחים בדבר... כמו פסיכולוג טוב המתמחה בהפרעות אכילה.. תפריט מאוזן ע"י דיאטנית מתמחה בתחום קבוצות תמיכה ואפילו התנסות בשיטות אלטרנטיביות שיכולות לחזק אותך במקביל לכל אלה ... אני מציעה לך לפנות בהקדם לרופאת משפחה שלך .. ספרי לה על הבעיה בגילוי לב ובקשי ממנה להמליץ לך על גורמי טיפול שמתמחים בעניין... בולימיה מסוכנת מאוד מאוד... אני רק רוצה להדגיש שזה מתחיל ונגמר ביכולת שלך להכיל את עצמך.. עד כמה את מרשה לעצמך להכיל .. להיות מחוייבת לחיים.... תחושות בלתי מעוכלות .. ריקנות ...אכזבות ... ואי יכולת להשאיר את אלה בפנים .. להתמודד עם החיים כפי שהם והכל שולט בך כי את לא רוצה להרגיש כי זה קשה מידי ואני מניחה שאת מרגישה אבל את כל התוקפנות שלך את מפנה כלפי פנים וזה משהו שתהיי חייבת לעבד בטיפול פסיכולוגי למשל וע."י מודעות ותרגול הכרתי של להבין מה קורה לך ומציאת תחליפים בונים יכולים לסייע לך רבות ביציאה מהמערכה הלילית הזאת שסוחטת אותך... ואינה מועילה לך כהוא זה אני ממליצה לך להסתכל על הכתבה שיש היום לגבי בולמית לשעבר שנמצאת היום בסכנת חיים רצינית מפאת כל מה שנוצר לה בעקבות הבולמיה דעי לך שזה יכול להסתיים במוות גם אם את מקיאה פעם אחת ביום... גשי במיידי לקבל טיפול ואל תזלזלי בזה שלא יהיה מאוחר... אני מזמינה אותך לכתוב ולספר על עצמך קצת יותר ובכלל בלי שום קשר להיתמך ולקבל חיזוק...כי את מספרת על סימפטום ואני מחדשת לך אולי לא שהבעיה היא רחוקה מלהיות הסימפטום....אלא משהו הרבה יותר עמוק מזה ונסתר מזה נגלה לעין במיוחד שאנחנו השחקניות הטובות ביותר שיש..... רק שלא תאמיני למשחק הזה ותחשבי בטעות שזאת את ועם זה את צריכה לחיות .... כי זה רחוק מלהיות את ועכשיו יהיה עלייך ללמוד מחדש מי את .... ולהתמודד עם זה אפילו שמכיאב לך אפילו שקשה לך .. אפילו שעצוב לך ..... אני משאירה לך כמה כתובות להתבונן בהם על הסיפור האישי שלי אחד מהם מוקלט... המון אהבה ותהייי בקשר אתר אישי http://www.hilauriel.com הקלטה http://www.realovercoming.co.il תראי איפה את מוצאת שם את עצמך ... ורק תדעי שהחיפוש לצאת משם אולי ארוך אבל הכלים לצאת משם נמצאים בדרך של כל אחת מכן כולל דרכך שלך .. ועכשיו תתכווני ברצינות למצוא את המדריכים שלך לריפוי הפרטי שלך כדי שיעזרו לך לצאת מהחושך הזה .. ויש מלא בשפע .. התכווני לכך ברצינות וכל מה שתזדקקי לו יגיע כך אני לפחות מאמינה ... בשלב ראשון פני לרופאת משפחה לקבלת ייעוץ מקיף כולל בדיקות שאת חייבת לעשות .... אם תרצי לדבר איתי ולשמוע קצת יותר אני יותר מישמח .. תודיעי לי.... רוב ברכה הילה :-)

קישור בתוך קישור אני מצרפת לך כתובת על הכתבה בנושא הבחורה שכתבתי לך עליה... עצוב מאוד אבל חובה לראות ולהבין מה את מעוללת לעצמך....שחס וחלילה חס ושלום לא תגיעי לשם .....ב"ה אמן http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/31/xFT/21250/xFP/21269

שירי מתוקה הכל חייב לבוא ממך כל עוד זה לא בא ממך ואת לא עושה זאת לעצמך זה לא יעבודד!! דניאלה

יום אחד אני אשיל אותך מעלי ואשחרר אחיזתך הלופתת וצווארי החנוק עוד ינשום את אויר החירות הסוחפת כבלי האשמה והפחד שהשאירו אותי בין זרועותיך יתפוררו למשמע קולי הזועק למקום בו לא אראה את פנייך אני אנקה פני מעפר ואחבוש גופי החבול ונפשי הפגועה תרחף למקום בו האושר מצוי משהי מכירה?

חיבוקים יפה שלי...... ליל מנוחה... :-) שלך הילה

אבל נכון שהוא מדהים..? אין הוא אשכרה מדבר אלי ועלי..... מאמי את מתחפשת?

בנות יקירות הינה הגיע פורים לפניינו אולי תחשבו יום אחד להוריד את המסכה העלובה... המסכה שאנו מסתתרים מאחוריה לשם שינוי לעשות את הצעד.. ושיהיה לכם פורים שמחחחחחחחחח!!!!!! דניאלה

דניאלוש הלוואי ונעשה את זה!!!!!! שיהיה חגגגגגגג שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לכולםםםםםם!!!!!!! תשמחוווווווווווווווו ופעם אחת נשכחח מהחרא הזה!!!!!! קשה אבל אפשרי!!! אוהבתתתתתתתת עד אינסוףף לינוי :)

אין כמו שמחה ורוח שטות ואהבה .. וזה כייף שיש הזדמנות רשמית לזה ובקשר למסיכה זה לא סותר את זה על אף שמאוד אהבתי את ההקבלה ... קבלי ח ח דניאלוש.... אפשר להתחפש להר אדם ולצחוק על זה .. זה בעיני נשמע לי כמו סוג של ריפוי.. להיות בתוך הפחד הכי גדול של כל אחת מאיתנו אפילו אם היא אולי שמנה ולצחוק על זה ולקבל את זה באהבה ........ כי אחרי הכל מה זה חשוב?! ולדעתי יבוא יום ואתן תצחקנה על זה... איך בכלל היתן שם..... יש לי תחושה ב"ה אמן שזה יקרה לכל אחת .... הרבה שטויות של כייף ושמחה בנות .... המון אהבה :-)

קודם שיורידו הם!

חחחחחחחח יאלה נו מה איתך? דניאלה

קודם שיורידו הם!

שלום בנות יקרות, מה שלומכן? החלטתי לכתוב היום כי אני במצב נפשי לא כל כך טוב אני עם חרדות לחצים בחזה דפיקות וכל מה שקשור בזה אני יודעת גם שאני במתח רב בגלל הניתוח של אבי מחר בע"ה, ואני מקווה שהכל יעבור בשלום. לנושא אחר שלא קשור אלי אבל בהחלט היה קשור לפני שהחלמתי, יש בדף הבית של אתר דוקטורס כתבה על המאבק של טדי שהגיע היום לבית המשפט הפדרלי אני מציע לכולם לצפות בזה זו בחורה שבגיל 26 קיבלה דום לב כתוצאה ממחלת הבולמיה שלה ומאז היא במצב של צמח ולפני יומיים החליטו להפסיק להזין אותה זה אומר שבמצב זה היא תמות, לא רוצה להפחיד אף אחת מכן, אני בטוחה שכולכן יודעות שהפרעת אכילה זו מחלה קשה שאחד מהמצבים הקשים אפשר גם לחטוף דום לב, אני זוכרת שכל פעם שהייתי מקיאה הייתי מרגישה שזהו עכשיו אני בטוח חוטפת דום לב, אבל ה' היה בעזרי והיום אני בסדר לא חושבת על הקאות וגם לא מנסה(אומנם יש נפילות אבל לעיתים רחוקות מאוד) ארוך מידי אבל זה חשוב מידי. אוהבת אתכן ובבקשה שימרו על עצמכן ליאור

מקוה שיעזור http://www.msn.co.il/Health/

אני יתפלל בשבילך.....בשביל אבא שלך בקשר אלייך תעשי הרבה דברים בשביל הרוח שלך .. הנשמה שלך ... תצאי ... תבלי.. אל תתני להלך רוח קודר לשלוט בך.....תנשמי הרבה .. אני יודעת שתרגילי נשימה מאוד מרגיעים הוידאו הזה שצירפת עורר בי דמעות ..... זה רק ממחיש על אמת שזה לא שטויות .. באמת אפשר למות מזה .. וזה רע!!!!! וזה מאוד עצוב .. הבחורה הזאת הייתה יפיפיה ואני מניחה שהרבה מעבר לזה וזה נגמר ממש רע... אפילו שהיא נשארה בחיים שגם זה נס שאף אחד לא מדבר עליו אבל זה בהחלט נס וכמוך גם אני הרגשתי לפעמים שהלב שלי עומד להתפוצץ בזמן הקאה .. וגם לי יש תחושה שקיבלתי שמירה מלאה מהשם אלוקינו, כי אין לי הסבר אחר .. אבל אי אפשר לסמוך רק על זה ... צריך לעזור לזה לא לקרות .....כי זה באמת מסוכן כמו שאני תמיד אומרת ... וזה טוב מהבחינה הזאת שאולי כל הבנות יראו ויבינו שזה יכול לקרות .. ושזה מסוכן ושכדאי לעשות הכל כדי למנוע את זה.. יקירה ואהובה שלי .. תחזיקי מעמד.... שולחת לך מלא חיזוקים וחיבוקים והמון אהבה לימים מאירים בדרך.... שלך הילה :-)

ליאור מתוקה אני יודעת כמה את בלחץ בגלל אביך.. שאבי עבר את הניתוח בלב הייתי צעירה לא הבנתי כלום אבל הרגשתי את זה.. כי אני הבת שלו ואני יודעת אני מרגישה זה קשר דם.. אני יודעת איזה לחץ זה אבל רציתי להגיד לך במצבים האלה את צרכה להיות חזקה.. את צרכה לקחת את עצמך בידיים.. אני יודעת זה קשה אבל בסופו של דבר זה משתלם.. תדעי שאני מתפללת לאביך אני יודעת כמה זה קשה אוהבת אותך שמרי על עצמך ליאור.. במצבם כאלה אני יודעת קל לישבר ..קל להרים ידיים.. קל לעזוב הכל.. אוהבת דניאלה

אני לא יהיה זמינה באינטרנט, אולי אני אתקשר להילה ואבקש ממנה שתודיע לכן. תודה על התמיכה אוהבת אתכן ליאור

את כול הזמן אומרת שצריך ללמוד לנהל דאלוג עם עצמנוו..... איךך עושיםם את זההההההההההההההההההה? כי אני כבר לא יודעת מה אני רוצההההה :( אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתת לנצחחחחח לינוי

חחחחחח אני עושה את זה תמיד.. כמו: במה נהנתי היו: שהייתי בשמש.. שעשיתי דיאלוג עם מישהי שמבינה אותי.. שאכלתי לשם שינוי עוגה עם קצפת ושלא הייתי עם העוגת קצפת באסלה.. ששמעתי שירים שאני אוהבת.. במה היה לי פאק: לא בא לי לספר על זה כי באמת אני לא אוהבת לספר במה שאני שונאת את עצמי היום.. מצטערת.. אבל תשמחו היו דברים טובים שאני מוכנה לספר..:)) אוהבת דניאלה שמרו על עצמכן המוטו שלי לחיים:"אם תצחק לחיים הם יחזירו לך חיוך"-הבן זונה אומר את זה:) דניאלה

התכוונתי לזה שכשקשה אז במקום לזלול או לא לאכול או להקיא או מה שזה לא יהיה שקשור בהפרעה .. זה בדכ בא אחרי משהו לא נעים שלא רצינו להרגיש.. או משיעמום או סתם מחוסר שביעות רצון לגבי מי שאנחנו .. במצב הזה לתפוס מישהו אמא חברה ..מורה.. יועצת.. פסיכולוג כל מי שתבחרי .. ובמקום לברוח לסימפטום של הפרעות אכילה....להתחיל "להקיא" במילים!!!! את מה שאת מרגישה.. לראות בברור מה קרה ולא לברוח מזה ולאט לאט להתמודד עם זה ולקחת את זה כאתגר ולא כנושא מיאוס שיש לברוח ממנו ... זה עניין של רגע מתי שאת בוחרת לברוח להא בשניה הזאת את פונה למישהו .. אם אין למי לפנות תשבי ותכתבי מה עשה לך רע ומדוע את רוצה עכשיו לזלול ולהקיא.. אני יודעת שזה יוביל אותך למצב שאת לא תזדקקי לזה תוך כדי תרגול... העניין הוא לא לוותר ואפילו שהפרעת אכילה קורצת בכוח להתנגד לה ולעשות משהו אחר.. זה מתייחס לשאלה איך... אבל זה באמת עניין של שניות עד שזה ישלוט בך לכן .. מיד את חייבת לסגל לעצמך את זה כטבע שני.. תצאי .. ותמצאי דרכם דרך ההרגלים החדשים ...איך לא להיות שם.......... לזה התכוונתי כשאמרתי לנהל דיאלוג אחר .... זה גם נקרא לנהל דיאלוג בין היתר כל מה שהצעתי לך לעשות זה אפילו יכול להיות לבד עם עצמך במחשבות בשלב יותר מאוחר אחרי שתרכשי מיומנות בכך...כרגע את זקוקה לדמויות כי הם גם יכולים לשקף לך .. לא אמרתי שזה הופך את זה לפחות קשה אבל זה ללא ספק הופך את זה לאתגר וזה החלק החשוב כי זה גם אומר בין היתר שאת מחוייבת לחיים ולא בורחת מהם...בהנחה שאת בורחת להא וזה מסוכן הרבה יותר אפילו ששניהם קשים ברמת התמודדות רק דרך אחת מתגמלת אותך באמת וזוהי שיטת ניהול הדיאלוגים באופן יצירתי בונה ואחראי בנפרד מהזוועות המון אהבה יקירתי... אוהבת אותך המוווווווווווווווווווווווווווווווווון ימים מאירים בדרך .. אם לא כבר היום שלך באהבה רבה ..... הילה :-)

מה איתך? איך את מרגישה... אממ.. רציתי לשאול אותך אם לפעמים אין לך את ההרגשה שאת מרגישה צורך לבולמוס או להרעבה.. אוהבת אותך מליין מליין מליין מלאךךךךךך שלי דניאלה

דברתי עם לימור היום באיסי.. נתתי לה את הקשור לספור שלך..(אין בעיה עם זה נכון..)? בקצור היא אמרה שריתקת אותה שאת מדהימה והיא כנראה תגיב לך פה כשהיא תוכל.. חוץ מזה היא מרגישה יותר טוב.. כבר הרבה זמן בלי בולמוסים.. נתנו לה כבר חופשה של 24 שעות לבית.. ובכללי היא יותר טוב עכשיו.. חשבתי שתרצי לדעת.. מתה עלייך אהובתי הנצחיתתתתתתתתתתתתתת

חחחחחחחח נו באמת שאלתי אותך היום... חחחחחחחחחח דניאלה

אני שמחה שהיא מתאזנת .... תמסרי לה את אהבתי... ואני ישמח לשמוע ממנה יש לה את הטלפונים שלי .... מאוד משמח שהיא מתאזנת.... לאט לאט ב"ה יהיה טוב... אמן ... שלך המון אהבה הילה :-)

שלום לכולם, שמי לילך ואני בת 18 וחצי. אוטוטו מתגייסת [אפריל...] ובעצם במצב תמידי של הפרעת אכילה. במשך 4 שנים התעסקתי עם דיאטות הרעבה שבהן אכלתי 1000 קלוריות ליום [מקסימום, בדרך כלל הרבה פחות] וכל מיני דיאטות כרוב, מרקים, ומה לא. בתחילת השנה הזאת לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי שאני לא מסוגלת לרעוב יותר. הגעתי לפורום כלשהו ומאוד עזרו לי שם להתמודד עם השינוי. מאז אני אוכלת בין 1400-1600 קלוריות ביום. בפעילות גופנית הפסקתי לעסוק לאחרונה מסיבות אישיות [הייתי במכון כושר כחצי שנה והתאמנתי בקביעות.] כעת משקלי עומד על 63 קילוגרמים, גובהי 1.68. איני מרגישה 'שמנה', אלא מלאה. אך אני כלכך רוצה להרגיש פעם אחת בחיים 'רזה' ולהיות שלמה עם עצמי. לפני כחודש יצאתי ממערכת יחסים שארכה כשנה וחצי. רמת הכאב שחוויתי בפרידה הייתה קשה מנשוא, וגרמה לי לאבד כל רצון או כל תקווה שאני איי פעם אהיה מאושרת. בהתחלה הפסקתי לאכול, בעיקר כי תקפה אותי בחילה נוראית. עם הזמן חזרתי לאכול כ-1400 קלוריות ביום, אבל בשבוע האחרון התחלתי לעשות שטויות. התחלתי ללעוס את האוכל ולירוק אותו בחזרה. כל שכל דבר שלא מתחשק לי להכניס לגוף אבל ממש מתחשק לי להרגיש את הטעם שלו, אני לועסת ויורקת בחזרה. המצב הזה גורם לי סבל רב, אני מרגישה שאני נכנסת למצוקה חמורה מידי. כואב לי הפה, הגרון, וההרגשה הכללית שלי היא שאני מקרה אבוד. כל חיי, גם כשאכלתי וגם כשלא, הסתובבו סביב המשקל, המראה, האוכל. אני מודה שאני מפחדת מאוכל. אני בסופרמרקט ובמסעדות מסתכלת על מוצרים כמו עוגות,עוגיות וגלידות וממש נרתעת מהם. מאז ומתמיד היתה לי הבעיה הזאת, חברים שלי מכירים אותי כזאת שתמיד לוקחת את הדיאט, הסלטים ונרתעת מכל מה שלא נשמע דיאטטי במיוחד. למדתי במהלך השנה הרבה בנושא, מקריאת מאמרים והשתתפות פעילה בפורום בנושא. אני יודעת שאוכל לא משמין אלא הכמות. יודעת שמותר לאכול מהכל ושאסור להציב מגבלות כי זה גורר בולמוסים. אני מצליחה לשלוט בכמויות. מצליחה לשלוט בעצמי ובנטייה ההרסנית הזאת להרעבה. אבל אני עדיין לא מצליחה לגמרי לשנות את החשיבה שלי, ולהפסיק לפחד. נמאס לי להרגיש ככה. אני כאן כי החלטתי שאני צריכה עזרה. אני באמת מרגישה שאני יוצאת מדעתי. אני אשמח לשמוע דעות, רעיונות, הצעות. תודה לכל מי שעונה.

היי לילך שמי רוני... גם אני הגעתי לפה במיקרה ... אני יספר לך קצת על עצמי.. אני שוקלת 55 על גובה של 1.64 אני לא שמנה ולא נראית שמנה אני "מלאה" כמו שהגדרת המון אנשים מחמיאים לי על איך שאני נראית אבל אני לא מרגישה טוב עם עצמי... בקיץ האחרון עשיתי דיאטה ירדתי כמה קילוגרמים אך לא ירדתי את כל מה שרציתי ולא הצלחתי להמשיך ונכנסתי לדיכאון ומאז אני תקועה במצב של בולמוסים של אכילה כפייתית שיום אני בדיאטה לא אוכלת כל היום ויום אחרי אוכלת 4 לחמניות ועוד 5 ארוחות באמת כמויות מטורפות של אוכל ואני כל כך רוצה להתייצב להיכנס למסגרת ולרדת 5 קילו כמו בצריך ולהרגיש באמת אדם רזה ובריא כי אני לא מצליחה לשלוט בבולמוסים האלה באמת אני לא מצליחה זה משהו שפיתחתי בחצי שנה האחרונה ואני לא מצליחה לשלוט על זה כל חיי הייתי אכלנית והכל אבל בחיים לא ככה זה מן אובססיה כל היום יש לי בראש אוכל אני מרגישה כחואה בכלוב שאין ממנו יציאה.... אני לא יכולה ללכת לטיפול כי אני לא הכי מאמינה בזה וזה יוצר המון בעיות של כסף ועוד המון דברים... ברוכה הבאה לפורום באמת כולנו פה עוזרות אחת לשנייה ותומכות אחת בשנייה... אני בעצמי די חדשה בסך הכל שבועיים.... תמשיכי לכתוב זה עוזר....

תודה רוני. אני מזדהה עם מה שכתבת בנושא של לגשת לטיפול, זה אכן יוצר הרבה בעיות. מקווה שיהיה בסדר, תודה על התמיכה!

יש לך הפרעת אכילה אבל זה לא האוכל.. זה לא הדיאטה.. וזה לא כמה את אוכלת... כמה את לא אוכלת...כמה את שוקלת .. כמה את לא שוקלת... לירוק אוכל בעיני הינו מעשה חמור ביותר ברמה שאת אפילו לא מרשה לעצמך להרגיש.. אוכל בעיני שווה הזנה ראשונית של אמא כל האהבה שלה עובדת משם.. הכל נכנס שם.. הכל! .. בדכ זה קשור ברגשות וכשההזנה הזאת אינה כשורה מתחילות להיווצר הרבה בעיות לא בהכרח אבל בדכ באופן שכיח למדי כי זה הולך ביחד.... רק "לטעום".. הכל אצלך במבחן ובתנאים .. אי אפשר לחיות כך את החיים ..... אני מציעה לך לגשת לטיפול פסיכולוגי במיידי ... אני מוכנה לכוון אותך ולהציע לך אפשרויות בנושא.... החלק שבו את צריכה להתמקד הוא יותר ביכולת שלך להשלים עם הרצונות שלך .. התחושות שלך ורחוק מזה החלומות שלך... את מאוד פרפקטציוניסטית וזה פוגע בך... את יודעת מה עלייך לעשות ברמת שיקום התזונה ומה טוב לגוף שלך אבל את לא תעשי זאת כי משהו בך לא שלם .. חצוי .. לא מתחייב ... לא מחוייב לחיים....את לא אוהבת.. את מאוד שופטת את עצמך בחומרה רבה מידי זה החלק הכי בעייתי .. מנסיון ולמידה ממושכים אני יודעת שלנהל דיאלוג עם החלקים האלה יכולים להביא אותך למצב של התעוררות ולקיחת אחריות במקומות שבהם נתת לאוכל לשלוט..... ולאחר תהליך מספיק רציני של למידה כזאת אני מניחה שיחול שיפור אדיר אצלך.. מעל הכל כדי לשנות את חייבת להביע כוונה את חייבת להביע רצון ולנסות כל מה שאפשר כי במעלה ראשונה את רוצה להבריא.... לכן את חייבת לנסות הכל .. אבל הכל כדי להבריא... לא להתחיל לסנן.... אני ממליצה לך לשלב בין טיפול פסיכולוגי למשהו הוליסטי .. בעיני זה יכול לתרום לך הרבה מאוד וזה אפשרי לצאת מזה ... את לא חייבת לחכות למשיח כדי שזה יעלם תנקטי כבר עכשיו בפעולות הדרושות כדי להיכנס למסלול של שמירה על עצמך... גשי לרופאת משפחה בקופת החולים שלך.. ספרי לה על הבעיה ... לא על זה שאת רוצה לרזות או להרגיש רזה אלא שיש לך התנהגויות לא בריאות בענייני אוכל ולאן היא ממליצה לך לפנות מציעה לך לעשות בדיקות של ברזל סוכרים וויטמינים... ואת מוזמנת לכתוב בכל עת ... לשאול שאלות או סתם לזכות בתמיכה ואהבה רבה ... המון אהבה לך יקירה אל תאמרי נואש.... בהצלחה... ערב נעים ... :-) הילה

תודה רבה על התגובה החמה. הבעיה היחידה בלפנות לטיפול, זה העובדה שאני אצטרך לשתף את המשפחה שלי. ההורים שלי אנשים מאוד שמרנים, הם לא יבינו ולא יסכימו שאני אקבל טיפול. הם סתם יגידו לי שאני יאכל כמו שצריך וזהו. אני לא מסוגלת להתמודד גם עם זה. האמת שאני רוצה מאוד לפתור את הבעיה, אבל זה כלכך אישי ורגיש שאני לא יודעת את מי לשתף, אם בכלל. לא יודעת מי יבין ומי יתמוך. כרגע נראה לי שכולם יחשבו שזה סתם שטות ושאני לא צריכה את זה.

היי מותק לא נכנסתי בזמן האחרון כי פשוט אני לא הרבה ליד המחשב רציתי להגיד שהחלטתי ללכת לדיאטנית אולי זה יעזור לי ואולי היא תעזור לי להתייצב... מאחלת לך אחלה שבוע אוהבת המון המון המון... רוניי :-))

רוני נשמתי אני שמחה שהחלטת ללכת לדיאטנית... ןאם את כבר שולחת למולאן תמונה שלחי גם לי.. ואני בטוחה שאת לא שמנה בגלל.. אוהבת מלייןןןןןןןן נשיקות ומליין חיבוקיםםםםםםםםםםםם דניאלה

יום טוב יפות שלי מתה עליכן הכי בעולם... אני לא יודעת איך אני שולחת לכן תמונה פה... דברו איתי :)))))

מה חשבתי לעצמי... שאם הרגשתי טוב כמה ימים ההרגשה תימשך מה פתאוםםם הייתי חייבת לאכול כמו פרה ולחתוך את עצמי אחר כך ואני מתההה להקיא עכשיו אבל אמא שלי תקועהה פה כמו לא יודעת מהה... מה יהיה בסוף אאהה? אני ימות ניראה לי ויש שני דרכים או שאני יאכל ויאכל ויאכל וישמין עד שאני יתאבד וימות או שאני יהיה אנורקסית או בולימית באיזשהו שלב וזה יקרה לצערי עם הזמן וזהו זה יהיה סופי....היום היה לי מבחן בלשון לא ידעתי כלום לא חשבתי אפילו על המבחן ואכלתי כמו פרה כאילו נכנס בי ואני רק רוצה לאכול ואני אפילו לא רעבה.... אין אין יציאה מהחדר האטום הזה...

כפרוש אני מבינה.. אבל אמרת שאת מספיק שפויה בשביל לא להקיא אל תעשי את זה מאמי זה נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא כפרה את רק צריכה להמנע מההתקפים וזה קשה לך.. תארי לך שיהיו לך עוד הפרעות.. תהיי במצב הרבה יותר גרוע מאמי זו טעותתתתתתתתתתתתתתת ואת יודעת את זה כי את רואה את כולן פה ואיך כל אחת נאבקת כל יום בטירוף הזה.. למה? את יודעת מה התוצאות הרי.. תאמיני לי שאת לא רוצה ללכת עם הראש בקיר והשכל בתחת בשנים הקרובות רק כדי להוכיח לעצמך שכולם צדקו כל הזמן ואת טעית.. אל תחריפי את מה שיש לך עכשיו תטפלי בו! את תעשי ת'טעות הזו בבקשה את לא יודעת כמה את חשובה לי אני לא ירצה לראות אותך מגיעה למצבים קשים יותר זה גועל נפש של חיים זה רערע רערערע לא כדאי לך אין שם שום דבר טוב הלוואי שיכולתי לחזור אחורה יותר מכל דבר היתי רוצה לחזור אחורה ולתקן ת'טעות הזו מאמי די תטפלי במה שיש לך עכשיו וזהו..? תחשבי למה עשית את זה.. מה היה לך רע? מה רצית להשיג בזה? והאם זה ענה על הצפיות.. והכי חשובבבבבבבבבבבבבבבבב האם - זה - שוווה - את - זה....................? מחכה לתשובות.. מולאן.........................................................

לא יודעת כבר... אני לא יכולה לשלוט בזה בחיים לא הייתי כזאת זה לא מרעב התקפי אוכל שאני לא יכולה לעצור אותם ואני משמינה מזה כל הזמןןן יום בדיאטה יום אוכלת בטירוף אין אני כבר לא מסוגלת עם החוסר איזון הזה לכן חשבתי ללכת לדיאטנית שתעזור לי להתייצב ותיתן לי תפריט מסודר... אני צריכה לשלוח לך תמונה שתיראי שאני באמת שמנה ולא סתם חושבת ככה

לכל הבנות!! רוני מאמי זה לגיטימי לחלוטין!! כל ההרגשה הזאת אני לא מצדיקה את ההרגשה אזל זה לגיטימי לחלוטין מכיון שאנו תגיד לדעתי!! רק לדעתי!! נרגיש את זה... מאמי אני יודעת שאוכלים יש הרגשה שרוצים להוציא את זה ישר את הגועל הזה!! אבל מאמי כמו שמולאן המתוקונת ולדעתי היא מתחילה להתפקח רואה כי לא כייף כל היום למצוא את עצמך בתוך האסלה לחינם.. העולם יפה בחוץ תראי את השמש את הציפורים מצייצות.. את רייח הפרחים הנעים.. את פרח השושנים החצר.. משו חייב.. אבל מאמי כל היום בתוך הבית ולחשוב דייאט מה אכלתי מה אני מפגרת מה עשיתי לעצמי איך עשיתי את זה לעצמי איך נתתי לזה לקרות.. את יודעת מה אפילו אם אכלת הרבה(נגיד אוקיי) אז תעשי ספורט יודעת מה אכלת עכשיו המון.. בלילה תאכלי 2 פרוסות לחם קל גבינה וירקות... אממ.. מישהי באה אליי אני אמשיך אח"כ או שאשלח לך מייל וגם לך מולאן יש לי להוסיף דניאלה

להתאכזב מעצמך זה דבר אחד... אני מניחה שאם היית מדברת על האכזבות שלך והתחושות שלך בעקבות אלה אחרי מה שקרה היום .. לא היית גומרת בלדחוס אוכל רעיל ולמלא את החלל בתחושות לא מעוכלות ולא הייתה שום סיבה לחתוך את עצמך... כי לדבר על זה שווה לתת לעצמך מקום.... אני ממליצה לך שאם יש מצבים כאלה תמצאי דרך לספר .. לדבר .. לבקש מאמא לשמוע... להיתמך.. ולא לברוח.. וזה עדיין לא סוף העולם יש מחר ויש מחרתיים ויש זמן ועת לכל חפץ ואני מניחה שביום שתהיי מוכנה ועם כל תהליך שתעברי את לבד תגיעי לאיזון בתקווה רבה.. זה תלוי בך... וזה אפשרי.. ברגעים שתתני לעצמך מקום אני אומרת לך .....את לא תצטרכי בשום הפרעה.... את רוצה לחיות?... כי כל מה שאת עושה מעיד על כך שלא וזה בעייתי כדי להחזיר את הניצוץ הזה לחיים שלך את חייבת לעשות דברים שאת אוהבת... למצוא בעצמך עניין ולהתנגד בכל הכוח לייצר ההרסנות שבך... לאט לאט אני חושבת שזוהי מילת הקסם אבל יחד עם זאת תעזרי לעצמך.. כי חבל שתסיימי את החיים האלה עכשיו.... לא סוף העולם רק בחינה דפוקה .. זה לא אומר כלום עלייך או על היכולות שלך זה רק אומר שקשה לך שאין לך כוח ושנמאס לך ובנינו ... זה לגמרי מובן!... איך אפשר ללמוד במצב הזה?! המון אהבה יקירה אני מקווה שכבר עכשיו את מרגישה יותר טוב... חיזוקים וחיבוקים .... :-) הילה

אני מאיזור נתניה:) אממ..לא הקאתי אתמולללל לא שלשום..לא היוםםם!!!! נכון שזה קצת..אבל זו התחלה!! גם הפסקתי לחשוב על זה!!! הלוואי וזה ימישך:] אוהבת המון. בר.

לבר מתוקה שלחתי לך מייל תראי אותו דניאלה ולינויייי הצלחתי ליכנס למסנגרררררררררר אז נדבר כבר שם שתהיי מחוברת אוהבת דניאלה

ברוש מאמיייייייי אני שמחה בשבילךךךךך מאודד!!!! הלוואי וזה ימשיךך!!!! דניאלוש מאמייייי... אני יכנס מקווה שתיהי מחוברת.. חוץ מזה מה איתך מאמי? אוהבתת עד אינסוףףף לינוי

אני................. ......................עלייך .................................הכי ...........................................בעולםםםם ..........................................................הכי ..................................................................מכולם ............................................................................את ................................................................................המלאך ..........................................................................................שלי...!

בואו נגיד ככה שיש להילה את זה!! היא מאירה את הפנים שלי בכל יום מחדש.. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייה.. אומרים לכל אחד יש תחליף להילונת אין!! היום אני רואה את זה!! והילה גם לא היתה תחליף של משהו ואני שמחה שהילונת היא חלק שלא הייתי מוכנה לוותר עליו בחיים שלי... את הבחור היום אני רואה שאני מוכנה לוותר עליו כלומר שלא הייתי מכירה אותו וזה מישום שהוא גרם לי להרגיש חרא עם עצמי... לשם שינוי אני לא דיברתי איתו מיום חמישי אני חושבת כן יום חמישי לא דיברתי איתו.. אני מרגישה לשם שינוי טוב עם עצמי... אולי לא כל כך אני קצת מועדת מרגישה לא טוב אבל אקום על הרגליים כמו גדולה... הילונת הצליחה להאיר את פני בהקשר לכל אחרי כל מה שעברתי הילה הצליחה ,היא הצליחה שאני מצליחה:)) כל ההצלחה שלי היא בעיקבות הילה... והילונת את מלאך אמיתי.. ..^..^.. (0_0) .>0< ..\/ חחחחחח הצלחתי לעשות חתול.... או כל צורה משונה אחרת... מה עם לינויה?? לינויה אני אנסה לחפש מה הכתובת ואכנס למסנגר חחחחח שכחתי וסידרו לי את המחשב אז זה לא נשמר:)) יום מצויין שיהיה לכן בננות... והילונת ........את ............מלאך ....................אמתי ...........................חחחחחחח אני מחכה אותך מולאן אבל אהבתי את זה.... אוהבת אותכן מלייןןןןןןןןןןן דניאלה

איןןןןןןןן איןןןןןןןןןןןןןן על הילונתתתתתתת!! מלאךךךךך אמיתיייי!!!! מדהימהההההה מהממתתתתתתת!!!! הילונתת אוהבת אותךךךךך המוןןןןןןןן המוןןןןןןןןן עד אינסוףף!!!!!1 אין אין עלייך וכמו שאמרתי גם לא יהיה!!! שמרי עלליך... וחוץ מזה מה איתך מתוקונת?!... אוהבתתתתת עד אינסוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף לינוי :)

צפיתי בסרטון שלך. אוי כמה שהזדהיתי עם כולכך הרבה מהדברים שאמרת..זה הכול מוכר לי כולכך. כול ההרגשות שלך,כול ההרגשה של ליכלוך..של לנצח את הגוף. זו הצורה המושלמת לתאר את המצב שלי..אבל בדיוק! אני לא ממש אוהבת את ההרגשה של אחרי האוכל..זה כאילו את שומרת בגוף דברים לא נחוצים..סוג של זבל כזה שאת מרגישה יותר טוב בלעדיו. כמו איזה תיק כבד שאת נושאת על הגב,ומכביד עלייך לאורך כול הדרך..ואת רק מתה להוריד אותץו כבר. ככה אני מרגישה שאני לא מקיאה..ואני מרגישה רע רע רע עם החיצוניות שלי,אני נגעלת מעצמי לפעמים. זה לא קרה לי פעם. אפילו ששקלתי 63 לפני חצי שנה לא נגעלתי מעצמי! פשוט רציתי להרגיש רזה יותר..ואז עוד יותר..ועוד יותר..ואני עדיין רוצה,עוד יותר. את מסרבת לספר לי למה הגוף שלי לא מצליח להקיא לאחרונה אהה?:] חח..אוקיי. הפסקתי לשאול..עדיף שאני לא אדע. אני מעדיפה ככה. לפחות ככה אני לא מקיאה כי אני סתם מתאמצת לחינם מעל האסלה..דוחפת כבר את כול היד,דומעת בלי הפסקה..ועל סף חנק מרוב התאמצות.ממש כיף חיים. תודה לך הילה על כול התמיכה,תודה לכול הבנות כאן על התמיכה... את,הילה..וכול הבנות כולכך עוזרות לי.. נותנות לי להרגיש כולכך נוח,כולכך בבית. אוהבת המון..

מדהימה לא מדהימה... זה לא חשוב... אבל תודה תביני שיש לך מקום .. יש לך מקום יקר.. יקר מאוד!!!! אין שום סיבה שתרגישי שאין לך מקום או שאת צריכה להקיא את עצמך ... יקירה ואהובה זוהי זכותך מלידה לחיות !!!.. תכניסי לך את זה למוח !!!! אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך.. אלא אם כן את תשללי מעצמך את זכותך לחיות ... וזוהי בחירה שלך איך לבחור לחיות את החיים האלה ובאותה מידה את יכולה לבחור לחיות אותם אחרת .. וזה אפשרי... ההקאות לא באמת משרתות אותנו .. הן לא באמת מטהרות וזה החלק המכאיב אחכ מתמכרים ואז לא יכולים להפסיק ואז כבר לא יודעים מה מרגישים .. אני ממליצה לך לנהל יותר דיאלוג עם הרגשות שלך והתחושת שלך והרצונות שלך אל תברחי מהם!!!!! אני בטוחה שהרבה מזה כבר לא תרצי להקיא בגלל שדיברת... בגלל שנתת להם ביטוי .. וזה תלוי בך .. ואני יודעת שבעקבות ההשתדלות שלך לבטא את עצמך הסימפטומים ירגעו המון אהבה מתוקה שמרי עלייך... אוהבת המון לילה טוב שלך הילה :-)

כן כן גם אתמול לא הקאתיייי!!! וגם היום אחרי ארוחת צהריים לא הקאתיייי ולא התפתתי אפילו!!@# נקווה שזה ימשיך ככה.. אתמול אמא שלי ואני דיברנו על סולימיה ואנורקיה..כי כול המשפחה שלי חושדת בי בגלל שרזיתי המון בתקופה האחרונה וזה..אז בגלל שאחותה של אמי היא בולמית לשעבר[ככה היא אומרת-אבל אני בטוחה שהיא בולמית גם עכשיו] אמא שלי אמרה שהיא יודעת לזהות את זה,ואם אני יקיא היא ישר תשים לב,והיא הזהירה אותי ואמרה לי שהיא תהרוג אותי אם אני אפילו יחשוב על זה. הסתכלתי עליה במשך כול השיחה,ופשוט כול מה שיכולתי לחשוב,הוא עד כמה אנשים יכולים לחשוב שהם יודעים הכול-והם בעצם לא יודעים כלום. תודה לינוי,אני מקווה שזה באמת ייפסק לתמיד.. אוהבת במון:]

מתוקונתתתתת..... את כולכך כולכך צודקת..אנשים חושבים שהם יודעים הכול ובעצם הם לא יודעים כלוםם.. זה נכוןןן וכמו שזה נכוןן זה גם עצוב מאוד!!!!:( אני כולכך מאושרת שלא הקאת וגם לא חשבת רצית לעשות את! זה כבר צעד ענק... הלוואי וככה זה ימשיךך....ובעצם אין סיבה שלא כול עוד תעבדי על עצמךך הכול יהיה בסדר!!!... בע"ה.... תרגישי טוב מתוקונתתתתתת!!! אוהבתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!! לינוי נ.ב=> מאיפה את מאמייי?? תגידי עם בא לךך....סתם מעניים אותי:) לאבבב יוווווווווווו המשך יום טוב לינוי

בר גם אני לא אוהבת ספורט:) ואמא שלך מכירה אותך היא בטוח יודעת-כמו אמא שלי גם ההורים שלי איימו עליי באישפוז אם הם מגלים משהו...

טוב אנחנו לא הכי מכירות אולי כי אני בקושי נכנסת ולא כל כך יוצא לי להיכנס הרבה.... אז רק רציתי להעיר שאני כל כך מכירה את ההרגשה שאף אחד לא שם לב וכולם חושבים שהם יודעים הכל... אין קופסת עוגיות יכולה להיות חודש בארון ופתאום להיעלם יום אחד ואף אחד לא מבחין אף אחד לא רואה גם אם זה הכי ניראה שקוף את בעצם קולטת כמה כל אחד עסוק בבעיות שלו ולא מבחין בשל אחרים..... אנחנו לבד במלחמה הזאת...

רוני אני אומרת לך שוב את לא לבד... כמו בשיר של מייקל גקסון אני אתן לך את המילים.. והשיר מוקדש לכולן.. You Are Not Alone Another day has gone I'm still all alone How could this be You're not here with me You never said goodbye Someone tell me why Did you have to go And leave my world so cold Everyday I sit AND ask myself How did love slip away Something whispers in my ear AND says That you are not alone For I am here with you Though you're far away I am here to stay But you are not alone For I am here with you Though we're far apart You're always in my heart But you are not alone 'Lone, 'lone Why, 'lone Just the other night I thought I heard you cry Asking me to come And hold you in my arms I can hear your prayers Your burdens I will bear But first I need your hand Then forever can begin Everyday I sit AND ask myself How did love slip away Something whispers in my ear AND says That you are not alone For I am here with you Though you're far away I am here to stay For you are not alone For I am here with you Though we're far apart You're always in my heart For you are not alone Whisper three words AND I'll come runnin' And girl you know that I'll be there I'll be there You are not alone For I am here with you Though you're far away I am here to stay For you are not alone For I am here with you Though we're far apart You're always in my heart For you are not alone For I am here with you Though you're far away I am here to stay For you are not alone For I am here with you Though we're far apart You're always in my heart For you are not alone... דניאלה

מה איתך מאמיייי? איפה את??? אני מקווה השכול בסדר!! חושבת עלייך!!!...ואוהבת אותךך המוןןןןןןןןןן!!! תרגישי טוב נשמתיייי!!! אוהבתתתתתתת עד אינסוףףףףףףף! לינוי :))) שבוע טוב...

היי לינוי מתוקונת מה איתך יפה?? אני יהיה בסדר קצת לא מרגישה טוב נמאס לי מהכל לפעמים בא לי לצעוק.. אני לא יודעת אם אני ממשיכה להתקדם זה קצת עוצר אותי... מה איתך?? אממ... בקשר למסנגר אמ... אני אנסה ליכנס מכיוון ש.. חחחחח נשמע מצחיק אבל סידרו לי את המחשב וזה לא נשמר חחחחח חפיף אני אנסה ליכנס אולי היום אני פשוט הרוסה אין לי כח לכלום אז אני אדבר איתך א"חכ אוהבת אותך עד אין סוףףףףףףףףףףףףףףף שמרי על עצמך מולאן מאמי מה איתך?? אני אשלח לך א"חכ מייל ספרי אם יש לך משהו חדש מה עם הצבא?? ורוני- אוח את לא יודעת כמה אני מאושרת בשבילך!!! דניאלה

דניאלוששששששש מאמייייי שליייייי!!! תרגישי טובבבב תנוחי מאמיייייי אל תחשבי על כלוםם!!! קשהה אני יודעת!!! תנסי!!!! גם לי בא לצעוקקקקק לצרוח לכול העולם אבל לא איי אפשר!!! ובקשר למסנגרררררררר אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף:( חוץ מזה אני בסדר פחות או יותר!!!! תרגישי טוב יפה שלייי!!! אוהבתתתתתתת אוהבתתתתתתת אוהבתתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןן עד אינסוףף!!! שבוע טוב..........

תעשי את זה בכל הזדמנות ... מנסיון זה ממש טוב אוהבת המון :-) הילה

בוקר טובבב... ויום טוב לכולןןןןן!!! שיהיה לכולןןןן שבוע קסוםםם... זה אפשרי בטוח שזה אפשרי!!!! תעשו לעצמכן רק טובבבב.... תחשבו על טוב ועוד יהיה טוב בע"ה... אני מחכה לטוב הזה כבר... אבל בשביל זה צריך לעשות משהווו צריך לפעול ומהר.!!!!!! ואזז....אזז באמת יהיה טוב!!! יום נפלאאאאא... אוהבתתתתתת הכייייייייי הכייייייייי המוןןןןןןןןןןןןןןןן!!! תרגישו טוב מתוקות!!! לינוי :)))))

איזה יופי .. איזה קסם... ואיזה נס... יום אחד לדבר .. לחשוב ואחכ אלה הם החיים..... וכדאי שהם יהיו טובים ... זה בהחלט תלוי אך ורק בנו!!!!! המון אהבה עד אינסופ..... שלכן הילה :-) לילה טוב!!!

האם יש אפשרות ליצור איתך קשר טלפוני זה מאוד יכול לעזור יש לי שאלות לישאול אבל בצורה יותר אישית (ולא דרך מייל או דומה אלא בדיבור) אודה לך אם קיימת אפשרות כזו (למרות שאני מבינה אם זה יותר מידי כי זה כבר חודר לפרטיות)

054-5298599 המון אהבה :-) ליל מנוחה

אז המייל אישי שלי.... [email protected] בהצלחה.... :-)

הגבתי לך למטה ל"לא צריך להיות אנורקסים כדי להבין שבולמיה היא אסון" ואני לא יודעת אם לא ענית כי לא היה לך מה להוסיף או כי לא ראית.. אז אני אומרת לך כי חשוב לי שתראי את זה זה שם.. ועוד משהו.. קראתי מה שרשמת לבר שלא תספרי לה למה היא לא מצליחה להקיא.. אז יש סיבה לזה שאנשים מסוימים מצליחים ואטחרים לא? כי אם כן אני מאלה שלא.. ממש נדיר שאני מצליחה לעשות את זה טוב ... וידעתי שאני עושה משהו לא בסדר כי היתי שומעת על בנות שעושות את זה כל יום כמה פעמים בפשטות... ומצליחות להקיא ת'דבר הכי קטן.. ואני אף פעם לא הצלחתי להקיא משהן קטן.. נחמד לדעת שיש סיבה לזה.. אבל אל דאגה זה ממש לא גורם לי לרצות לעשות את זה אני עדיין בהחלטה שלי להפסיק כליל עם המנהג הארור הזה..

לא ראיתי אני מבטיחה לענות מחר אני עייפה.... ליל מנוחה נסיכה..... אוהבת המון :-)

תקראי ... נשיקות... :-) הילה ...

הילה, קראתי את דברייך 3 פעמים. הפנמתי,חשבתי והבנתי את המסר שלך,מה שאת אומרת. את האמת שאני מצדיקה אותך בהכול..אני יודעת שמה שאני עושה הוא אסור.אני יודעת שכול הקטע הזה רקר הורס ויהרוס ויהרוס לטווח הארוך יותר.. אני לא רוצה לאבד את הניצוץ הזה,אני לא רוצה להיות מתה וחיה. מאז שרזיתי,מאז שהקאתי..שירדתי דרסטית במשקל..איבדתי את השמחת חיים שתמיד תמיד הייתה לי.פתאום הכול נראה לי פשוט..שום דבר לא מיוחד בעיני יותר..לא יודעת למה.אני מתגעגעת להקאות..עברו רק 3 ימים,והן חסרות לי,אני מרגישה מלוכלכת שכול האוכל שעכשיו אכלתי מתעכל לו. ומחר בבוקר אני יעלה על המשקל ואראה שעליתי 400 גרם..אני יודעת שזה מה שיקרה. כול המערכות בגוף שלי כבר השתבשו אני מרזה ומשמינה בקצב מטורף! זה הורג אותי. אי אפשר לעשות כלום. כבר נחנקתי לפני חודש בערך..כולכך ניסיתי להקיא וכלום לא יצא..עד שכבר דחפתי את כולל היד בפנים..וממש נחנקתי אבל מהר מאוד זה עבר. למה את לא רוצה לספר לי למה קשה לי להקיא? אני נורא רוצה לדעת. זה נראה לי טיפה מוזר..שאני מקיאה לסירוגין במשך חצי שנה ופתאום,יום אחד כלום לא יוצא..ויום אחרי רק חתיכות קטנטנות..ואני כולי אדומה והפנים נפוחות..העינים דומעות,היד רועדת והפרקים שלי צועקים מרוב כאב ומאמץ.. ושום דבר לא יוצא. זו מלחמה מאחורי דלת השירותים מעל האסלה,אני פשוט נלחמת בגרון שלי שייצא כבר. יכול להיות שאני פשוט לא יודעת להקיא כמו שצריך..אולי אני לא נוגעת איפה שצריך ולא מגרה את הגרון מספיק..אני מנסה לחשוב למה ולא עולה לי משהו מספיק הגיוני. אותו יום שירד לי דם,זה רק בגלל ששרטתי את החיך מרוב מאמץ לחץ ועצבים שהאוכל לא יוצא..ושניה אח"כ הפסקתי כי ירד כמות דם מכובדת.זה היה נוראי. ואח"כ המיים שורפים בגרון..אני מרגישה כול דבר כואב..צורב. הגוף שלי מוזר,פתאום החליט שנמאס לו להקיא.הוא לא נותן לי לעזאזל!! איך זה הגיוני הילה? וכן,הילה,שמי הוא בר..אני לא עובדת על אף אחד.. בר בר בר!! בר שמרגישה נוח איתכן..יותר מכול אדם בעולם בתקופה הנוראית הזו. .

מה אני יגיד לך יש לי דמעות בעיניים ממך ואני לא כל כך בטוחה למה.. אני לא מבינה למה בשאלה פשוטה את מבינה שזה רע לטווח ארוך ואת בכל זאת רוצה להמשיך לחפש איך להקיא ואיך לגמור על עצמך הכי מהר.. זה עצוב וזה קצת מזכיר לי את עצמי אולי משם נובעות הדמעות .... ואולי גם בגלל חוסר האונים שאת היא זו שתצטרך להחליט מה היא מתכוונת לעשות עם עצמה ואני עדיין נחושה בדעתי לא לספר לך מדוע את לא מצליחה להקיא ואני לא רוצה שתשאלי אותי כי אני לא ישתף עם זה פעולה!!!!! בכל מקרה אני שמחה שאת לא מצליחה אבל עדיין זה שאת מנסה זה מסוכן ... תעשי לעצמך טובה יקרה מפז לעוד הרבה שנים בבקשה ממך גשי לקבל טיפול ותביני שאם הדוגמנות חשובה לך אז לפחות תהיי בריאה ותפסיקי להקשיב לחבורה של מטומטמים שלא קורה איתם שום דבר חוץ מזה שהזין עומד להם(תסלחו לי על ההתבטאות, איך אפשר להתגרות מזה אני לא יודעת ....) ומנשים שלא אוהבות את עצמן ונטפלות לבחורות צעירות מבקשות מהן להשיג את מה שהן לא הצליחו כביכול להשיג מסרבות להיות נשים והם מתלהבים מזה ... על מה בדיוק?! בשביל בגד דפוק?! ואף אחד לא מבין שזה יכול להסתיים רע מאוד..... וגם את לא מבינה את זה.... אני רוצה לעזור לך אבל יש לי תחושה שאת לא רוצה וזה עצוב רק שתדעי שבלי להכיר אותך פנים אל פנים הדברים האלה ממיסים לי את הלב... אני שולחת לך את כל אהבתי ואני מזמינה אותך לפחות להמשיך לכתוב בכל עת שתבחרי להרגיש "נקיה" אפשר גם בלי להקיא .... זה בדכ קורה כשאת מבינה שיש בך גם טוב וגם רע והמשימה שלך היא לקבל את עצמך כפי שאת בחמלה ובאהבה. על מה את צריכה לחפר כדי להרגיש נקיה למען השם.....???! ההקאות האלה הן אשליה והן התמכרות הן הופכות להיות כמו סם .. זה כבר לא קשור לירידה במשקל או לדיאטה זה הופך להיות סם לכל דבר שאם לא תספקי את זה לעצמך את עשוייה להיות "בקריז"..... תימנעי מזה כי זה באמת רע!!!!! המון המון המון אהבה יקירה נסיכה אהובה ... שבוע טוב... תחשבי על זה..... ואני ממליצה לך לשמוע את הסיפור שלי בוידאו .. ובכלל באתר שלי כדי שתביני שזה רע מאוד... http://www.hilauriel.com http://www.realovercoming.co.il

לינוי מתוקה:] הסברתי כבר למולאן..אני לא יכולה להפסיק עם הדוגמנות.זה מסובך מדיי. אני כן רוצה להפסיק להקיא..אבל אני כן רוצה להמשיך להרזות. ומשום מה..עכשיו שלא הקאתי משהו כמו 3 ימים אני מרגישה שזה חסר לי.. או שאני מטורפת או שיש לי בעיה נפשית,אבל אני מרגישה שחסרה לי הרגשת הניקיון הזו..שהכול יצא..וכן אכלתי המון,וכון נהניתי,ועכשיו הכול בחוץ. אבל אני לא מצליחה להקיא!!!!!! הגוף לא מוציא כלום.. לפני שבוע,אכלתי את כול המקרר בערך..ואח"כ באתי להקיא ולא יצא כלום!! זה הגיוני? אולי זה בגלל הזמן.. בדרך כלל שאוכלים,אחרי כמה זמן צריך להקיא בשביל שהכול ייצא? אל תדאגו אני שואלת מתוך סקרנות..אני לא חושבת שאני אחזור להקיא . [מקווה]. אוהבת המון:]

בוקר טובב מתוקה!!! איך עברה השבת?? איך את?? מקווה שיותר טוב!!!! אני מאמינה שעם ניכנסת לעסק הזה של הדוגמנות יהיה קצת קשה לצאת יש חוזים וכול זה!!! אבל אני כן מקווה שתיצאי מזה...כי זה גורם לך רק סבל!!! והסבל הזה לא שווה כלום!!! אני ממש שמחה שאת כבר כמה ימים לא מקיאה...זה מה שחשוב! אני מקווה שתמשיכי ככה ךעוד המוןןןןן זמןן ושלא תקיאי בכלל כי ראית שזה לא שווה ממש לא!!!! את לא מטורפת יש לך הפרעת אכילה שהיא גורמת לנו להשתגעע חחח עם אפשר להגדיר את זה ככה בכלל?!.. ולדעתי במקום שתחשבי איך את מורידה את הכמה קילו האלה תחשבי איך לצאת מזה...ואל תחשבי על זה כולכך ואת תראי לבד שתורידי את הלחץ את תרזי לבד לא שאת צריכה ולא שאני רוצה!!!! אבל זה לחא משנה כמה אני וכמה אנשים יגידו לך את זה את תמשיכי בשלך ואני ממש מבינה את זה...לצעריי!!!! תרגישי טוב מתוקה... ושבוע נפלאאא... אוהבתתת המוןןןן המוןןןןןןןןןןןן לינוי :))

מולאן היקרה, אני שמחה לקרוא את דברייך..ולהבין מהם עוד דברים שלא ידעתי. אני באמת לא מצליחה להקיא יותר..אולי אלוהים אוהב אותי ולא נותן לאוכל לצאת בשביל שאני אתייאש מההקאות וארד מזה,וככה אציל את העתיד שלי. יכול להיות. בכול אופן,ניסיתי להקיא קודם..רק לבדוק,כלום כלום לא עולה.מוזר זה פשוט מוזר. לגביי השאלות שלך, אני כבר דוגמנית. חתמתי על חוזה ל 8 שנים..זה המון זמן.ואם לפתע אני רוצה לצאת,זה תהליך מאוד ארוך.. וזה יעלה לי ביוקר.במיוחד עכשיו שהסוכנת שלי בונה עליי לאיזה משהו גדול. את הקטע של לצאת מהדוגמנות אני לא יכולה לעשות..וכן,זה כסף מעולה. מה עושים עכשיו בשביל להוריד עוד טיפה? הקאות כבר יוצא מהחשיבה..לאט לאט. אבל מה כן?:\

חחח גם אני תמיד חושבת שאולי אלואים לא נותן לי להדרדר כי הוא לא רוצה שהמצב שלי יהיה רע.. איך לרדת עוד? למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה? מה זה יעזור לך? תרצי ת'סוכנת שלך.. ומה איתך? גם בדוגמנות לא ירצו אותך אם תהיי אנורקסית.. יש גבול בכל זאת על הדרכים הישנות את יודעת אז באמת שאין לי מה להוסיף.. בזבזי ת'אנרגיות שלך עחל איך לשמור על המצב הקיים או איך לחיות יותר טוב ולא על איך להגיע למצב נורא רק כדי לרצות כמה בסוכנות.. זה הגוף שלך ואת תצטרכי לחיות עם הנזקים.. אל תכנסי לחור השחור הזה של ה.א קשה מאוד למצוא את הדרך חזרה אני כבר המון זמן מחפשת היתי נותת הכל כדי לחזור חמש וחצי שנים אחורה ולתקן את הטעות שעשיתי שחשבתי שזה יהיה בסדר וזה זמני.. אין לי דרך ולא מספיק מקום בדף לתאר לך כמה הפסדתי מכל העניין מלבד הנזקים הגופניים פשוט חמש וחצי שנים של בזבוז מדהים נתתי הכל להפרעה הזו והיא לא נתנה דבר בתמורה רק רע אני לא יפרט לך =עכשיו למה זה הביא אותי לא רוצה לדכא אותך אבל אני מקווה שהמסר ברור אין לך מה לחפש שם ואם עדיין נשארה בך שפיות תברחי וכמה שיותר מהר תחזרי לחיים הנורמאלים את אומרת שפעם היית בחורה שמחה.. את לא תהיי שמחה עם 3 קילו פחות.. ההפך משם מתחיל הבלאגן את תמותי לפני שתהיי "רזה מספיק".. לילה טוב נשמה אני מקווה שאת מבינה ושתעשי את הדבר הנכון את נשמעת בחורה חכמה מולאן.

http://www.realovercoming.co.il בנות אני ממליצה לכן להקשיב יש שם מסר חשוב.. שלי אליכן ובכלל.... לכל מי שמתעניין ... שבוע טוב... ונפלא... ושמח.... אגב.. אם מישהי/ו מעוניין/ת לספר על סיפור הצלחה שיש לו/ה בקשר להתגברות יפה על מכשול בחיים מוזמן/ת לספר ולהעביר הלאה את הנסיון המופלא שרכש/ה.... לפנות לקרן דרך האתר..... המון אהבה וברכת שלום....

הילה נשמתיייי ממצב מתוקה?? הקשבתי לסירטון ואין זה ממש אני אמרת את מה שאני מרגישה...זה ממש נגע לי ללב... הפנמתי את כל זה ואני יעשה עם זה משהו...מה שהיה היה ולא יחזור לעולםםם...אני ירזה אני יהיה משקל תקין ורזה והכי חשוווווב בריאה וגם אני יהיה מרוצה...הגעתי למסקנה מה שווה לי כל הסבל הזה מרזה משמינה וחזרה...כל הדיכאון הזה לא שווה...זה סתם עוד יותר הורס לי את החיים...וגם בזמן האחרון נהייתי יותר מידי רגישה וכל דבר נוגע לי ללב...למה שאני לא יתחיל סוףף סוףף אני מאמינה שאני יצא מזה ויהיה טוב בעזרת השם רק צריך להאמין... כל המאבק הזה לא שווה אם אני נאבקת במשהו אז לא יוצא מזה כלום זה דווקא לא קורה... והיום אכלתי מלא...ויש לי מצפון אז חפיףף מחר יום חדש...ממחר אני מתחילה חיים חדשים... המון נשיקות וחיבוקים...ושבוע טוב... בננית...:)

בנניתוש .. מה קורה איתך..??. איזה כייף לשמוע ממך..... למה לא כתבת ??? בטח שאת תצאי מזה אני מבטיחה לך !!!! ואת צודקת זה באמת לא שווה את זה ... ויהיו לך חיים מקסימים ואת תתגברי על הכל.... והכל יהיה לטובה ספרי מה קורה איתך אהובה ... ושיהיה שבוע נפלא..... :-) הילה

אין לי רמקוליםםםםםםםםםםםםםםםם כאילו יש אבל אין כרטיס קול ניסיתי לקרוא שפתיים לא ממש הלך.. איזה באסה אבל איזה מאמי את נראית שםםםםםםםםםםםםםם את נראית ממש ילדה מאיזה גיל זה.. ואגב בכניסה אמרו שאת כמה שנים בלי זה... זה רק שנה וחצי לא? ואת נראית ממש שונה מהתמונה בכניסה הפנים שונות אני רגילה אלייך אחרת מהתמונה בפורום אבל עדיין יפה ומאמי מאמי מאמי אשכרה לדפוק לך נשיקההההה והפרצופים שלך איזה מותק אין אין מאמי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוף מזל שטל יודעת עכשיו אז אני יכולה לראות את זה עכשיו אצלה לה יש רמקולים איזה מזל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם לא איפה היתי יכולה לראות את זה.. חולה עלייך מאמי ומתה כבר לראות את זה עם קול.. מולאן!

אני לא יודעת למה הם כתבו כמה שנים להחלמה ... אולי כדי להמחיש את זה שהחלמתי כבר כמה זמן ושזה אפשרי... וזה באמת רק שנה וחצי...אבל זאת החלמה!!!!!!!!!!! ואני צולמתי באוקטובר האחרון שזה לגמרי 28 .. מה אני נראית קטנה?....אוף! טוב נשיקות ... אני כבר יגיב מחר לכל ההודעות ברצינות לילה טוב.... :-)

בוקר טובב לך ולכולןןןןןן!!!!! מה איתך מאמייי? איך עברה השבת??? מקווה שהכול טוב!!!! איזה מהממתתתתתת אתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!! מדהימהההההההההההההה!!!! את באמת לא ניראת בת 28 חחח.. יש לךך קול כזה שאני יכולה לשמוע שעותת!!! קול נעים כזה חח באמת!!! אני בסדר... השבת גם עברה בסדר.... היום יום חדש מקווה שיהיה טוב!!! ומאחלת לכולן יום נפלאאא.... הילונת שליי אמרתי לך את זה ואני יגיד שוב ועוד מליון פעםם! אין עלייך וגם לא יהיה!!!! אוהבתתתת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אוחחחחחחחחח חולה עלייךךךך מתוקונת!!!! שמרי עלייך.... שבוע טובבב.... לינוי :)))

רציתי לדבר איתך .. אבל התנתקת.. אז אני שולחת לך את אהבתי והמון אהבה יקירה ...ובריאות וכל מה שאת רוצה בובה לילה טוב שלך :-) הילה

:-) שבוע טוב יקירה ואהובה שאת ..... אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןן :-)

אני אוכל בסוף שבוע בקביעות גרעיני אבטיח. ההורים אמרו שגם זה משמין כאילו פעם אכלתי חמניה ואמרו שזה משמין. לאחר שהפסקתי עם החמניה התחלתי עם האבטיח. גם עםזה משמין ואני לא יכול לחיות במקום אאלץ להתחיל להכיר בעישון . בשעות צפייה עם סרט ביתי מחכה לתשובתכם א.ק.

לא.ק אממ.. אם תשאל אותי גם גרינים של אבטיח וגם גרינים של חמניות שניהם עם שומן.. אבל יש הבדל שהם מן הצומח אז זה שמן טוב... עישון לא מומלץ אני בת 18+ ואני סובלת היום מן עישון כי אני עישנתי מגיל 14 בערך.. אני ממליצה לך בצפיה בסרט ביתי תאוכל ירקות תחתוך לך ירוקת אני אישתי אוהבת מאד ירקות וזה משביע מאד מקווה שעזרתי לך דניאלה:)) ואם אתה פה אז אתה יכול לענות לי על שאלה??? אם הכרת בחורה שהיה לה הפרעות אכילה למה הכל מעידה אתם בורחים ויותר מזה אם בחורה לא נוח לה עם סקס למה אתם הולכים למישהי אחרת??? בתודה דניאלה ושבת שלום יקירי

חחחחחחחחח דניאלה הרגת אותי עכשיו.. חחחחחחחח מה נפלת על הבן אדם כולה שאל על גרעינים.. מסכן.. מה איתך נשמה? דברי איתי!

דניאלההה...! אני רוצה לחזור לטיול!! אין לך מושג כמה טוב זה הביא לי באמת אני מרגישה מזה טוב עם זה שיצאתי בסוףף.... כמה שלושה ימים ברציפות שלא היה לי שום בולמוס ולא הרגשתי צורך גם אני מקווה שימשיך להיות בסדר.... תכתבי לי אוהבת אותך המון המון המון.... רוני.. :)))

רוני אוח אני כל כך מאושרת בשבלך את לא יודעת איזה טוב עשית לי יאלה את בדרך הנכונה אוהבת אותך עד אין סוף דניאלה