פורום הפרעות אכילה - תמיכה

מין הרגשת ריקנות. אחי הבכור טס לאמריקה לכמעט חצי שנה. 2 אחים בצבא. אחד בבית ספר ועם כל כך הרבה חוגים, כמעט ולא רואים אותו. ופתאום הצורך להתרחק מהבית כל כך חזק. קשה לי להיות רק אני בבית. אני וההורים. מרגישה כאילו אני היחידה שנשארה לדאוג להם....הרגשה חונקת וכובלת. מתעלמת מהדחף הבסיסי להיות לידם, לעזור, לתמוך. כמו לפני שנים, כשהאחים שלי יצאו בערבים לחברים, לבלות, ואני נשארתי עם ההורים. "הקרבתי" את שנות העשרה בשבילם, כדי שלא יישארו לבד בבית. עכשיו לא רוצה לוותר. וגם אם אין לי תוכניות, לא רוצה להרגיש "חייבת" להיות בבית. לא רוצה לשים שוב את אותם אזיקים הכובלים אותי לבית, לאמא. היא תהייה עצובה. תרגיש לבד, עכשיו שגוזליה פרחו. ואפילו אני....הגוזל הנאמן...נוטשת אותה לאנחות. רוצה לנתק את חבל הטבור אבל מרגישה שהדבר מכאיב לה יותר מאשר לי. לא רוצה להכאיב לה....אבל לא עוד מוכנה לספוג את הכאב הבלתי נמנע בשבילה. חייבת להרגיש שאני אדם נפרד כדי שאוכל להתנהג בהתאם. חייבת להתחבר לרגשות של עצמי ולא רק לרגשות של אחרים. אבל....מרגישה תחושת ריקנות. הבית שקט....ואין בי כוחות למלא את הדממה. לא רוצה את התפקיד הזה יותר... שבת שלום! שיהיה לכולכן סופשבוע נעים!

אצבעונית מתוקה כמו שאני זוכרת את בת 21 נכון??? רציתי לשאול אותך את מספר כי יש לך אח בחו"ל אולי תלכי לבקר אותו.. את צרכה להשתחר קצת לשנות אווירה כי האווירה שאת מקריבה את עצמך זה לא הרגשה טובה אני רואה את עצמי עם ההורים אני לא מקריבה אבל אני רואה יש לי הורים לא הכי בריאים יש לי אחיות ואחים עם האנורקסיה אז דרך זה ההורים גם במצב לא טוב.. צאי תבלי אני לפחות כל יום יוצאת (שיש שמש) החוצה.. או בערב לבלות לשתות קפה או דרינק.. דניאלה

דניאלה יקרה! אני יוצאת בימי שישי ובערבים.....אבל את צודקת. אני צריכה להתרחק קצת מהבית לתקופה...אבל אני לא יודעת אם אני אסתדר במקום חדש. אני לא טובה בלהיות לבד ובבית...עם המשפחה והחברות יש מעין אשליה של ביחד. אני מפחדת שאם אני אתרחק מה"בועה" אני אאבד את עצמי ואדרדר יותר.... אבל הייתי רוצה להתרחק...

אני רק יכולה לומר לך שכל דבר שתעשי בהדרגה .. כל החלטה שתחליטי כך יהיה לך יותר טוב... לא לעשות שום דבר דרסטי... תחפשי תשמעי.. ואז תחליטי אני יודעת שלאנשים כמונו לעשות דברים באופן דרסטי יכול להיות אסון בגלל הרגישות המאוד גבוהה.. פשוט תזרמי .. תבדקי טוב טוב מה את רוצה ... אני בינתיים הייתי מציעה לך לפני שאת עושה את זה לחזק את עצמך בכל דרך אפשרי ת... המון אהבה יקירה ... יום טוב... :-)

שיהיה רק טוב... הרבה שמחה כי זהו חודש של שמחה.. וזה גם תלוי בנו .. אם לא נהיה שמחים אף אחד לא יהיה שמח במקומנו ... חלק מכן דיברו על משולמות ורציתי לכתוב על זה קצת... אני חושבת שאנחנו כן מושלמים .. נולדנו כך אפילו אם לכאורה יש פגם.. אנחנו מקבלים את כל הכלים לחיות כפי שאנחנו ובעיני זהו סוג של מושלמות אני פשוט חושבת שאנחנו יותר מדי עסוקים בלפרק את עצמנו מאשר לקבל את עצמנו להיות רזה שווה להיות אדם מפורק.. ובהכרח לא שלם כי זה רחוק מלהיות האמת שלו.. במיוחד אם זה מאולץ.... אז המון אהבה ברכה ושבת מנוחה...... :-) ולכל הבנות שאיחלו.. תודה רבה... הילד הזה מקסים.. ואני ממש התרגשתי..

שבת שלום ומבורך לכולםם הלוואי ויהיה רק טובב...... זה אמור ליהות חודש של שמחהה.... אני מקקוה שככה באמת יהיה לכול אחת ואחת פה!!! המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אהבה!!!! שבת שלוםם ומבורךך!!! בבקשה שכול אחת תקשיב לעצמנ קצת יותר.... תנסה להבין מה באמת אבל באמת היא רוצה ולא המחלה שלהה אלא היאא!!!!!.... לי לפעמיים אין את האומץ להקשיב לעצמי כי אני לא יודעת מה אני יגלה.... מקווה שלכן יש את האומץ להקשיב! אוהבת הכייי המוןןןןן בעוולם!!! הילונת מהממת שלייי מזל טוב ותרגשי טוב אוהבת המוןןןןןןןןןןן עד אינסוף שבת שלום לינוי :-)

חולה עלייךךךךךךך שבת שלום לך אוהבת דניאלה

הילה וכולן, מה נשמע? הילה מלא מזל טוב! איזה מרגש זה להיות בלידה! אני ממש מחכה להיות נוכחת ברגע כזה! אני מקווה שזה יהיה גם בתור היולדת... אני מאחלת לך מכל כל הלב- בקרוב אצלך!!! החתונה היתה אתמול, והיה פשוט מדהים,ב"ה. היתה חופה ממש מרגשת, כולם בכו, אפילו אני! היו שנים... שלא הייתי מסוגלת לבכות בכלל.. אמנם לא נתתי לעצמי להתפרק עד הסוף, כי זה לא הי נגמר, ובלכ זאת חתונה זאת שמחה... היתי ממש ברגשות מעורבים, כי אני באמת שמחה, אבל אחותי היא הבן אדם שאני הכי קרובה אליו בעולם.אז גם בהתחלה היה לי קשה כי הרגשתי איזושהיא סתירת לחי ממנה, ואחר כך ממש היה לי קשה עם הפרידה ממנה. אחרי 18 שנה של להיות באותו חדר, ולעבור ביח ד בערך כל דבר אפשרי.. פתאום בא איזה בחור וגונב לי אותה.. חוצפן.. בשבוע האחרון כל פעם שהבאתי לה חיבוק בכיתי. ולא יצא לנו לישון ביחד בחדר כי היא בלגנה אותו בקופסאות... כי היא עזבה את הבית... עולות לי עכשיו דמעות בעיניים מלכתוב את זה.. אבל החתונה יהתה מדהימה ב"ה, היא נראתה מדהים (אחותי היא מהאלה שנראים מדהים בכל מצב. היא לא התאפרה ולא עשת התסרוקת, והיא נראתה פשוט נסיכה..), הריקודים היו ממש מחים, ממש השתגענו וראיתי כמה אנשים מכירים אותנו ואוהבים אותנו.. וכל הזמן חשבתי לעצמי, מדהים איך שנהניתי. אם הערב היה לפני כמה שנים איך הייתי סובלת.. לפני ,אחרי, ובמהלך... הייתי צמה חודש לפני, מייסרת את אצמי על כל כוס מים, מבלה את כל הערב מול המראה (עכשיו הסתכלתי ר ק כשעברת יליד), לא מסכימה להצטלם, אוכלת את עצמי מדאגה, מתפדחת, לא מדברת עם אף אחד... ב"ה, אין לי ספק שאני במקום אחר עכישו. אולי זה לא המקום האידיאלי, אבל לאט לאט ...לא מגיעי למושלמות בעולם הזה.. בקשר לטיםול, בינתיים לא פניתי מפאת חוסר זמן מ ט ו ר ף, וגם לא הלכתי לבדיקות דם.. ילדה רעה.. הבעיה היא שהרצון לטיפול מתעורר רק כשדפוק לי, ואח"כ זה עומד לי ברא ש אבל אל ברמה של לעשות עם זה משהו.. ולבי האכילה בלילה, מדהים מאז שאמרת לי שאין סיבה שאני אהיה רעבה הלילה, אני כמעט ולא אוכלת בלילה.. גם אם אני רעבה אני משתדלת להתאפק.. דווקא היום הכנתי דברים לשבת, אז קצת ליקקתי קערות, אבל גם לא אכלתי הרבה לא.ערב... די להטריד אותך בשטויות האלו.. הילה (ואם יש עוד מישהו אמיץ שקרא עד פה..) תודה על ההקשבה.. ואם אני לא אספיק להכנס לפני שבת, אז שבת שלום ומברוך.. הרבה נחת. בקשר לצביה, כתבתי אימייל לחברה שלי (איזה הזוי, אני בד"כ מדברת איתה כל יום, אבל פשוט אין לי זמן..) ואני מקווה שהיא תענה לבקשתי ותכתוב עליה... המון אהבה, חיבוק של שבת... שיר

שיר מתוקה כן כן גם אני קראתי את המכתב... אם אני רואה את זה נכון(תתקני אותי אם לא) את רואה הכל שונה אחרי החתונה??? את ראית אולי כמה אפשר במקום כל היום לחשוב על האוכל לחשוב על איך להנות איך לשמוח איך לעשות כל דבר העולה על רוחך(כל עוד הוא חיובי). אני רואה שאת חושבת על טיפול.. אני שמחה כי סוף סוף את עושה את הצעד שאני אף פעם לא עשיתי אותו מפאת מפחד.. פחד שאין לי מושג למה.. שיר מתוקונת שיהיה לך שבת שלום... אוהבת דניאלה שמרי על עצמך.. ותדעי שהרעל הוא לא האוכל.... אגב- אולי הינה אחרי החתונה הכל יהיה שונה , אני חושבת צריך להיות ארוע מסויים(לא קשור חתונה-אלא מאורע) שנפתח את העיניים ונראה כי החיים זה הדבר הכי חשוב לנו בחיים... קיבלנו את החיים במתנה-היא מתנה משמיים כמו שיר הוא ישן אבל חמוד... "אלוהים נתן לך במתנה את החיים על פני האדמה..." אוהבת אותך עד אין ספור דניאלה

הרבה מזל טוב.. הרבה מאוד.. מאוד.. שיהיה רק לטוב ולגבי הלידה לא הכניסו אותי ..הייתי בחוץ אבל אני מרגישה שהייתי שם כי חלמתי על התינוק הזה כבר כמה חודשים וכשהחזקתי אותי הרגשתי שאני מכירה את הייצור הזה וזה פשוט הייתה תחושה מדהימה ומרגשת .. הוא גם הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח ...זה הרגיש ממש מרתק לידה זה דבר ממש לא קל ולא הייתה לה לידה קלה אבל זה חווייה ללא ספק אחת המשמעותיות בחיים היה שבוע מעניין למדי .. אני שמחה על כל השמחה ואני חושבת שזה נפלא שיש לך קשר כזה עם אחותך ... וזה משמח אותי שנהנית יש בנות שלא מצליחות להינות באירועים שכאלה כי הן חושבות שהן מגעילות שמנות ומכוערות ושכל העיניים מסתכלות עליהן ולא במקרה על הכלה וגם לא... וזה חשוב להינות במצבים כאלה וזה גם נפלא.. ואני מניחה שהכל לטובה .. אז אני באמת רוצה לאחל הרבה מזל טוב.. הרבה שמחה ומעל הכל בריאות ב"ה כי בלי זה אנחנו אבודים.. ובקשר אלייך לגבי ההפרעה ולגבי הרעב בלילה אני שמחה שזה עזר לך .. אני הרבה פעמים מתרגלת הזנה קבועה .. מעט מאוד שינויים כדי שיהיה לי סדר וזה מאוד עוזר לשלוט בהתקפות זלילה כאלה ואחרות .. וכן מאפשר להיות במצב של איזון וזה מה שחשוב רק אחת לכמה זמן אם יש צורך בשינוי בגלל עניינים רפואיים אז אני משנה אבל ככה סתם אני פשוט זורמת עם מה שאני מכירה וזה מאוד עוזר לשלוט על סדר נכון יש כאלה שיגידו שזה טעות... אותי זה פשוט משאיר בחיים... כדאי לך לנסות לי זה עוזר.. וזה לא חשוב מה... העיקר שיהיה לך סדר מסויים שתכירי ושיהיה לך טוב איתו ... ולגבי הטיפול היה לך שבוע משמח .. פשוט תזרמי ואני מניחה ששבוע הבא ב"ה זה הזמן לפנות לעזרה אצל צביה ואני ישמח לשמוע על זה עוד פרטים .. המון אהבה יקירה המון בהצלחה .. רוב ברכה שבת שלום ומבורך... :-)

הילה שבוע טוב! תודה רבה על התגובה וההשתתפות... לא כל כך הבנתי את העניין של הזנה קבועה. אני גם זוכרת שאמרת לי פעם לא לתכנן מראש? כנראה שלא כל כך הבתי למה התכוונת בהזנה קבועה.. באמת כל הפרה בסדר גורמת אצלי לבלבול גדול, והרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה את השגרה בבשיל לאכול את הסנדביץ' שאני רגיל ה אליו בזמן שאני רגילה אליו וכו'. אני תמיד ייחסתי את זה למשהו מן ההפרעה, במיוחד כי בזממן האנורקסיה, לא הייתי מסוגלת לזוז מהבית כדי שלא יהרס לי הסדר הקבוע של הארוחות, עם הדברים שאני רגילה אליהם. מובן שאז ראיתי את זה בתור דבר בריא... אולי עכשיו הרצון לסדר דווקא לא נובע מחלי אל א מבריאות? כל יום אני לומדת משהו חדש... באופן עקרוני, נראה לך הגיוני לחכות עם טיפול עד לחופשת סמסטר? עוד בערך חודשיים וחצי? אניי אהיה יותר פנויה בזמן... שיהיה לך שבוע מעולה, וחודש טוב, כמו שאמרת מלא בשמחה ובנס פורים.... וואו אני כותבת פה הרבה זמן, כי גם לפני חנוכה כבר הייתי פה. והגעתי לפה די 'בטעות'... בהזדמנות... המון אהבה , שיר.

אני אבודה במערבולת הזו שנים ונמאס לי לא למצוא את עצמי.

חזרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מה שלומך??? דניאלה

מה שלומךךךךךך??? מה איתך??? אני מקווה שקצת יותר טוב!!! אולי תפרטי לנו קצת יותר!!! אנחנו פה בשבילך תמידדדדד!!!! תרגישי טוב.. אוהבתת עד אינסוףף לינוי!

מה קורה? זו ילדה בצרה.. שיניתי אני כבר 18 ושבוע אז כבר לא ילדה.. מה איתך? אני בבלוג שלך הרבה אבל לא מצליחנ להגיב לא יודעת איך.. מה ז"א איזה הפרעה יש לך? את לא יודעת? טוב אני יתן להילה לענות לך על זה.. כי אנילא בטוחה.. מה חוץ מזה? תכנסי יותר טוב? אני רוצה לדעת מה איתך..

לא חשבתי שמישהו יזכור אותי..אני לא חשובה כ"כ. אז תודה לכן..זה העלה בי חיוך שאיכפת לכן. אני לא יודעת איזו הפרעה יש לי..ואם בכלל...לא יודעת כלום.

איזו הפרעה?....את לא יודעת?.... אני חושבת שאת יודעת.. אני חושבת שהכל מתערבב פתאום זה אנורקסיה פתאום זה בולימיה ....פתאום נכנסות אובססיות אחרות והכל הכל ...הפרעת אכילה אחת מסוייטת ועשירה בביצועיה ובגווניה האינסופיים לקבל ביטוי במישור הגשמי כביטוי למשהו הרבה יותר עמוק ומורכב מזה שנגלה לעין מה זה חשוב.. אני חושבת שבבלוג שלך רואים יפה מאוד איזו הפרעת אכילה יש לך ומבלי לשפוט.. הייתי מוסיפה לזה גם דיכאון עשיר ומפואר שבכלל מרחיק אותך מכל ניצוץ של שמחה ... הכל שייך לאותו חרא שצריך לטפל בו ומהר כי זה גודל..זה לא הופך להיות יורת מזערי עם הזמן לכן חשוב לטפל ולטפל נכון אני חושבת שהשאלה שלך נובעת מבלבול מאוד גדול כי כל הזמן מתעוררות הפרעות חדשות אבל כולן שייכות לאותה הפרעה שמתחת לפני השטח זה בכלל הפרעה אחרת לגמרי שקשורה בכל ההווייה הרגשית שלך הקיומית שלך וההתפתחות שלך ובזה את חייבת לטפל... המון אהבה שבת שלום יקירה .. :-)

מסתכלת על עצמי במראה. אני אוהבת את העיניים, את האף, את השפתיים. יש לי פנים יפות. מורידה את המבט.... ידיים שמנות,בטן מעצבנת. ירכיים של אישה....כזאת שרואים בשוק, הולכת עם שקיות וסלים. גוף גדול, הרבה בשר. אני צובטת את עצמי כדי לבדוק את כמויות השומן....בודקת אם הטבעת יורדת בקלות מן האצבע. ממששת את העצמות הבולטות...לא מספיק. עכשיו פרופיל, ושוב מקדימה. כמה שומן על בן אדם אחד.... מסכנים הרעבים בסומליה....גמרתי להם את האוכל. עוטה על עצמי בגדים ויוצאת החוצה. רואה חברה שלא ראיתי הרבה זמן. היא אומרת "את ממש רבע עוף, עוד רגע לא נראה אותך". הדחף הראשון הוא להסתכל אחורה, היא הרי לא מדברת עליי. אבל היא כן... לא מבינה. איך אני רואה משהו כל כך שונה ממה שהשאר רואים. כשאני מסתכלת על ציפור, אני רואה ציפור, וכך גם כולם. אך כשאני מסתכלת על עצמי, אני רואה שומן....איך הם לא רואים? אני מבינה שמחלה גורמת לי לראות את עצמי בצורה מעוותת....אבל ההיגיון מסרב לקבל. כי כשאני מסתכלת במראה אני רואה בן אדם שמן....אני ר ו א ה . קשה להבין מצב בו אחד החושים מתעתע בך....

אצבעונית יקרה העיניים משקרות.. קראתי על זה.. אחפש שוב את הספר ואמציץ לך לקרוא דניאלה

אצבעונית מתוקהה שליי!!!! אלוהיםםם.....אני מקווה שאת יודעת כמה את מוכשרת!!! הייתי רוצה להגיד לך דברים שיעודדו אותך אבל אני יודעת שאין מילות קסםם...ושום דבר לא יכול לעודד במצבים כאלה!!! מה שאני כן יכולה להגיד זה שאני מבינה אותך וכולכך!!!! שאת נמצאת בתוך 'מעגל הקסמים' הזה את לא רואה כלוםםם!!! לא משנה מה אנישם יגידו את בשלך תחשבי רק כמה את ככה וככה!!! והנה את בעצמך אומרת שיש לך פנים יפות לפחות ממשהו אחד לפחות את כבר מרוצה... אולי תנסי באמת להסתכל לך בעיניים ולשאול מה את באמת רוצה...לנסות שנייה אבל רק שנייה להקשיב לעצמךך את תגלי הרבה דברים שלא ידעת עליהםם!!!! תרגשי טוב מאמי!!!! יהיה עוד בסדרר... אוהבתת המוןןןן המוןןןןןןןןןןןן לילה טוב לינוי!!!

אבל לא אמרתי את זה עד עכשיו וכדי שתדעי אני חושבת יש לי אומנם 7 אחים אבל אני כל היום לבד בבית עם ההורים חוץ משבתות לפעמים.. וחגים אחותי שקטנה ממני בשנה בפנימיה שהעיפו אותי ממנה אחותי ואח שלי בנתניה גרים אחות ואח בחול אח בישיבה יש לי בית ענק... ואני לבד בו תמיד כולם אומרים לי איזה כיף לך אתיכולה להביא בנים חופשי.. כי ההורים בקומה למעלה.. איזה בנים ואיזה נעליים אני לא אוהבת להיות לבד שונאת אבל אני כל היום לבד אבל באים אלי חברות הרבה... ממש הרבה.. בשאר אני לבד וזה חרא זהו.. זה היה חשוב? כאילו זה משפיע במשהו על משהו.. רק שתדעי שאין אחד מהמשפחה שלי שלא היה בפנימיה פעם קשה מאוד לחיות עם אבא שלי באותו בית אני עושה את זה ... ואיתי הוא עוד מסתדר הכי פחות.. אבל אני משתדלת להתרחק ממנו כמה שיותר... אמא שלי מתווכת ביננו כל הזמן נראה לי שההתרחקות הזו היא מה שגורמת לו תסכולים עלי היום הלכתי לשעה וחזרתי.. המורה אמרה שהיא תדחה תפגישה עם ההורים.. מזל פשוט חשבתי כל השעור על כמה אני שמנה ואיך בטח השמנתי מאתמול פעם היתי מרגישה רע רק ביום שאני אוכלת.. בזמן האחרון זה נגרר גם ליום שאחרי הפסדתי מבחן ועכשיו זה באסה כי אם אני יעשה אותו זה יהיה לבד ולא יהיה לי ממי להעתיק וזה מו"טב אני לא יודעת כלום אוף לא רציתי לכתוב לך עוד היום כי גם ככה יש לך הרבה מה להגיב לי אבל רציתי שתדעי שלמרות שיש לי הרבה אחים הם לא בבית ונסחפתי קצת אוהבת אותך ומקווה שתחזרי מהר מזל טוב את תהיי בובה של דודה.. מתה עלייך אהובתי הנצחית

מולאן מתוקה מה שלומך היום???? משפחה מרובת ילדים אולי זה טיפה קשה... אבל הינה גם אני לבד רוב היום רק שאמא שלי קרציה עכשיו יותר ויותר .. אני יודעת כמה חרא זה להיות לבד... מולאן מתוקה הקטע עם החברות גם אני הרגשתי שעליי התרחק מכולן ומכולם שלא אכאיב להם\להן מישהו אמר לי "תצחיק לחיים הם יחזירו לך חיוך" תחשבי על זה וככה יש לך אח בחו"ל יאלה תחשבי על ביקור אליו וככה אם תרצי לברוח יהיה לך קל יותר להסתדר... שמרי על עצמך אל תשנאי את עצמך על אתמול כי אתמול זה אתמול והיום זה היום .. היום אולי תאכלי נכון (אולי) (אולי תגיעי ל500 קלוריות שדיברנו) אני אוהבת אותך שמרי על עצמך... ותדעי כמו האימרתו של הוגו ויקטור"מפחיד לא לחיות" אני לא רוצה שעוד אחת תפגע במחלה הזאת אוהבת עד אין סוף דניאלה

ילדונת יפה שלייי..... מה איתך?!... אני יכנס יותר מאוחר לאיסי וספרי לי מה איתך!!! הבנתי שלא ממש טוב!!! אל תעשי שטויות... אולי במקום שחברות יבואו אלייך חוץ מזה תצאי גם את קצתת...לפעמיים זה עושה ממש טוב לצאת מהבית.. את משנה אווירה ולחא ניראה לי שזה יכול להזיק וגם אני מסכימה עם דניאלה החברות שלךך אוהבות אותך והמווןן...את צריכה ליהות שמחה שיש לך חברות כאלה....יש חברות שעם היו יודעות הם היו בורחות הם לא היו יודעות איך זה להתמודד עם חברה חולהה יש כאלה שזה קצת מרתיע אותם! אבל החברות שלך איתך לא עזבו לשנייה... אני יודעת שזה הכי מציק בעולם שמתערבים...מי כמוני יודעת! אבל כול דבר קורה לטובה!!!אל תשכחי אפילו עם לא ניראה... בקשר לאחים שלךך וואווווו....אני לא יודעת מה להגיד 7 אחים לי יש בסך הכול אח אחד קטן(שיהיה בריא)...וזה ממש מוזר לי למשוע 7 אחים.. וההרגשה של לבד זה ההרגשה הכי קשה שיש...תאמיני לי שאני מבינה אותך! וגם שיש נתק עם אחד ההורים אז בכלל... אבל אני מאמינה שעם את תצאי מהבעיה שלך הכול הקשר שלך עם ההורים ישתנה אני כמעט בטוחה בזה!!!... תדאגי עככשיו להחלמה שלך ותעשי הכול בשביל זה כי את חשובה חשובה מאוד!! ואת צריכה עזרה..את חייבת!!!!! לבד זה אפשרי אבל קשהה!!!! מאחלת לך רק טוב והמוןןןןןןןןןןןןן בריאות יפה שלייי!!!1 אוהבתת כולכך עד אינסוףףףף לינוי!

כן... מרובת ילדים.. חרא יותר מדי אם את שואלת אותי.. 500? אחרי אתמול... לא נראה לי.. 80.. אבל היום לא נגמרה אולי עוד איזה 20 או 50 לא יודעת.. מה איתך נשמתי? קמתי ב-9 אני יענה לך לאימייל היום טוב? חולה עלייך..

וזו לא תמיד חממה שנעים לגדול בה.. לכן חשוב להיעזר במי שאפשר.. לכן חשוב לצאת מהבועה הזאת בגדר האפשר כדי שלא נבלע שם ובכלל נאבד את עצמנו לגמרי ...כי זה מה שקורה לך אם איני טועה וכשאנחנו נמצאים במסגרת מתאימה אנחנו בדכ מקבלים הדרכה נבונה שמאפשרת לנו לגדול מעל כל זה ולמצוא את הדרך שלנו בחיים ..לא תמיד.. אבל זה בהחלט אפשרי.. הכי חשוב להביע כוונה למציאת פתרון כי אז מגיעים אלינו כל מיני פתרונות חדשים ומאירי פנים שמסדרים לנו את החיים ממש טוב... אם אנחנו מקשיבים להארות ולמסרים ... לא תמיד אנחנו מקשיבים .. יש יותר מידי רעש... יותר מידי פוקוס על חצי כוס ריקה שווה לבדוק.. שווה להיעזר .. שווה לשקוט .. שווה להקשיב באמת מדהים איזה ניסים נפלאים קורים כשאנחנו מעיזים לפתוח את הפה ולדבר את הכאבים הכי גדולים שלנו ומעל הכל לגדול בעקבות אלה... רק ברגע שאנו מניחים להם בצד ומעיזים לשמוע מה יש מעבר .. יקירה ...זה ללא ספק מסביר את הקושי שלך.. אבל יש לך החלטה לקבל .. אני לא אמרתי שהיא פשוטה אבל חשוב שהיא תעשה ... אני לא אמרתי שאין לך פחדים ושזה מרגיש כבלתי אפשרי אבל יש משהו שהוא מעבר .. ברגע שמחליטים הכל נפתח... תנסי.... המון אהבה שבת שלום :-)

הילונת ומולאן יקירות! יש המון סוגים של משפחות אין משפחה "מושלמת" אבל מי איתנו שאנחנו בשפל מי איתנו שחרא לנו מי היחידים שלא מפנים את גבם אליינו?? רק המפשחה שבת שלום לכולם דניאלה

קראתי את כל ההודעות אני מבטיחה להגיב מחר... ... פשוט חברה יקרה שלי ילדה והייתי איתה לתמוך בה ואני גם יהיה היום ואני דודה .. והוא כזה מתוק... אלוהים איזה ייצור... :-) אז רק רציתי לומר שקראתי ואני יגיב... ביי ביי נסיכות המון אהבה ושיהיה יום נפלא... :-)

יו את דודה טריה עכשיו???????????? דניאלוש

איך את?! איך את מרגישה??? מזללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב חחחח נסחפתיי את תיהי דודה ווואייייי איזה יופייייייי.. אין אבל אין על תינוקות זה היצורים הכי יפים שיש חוץ מזה שהם מלאכים קטנים!!! כיףף לו שתיהיה לו דודה כמוךך!!! בטח את מתרגשת!! המוןן מזל טוב!!!! אוהבת אותך הילונת אוהבת כולכךך!!!! אני מרגישה טוב היום... יש לי הרגשה שיהיה טוב עוד... ובקרוב בע"ה.. אני מקווה שאני לא טועה!! אוהבת אותך עד אינסוף מקסימה שליי!!! מזל טוב... תרגשיי טוב.. לינוי!

אני חייבת לזוז לא הייתי פה כי נולד לחברה מאוד יקרה שלי בן אז אני דודה עכשיו :-) והייתי בבית חולים איתה לתמיכה כי לידה זה דבר מפחחחחחחחחחחחחחחחחחיד אז מן הסתם הייתי פה פחות קראתי את כל ההודעות שלך ואני יוכל להגיב רק מחר כי אני חייבת ללכת ואני רוצה להגיב ברצינות את שאלת אותי לגבי "אקוטי" שזה אומר מיידי משהו שלא סובל דיחוי זה הכל .. זה בטח קשור בטיפול שהתכוונתי אליו בכל אופן הבנתי שאת לא במצב טוב.. אז תחזיקי מעמד.. ותעשי לעצמך טוב בכל דרך שאת חושבת לנכון אני מניחה שאם תשימי את הפוקוס על הטוב את תמצאי את הדרך... המון אהבה יקירה ויום נפלא ... ביי ביי קסם... שלך הילה

הילונתתתתתתתתתתתתתתת גם אני אוהבת אותך מה איתך??? דניאלהההההההההה חולה עלייך

היום אכלתי ולא היתי רעבה בכללללל אכלתי כי הסתכלתי במראה עם מכנס קצר ופשוט נגעלתי זה היה דווקא! טהור.. חברה שלי היתה בדרך אלי... אם היא רק היתה מקדימה קצת לא הקאתי.. רציתי לשתות כדי להקיא\לשכוח... גם את זה לא עשיתי.. ולא כי אני חזקה ומתמודדת אלא פשוט כי לא ראיתי טעם כמעט התמוטטתי מול אנה חברה שלי. לא יכולתי לסבול את הכאב היא נבהלה קצת מהמילים שאמרתי.. אמרתי שכואב לי מסיבות אחרות אם זה לא מספיק דברתי עם אחת באיסיקיו ועבדתי עליה שאני לסבית ובסוף שאמרתי לה את האמת היא לא האמינה ונראה לי שהיא חושבת שאני מאוהבת בחברה שלה.. איזה דפוקה אני בשביל קצת צחוקים אני יעשה הכל לא חשבתי על התוצאות האלה.. אז אנה הלכה ונשארתי לבד לא להרבה זמן.. טל באה.. וראתה התכתבות עם לינוי.. המחשב הזה פשוט הרס לי ת'חיים ממנו התגלה הכל.. ברגע של חוסר מחשבה\שפיות ספרתי לה הכל.. בלי רגש ביבש כזה... גם על ההקאות גם עלייך הילה.. אבל אמרתי לה שאני מתכתבת איתך דרך האימייל או האנטרנט כדי שלא תחפש אותי בפורום.. כי היא מכירה כבר את הפורום הזה.. מירית זו שפרצה לי לאימייל השיגה אותו.. היא הגיבה גם ביבש וטענה שהיא תמיד ידעה הכל בעצם.. קצת עצבנה אותי כי דברה בהתנשאות וצעקות.. ואגב עוד לפני שהכל התגלה היא הכירה אותך.. אני ספרתי לה את הספור שלך ודברתי עלייך אמרתי שסתם יצא לי לקרוא עלייך באיזה אתר היא אמרה שאם אני יסכים היא תוכל לעזור לי והבטיחה שלא תספר כלום מצד אחד אני כל כך מצטערת שעשיתי את זה... מצד אחד אני מרגישה שזה חפיף כזה.. היא באמת כבר ידעה הכל.. ואולי זה שהודיתי זה אפילו יעזור והיא לא תצטרך לפעול מאחורי הגב שלי.. לא יודעת מה יהיה החיים כל כך מפתיעים אותי בזמן האחרון כל יום אבל כל יום קורה משהו חדש.. עם השאר החלטתי לנתק קשר.. אין לי כח הם משגעות אותי מה לעשות? מה לעשות? אני מרגישה כל כך שמנה יצאתי עכשיו לזרוק תפרוסות וארוחת צהריים מלפני כמה זמן ולעשן וישבו כמה חברה בחוץ ישבתי איתם וכשסימתי לעשן הלכתי למרות שרציתי להשאר... פשוט הרגשתי כל כך שמנה לא יכולה להיות עם אנשים טל לא הבינה אותי.. למרות שגם לה היה עבר קטן עם ה.א מה שהפריע לה יותר מכל הוא שעד עכשיו לא ספרתי ואיך יכול להיות כי אנחנו חברות טובות.. לא יודעת לא מצליחה להסביר פשוט ממש לרגע לא חשבתי לספר למשהו זה לא נראה סוד או משהו למרות שהסתרתי ניסיתי להסביר לה שזה לא מסוג הדברים שמספרים.. גם לחברים טובים.. היא לא הבינה.. מעניין מה יהיה עכשיו.. איתה עם היועצת עם המורה.. הכל מוזר כל כך ויותר מהכל אני מרגישה כל כך שמנה אני יודעת שמחר אני יקום איזה 2 קילו יותר אני כל כך מפגרתתתתתתתתתת אוףףףףףףףףףף נמאס לי מתי אני יהיה נורמאלית מתי אני ילמד לא לאכול פעם זה היה קל יותר היה ברור לי שלא וזהו היום זה כל יום משגע אותי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף פשוט דכאון.. ניסיתי לבכות היום זה לא הלך הפנים שלי התעותו בצורה של בכי והשמעתי קול אבל שום דמעות לא יצאו.. אפילו לא זה מדכא מדכא מדכא כל כך שחור הכל שחור עכשיו נמאס לי כברררררררררררר לא יודעת מה לעשות!

מולאן נשמתי אוקיי אז אתמול היה יום חרא היום יהיה יותר טוב יש אצלנו את הכח לשנות הכל! מאמי יש לך חברות חברות טובות בעוזרות לך תגידי תודה על זה שיש לך חברות כאלה באמת אצלי זה היה אחרת אני התרחקתי מכולם גם מהמשפחה את בטח חולקת על דעתי בנושא שיש לך חברות טובות אבל מתוקה מה מעדיף את החברה שיעזרו לה או שאח"כ נבקר אותה בבית העלמין?? ככה זה עם המפשחה שלי סבתא שלי מתה מהמחלה המפגרת הסתומה הזאת גם המון קרובי משפחה שלי והיום יש לדעתי הזכרה או משהו אני לא יודעת אם אלך כי נמאס לי מהכל ממש מהכל המפשחה שלי נהרסה בגלל המחלה אין יותר מה שהיה אני מרגישה את השינוי לפחות אצלך יש חברות שרוצות לעזור.. את יודעת מה החברות הזונות שלי עשו??? הם מרו לי ככה בפרום של כל החברות "תגידי את מקיאה.. יש לך הפרעות אכילה .. את אנורקסית??" ככה החברות הזונות שלי עשו לי בפורום של כל החברות והיו לי המון חברות אבל אני התרחקתי מכולם!!! כי אני לא צרכה אותם לא ביקשתי שיעזרו ל לא ביקשתי שיראו אכפתיות אם היו נשארות איך שהן אולי היום הייתי ממשיכה לדבר איתן אבל לא לי זה נמאס נמאס.. אז תשמחי בחלקך שיש לך חברות שעדין איתך.. אני ברחתי מכולם! ידידים חברות טובות כולם אפילו מי שאהב אותי ורצה לעזור לי ברחתי ממנו והיום ראיתי מי שאהבתי ברח ממני זה גלגל.. אני ברחתי ממי שאוהב אותי מי שאני אוהבת ברח ממני.. אוהבת דניאלה שמרי על עצמך...

בקשר לחברות... היתי מעדיפה שלא יתערבו... רבתי בכוונה עם 3 מהם אז טל התחנפה ועם השניות לא רוצה להשלים תביני נשמה זה לא יכול לעזור לי שהם יודעות.. הנה טל יודעת עכשיו סופי.. מה היא יכולה לעשות? היא בעצמה הרגישה מוזר כאילו טוב מה עכשיו.. בקשר לאזכרה תלכי כפרה את אחר כך תרגישי רע אם לא.. תלכי ותגידי לעצמך שאת לא תעשי תטעות שהיא עשתה.. אתמול קראתי הודעות ישנות ישנות מהפורום והיו שם גם שלך... זה היה מה זה מרגש מה שרשמת.. עם תפילת השלווה וכ'ו.. מה עם החבר הזה שלך? למה את איתו אחרי שהוא בגד בך? זה עדיין הוא... אגב בהודעה שראיתי אתמול של מזמן היה רשום גם עליו.. טוב זהו אני אוטוטו צריכה ללכת לבצפר שמנה מרגישה מאודדדדדדדד שמנה וברור שהשמנתי בגלל אתמול עכשיו אני ילך לסבול קצת ויחזור.... ואני מקווה שהיום אני לא יתן לעצמי ליפול חולה עלייך אהובתיייייייייייייייייייייייייייייי מתה עלייךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך נדבר כפרה טוב??

מוולאן מתוקה שליייייייייייייי כולכך עצוב לי לקרוא את כול זה!!!1 זה כואבב כואב לי שככה את מרגישה אין לי כולכך איך לעודד אותך כי אני מרגישה כמוךך!!1 אני כולכך גאה בך שסיפרת יופיי כול הכבוד לך הוצאת את זה למישהווו...סופסוףף אמרת לה!!את האמת... לא שתית לא הקאת את צריכה ליהות גאה בעצמך!!!!את חושבת שאת לא חזקה אבל את כןןן את פשוט לא יודעת את זה!!! הצלחת להשתלט על עצמך ולא משנה מה הסיבה!!!...וכמו שלא ראית בזה טעם ככה תמיד את צריכה להבין שבאמת אין בזה שום טעם!! ואת יודעת מה אני חושבת שאת רוצה שידעוו שדיי נמאס לך בא לך לצעוק העולם שיש לך בעיה 5 שניםםםם כמה אפשר להסתייר....אפשר גם 20 שנה אבל דיי לך נימאסס...ובגלל זה לא עשית כלום שלא יראו במחשב בקשר למה זסיפרת לי גם אז!!! אבל זה לא מה שחשוב...את החשובה פההההה...ואת נורמאליתת ומאוד!!! יהיה טוב נשמה שליי.... אוהבת אותך המוןןןןןןן תרגשיי טוב.. לינוי

כתבתי לך הרבה נראה לי שהכל מאוד רלוונטי ועונה על מה שאת מתארת גם פה.. אני חושבת שמה שהכי נכון לעשות הוא פשוט להניח .. וזה שיעור לא קטן . לא לדעת מה יהיה פשוט לזרום עם כל מה שעולה.. זה בדכ לא סתם וזה בדכ לטובתך במיוחד כשאת בתוכך מביעה כוונה גדולה לצאת מזה ... פשוט תזרמי ... ויכול מאוד להיות שבעקבות אלה תגיעי למקום שבו את תמצאי את הדרך שלך לצאת מכל הסוגייה הנוראית הזאת שבה את נמצאת היום... במקרה שלך .. "הלעשות" פירושו ללכת ליועצת ולהיעזר.. ולזרום ולא לדעת מה יהיה מתוך אמון שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר המון אהבה יקירה ושבת שלום :-)

ממי.. ראיתי את הודעתך אך לא מיהרתי להגיב מרוב בושה שאולי במחשבה שניה ולנוכח עובדות אני לא הכי חכמה כמו שהצגתי עצמי, אתמול והיום אכלתי את כל הבית חיסלתי 2 חבילות וופלים וקופסא של ממרח שוקולד (וזה רק חלק מכל הרשימה..) ואח"כ מרוב טיפשוטי נכנסתי לשירותים ,דפחתי 3 אצבעות וה-ק-א-ת-י!! היתה לי כזאת בחילה!! אמאלה איזה בחילה!! ואני הייתי בטוחה שאני מספיק חכמה ואינטלגנטית כדיי לדעת עד כמה שזה לא כדאי...לא הקאתי כבר חודשים.. ובכל חיי היו לי משהו כמו 14 הקאות שבאו רק אחרי שאכלתי את כל הבית,כל הזמן הזה של הבולמוס שאכלתי חשבתי לעצמי בראש "אין סיכוי שאני מקיאה אח"כ לא אכפת לי כבר להשמין , העיקר לא להקיא.." כי בכל החודשיים האחרונים שהיו בולמוסים סבלתי מבחילות עד שזה עבר ולא רצתי להקיא.. אבל איכשהו מצאתי את עצמי לא יכולה ללכת מרוב כובד.. אז פשוט הקאתי בכל כוחי!! לינוי מתוקה שלי אני מכירה את שיטת המים, העניין של המים לא הכי עוזר לי .. זה עזר לי פעם, אני מכירה כבר הרבה שיטות כדאי לברוח מי זה ואני חושבת שהשיטה הכי טובה לצאת מכל הבלאגן היא .:רצון עז להימנע מהבולמוסים.. אני כותבת עכשיו וכולי בכי על חוסר האונים שאין לי מושג מאיפה נחת עלי, כי יש בי רצון כ"כ גדול להפסיק עם זה אבל פתאום זה תוקף אותי, אני כ"כ כועסת שעניין כזה שולי (כולה אוכל!!) משתלט עלי!! עלי!! שתמיד הייתי עקשנית וחזקה בהכל!! למה אני צריכה כל הזמן להעסיק את הפה שלי?? תמיד אני במצב אכילה, יש לי אלף סוכריות ומסטיקים בתיקים ובמגירות.. וכל שניה עוד סוכריה ועוד מסטיק, רק שהפה יהיה בתנועה!! למה?? למה דווקא לי???? אני לא מכירה את הילה אבל אני זקוקה לעזרתה!! אני רק לא מבינה משהו בפורום הזה.. לינוי, ודניאלה אתן בנות שיצאתן מהבולמיה?? אם כן ספרו לי איך??(למרות שאני לא מגדירה את עצמי כבולמית ממש כי ההתקפי אכילה קורים אחת לשבוע-שבועיים.. (פחות או יותר..) מחכה לתגובתכן... אוהבתאך עדין כ"כ כואבת.. בת 21 .. סובלת..

בת 21 מתוקה! אני דניאלה בת 18 ויש לי הפרעות אכילה לא בברור יצאתי מזה אבל אני חושבת שאני בדרך הנכונה אני אסביר לך ככה אני יודעת איזו הרגשה זו אחרי שאוכלים המון... אתמול עבר לי יום חרא רבתי עם כל העולם ואישתו ואני לא צוחקת הלך לי ממש לא טוב אבל אני לא באה לספר על עצמי אלא אני באה להגיד לך אוקיי אתמול היה יום חרא מחר יהיה יותר טוב.. אבל מחר יהיה יותר טוב אם את תחליטי זה לא יבוא סתם ככה לבד את צרכה להחליט אני ממחר מתחילה להשתנות ויותר מזה למה ממחר מהיום.. מעכשיו... אני באה לציין את מה שרשמת להפסיק את הבולמוסים אני כבר לא מקיאה כי זה הורס את השיניים ויותר מזה זה גוזל את המינרלים שבגוף.. אני אגיד לך את המצב אצלי בכל התקופה של הבולמוסים והרעבות אין סופיות שהיו לי אני זוכרת את עצמי לפחות משו מתוק אחד הייתי לוקחת נגיד ביום הייתי בוחרת לי סוכריה או שוקולד או משו אחר... תמיד היה לי משהו מתוק.. בת 21 אני יודעת החיים לא תמיד הוגנים.. החיים אינם קלים אבל אנחנו בני האדם בוחרים מה אנחנו נהיה אם בחרנו לעשות את זה, האלה ההשלכות למצב.. אני חושבת שיש לי שינוי מאז שבאתי לפה.. באמת.. אני ארצה שכל אחת מפה שבפורום וגם את תצאו מזה לפני שיהיה מאוחר אני הפסדתי אחות סבתא והמון קרובי משפחה בגלל המחלה דניאלה כתבי זה עוזר... באהבה דניאלה

מה שלומך מאמי?? איך את היום?!?! תמשיכי לכתוב לנוו ולעדכן כי את חשובה...וחוץ מזה שזה ממש עוזר!!! האמת אין לי כולכך הרבה מה להוסיף כי הילונת כתבה לך מגילה ומי כמוהה מבינה בזה.. וגם דניאלה אני מסכינה עם הכול!!! ורק שתדעי שאת ממש לא טיפשה....את פשוט זקוקה לעזרה!!!! זה הכול ע-ז-ר-ה!!!! עכשיו תגידי לי את...להקיא פעם ב..זה לא ניקרא ליהות חולה??? אז אני יגיד לך שכן אפילו עם זה רק פעם ב... מפעם ב...זה יכול ליהות כול שבוע מכול שבוע כול יום מכול יום כמה פעמיים ביום ומה אז בכלל לא תיהיה לך שליטה.. אז נשמתיי בבקשה...תעשי משהוו אני רואה שאת כולכך רוצה לצאת מזה ואני יגיד לך גם משהוו את תיצאי!!! אבל לבד זה קשה...לבד זה אפשרי אומנם אבל מאוד קשה!!! אני לא בולמית מאמי.... יש לי הפרעת אכילה או שאני צמה כמה זמן שרק אני יכולה שבועע ו.. או שיום אחד אני גם כמוך יאכל את כול הבית אף פעם בחיים שלי לא הקאתי אני לא יודעת למה...האמת ניסיתי לא הצלחתי ומאז אני גם לא מתכוונת לנסות!!! כי אני לא יודעת מה יהיה אז... אבל בקשר אלייך...תצאי אל תיהי הרבה בבית כול פעם שאת מרגישה שהינה זה בא...תצאי לכי תעשי הליכה אפילו לא סתם להסתובב תאמיני לי שאז יצא לך קצת החשק לאכול!!!..זה קשה קשה מאוד שהאוכל 'משתלט עלינו' אבל תלוי איך אנחנו רואים את זה!!!מה אנחנו עושים עם זה!?.. הבנתי שאת הולכת לפסיכולוגית או שאת תלכיי לא יודעת בדיוק אני רק יכולה להגיד לך שזה ממש יכול לעזור... אני מקווה שאת בטוב היום!!!! בהצלחה לך מאמי!!! תכתבי זה ממש עוזר!!! יהיה בסדר ב"ה אוהבת המוןןןןןןן המוןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןן לינוי! אני פה בשבילך תמיד!

מולאן יקירה, רק רציתי להגיד לך תודה, אני לא יודעת מי את ולא מכירה אותך אך במילותייך המרגשות התחלתי לבכות מרוב כייף.. כייף שיש משהי שמתעניינת , הרי מה בסה"כ אנחנו מחפשות ?? קצת תשומת לב.. וכמובן המון (בלי סוף לבנות כמנו) המון תמיכה וחיזוק נפשי!! וכמובן לעזור לעצמנו, אני מאוד מאוד רוצה לעזור לעצמי אך קשה לי מאוד.. יכול להיות שבתור התחלה אני אצתרך איזה שהיא תמיכה מישהו (שהלוואי שזו תהיה הילה) שתיצב אותי ואז לאט לאט שאני אדע להתייצב לבד.. ממש כמו תינוק שבהתחלה הוריו מלמדים אותו ללכת מחזיקים לו ידים, ושומרים על שיווי משקלו בצעדיו הראשונים , עד שהוא כבר לא לא זקוק לעזרתם, הוריו מרפים מידיו לאט לאט ובעדינותבין צעד לצעד - ופתאום הוא צועד לבד- בלי עזרתו של אף אחד!! מולאן- אני יודעת ומאמינה שנהיה בסדר אם אנחנו רוצות לעזור לעצמנו זו כבר התחלה טובה. תכתבי לי מתי שרק תרצי.. ויש גם את המייל שלי.. נקווה לטוב כי נמאס לנו כבר לכאוב!! אוהבת- בת 21**

תודה מאמי אני היתי חיבת להגיב שראיתי את זה.. אמרת שאת פעם ראשונה פה אבל איכשהו נראה שאת מכירה כבר את הילה זה נכון? יהיה בסדר אני באמת מאמינה בך.. את באמת בגיל מאיים קצת.. מה יהיה הלאה? איך לבנות את החיים..? איזה מקצוע..? אני יודעת זה בלאגן.. למרות שאני בת 18 תאמיני לי נראה לי שאני היחידה שלא רוצה לגדול והיתה שמחה לחזור עכשין לגיל 12 או 13 מהסיבה היחידה שאני יודעת שככל שגודלים החיים יותר קשים.. אז זהו כיף לראות שאת משתדלת.. אנחנו מאחורייך מאחורי כל הצלחה וגם לא עלינו אם תהיה מעידה.. הכל את יכולה לספר.... אנחנו נקשיב ונבין יותר מכל החברים שלך ביחד.. כי אנחנו מבינות גם את מה שאת לא אומרת.. הינו שם... בגלל זה אנחנו פה.. שיהיה לך בהצלחה מתוקה.. תעדכני תמיד! לילה טוב..

הילה יקרה.. אני כותבת לך עכשיו אחרי כמה ימים שבהם שעות שלמות של בילוי במטבח(בלשון עדינה) לפני שנה עשיתי דיאטה בעזרת שומרי משקל וירדתי כ12 קילו.. הגעתי למשקל הכבוד והפסקתי לשלם לקבוצה כי מי שחבר כבוד ומגיע למשקל התקין נשאר חבר בקבוצה לכל חייו, רק שאני החזקתי בכבוד רק 3 חודשים.. משהתחיל החורף הכל השתנה והחלו לצוץ ובגדול בולמוסים מטורפים שנגמרים בהקאות.. (כי היו גם מספר בולמוסים (בערך 6) לפני שומרי משקל..) אני כבר 6 קילו מעל הכבוד, עליתי המון במשקל, וכרגע אני כותבת לך שכל כולי רעד מבכי... אני לא יודעת מה עובר עלי, אבל אני כבר שנה וחצי משוחחרת ואני ממש לא מוצאת את עצמי!! אני יודעת שזה טבעי ואופייני וזו תקופה מבלבלת אצל כל חייל\ת משוחררת אך אני לא מצליחה לשאת את זה יותר.. בנוסף לפני כ4 חודשים התגלת אצלי מחלת עור שעונה לשם: פסוריאזיס,(כמו פריחה בעור) זו מחלה שמגיעה בעיקר ממתח ונפש אומללה.. הילה אני כותבת לך כי אולי את הכתובת שתוכל לעזור לי, אני פעם ראשונה בפורום הזה, ניסיתי לפני שבועיים ללכת לפסיכולוגית שמתמחה בהפרעות אכילה אך זו "סיננה" אותי אחרי פגישה אחת בטענה שהיא עמוסה בעבודה (בולשיט! היא פסיכולוגית צעירה בלי ניסיון שסתם נרתעה ממני מכל מיני סיבות..) אני במשך השנה וחודשיים הללו, ממש לא מוצאת את עצמי, עוד לא החזקתי בשום מסגרת לימודית\בעבודה אחת קבועה יותר מחודש-גג חודשיים..) לפני 3 ימים התחלתי עוד עבודה חדשה, הילה אני אחרי התקף של שעתיים במטבח כל התקף אני מחסלת הרים של שוקולד.. (בכל בולמוס בין כל שאר האוכל שאני דוחפת יש לפחות יותר מחצי קופסא של ממרח שוקולד, אני אוכלת ריבות ואפילו ושוקולית מהקופסה!! אני עכשיו רוצה ללכת להקיא, אני לא מקיאה הרבה כל חיי הקאתי בקושי 10 פעמים, כי אני מספיק חכמה מכדי להבין כמה שזה מזיק.. אך לצערי אני לא חכמה מכדי להבין או למנוע את הבולמוסים המטוררררפים האלו!!!!! הילה כל מה שאני רוצה עכשיו זה למות!!!!!!! נפשי צועקת, ועקת צווחקת מתענה ומתחננת לעזרה!!! אני רק רוצה כלים חדשים איך להתמודד עם כל האכילה הזאת?? אני רק רוצה למצוא לי תחליפים לבולמוסי האכילה (ניסיתי לקרוא ספר שאני עצבנית, לצחצח שיניים, אך הכל לשווא וכולם עוד לא עזר שבאים שכשאני מרגישה כעס\מתח\בילבול\ פחד\ חרדה\ עצב\ שזה קורא הרבה, אני ילדה כ"כ לא החלטית לגבי כל דבר הכי קטן, גם אם זה התלבטות לגבי צבע חולצה שכדאי לי לקנות גורם לי. הילה הייתי רוצה עכשיו שתהייה לך משקפת שיכולה לראות רק את הנפש שלי את היית רואה באמת כמה היא אומללה, אולי יום אחד ואני מאמינה שאת יכולה ימצא לי פתרון להחלף את הבולמוסים בהתמודדות ובריחה אחרת מהמציאות שלא בזכות אוככככללללש!! תודה על תשומת הלב, אני אשמח אם תשיבי לי בהקדם מצפה וממתינה: הנפש האומללה!! :(

כל כך מבינה אותך.. הרגשתי את הכאב שלך.. גם אצלי הבעיה הכי גדולה היא חוסר ההחלטיות.. כל יום אני מחליטה החלטות גורליות אחרות..(להבריא.. לא לאכול חודש.. להפוך לבולמית סופית.. להפוך לאנורקטית סופית.. הרשימה עוד ארוכה.. וזה משתנה מיום ליום ומשעה לשעה..) את באמת במצב נורא אבל את יכולה להבריא.. אני מאמינה שכן.. זו תקופה רעה עכשיו וזה קורה.. וגם אם זה שנה שנתיים.. את צריכה לזכור שזו תקופה וזה יעבור עם הטיפול הנכון.. הילה מדהימה והיא תעזור לך.. ואפשר לעזור לך! כי את רוצה לעזור לעצמך ורואים את זה בין השורות.. בהצלחה !! אני ישתדל להתעדכן.. ובינתיים סתם תדעי שיש מישהי אי שם שחושבת עלייך ורוצה לראות אותך מאושרת!!

נישמתייייייייי!!!!!! אני עוד שניה בוכה....כזאת אני רגישה מידי...אבל זה לא מה שמשנה.. גם אני הרגשתי את הכאב שלך זה כולכך עצוב....ההרגשה הזאת שאין שליטה על כלום ועוד שזה מגיע לאוכל אז בכלל!!! יש הרגשה של חוסר אונים שאת לא יודעת מה לעשות! אבל גם אני חושבת כמו שמולאן אמרה בין השורות רואים את הרצון שלך לצאת מזה!!! ואני גם יכולה להבטיח לך שאת תצאי מזה!!! אבל בשביל זה תחליטי שאת עושה משהוו עם הרצון הזה שלך לצאת מזה... לקום ללכת לחפש טיפול שיתאים לך ולא בהכרח דיאטנית אולי קודם כול תגשי לפסיכולוגית...אחת טובה וותיקה הבנתי שהיית אצל אחת צעירה ש'העיפה' אותך...ועם זה מה שהיה...זה מה שהיה צריך לקרות וטוב שלא נישארת אצלה...תחפשי מישהי טובה..ואני מאמינה שזה יעזור לך חוץ מזה שעם דיאטנית תעזור לך אז גם זה..כול דבר הוא טוב ויכול לעזור!!! והאמת אני ממש מבינה אותך שאת באטרף של לאכול שום קריאת ספר שום צחצוח שיניים כלום לא יעזור!!!!!!! אבל מה שכן לפני כול פעם שאת מרגישה שהינה זה בא תשתי מים ממש ככה תקחי בקבוק ותשתי זה ממלא..את תרגישי מלאה ואז לא תצליחי לדחוס כולכך הרבה וגם עם את יודעת שהבעיה שלך זה עם השוקולד אל תקני פשוט תתרחקי מזה מה את צריכה את זה בבית!!!! בקשר להאקות...לא משנה כמה את חכמה מתי שהוא זה יכול גם להישתלט עליך וזה מה שמפחיד..אני מקווה שלא תעשי את זה יותר כי לצאת מבולמיה זה ממש קשה!!!! ולדעתי יש לך מזל שאת פההה...שאת הכתובת הילהה מדהימה וגם כול הבנות פה אחת אחת!!! שיהיה לך הכי טוב בעולם מתוקה!! תרגישי טוב והמון הצלחה.. יהיה בסדר... מחר יום חדש.. תמשיכי לכתוב זה ממש עוזר!!! אני מאמינה שהילה תיהיה יותר מאוחר ותגיב לך!!!! אין עליההההה איןןןןןןן!!!!! אוהבת המוןןןןן לינוי... :-)

בת 21 יקירה רציתי להגיד לך ככה כולנו או רובנו האוכל הוא החבר... החבר הכי טוב.. אני עצבנית אני אוכלת בטרוףףףףףףףףףף אני יודעת זה טעות קבלי חיזוק וטיפ- בא לך לאכול שתי מיים... תאכלי במקום את השאריות במקרר(אני אוכלת בדר"כ) תאכלי ירקות או פירות.. קראי ספר לי זה עוזר כתבי מכתב... באהבה גדולה דניאלה

דניאלוששששש נשמתייייי!!!!!! מה קורה איתך!?.... הכול בסדר אני מאוד מקווה..... ספרי..ספרי.. אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן עד אינסוף!!!!! בת 21 מתוקה כתבתי לך מתחת למה שמולאן כתבה כתבתי:מתוקה שלי!!!!!! ולא הגבת לי או אולי קראת..ולא הגבת אבל ניראה לי שפספסת אז תקראי מתוקה!! אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן המשך יום נפלא... :-)

היי בת 21 אני רוני... רציתי להגיד לך שאנחנו באותו סירה והסיפור שלנו די דומה רק שירדתי קצת פחות במשקל ואני קצת פחות בכל הצרה אני עדיין בשוק שיש לי הפרעות אכילה אני ישמח אם תשתפי אותי ותכתבי לי וכך אני בחזרה אני פשוט לא יכולה לדבר עכשיו הרבה... חיזוקים ונשיקות... רוני...

הילה יקרה.. אני כותבת לך עכשיו אחרי כמה ימים שבהם שעות שלמות של בילוי במטבח(בלשון עדינה) לפני שנה עשיתי דיאטה בעזרת שומרי משקל וירדתי כ12 קילו.. הגעתי למשקל הכבוד והפסקתי לשלם לקבוצה כי מי שחבר כבוד ומגיע למשקל התקין נשאר חבר בקבוצה לכל חייו, רק שאני החזקתי בכבוד רק 3 חודשים.. משהתחיל החורף הכל השתנה והחלו לצוץ ובגדול בולמוסים מטורפים שנגמרים בהקאות.. (כי היו גם מספר בולמוסים (בערך 6) לפני שומרי משקל..) אני כבר 6 קילו מעל הכבוד, עליתי המון במשקל, וכרגע אני כותבת לך שכל כולי רעד מבכי... אני לא יודעת מה עובר עלי, אבל אני כבר שנה וחצי משוחחרת ואני ממש לא מוצאת את עצמי!! אני יודעת שזה טבעי ואופייני וזו תקופה מבלבלת אצל כל חייל\ת משוחררת אך אני לא מצליחה לשאת את זה יותר.. בנוסף לפני כ4 חודשים התגלת אצלי מחלת עור שעונה לשם: פסוריאזיס,(כמו פריחה בעור) זו מחלה שמגיעה בעיקר ממתח ונפש אומללה.. הילה אני כותבת לך כי אולי את הכתובת שתוכל לעזור לי, אני פעם ראשונה בפורום הזה, ניסיתי לפני שבועיים ללכת לפסיכולוגית שמתמחה בהפרעות אכילה אך זו "סיננה" אותי אחרי פגישה אחת בטענה שהיא עמוסה בעבודה (בולשיט! היא פסיכולוגית צעירה בלי ניסיון שסתם נרתעה ממני מכל מיני סיבות..) אני במשך השנה וחודשיים הללו, ממש לא מוצאת את עצמי, עוד לא החזקתי בשום מסגרת לימודית\בעבודה אחת קבועה יותר מחודש-גג חודשיים..) לפני 3 ימים התחלתי עוד עבודה חדשה, הילה אני אחרי התקף של שעתיים במטבח כל התקף אני מחסלת הרים של שוקולד.. (בכל בולמוס בין כל שאר האוכל שאני דוחפת יש לפחות יותר מחצי קופסא של ממרח שוקולד, אני אוכלת ריבות ואפילו ושוקולית מהקופסה!! אני עכשיו רוצה ללכת להקיא, אני לא מקיאה הרבה כל חיי הקאתי בקושי 10 פעמים, כי אני מספיק חכמה מכדי להבין כמה שזה מזיק.. אך לצערי אני לא חכמה מכדי להבין או למנוע את הבולמוסים המטוררררפים האלו!!!!! הילה כל מה שאני רוצה עכשיו זה למות!!!!!!! נפשי צועקת, ועקת צווחקת מתענה ומתחננת לעזרה!!! אני רק רוצה כלים חדשים איך להתמודד עם כל האכילה הזאת?? אני רק רוצה למצוא לי תחליפים לבולמוסי האכילה (ניסיתי לקרוא ספר שאני עצבנית, לצחצח שיניים, אך הכל לשווא וכולם עוד לא עזר שבאים שכשאני מרגישה כעס\מתח\בילבול\ פחד\ חרדה\ עצב\ שזה קורא הרבה, אני ילדה כ"כ לא החלטית לגבי כל דבר הכי קטן, גם אם זה התלבטות לגבי צבע חולצה שכדאי לי לקנות גורם לי. הילה הייתי רוצה עכשיו שתהייה לך משקפת שיכולה לראות רק את הנפש שלי את היית רואה באמת כמה היא אומללה, אולי יום אחד ואני מאמינה שאת יכולה ימצא לי פתרון להחלף את הבולמוסים בהתמודדות ובריחה אחרת מהמציאות שלא בזכות אוככככללללש!! תודה על תשומת הלב, אני אשמח אם תשיבי לי בהקדם מצפה וממתינה: הנפש האומללה!! :(

הכל אומר דבר אחד ומן הסתם הכל קשור בהכל... אי יכולת להכיל באמת ... להרגיש באמת ... שק גדוש של טראומות ובריחות מהחיים סף גבוה של רגישות ועוד הרבה מעבר לזה... איפה ההורים בתמונה?.... לא אמרת כלום עליהם... ונראה לי שאת תצטרכי להיעזר במישהו מהם כי זה לא ילך זה כבר איבד כל צורה לדעתי את תוכלי לגבור על שניהם בעזרת טיפול נכון על אף שעסק עם פסוריאזיס מתיש ועם ה"א זה בכלל משהו שגורם לך לרצות למות כל עוד את חיה כי הכל באמת מאבד כל גבול וזה הבעייתיות וזה החלק שבגללו יכולים ללכת עד הסוף ולמות באמת כי זה מסוכן ואת לא צריכה להיות אנורקסית בשביל זה כמו שכולם חושבים ... אני חושבת שהכל נובע מאי היכולת שלך להגדיר מה הבעיה ולטפל בה כראוי.. את באי שקט והכל תורם להכל ואולי זאת הסיבה שגם את מרגישה צורך לבלוס כל כך הרבה מפאת חסרים אדירים שהם ללא ספק רגשיים ובכלל אולי אי שביעות שלך מהחיים אני מצטערת שלא עולים על בעייתיות כזאת במסגרת שומרי משקל במקום לשאוף להוריד אותך במשקל אני חושבת שמן הראוי היה צריך לאתר את זה בזמן ולטפל בזה כי מה שאת מתארת לא התחיל בתקופה שבה התחלת ללכת לשם אלא הרבה לפני זה מאוד קיצוני ויש טיפול ..חשוב שתדעי אני שואלת אותך נכון להיום מה את מוכנה לעשות בשביל זה .. אבל באמת ... איך את מגדירה טיפול נכון... פסוראזיס לא מדבק... אפילו שאת יכולה לטפס על הקירות ולהשתגע מרוב גירודים וזה רק מחמיר עם הזמן אבל אני יודעת שאפשר לנצח את זה.. ולגבי הפסיכולוגית נראה לי שפשוט פגשת מישהי לא מתאימה זה הכל .. זו לא סיבה לוותר.. ויש הרבה אנשים שהם פוחדים אפילו שהם מטפלים זה לא אומר שהם לא בני אדם אחרי הכל אל תפרשי את זה נגדך אפילו שזה משהו שהיית רוצה....כי את אשמה בהכל לטענתך... אני חושבת שאת צריכה לקבל טיפול מקיף במיוחד לדעתי פשוט לגשת למיון או לקופת חולים ולהניח על השולחן את כל הקלפים כי את חייבת לטפל בזה בהקדם כל זמן שתחכי זה רק יחמיר אני לא יודעת אם את בכלל מטפלת בזה אבל רצוי את פונה אלי ואני יכולה לנתח לך מבחינה פסיכולוגית כל מה שעובר עלייך ולהיות מאוד אמפטית אבל את הגעת לשלב שבו את חייבת אפילו אשפוז... אני ישאיר לך מייל אני מקווה שקיבלת את המייל הקודם שלי עם כתובות שאת יכולה לפנות אליהם ולברר... אני לא אוהבת לעשות את זה בפורום אז תבדקי את תיבת המיל שלך .. מעבר לזה השארתי לך טלפון שלי ואני מוכנה להנחות אותך.. ואני מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולהיתמך .. בקשר ללאכול את כל המקרר טיפ להיום כשאת מרגישה שזה בא.. רק היום תצאי .. תעשי סיבוב תפגשי עם מישהו .. תלכי .. אל תישארי בבית בידיעה שרק להיום את מפסיקה עם זה יום אחד זה לא הרבה וזה בהחלט בגדר האפשר לעמוד במשימה לשמור על עצמך.... לאט לאט תצברי כוח.... המון אהבה .. ליום רגוע יותר :-) הילה

קראתי את כל ההודעות שלך וההודעה האחרונה מתייחסת לכולן... המון אהבה ויום טוב... :-)

הילה, איך אני מוצאת את האושר? למה אני עדיין מחכה שמישהו יגיש לי אותו על מגש של כסף.... היום הגעתי לחדר אחרי העבודה. לא רציתי לאכול ולהקיא. הכל היה מוכן אבל לא רציתי. התפללתי שמישהו יתקשר ויוציא אותי מהחדר, שמישהו יעצור את הסערה המתקרבת. לא רציתי להקיא אבל לא רציתי להישאר עם עצמי בחדר.לבד. אכלתי. והקאתי. למה אני כל כך פסיבית? לא לוקחת אחריות על החיים שלי, על המעשים שלי? למה אני לא יכולה להתקשר למישהו ולהוציא את עצמי מהחדר? כל כך קיוויתי שמישהו יקרא לי אבל לא היה לי את הכוחות לקרוא למישהו... למה אני עדיין מחכה שמישהו יציל אותי.... אולי גם האמונה שדיברתי עליה היא סוג של להפיל את האחריות על מישהו אחר. לחכות שאלוהים יעזור לי.....במקום לעזור לו לעזור לי.... זו תקופה לא פשוטה.... כל כך הרבה שאלות....

אצבעונית מתוקה אני מביה אותך תמיד בשאלות.. ישנם תמיד שאלות שצצות... למה אני?? למה אני לא בשליטה?? למה זה קורה לי?? וכ"ו אני מבינה אותך אין לי תשובות לשאלות שלך.. אבל קבלי חיזוק... ואיך את מוצאת את האושר?? צאי החוצה לאויר... תעשי מה שאת אוהבת ולהקיא אני בטוחה שאת לא אוהבת אולי קראי ספרים צאי לבלות לרקוד.. אוהבת אותך עד אין סוף.. ככה תמצאי את האושר דניאלה

אצבעונית יקרה שלי... אני לא יאמר לך שזה משמח אותי לשמוע שעצוב לך..... אבל יש לי משהו להאיר לך.... אני תמיד מזדהה איתך הרבה יותר יש לי תחושה שאני כאילו דומה לך ...אולי באמת...לא יודעת רק מעצם הכתיבה שלך..התכנים..את נוגעת בנקודות משותפות שאני ממש יכולה להרגיש אני רק יכולה לומר לך שהעצב הוא מנת חלקי גם היום אחרי שנה וחצי של החלמה מלאה .. וזוהי סוגייה בהחלט לא פשוטה...ובטח את שואלת.."אבל יצאת מהפרעות אכילה .. אז איך?!"... זה לא קשור.... גם אני מתמודדת עם זה על אף שאין הפרעת אכילה יותר בדרכי.... עצב הוא משהו הרבה יותר קיצוני בעיני והאושר הזה שאת מדברת עליו.... גם אני לעיתים חווה אותו כבלתי אפשרי.. מחכה שמישהו יגיש לי אותו אני יודעת שהיציאה לדרך חדשה נובעת מההכרה בדברים הקטנים שעושים לנו טוב.... אבל זה הרבה מעבר...וזה לא פשוט במיוחד לאנשים עמוקים עם הרבה הפכים וניגודים ועולם פנימי עשיר כפי שאני מזהה אצלך ואצלי שכן לא פחות אצל אחרים לפעמים זה כל כך מייאש... שזה שולט בנו .. ברגעם הקשים שאנחנו פשוט נבלעים....בכלל לא מבינים מה קורה ולצערי אין לי תשובה ברורה..קורים הרבה דברים ולא הכל בשליטה שלך או שלי או של כל אחד אחר לצורך העניין אני רק יודעת שעצב שולט בי וכשהוא שם רק דבר אחד קורה שאני עושה ושאולי זוהי תהיה התשובה לשאלתך... אני פשוט נותנת לו להיות..אפילו שזה מכאיב לי .. אפילו שבאותן שניות אני מפנטזת להרוג את עצמי מתוך אשליה שאולי זה יהיה הסוף לכאב שלי.. ויש בי משהו שיודע שאין זה סוף אלא אשליה מרה ואין דרך לברוח אני חייבת להישאר להתמודד אני לא מחפשת לבלוע.. היום או להקיא אני מחפשת להקיא באופן שבו אני לא ימות יותר.. באופן שבו אני יותר לא מרצה אף נפש חיה אלא דואגת לשלומי הנעלה אני פשוט בוכה..וזה יכול לקרוע לב לראות אותי במצבים האלה אבל זה חלק מהחיים שלי .. אני לא יכולה לומר שזה לא שם גם אם אני מאוד רוצה אם כך.. נותר לי רק לקבל ולראות אחכ מה אני עושה עם זה.. לכשאוכל אני זוכרת שזה מנע ממני הרבה בולמוסים ....ובטח שהיום מבכלל להתקרב לזירה ההזויה של הא במצבים האלה אני בדכ מסתגרת...מתנקה בדרכי שלי.. ללא בולמוסים הקאות או הרעבות .. אני חושבת ברגעים האלה המון ....אני כותבת וזה עובר... וכשזה עובר...אני מבינה משהו....אני חושבת איך לצאת מהמצב שבו אני נמצאת...אני חושבת מה אני יכולה לעשות...ואני פעולת רק מתוך רגיעה...וזה האושר שהשגתי כי אני לא התאבדתי ואני לא איימתי להרוג את עצמי אני פשוט נשארתי להתמודד וזה סוג של אושר.. הכל יחסי בזמן אמת אני פשוט שם...כי זה מה שצריך.... בולמוסים והקאות שווה לברוח... להשיג את האושר שווה בשבילך להישאר להרגיש ולבכות אם צריך..פשוט לתת לזה להיות וזה עובר .. אני מבטיחה לך.... לתת לעצמך להיות כפי שאת בלי להילחם .. אני מכירה סיטואציות כאלה במשרד מהעבר שלי ... ואני מכירה את תחושות האשמה שאחכ .. זה בדכ נבע כשלא הייתי נאמנה לעצמי ולרצונות שלי הייתי עצובה אבל זה עבר... ואז נולד אושר קטן....שיכול להיות גם שלך להצליח לא לקיא...לא לזלול ...לא ללכת לאיבוד רק לעכשיו... לתת לעצמך ולרגשות שלך ביטוי מלא... אני לא מאמינה באושר.. זה נשמע דפוק מה שאני אומרת מלכת האופטימיות.. מלכת האופטימיות שנוטה להיות עצובה ומרירה הרבה מאוד...אבל אחרי הכל באנו כולם כאן לשיעור ואלה הם מנת חלקי... אני כן מאמינה בצבירת כוח וחיוניות מהחוויות הקטנות... אני כן מאמינה ברגע וביכולת לחיות אותו במלואו יש רגעים שאם באמת חווים אותם כפי שהם ..הם מלאי שמחה... אבל לדעתי אם כל האופטימיות שבי אין מצב שהוא רק אושר...... את צריכה לזכור שיש רגעים קשים... אל תאבקי בהם תני להם להיות אני חושבת שהיום אני בכיתי את ים סוף... ושפטתי את עצמי אמרתי לעצמי " מה ?! את?.. ...מלכת האופטימיות כורסת .. מתפרקת ובוכה?!"...רוצה למות?!....זה לא יקרה אבל רציתי כי הכאב בלתי נסבל כמו שאת אומרת כן...זה קרה לי בזמן האחרון די הרבה כי אני נתקלת בהרבה מאוד שינויים שכיוונתי לעצמי על מנת להתקדם בתחום מסויים בחיים שלי שרציתי כבר הרבה זמן ומפאת הרבה מעצורים על סמך זיכרון של עבר מכאיב לא עשיתי עם עצמי כלום ועכשיו זה פורץ כי זוהי תקופה של שינויים והאנשים מסביב מעצבנים אותי.. לא מבינים ולא מפרגנים... ומתוך היותי עבר של הפרעות אכילה הזכרון הוא לבלוע ... ואני חושבת שזה פעם ראשונה שאני פשוט לא בולעת...וזה הבדל.... שלא משנה כמה יש סיטואציות לא נעימות את פשוט מקבלת אותן מבלי לקבוע עליהן שום עמדה של או שחור או לבן ואני אומרת את זה גם לעצמי..כי לצורך העניין אין לי מעודדים... אבל את צריכה להבין שאין דבר כזה אושר.. האושר כרגע הוא בשבילך להרגיש... קרה משהו היום .. אני בטוחה.. לא סתם רוצים להקיא... לא סתם... ואני חושבת שבזמן אמת אחר .. פשוט תצאי לסיבוב...תאבקי בעצמך...כי את יכולה... והדרך לעשות את זה מנסיון היא פשוט להרשות לעצמך להיות... ואם יש כעס מכוון... תוציאי אותו... זה משהו שאת חייבת ללמוד ... וזה חלק מהאושר שאת מייחלת לעצמך.. כי ביום שתכילי את עצמך...זה מה שיביא לך את האושר.... וזה קורה רק מהדברים הקטנים המטופשים לכאורה .. הכי סתמיים שיש... אני שולחת לך את אהבתי אלייך..... ברכת חיזוקים ואינסוף הכלה וקבלה.... ליל מנוחה יקירה לימים מאירים במהרה ... שלך ... :-)

את צודקת. אני לא מאפשרת לעצמי להיות מאושרת. עסוקה מדי באושר של אחרים. כל החיים שלי שתקתי. או אמרתי דברים שאחרים רצו לשמוע. והאמת שלי, הדעה שלי, הצרכים....לא היו קיימים. היום רבתי עם חברה שלי. היא התלוננה בקשר למשהו ואני במקום לדקלם את הנאום השגרתי של "כמה את צודקת", אמרתי לה מה אני חושבת. זה לא מצא חן בעיניה. אבל לא יכולתי לשתוק עוד....הרגשתי את המילים בוערות לי בבטן. היא כעסה. זאת דילמה שאני מתמודדת איתה כל יום. להיות אני ואולי כך ארחיק אנשים....או להיות תמיד בסדר, וכך לא אהיה לבד. כל כך משתדלת להיות בסדר עם כולם. חשבתי שכך אהיה אהובה. אבל לא. אני רק יותר לבד. כי מעלימה את עצמי וכך לא מאפשרת לאחרים לאהוב... מקיאה את כל מה שאני לא מעיזה להגיד. מקיאה את כל מה שאני לא מרשה לעצמי להרגיש. לא מסוגלת להכיל את כולי.... את צודקת. אני צריכה ללמוד לקבל את העצב...

דניאלוש נשמתייייייי!!!!! כול פעם שאת נכנסת אני לא שם!!!!! עם היית מחכה רק 20 דקות חחח... מקווה שתיהי יותר מאוחר! איך את? אוהבת עד אינסוףף! לינוי... :-)

חחחחחחחחחחחחח עוד מעט אכנסססססס חולה עלייך דניאלה

חחחחחחחחחחחחח עוד מעט אכנסססססס חולה עלייך דניאלה

חחחחחחחחחחחחח עוד מעט אכנסססססס חולה עלייך דניאלה

ואני עליך נשמתיייייייייייייייייייייייייייייי אוהבת עד אינסוףףףףףףף!!!! לינוי לילה טוב :-)

וואו...לא הייתי פה הרבה מאוד זמן.... הילה מה שלומך? איך החיים? אני מקווה שהם מחייכים אליך... ודניאלה? קראתי כאן בקצרה ואני מבינה שמצבך משתפר.... מה שלומך דניאלה? ספרי לי מה קורה איתך? אני מקווה שהרוב בסדר אצל כולן...באמת רק בריאות ואושר.... אני.... עברתי עליות וירידות, בסופו של דבר אני חוזרת לאותו המדרון.... אז בלית ברירה אני חוזרת למחלקה... אולי הטיפול שם יעזור לי, למרות שנורא מפחיד אותי המקום הטיפול והמטפלים.... אבל אני יודעת שלא יעשו משהו כנגד רצוני, אז אני מנסה, בתקווה שזה יהיה הפתרון הסופי...... אז באמת רק בריאות ואושר..... מאחלת לכולכן רק טוב, מגיע לכן....

ש.איילון מאמיייייייי... גם לך רק בריאות אושררררר והמוןןןןןןן אהבהה... ותמיד זה ככה יש עליות וירידות אין מה לעשותת זה חלק מהתהליךך!!! שיהיה לך בהצלחה מאמיי ואמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן שזה יהיה הפתרון שלךך!!! אני מחזיקה לך אצבעות... תעדכני מה קורה!!! אוהבתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן מליון חיזוקים חיבוקים ונשיקות.. :-)המוןןןןןןןןןןןןןן בריאותתת...ואושרר בלי זה אין כלום!!!! לינוי!

תודה רבה נשמה, אבל לא סיפרת לי מה קורה איתך? הכל בסדר? איך הולך? ספרי לי! אוהבת המון....

לינוייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מה איתך?? טוב אדבר איתך אח"כ במסנגררררררררר דניאלה

כל החיים הם עליות וירידות לפעמים טוב לפעמים חרא יש ימים כאלה אוהבת דניאלה

צודקתתתתתתתתת דניאלושששששששששששש.... יהיה טובבב תאמינווווווווווווווווווווווווו :-)

אני מקווה שזה הפתרון או הדרך האולטימטיבית לשם אמן.. אני מאחלת לך מכל ליבי שתעלי על דרך מלך ותנצחי את חיידק הרזון במהרה בימים ואני רוצה שתעדכני אותי ואם את צריכה עזרה בשמחה רבה ... המון אהבה ובהצלחה.... :-)

היום הגיע לי צו ראשון... כבר באדום לפני פקודת מעצר.. השאלה שלי זה אם הם יכולים לעלות על משהו עם כל הבדיקות שיש שם.. כאילו בקשר להפרעות אכילה... ודבר שני אפילו יותר גרוע.. יש לי חריטות בכל הגוף כאילו לא ממש רציניות אבל רואים אותם בברור.. יש שם בדיקה עם תחתון וחזיה.. הם יראו את זה בטוח.. מה עושים? יש דרך לא להיות שם רק עם תחתון וחזיה.. כי אם לא אני לא ילך אין מצב.. וזה כבר צו האלף שהם שולחים לא יודעת מה לעשות.. הצו עכשיו הוא ל-16 ל-3...

מולאןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן טוב 1 בצו ראשון שלי אני הייתי עם חזיה ותחתונים והיה לי את החתכים ביד לא שמו לב.. ואת יכולה להיות עם טייץ קצר וגופיה צמודה מאמי אוחחחחחחח קראי את המייל ששלחתי לך הוא חשוב! טוב קמתי עכשיו ישנתייייייי אלך להכין קפה.. ורואה... אמרתי לך על החתכים אבל אצלי לא שמו לב למזלי... דניאלה

אכלתי... שעמום.. לא היה אפחד פה ולא בבית חוץ מאמא שחיה לה בעולם אחר.. אוף.. אבל אני לא רוצה להקיא!

מצער שאף אחד לא רואה..... המון אהבה יקירה ... חיבוקים ... ליל מנוחה... :-)

היי בנות רציתי להגיד לכן שדיברתי עם מאיה עכשיו היא מרגישה יותר בסדר אין לה זמן ליכנס אבללללללללל היום היא הולכת שוב לבית חולים חולה עלייךךךךךךךךךך מאיה אני אוהבת אותך תרגישי טוב טוב רציתי להודיעה לכן את זה ואגב בנות מה איתכן מה אתן מספרות?? מה עם מולאןןןןן לינויייייייייי הילונתתתתתת כולםםםםםם ש.איילון שירי... קיצ כולם מה איתכן ?? אוהבת דניאלה

מאיהההההההההההההההההההההההה חולההההההההה עלייךךךךך אני פה בשבילך תמידדדד!!!! לכול דברררר...ששלחת לי הודעה היום לא ההיתי...:-( מקווה שתיהי יותר מאוחר... גם את דניאלושששש.... מה איתך???איך את???... ספרי ספריי.... אני בסדררררר.....הכול טוב!!!! טוב שיש יום כזהה חחחחחחחחח... יהיה טובב!!!! אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן הילונת נישמתייייי אהובתייייייי... מה איתך??? איך את מרגישה?? אני מקווה שיותר טוב.. תרגישי טוב אוהבתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן עד אינסוףף!!!! לינוי.. :-)

זו מולאן יאה'בלה.. איך הגעת למיה? אגב היא שלחה לי היום הודעה אז נראה לי שהיא בסדר..

כתבתי לך תגובה מתחת למכתב שלך, זה פשוט עוזר לי להגיב כשאני רוא האת המכתב מולי...

:-) ליל מנוחה

הי הילה (או כל אחת אחרת שיש לה מה ליעץ לי)! אני אוכלת בכפייתיות ואני פשוט לא מסוגלת להפסיק ולא אני לא מקיאה או משהו כך שזה נשאר בגוף. הייתי אצל דיאטנית של קופ"ח אבל היא אמרה שאני לא שמנה מספיק כדי לקבל את עזרתה (קריטריונים של קופת החולים) אף פעם לא הייתי רזה אבל בשנתיים האחרונות זה מוגזם ולאחרונה אני מרגישה שאני לא שולטת בזה, בשנתיים האלה עליתי 15 ק"ג ולא הצלחתי להוריד מיליגרם אחד. היום אני שוקלת 75 ק"ג הגובה שלי הוא 1.63 ואני שונאת את עצמי. *אולי זה לא נשמע כ"כ גרוע לעומת בנות אחרות שמרעיבות את עצמן וכו' אבל בשבילי זה נורא איפה אני יכולה לקבל עזרה בחיפה???? נ.ב. אני מקבלת טיפול פסיכיאטרי (מסיבות אחרות) במקום שיש בו גם מרפאה להפרעות אכילה חשבתי לפנות אלהם אבל אני די בטוחה שהם לא יוכלו לעזור לי כי אני לא מספיק חולה. נ.ב2 בעבר הייתי מקיאה מדי פעם אבל זה מגעיל אותי וגם ניסיתי הרעבה אבל אני תמיד נשברת אחרי כמה ימים

היי שירי אני אגיד לך ככה אני שוקלת 55 גובה 160 אני בסדר מה שאני חושבת זה משו אחר.. ומה שאחרים חושבים זה משו אחר... אז רציתי להגיד לך אני קיבלתי טיפול דיאטני... אני לא יודעת למה את לא יכולה לקבל היום כל אחד יכול... אני את האמת כל החיים הייתי אצל דיאטנית בגלל הכבד... כנראה עם המשך הזמן הרסתי אותו קצת.. רציתי להגיד לך לדעתי לא להשאיר אוכל במקרר כלומר שאריות כי גם אני באמצע הלילה הייתי הולכת אוכלת את זה ומקיאה אפילו בבוקר שקמתי ישר אוכלת הכל מרגיעה את עצמי ומקיאה.. אצלי זה שונה כי אני מעורבת בין"מיה" ואנה" אז זה בעיה.. הייתי גם תקופה ארוכה על מיים מרק של 10 קלוריות ומלפפון זה כלום ועל זה אכלתי... קיצררררררררר מספיק עליי ועכשיו אני מייעצת לך.. כמו שאמרתי אין שאריות במקרר.. אין בולמוסים אין סופים את חושבת לאכול משו ככפייתי תשתי מיים ואם את מרגישה רעב תאכלי שימי בצלחת לא בעמידה.. כי מה שאוכלים בעמידה לא נספר סימי בצלחת.. תאכלי נכון תכיני סלט גדול.. והכי חשוב ספורט.. את האמת אני רק מייעצת אני בין שאני אוכלת הרבה ובין שלא ספורט לא מדבר אליי אני צרכה להירגע יוגה פילאטיס.. מדיטאציות.. אני כזאת אבל אם את לא אוהבת ספורט כמו שטפי את הבית זה התעמלות מצויינת קבלי חיזוק... את איתנו כמונו באותה סירה.. ואני פה לתת לך חיזוקים נשיקות וחיבוקים ואם את רוצה אני פה ואגב- אני מתחילה ומשתפרת.. מקווה שעזרתי לך ונ.ב את יכולה לדעתי לקבל את התזונאית לכי לקופה ותבקשי או מהרופא מטפל שלך משפחה אוהבת דניאלה מקווה שעזרתי

תנסי את מרכז רמב"ם בחיפה אני שמעתי שהוא מרכז מעולה לטיפול בכל הפרעות האכילה והוא משלב את הכל... ואני ממליצה לך בחום רב כי שלחתי כבר כמה ואומרים שהוא יעיל וטוב .. מעבר לזה כל מה שתיארת.. מעיד ללא ספק על הפרעת אכילה.. וגם אם זה כאילו יותר פופלארי להיות אנורקסים או בולמים לכל אחד יש מקום.. וכל אחד סובל מהתחלואים שלו ובזה צריך לטפל.... ולגבי הדיאטנית מה שהיא עשתה חמור.. ואת יכולה לפנות לפניות הציבור של הקופה שלך ולהסביר שאת סובלת מהפרעות אכילה ושאת זקוקה למענה הזה וזאת לא קיבלת ושיטפלו בזה בהקדם מבחינה חוקים אם את משלמת על החברות הזאת הם מחוייבים לתת לך את הטיפול הזה ותנסי לערב רופאת משפחה.. את חייבת לציין שיש לך הפרעת אכילה את לא תוכלי לבוא ולומר שאת רוצה לרדת במשקל לשם יופי כי אז הם לא יתייחסו ברצינות לבעיה שלך... במידה ותבהירי שזאת הפרעת אכילה הם מחוייבים לכך.. וברמב"ם הטיפול מקיף.. תבררי דרך 144 כי אין לי טלפון ורציתי להזמין אותך לכתוב פה ולהיתמך בכל שאלה מכל הלב.... המון אהבה ובהצלחה... ליל מנוחה :-) הילה

טל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זו מהשיחה הארוכה... פתאום היא נכנסה לבית שלי ואמרה שלא אכפת לה מכלום ועכשיו היא מדברת איתי.. אמרתי לך חנפנית.. בדיוק אני וחברה למדנו וזה לא הפריע לה להדחף ולרמוז.. השתקתי אותה... אבל לא יודעת אם מספיק.. טל צעקה עלי והרביצה לי ... יענו בצחוק.. ואז אמרתי לה שהיא דפוקה ועוד היא מאשימה אותי בגלל שאמרתי לה כלבה מזדינת או משהו כזה.. הן עכשיו בחדר ברחתי לשניה .. הילה קראתי ת'מייל.. ממש מעצבן שאת מתעלמת ממה שהכי היתי רוצה שתעני לי אבל אני מבינה טוב מאוד מאיפה זה בא ושאת לא רוצה לשתף פעולה עם המחלה.. הבנתי אותך.. היום היה ממש מוזר באתי לאכול ועצרתי תודה לאל את יודעת הילה חלק מזה בגלל שלא רציתי לאכזב אותך כי הבטחתי שאני לא יקיא יותר.. אז הלכתי לחדר ורקדתי בטרוף והתפרעתי עם שירים של מיקל וכאילו ריחפתי איפשהו עוד הפעם תחושת הניתוק מהגוף הזו שאת לא עונה לי עליה כל הזמן כדי שאני ידע אם זו לא אני היחידה שזה קורה לה.. פתאום לא זיהיתי מי אני.. ו3 ימים האחרונים ביחד הייתי על 315 קל' התפלאיתי מאיפה כל הכח כי בימים שאני אוכלת ומקיאה אני לא זזה.. אבל זה היה קצת מוזר וקצת כיף... מחר אני ינסה לברר יותר על מה קורה עם רוחמה היועצת ואגב טל אמרה שהיא שכנעה בטרוף את מירית שלא תלך ליועצת ורצתה להראות לי אפילו את השיחה שלהן בהסטורי זה גרם לי להבין שהיא באמת דואגת..

אמרתי לך היום כמה את מתוקה.. אפילו שאת כועסת.. רואה החברות רוצות לטובתך!!! ואת יודעת מה גם היועצת לא תעזור לך מי שיכולה לעזור לך זה רק את עצמך!! אם את רוצה את יכולה(לדוגמא אותי) ונו באמתתתתת אין על מייקל... ותרקדי זה נותן מרץ ואז בטאק נותן עייפות .. כמו שוקולד.. לצערי... אוהבת אותך דניאלהההההההההההההההההההההההה חולה עלייךךךךךךךךךךך ואל תקחי את זה קשה ואח"כ ארחיב לך על הקלוריות במייל.. דניאלה

אני מבטיחה לכתוב מחר.... ליל מנוחה... :-)

כשלא רציתי להרגיש.. וזה לכאורה היה דבר חיובי .. גם אני רקדתי ... רצתי.. רצתי עד שכבר לא היה גוף שיסחוב אותי.. 315 קלוריות?! מסוכן רציתי לומר שהמייל שלך הגיע גדוע פעם הבאה תכתבי שורות קצרות של חמש מילים בשורה כי בוואלה זה פשוט זוועה הדואר שם והרגשתי שמכל מה שהיה כתוב כי הצלחתי להבין עניתי על מה שהיה נראה לי רלוונטי שכן את מבינה עכשיו את הסכנה וזה בעצם החשוב יותר חשוב מה את מתכוונת לעשות עם זה.. בכל מקרה גם אם אכלת מעט זה שלא הלכת להקיא זה הרבה יותר אופטימי כי זה פחות מסוכן.. אבל עדיין זה נוראי.. אותי את לא מאכזבת ... את לא מאכזבת בכלל יקירה .. כל ההגדרות שלך מוטעות אין כאן בכלל עניין של אשמה או שפיטה או שום דבר אחר.. את פשוט צריכה לגשת לקבל עזרה! יש שביל שעלייך לעבור בו והדרך בו מאוד עקלקלה במיוחד שיש בך חלק שבאמת מסרב להבין מה קורה לך בעיני את מתעסקת בשטויות .. את בורחת... וזה לא ברמה של מאכזבת.. אני כבר אמרתי לך שאת צריכה טיפול מעבר לאמפטיות והנימה החברותית שלי כלפייך.. אני לא יכולה להגיד לך "אע אוקי ויש עוד דרך להסתיר .. תחשבי על זה.." נראה לי שכך היית רוצה שאני יגיב.... וזה לא יקרה... מה כבר אפשר לחשוב וסליחה על ההתבטאות שלי.. מה?.. את לא רואה?! מה את מנסה להשיג בזה .. כן תגיד.... לא תגיד.. החיים לא מטומטמים וגם אלוהים.. ולצורך העניין את רכוש שלו .. רכוש יקר מאוד... ומהיותי אחת שמכירה את הדרך ומכירה חלק מנסתרות האל שכן גם אני חוויתי אי אלו דברים ואני יכולה לומר לך שההסתרות האלה וההרס הזה שכר הגהינום בצידם... וזה כנראה מה שאת רוצה.. כי במשך הזמן כתבתי לך המון ויש בך משהו שמתעקש רק על דבר אחד.. "יעלו או לא יעלו עלי... " את מאוד רוצה לצאת מזה ואני שואלת מה את עושה בשביל זה .. בורחת?! לגבי היועצות ... זה יכול להיות מועיל... א. כי יש להן נסיון בתחומים סוציאלים שמאוד יכול להתאים לסוגייה אני לא מסכימה עם זה שכל אחד מבין אבל לפחות זה צעד... וחושב לנסות ב. לנסות להסביר ולראות ביחד מה לעשות מבלי להעמיד אולטימטומים זה גם דרך לנסות להבין יותר.. ג. אם כל הבדיקות שיעשו לך בצבא לא יתנו לך להתגייס.. כי יכולים לראות שאת מקיאה דרך בדיקת דם ויכולים לראות את כל החתכים שלך.. ואז מה?... ד. נראה לי שזה שלב שבו את צריכה אשפוז.. יש לי תחושה שאת יותר מידי קיצונית ואת תעשי הכל כדי להרוס את עצמך וכדי להשיג שליטה והדרך לפחות בהתחלה להשתלט על זה היא ע"י כך שמישהו יהיה בכפייה עלייך... כי אני יודעת ... את מנסה ליפות אבל כל מה שאת מתארת מוביל למוות .... ואלה הן התגובות שלי .. אני לא יגיד לך שהיא מפגרת ואיך היא עשתה לך את זה.. כי אני חושבת שכל מה שקורה לך עכשיו זה הסיכוי שלך לקבל עזרה אז מי אני שיגיד משהו... רצית עזרה... למה את בורחת?..... תעני לי על השאלה הזאת כי עד היום מכל הפעמים ששאלתי אותך .. לא ענית.. אולי כי את לא רוצה לראות..?.. אולי כי יש לך פנטזיות של מחלה שהן בסדר עדיפות נעלה... אולי את לא באמת רוצה.... אולי את פשוט לא יודעת איך.. וזה החלק המפחיד אבל יחד עם זאת גם האתגר שלך ובעניין "האיך" אפשר לפתור את זה זה הרבה יותר פשוט ממה שאת חושבת שזה .. יקירה .. שיהיה לך יום נפלא.. ואני מציעה לך לרקוד הרבה .. התזונה שלך טעונת שיפור... ואין לי דיעה רק דבר אחד גשי מיד לקבל טיפול...! :-) הילה

אוףףףףףףףףףףףףףףף הילה.. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף תראי מה ששאלתי באימייל זה שאלה אחת על זה שאם את מכירה את זה שאת פתאום לא מכירה את עצמך ולא יודעת מי את ויוצאת כזה מעצמך והכל מבלבל ומוזר נורא.. כי ז\ה קורה לי הרבה וזה יכול לקרות מתי שאני יחשוב על זה.. פשוט תמיד רציתי לדעת אם זה קורה לעוד משהו.. והשאלה השניה שהיא לא ממש היתה מוגדרת אבל חזרה לאורך כל המייל זה אם יש לי הפרעה או שאני נקראית חולה כי זה ממש מוזר לקרוא לעצמי חולה כי זה כל כך רצוני ובשליטה ואני בוחרת בזה בכל יום שעובר ואני סבה עם אנשים ואם נגיד אני ידבר עם משהו שלא מכיר אותי הוא בחיים!!!!!!!!! לא ידע ולא יחשוד אפילו.. אז איך זה חולה? לא יודעת אבל את בטח לא תרצי לענות על זה כי אם תגידי שאני חולה אז אולי זה יתחיל לגרום לי לחשוב שאני כזו ולהיות נבואה שמגשימה את עצמה.. בקשר ליועצת... אני בבצפר בשדרות במקיף עלוב היועצת שם נראה לי לא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה.. (אגב היום המורה אמרה שאם אני ימשיך להעדר ישלחו לי קצין ביקור סדיר הביתה והיא החליטה את זה אחרי שהיא דברה עם היועצת ונראה לי שרוחמה ספרה לה.. בטח בגלל שהיא המורה שלי אני כבר שנתיים בבצפר ונעדרת המון מעניין שרק עכשיו הם חשבו על זה.. מותר ליועצת להגיד למורה שלי את זה? וקשה תעני).. אז לא נראה לי שהיא תעזור.. איזה אשפוז? את צוחקת ... מי יקבל אותי לאשפוז.. אני בכלל לא רזה דבר ראשון ודבר שני שהמצב לא כמו שהוא נראה ואני בטוחה שאת חושבת שאני במצב יותר גרוע ממה שאני באמת... אם רציתי עזרה למה אני בורחת..? סיבה ראשונה היא כידוע לך זה שאני כל יום משתנה ויום אחד כן רוצה ויום אחד לא.. סיבה שניה נשמתי היא שאני לא רוצה עזרה כזו.. אז היא הלכה ליועצת נו? במה זה יעזור עכשיו..? כולם אמרו לה שהיא טעתה שהיא עשתה את זה.. עכשיו גם אולי יביאו לי קב"ס הביתה.. למה זה טוב? אני רציתי לצאת מזה אחרת.. לבד! ותראי גם היום חשבתי רציני.. אני לא רוצה לחיות ככה .. באמת נמאס.. נשבעת אתמול כל כך רציתי ללמודש למתמטיקה המחברת מולי וכלום! לא מצליחה להתרכז.. והברזתי אחרי 3 שעות רק כי לא יכולתי לסבול את עצמי כל כך שמנה למרות שרזיתי קצת עדיין לא יכולתי ועמדתי שם בבצפר וידעתי שזה יביא לתוצאות לא טובות כי הגזמתי עם ההעדרויות שלי..(והנה היום שולה רוצה להביא לי קב"ס) פשוט לא יכולתי לעמוד שם עוד... אז הלכתי ורק! כי אני שמנה.. אז אתמול עליתי לעשן.. חשבתי שאני ירגע.. וחזרתי והיה עוד יותר גרוע ולא ראיתי בעיניים .... לא יכולה כלום! וזה נמאס.. ואני יודעת שאני לא יוכל לחיות ככה לנצח.. ואני יודעת שלמשקל הרצוי כדי שאני לא יגיע כי כדי לשמור עליו אני יצטרך להרעיב כל החיים שלי ואת זה אני לא רוצה.. ואחרי הכל.. אני גם לא רוצה לאכול.. כי אני ישמין!!!!! גם אם אני יאכל בריא... ואני צריכה להרזות! הרבה.. אז עוד הפעם אני מעצבנת אותך כי מדברת משני צידי המתרס.. אבל ככה זה בינתיים אני רק יכולה לקוות שאני ירד עוד קצת ואז ירגע! מפגרת נכון?... גם אני חושבת.. את יודעת מה אני הכי מצטערת? שנכנסתי לזה מהתחלה אני כזו מטומטמת שחשבתי שזה יצליח.. מה עבר עלי???????? ולא עשיתי את זה משום סיבה חוץ מהרצון להרזות מהר... שום בעיות בבית או בעיות נפשיות אחרות! אני יודעת את זה טוב מאוד! אז הנה היום אני רוצה לצאת מזה בקרוב... מחר אני יכולה להגיד... יכול להיות שאני ירצה פתאום להשאר בפנים עוד הרבה.. פשוט אופי דפוקקקק ונמאבס לי מזה כבר ! אני רוצה להיות אסרטיבית... אבל רחוקה מזה כל כך.. לילה טוב אהובתי.. מקווה שטוב אצלך עכשיו.. איפה שאת מאמי שלי אוהבת אותך כל כך!

נדמה לי אגב אולי כחלק מההפרעה שיש הרבה פחות התחייסות לאכילה כפייתית בתור הפרעת אכילה אבל יש דבר כזה ולצערי יש לי את זה בכל אופן, אני מחפשת נושאות ובדחיפות טיפול פסיכאטרי להפרעת אכילה כפייתית עם עליות וירידות של עשרות קילוגרמים ב23 שנות חיי העלובים

פסיכיאטרית יקרה מאוד... יפעת ברונשטין 052-2753401... מעניקה טיפול תרופתי יעיל וגם שיחות אני מציעה לך לשקול גם אשפוז יש אשפוזים מעולים שמטפלים בבעיה ונותנים מענה יעיל במיוחד לאכילה כפייתית ... בתל השומר למשל בלי שום קשר אל תחשבי שאת זרה לי או זרה בחברה ואני חושבת שיש לך מקום בדיוק כמו לכל אחד אחר.. ואולי אנחנו נוכל לשקף לך זאת.. אני מזמינה אותך לכתוב מכל הלב... ואני ישמח לענות על עוד שאלות ובכלל לתמוך במידת האפשר... המון אהבה ברכת שלום חיזוקים וחיבוקים :-) הילה

שבוע טוב לכולם!!!

גםם לךךךךךך שבוע נפלאאא... והרבה יותר טוב מזה שהיה!!! לכולםםםםםםםםםםםםםםםםם אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לינוי

:-) ליל מנוחה...

משאלות... להצליח לפענח את חידת החיים, לדעת להרגיש, ולבטא נכון את הרגש, להתמודד. לא לברוח ולא לחפש צידוקים לבריחה. לא לקנא לסחוט את כל הטוב שבאדם כלפי חוץ ולכוון לאחרים להשתלט על דחפים, להנות מהרגלים, ולדעת לשבור אותם במידה...

קיבלתי את המייל שלך ... אני יגיב מחר.. ליל מנוחה :-)

אני מחפשת המלצה לטיפול בבולימיה. הייתי בטיפול בפסיכוטרפיה 10 שנים, וגם אעדיף טיפול שאינו קבוצתי. תודה.

רציתי לדעת האם את בכוונה להמשיך עם טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי או שאת מחפשת משהו אלטרנטיבי .... ואם כן האם באופן פרטי או דרך קופת חולים?.. מה העדפות שלך.. ובמידה וכן באיזה קופת חולים את נמצאת... ובאיזה אזור ובאיזה מצב את אם את יכולה לפרט... זה חשוב כדי שאני יוכל לברר לך מפני שיש הרבה מאוד שיטות שיכולות להועיל .. .... המון אהבה בינתיים... אני ישתדל לברר לך ביום יומיים הקרובים... אחרי שתשאירי לי את הפרטים.... :-)

אני מחכה להעדפות שלך...... בכל מקרה יש סדנה טיפולית להפרעות אכילה מרוכזת מאוד וטובה מאוד באיכילוב.. שמשלבת גם קבוצות גם טיפול פרטני וגם ייעוץ תזונתי הייתי שם וזה מצויין אז תתקשרי לשם.. תבקשי לדבר עם האחות יהודית .. דרך 144 את יכולה להשיג את המספר... בהצלחה..... :-)

זאת הרגשה מוזרה. מצד אחד אני לא אוכלת ומרגישה את הריקנות בקיבה. מצד שני מרגישה כל כך מלאה שכמעט נחנקת. מלאה בכעס, עצבות והמון מילים שאני רוצה להגיד ולא מעיזה. כמו בובה על חוטים. מישהו מניע אותי, מדובב אותי. זאת לא אני. בובה יפה, חייכנית. רוקדת בחינניות ומשעשעת את הקהל שמולה. בובות לא בוכות, אין להן את המנגנון הזה. בובות לא צריכות לאכול. בובות לא מרגישות....אבל אני מרגישה. מרגישה את החוטים שקושרים אותי. והם מכאיבים. היום דיברתי עם חברה שהייתה איתי באישפוז. היא לא מסתדרת. כשהיא שאלה מה שלומי, עניתי שבסדר. ניסיתי להישמע שמחה. לא מנסה לעבוד עליה....אבל מנסה להחזיק את עצמי. יש רגעים שכל מה שיש לי היא האמונה. אין לי דרך, אין לי תשובות, אין לי תרופה. רק אמונה. אלוהים.....אל תשכח אותי.

לכל יש סיבה ואת בטח לא קשורה כך סתם ... אולי כדי לראות שאת לא בובה ושאת יכולה בקלות רבה להתיר את הקשרים ולגלות שאת חופשיה אבל נראה לי שזה הדיכאון חוגג לו על הבמה ... ולא הבובה אני יודעת שיש דרכים לגבור עליו... מה דעתך לחשוב על אחת....? במקרים האלה בד"כ טיפול אלטרנטיבי יעיל הרבה יותר.. אולי גם תרופות פה ושם הן יכולות לאזן.. את היא זו שתחליט אם זה רלוונטי לדעתי את לא מחפשת טיפול .... מן הסתם את מחפשת להיות ללא קשרים וללא כורים וללא עננים.. ואני מאמינה שזה יקרה לך.. אף אחד לא שכח אותך.. אני רק יכולה לנסות לנחם אותך בכך שיש זמן שבו תשובות רבות מתגלות לנגד עינייך והאור זורח ואת פתאום יודעת מה לעשות .. מהו הצעד הבא שיגרום לך להרגיש יותר טוב.. ...וזה קורה והעננה מתרחקת השמש זורחת.. .... המון אהבה חיזוקים וחיבוקים.... עוד יהיה טוב......... :-)

מה שלומך?...... ממש תודה על ההודעה! שימחתני! בקשר לתגובה על דיטה, אני מאד מתחברת לאמירה שאנשים סוגדים לכאב שלהם, יש בכאב משהו כיף, ומי כמונו יודע את זה... אני פשוט חושבת שיש לתקשורת תרומה משמעותית מדי בעניין, והיא גורמת לתרבות של לחלוטין לסגוד, במלוא המובן של המילה לכאב, ובמיוחד לכאב של אחרים, ולצייר את העולם בתור מקום קצת יותר רע ממה שהוא במציאות... וזה גם היה לי חשוב להגיד לדיטה, שהתקשורת היא הבעיה, ולא היא... כמו שאמרת, כל אחד צריך עבודה עצמית כדי לא להיות אובר מושפעים מזה, וכדי לסנן מה אמת ומה ממש לא.. אפרופו הפרעות אכילה... אמת, שקר, וההשפעה של התקשורת.. תודה רבה על הצעות! אני ממש אשתדל ליישם אותן. אגב, אני די בטוחה שאני אנמית, יש לי כמה סימפטומים, וגם לא אכלתי בשר איזה 6 שנים... אני בד"כ משתדלת לאכול תחליפים אבל שנתיים של שירות לאומי הרסו כל חלקה טובה בהרגלים הבריאים שהיו לי... ויש לזה כמובן כל מיני סיבות. אני פשוט מתעצלת ללכת לבדיקות דם. אני בושה ונכלמת להגיד את זה, אבל כבר איזה חצי שנה אני אומרת לעצמי שאני צריכה לעשות את זה. חוצמיזה שלומי ממש טוב, ב"ה. החתונה ביום רביעי הזה...(זריזים..), השבת היתה שבת כלה, באו מלא חברות לש אחותי והיה ממש שמח. הילה, אני כל הזמן משתדלת ליישם את מה שאמרת לי על קבלת עצמי, והקשבה לגוף שלי וכו', אבל בדוגרי, אני שמנה, ורע לי עם איך שאני נראית. פעמים זה מפחיד אותי שאני מרגישה ככה, אבל אני לא אשקר לעצמי שככה אני מרגישה. אני יודעת הכל- שלא יאהבו אותי פחות אם אני נראית ככה, שאני לא אצליח פחות, ואני לא אהיה בן אדם פחות טוב, אבל עדיין אני מרגישה ממש דפוק עם עצמי בקטע הזה. אני כל הזמן חושבת יותר ויותר על טיפול, אבל יש לי בעיה של זמן וכסף, ואני גם כל הזמן שואלת את עצמי, אם זה מה שיעזור לי? אולי זה סתם תירוץ שאני עושה מעצמי סוג של מסכנה, ואני צריכה פשוט לתפוס את עצמי בידיים? אולי פשוט ללכת לדיאטנית או חדר כושר? בעבר פניתי לאתר 'שחף' והם המליצו לי באימייל אולי 'לשכתב ' את הסיפור בפני איש מקצוע, כלומר, לספר. הפנטזיה שלי היא באמת למצוא יאזה מישהיטובה, ללכת אליה ל2-3 פגישות, להציף את זה ולסגור מעגל, מין LETTING GO. (לא מצאתי מילה מתאימה בעברית..) יש מצב שזה יעבוד ככה? אני מצטערת שאני כל פעם חוזרת לאותן שאלות... אבל עוד לא עניתי לצעצמי כמו שצריך. טיפול פסיכולוגי אל עלול להפריע ללי בעבודה שאני עובדת כרגע? ברמה הנפשית? את יודעת אם שווה ללכת דרך קופת חולים? אמרו לי שזה נרשם בתיק הרפואי. יש לזה איזו משמעות מרחיקת לכת? אני במכבי, דרך אגב...אם זה משנה. הילה מההממת תודה על הכל, ואני אשתדל בלי נדר לכתוב יותר, יש לי עוד הרבה שאלות, אבל זה נהיה ארוך מדי כרגע. שיהיה לך שבוע מעולה! השבוע זה ראש חודש אדר ב., זמן מאד שמח!!!!!!!!!!! באהבה רבה, שיר

יש כנראה עוד דברים שאת חייבת לעבד בתוך עצמך ולהשתחרר כי נראה לי שזה מעסיק אותך מאוד.. חשוב להיות עם היד על הדופק... במיוחד אחרי עבר של הפרעות אכילה אני יכולה לנסות לעזור לך בקשר למטפל.. תשאירי לי המייל את שלך אם את לא רוצה לפרסם .. תעשי את זה דרך האתר שלי ואני יעדכן אותך.. תודיעי לי ושיהיה שבוע טוב... ותעשי בדיקות .. ..... הרבה מזל טוב והמוווווווווווווווווווווון אהההההההההההההההההההההההבבבבבבבבבבבבבבבבבבבה :-)

הלינק לאתר שלי הוא http://www.hilauriel.com .. יום שמח... :-)

הילונת, תודה על התגובה המהירה... המייל שלי לא עובד, אז אני אשמח אם תוכלי לכתוב לי פה.. אני צריכה משהו באזור פתח תקווה. אני בקופת חולים מכבי. לא ענית לי על הקופת חולים, יש לזה איזושהיא משמעות שזה נרשם בתיק הרפואי שלי? את ממליצה ללכת למישהי שאני מכירה על בסיס אישי או שזה לא כדאי? אני רוצה אישה, לא אכפת לי פסיכולוגית או עובדת סוציאלית. אני אפילו אשמח לעובדת סוציאלית... סתם מעניין אישי בתחום, ואני יודעת כמה דברים על הגישות הטיפוליות שאני יותר מסכימה איתן. חוצמיזה שמעת על שיטת האימון? על צביה מעמותת אביב? היא לא פסיכולוגית, אבל הבנתי שהיא מאד עוזרת, והשיטה נשעת לי מאד. שוב, אני צריכה משהו במחיר סביר,, ואני לא מתה על פסיכואנליטקנים.. בלשון המעטה. יש לי התנגדות עקרונית לפרויד...אם זה משנה וזה משהו שאפשר לדעת. יש גם אופציות לטיפול קבוצתי? זה שייך במצבי? נראה לי שרב הקבוצות הן לחולות בזמן אמת... אלפי תודות, שיר

מאודדדדדדד מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד אוהבתתת עד אינסוףףף!!!! אגב הילונת... את יודעת מה קורה עם מאיהה? אני דואגת לה שלחתי לה לפני כמה זמן הודעה במסנ...אבל היא לא ענתה!! :-( עם את יודעת משהו תגידי לי!!!! ודניאלההההההההה מה נסגר איתך אמרת שאת תתחברי...:-( געגעתיייייי אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןן לינוי

שבוע טוב לכולןןןןןןןןןןן.. אני מקווה שיהיה לכן שבוע נפלאאאא... איך עברה השבת...??? אני מקווה שהיה קל... ויצאתן קצתת... הילונת יפה שלי איך את מרגישה?! ספרי ספרי... אוהבת עד אינסוףףף מליון חיזוקים חיבוקים ונשיקות!!! :-) אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת לינוי שבוע טוב..

אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן :-) שבוע טוב נשמתייייייי!!!!!!!!!!!!!!!! לינוי

נגמרו המילים....... המון אהבה לכולם.... רק בריאות אושר ושמחה... ...... :-)

גם לך הילונת אמן!!!!!! ולכול הבנות המדהימות!!!!! שבוע טוב...... שיהיה רק טוב..... אמן!!! אוהבתתתתתתתת... :-) הילונת איך את מרגישה???? הכול בסדר??! אוהבת עד אינסוף!!! לינוי

אויויוי... אם יכולתי לדמיין לפני חודש שזה מה שיקרה.. מה שהכי הורג אותי זה שאני גרמתי לזה.. ואני יכולתי כל כך יכולתי למנוע את זה ולא עשיתי את זה.. כאילו רציתי שידעו.. ועכשיו אני כבר לא יודעת מה לעשות בלאגן כל כך גדול ... הן יודעות הכל בלי שאני בכלל פתחתי ת'פה לכיוון שלהן... הכל הן גילו לבד אבל הכללללללללללל מאז מה שקרה עם טל.. דברתי בלילה עם חברה .. חני.. היא יודעת הכל.. זוכרת את המופרעת אכילה שדברה עם טל באיסיקיו? מתברר שהיא גם דברה עם חני.. עוד לפני טל.. זה היה ביומולדת שלי.. חני נכנסה אליה אמרה שהיא יודעת הכל ויש לה רק קצת שאלות כמו כמה זמן ומה בדיוק ההפרעה.. דארקנס (המופרעת אכילה) אמרה לה שכמה שנים בגדול הרעבה וגם הקאות... הן סימו את השיחה וחני אמרה לה שהיא לא תספר... דארקנס באמת לא ספרה לי... וכששאלתי אותה אתמול היא אמרה שזה לא נראה לה מספיק חשוב ושחני באמת באה אליה שהיא כבר יודעת הכל.. וחשוב להגיד שדארקנס הבןאדם הכי כנה בעולם.. חני זו הילדה שאני הכי אוהבת בעולםםםםםםםםםם מכירה את זה שיש לך אובססיה לאנשים מסוימים? כמו המורה הזו שאת כל כך אוהבת .. ככה היא חני.. היא מרגיעה כזו ויש לה אופי אני חולה עליההההההההההההההה והיא דברה איתי יום חמישי בערב באיסיקיו... אמרה לי שהיא יודעת הכל.... נדהמתי!!!!!!!!!!! היא אמרה שדברה עם דארקנס בהתחלה לא האמנתי ביקשתי שתשלח שיחה והיא הסכימה אבל לא הצליחה... אם זו היתה משהי אחרת מזמן לאט הייתי מדברת איתה אבל רק בגלל שזו חני סלחתי לה אפילו על החטוט.. הכחשתי אמרתי שיש בעיה אבל היא לא יודעת מה היא אמרתי שאני מטפלת בז\ה לבד שאני יהיה מוכנה אני יספר לה ושכל השיחות האלה רק מחזירות אותי אחורה ושאני רוצה שנחזור להיות רגיל.. היא אמרה שזה החיים שלי ומי שלא רוצה לעזור לעצמו ובמיוחד בדברים האלה אין הרבה מה לעשות אבל היא עדיין עצובה ומחכה ליום שבו אני יתחיל לדבר.. אז זה הלם גדול ונורא ועכשיו היא טל מירית ואלה 4 בנות שאני נמצאת איתן המוןןןןןןןןןןןןן יודעות הכל כל זה קרה יום חמישי בערב לא ישנתי עד 4 וחצי ולמחרת בבצפר חשבתי על זה המון... הגעתי הביתה יום שישי בצהריים דברתי עם מירקית וגיליתי שהתפגרת בזו שהיא הכי פחות מעורבת בעניין (אגב זו היא שפרצה לאימייל וראתה מה שכתבתצ.ץ.) אבל היא הילדה שהכי פחות אני קרובה אליה.. מוכנה? הלכה ליועצת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דברתי איתה לא האמנתי.. היא אימה עלי כבר הרבה זמן ואני אימתי עליה שהיא לא תעשה את זה בסוף היא עשתה דברתי עם חני וחני אמרה שכן... רק היא מספיק סטומה כדי לעשות את זה אפילו טל אמרה לה שהיא משוגעת... מה זה יתן עכשיו? היא אמרה ליועצת רק שיש לי בעית אכילה לפי מה שהיא אומרת.. היועצת הזו כל כך סטומה כבר אמרתי לך היא בכלל לא נראית יועצת היא גם מלמדת אותנו סוציולוגיה ומחר יש לנו איתה שעור אני מתעניינת מה יהיה.. לא כזה לחוצה אבל.. לא יודעת אולי בגלל שהיא כזו סטומה.. אני כבר בת 18 מה היא יכולה לעשות? ותגידי אם אני אומרת שהכל בדר או שזה נגמר או משהו... יש לה זכות להתקשר להורים? כמובן שרבתי איתה(מירית) רצח וגם איתה אני לא מדברת עכשיו.. היא אמרה שהיא ידשעה שזה מה שיקרה וזה לא מזיז לה העיקר שאני יהיה בסדר.. היא לא מהילדות האובר נחמדות האלה.. היא ילדה כזו סבבה שדואגת לתחת שלה רב הזמן לא מבינהל למה היא עשתה את זה מה הקשר אליה אולי היא מנסה להיות איזה גבורה או משהו.. היא אמרה לי בפרוש.."אני לא החברות המטומטמות שלך.. הבטחתי וקימתי את לא יודעת עם מי יש לך עסק..." נו איך זה נשמע? מה היא מתערבת בכלל? מפגרתתתתתתתתתתתתת והיא יודעת הכי פחות.. היא בכלל לא יודעת על כל מה שקרה עם דארקנס( שאגב גם איתה רבתי אבל השלמנו אתמול... )היא בכלל לא דברה איתה סתם נדחפתתתתתתתתתתתתת וזהו נראה מה יהיה מחר... איזה בלאגןןןןןןןןןןן וכל זה בספחות מחודש פשוט התהפכו לי החיים מי היה מאמין כגל יום קורה דבר כזה... אני עוד לא מספיקה להרגע נולת מכה חדשה נראה לי שהגורל ממש מנסה להגיד לי משהו... אבל אני מה זה לא מתכוונת להקשיב... לפחות לא בינתים.. יאללה כבר שיעזבו אותי בשקט רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה .. ולחשוב שיכולתי לעצור את כל זה... או לפחות לא לגרום לזה בצורה כל כך ברורה פשוט חייתי בעולם אחר כזה שאני שולטת בכולם וגורמת להם לחשוב רק מה שאני רוצה שיחשבו ולא שמתי לב בכלל שיש להם מח עצמאי ושהם יכולים להבין דברים גם מעבר למהב שאני אומרת ולקרוא בין השורות.... אוי אני רק רוצה שהכל יגמרררררררררררררררררררררררררררררררררר

איזהההה סרטטטטטטטטטט..... טוב עכשיו אנחנו מדברות באיסייייי חחחח ואני מגיבה לך שם על זה!!! אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךך מליוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן תיהי חזקה!!! לינוי :-)

מולאן נשמתיייייייייייייייי 1- איי סי קיו מכניס לי וירוסים ובגלל זה אני לא מורידה! 2- הם פנו ליועצת רק בגלל שאכפת להן ממך אני בטוחה בתוך תוכן הם אוהבות אותך את רואה את הצד השלילי ביותר... אני אגיד לך את האמת יבואו מאה ואחת יועדים\ פסיכולוגים\פסיכיאטרי.. לא יעזור כלום לירפא את צרכה מעצמך.. אני רואה את זה יום יום שעה שעה דקה דקה שניה שניה.. אני נלחמת בזה אפילו היום בארוחה ישבתי מזגתי לעצמי לאכול וגמרתי מה יש בצלחת אפילו אם בתוכי לא רציתי וכל זה כל עוד אני לא מקיאה הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את עצמי .. אני לא יכולה לשנות את זה.. טוב לא גמרתי אני צרכה לזוז אכנס אח"כ להשלים את המכתב טוב ההורים רוצים שאצא החוצה.. לאויר.. הם צודקים טוב אני חייבת לזוזזזזזזזזז ולינויייי נשמתייייייייי אוהבת אותך איך את מרגישה?? טוב טוב טוב אכנס אח"כ למסנגר ומולאן תני ללינוי את המייל שלך אני אשלח לך שם מיילים אישים... קצת יותר אישי.. טוב באהבה דניאלה

מולאן נשמתיייייייייייייייי 1- איי סי קיו מכניס לי וירוסים ובגלל זה אני לא מורידה! 2- הם פנו ליועצת רק בגלל שאכפת להן ממך אני בטוחה בתוך תוכן הם אוהבות אותך את רואה את הצד השלילי ביותר... אני אגיד לך את האמת יבואו מאה ואחת יועדים\ פסיכולוגים\פסיכיאטרי.. לא יעזור כלום לירפא את צרכה מעצמך.. אני רואה את זה יום יום שעה שעה דקה דקה שניה שניה.. אני נלחמת בזה אפילו היום בארוחה ישבתי מזגתי לעצמי לאכול וגמרתי מה יש בצלחת אפילו אם בתוכי לא רציתי וכל זה כל עוד אני לא מקיאה הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את עצמי .. אני לא יכולה לשנות את זה.. טוב לא גמרתי אני צרכה לזוז אכנס אח"כ להשלים את המכתב טוב ההורים רוצים שאצא החוצה.. לאויר.. הם צודקים טוב אני חייבת לזוזזזזזזזזז ולינויייי נשמתייייייייי אוהבת אותך איך את מרגישה?? טוב טוב טוב אכנס אח"כ למסנגר ומולאן תני ללינוי את המייל שלך אני אשלח לך שם מיילים אישים... קצת יותר אישי.. טוב באהבה דניאלה

דניאלוששששש מאמי.............. אוחחחחח איזה כיף לשמוע את מה שאת אומרת..... איך עברה השבת???... אני בסדר.... אוהבתתת אותךך המוןןןןןן לינוי.. :-)

מולאן נשמתיייייייייייייייי 1- איי סי קיו מכניס לי וירוסים ובגלל זה אני לא מורידה! 2- הם פנו ליועצת רק בגלל שאכפת להן ממך אני בטוחה בתוך תוכן הם אוהבות אותך את רואה את הצד השלילי ביותר... אני אגיד לך את האמת יבואו מאה ואחת יועדים\ פסיכולוגים\פסיכיאטרי.. לא יעזור כלום לירפא את צרכה מעצמך.. אני רואה את זה יום יום שעה שעה דקה דקה שניה שניה.. אני נלחמת בזה אפילו היום בארוחה ישבתי מזגתי לעצמי לאכול וגמרתי מה יש בצלחת אפילו אם בתוכי לא רציתי וכל זה כל עוד אני לא מקיאה הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את עצמי .. אני לא יכולה לשנות את זה.. טוב לא גמרתי אני צרכה לזוז אכנס אח"כ להשלים את המכתב טוב ההורים רוצים שאצא החוצה.. לאויר.. הם צודקים טוב אני חייבת לזוזזזזזזזזז ולינויייי נשמתייייייייי אוהבת אותך איך את מרגישה?? טוב טוב טוב אכנס אח"כ למסנגר ומולאן תני ללינוי את המייל שלך אני אשלח לך שם מיילים אישים... קצת יותר אישי.. טוב באהבה דניאלה

מולאן נשמתיייייייייייייייי 1- איי סי קיו מכניס לי וירוסים ובגלל זה אני לא מורידה! 2- הם פנו ליועצת רק בגלל שאכפת להן ממך אני בטוחה בתוך תוכן הם אוהבות אותך את רואה את הצד השלילי ביותר... אני אגיד לך את האמת יבואו מאה ואחת יועדים\ פסיכולוגים\פסיכיאטרי.. לא יעזור כלום לירפא את צרכה מעצמך.. אני רואה את זה יום יום שעה שעה דקה דקה שניה שניה.. אני נלחמת בזה אפילו היום בארוחה ישבתי מזגתי לעצמי לאכול וגמרתי מה יש בצלחת אפילו אם בתוכי לא רציתי וכל זה כל עוד אני לא מקיאה הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את עצמי .. אני לא יכולה לשנות את זה.. טוב לא גמרתי אני צרכה לזוז אכנס אח"כ להשלים את המכתב טוב ההורים רוצים שאצא החוצה.. לאויר.. הם צודקים טוב אני חייבת לזוזזזזזזזזז ולינויייי נשמתייייייייי אוהבת אותך איך את מרגישה?? טוב טוב טוב אכנס אח"כ למסנגר ומולאן תני ללינוי את המייל שלך אני אשלח לך שם מיילים אישים... קצת יותר אישי.. טוב באהבה דניאלה

מולאן נשמתיייייייייייייייי 1- איי סי קיו מכניס לי וירוסים ובגלל זה אני לא מורידה! 2- הם פנו ליועצת רק בגלל שאכפת להן ממך אני בטוחה בתוך תוכן הם אוהבות אותך את רואה את הצד השלילי ביותר... אני אגיד לך את האמת יבואו מאה ואחת יועדים\ פסיכולוגים\פסיכיאטרי.. לא יעזור כלום לירפא את צרכה מעצמך.. אני רואה את זה יום יום שעה שעה דקה דקה שניה שניה.. אני נלחמת בזה אפילו היום בארוחה ישבתי מזגתי לעצמי לאכול וגמרתי מה יש בצלחת אפילו אם בתוכי לא רציתי וכל זה כל עוד אני לא מקיאה הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את עצמי .. אני לא יכולה לשנות את זה.. טוב לא גמרתי אני צרכה לזוז אכנס אח"כ להשלים את המכתב טוב ההורים רוצים שאצא החוצה.. לאויר.. הם צודקים טוב אני חייבת לזוזזזזזזזזז ולינויייי נשמתייייייייי אוהבת אותך איך את מרגישה?? טוב טוב טוב אכנס אח"כ למסנגר ומולאן תני ללינוי את המייל שלך אני אשלח לך שם מיילים אישים... קצת יותר אישי.. טוב באהבה דניאלה

מולאן נשמתיייייייייייייייי 1- איי סי קיו מכניס לי וירוסים ובגלל זה אני לא מורידה! 2- הם פנו ליועצת רק בגלל שאכפת להן ממך אני בטוחה בתוך תוכן הם אוהבות אותך את רואה את הצד השלילי ביותר... אני אגיד לך את האמת יבואו מאה ואחת יועדים\ פסיכולוגים\פסיכיאטרי.. לא יעזור כלום לירפא את צרכה מעצמך.. אני רואה את זה יום יום שעה שעה דקה דקה שניה שניה.. אני נלחמת בזה אפילו היום בארוחה ישבתי מזגתי לעצמי לאכול וגמרתי מה יש בצלחת אפילו אם בתוכי לא רציתי וכל זה כל עוד אני לא מקיאה הבטחתי את זה לעצמי הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את עצמי .. אני לא יכולה לשנות את זה.. טוב לא גמרתי אני צרכה לזוז אכנס אח"כ להשלים את המכתב טוב ההורים רוצים שאצא החוצה.. לאויר.. הם צודקים טוב אני חייבת לזוזזזזזזזזז ולינויייי נשמתייייייייי אוהבת אותך איך את מרגישה?? טוב טוב טוב אכנס אח"כ למסנגר ומולאן תני ללינוי את המייל שלך אני אשלח לך שם מיילים אישים... קצת יותר אישי.. טוב באהבה דניאלה

ולא רוצה לתת לך להישאב לתהום.. אולי עכשיו הגורל אומר "אני מציע לך חיים אחרים.. את רוצה?.. או לא?.." ללכת לטיפול אולי זה נורא מאיים .. אבל זה יכול לעשות הרבה מאוד טוב.. להבין שיש משהו אחרי הפרעות אכילה בהזדמנות חגיגית זו לא משנה איך תקראי לה אפילו שהרבה פעמים חשבתי שזה שקר אני לעצמי כי גם לי לקח הרבה זמן להאמין שהדבר אפשרי ולא חסר מבחנים .. הם תמיד יהיו שם לבחון עד כמה את רוצה לצאת מזה ושאחרי הכל יש בזה משהו מאוד מרגיע להיות במחלה אז מה הטעם להיגמל מזה .. אבל יש חיים אחרי כל זה ואת לא תדעי רק אם תנסי ... זה נפלא שיש כל כך הרבה אהבה סביבך .. אני מצטערת שאת חווה את זה כאיום וכבלתי נסבלות אבל זה רק מאהבה ואכפתיות ... ואני מקווה שזה יוביל אותך רק למקום טוב יותר ואני לא חושבת שזה גורל אני חושבת שיש בך חלק שהיה רוצה שישימו לב שיראו מה קורה.. וזה קורה .. כי את ביקשת את זה... המון אהבה יקירתי ושבוע טוב... :-)

אני מקווה שזה לא רציני.. גם אם אני יצא מזה אני לא ירצה שזה יהיה ככה .. שכולם יודעים.. אני יעדכן אותך איך היה .. מה את אומרת היא תספר להורים?

היייי לכולםם אני חושבת שיש לי בעיות אכילה אבל אני לא בטוחה כאילו אני יודעת שיש ליאבל השאלה אם אני אנורקסית.. הקטע זה שאני אוכלת בבוקר ארוחת בוקר (משביעה ) ובצהריים אני אוכלת ארוחה דיי גדולה..ואני אוכלת בשר וזה אבל אחר כך בערב אני לא אוכלת כלום! יש פה מישהי שיודעת אם זה מספיק?

זה נראה לי מספיק ואפילו בריא!! מאוד! אם את ממש רעבה בערב ולא אוכלת אולי זו בעיה... אולי תאכלי סלט ירקות בערב או משהו? אנורקסיה זה לא... אנורקסיה זה תת משקל כתוצאה מתת תזונה.. המשקל שלך תקין? התפריט הזה הוא יומיומי? או שיש ימים שאת אוכלת פחות?

אין מצב שאני אוכלת בערב.. וכבר הרבה זמן אני אוכלת ככה אבל עם הזמן הכמויות אוכל קצת ירדו אבל אני עדיין אוכלת מספיק קלוריות ביום.. והמשקל שלי הוא קצת נמוך אבל הוא סביר..לא משהו חריג

קצת מדאיג אותי שאת "חושבת" שיש לך הפרעות אכילה אדם שחושב שיש לו הפרעות אכילה בד"כ נמצא בקבוצת סיכון .. יכול להיות שאני מקשקשת .. אבל יש לי תחושה שאת שתי הארוחות שלך את לוקחת לכיוון לא בריא... אני גם לא באמת יודעת מה את אוכלת ומאחר ואת במשקל נמוך.. את צריכה להיזהר מזה כפל כפליים... אני יודעת שנכון להיום יש הרבה לחץ סביב העניין של הדימוי העצמי והרבה ... אבל כל שינוי שאת עושה באוכל חייב להיות בפיקוח כדי שלא יווצר מצב שלא תהיי באיזון ... הייתי מציעה לך ללכת לדיאטנית במסגרת הקופה ופשוט להיות בפיקוח כך תדעי שאת שומרת על עצמך וגם לא פוגעת...ואם זה מתאים ומאוזן ואת לא נחלשת כתוצאה מכך אז מה טוב פשוט תפני לרופאת משפחה ואמרי לה שאת חוששת שאת נמצאת בחוסר איזון תזונתי והיית רוצה ללכת לביקור אצל דיאטנית .. אני מניחה שאם כל הסכנות שיש היום סביב נושא של הפרעות אכילה .. לא יקחו סיכון וכל שיהיה עלייך לעשות הוא פשוט ללכת ולשמוע חוות דעת מקצועית .. ולהירגע כי צריך מאוד להיזהר עם כל הפרשנויות ... ואם יש בך משהו שמאוד "דואג" לאיזשהו שינוי מיוחל כי את רוצה להיות אחרת ואת רוצה להשיג את זה באמצעות משקל מה שציינת באחת ההודעות שלא .. אבל בכל זאת שווה לבדוק את זה .. אז אני מציעה ללכת לטיפול .. כדי למנוע סכנה בעתיד... בהצלחה .. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב בלי שום קשר להפרעות אכילה.... המון אהבה שבוע טוב... :-) הילה

טנקס אבל הקטע הוא שאני לא אקח את עצמי ואלך לדיאטנית בחיים..כי היא תרצה שאני אעלה..

ועד כמה שזה ישמע לכן קצת ביזארי...אני מתגעגעת לבולמיה שלי. לתחושה של אחרי שהייתי מוציאה את כל האוכל מתוכי ומתנקה מכל הגועל והשומן. וזה לא רק בגלל הפחד שהיה לי מההשמנה,(תמיד הייתי מלאה), הבולמיה הייתה מנקה ממני המון תחושות ובעיקר אכזבות. במקום לפרוק הכל בבכי או בשיחות עם חברים או עם פסיכולוג...הייתי מקיאה. אז סבלתי מבולמיה במשך כשנה (הייתי מגיעה ל20 הקאות ביום) וכל מה שאכלתי (אפילו אם זה רק מרקים ירקות וחסה), הקאתי. כשהפסקתי ועליתי במשקל שנאתי את גופי מחדש. אבל כבר שנתיים שאני "נקייה" (חוץ מכמה מעידות שהיו לי בטיולים בחו"ל וזה מותר) והפסקתי את הבולמיה המטורפת הזו, בעיקר מהסיבות שזה הרס לי את החזה היפה שלי ואת השיניים. עברתי מאז (ועד עכשיו) טיפולי שיניים ונותר לי לתקן את החזה (ב25,000 ש"ח), אח"כ את השומן (בדיאטה נורמלית) וגם את הצלוליטיס (עם מנוי במכון כושר). על טעויות משלמים, לא? אז נתקן. ובין השאר... ננסה למצוא תחליף לבולמיה.

אוףףףףףףףףףףףףףף עצוב... באמת שאין למה להתגעגע. 20 פעם ביום?? אוי והתחלתי לחשוב שאולי אני בולמית... אני מקיאה לפעמים.. בשאר מרעיבה.. נעים מאוד! אבל נשמע שלפחות את מקבלת את העונש ולא מתוסכלת ממנו וזה ראוי להערכה.. אני שמחה כל כך בשבילך שהפסקת... מקווה שהחיים יחזרו למסלול תקין... ומהר..

ערב טוב לך להבריא, להיפרד מהבולימיה או איך שתקראי לזה זה בעצם ללמוד להכיל בחייך את כל הרגשות התחושות הנעימים והלא נעימים כשהעיקר פה זה "להכיל". בבולימיה את מקיאה מהגוף שלך את כל אלו בגלל חוסר יכולת להתמודד איתם בפנים. הקושי בלהיתמודד איתם נובע אצל כל אחת מסיבות שונות כשהמשותף לכולם הוא הרבה כאב עצב וקשיים בדימויי העצמי . כשעוברים תהליך טיפולי נכון ומעמיק אפשר להשתחרר מההיתמכרות לאוכל ולא להתגעגע אליה כי לומדים דרכים אחרות לשחרור ולפורקן הרגשות . שבוע טוב דש חם חם להילה הקרה כל טוב עדי

אין לי הרבה מה להוסיף שכן עדי נגעה בנקודה הכי מהותית בעניין... ככל שתלמדי להכיל את הרגשות שלך זה ישתפר.. וזה כבר מאחור לגמרי מעבר לכך זה עניין של הרבה תרגול והתמדה ואני מניחה שלאט לאט עם התרגול הזה את תלמדי לאהוב את עצמך כי זה העיקר.. אני רק יכולה לומר לך שאני מקווה שאת בטיפול טוב אפילו שזה מאחורייך... כי תמיד צריך את החיזוק הזה .. ואני חושבת שהיום סדנאות של גיבוש עצמי שמבוססות על חשיבה חיובית מאוד יכולים לסייע לך בגיבוש שלך את עצמך והערכה שלך את עצמך.. ומעל הכל האהבה שלך את עצמך כי בלי זה הכל יכול לרדת לך לטמיון וחבל המון אהבה יקירה ואני מזמינה אותך לכתוב ולספר גם איך יצאת מזה .. שבוע טוב... הילה :-)

איך את?... המון אהבה יקירה ... :-)

רק עכשיו למדתי להכיר בבעיה שלי.. בזה שזאת בעיה שצריכה טיפול אבל אני מפחדת.. מפחדת לא להצליח מפחדת להישאר ככה תמיד להרוס את החיים שלי מצד אחד אני לא יכולה להפסיק לאכול ואני מרגישה כל כך טוב כשאני מקיאה את זה החוצה אחר כך ואני מפחדת שמרוב שאני כל גך אוהבת את התחושה הזאת אני לא אצליח אני לא אצליח להפסיק עם זה וזה מפחיד כי כבר אין לי כוח לכלום אף פעם וקראתי שזה בגלל זה נהייתי עצלנית מדוכאת וזה כל כך לא אני בניסף לזה בדרך כלל בולמיות הן אנורקסיןת או רזות ורק אני כזאת ושמנה וזה ממש קשה

שיהיה לכן הכי טוב בעולם אמן!!!! תנסו להקשיב לעצמכן...כי לרוב אנחנו לא עושות את זה וחבלל!!! תיהיו חזקות..יש עוד המון המון תקווה... ואני יודעת שכול אחת ואחת פה יכולה..... המון אהבה..... חיזוקים וחיבוקים.. אוהבת עד אינסוף.. לינוי... הילונת נישמתי!!!! אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אותךךךךךךך!!!! ספרי לי מה קורה איתך?!.. תרגישי טוב.. אין עלייך!!!.. עוד יהיה טוב.... אוהבת עד אינסוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף לינוי... שבת שלום ומבורך... והמשך יום נפלא לכולן.. :--)

היי בנות רציתי להגיב על ההודעה של לינוי זה נכון עליכן להקשיב ללב שלכן בדר"כ הלב יודע מה הוא עושה כמו בשיר Roxette--Listen To Your Heart אוהבת עד אין סוף ואתן לא לבד... דניאלה שבת שלום בנות:))

עם המון אהבה .... :-)

אני לא יהיה פה מחר... אז.... שבת שלום ומבורך... המון אהבה..... :-)

הילה, אני לא יודעת אם ראית אבל כתבתי לך, כתגובה על ההודעה של דיטה. יש שם שאלה שחשובה לי..... תודה רבה ושבת שלום ומבורך

אז ככה .. מה שלומך???.. רציתי רק לומר שאכילה בשעות לילה נובעת מכמה סיבות .. 1. בגלל שזה פעם אחת קרה וקצת יותר נאמר אפילו שבוע של הרגל חדש .. והגוף בנוי על הרגלים.. הפעם הזאת.. או כמה פעמים לצורך העניין גורמות לשעון של הגוף לרצות את זה בכל יום .. כי הרגלת אותו... גם תינוק בנוי על השעון הזה ברגע שמשנים לו את השעון הגוף מבקש את זה בזמן הישן.. בגלל ההרגל.. 2. יכול להיות שאת אנמית .. חסר לך סוכרים .. לחץ דם נמוך וזה לא קשור במשקל גוף נמוך.. מנרלים ויטמינים את צריכה לעשות בדיקה כי סתם לא רעבים בלילה.. זה מעיד על חוסר מסויים.. יכול להעיד 3. אם את מרגישה שזה קורה .. תאכלי פרוסת לחם אחת.. או שתי יחידות פרי שהן לא מקבוצת הדרים ..זה גם ישקיט את הרעב .. את לא תרצי לאכול אח"כ יותר מזה וזה גם יספק את הצורך של הגוף ויאפשר לך ללכת לישון ולהירגע ופרוסת לחם לא תגרום לך להשמין... וגם לא שתי יחידות פרי או שאם את יכולה בכוח רצון פשוט למנוע בעד עצמך לאכול בכלל בשעה הזאת למרות שבעיני זה מיותר 4. תבדקי שאת לא שותה קפאין לפני השעה הזאת .. קפה תה.. חליטות צמחים .. כולם עם קפאין וקפאין מגביר תיאבון בדוק! גם מיץ טבעי מעורר תיאבון .. לעיסת מסטיק.. תבדקי שאת לא עושה את זה.. ובקשר למה שאני כתבתי .. מה שאת אומרת לא סותר את מה שאני אומרת ואני מסכימה עם זה במידה מסויימת אבל.... אני התכוונתי לרובד יותר עמוד מזה שנגלה לעין .. ואני יותר התייחסתי למה שדיטה מרגישה ובהקשר הזה אני כתבתי את כל מה שכתבתי למרות שאני ממש לא מרגישה צורך להצתדק פשוט אני רוצה שתביני באמת למה התכוונתי כי זה באמת לא עבר ברור וזה בסדר כל אחד יכול להשיאר בדעתו... אני לא חושבת שבמודע אנשים רוצים בהרס אבל בינינו זה מה שהם עושים.. וזה התת מודע שלהם ולזה הם סוגדים כי הם לא מוכנים לוותר להרפות ולכבד בברכה מקום למשהו חדש אחר.. כי אולי זה פשוט לא מוכר לא ידוע מי שלא רוצה לשתף פעולה עם הדבר הזה מעולם לא יקרא עיתון או יקשיב לחדשות ומן הסתם הוא יעשה עם עצמו עבודה רצינית שקשורה בגמילה מכל מיני הרגלים רעים והפיכתו לאדם טוב יותר.. הם במודעות .. מה שלא נראה לי שקורה בעיתונות ובכלל בפוליטיקה אני אמרתי "סגידה" מפני שזה משהו מוכר... תמיד סוגדים למשהו מוכר.. זה כמו בגד שאת לא מוכנה לוותר עליו .. כי את פשוט אוהבת אותו לא משנה שהוא כבר לא עולה עלייך... אבל את אוהבת אותו ואת עדיין מפנטזת להיכנס בו אפילו שהוא לא מתאים לך והכי נכון יהיה לזרוק אותו לעבור הלאה .. זה השינוי שאני מדברת עליו וזה לא פשוט! משהו מוכר שווה בשפה נסתרת למשהו בטוח.. ידוע .. אין הפתעות זה לא בהכרח טוב או רע זה פשוט מוכר.. וזה נותן תחושה של חמימות מסויימת אפילו שהדבר הזה רע.. ותשימי לב זה קורה גם בהפרעות אכילה.. את יודעת שזה רע .. אבל את לא מוותרת כי זה בטוח לך .. את לא יודעת איך את תהיי בלי זה .. מה תהיה הזהות שלך ומשום כך את לא מוותרת אנחנו נוטים להימשך למה שמוכר מפני שזה מפחיד אותנו להתנסות בדברים שהם לא מוכרים במיוחד עם אתגר השינוי מורכב ועמוק עד מאוד... וזוהי בעיה יהודית לא פשוטה בגלל שאנחנו גדלנו על זה.. ואם את שואלת אותי האמריקאים לא שונים.. וכן אנחנו סוגדים לזה.. כי באופן מעוות זה הופך את העולם שלנו ליותר מעניין .. ואני חושבת שעכשיו זה ברור.. וכל מה שאמרתי זה בכלל לא התנהגות מודעת .. ברור שאם אני ישאל אדם ..האם אתה סוגד לכאב שלך?... הוא יגיד לי מה את מפגרת.. אם רק הייתי יכול אני ממזמן לא הייתי במצב הזה .. עם בכלל וזה חתיכת תירוץ.. כי במערכת התאית שלו הוא מזהה שזה אתגר אבל הוא .... לצורך העניין הנפש שלו נרתעת כי היא תמיד מפונקת פחדנית ונמנעת .. ומשום כך היא תמיד הקול שיהיה התירוץ להישאר במצב הזה .. ולהיות קורבן.. למרות שהמסר לדיטה הוא קצת שונה ... ברגע שיש מודעות שם קורה השינוי .. הדרך לשינוי נפתחת ודפוסים רבים ניתן לעקור מהשורש עי מצב של שקט והתבוננות .. לא כולם עושים את זה .. .. זהו מתוקה .. המון אהבה ותכתבי קצת יותר אני תמיד מתרגשת לראות שאת פה.. דרך אגב.. מה קורה איתך??... ומתי החתונה .. ?... שיהיה שבת שלום.. ביי ביי קסם.. :-)

מחבר: ענת ([email protected]) תאריך: 3.3.2005 שעה: 16:03 אני בהלם! פעם ראשונה שאני נכנסת לאתר הזה, וכל כך שמחתי לראות שיש דבר כזה. חשבתי שחוץ מפסיכולוג, לעולם לא אוכל לשתף חוויות שקשורות להפרעות שלי... ואני קוראת את הדברים שכולכן כותבות, ואני כל כך יודעת וכל כך מזדהה עם כל התחושות, הסבל שהופך בשלב מסויים לשיגרה שמתרגלים אליה. אני מרגישה צורך לפרוק את סיפורי, אז ככה. אני תאומה. ברור לי שיש קשר לתיסבוכים שלי... עד לפני כ4 שנים הייתי שמנה מאוד. שקלתי 95 ק"ג. התחלתי בדיאטה,שהתחילה כמובן כמאוזנת, אך במהלכה הגעתי למצב של אנורקסיה. (איזה מוזר לכתוב על זה... בכזאת קלילות, ) אכלתי ביום 8 מלפפונים, וצלחת כרובית. אם אכלתי עוגה או משהו בסגנון- ישר דחפתי אצבע. הוריי דאגו ושלחו אותי לטיפול אצל פסיכולוגית. (זה היה התנאי שלא יאשפזו אותי). לאחר שנה וחצי של טיפול, הפסקתי אותו באמצע, ללא שום הודעה לפסיכולוגית. שנאתי להיות שם והרגשתי שזהו בזבוב זמן עבורי. מאז- העלתי במשקל. התחתנתי. (בעלי מודע לבעיות שיש לי) המחזור חזר אליי... כיום אני במשקל תקין, אבל הבעיה שלי היא שאני עדיין מקיאה לפעמים. וזה לא עוזב אותי. כיום אני מקיאה בערך פעם בשבועיים,(אחרי בליסה) אני כל הזמן שונאת את עצמי ואת הגוף שלי. זה משגע אותי.מצד אחד- בראש שלי אני מרגישה שיצאתי מזה- כי הרע מאחורי, אבל מצד שני זה מעסיק אותי כל היום. יש לי עדיין את השריטה שלי.. אני לא יוצאת ממנה. אני עדיין לא מסוגלת לאכול דברים מסויימים. ועדיין יש לי בליסות. אני מרגישה שלעולם לא אהיה שבעהץ. רק אם כואב לי. ואז אני מקיאה. עכשיו אני בהיריון. אני מקיאה- וחושבת על העובר, שאני מזיקה לא רק לעצמי אלה גם לילד שלי. אני מקיאה הרבה הרבה פחות בגלל זה, אבל זה נראה לי משהו שלא יעזוב אותי לעולם. שנאתי את הטיפול הפסיכולוגי, וכיום אני לא נמצאת במצב כל כך קריטי כמו שהייתי, אז לכן אני פשוט חיה עם זה..

אני לא כל כך הצלחתי להבין מדוע את חושבת שהשלב שבו את נמצאת הוא לא קריטי זה בהחלט יכול לבוא לך בהפוכה כמו שאומרים ולתקוף אותך באופנים שלא ציפית ... אני אחרונה שתאחל לך דבר כזה .. אבל מדוע עזבת טיפול? בגלל האופי שלו? .. בגלל המטפלת?.. בגלל מה ?.. את חיבת להבין שטיפול הכרחי .. ואני מוכנה להמליץ לך על כל מיני כתובות.... אז מדוע לא לנסות .. ..מדוע לא לתת אמון .. מה שאת מכנה שריטה שווה ערך למחלה לגמרי .. זאת מחלה.. את מבינה את זה?... אני לא יכולה לומר שזה קל ואני מניחה שיש לך הרבה יסורי מצפון סביב ההריון.. אבל אל תרגישי אשמה כי אני לפחות מאמינה שכל אחד בא לכאן מבחירה .. מה שכן יכול להיות שבהמשך מן הסתם זה יגרום לבעיות לא פשוטות לשני הצדדים.. לכן טפלי בעצמך.. גם העובר שלך יעריך את זה.. ומעל הכל את תהיי בריאה .. זה אפשרי .. כנראה שמשהו בטיפול עלה בזמנו אינני יודעת .. כנראה שזה הפך להיות מפחיד מידי ואז ברחת.. טיפול אורך זמן והוא לא פשוט והתכנים בו אינם פשוטים במיוחד כשזה מגיע לאנורקסיה או בולימיה לצורך העניין... אני פשוט נראה לי שהכי חשוב קודם כל למקד אותך על עזרה נכונה וראוייה ושזה אפשרי .. על סמך נסיון אחד אל תשפטי.. את לא צריכה לשכנע אותי .. כמה שלא רוצים בבולימיה מאוד נוח להישאר שם.. זה מעין ביטוי מושלם לרגשות.. לא רוצים להרגיש .. רע מידי כועסים מידי פתרון משולם .. בולסים ומקיאים.. ואת זה את חייבת לפתור כי כשהבן שלך יעלה לך על העצבים ואת תלכי להקיא זה מעבר לזה שזה יגמור אותך .. זה יגמור גם אותו.. הייתה לי אמא כזאת (הייתה מפני שהיא כבר לא במחלה ברוך השם) .. שלא הייתה אוכלת.. שהייתה מתעמלת כל היום ומרזה בטירוף ואני הייתי צופה בה בגיל מאוד קטן... זה מה שלמדתי ממנה הכי טוב.. בואי תאמרי לי את .. אם זה מה שאת רוצה.. אז אל תגידי לא למשהו שיכול להציל אותך.. ובמידה ואת רוצה סיוע .. אני זקוקה לאזור מגורים.. ואני ישמח לשתף איתך פעולה.. את מוזמנת לכתוב פה בכל עת .. יש פה הרבה תמיכה וזה לא פחות חשוב מהטיפול עצמו.. רציתי להוסיף ולומר שיש היום מרכזי טיפול נפלאים לבעיות האלה. ושווה לך לחשוב על זה.....ולנסות! ומעל הכל לרצות כי אם לא תרצי שום דבר לא יעזור.. לפחות תביעי כוונה ראשונית .. ואז תזכי בישועה בהצלחה עם ההריון המון אהבה ... הילה :-)

הילה, כן, אני רוצה לטפל בזה. אני לא רוצה שהילד שלי יהיה מתוסבך... אני גרה באיזור פתח תקווה. תודה רבה רבה.. את מדהימה! ענת

הילונת את חיבת לראות משהו.. זוכרת ת'ספור עם חברות שלי נכון..? אז אתמול טל היתה אצלי ודברה עם מופרעת אכילה אחת שהיא מכירה ונתתי לה לדבר איתה הרבה... יענו אין לנו את אותה בעיה... בקצור אמרתי לך היא כבר משגעת אותי הרבה זמן... אתמול כשהיא דברה עם הילדה הזו היא פלטה לה משהו עלי.. מפה התחיל בלאגן.. היא היתה בהלם והלכה... התקשרתי אליה למרות שהיא היתה בבית של חברה שאני לא מדברת איתה... אמרתי לה "בואי אני רוצה לספר לך הכל.." לא יודעת איזה ג'וק עבר לי בראש אמרתי לעצמי "היא במלא יודעת כמעט הכל כבר עדיף שאני יספר היא לא תגיד לאף אחד.." זה בחיים לא קרה לי... חשוב שאני יגיד שאני מכירה אותה מגיל שנה והיא גרה לידי.. בקצור היא אומרת לי בטלפון "עוד 5 דקות אני באה.." בקרירות כזו... הייתי בהלם.. אמרתי לה "לכי תזדיני את יודעת מה.." אחרי דקה היא היתה בבית שלי.. התחלתי להגיד לה..."תראי מה שחן (זו שהיא דברה איתה באיסיקיו) אמרה זה לא נכון.. אבל באמת יש בעיה .. והיא ישר התחילה לעשות פרצופים ולהתנשאות כזה כאילו היא לא מאמינה ועשתה לי הרגשה מה זה רעה כמעט בכיתי..(אגב חן אמרה משהו רק על הקאות..) בקצור אמרתי לא צריך עופי לי מהבית והתחלנו לריב... היום דברתי איתה באיסיקיו הנה השיחה... שימי לב איך היא מסתימת!!! טל:אני לא התכוונתי לגרום לך להרגיש רע.......את יודעת שזאת לא הכוונה שלי.פשוט איך את מצפה שאני יאמין לך אחרי כל השקים שלך בזמן האחרון..... כל הסיפורים שלך......ההכחשות...אם באמת היית חברה טובה והיית סומכת עלי היית מספרת לי ממזמן את כל הבעיות האלה שלך והית חוסכת לנו הרבה ריבים אני:רק שתדעי שרבתי עם דארקנס בגללך ובגלל הדבור שלך אליה. טל :סליחהה?שתלך לעזאזלל..... מה איתך למה לא היית היום? תעניייי כבר! אני: אל תשחקי אותה מתעניינת... ה ששלחתי לך את זה לא אומר שחזרנו להיות חברות... רק רציתי שתעי מה עשית.. אל תגיבי שלום חמודה לא רוצה לראות אותך יותר!!! טל:מה שבא לך אני אמרתי את שלייייייייייייייי תאמיני זה רק בשבילך אני כבר יודעת מה הבעיהה.......זה הרי ברוררר...................... ני מקווה שתבייני שאחרי חמש שנים את צריכה טיפול...שלא ידרדר המצב.... לא עשיתי כלום.....מי שעשתה זאת רק את ולעצמך.את רק עושה רע לעצמך עם השטויות האלה ואני מתכוונת ברצינות לזה שאני יערב מישהווו אם את לאתעשי את זה את חייבת לעזור לעצמך לא עשיתי כלום.....מי שעשתה זאת רק את ולעצמך.את רק עושה רע לעצמך עם השטויות האלה ואני מתכוונת ברצינות לזה שאני יערב מישהווו אם את לאתעשי את זה את חייבת לעזור לעצמך.. אני: כפרה את לא מבינה כלום!!! (חשבתי להתחיל להגיד שיש לי בעיה מסתורית אבל לא קשורה לאוכל.. אבל אתמול באמת תכננתי לספר לה את האמת כמעט את כל האמת חוץ מהקטע של ההקאות לפעמים כי זה אני לא רוצה שהיא תדע ממש לא! זה כבר יהיה סיוט והיא תעקוב אחרי ותגעל ממני..) האוכל הוא לא הבעיה הוא רק הסמפטום זה בעיה אחרת שכשהיא קוראת אז אני אוכלת פחות ויש ימים שלא אוכלת בכלל אבל זה נדיר וגורמת לי לשתות (אלכוהול) האוכל זה בכלל לא הנושא כאן הוא רק תופעת לוואי של הבעיה האמיתית תביני כבר ואל תדמיני שאת יודעת הכל. טל: אל תזזיני לי תמוח עם השטויות שלך ודי לשקר??????????????.כמה את יכולה לא נמאס לך אנילא מאמינה איפה האמון בינינו...........................עד כמה אפשר לשקר אני יודעת מה הבעיה שאת מקיאה וזהו נגמרר...נמאס לי כבר שאת מנסה לובב אותי ולהפוך את כל התמונה.......זהו אני יודעת ונגמר ואני מתכונת לדבר עפםם חני כדי לעזור לך ותסכימי כבר לקבל תעזקרה הזאת ודי להסתיר זה לא יעזור לך בכלוםםם את לא מבינה????.?.. דיי כבר תביני שאני לטובתך נשבעת לך שאין דקה שאני לא חושבת על זה שאיפה היתי בכל הזמן הזה שננתי למצב להדרדר ככה.............. אני באמת רוצה לעזור לךך ובסדר אני יודעת שאני לא מומחית אבל יש מומחים שיעזרו לך אז במקום להסכיםם אז ממשיכה לשקר ..זה כבר לא עוזרר..אני לא קונה א השקרים האלה.!! במקום שתעריכי את האנשים שבאמת דואגים לך את מרחיקה אותם ממך..ומדברת לי עם החולת נפש הזאת שחצי ממצבךך (החתכים,)זאת רק השפעה שלהה...........ואת מגינה עליה........... אני: בסדררררררררררררררררררררראת המומחית!! לדבר איתה זה ממש לא יעזור בכלום ההפך היא תתן לך רעיונות ותחריף את המצב שלך..... מי אמרשאנ מומחית מפגרת???????????????????????????? אני אמרתי שאנחנו נפנה למישהו שיעזור לךךךך אני לא מומחיתת אני לא יודעת איך מטפליים בדבר כזהה.....אבל יש אנשים שיודעיםם..ותעזרי לעצמך כבר במקום לדבר שטויות ולהמשיך להכחיש אני: אני לא בולמית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אף פעם לא הייתי ואני אף פעם לא יהיה!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 מה נסגר איתך?..... כל כך קשה להבין? טל:טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב..די כבר זה ברור מאליו שאת כן וכבר זה לפני חמש שנים ואני יודעתת וכולם חושדים לא רק אני....... את כבר תנסעי להבין שהשקרים שלך נמאסו עליי וזה לא מזיז ליי כבר מה תגידי........אני יודעת תאמת.......... א מבינה למה את ממשיכה לשקר לי אני: סבבה איך שבא לך אחותי.. ואגב 5 שנים עם בולמיה? כבר לא היו לי לא ידיים ולא שיניים היום... ה רק מראה כמה בורות יש לך בנושא הזה... טל: טובבבבבבבבבבבבבבבבבבב אני: סבבה כפרה יש בדיקות לנושא הזה אני מוכנה לעשות... טל: לא אמרתי שאת מקיאה כל יום אבל את מקיאה מדי פעםם וזה בטוח ויש לך הפרעה מאוד חמורה באכילהה וזה הרבה זמן ואני יודעת וזה לא רק בולימיה זה שילוב של עוד משהו מההפרעוץץ אני: טל ... נראה לי שאת מחפשת אתגרים... אולי את מנסה דרכי להבין מה קורה לך או משהו כזה (גם לה יש קטע עם אוכל אבל לא כזה רציני..) לא רוצה שתשתמשי בחיים שלי יותר לממוש ההתלהבות שלך ביי טל: מה הקשר סתומה אחת??????????????????????????????????????????????????????? מה הקשר אתגרים את בעצמך אמרת שיש להך בעיה חמור לא משנה מה..... עזבי אי אפשר לדבר איתך בייייייי אני: טל אני מזהירה אותך חסר לך אם תדברי עם משהו... את לא תלכי לאף אחד... מהיום אנחנו לא מכירות את אל תדברי עלי ואני לא ידבר עלייך! יש ביננו הבנה? תעני כבר טל אל תרגיזי אותי!! טל: מה שבטווח תורידי תשם שלי .....מי שעשתה טעות זאת היא שחשפה אותך לא אני..........אני ידעתי רק פשוט זאת היתה ההוכחה אני: למה? טוב עכשיו אני באמת רוצה שתעופי לי מהחייםםםםםםםםםםםםם דבר אחד אני יגיד לך אאת לא הולכת לאף אחד לדבר איתו בטח לא עליי אמרתי לך מהיום את לא מכירה אותייייי טל:אני לא אמרתי שאני ידבר עלייך אני:אז? מרץת שתדברי עם חני או עם יועצת משהו לא יודעת.. טל: לא יודעת.. אני:אני יוריד את האווי אם תגיד שאת עוזבת אותי ולא מדברת עלי יותר.. אם לא אני מחליפה אותו ביותר גרועע..(אווי זה משהו מהאיסקיו שרושמים כשלא נמצאים.) טל: מה את מאימת עלי? אני:לא רוצה לאיים עלייך ולא רוצה ממך כלום.. דבר אחד... שכחי ממני ואל תחשבי שאת עוזרת אם את פותחת ת'פה... אני לא יבקש את זה עוד הרבה... אני רוצה את המילה שלך שלא תדברי עלי עם אף אחד! טל:מזה שכחי ממני??מה את סתומה? אחרי שאני יודעת תצמב שלך את מצפה שאני ישכח וימחק הכל אני: את לא חיבת לשכוח אבל את כן חיבת לא לדבר טל:אה כן ומה יהיה איתך??אני יחכה עד שיקרה לך משהו? אני:את לא מבינה שלא יכוללקרות לי כלום? זה לא פיזי הבעיה שלי... מה הקטע שלך למה את לא מאמינה לי? לפני יומיים אמרת שבולמיה זה לא יכול להיות ולא הגיוני אז מה נסגר איתך כבר? היתה לך הזדמנות לדעת את האמת.. אבל זלזלת בי השפלת ופגעת אין לך מושג עד כמה.. עכשיו אל תבואי לחפש תשובות! טל:אני זלזלתי פגעתי מה נסגר איתך?מה את מצפה שאני יאמין לך אחרי כל השקרים שלך רק בחלום ....................... אני לא פגעתי..מי שאכזבה זאת את עם זה שהסתרת ממניי אחרי מלא זמן עד שאני גיליתי בעצממי ועוד סוד כל כך גדול............................ לא משנה מה ....................הסתרת וזהו אני: או קי... ואט אוור!!! את לא אומרת כלום לאף אחד! תאשרי לי את זה כבר וזהו.. טל:אל תשחקי לי אותה עכשו כי מי שהובילה לכל המצב הזהה זאת רק את................ אני לא מאשרת לך כלום אני לא חייבת לך כלום אחרי מה שעשית אני שפתחתי את כל מה שהיה לי להגיד וסיפרתי לך הכל עליי זה היחחס שמגיע לי אחרי זה אני לא חיבת לאשר או להבטיח לך כלום......................... אני: טלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל מה נסגר? תעזבי אותי בשקט אם תלכי למשהו נשבעת לך שתצטערי טל אני לא צוחקת אני יפרסם כל מה שאני יודעת עלייךךךך מה נסגר איתך מה יש לך?????????????? אני:אל דברי עלי ואני לא ידבר עלייך טל: זאת לא את בכלל את השתגעת לגמרי תראי לאיזה רמה את יורדתתת?????????????? מה יש לך כבר להגיד עלייי ?.??? אני: תתפלאי.. טל:נו בואי נשמע??? אני:אם חני או רוחמה או משהו ישמע גם את תשמעי... מבטיחה!! טל:בואנה את פשוט מגעילה נשבעת לך אני מנסה לעזור לך.וזה מה שאת אומרת יודעת מה לא איכפת לי ממך יותר תעשדי מה שבא לך אל תחפשי אותי בחיים מרגע הזה אחרי מה שאיימת עליי אני לא רוצה לשמוע ממךךךךך בבחים את באמת מחוקה בשבילייייייייייייייייייייייייייי........................................את צריכה להגיד תודה בכלל חתיכת מטומטמתתתת מי היתה דואגת לךך......במקום שתעריכי את מאיימתת לא מעניין אותיי תעשי מה שבא לךךך...אל תשלחי לכאן הודעות יותררררררררררררררררררררר.לא רוצה לשמוע עלייך לא ידבר עלייךךךך כלום לא מענינת אותייי יותרר יחתיכת כפוית טובה ביי לךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אני:מצויין!! טל:בייייי לך אל תשלחי לכאן הודעתותתת ...ואל תחפשי אותייי הבנת......ביי לך ותמחקי כבר תאויי הזה אל תרשמי תשם שלי בחייים זהוווווווווווווווווווווווווווווווווו אין לך מושג כמה זמן זה לקח לי פשוט היחה חשוב לי שתראי... אני מתה לדעת מה דעתך... שמת לב איך היא התהפכה בסוףףףףףףףףף אבל את האמת? זה שימח אותי מאוד... אני מקווה שהיא באמת תתרחק ממני כי יש לילדה הזו נטייה ענקית להתחנף... אני:את הבאת אותי לזה..

היי מולאן המכתב שלך נגע לליבי אני מרגישה שאת אני בעבר... אז ככה.. יש לך חברה שדואגת לך... ומותך צופה מהצד אני מבינה אותה.. המצב שלי היה לא טוב..(עד שההורים לקחו לי אותי בידיים) לדעתי החברה שלך הרימה ידיים.. לדעתי במצב הזה לא צריך להרים ידיים אלה לא להרפות.. אני יודעת המצב חרא.. לכל אחד יש כאלה ימים.. גם לי תתפלאי.. אני יודעת את מרגישה בתוך סערה בלב ים בלי גלגל הצלה.. גם לי יש את זה.. אני יודעת מה את מרגישה.. אני מרגישה אותו דבר עם החברות שלי... תדעי תמיד כמו בשיר של מייקל את לא לבד.. אני איתך.. בכל מה שתרצי.. כל דקה כל שעה כל יום וכל לילה כל שבוע כל חודש כל השנה!! אהיה איתך אם תרצי אוהבת אותך דניאלה שמרי על עצמך אל תרימי ידיים זה לא פיתרון אוהבת אותך ** מה עם המסנגר?? דניאלה שחולה עלייך מאדדדדדדדדדדדדדדד איפה לינויה?? ומה עם מאיה??

היי מולאן המכתב שלך נגע לליבי אני מרגישה שאת אני בעבר... אז ככה.. יש לך חברה שדואגת לך... ומותך צופה מהצד אני מבינה אותה.. המצב שלי היה לא טוב..(עד שההורים לקחו לי אותי בידיים) לדעתי החברה שלך הרימה ידיים.. לדעתי במצב הזה לא צריך להרים ידיים אלה לא להרפות.. אני יודעת המצב חרא.. לכל אחד יש כאלה ימים.. גם לי תתפלאי.. אני יודעת את מרגישה בתוך סערה בלב ים בלי גלגל הצלה.. גם לי יש את זה.. אני יודעת מה את מרגישה.. אני מרגישה אותו דבר עם החברות שלי... תדעי תמיד כמו בשיר של מייקל את לא לבד.. אני איתך.. בכל מה שתרצי.. כל דקה כל שעה כל יום וכל לילה כל שבוע כל חודש כל השנה!! אהיה איתך אם תרצי אוהבת אותך דניאלה שמרי על עצמך אל תרימי ידיים זה לא פיתרון אוהבת אותך ** מה עם המסנגר?? דניאלה שחולה עלייך מאדדדדדדדדדדדדדדד איפה לינויה?? ומה עם מאיה??

מולאןןןןןןןןןןן... באתי לכתוב ילדונת חחחחח... אני צריכה להתרגל!... אז ככה את מה שאני חושבת כבר אמרתי לך באיסי ואני חושבת ממש כמו דניאלה... תיהי חזקההה......כמו שהיתי אומרת לדניאלה וגם לך אני יגיד תיהי חזקה את יכולה לצאת..רק תחליטי שממחר את עושה משנההה... אוהבת אותך המוןןןןן ואני פה בשבילך תמיד.. דניאלוש אהובתייייייי... אני בסדר גמור מאמי!! היום היה לי יום מצויןן איזה כיף חח..:-) איך את נישמתי? מה איתך?.. ספרי ספרי.... אוהבת עד אינסוףף.... ואני במסנגר עם בא לךךךך... חיזוקים חיבוקים ונשיקות... שבת שלוםם... אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן :-) לילה טוב....

ואל תזלזלי בחברות כאלה כל כך מהר.. זה נכון .. לך יש בעיה .. מה זה משנה .. את במילא לא רוצה לשמוע... היא דואגת לך ובצדק אבל היא גם כבולה.. לגבי הבולימיה ואני לא כל כך מתייחסת לשיחה כי בשיחה ברור שהיא רוצה רק בדבר אחד בטובתך! כל הלחץ הזה שיש סביב הדיבור וכל הקטע של ההתחמקות והבהלה של לפתוח את זה על השולחן יכול לגרום לנסח את הדברים לא הכי נעים ... אבל שתינו יודעות יפה מאוד למה היא התכוונה ולמה את התכוונת אני יספר לך עלי קטע שנראה לי מאוד רלוונטי וקשור לשיחה הזאת כנראה לי שזה יהיה יותר קל להבין.. תמיד היה לי חלק בולמי הרבה יותר מאשר אנורקטי.. על אף שבפועל הייתי שניהם וכל אחד לחוד לסירוגין אחרי הצבא אני הגעתי למשקל עצם ואחכ עם העליה במשקל נכנסה הבולימיה לחיים שלי במלוא העוצמה לקח לזה עוד שנה לשיא תפארת הגועל להתממש אבל זה מה שקרה.. כל דבר שקרה באותה תקופה היה שקר.. היה לי הרבה יותר קל לקבל את עצמי אנורקטית מאשר בולמית במיוחד אם יש בי דפוס אנורקטי.. וזה היה סיפור עם הרבה עלבונות .. הרבה אכזבות .. כי הגוף כבר היה בסרט וגם לא היו חוקים ודברים שהיו כבר רחוקים מלהיות בשליטתי היו כאלה שכיוונו אותי לדעת ולהבין שאחרי מה שקרה עם האנורקסיה נכון להיום אני בולמית וזה גמר אותי ובייש אותי ואני הסתגרתי .. פשוט לא רציתי לקבל את זה.. כי אף אחד לא גרם לי להרגיש טוב עם עצמי בעקבות הדבר הזה .. הכל היה מאוד עם נימה קרה של סלידה .. מי רוצה לקבל את זה כהבנה אבל אחרי הכל אני הייתי לא פחות קרה לעצמה אז מה הפלא... תבדקי עם עצמך אם זה לא מה שקורה לך.... אחרי הכל השאיפה שלך היא להיות רזה מאוד וכל מה שקרה בעקבות הבולימיה הרחיק אותי ושנאתי את המילה הזאת.. העדפתי את "אנה" כמו שאומרים.. יש בה משהו הרבה יותר פיוטי הרבה פחות ... מרגיש.. הרבה פחות בלתי נסבל.. עבורי זה היה משהו נסבל לגמרי למעט החולשה הנוראית שמלווית לזה ולא היה לי איך לברוח מזה אבל לא יכולתי להודות בזה .. אחרי תקופה של שלוש שנים חריפות בתוך הבולמיה מרוב בושה החלטתי שאני חוזרת להיות אנורקטית.. והיה לי הרבה יותר קל לקבל את עצמי אז... רזיתי הרבה מאוד.. גם ככה המשקל שלי אז היה נמוך.. 10 קילו הספיקו לעניין התאשפזתי בתת משקל וחזרתי להיות אנורקטית.. ואחרי האשפוז הוספתי לרדת עוד 10 כך שהרזון שלי היה ממש מדליק לעניות ודעתי.. אהבתי את זה הרבה יותר עדיין אם מישהו היה אומר לי שאני בולמית זה כמו שווה ערך למות עבורי ... אני חושבת שזה נבע מהמקום שסוגדים לאנורקסיה ומתעבים את הבולימיה.. כל מי שבולמית יודעת זאת היטב אני זוכרת שבאשפוז לצורך הענין היה מאבק מי יותר שווה באופן חולני למדי .. באופן הכי אבסורדי מי שזכה ליתר תשומת לב במחלקה ולנעלות מסויימת היו האנורקטיות ולבולומיות בטיפול זה היה אסון.. וזה גם דובר על אף שמן הסתם הצוות הכחיש את זה .. נו מה?! ואחרי הכל על מה אני מדברת למען השם.. זה אסון בכל מקרה אבל אני לא ראיתי את זה.. הייתי חולה .. מבחינתי להבריא היה שווה ערך לחזור להיות אנורקטית שם הייתה לי שליטה הרבה יותר גדולה על עצמי .. זה היה הרבה יותר יפה.. הרבה יותר מקובל... פשוט לא הרגשתי כלום.. ואני באנורקסיה שלי לעניות ודעתי מלבד הרזון הקיצוני נראיתי מאוד יפה.. אבל אני אומרת את זה מזכרון של עיניים חולות אני לא באמת זוכרת איך נראיתי לא חשבתי שלהבריא זה להיות בפועל ללא זה וללא זה.. וששתיהן פשוט אסון.. אין מילה אחרת... אז אולי את מלאת בושה אולי זאת האמת... אולי זה באמת לא פשוט אני הראשונה שיקפוץ ויגיד לך את זה בעיני הבולימיה הרבה יותר מסוכנת.. והסכנה יכולה לקרות בשנים הראשונות והיא יכולה לקרות אחרי 10 שנים.. אבל היא קיימת .. ואל תנסי אותה .. כי היא באמת מסוכנת ומנסיון שלי היא הרבה יותר מסוכנת מאנורקסיה... בגלל האופי של החברה שסולד מהדבר הזה וסוגד לאנורקסיה וגם הנזקים לגוף שהם יותר חמורים בגלל ההקאות .. החומצות .. החוסר במלכים ומנרלים.. ולבסוף דום לב.. אנורקסיות אפשר להציל בולמיות מאוד קשה... ושלא יספרו סיפורים זאת האמת! וכולן אומרות את זה.. בכל מקרה לשני הכיוונים זה גהינום שלא נתקע עכשיו על השוואות כי לכל אחת פה זה גהינום אבל אני מדברת על העניים החולות שרואות את הדברים מהחולי ולא מהמקום הרציונאלי.. אז ... זה מכאיב להודות בזה .. גם אז המשקל שלי היה נמוך.. והיה קל להסתיר את זה...לא הייתי בתת משקל אבל הייתי רזה נורמאלי .. רגיל עברו4 שנים של טיפול מכלל השנים שהייתי בטיפול אחרי האנורקסיה השלישית בערך עד לאותו זמן ואף אחד מהמטפלים שלי לא ידע שאני בולסת ומקיאה כי לא הייתי מוכנה לגלות את זה.. הם ידעו שאני מקיאה רק שלפני כל הסיפור לא הייתי מקיאה אוכל .. הייתי מדממת אחרי הקאות של מים ללא מזון .. וזה היה חלק מהאנורקסיה שלי... וזה מה שהם ידעו השתיקה הייתה ארוכה ומכאיבה אולי אז הם ניחשו.... היום שהם כבר יודעים כי אני כבר בחוץ.. .וזה כבר לא מאיים עלי מסתבר שהם ידעו הם פשוט ידעו שאני לא מוכנה להודות בזה .. זה הכל! ומבחינתם זה שהייתי בטיפול זה כיסה את העובדה שלא סיפרתי מפאת הבושה שלי ואני יכולה להגיד לך עד היום שזה יעורר בי דמעות להיזכר בזה ולפרט מה היה אני לא באמת מסוגלת לראות שאני הייתה המפלצת שעשתה את זה לעצמה וזה כבר שלי... לגבייך... זה לא מפתיע אותי כל ההתנהלות של השחיה שהייתה בינך לבין טל כי .. את לא מסוגלת להודות בזה .. ויש לך אוהדים .. אני לגמרי יכולה להבין למה את ככה .. אבל זה רגע שהוא לא לאנטרנט זה רגע שאת צריכה להיכנס לחדר שלך .. להיות בו לבד ולחשוב טוב טוב מה את מתכוונת לעשות עם זה.. ואל תגידי שנמאס לך .. כי אם זה היה נכון ממזמן לא היית פה.... את פשוט מתה מפחד בולימיה זה עסק לא פשוט......... אוהבת אותך המון... תזכרי את זה..... מי שנגעלת מעצמה מי שלא אוהבת את עצמה מי שפוחדת ממה שקורה בינה לבין עצמה..... הינה את ..... לא כל אחד יגיב אלייך ככה באותה רמת שנאה שאת רוכשת לעצמך.. תזכרי את זה.. ולצורך העניין החברה שלך באה ממקום לגמרי נקי וטהור זה תלוי בך עכשיו :-)

הילונת מתוקונת -רציתי להעיר הערה בנושא שכתבת למולאן חברות לפעמים מרימות ידיים זה לא משפחה! משפחה אף פעם לא תרים ידיים מהילדה המתוקה והחמודה שלה אבל חברות הם ינטשו.. הם יברחו כל עוד נפש בם.. אז אל תקחי את זה כדבר שיכול לישאר תמיד... מולאן מאמי אני יודעת זה קשה אני באה מצופה מהצד אני לא מכירה אותך אישית כמו חברה טובה אבל אני מרגישה רגש מסויים שאני ואת דומות מאד גם אני הייתי מסתירה ושהיו מדברים איתי הייתי מכחישה הייתי משקרת הייתי מבלפת הייתי מוכרת את הסיפור הטוב הייתי הייתי מראה לכולם את ה"עולם הורוד" הייתי משחקת את ה"משחק" אני יודעת זה קשה אבל במזלי היה לי את הידיד שלי שלא ויתר עליי לדעתי זה מתוך אינטרס שבו הוא מאוהב בי אני בטוחה אבל הוא יודע שזה לא אפשרי.. גם אחרי שהבן זונה בגד בי אני לא סולחת לו אבל עדין אני אוהבת אותו אם יגיד לי"דניאלה בואי נחזור אני מבטיח מבטיח מבטיח" אני קופצת על ההצעה מתוך אהבתו אליי ואני אליו..(זה היה הערת שוליים) אז רציתי להגיד לך אני שמחה שהיה לי את הידיד הזה הוא היה כל כך מבין כל כך אכפתי כל כך ידע להגיד את הדברים הנכונים בזמן הנכון... הוא יודע על המצב שלי הוא איש הסוד שלי שבו אני סיפרתי לו על מצבי הוא הסכים להיות איש הקשב שלי שבו הוא רק מקשיב בלי לספר.. יצא לי דווקא טוב.. אני בינתיים המצב טוב.. אני שמחה... אני מאושרת.. אני לשם שינוי אני עם חיוך על השפתיים.. אני בקשר טוב עם אמא שלי.. והציונים עלו ה10 נקודות אז הולך לי טוב... רציתי להגיד לך מולאן יש לי חברה טובה אחת היא ניסתה כמה פעמים להוציא ממני אינפורמציה על ה"מחלה" נתתי לה בהתחלה הכל בטיפין טיפין.. סיפרתי לה מה קרה לי מה מציק לי על החתכים בידיים על הבולמוסים(כל זה קרה בעבר-היום לא!) היא קיבלה אותי אחרי בכי ופירכוסים שלי אמרנו שנשנמור את זה לעצמנו ובזמננו החופשי שהיה יותר בשלה אספר לה את השאר... אז אל תסמכי על החברה מולאן.. הן בורחות.. חברות לכיתה שלי הן ביו קרוב ל6 שעות איתי במשך 5 שנים... זרקו הערה והשאירו אותי עם אבן גדולה בליבי.. יום אחד הגעתי לבית הספר ואז אמרו לי"דניאלה, את מקיאה??, את נראת רע..." רציתי לקבור את עצמי... רציתי להרוג את עצמי.. רציתי לרוץ לרוץ לרוץ כל עוד נפשי בי.. בסוף הייתי 2-3 שניות בבלק ההאוט ואמרתי לאא עיניינכם.. טוב אחכ אמשיך ביי

פפפפפפפפפפפפ.... סוף סוף אני מגיבה... תראי... מכל מה שרשמת הבנתי שאולי את לא הבנת נכון אני לא בולמית אני מקיאה והרבה אבל אני לא בולמית ותכף אני יסביר לך למה.. אני יודעת שעכשיו את חושבת שאני כאילו לא מוכנה להודות בזה ואת צודקת בקטע של ההקאות תמיד התבישתי הרבה יותר ... אבל אם כבר ספרתי למשהו תמיד ספרתי גם על הקטע הזה... אבל לטל אני לא מסוגלת לספר את זה... אמרתי לך היא כל יום אצלי בבית שעות אני באמת לא רוצה להתחיל לסבול מזה שהיא תעקוב אחריי.. אני מקיאה בשנתיים האחרונות והרבה... אבל אני לא קוראת לזה בולמיה כי אני בכלל לא שמה לב שזה ככה..(שאני מקיאה הרבה) המטרה שלי היא לא לאכול.. כלום.. ואז כשאני כן אוכלת אני מקיאה.. וזה קורה הרבה אבל רק מהשנתיים האחרונות.. לפני זה זה היה רק הרעבה אבל אני יודעת שאני לא בולמית כי: 1. אני לא יודעת בכלל לעשות את זה אם אני מקיאה טוב זה בפוקס.. בימים שאני עושה את זה זה כמעט תמיד פעם אחת.. אני מפסיקה באמצע אם נמאס או מתחיל לכאוב הגב או סתם כי אין לי עוד כח... אני הולכת להקיא בממוצע שעה או שעתיים אחרי שאני מסימת לאכול... אני רואה טלויזיה או במחשב ואז עושה טובה שאני הולכת.. בחיים לא הקאתי דם או משהו... בחיים לא הקאתי משהו מוזר או משהו ממש קטן שאכלתי.. הבולמוסים שלי זה בד"כ אני אוכלת נגיד בפעם אחת מה שבן אדם אוכל יום שלם... אולי קצת פחות.. אף פעם לא אכלתי משהו מוזר בבולמוס כמו ששמעתי שיש בנות שאכלו ביצים חיות שאריות מהפח בשר קפוא ת'קיא של עצמן וכ'ו.. בימים שאני אוכלת ומקיאה אני משמינה למחרת.. רב הזמן.. ודבר אחרון והכי חשוב זה שאף פעם אבל אף פעם לא הרגשתי מאבדת שליטה או משהו.. אם למשל הייתי מסימת לאכול ובדיוק חברה היתה באה... כמעט תמיד לא הייתי מקיאה בסוף.. אני מקיאה כי אכלתי... ואני לא אוכלת כדי להקיא... זה רק תוצאה של הטעות שעשיתי.. לאכול.. בכל אופן החלטתי להפסיק עם זה לתמיד.. כבר הפסקתי עם זה כליל לתקופות.. אבל היו פעמים שחזרתי.. זה מוזר לי להגיד הפסקתי חזרתי כי אף לא הרגשתי שזה משהו שאני מתמודדת איתו בכלל אני מבחינתי התמודדתי רק עם הרעבה אולי אני טועה וזה עדיין נקרא בולמיה אני מאוד מקווה שלא ואם כן תגידי לי טוב? בכל מקרה בפעמים שהפסקתי זה היה מהיום להיום ולא היה חסר בכלל... והנה למשל יום חמישי אכלתי בזהר של סבתא שלי לא הייתי רעבה בכלל אבל הייתי חיבת ובסוף הגעתי הביתה תכננתי להקיא אבל במחשב התחיל באיסי בלאגן שתכף אני יסביר אותו אז לא הלכתי להקיא.. ואתמול הייתי על 15 קלוריות ובצהריים חשבתי לרגע לאכול ולהקיא ואז עצרתי... ונשארתי ככה.. זהו לא עושה את זה יותר.. ואם יצא לי לעשות אני יעדכן אותך.. חלק ב' חחחח את יודעת מה? אני יעשה אותו בהודעה אחרת כי לא נראה לי שיהיה מקום..

אני יודעת שעל כולכן עוברות חוויות קשות מאוד יום יום -דבר שבעבר הרחוק היה מנת חלקי גם כן, אך ברוך השם ההומאופתיה היצילה את חיי לחלוטין מכל הפרעות האכילה מהן סבלתי אנורקסיה ובולמיה במשך כעשר שנים - והיום כ15 שנים אחרי זה אני מנסה להביא למודעות בנושא לגבי הפיתרונות האפשריים שנימצאים בהישג יד של כול אחת ואחת מכן. אך שלוש פעמים כשחשפתי את עצמי בעיתונות במטרה לעזור לבנות אחרות לצאת מהבעיה -ניתקלתי בהמון קושי להעביר את המסר שאותו רציתי להעביר והוא הניצחון המוחלט, ובמקום להראות אותי שמחה מחייכת ומאושרת במקום בו אני נמצאת היום כל יום, בחרו בעיתון לשים תמונה עצובה דיכאונית מבויישת שלי שגרמה לי עוגמת נפש עצומה, הרי היו להם גם צילומים בהם אני נראת נורא יפה וקורנת מאושר, אז השאלה היא האם גם אחרי שאתה מחלים לחלוטין מהמחלה הקשה -האם החברה באמת תתן לך להיות משוחרר לחלוטין מהתדמית שדבקה בך של אנורקסית או בולמית לשעבר - או שצריך כדי לרצות ולספק את החברה בעלת היכולת הקטנה לפרגן באמת - צריך לשמור על איזו שהיא כותרת של מיסכנות כדי לספק את רעבונה לסיפורי כאב, מה דעתכן? הכתבה יצאה השובע בידיעות אחרונות. אשמח לקבל תגובות. לי מאוד כאב לראות שהחברה לא מסוגלת להכיל אותי כאדם בריא ומאושר היום ובכלל אנשים בריאים באמת בתוכה - אלא רק חולים וסובלים. בברכה אדית

אם לא היה כאב.. כולם היו מוותרים אנשים חיים על הכאב הזה.. זה מה שמושך אותם בחיים מעטים האנשים שמודים בזה .. לא כולם חיים בסרט הזה אבל הרבה מהם זאת האירוניה הכי הזויה של האנושות לעניות ודעתי.. וכולם בוכים מדוע הם אינם מאושרים... מי בכלל רוצה להיות מאושר?! אנשים בכלל לא שמים לב שהם מפיקים מכך עונג.. יש הרבה כאלה.. ויש כאלה שהיו שם ומבינים שיש זמן שהגיע הזמן להניח ולהיות שמח וזה נכון .. קל לזכור אותך יותר בחולשה מאשר במאור.. כי אנשים חיים בפחד. ואנשים חושבים שאם האחר נחות אזי אני החזק.. וזה מעין הנאה .. הנאה הזוייה שכזאת .....כדי להשיג שליטה .. כוח עליונות ותחושה של ביטחון מושלה . וכולם יודעים שזאת אשליה ועדיין זה יוצר הילת סחרור בזוייה מספיק שאת יודעת שזה נגמר.. זה הכוח שלך יקירה .. ולצורך העניין אף אחד לא יכול לבוא לעשות פו.. וזה יעוף.. כי יש בך משהו שאי אפשר יותר להעיף.. אמרי על כך תודה .. ויש אנשים שרואים מעבר.. האנשים הנכונים תמיד מגיעים אם אנחנו מאפשרים... אני גם יודעת שמרוב התנגדות ומרוב הפחד שעוד הפעם יבחרו להתייחס למילים שלי לא כפי שאני התכוונתי.. אני מיד במגננה ואני כבר לא צריכה להסביר לך שום דבר את יודעת את זה יפה מאוד.. המגננה הזאת יוצרת את שהינה.. פעם הבאה.. פשוט תרפי.. כי ברגע שתרפי מזה יגיע הדבר הנכון... ולצורך העניין לא יהיה צורך במגננה כי ברגע שזה ישתנה הפידבק שתקבלי יהיה אחר וגם את זה את יודעת.. וזה חבל .. כבר אמרתי לך מה אני חושבת על הכתבה אבל כנראה שיש אנשים שבאמת לא מעניין אותם.. רק עוד איזה טור בעיתון אנשים לא באמת מוכנים לעזור.. (לא כולם) לא מוכנים לראות באמת.. כי עדיין חיים בפחד.. וזה עצוב.. זה לא אומר שזה לא נתון לשינוי.. את תמיד צריכה לזכור שהכוח הכי גדול זה העבודה שאת עושה על עצמך .. שם זה מתחיל ואת ברוך השם תודה לאל עושה את זה עם כל הנאמנות לכך אז מה את דואגת.. אני יודעת שזה עושה משהו.. אני בזמנו שמעתי על טלי סבך.. היא הייתה אנורקסית במצב מזעזע והחלימה אמרו לי להתקשר אליה כי היא מבינה והיא יצאה מזה .. אני הייתי אנורקטית באותה תקופה.. ונמשכתי לזה .. נמשכתי להתייעץ עימה כי הרגשתי שיש בה משהו שמבין ויודע על אף שפקפקתי בהחלמתה כי לא האמנתי שיש דבר כזה שנקרא החלמה.. וחשבתי שהיא משקרת .. ואני לא ישכח את השיחה שהייתה לי איתה.. והכל בזכות זה שהיה לה כוח כוח שיש רק למי שהיה בשני הקצוות וגם לך יש את זה.. ומי שיבוא אלייך ירגיש את זה.. כי כנראה שככה זה עובד.. לקח לי הרבה זמן להבין שיש ריפוי.. אבל לא הייתי מוכנה להקשיב.. וזה ההבדל.. וגם את נמנית בין האנשים שגורמים להרגיש את זה .. כי את היית בשתי הקצוות ואת יפה יודעת מהו הגהינום וכל הדרך ההזויה קדימה.. לזמן הזה וזה שלך! ואת זה אף אחד... אבל אף אחד לא יקח ממך.. שום כתבת ושום עיתון ושום דבר.. זה שלך! את רק צריכה לזכור את זה.. המון אהבה נשיקות.. ביי ביי קסם

לפני הכל, הילה מה שלומך? פעם שעברה שנכסנתי לעומק כתבת על בעיות עם הברכיים ושנפלת שוב. אני מקווה שעכשיו יותר טוב. הילה, לראשונה, (אני לא מאמינה...) יש לי הסתייגות מדברייך....זה נכון לדעתי שאנשים במצב נחות גורם לסוג של שליטה, ואני חושבת שלכולנו, ואלי יותר נכון להגדיר את זה נחמה, רק ש כשאנחנו אלה שאליהם משווים אותם זה נראה מכוער ביותר... אבל קשה לי עם האמירה הזאת שאנשים חיים על הכאב, וכולם מחפשים את זה. כי זה בדיוק מה שהתקשורת מנסה לשדר לנו, וזה ממש בכל דבר. בלי הצהרות פוליטיות, קחו לדוג' את ההנתקות- מראים או את הפנאטים שמאיימים באלימות, או את אלה שרוצי לעזוב ומחלישים. כשמתארים את מאבק החד הוריות- מראים את המסכנות הלא מסתדרות, לא יראו סיפורים מדהיהמים של עוצמה, גבורה והתמודדות. זה לדעתי פסול בתקשורת היום, ואנחנו צריכים להיות ביקורתיים ולא לקנוטת רת הלוקשים האלה שהכל דפוק, ולא להשתכנע שכולם רוצים כאב כי זה מה שמוכרים לנו. אני למשל מכירה הרבה אנישם שהיו באמ ת שמחים לראות תמונה שמחה ומאושרת של דיטה. הילה, זה לא בא חלילה מרצון לפגוע או להרוס, באמת מתוך כבוד ואכפתיות, אני מקווה שזה לא פוגע, ואם כן , אפילו טיפה, אני אשמח שתגידי לי. חוצמיזה, דיטה, דווקא קראתי עלייך לא מזמן כתבה ב YNET ןאני דווקא קבלתי התרשמות מאד חיובית ממנה. אני מאינה שהעזרה שלך תגיע לאנשים שאמורים לקבל אותה למרות שטויות כאלה... ואחיר כל זה אני מפנה שאלה לשתיכן (ולכל מי שעוד קורא), יש לי הרגל מגונה להיות רעבה כשאני חוזרת בסוף יום שזה בד"כ לא לפני 11 בלילה, במקרים הטובים. אוטומטית אני מגיעה הביתיה ואני מרגישה את הצורך לאכול ו'להזין' את עצמי... זה קורה גם אם אני לא כל כך מספיקה לאכול בותו יום, שזה עוד אולי לגיטימי, אבל גם אם כן אכלתי.מבחינתי זה הרגל מזעזע ולא בריא, גם ברמה הגופנית וגם ברמה הנפשית, ואי מתה להפסיק. אגב, מאז שאני זוכרת את עצמי אני ככה, אחיר המחלה (כמו למשל בשרות הלאומי) היו תקופות שזה היה יותר גרוע ווממש באטרף וחוסר שליטה. היום ב"ה זה לא ככה, אבל זה עדיין דפוק. גם אני בשכל לא יכולה הלגיע הביתה וישר ללכת לישון, אני אוכלת ואז נמרחת. אולי יש דרך להרגיל את עצמי לישון מיד?.... אני מרגישה שלא מספיק הסברתי את התופעה לעומק, אז אם יהי לי כח מחר אולי אני ארחיב. בינתיים אני מלאה אתכן ואותי... אני שואלת אתכן מתוך הערכה מלאה וכבד, אז שכל השאר... הם פשוט מפסידים את מה שייש לכן להציע, וזה הרבה. המון אהבה, שיר

אם אינני טועה זה היה ב28 או ב 27\ בידיעות אחרונות במוסף 24... השבוע הזה... מה קורה?... :-)

מה קורה לי..... אני יכולה לשים את האצבע על הזמן שדברים התחילו להסתבך....אבל אני לא יודעת מה הסיבה. הימים האחרונים לא כל כך טובים. אני מרגישה כאילו אני נופלת ואין לי במה להיאחז. אפילו האוכל כבר לא מנחם אותי. יותר מסתגרת. פחות מסתובבת בחברת אנשים... הראש שלי מתפוצץ. רוצה להיקבר מתחת לשמיכה.....לא לצאת.....לא לאכול. לקום יותר רזה. אני צריכה לתפוס את עצמי לפני שיהיה מאוחר. אולי אני אצא קצת מהבית..... אולי אני אסע לסבתא שלי... אני צריכה שקט. שקט מעצמי.

אנשים זה דבר רגיש.. ואני מבינה רוחנית לא קטנה ולא מבינה שום דבר.. באמת שלא.. אבל אני מאוד מרגישה. ואחרי הכל לפני הכל אנחנו קודם כל יצורים רוחניים למדי אני רק יכולה לומר לך שכל מה שקורה נכון להיום הוא לא פשוט ולא קל וזה משפיע גם אם את רוצה וגם אם לא.. ולפעמים לברוח למיטה זה פתרון מצויין .. אל תשכחי לצאת ממנה אחרי יומיים.. ברגע שלא תשפטי תצאי מזה מהר.. זה זמן שינוי רציני לכולם זמן של חשבון נפש. זה הגיע אלי .. אלייך ואל כל אחד אחר.. את יודעת שזה זמן לעבד דברים ולהחליט החלטות נבונות ושקולות יותר.. זה הזמן.. וזה לא פשוט.. אבל זה נוגע בכולם.. וכן אני חושבת שזה מאוד נבון להתנתק.. אבל אל תשכחי לחזור.. המון אהבה וחיזוקים .. שלך :-) ביי ביי קסם

שלום לכל המומחים שיקראו את המכתב הזה! נכנסתי לאת זה ממש במקרה, אבל אם אני כבר כאן אולי בכל זאת ימצאו האנשים שיוכלו לעזור לי במצוקתי. אני סובלת מבולימיה מאז היותי בת 18, היום אני כבר בת 25 והמחלה הזו מלווה אותי לאורך כל שבע השנים האחרונות. מתוך מודעות והבנה הלכתי לטיפול בפסיכיאטריה בבית-החולים סורוקה אך לא קיבלתי מענה מקצועי מספק לבעיה שלי. הטיפול שנתנו לי היה תרופתי - תרופת הפלא "פרוזק". תרופה זו הקטינה את התקפי הזלילה וההקאה אבל היה לי ברור שמשום שאני האמנתי בכך שהתרופה תעזור, פשוט הפסקתי את הבעיה בעצמי. מאוחר יותר הבחנתי בכך שישנם תופעות לוואי מפחידות מדי בגלל התרופה (הזיות, חרדות, בעיה באיברי המין ועוד) כל אלה גרמו לי להפסיק את הטיפול ושוב מצאתי את עצמי באותו מעגל הקסמים של בולמיה. ניסיתי כבר מלא שיטות (רפואה סינית, אקסטראסנסים וכו') אך נראה ששום דבר לא יכול לגבור על הבעיה הזו. לי אישית קשה להתמודד עם זה משום שאני מרגישה שאני תלויה במחלה הזו , אינני מתפקדת במאה אחוזים משום שלא נותרת בי שום אנרגיה כאשר הגוף מתרוקן ממזון. אני יודעת שאני זקוקה לעזרה ואני נורא מקווה שאולי כאן אני אוכל למצוא את האנשים המתמחים בתחום שיהיה באפשרותם לעזור לי. תודה מראש ממתינה לתשובה מרי(שם בדוי)

היי מרי רציתי לשאול אותך ניסית רפואה סינית בדיקור וכ"ו?? ואגב אני לא מבינה למה פרוזק נתנו לך(לא אשפוט את הרופאיםם..) טוב קבלי תמיכה וחיזוק ממני תמשיכי לכתוב לי זה עוזר דניאלה. שמרי על עצמך

אהובה מקסימה .. אלוהים ישמור כמה סבל.. זה ממש לסבול.. אני שמחה שהפסקת עם הפרוזק.. כי אני הגעתי כמעט לשולחן הניתוחים בגלל השימוש בפרוזק ולמזלי היו אמפולות ששיקמו את ההרס והדפו את העניין כך שניצלת י מניתוח.. את צודקת אין תרופת פלא.. במקרה שלי הסכמתי לקבל תרופות כי הייתי בתת משקל ובאטרף של להקיא.. הבולימיה נכנסה שלב מאוחר יותר.. זה בהחלט פתח את התיאבון ודיכא את הצורך להקיא.. אבל.. זה לא פתר את הבעיה שלי ואת מגלה את אותו הדבר על עצמך .. כי הסיבה שבולסים ומקיאים קשורה ללא יוצא מן הכלל אצל כולן בגלל אי יכולת להכיל רגשות .. בגלל טראומות ילדות קשות בדרך כלל קשורות באמא.. ובמקרים ששני ההורים העניקו יחס מעוות שם זה חמור כי אין דוגמא ואין גבולות ושם המצב חמור הרבה יותר .. כל החצים מופנים כלפי פנים ומי שסובל ומי שימות במידה וזה לא יטופל כראוי זו רק את.. אי אפשר רק לבלוע תרופות.. תרופות הן אך ורק עזר זמני לדיכוי התנופה של ההרגלים ולמיתון ההרס.. חייבים טיפול אחר.. .. הרבה שיחות .. הרבה קרבה .. פחות בידוד.. העשרת תחומי יצירה לעצמך כגון תנועה.. ציור .. כתיבה ..בילוי עם חברות ..טיול ...סדנאות יצירה... כל מה שיכול להעשיר את נשמתך הרבה מודעות .. פעילות ספורטיבית כגון הליכה שזה הכי טוב כשעה ביום .. הקשבה למוסיקה כל אלה יכולים לסייע מבלי יותר מידי להתאמץ.. מעל הכל בפועל את חייבת לסגל לעצמך יכולת למידה מחודשת של ההרגלים שלך ע"י ההכרה לעומק של כל אחד מהם מתוך הקשבה ושקט ומדריך טוב מלווה לכל התהליך הזה שלך בין אם פסיכולוג או כל מדריך אחר שתבחרי ... ובקטנה להתנגד לכל אחד מההרגלים למשך פרק זמן מסויים ואחכ להוסיף עוד משהו מתוך הרשימה השנואה ועוד עד שההרגלים שלך לגבי הרס עצמי מתמתנים .. ועם הזמן ע"י תרגול הם אכן מתמתנים... עם סבלנות כמובן כל השאר הם רק תוספות לחיזוק.. לעניות ודעתי כל התחומים האלה שציינת שגם אני התנסיתי בהם .. אף אחד מהם לא מגיע לגיל סיבה ופותר את העניין בזמן הכי קריטי ומשחרר את הבעיה הכל מאוד נקודתי ולא עמוק אפילו שהם טוענים שכן ומשום כך זה לא יעיל ... ועובדה שזה לא עובד .. זה לא עבד כי לפחות לגבי ההפרעה הזאת זה לא רלוונטי .. זה פשוט לא מתאים .. זה כן יכול לחזק אנרגטית .. לא יותר מזה אני מוכנה להמליץ לך על ייעוץ פסיכולוגי טוב ולא פסיכיאטרי במידה ואת רוצה .. וזה משהו שאני יודעת שברגע שאני מפנה אותך לזה .. את תגיעי לכתובת טובה .. כי חשוב האדם שמטפל .. .. ואדם שיש לו נסיון בתחום וקרבה לתחום ... אני זקוקה רק לאזור מגורים ואני מוכנה לסייע לך בזה .. מעבר לזה תעשי את זה בשילוב תזונתי דרך הקופה כי גם זה חלק חשוב .. הדבר החשוב ביותר הוא שאת תהיי מסוגלת להביע את עצמך ברוגע ובשלווה ממקום של קבלה עצמית ומהמקום שאת מסוגלת להכיל את עצמך כפי שאת .. .. ואת תראי לבד שכשתגיעי למצב של הכלה הכל יפסק וישקוט וללא ספק יש תהליך שאת צריכה לעבור כדי להגיע למטרה הזאת כי כל מה שאת עברת עד עכשיו לא היה יעיל תשקלי אשפוז.. כי אשפוז במצבים של בולימיה יכול להועיל .. אבל את צריכה לבוא לזה עם מוכנות קחי בחשבון שזה אופציה... דרך האימייל שלך אני יעדכן אותך בכל מיני כתובות שנראות לי רלוונטיות לטיפול שלך .. בינתייים אני שולחת לך חיבוק ענקי והמון אהבה ושתדעי שאפשר לצאת מזה .. ואת מוזמנת לכתוב בכל עת שתבחרי גם רק בכדי לקבל תמיכה.. המון אהבה יקירה .. הילה :-)

מה שלומך מקסימונת?!?? איך את... אני דואגת מקווה שהכול בסדר כי לא אמרת ליי... המבחן הלך סבבה...בטח החזקת לי אצבעותת חחחח אתמול היה לי יום זוועה אין אני כבר יספר לך.. היום יותר טוב ברוך השם!!! יום נפלאאאאאא אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןן :-)

ספרי ספרי... ... חיבוק ענקי יופי שהצלחת במבחן.. .. ושיהיה לך יום נפלא אהובה .. ביי ביי קסם... :-)

אז עכשיו אני בת 18.. וואו.. לא ככה דמינתי את עצמי בגיל הזה.. אם היה לי מושג כשהכל התחיל.. חשבתי חודש מקסימום ואני מפסיקה.. בקצור.. אני נסחפת.. רק רציתי להגיד שמאחר ואני בת 18 אני כבר לא ילדה.. אז שינית ת'כינוי ל... מולאן.. הילה..סוף סוף אהה..

מזלללללללללללל טוווווווווווווווווובבבבבבבבבבבב עדדדדדדדדדדדד 12000000000 אוהבת אותך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אני כאן בשבילך תמיד... איך עברה היומהולדת מה עשית בסוף?! מקווה שנהנת לפחות! הלוואי ובעקבות זה שאת כבר לא ילדה כמו שאת אומרת תביני את הדברים יותר טוב ותביני שלא שווה לך לעשות את כול זה לעצמך ותיצאי מזה כמה שיותר מהר...אמןןןןןןןן!!! אוהבת המוןןן לינוי... :-)

אז מה אאחל לך יקירתי.. 1. להפסיק לחתוך ורידים, עורות ולהשאיר משהו במקום,כי אחרת הברכה שלי לא שווה נדה 2. שתהי בריאה כי בלי זה אין לך כלום 3. תחלמי ותפנטזי אבל אל תשכחי את הדרך כי היא עשוייה להפתיע אותך (אז תקשיבי לה) 4. תהיי שמחה כי בלי שמחה שום דבר לא יכול לקרות כמו שצריך וכמו שהיית רוצה באמת 5. שתחליטי שאם את בת 18 ואת גדולה אז זה אומר שאת גם גדולה לצאת מהפרעות אכילה אפילו שאת טוענת שאת לא תמותי מזה .. ואני אוהבת אותך המון.. ורוצה שיהיה לך רק טוב.. ואני חושבת שהשם הזה ממש מדליק.. ואת מוזמנת לספר איך בילית.. אני מקווה שנהינית ממש.. אז המון מזל טוב.. אוהבת מליון.. :-)

כן אהה.. אולי אני באמת אני יבין.. אתמול שתיתי וחרטתי היה חרא.. היום אני כנראה יצא...

מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב חולה עלייך שמעי את חייבת לעשות מסנגר!!! דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף טוב אני מקווה שלא תחתכי את עצמך אני אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךך מאדדדדדדדדדדדד לינוייייייי אני אכנס מחר למסנגר אני בלחצ כרגע חברה שלי בבית חולים אוחחחחחחחחחחחחחח מולאן מזל טובבבבבבבבבבבבב תאמיני לי אני אחרי גיל ה18 התחלתי להתקדם בחיים להבין את מהות החיים אוהבת אותכן מאדדדדדדדדדדדדדדד לילה טוב לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםם:)) אוהבת דניאלה:) למולאן איזה שיר יפה של מייקל נכון?????????????

אני חולה עליו... איזה כיף שיש עוד משהי כזו... יש לי את כל הדיסקים שלו כל התמונות פוסטרים דגלים מה שאת לא רוצה.. היית בהופעה שלו בארץ? מתי היתה לך יומולדת??? סתם שאלה... את מאמינה שהוא אנס ילדים...? מה קורה איתך חוץ מזה? למה חברה שלך בבית חולים..? אני ינסה עוד הפעם להוריד מסנג'ר.. חולה עלייך.. איך השם החדש?

סוף-סוף מצאתי את הפורום שאלינור אמרה שאת מנהלת... לא ידעתי באיזה אתר ואני כל פעם שוכחת לשאול אותה. הכל מקרה, אני מלודי מהאתר של ynet. מזהה?! רציתי ללתת לך תפיחה על השכם על העבודה היפה והמסורה שאת עושה פה ולאחל לכל משתתפי הפורום שלך הצלחה והחלמה מהירה ומלאה. לילה טוב!

איך הולך???..... ספרי ספרי.. שיהיה לך יום מקסים.. :-)

היום נתתי לאבא שלי תמחשב... ואז הייתי צריכה להכנס דרך גוגל למס הכנסה.. אז כמו מטומטמת... כוחו של הרגל.... בשיא הטבעיות רשמתי "הילה אוריאל הפרעות אכילה"... לידו!!!!!!!!!!!!!! פתאום הוא כזה "מה זה? הילה אוריאל הפרעות אכילה ... יש לך בעיה עם אוכל..?".. פתאום שמתי לב.. אני כזה.."לא זה המחשב לבד מעלה כתובות... חרבשתי הוא לא חזר לדבר על זה... איזה פדיחות רק לי זה קורה.. ותשימי לב עוד הפעם איזה אטימות.. כבר ספרתי לך שאמא שלי ראתה תחתכים ברגליים וחשבה שזה אודם... \א מ י י ז י נ ג!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דבר שני .. היום הייתי בפסיכולוגיה..(אחרי 3 חודשים שהברזתי..) ופתאום ענבל המורה דברה על עבודת גמר פתאום כל הבנות עושות "אוף למה הורידו תנושא של הפרעות אכילה זה הכי מעניןן.." לא הבנתי מה הן רוצות.. שנים שלא הייתי בשיעור.. הייתי בהלם שהן מתעניינות בזה כל כך.. והמורה אמרה שהורידו את זה כי זה יכול לגרום לבעיות אצל ילדות שיש להן קושי בעניין הזה והיא (המורה ) אמרה שהיא חושבת שזה שטויותת ולמה על סמים כן מותר וכאלה.. לדעתי היא טועה.. זה נכון שזה יכול לצור בעיות כשחוקרים ת'נושא הזה במיחוד אצל בנות (רוב המגמות של פסיכו בארץ מלאות בבנות..).. סתם עניין אותי לדעת מה את חושבת על זה... היום ב-12 אני משנה ת'כינוי שלי .. נראה לי שזה ישמח אותך.. גוד נייט מי לאב..

מה אני חושבת על זה?! אני חושבת שזאת אטימות לשמה מצד אחד מצד שני במידה וכן היו מדברים על זה.. זה כן היה מחריף את המצב של הבנות אבל זה לא אומר שהם לא צריכים לטפל בזה כי הלא זה חלק מהחינוך.. לא כך?! (אבל מי אני שיגיד) בכלל כל עניין המערכת שנוא עלי ברמות שאף אחד לא יוכל להבין בתור אחת שספגה מכות קשות ממנה והם לא ישכחו אז לדבר איתי על הנושאים האלה זה בהחלט מתסיס אותי אבל זו בהחלט אטימות חוץ מזה שזה יהיה 'אוף דה רקורד'.. לא באמת איכפת להם.. הם עושים תמיד מה שנוח להם ושיקפצו לי כולם כי עובדה שכל ההורים בוכים על זה באיזשהו אופן אבל אחרי הכל זאת המערכת וזוהי מערכת מושחתת וזה קשור גם בזה שבמקום להבין לעומק מה המשמעות של זה .. פשוט מורידים את זה .. ובנות ממשיכות למות.. פשוט מהמם!.. אז אוקי לא לדבר זה דבר אחד.. מה אם לנסות למגר את זה באיזשהו אופן אחר ??!.. אבל מי בכלל רוצה את העבודה הזאת הרי זה יותר מידי חיים קשים.. אז בשביל מה... לגבי סמים.. לצורך העניין זה פועל קצת אחרת ולכן הם יכולים להתמקד בשיחות על הנושא מבלי לחשוש שזה יגרום להרעה .. כי אחרי הכל סם הוא סם והידבורים לא מעניינים אותם .. כל אחד זכאי לדעתו.. דעתי מאוד נחרצת לגבי העניין ומאחר ויש לי קשרים רבים עם אנשי חינוך את לא ידועת כמה שהמערכת הזאת מושחתת וכמה כולם סובלים ממנה... אז מה שאת מעלה בכלל לא רלוונטי .. את יודעת מה את צריכה לעשות את צריכה טיפול!!!.. לטפל בעצמך כי את החשובה!!! ואם אמא לא רואה גם היא צריכה ללכת לטיפול דחוף! ואני מאחלת לך שזה יהיה מאחורייך בית ספר לא בית ספר.. זה כבר בידיים שלך .. המון אהבה יקירתי .. נשתמע מחר ערב נעים והמון המון אהבה דעי שזה רק מאהבה ואכפתיות .. אבל יש שלב שאת היא זו שתצטרך לפעול למען עצמה כי לחכות שאנשים אחרים יתעוררו .. את כבר יכולה לסיים מאה שנה בלי לשים לב.. זה לא סותר את זה שזה מכאיב וזה לא סותר את זה שהיית רוצה שזה יקרה ושישימו לב אבל לפעמים זה לא קורה .. אז מה?.. תמותי?.. עכשיו?.. איזה בזבוז.. תחשבי על זה.... :-)

את צודקת.. בקשר לעבודה כאילו.. ראית איזה פדיחות עם אבא שלי.. אל תדאגי אני רחוקה מלמות.. לפחות מהפרעות אכילה.. אני יודעת שאני צריכה לעזור לעצמי.. ככל שעוברים הימים זה מתגבר כמעט לא עובר יום בלי שבכיתי...או כי אני שמנה או כי אכלתי או כי אני לא מכניסה כמעט בכלל קלוריות ולא מרזה כמו שצריך.. ההבנה הולכת ומתגברת.. תמיד היה לי מוזר לחשוב על עצמי כעל חולה.. ידעתי שיש לי הפרעה איפשהו בקצה התודעה אבל מחלה? מה הקשר? איך מחלה זה משהו רצוני כל כך שיש לי בו שליטה מלאה? רק בימים האחרונים מתחיל לרדת האסימון לפני איזה שבוע היתי מתה לאכול ולא רציתי כל כך ואז פשוט בכיתי כמו מטומטמת ולא ידעתי מה לעשות והתחלתי להבין שמשהו לא בסדר כי מילא לא לאכול אבל להוציא דמעות בגלל זה? למחרת אכלתי בלילה כי הרגשתי שאני לא אוכלת ולא מרזה ועוד לפני שהבנתי שאני הולכת לאכול קיללתי את עצמי כמו איזה ערביה וזה בד"כ היה קורה לי רק אחרי שאני אוכלת או תוך כדי.. בקצור זה ועוד כמה מקרים אחרים גרמו לי להבין בפעם הראשונה שאני כנראה נקראת חולה.. אני כבר לא מזהה את עצמי אני לא יודעת מי אני בכלל יש לי משבר זהות מפחיד.. אגב את מכירה את התחושה הזו שקוראת לפעמים לכמה שניות שאת פתאום יוצאת מעצמך ולא מבינה מי את.. כזה חושבת "מי זו במראה " או סתם כשאת עושה משהו.."רגע מי זו מי אני.."? זה מוזר אני יודעת.. מצליחה להבין? זה תמיד קורה לי... פעם שאלתי חברה אם זה קורה לה וזה היה נראה לה ממש מוזר ואני חשבתי שזה קורה לכולם.. ואחרי כמה זמן קראתי את זה ב"מבוזבזת"... זה קשור לה.א? בקצור יומולדת שמח לי אני בת 18... מרגישה זקנה.. לילה טוב..

דברתי עם לימור.. נתתי לה ת'כתובת שתכנס לקרוא מה שכתבת לה.. היא ביום השני לאשפוז ואומרת שמאמינה ומקווה שיהיה בסדר..

וואי איזה אומץ..... חיבוק ענקי תמסרי לה ואת מיטב אהבתי אליה...

בעבר בהיותי נערה גם אני הסתבכתי עם בעיות של הפרעות אכילה, וזה החל ממשהו תמים ,רק לרדת כמה ק"ג בודדים.יכלתי להרשות לעצמי את התופעה הזו בסביבה שהמזון היה בשפע ולא על חשבוני.למדתי בפנימיה.היום למדתי על בשרי מהו משמעותו של בל תשחית. יש אנשים שיש להם בעיות אכילה ,כי אין להם מה לאכול. ויש אנשים שיוצרים בעיות אכילה,ויש להם מה לאכול. במקום אחד בעולם סובלים מעודף מזון,ובמקום אחר מישהו בוכה ומתפלל שיהיה לו מה לתת לילדיו לאכול :אתם קולטים את האירוניה.

אני ישמח לדעת איפה את עומדת היום... מקווה שזה מאחורייך.... :-)

הילה שלום: יש לי בת בת 13 שסובלת מאנורקסיה. היא נמצאת בטיפול במרפאת מתבגרים. אני לא מרוצה מהטיפול שם. רציתי לדעת היכן ניתן לקבל יעוץ ותמיחה בנושא.

אני הייתי מציעה לשקול טיפול פרטני שכן זה הכי יעילוהכי מקיף והכי רציני ... אני יכולה לברר לך את זה .. אני רק זקוקה לאזור מגורים אני יודעת שבמסגרת נופית יש טיפול נפלא... אני יצרף לך לינק ניתן לשלב בין טיפול פסיכולוגי תזונתי לבין טיפול אלטרניטיבי שזה השילוב המנצח... במידה וזה מעניין אותך אני יכולה להרחיב בנושא חשוב לדעת שנכון להיום מאחר והיא מטופלת זהו בונוס אדיר עבורה להחלמה.. מה שיכול לפתור הרבה מאוד בעיות בעתיד יחד עם זאת הטיפול חייב להיות קפדני יעיל ויותר מהכל אמפטי תוך שימת גבולות בגדר המקסימום האפשרי על מנת שהיא תיצור ותסגל לעצמה מעתה ואילך אורח חיים בריא ביחס להתנהגות באכילה ובכלל הגישה שלה כלפי עצמה ... חשוב להבין ולדעת שהטיפול אורך זמן והרבה זמן .. זה יכול לקחת מעתה ואילך עד שלוש שנים כדי שהיא תצא מזה .. הכל תלוי בחומרת מצבה .. באיזשהו שלב החלק הנפשי הרבה יותר מדאיג מהחלק הפיזי כי לאחר שהחלק הפיזי טופל צפה על פני השטח הבעיה האמיתית שבכלל בעיקבותה נותרה הפרעה האכילה והתהליך הזה לא פשוט.. הרבה אהבה וסבלנות במקביל הייתי ממליצה לשניכם אב ואם ללכת לטיפול מחוץ למסגרת הטיפולית של הבת כדי שזה יעזור לכם כיצד לנהוג עימה בתבונה כי הרגישות שלה יכולה להיות מאוד מאוד גדולה ולשם כך צריך לדעת איך לנהוג אבל יחד עם זאת אני לא עיוורת ואני יודעת שיש מטפלים מפוקפקים כמו בכל תחום ולכן חשוב לברור את זה בקפידה יתרה.. ואני מוכנה לעזור.. במידה ואם יש עניין מספר הטלפון שלי הוא 054-5298599 המון אהבה רוב ברכה ובריאות בהצלחה ערב נעים :-) הילה

http://www.nofitcenter.com/Site/article/main.asp פרטים נוספים וליצירת קשר יש ישירות באתר שלהם... בהצלחה... הילה

הילה שלום. תודה על תגובתך ולידיעתך היא מאוד עוזרת. אנחנו גרים בין חדרה לעפולה. כך שמתאים לנו אזור הצפון והמרכז. אני מאוד אשמח לקבל עוד מידע לגבי הטיפול המשולב. יום טוב ותודה רבה.

הילה שלום. תודה על העזרה וההתענינות. כרגע אני ממתין לתגובה מבית נופית וגם לתשובה מהרופאה המתפלת בה לגבי שילוב של טיפול פסיכולוגי. עד היום הרופאה תענה שקודם כל הילדה צריכה לעלות ב שלושה עד ארבעה ק"ג כדי שיהיה אפשר להתחיל בטיפול. אני חושב שהטיפול צריך להיות משולב מההתחלה. מה את חושבת? האם לדעתך ניתן לתת לילדה טיפול ע"י פסיכולג שהוא גבר? נראה לי בעיתי? האם יש לך שמות של פסיכולוגים שיוכלים לסייע לנו בתור הורים?

לפי דעתי זה גם צריך להיות במקביל.. אבל לי אין תעודות רק 16 שנה של גהינום בנעליים של הא.. אני חושבת שזה ממיס את כל התעודות של מי שמתמחה בזה ולגבי הפסיכולוג ששלחתי אותך אליו רוני אלפנדרי בקשר לבת אין מה לחשוש.. מוכנה לקחת אחריות על כך! והוא ממש טוב .. פשוט מלאך וזה מה שחשוב. אני לא רוצה לשלוח אותך לסתם עוד כתובת .. לכן צריך לתת אמון ואפשר להיפגש ולהתרשם לפני שמתחילים .. לגביכם.. אני לא יודעת על עוד מטפל מהאזור הזה אבל אני חושבת שזאת שאלה נפלאה להפנות לרוני ולשאול לדעתו שכן הוא בטח יודע ושווה להיעזר בדעתו יכול להיות שאתם תעשו את זה אצלו וזה אפילו מומלץ! לגבי השילוב.. אני חושבת ששלוש קילו זה לא כזה קריטי החלק הנפשי קריטי הרבה יותר.. .. ושוב.... בהצלחה.. אני ישמח לשמוע על כל התפתחות רב ברכה .. :-)

אני עפה עכשיו לבצפרררררר....:-( יש לי מבחן תחזיקו לי אצבעות בננות!!!!! אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן עד אינסוף! הילונת שלייייי תרגישי טוב... וספרי לי איך את!??? מקווה שיותר טוב...... המוןןןןןןןןןןןן אהבה מליון חיזוקים וחיבוקים! נשיקותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מואההההההההההההההההההההההההההה לינוי! :-)

אני ישמח לדעת... וחוץ מזה .. אני יברך אותך ואת כולכן בלילה טוב... המון אהבה :-)

כמה פעמים אני יכולה להכנס ולראות שאת לא פה עדיין.. אני מתגעגעת באמת זה לא יפה.. חחחחח מעניין איפה את ברגע זה..? מה עם הריקוד?

אני יושבת.. זה גם משהו... בעקבות הנפילה שלי .. משהו זז בגב שלי .. עוד לא יודעים בדיוק מה .. אני מחכה לסי טי בימים הקרובים ולכן אני צריכה להיות סבלנית.. אני מאוד מוגבלת .. גם לשבת זה קשה .. אבל אני לפחות יכולה ללכת לאט וגם זה בקושי.. עכשיו צריך לפתוח פורום לנפילות מטומטמות כמו שאני יודעת יפה מאוד לעשות.. אני חייבת קצת צינייות לשם המורל.... אני יקרא את ההודעות ואני יגיב אני שמחה לראות שכתבת סוף סוף.. זה ממש נחמד לראות את זה... וראיתי שאת בקשר עם לימור אז תמסרי לה את אהבתי... יש לי תחושה שרע לה מאוד... ואם היא מתאשפזת .. אז תגידי לה שזה לא פשוט אבל זה יכול להיות טוב לפחות מהבחינה הזאת ששומרים עליה ונותנים לה ביטחון שהיא לא יכולה לברוח ולפעמים זה ממש טוב.. אני לא יכולה לומר שזה נעים אבל אחרי הכל אשפוז כל אשפוז לא נעים אני הבנתי שגון הייתה על הפנים אז תכתבו לה לבלוג .. אני תיכף יעשה קישור ואני מקווה שאת בסדר.. ומה עוד .. מה עוד?! שיהיה שבוע נפלא.. ביי ביי קסם...

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=alongway

חולה עלייך אהובתי.. שלחתי ללימור שכתבת לה הודעה... היא שלחתה לי לפני כמה ימים אבל לא ראיתי כי המחשב נדפק.. אבל היא אמרה שרע לה מאוד אבל היא מטפלת בעצמה והיא ברשימת המתנה לאשפוז.. ניסיתי אלף פעם לכתוב לגוון לבלוג אבל אני לא מצליחה... וגל לא הצלחתי להגיב באימיל על היומולדת.. אז אני אומרת לך עכשיו... תודה מאמי שלי והפרצופים האלה הורסים אותי מצחוק.. אני מתה עלייך..

המחשב נדפק לאיזה שבועיים .. בגלל זה אני פה רק עכשיו.. כל כך הרבה קרה מאז... לא יודעת מאיפה להתחיל.. בפעם הראשונה שחתכתי ספרתי לאיזה משהי.. שאני חברה שלה אבל לא הכי... כאילו שלום שלום.. יש לה ראש טוב והיא כזו שמבינה יש בה משהו מרגיע כזה אז ספרתי לה .. אמרתי שזה מסקרנות והיא אמרה שאני מפגרת והזהירה אותי קצת.. דברנו על זה מאז אבל לא הרבה.. יום אחד אחרי הרבה זמן חברה שלי ראתה את זה..שכבנו על המיטה והחולצה עלתה לי קצת.. היא נבהלה ואני אמרתי שנפלתי.. היא ממש לא האמינה וחלק מזה זה בגלל שהיא ידעה שאני מדברת באיסיקיו עם אחת שחותכת את עצמה.. שבוע אחר כך דברתי איתה רציני ונראה לי שגרמתי לה להאמין לי שלא עשיתי את זה בכוונה.. אבל יומיים אחר כך בגלל טעות מפגרת שעשיתי היא ראתה את זה ב"הסטורי" של האיסיקיו של השיחה שלי ושל זו שספרתי לה ... היא היתה בהלם ולי כבר לא היה כל סיכוי להכחיש .. אז ספרתי וכדי להראות לה עד כמה זה לא רציני חרטתי לידה את השם שלה "טל" על כף היד.. מאז היא התחילה לחשוד בכל דבר והתחילה לקשר את זה שהיתה תקופה שהייתי שותה לבד בבית ולעובדה שבטיול השתכרתי על קיבה ריקה (מאוד..)ואבדתי את ההכרה.. ולזה שרזיתי הרבה והבינה שיש לי בעיה.. אני כמובן מכחישה הכל.. היא ספרה לעוד משהי... והראשונה שספרתי לה ספרה לעוד אחת שאני ממש קרובה אליה.. בקצור טל וזו שטל ספרה לה.. היו אצלי בבית וחפרו לי שיש לי בעיה.. אין לי מושג איך זה קרה אבל חברה שלי שיחקה לי באימייל והצליחה להכנס בלי לדעת את הססמא.. ואז.. קראה את מה שכתבת לי הילה... הייתי בשוק שהיא הצליחה להכנס התחננתי שלא יקראו אבל הן פשוט תפסו אותי אחת מהן חזק ואחת קראה הכל התפרעתי וקראתי לאבא שלי וזה לא עזר.. בגלל זה גם המחשב נדפק כשהתפרעתי ככה הכרטיס רשת זז מהמקום... אמרתי שאת מסטיקנית ושאלתי אותך על השם שלי... הן ראו גם ת'הודעה "השם שלך קדוש".. על הקטע שקשור לה.א שהן ראו שם אמרתי שזה לא מכוון אלי וששאלתי אותך על חברה שלי שיש לה ת'בעיה הזו.. לא יודעת אם הן מאמינות בקטע הזה.. וזהו.. אני לא מאמינה שספרתי את זה סוף סוף איזה כיף!! בקצור מאז הן משגעות וחופרות בלי סוף אהה... ויום שיש כמו מטומטמת יצאתי מהמקלחת עם מגבת עד הברכיים ושכחתי בכלל מכל החריטות כי זה בכלל לא כואב וטל ראתה את זה והיתה בהלם.. ניסיתי להגיד שזה סתם קשקוש.. ממש לא עבד .. ומאתמול 2 חברות שלי טל וזו שטל ספרה לה מאימות ברצינות שהן ילכו ליועצת.. אני לא מאמינה שהן כאלה רציניות בא לי לחנוק אותן... היועצת שלי כזו דפוקה אין לה מושג מהחיים שלה ולי אין מושג איך נתנו לה להיות יועצת.. אם הן ילכו אלי אליה אני מתאבדת.. אני פשוט מתה..(צורת ביטוי אני לא באמת יהרוג את עצמי..).. פשוט זה יהרוס!!!!!!!!!!!! לי את כל החיים.. אני כבר איזה 3 שבועות לא נגעתי בסכין ובאלכוהול אפילו לפני יותר זמן.. הילה יש לך מושג מה אני יכולה להגיד להן כדי שירגעו..???

ילדה מתוקה אוחחחחחחחחחחח אני שמחה שחזרתתתתתתתתתת דבר ראשון הסימנים שחתכת את עצמך -ת'אמת זה רק עושה הרגשה טובה יותר מזה לא! אני יודעת את זה לפני שנה זה קרה לי-זה היה במשך חצי שנה לדעתי זה קורה בתקופות..פעם טוב פעם רע וילדונת אין לך מסנגר?? אוח אני כל כך קרציה!! טוב ואם אין לך אז אני אכתוב לך במיילים ... ילדנות אני שמחה שאת כבר לא חותכת את עצמך אני לפני שנה גם אני הייתי ככה משתכרת.. חותכת.. מעשנת.. סגורה בחדר.. הכל מהכל.. אני חושבת זה צעד גדול שסיפרת את זה אני סיפרתי את זה גם לחברה טובה שלי כי היא שאלה מה זה... אמרתי לה הייתי קצת המצב לא טוב... הסימנים של החתיכת ורידים... עדין יש לי סימנים... הכאב עדין כואב(לא כאב של כואב אלא כואב נפשית) אז אני מספרת לך את זה את אומרת לי "דניאלה לא כואב לי" אבל ביניינו זה כואב לא כואב שצורב לך אלא כואב לך בלב כואב לך מאד.. ואני שמחה שהוצאת את זה החוצה.. אני אוהבת אותך את לא לבד אני איתך בכל דבר שתרצי... אפילו רק אוזן קשבת.. אהיה חברה נאמנה... But you are not alone For I am here with you Though we're far apart You're always in my heart But you are not alone תדעי תמיד את לא לבד אני איתך מבינה אותך ורוצה לעזור לך בכל דר שתרצי ילדה אני יודעת החיים אינם קלים אבל קחי את זה בדרך הטובה... בכל דבר שרע יש דבר טוב... אספר לך משו שידיד שלי סיפר לי: אח שלו היה נוסע מהר הוא קנה אוטו ספורט חדשה והיה נוסע מאד מהר ואז הוא שואל אותו"תגיד, אתה נוסע מהר שבחורות לא יראו מי באוטו" כי בינינו אוטו ספורט זה אוטו לדאווין.. אוח מזה שהאוטו פצצתי:)) ובכך הוא אראה לו את הדבר הרע(נסיעה מהירה) לדבר טוב(נסיעה בטוחה) אז מה שרציתי לומר לך אני אוהבת אותך מאדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד אני איתך בכל דבר שתרצי אוהבת אותך מליין נשיקותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת דניאלה מקווה ששיפרתי את הרגשתך... אם יש לך מסנגרררררררררררר אז נוכל לעשות את זה יותר באינטימי:) דנדוש:)

מאוד ... את כזו מתוקה.. אני מתה עלייך!! תראי שאמרתי "סוף סוף ספרתי.." התכוונתי שסוף סוף ספרתי לכן... להן ממש לא ספרתי הן הוציאו את זה בכח.. ואיזה שיר יפה גם את אוהבת את מייקל? אין הורדתי מסנג'ר רק בשבילך אבל הוא לא מקבל לי ת'ססמא של האימייל.. תורידי איסיקיו זה שתי שניות.. מה איתך הבנתי שמשתפרת ... מה הילה עשתה לך שהיא אמרה שתשנאי אותה...? אהה ואגב יום שלישי יש לי יום הולדת.. 18..

אוחחחחחחחחחחחחחחח כמה אני שמחה שאת כאן! דאגתי לך אני שמחה שהכול בסדר...עד כמה שזה בסדר! האמת אין לי כולכך הרבה מה להגיד לך בקשר לחברות כי ברור שהכול מדאגה לא ניראה לי שזה בקטע של דווקא או משהו!...אין סיבה! הם דואגות לך.... הלוואי והן יוכלו לעזור איכשהוא...! הקטע של זה שאת חותכת את עצמך והשתייה זה כבר אמרתי לך מה אני חושבת!!! וגם לדעתי יש לך שם מיוחד...מהמם ככ מיוחד!!!! שמרי על עצמך בבקשה! את חשובה! אוהבת אותך המוןןןןןןןןןן המווןןןןןןןןןןןן עד אינסוף! לינוי.. :-) ותכתבי זה עוזר מי כמוך יודעת!!!!!! מליון חיזוקים!

כן הן מפגרות... לא יודעות שזה רחוק מלעזור לי כל הקטע הזה.. אני יתפוס אותן עכשיו בביצים שלא ילכו אליה אני לא יתן להן לעשות את זה אין מצב!! חולה עלייך מאמי אני עכשיו איתך באיסי אגב... חחח זה מצחיק

אולי זה מה' שמישהו פתאום שם לב.. כל כך הרבה זמן עובר .. זה בכלל זמן מסוכן שכולם מתפרקים בו וזה ידוע .. לא צריך להיות מיסטיקן בשביל זה ... אני לא כל כך בטוחה שהתאוריה הזאת תופסת את הפרעות אכילה שכן זה מסוכן בכל מצב ובכל זמן.. אין שום קשר למיסטיקה או לצורך העניין כל אבחנה אחרת .. הזמן עושה את שלו.. וההחמרה קורת לבד והנה מאיה הייתה בטיפול נמרץ.. ויש עוד אחת ועוד הרבה שכולן מתפרקות ואם זה עושה להן יותר טוב ובזכות זה הן מחליטת שזהו.. אני לא באמת יודעת.. אני שמחה שאת מקבלת את תשומת הלב.. באמת באמת לפחות מישהו רואה.. אני שמחה שאני לא הגעתי לחרוט על העור שלי.. אבל זה היה מספיק גרוע.. זה מאוד באופנה עכשיו לחרוט.. מה זה עושה?... זה גורם להי מסויים?! מה זה הדבר הזה ?! אין לי מה להגיד אני רק שמחה שאת אולי לא תהיי לבד עם זה.. ועל המחשב שאולי תהיה לך את האפשרות יותר לדבר.. ולא להישאר לבד.. כמה שזה בכלל יכול לתרום.. אבל לא יעזור לך את צריכה עזרה!!! אני לא יודעת אם קראת את ההודעה של עדי הקינסיולוגית הבוקר אבל היא כתבה שם משהו על הדרך.. תקראי את זה .. אני ממש אהבתי וזה ממש נכון ואני ישתדל מתי שאני יכול להגיב.. .. המון אהבה :-)