פורום הפרעות אכילה - תמיכה

הכרתי בחור. חמוד, מעניין,חתיך :), והכי חשוב...הוא לא אוהב לשתוק. יש לי בעיה עם בחורים ששותקים יותר מדי. כי אז אני מנסה לקרוא את המחשבות שלהם, וזה אף פעם לא נגמר טוב, ובטח ש"הקריאה" שלי לא נכונה. אבל הוא....הוא אומר לי מה הוא חושב. ואני אומרת לו מה אני חושבת....עד גבול מסוים. באחת השיחות הוא אמר שאני בחורה מאוד מושכת. לא עניתי. הוא שאל אם אני חושבת שאני יפה. הסתבכתי....מצד אחד ישנה האמת- לא. אני שונאת את עצמי, לא מרגישה יפה. מצד שני לא רוצה שהוא יידע (עדיין) מה אני מרגישה כלפי עצמי. לא רוצה להפחיד אותו. שוב אני נמצאת במצב שאני מפחדת שבחור מסוים יברח. אולי כך יהיה עד שאני אדע לקבל את עצמי....ואז אפסיק לפחד שכולם רק רוצים לברוח ממני.... אני כל כך זקוקה לתשומת לב גברית. מישהו שיחמיא לי, שיתן תשומת לב. שיאהב אותי כי אני לא אוהבת, כי לא מרגישה שאמא אוהבת... מחפשת תחליפים בכל מקום. תחליף לאמא, תחליף לרגשות, תחליף לעצמי. לא יודעת....אני צריכה לחשוב. אני לא אוהבת לכתוב בלי שאני חושבת על דברים לעומק.... אולי אני חושבת יותר מדי.....יש כזה דבר?

ב"ה יקירה ואהובה שאת לחשוב יותר מידי ולהיכנס הכי עמוק שרק אפשר שם נוצר הבלגאן הכי גדול והסיבוך הכי גדול.. לגבי גבר .. חבר או לצורך העניין כל אחד אחר.. עד שלא תאהבי את עצמך.. זה לא ישנה את תשיגי הפוך לגמרי .. וכל מה שתקבלי בחוץ יהיה שיקוף של כל מה שאת חושבת על עצמך.. ונכון להיום זה לא הכי חיובי .. לכן חשוב שתכירי את עצמך יותר ושהכי חשוב תאהבי את עצמך יותר.. ותקבל את עצמך כפי שאת! ללא ספק כל קשר וכל מערכת יחסים יכולה לסייע לך בתהליך הלמידה הזה ובהכרות שלך את עצמך ע"י השיקופים שכל אחד מהם יוצר אבל לעולם אל תצאי מתוך נקודת הנחה שהיא/הוא יהיו האביר על הסוס הלבן שיבואו להצילך... כי זה לא יקרה וכשזה לא יקרה ותצפי שאכן כך יהיה שם תהיה המפלה הכי גדולה שלך והבכי הכי גדול שלך פשוט קחי את זה כמסע.. פשוט תהיי בלי לצפות.. ואת לא צריכה לנדב שום אנפורמציה שאת לא מוכנה לה וזה יהיה הכי נכון והכי בסדר שבעולם.. לפעמים רק להיות .. לשמוע ולחוות זה מספיק.. לפעמים לא צריך יותר מדיי לדבר גם מפני שלך יהיה יותר קל להבין מה את רוצה .. כשמדברים את לא שומעת את עצמך וכשאת בשתיקה הסיכוי שלך לשמוע את עצמך ואת הרצונות שלך גדול הרבה יותר .. יקירתי האהובה .. חזקי ושתהיה לך שבת נעימה.. שבת שלום .. :-)

ב"ה לימור יקרה ואהובה מוזר לי לכתוב לך את זה .. אני אפילו לא באמת מכירה אותך אין לי מושג אם את קוראת הודעות פה.. אבל משהו בי מאוד היה רוצה שתקראי את ההודעה הזאת על בסיס כל מה שקרה .. אז ככה .. אני הרגשתי שהמצב החמיר.. גם בגלל כל מה שסיפרת וגם בגלל שלא חזרת אלי.. וגם בגלל שהבעת נכונותמסויימת לספר מה קורה לך וכבר היה לך נמאס לספר שרע.. ואני לא יודעת היכן את עומדת היום מול הדברים.. אבל רק רציתי שתדעי... שאם את נאמנה לטיפול שלך לא משנה מה ולא משנה מתי.. ההחלמה והריפוי האלה יקרו.. אני יודעת שזה גהינום ואני יודעת שיש הרבה מעבר לרק מילים וכל אחת אחרת יודעת יפה מאוד שזה מעל לגהינום אפילו אין מילה שתתאר מה זה .. אבל אני יודעת שזה אפשרי.. ואני מאחלת לך מכל האהבה שבלב.. לנצח את זה ... וזה יקרה!!! אני לגמרי מאמינה בך... המון אהבה יקירתי.. ורוב בריאות והצלחה.. שלך שבת שלום הילה

אם את מתאשפזת.. תחכי את הסוף ואל תברחי גם אם יהיה לך בא להרוג מישהו זה לא פשוט אבל זה יעזור לך .. אפילו שאני סבלתי שם.. וברחתי אחרי חודש וחצי אם הייתי יכולה להישאר עד הסוף אולי זה היה חוסך ממני הרבה דברים שאחרי .. אבל אין מה לעשות אני עזבתי בצדק לכל הדיעות .. ההתנהלות הייתה מתחת לכל ביקורת ולשמחתך מיטרני ואנקה רם לא שם ואולי הצוות השתנה אני כבר יכולה לומר לך שכן אז אולי זה לטובה.. בהצלחה יקרה ואם את צריכה משהו את יודעת איפה להשיג אותי.. המון אהבה יקירתי :-)

הילה יקרה תודה רבה על ההודעה שמחממת את הלב. קצת באיחור קראתי אבל בכל זאת כל כך מעודד, כל כך מחזק ועושה טוב על הלב. תודה רבה על הכל לימור

את מדהימה! ורציתי לומר לך שרק האומץ הזה שאזרת.. זה המון אני חושבת שזה אולי ההחלמה שביקשת אפילו שאולי הדרך עקלקלה ולחלק מאיתנו היא כזאת.. אל תשכחי את זה .. אבל ככל שהחושך גדול כך יהיה גודל האור שבתוכך .. ותאמיני לי זה המון ואל תשכחי את זה אף פעם... את מדהימה ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממך... ואני כל כך שמחה שראית את ההודעה כי כך כך רציתי לברך אותך... ואני מאחלת לך המון הצלחה ומעל הכל שהבריאות תשוב לביתה בתחושה של ביטחון ולא פחד אימים שהיא אינה יכולה להישאר בתוכך.. והיא כל הזמן בורחת . אני מניחה שעכשיו היא לומדת להבין שאת רוצה בטובתה... תחשבי .. יש לזה שני צדדים ואני חושבת שהיא תחזור הביתה כי את לומדת לאהוב את עצמך ומשום כך אין סיבה שלא.. אוהבת אותך המון ואם את צריכה משהו.. גם ביקור רק תגידי ... והדרך לעשות את זה קל... תדברי הרבה עם הצוות כמה שאת יכולה כי אני חושבת שזאת הייתה הטעות שלי.. פשוט לדבר ולהוציא הכל .. ותכתבי הרבה וכל מה שנראה לך... תעשי את זה הכי קל שאת יכולה.. ותבקשי לעבור לחדר 10 למיטה שמול המרפסת .. כי זה החדר הכי טוב שיש שם.. חחחח ויכול להיות שזה אפשרי.. לפעמים בנות עוברות עוזבות .. תעקבי אחרי זה... יש לך שם מרפסת ותאמיני לי .. זה פשוט היה כמו מלאך.. רק לראות את העץ שמבעד.. זה היה הריפוי שלי... ואם אפשר לעשות את זה יותר קל ... אז למה לא... ושיהיה לך יום נפלא.. ורק טוב ... שלך .. הילה :-) ביי ביי קסם...

הילונת מה איתך1?? הכול בסדר!?... אני מאוד מקווה...... המשך יום טוב לכולן... אוהבת המווןןן לינוי! :-)

בהמשך למה שלינוי היקרה כתבה אני מברכת אתכן בערב נפלא.. כי זה כבר ערב.. בכל מקרה אני מאוד עמוסה ואני לא ממש רוצה להרחיב אני רק ישתדל מתי שאני יוכל לכתוב אני רק יכולה לומר שאני לא יהיה זמינה כל יום מעתה.. בגלל כל מיני סיבות שלי... זה לא אומר שאני לא אוהבת אתכן.. נהפוכו.. אתן מדהימות אני פשוט גם עוברת המון דברים וקשה לי יותר להתייחס באותה תדירות שהתייחסתי עד לפני כמה שבועות אבל אני מבטיחה להתייחס באותה רצינות מיד כשאוכל .. אוהבת אתכן המון ואני מקווה שלגבי מאיה יהיו עדכונים חיוביים ואולי היא כבר השתחררה אני מאוד מקווה ... ערב נפלא... אוהבת מליון... :-)

מתחילה לפחד. מעצמי, מהנזק שאני גורמת לעצמי. מהעובדה שלא איכפת לי. כנראה אני מאוד שונאת את עצמי אם ככה אני הורסת את החיים בלי להניד עפעף. אני לא רוצה למות. לא רוצה להגיע לטיפול נמרץ. אבל לא רוצה לוותר. אולי אם מישהו יפיל לי עציץ על הראש אני אקבל את ההיגיון שלי בחזרה ( כמו בסרט המצויר עם דונאלד דאק). חבל שהחיים הם לא סרט, בדרך כלל סרטים נגמרים טוב. אני הורגת את עצמי ומחייכת תוך כדי. כותבת את השורות האלה כמעט עם דמעות אבל יודעת בדיוק איך מחר אני לא אוכלת. אז מה שוות הדמעות? אולי בגלל זה הן לא יוצאות ממש....כי לא איכפת לי, אז לא בוכה על עצמי. לא....לא חושבת. למחלה לא איכפת....לי איכפת. יש ניצוץ של חיים בתוכי שמסרב להיכבות. אני מרגישה אותו. אולי אני נשמעת טיפשה (יש לי נטייה תמיד לחשוב שהדברים שאני אומרת לא נשמעים טוב). אבל אני באמת מרגישה שמשהו בתוכי רוצה כל כך לחיות. אני רק מקווה.....שאני אוכל למצוא אותו ולהקשיב לו, לפני שיהיה מאוחר. מאיה- בזמן האחרון אני לא כל כך פונה ל ה'.....הלילה אני אתפלל בשבילך.

קבלי חיזוק אוהבת דניאלה וגם אני מתפללת למאיה אוהבת אותך מאמיייייייי שמרו על עצמכן דניאלה

מליון חיזוקים גם ממני.... תחזיקו מעמד..אפילו שקשה מאוד מאוד!!! שמרו על עצמכן..... המוןן אהבה לינוי! :-)

אצבעונית יקרה, זה ממש לא טיפשי מה שאת אומרת! זה הכי נכון ולגיטימי בעולם! נשמע לי שדווקא הפחד, בא מאותו מקום של הניצוץ חיים. איזהשוא סימן חיים ראשון מהניצוץ הזה. המחלה גורמת לך שלא יהיה לך אכפת מעצמך, לא להרגיש, לא להיות עצובה, אפילו לא לפחד. נראה שכבר קבלת איזו מכה. אולי המכה הזאת היתה מאיה?.. ניצוץ החיים שלך כבר מאותת, תבחרי להקשיב לו, ולהעצים אותו, גם אם זה הולך לאט לאט. גם אם מחר לא תאכלי, לפחות תסתובבי עם הפחד. זה כבר צעד קטן קדימה. אני אל חסידה גדולה של פרויד (בלשון המעטה..) אבל הוא אמר שלכל אדם יש דחפים שמניעים אותו. ביניהם דחף החיים ודחף המוות. אני (ורבים גדולים ממני) מאמינים שהאדם שולט בזה. את צריכה לחזק את דחף החיים שלך, שהוא יגבר על הדברים האחרים. ואם את מסוגלת לפנות לה', תעשי את זה. תדרשי ממנו עזרה! זה גם סוג של להעיז שאולי לא מספיק היה קודם. ה' מאמין בך, את צריכה להאמין בעצמך לפחות כמו שהוא עושה את זה. אולי אחר כך גן תהיי יויתר פנויה להאמין בו ןלהעזר בוץ המון אהבה וטוב, שיר

שיר מתוקה אני מסכימה איתך ומה איתך שיר?? מה שלומך?? דניאלה

לאצבעונית ולכל מי שכתבה .. אני זוכרת שכשקרו דברים מהסוג הזה בעברי נבהלתי.. אבל לא נבהלתי מספיק.. עד שזה לא קרה לי לא נבהלתי.. ולא גרמתי לשינוי שלי רק שהרחתי את המוות כמו שאומרים מתחת לאף .. אז נלחצתי אז הבנתי שאני לא באמת רוצה למות וגם אז לא ממש עשיתי כדי לצאת ולהשתחרר מזו הצרה רציתי לראות ולהוכיח לעצמי עד איפה אני יכולה למשוך ואני מרגישה שבקטע הזה אנחנו תאומות הבנה שהיה קשה לי להתחבר אליה לפני אפילו שלמישהי מחברותי קרה דבר דומה.. אני נבהלתי.. כי הבנתי פתאום שמשהו בתכניות שלי השתנה.. ולא אהבתי את זה.. לא אהבתי שמשהו משתבש לי.. השאיפה שלי להיות עצם... אני ניצבת על שולחן ניתוחים מה זה כבר משנה או שאני יוצאת משם לקבר במיוחד אם אני כל כך שבויה במחלה.. או שאני יוצאת משם לחיים אין לי כל כך הרבה מה להוסיף .. אני יודעת שאלה הם שלבים קריטיים בבחירה של כל אחת מכן לאן אתן מתכוונות לקחת את זה.. כולכן כתבתן כל כך הרבה דברים חכמים אתן מדהימות בחוכמה שלכן וזה פשוט קורע לב באמת.. איזה בזבוז וכמה ניתן ללמוד מהחוכמה הזאת שלכן.. אין לי חדשות ממאיה לצערי על אף שמאוד רציתי.. ואני בספק אם מאיה תרצה לצאת מזה .. כי היא אוהבת את המחלה הזאת והיא עקשנית כמו אני לא יודעת מה אני מרגישה שהיא מאוד תלושה.. היא מאוד רוצה להיות רזה והיא תעשה הכל בשביל זה וזה החלק המסוכן .. אני מאוד רוצה להאמין שכל אחת מאיתנו שפגשו אותה טועות אני מאוד מקווה שזה יוביל רק למקום טוב ואני יודעת שכמה שהמצבים האלה מזעזעים הם נותנים לפעמים עוד הזדמנות אני מקווה בשבילה ובשביל כל אחת שזאת תהיה הזדמנות אמיתית לצאת מהדבר הזה אחת ולתמיד.. ולא זה ממש לא פשוט אבל אפשרי! אחותה לא התקשרה ומאיה לא עונה והם גם ביקשו לא להגיע.. אז רק להתפלל.. ולקוות שכולכן תצאנה מזה אני מברכת אתכן.. המון אהבה וערב נעים :-)

לא יודעת אם זה קשור לפה אבל בכל זאת ... אני בת 17 וחצי , שמנה , נימאס לי להיות שמנה , אחרי הרבה דיאטות לא מוצלחות , הרבה סבל , הרבה דיכאון , החלטתי שאני מתחילה מעכשיו צום !!! הרבה פעמיים אמרתי את זה ונישברתי , אבל הפעם אני מרגישה כל כך לא טוב שאני באמת רוצה להיגמל מאוכל !!!! ואגב , אני חדשה פה , מקווה שתקבלו אותי.

מפאת לוח זמנים צפוף רק רציתי לומר לך שצום לא עובד ושרצוי שתפני לעזרה פסיכולוגית.. ואני מבטיחה להרחיב בהמשך ביתר רצינות לגבי מה שקורה לך .. את מוזמנת לכתוב מתי שבא לך ואת מבורכת עד מאוד.. מקווה לכתוב לך מחר... ושיהיה יום נפלא.. :-)

להיגמל מאוכל.. הינה טעות חריפה ביותר.. משום שאת לא יכולה להיגמל מאוכל לצורך העניין משך כל החיים הקרובים על פני האדמה אלא אם כן את רוצה למות..וחשוב שתביני את זה קודם כל בתפיסה שלך.. אחכ במעשים שלך זאת הסיבה שאת גם לא מצליחה לצום גם כי את חווה את הצום כעונש לפחות מבחינה רגשית כאילו אסור לך להינות מהחיים האלה כי את שמנה...או לא באיזון .. נשמע לי יותר נכון מכל הכינויים אני מסכימה שאם את נמצאת בעודף משקל מוגזם ואין לי דרך לדעת זאת אז אני סומכת על מה שאת אומרת.. יש הרבה דרכים להביא את עצמך למצב של איזון באוכל.. רק מעצם ההודעה שלך.. וזה מדהים לראות את זה כל פעם מחדש....כמה לחץ יש לך ואני אומרת לך זה כבר מועד לכישלון.. הרבה ציפיות.. הרבה אכזבות.. הרבה כעס על עצמך ואי יכולת לאהוב את עצמך.. לרפד את עצמך שווה להגן על עצמך... ואת בהחלט יכולה להגיע לייעוץ פסיכולוגי כי רק שם תוכלי לעשות עם עצמך עבודה שיכולה לגרום לך להבין הרבה מאוד דברים וגם בעקבות זה לעשות שינוי ביחס לגישה שלך עם האוכל במקביל כמובן להתנסות בייעוץ תזונתי... השילוב של שניהם יסייעו לך הרבה מאוד הרבה מעבר בלסתום את הפה אם היית יכולה עד היובל הבא.. את חייבת להבין שעד שלא תאהבי את עצמך זה לא יקרה... אני הייתי מציעה לך לשתף את ההורים שלך בזה ולחפש יחד איתם פסיכולוג פרטי טוב.. אני יכולה לנסות לברר לך לפי האזור הקרוב שלך ולהפנות אותך .. מעל הכל אני יודעת שכל העניין של האוכל הוא ביטוי למצוקה מאוד גדולה.. אני מאחלת לעצמך שתהיי מעליה ושתביני שאם תעבדי על עצמך בכיוונים שאמרתי לך את בהכרח תגיעי לאיזון ותשילי מעצמך את הקילוגרמים העודפים.. קחי בחשבון שלכל גוף יש משקל שהכי מתאים לו אם את רואה בעיני שכלך רזון מוגזם וזה לא מתאים לגוף שלך .. הגוף שלך לא יגשים לך את זה ואת סתם תסבילי לכן הכי חשוב שתרפי.. ותאכלי לפי תפריט מאוזן ותטפלי בצד הנפשי.. כי החלק הקריטי בכל מה שקורה לך.. אני בטוחה שסתם לא נוצרים הרגלים.. אני בטוחה שכל הרגל שמרבים לעשות אותו בתום לב מתוך ההווייה הפשוטה .. לא בהכרח יודעים לאן זה יוביל...בדרך כלל בשלב מאוחר יותר ההרגל הזה הופך להיות משהו מעיק ובלתי נסבל כי ההעצמה שלו נבעה מתסכולים והרבה מהם ובגלל אי היכולת לראות אותם ולהיות שם כשמשהו מכאיב ולהתנקות במקום הזה בדרך של לדבר או לצייר או כל ביטוי אחר שלאט יכול להזיק במקום לרפד את הכאב הזה באוכל לצורך העניין .. שם זה מתחיל להסתבך... כשהייתי מאושפזת היו איתי שלושה אנשים יקרים ממש עם משקל עודף מוגזם למדי.. הם כל הזמן התעסקו באוכל.. רק אוכל ורק אוכל ורק .. עד שבאיזשהו שלב הם לא ידעו שובע.. אני מאוד מקווה שאת לא מאלה כי לעניות ודעתי הסבל שלהם הכי גדול.... בכל מקרה בגלל ההשגחה שיש באשפוז ובגלל התפריט המאוזן שהם קיבלו אחרי תקופה מאוד ממושכת הם הגיעו למשקל יפה.. כל הטיפול הזה היה מלווה בטיפול פסיכולוגי ובסדנאות של יצירה במשך היום ואני חושבת שזה שירת אותך יפה מאוד.. אחת שלפחות אני הספקתי לראות יצאה משם במשקל ממש יפה.. לא רזה מידי .. לא שמנה .. אבל במצב שהיא יכולה להכיל את עצמה כפי שהיא... יש לי תחושה שאת לא נמצאת במצב הזה .. את רק פוחדת להגיע למצב הזה .. יכול להיות שיש לך מלאות שהיא מוגזמת ביחס לשאר החברות שלך אבל אפשר לטפל בזה .. ביום שתניחי לתסכולים שלך להיות .. אל תכבי אותם באמצעות ארוחות .. האמיני לי זה שהם שם זה לא סתם.. יום אחד תביני שהם מובילים לשינוי הגדול שלך בשלבים מאוחרים של חייך.. בהצלחה יקירתי... המון אהבה וברכת יום נפלא.... :-)

בגלל הלב.. דופק נמוך ביותר היא ביקשה למסור לכל הבנות את אהבתה.. ואני מבקשת שתכתבו לה כל מה שבא לכן.. שרק יעשה לה טוב כשהיא תצא בעזרת השם... שזה יחזק אותה.. תתפללו חזק חזק.. שהיא תהיה בטוב.. אמן.. מאיה אני אוהבת אותך.. את רואה שזה לא שווה את זה?! :-(

מאיה... דווקא היה נשמע שדברים בשיפור לפני הימים האחרונים.. או שלא הבנתי נכון. מאיה, אני אמנם לא מכירה אותך טוב, ולא תמיד מתערבת בדיונים בפורום, אבל היה נראה לי שהגעת לכמה דברים נכונים... ושיש לך כוחות. ואני בטוחה שיש לך. בדיוק דברתי לע זה עם מישהי כמה שהפרעות אכילה הן מחלות של אנישם מדהימים. לא כל אחד 'זוכה' לפאתלוגיה הזאת... ובטח שכמה שזה קשה לשמוע, כל אחד מאיתנו מקבל מנה שהוא יוכל להתמודד איתה. המחלה באה ביחד עם תרופה, המשימה היא לגלות אותה. אני מקווה מאד שתחזרי קודם כל לעצמך, אבל לעצמך האמיתית, לא לעצמך החולה!ושגם נזכה לשמוע ממך בפורום. ואני מתפללת שאלה יהו בשורת טובות! אבל במצב מדאיג כזה אפילו נשמח לשמוע קיטורים. אני שולחת לך המון אהבה ומתפללת בשבילך, שיר.

היא ביקשה לומר לכן .. שלא תגיעו למצב הזה .. היא נראית כמו שלד מהלך... והיא התמוטטה אתמול איך שהיא הגיעה לבית החולים .. הרבה רופאים היו סביבה ... ואני אומרת הלוואי אמן שלא תגיעו לזה .. הלוואי ולא יקרה משהו רע..... זה נורא קשה וזה נורא מסוכן.. אף אחד לא מבין עד שזה לא קורה... .. בנות אני לצערי לא יכולה להמשיך לכתוב.. אני מבטיחה לעדכן מחר.. המון אהבה ותשמרו עליכן... לילה טוב...

מאיה יקרה! אני כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת. לא בטוחה מה אני רוצה להגיד.....לא כל כך אוהבת לעמוד "פנים מול פנים" עם התוצאות של המחלה הזאת. מעדיפה לחשוב שזה משהו שקורה לאחרים. אבל את לא בדיוק "סתם אחת", את נכנסת לקטגוריה של האנשים שאכפת לי מהם (גם אם זהו קשר וירטואלי בלבד). ואני לא יכולה לעצום עיניים. אני כל כך מקווה שתהיי בסדר. מקווה שאולי את מתחילה להבין דברים, אולי האירוע הזה הביא אותך לראות כמה כל זה מיותר.....כל כך מקווה שלמדת, כדי שתוכלי לחזור כמה שיותר מהר וללמד גם אותי, כמה המחלה הזאת הרסנית. תהיי חזקה, ותחזרי מהר. אוהבת.

מאיהההההההההההההההההההההההההההה לא לא לא אני לא מאמינהההההההההההההההההההה איזה שבועעעעעעעעעע חראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא עוד קצת אבל באמת עוד קצת אני פשוט אפולללללללללללל אוףףףףףףףףףף טוב אני אכתוב מה שאני מרגישה אמא שלי במצב לא טוב אני יודעת את זה אחותי אני מרגישה שהיא משתגעת מישו מת במשפחה שלי מאנורקסיה היום גיליתי עוד מישהו מת בגלל שטר כסף... אני אוכלת בסדר סיימתי עם הדיאטנית אוףףףףףףףףףףףףף מאיה אני אוהבת אותך ואם תרצי מחר אני באה אלייךךךךךךךךךךךךךךך אוהבת דניאלה

דניאלה אני מסכימה איתך ככ קשה עכשיו ומאוד אני לא יודעת למה זה מוזר! ואצל כולם זה ככה!!! אני שמחה שאת לפחות מרגישה בסדר..... אני מקווה.... מאחלת לך את כול הבריאות והאושר בעולם!!!! אוהבת אותך המון המווןןןן המוןןן! תחזיקי מעמד... :-) לילה טוב לינוי!

אני מאמינה שכל המפלות האלה גורמות לנו לגדול אפילו שזה נשמע מעוות זה אמיתי.. אני לא שמחה שכך זה קורה אבל אני שמחה שזה כן נותן את האפשרות לגדול אני מחבקת אותך.. ויש דבר שאת כן יכולה לעשות אומרים שהלשון זה החלק הכי חזק שלנו .. תשלחי את כל הברכות שלך והחיזוקים שלך לכל מי שזקוק ותברכי גם את עצמך.. יש לזה כוח ואני מניחה שזה יפעל.. עם כוונה ואת יכולה לבקש גם מבורא אל עליון להירתם לעזרתך.. המון אהבה יקירה ובקשר למאיה הם ביקשו לא להגיע.. אז רק ברכות .. בתקווה שיגיעו ימים טובים במהרה ... ערב נעים :-)

שלומות!מה שלומך? מה שלום הברכיים? ושאר חלקי הגוף? אני מקווה שאת מרגישה טוב. אתמול ממש רציתי לכתוב ואפילו נכסתי לכתוב, ואז חברה שלי התקשרה ודברנו שעות.. הייתי מתה אז הלכתי לישון.אז היום זה כבר הרבה פחות בוער לי, אבל בכל זאת חשוב לי לכתוב לעבד את זה קצת... אתמול אמא שלי היתה בקריזה כללית, לחץ, עיייפות וכל מיני דברים כאלה, משהו נורמלי שקורה לכולנו מדי פעם... בקיצור הכנתי לכולם א. צהריים, ולקח מלא זמן עד שזה היה מוכן, והייתי ממש רעבה, אז כל שניה בדקתי אם זה מוכן, וחיפשתי דברים לאכול. בסוף שמתי משהו על צלחת, 'שלחתי אצבעות' לקחת מזה. בתוך שטף הקריזה הכללי, אמא שלי זרקה לי משהו בסגנון שהיא אמרה לי כבר שזה מגעיל, ושיש לי בעיות והגיע הזמן שאני אתחיל לטפל בהן. ...וזה די שבר אותי... באותו רגע לא הייתי מסוגלת להכנייס כלום לפה, והלכתי לחדר לבכות. בשיא הכנות, ואני לא אסתיר מעצמי, האמנתי לה, והשתכנעתי שיש לי בעיות. וכל הזמן שאלתי את עצמי מתי זה יגמר, ומתי אני לא ארגיש רע עם עצמי, ומתי יהיה לי יחס נורמלי לאוכל, ומתי אני לא אהיה כל כך שמנה, ומתי סרטים כל כך ישנים יעברו לי... הבאסה עברה די מהר, אבל אי מודה שהשאלות עדין מטרידות אותי... אני אל תמיד מעלה אותן, אבל בדוגרי הן מטרידות אותי. וזה שוב העלה, שאולי אני פשוט צריכה טיפול? זה היה לי קשה לשמוע, כי אני כל כך כן מנסה להתמודד ולפתור, והרגשתי שעברתי תהליכים גדולים שאמא שלי אפילו לא היתה מודעת אליהם.אבל אולי כל העבודה העצמית שלי גדולה ככל שתהיה אף פעם לא תספיק?... אמא שלי נכנסה באיזהשהוא שלב לחדר והתנצלה,ואני באמת יודעת ומבינה שזה לא היה נגדי, כי היו לה את כל הסבות בעולם להיות בלחץ, ותמיד קורה שמוציאים על האנישם הלא נכונים, במיוחד בתוך משפחה, ובמיוחד במשפחה שלנו, שהיא מקסימה, אבל כל כך לא אסרטיבית, אז הרבה יוצא בתסכולים פנימיים. דברנו הרבה , על התקופה הכללית בבית (החתונה עוד שבועיים!), ועל כל מיני דברים , על אסרטיביות ותקשורת ומה שהיא אמרה לי ועל זה שאני מרגישה שעברתי תהליכים. בסוף (אני לא רוצה שתהיו במתח...) אחרי כמה זמן נרגעתי , וקמתי ואכלתי כמו שצריך. אני לא ודה בזה בפני אמא שלי, ואמרת ילה -אל תגרמי לי לא להיות מסוגלת לאכול כשאת בחדר- אבל אני לא וכל בטבעיות כל מה שבא לי לידה. היו תקופות הרבה יותר גרועות מזה, אבל פתאום שוב זה לא הכי נח לי בעולם.. אולי זה טוב? גבולות? תסכל אותי גם שבגיל 20(!) אני עדין תופסת קריזה כמו ילדה קטנה ונעלבת ובוכה. למרות שאני מאושרת של א הדחקתי. חוצמזה הילה, אני ממש מנסה ליישם את מה שאמרת לי על לקבל את הגוף שלי כמו שהוא, ולהקשיב לו ולאכול באיזון, אבל זה לא כל כך הולך לי... אני מנסה לשכנע את עצמי לקבל את ז ה, אבל דוגרי, אני מודה,שזה מפריע לי!! אני לא רוצה להראות ככה יותר, זה לא כיף לי, הייתי נראית יותר טוב ומרגישה קצת יותר בטוחה בעצמי ומרגישה יותר בריאה אם הייתי יורדת כמה קילו, ואני די בטוחה בזה. זה דיבורים של חולה?..... אבל לא להלחיץ, אני באמת שמחה וטוב לי , היום לקחתי ערב חופשי מהעבודה, והיה לי כיף וטב, ב"ה. אמנם כתבתי פה דיבורים ושאלות מפחידים, אבל אני עדין בטוחה שאני כבר לא שם!!! ולא נראה לי שאני בדרך לשם. אני מקווה... הילה, וכל אחת אחרת שהית ה לה סבלנות לקרוא עד עכשיו, תודה על ההקשבה, ושיהיה ערב נפלא!!!!!!! המון אהבה, שיר

קראתי את ההודעה שלך לפני יומיים והאמת שכבר לא היה לי כוח אז לא הגבתי .. אני ממש מצטערת ... אני רק יכולה לומר לך שהיכולת של אמא שלך להתנצל אחכ היא עצומה בעיני אבל זה עדיין לא סותר את הכאב שהרגשת ביחס לעניין.. ועובדה שעדיין הרגשת הרבה מאוד תסכול וזה קצת גרם לך להיות בפוקוס על האוכל אבל את לא הרגשת טוב לאכול את אפילו הרגשת אשמה להראות לכולם שהנה את לא זוללת או משהו בסגנון.. זה לא עובד ככה וזה נתון לכישלון ואני כן חושבת שמסגרת של טיפול תוכל להועיל לך הרבה מאוד.. גם בגלל שללמוד גבולות זה תמיד טוב.. יש מצבים שכדאי תמיד לנהוג בהם באיפוק אבל לא מהמקום שלהראות שאת בסדר כי אמא שלך אמרה משהו .. זה מקום שרק יעצים לך את הבעיה חשוב שתביני שאת לא צריכה להיות אנורקסית או בולמית או כל הפרעה אחרת לצורך העניין כדי לקבל טיפול.. וחמודה העבודה בחיים על עצמנו אף פעם לא נגמרת כמו שאת רוצה.. זה פשוט אינסופי אבל אני מניחה שאם הזמן זה רק ילך ויתייעל ואת תרגישי פחות "חולה" או במצוקה או איך שתבחרי לקרוא לזה ... טיפול לפעמים נועד כדי לגדול.. ככה אני רואה את זה... אני לא חולה היום ואני הולכת לטיפול אבל הטיפול היום משרת אותי לכיוונים אחרים... כמו יותר ברמה המעשית איך אני מתנהלת בחיים שלי איך אני משפרת את עצמי ואת כל ההתנהלות שלי .. מה כדאי לי יותר לעשות ואיך ביטויים רגשיים כאלה ואחרים משפיעים עלי ומה אני יכולה לעשות ביחס אליהם ורק לגדול מזה .. היום יותר קל לי לראות את זה בגלל שאני לא חולה.. אני כבר לא חולה בקשר לכל התחושות .. זה תמיד יהיה שם... השאלה כמה פוקוס את תתני לזה וזה מבחינתי מה שעושה את ההבדל.. ולא זה ממש לא קל ויכול מאד להיות שזה לא ילך הרבה זמן עד שאחרי תרגול ממושך זה פתאום ילך ואת פתאום תרגישי שהדברים זורמים.. אבל זה באמת עניין של תרגול עוד פעם ועוד פעם ועוד.. ויבוא יום שזה ישתנה לך .. וזה יקרה פתאום ... ואם את נופלת .. תניחי לזה ותשמיכי אחכ.. כאילו כלום אם את מרגישה שאת אוכלת טיפה יותר מידי תמיד תוותרי אחכ על הארוחה הבאה או על חלק ממנה כמובן במידה... .. זאת הדרך.. כולנו חוטאים בזה .. גם לי קורה שאני אוכלת יותר מידי .. ואז בארוחה הבאה אם בכלל כי לא תמיד אני מרגישה רעב אחכ אני פשוט מקזזת מהפחמימות .. או שאני אוכלת רק סלט.. תלוי.. או שאני לא אוכלת .. אבל זה לא מהמקום של ההרס.. או מהמקום של הזיקה להיות אנורקסית.. אני תמיד תמיד משתדלת לא לאכול במצבים של לחץ כמו שקרה לך. כי זה נגמר בהתנהגות הזאת שתארת .. אם את מחכה ונרגעת.. גם לא להתעסק עם אוכל הבמצב הזה זה ירגע ואת לא תאכלי ... את רק תאכלי מה שאת באמת צריכה ורוצה.. המון אהבה יקירתי .. אין לי חדש ממאיה .. בינתיים שיהיה ערב נפלא... :-)

מה איתך!? איפה את?? מקווה שהכול בסדר...... חושבת עלייך..... ואוהבת אותך המוןןןןןןןןןן לינוי! :-) אני גם באיסיי לפעמיים עם את רוצה..! אני ממש מקווה שהכול בסדר!

השארתי לך מייל עוד במוצ"ש ולא חזרת אלי... קרה משהו? אני מקווה שרק טוב.. לילה טוב אהובה... ונשתמע.... :-)

שלום לכולם, מישהי יודעת איפה הילה עובדת? אני חיפשתי את החנות שלה ואין חנות כזאת

איך הגעת למסקנה שיש לי חנות?! ואני לא מצהירה בפומבי על מקום עבודתי במידה ואת רוצה ליצור איתי קשר.. את יכולה להשאיר לי את הפרטים שלך ואני יחזור אלייך.. שיהיה המשך יום נעים.... הילה

רציתי רק לומר שקיבלתי את כל ההודעות שלך וזה חימם לי את הלב.. אני רק רציתי להגיד לך שלא תעלבי ממני חלילה פשוט לא הייתי בבית כל היום ולכן לא הגבתי.. אבל בכוונה השארתי את החיבור כדי שתוכלי לכתוב חזרתי כל כך מאוחר.. והתא שלך היה כבר סגור.. בכל אופן כתבתי לך על ההתייחסות שרצית ממני בקשר למה שדיברנו ושלחתי את זה לתא של המסנגר שלך .. את צריכה ללחוץ על כפתור "הודעות" ותחכה לך הודעה ממני תפתחי את זה ותקראי.. אם לא תצליחי אני יהיה פה לקראת אחר הצהרים ואני ישתדל לשלוח לך את זה שוב.. אני מקווה שתצליחי .. עד אז.. המון אהבה יקירתי אוהבת אותך המון .... מקווה שאת מרגישה יותר ויותר טוב.. ספרי לי איך היה היום שלך .. ביי ביי יקירתי :-)

הילונת אהובתיייייי!!!!!! אני אוהבת אותך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אוהבת עד אינסוף! את מקסימה נפלאה ואין אין עלייך!!!!!! שימותו כול הקנאיםםםםםם אמרתי ואני יגיד לך שימי פסס עליהם! שיקפצו לך בשתי מילים פשוטות!!! אנשים לא מבינים כלום וכותבים רק שטויות תעשי טובה לך ולנו אל תתיחסי פשוט!!!!!! אנשים כאלה לא שווים את העצבים שלך... תודה על כול מה שכתבת לי אני אוהבת אותך! תודההה אבל כבר אמרתי לך לא סיימת איתי עדיין חחח.... אני שמחה שאת יותר טוב אני מקווה שתרגישי הכי טוב בעולם תמיד אמןןן! אני יותר טוב השבוע הזה יותר נחמד.... מבחינת הכול קיבלתי היום במבחן 95 איזה גאונה אני.....חחחחחחח אז זה שימח אותי קצת אני מקווה שהשבוע של כולם עובר/עבר יותר טוב היה שבוע קשה לכולם!... בערב שנדבר אני רוצה שתספרי לי ממש מה איתך!!!! אוהבת אותך עד אינסוףף! לינוי..נשיקות חיבוקים ומליון חיזוקים שמרי עלייך ותרגישי טוב.. :-) לינוי..שאוהבת אותך הכי המוווןןןןןן בעולם!

את באמת מדהימה.. וכל הכבוד על הציון... אני כתבתי לך משהו במסנגר אבל פשוט נמחק אז אני כותבת לך עכשיו כי זה ממש התחיל לעצבן אותי אני לא יהיה יותר מאוחר בסוף כמו שחשבתי.. בכל מקרה אני ינסה מחר או היום אני פשוט לא יודעת מתי אני יחזור... בכל מקרה .. המון אהבה המון המון .. המשיכי להשתפר מיום ליום ואני מניחה שעוד נתעדכן.. מקווה שאת שומרת על עצמך.. אוהבת המון וערב נעים אהובה... :-)

להילונת ולכל הבנות!! מה שלומכן נסיכות??? טוב אצלי הולך לי דווקא טוב מן המצופה אני לא ציפיתי לכלום נדה! אבל דווקא הולך לי טוב מאד והילונת "המקרה" שקרה הוא פתח את עיניי וראיתי כמה החיים שווים אור מתוקה אם את רואה את ההודעה פליז אני מבקשת ממך שתני לי להיות חלק ממה שאת מרגישה אני מבינה אותך באמת שאני מבינה אותך תני לי להיות איתך אפילו לחקות לך מחוץ לדלת.. משו ושתדעי מתוקה את לא לבד אני איתך בכל דבר שתרצי! השיר הזה מוקדש לך ולכל הבנות המתוקות מייקל ג'קסון YOU ARE NOT ALONE אוהבת אותכן מכל ליבי דניאלה לינויייייייי אח"כ אכנס למסנגר ומה עם כולן??? דניאלה:)

בקשר לאור המקסימה כנ"ל... בקשר אלייך אהובתיייייייי נשמתייייייייייי! אני מאושרת בשביל וכ"כ שמחה שהולך לך טוב יאוווווווו איזה כיף לשמוע את זה את לא יודעת כמה!!! הלוואי ויהיה לך רק טוב תמידד תמיד אמן! ואל תבהלי עם יהיו לפעמיים ירידות זה פשוט חלק מהתהליךך! אז תיהי חזקה תמיד אמרתי לך ידעתי ידעתי שאת מסוגלת! כול הכבוד לך! בקשר אליי... אני יותר טוב היה לי שבוע חרא גם הייתי חולה וגם בכלל.. עכשיו יותר טוב...ברוך השם..מקווה שיהיה טוב בע"ה..חייב ליוהת טוב בסופו של דבר!!!!! מתישהוווווווו חיייב!!!!! אני שמחה שאת כבר מרגישה את זה בערך...לחיים יש הרבה חשיבות ואני שמחה שאת הבנת את זה זה הכי חשוב! לכול אחד ואחד יש זכות ליהות פה ולעשות את "העבודה שלו"חחח עם להגדיר את זה ככה! אוהבת עד אינסוףףףף לינוי! נשיקות חיבוקים ומיליון חיזוקים!... :-)

דניאלה, טוב לשמוע שטוב לך! אמנם אני לא כותבת הרבה ויכול להיות שאת לא זוכרת מי אני, אבל אני נכנסת הרבה ועוקבת אחרי המתרחש... ואני חייבת לציין שממש שימחת אותי! אני מקווה שהטוב ילך ויתגבר ואת תלכי ותתחזקי! שיר

דניאלה, טוב לשמוע שטוב לך! אמנם אני לא כותבת הרבה ויכול להיות שאת לא זוכרת מי אני, אבל אני נכנסת הרבה ועוקבת אחרי המתרחש... ואני חייבת לציין שממש שימחת אותי! אני מקווה שהטוב ילך ויתגבר ואת תלכי ותתחזקי! שיר

אני שמחה לשמוע שאת בטוב.. לפעמים צריך לראות מהצד כל מיני דברים כדי שאנחנו נתאזן אחרי הכל אנחנו תמיד משפיעים אחד על השני ומושפעים כאחד כי ככה אנחנו גם למדים .. ואני שמחה מאוד שזה לקח אותך למקום טוב... ואני מקווה שזה רק ימשיך ובעזרת השם זה ימשיך וימשיך וימשיך ואת תהיי מניצן חבוי בין הסלעים לפרח מאיר ביופיו אני בטוחה.. אז אני ממשיכה לברך אותך ברוב טוב והמון אהבה אוהבת מליון ... מחזקת אותך ושיהיה יום נפלא.... :-)

אצלי עכשיו יותר טוב מאתמול ברוך השם...ואני מאמינה שיהיה יותר טוב בעזרת השם... בקשר לטיפול אני לא חושבת שיש לי צורך בטיפול...ואני יכולה להשתלט על האוכל לא הצלחתי בגלל שגם הייתי הרבה בבית ואכלתי משעמום וגם היה לי איזה סיפור עם חברה שהעלה לי תעצבים וגרם לי לאכול...אבל עכשיו הכל הסתדר... ובקשר לעלייה במשקל זאת תקופה כזאתי בחודש הזה בכלל מעפןן יאללה עוד שבוע הוא נגמר ובעזרת השם יהיה יותר טוב... יהיה טוב... ליל"ט והמון נשיקות וחיבוקים שלך בננית...:)

אם תרצי לשתף יותר מזה את תמיד מוזמנת את יודעת שאני פשוט רוצה לוודא בלי שום קשר אלי שאת במסלול הנכון כי לכיוון הזה לקחתי את הפורום לפחות .. אני לא באמת יודעת אם זה נכון או לא אבל ככה זה מרגיש לי הכי נכון.. ואני מקווה שאת באמת שומרת עלייך כי גם אם כן וגם אם לא את האדם היחידי שיודע זאת בבאמת גם אם יש דברים שאת בוחרת לשתף או לא.. את היא זו שיודעת את האמת באמת אודות עצמה אני מקווה שאת נאמנה לעצמך כי אחרי הכל זה הכי חשוב את היא זוו שנשארת לחיות את חייה וזה החלק "הנפרד"....אבל כל פעולת השיתוף יכולה להביא אותך למקום אחר ויכולת הסתכלות אחרת על הדברים... ולגבי החודש כן אוטוטו הוא נגמר.. כולם דיברו על זה שיהיה חרא וזה לא הפתיע אותי הוא באמת היה חרא ברמות לפחות מבחינת כולם פה... באופן קצת יוצא דופן הייתי אומרת... אני מניחה שנשאר עוד שבוע זה לא הרבה.. אז אני שולחת לך המון חיזוקים וחיבוקים אני אוהבת אותך המון וגם אם את בסדר וגם אם לא תמיד תחפשי איך לעשות לעצמך טוב באמת ולגרום לשיפור הרגשתך כי אחרי הכל זאת הסיבה שאת נמצאת פה אני יגזים ויאמר חיה.. בין היתר... אז המון אהבה ושיהיה המשך יום נפלא.... :-)

לפעמים אני מרגישה שקופה. לא קיימת. אמא שלי יודעת שאני מקיאה כל דבר שאני אוכלת. אתמול בארוחת ערב, היא הכינה אוכל שאני אוהבת. כמו להגיד לי- תאכלי, הכנתי בשבילך. המנגנון הדפוק הזה שבי, שחייב לרצות אותה, גרם לי לאכול (ולהקיא), למרות שבאמת לא התכוונתי. רק רציתי ערב רגוע בבית. אני לא מבינה. היא יודעת שאני מקיאה...אז למה היא מאכילה אותי. נכון, קשה לה להתמודד. נכון, קשה להיפטר מהרגלים אמהיים מושרשים. נכון, אני זאת שחייבת ללמוד לסרב לה. אבל הילדה שבי כועסת. כי בעיניים שלה, אמא רואה את הבעיה ומעדיפה להתעלם. היא משתפת פעולה עם המחלה שלי.....אמא- הבן אדם שצריך לשמור ולהגן עליי- שמה לי מכשולים בדרך. הבן אדם הבוגר שבי יכול להבין את הסיבות...אבל אין זה מעלים את הכעס... אני מדברת הרבה על אמא...למה אני לא מסוגלת להשתחרר? יש לנו קשר כמו של אימא וילדה קטנה. כאילו הקשר בינינו נעצר בתקופה בה חליתי....לפעמים לא בטוחה מה התפקיד שלי....אני הילדה? לא מרגישה כך.... אבל בימים האחרונים....אני קצת יותר מרשה לעצמי להנות....קצת פחות שומרת עליה וחושבת עליה לפני כל פעולה. אולי אני צריכה לחזור להיות ילדה לפני שאוכל באמת להתבגר ואולי...להתגבר.

נשמע מזעזע אבל עובד.. היא לא תוכל להתעלם מזה ואם כן .. תעשי את זה שוב ושוב.. כי אולי מישהו צריך לשמוע. לראות ולעשות.. או שאולי זה יותר מדיי דרמתי בשבילך כי לי לא הייתה בעיה בזמנו לעשות את זה לאמא שלי בגלל הכעס והזעם שהיה בי.. באיזשהו שלב האדישות חגגה ועם הכהות הרגשית .. יכולתי להעיז לעשות הרבה מאוד ואולי הניעור הזה יועיל.. אפילו שזה מזעזעז את לא באמת יודעת ... אני זוכרת את הקטעים האלה מהצד שלי טוב מאוד .. לקח לי הרבה שנים עד שהעזתי לעשות משהו כזה הייתי עושה לאמא שלי את המוות בשלבים מאוחרים יותר של ההחלמה שלי כביכול על אף שלא ראיתי שום אחת כזאת בפתח וזה היה מעין לומר "אוקי.. מה כבר יכול להיות...אם כבר אז כבר.. ממילא אף אחד לא ראוה ..נכון?! אז בואו ננסה את הצלחה..חחח".. הייתי זורקת לה אוכל שהיא קנתה דברים ..שהיא אפתה ומעליבה אותה ממש.. מציירת לה עם קטצופ על עוגות ...אל תשאלי מגעיל למדי... כדי לשגע לה את השכל ולהוציא אותה מדעתה ולקרב אותה לשאלה "איך לעזעזל אני חיה בבית שלך שמממנו הגעתי לבית חולים בגלל שדיממתי בגלל שכמעט מתתי .. בגלל שאף אחד לא ראה כי היה בזה משהו יותר נעים כביכול.. אני עדיין נסגרת מאחורי אותה דלת .. מקיאה ואת עוצמת עין מבלי להניד עפעף.. איך למען השם???....!" אני לא יודעת אם יש לך אומץ לזה אבל זה יכול לעשות המון רק על תעיפי לה את זה על הפרצוף או משהו בסיגנון זאת לא המטרה... .. בכל אופן תקן הנחמדות ירד קיבינימט כשעשעיתי את זה ואז התחילה העבודה האמיתית .. הרבה דברים התחילו להשתחרר.ולהידבר באמת . נכון שלכאורה ההתנהגות הזאת של "הילדה הקטנה והמפוחדת".. אבל אחרי הכל במצב הזה אנחנו לא בדיוק בוגרות ממילא... כך שאין מה לשפוט ויכול מאוד להיות שזה יעשה המון... ולגבי האוכל כפרה הוא ממילא נשטף כל יום באסלה במעין בזבוז בלתי נדלה של עיוורון חושים.. אז עוד צלחת לא תשנה הרבה ... ממילא זה אוכל אבוד תנסי אם יש לך אומץ.. ואם בא לך שמישהו ישים לב.. ילדותי בטירוף אבל עובד! יש מצבים ששווה לנסות..כי אולי זה התעוררות לחיים .. אבל זה לא סותר את העובדה שמאוד קשה לך עם זה.. וזה נורא מעליב מעבר לזה .. אמא שמצד אחד רוצה להזין אבל את ההזנה האמיתית היא פשוט לא מסוגלת לתת ואולי בשביל זה האוכל תופס כל כך הרבה פנים שבכלל לא קשורים באוכל עצמו או באכילה עצמה לצורך העניין אלא משהו כל כך עמוק וכל כך ראשוני חסר בכל ההתפתחות שלך .. בינינו העיוורון הזה ... רק הוא יכול להרוג בלי שום קשר להפרעות אכילה.. יבוא יום שאולי תצטרכי להתמודד עם זה לבד.. כי זה מה שקרה לי .. לא השגתי את השינוי שרציתי אבל זעזעזתי אותה ובכך אולי עשיתי את שלי.. אז אני מחבקת אותך.. כי זה לא פשוט בכלל.. ואני מחזיקה לך אצבעות שיום אחד זה לא יהיה כזה סיוט ותוכלי להינות מהאוכל שלך ולקחת אותה נטו למקום של הזנה נפלא אני בטוחה שזה מעורר בך בושה אפילו כל מה שקרה איתה.. .. אבל את חייבת להבין שזוהי זכותך מלידה לחיות .. ושזה לא מותנה בשום ארוחה שאמא שלך תגיש לך או לא .. זה עמוק בפנים ולשמחתי אף נפש חיה לא תוכל לקחת זאת ממך... אם תביני שזה שלך לגמרי והמון אהבה יקירתי.. שיהיה ערב נעים..

הייתי רוצה להעיף צלחת עם אוכל....לראות את הפשטידה היקרה שלה עפה לתיקרה....אולי חלק ממנה יידבק, השאר ייפול על השטיח. היא תהייה המומה....איך "המלאך" שלה (שזה אני מסתבר) יכול לעשות דבר כזה מופרע. חחח....אני מצחיקה את עצמי. זה לא יקרה. אני קוראת את הדברים שלך ורוצה להיות כבר בנקודה הזאת. להיות מסוגלת לזעזע אותה כך. אבל כרגע, אני עדיין רוצה לשמור עליה. גם אם לא באותה קיצוניות כמו פעם. אבל אולי...בעוד כמה זמן....אני גם אעיף צלחת אוכל באוויר. כל אחד צריך שיהיו לו חלומות...

הילונתתתתתתתת...... סתם רציתי להגיד לך..... שאני אוהבת אותך ותרגישי טובב כמה שיותר מהר אמןןןןןןן! תנוחיייייייייי..... מליון חיבוקים וחיזוקיםם!!!!.. :-) אני מרגישה היום יותר טוב....בערךך.... איזה כיף עוד שבוע החודש המעפן הזה נגמררררר.... ויהיה טוב בע"ה....מקווה...ואת תרגישי טוב כמה שיותר מהר אמן!!!!!!! אוהבת המוןןןןןןןןןןן....שמרי על עצמך!!! וערב טוב לכולןן.... לינוי.................... *+_+*

תודה על האיחולים.. לאט לאט אני מניחה שזה ירגע .. במקרים האלה רק הזמן עושה את שלו.. ושיהיה לך ערב נעים...אוהבת אותך המון המון המון..... ואני שמחה ממש שאת מרגישה יותר טוב... שמרי עלייך יקירתי ... :-)

יקירתי האהובה אני מקווה שיהיה לך את האומץ לקרוא ושכל השאר ישכח למספר דקות כדי שלפחות תקראי על המחלה הזאת שמכרסמת בתוכך ומה היא מעוללת לך ולאחרות מבלי בכלל ידעת לשים במילים.. הנה לך תקציר... ... "אני התירוץ , המפלט לכאב שלך והתמיכה הכי טובה שלך. היית צריכה אותי כדי לעבור ולשרוד את השנה האחרונה.\ הפכתי אותך למבודדת והשכחתי את צרותייך, העלמתי את רגשותייך וחיממתי אותך מבפנים הגנתי עלייך מן העולם שיכול להיות כל כך נורא וחסר רגשות גרמתי לך לשכוח את ההווה החשוב ביותר גרמתי לך לחלות גרמתי לך לבכות הפכתי אותך לרגשנית הפכתי אותך למשוגעת גרמתי לכך שכלום לא יהיה משנה יותר חוץ ממני ואם לא תרפי ממני אני יגרום לך למות גרמתי לך להרגיש לבד ופחדנית גרמתי לך להרגיש חסרת תועלת וכואבת אבל בכל זאת נתתי לך כוח ואנרגיה .. מלאתי אותך ואת אותי הקשר שלנו הפך להיות תוקפני במשך השנים דחפתי אותך כיוונתי אותך וניחמתי אותך .. תמיד הייתי שם לצידך כשהורגש כאילו לאף אחד לא איכפת או יודע אבל הגיע הזמן שתתבגרי שתגדלי .. לעבור לדברים יותר גדולים ויותר טובים לקחת כל דבר שעשיתי ברצינות מהרגע הראשון שדיברתי אלייך כששקלת 52 קילו "את תהיי ילדה שמנה ואת רק בת 13! כדאי שתיזהרי" הפכתי את האוכל לרע ולחלקו לטוב. אמרתי לך שאת שמנה וחסרת תועלת אמרתי לך שאף בחור לא ירצה אותך כי את שמנה אמרתי לך שאת כישלון ואכזבה להורייך אמרתי לך שזה מדהים שיש לך חברים ולא יאומן שלאף אחד לא אכפת מילדה חולה ושלומפרית אמרתי את הדברים הכי נוראיים שאי פעם מישהו אמר לך ואת הקשבת כאילו הייתי אלוהים לקחת הכל ללב ונתת לזה להשפיע עלייך ולשנות אותך .. שלטתי בחייך. כדי להיפטר ממני את חייבת להפסיק להקשיב לי ולקול הנוראי שלי ההצעות שלי הובילו אותך לשומקום את צריכה להבין שנתת לי שליטה מלאה ועכשיו את צריכה לקחת בחזרה מה ששלך לתמיד. את חייבת להפסיק להרגיש דרכי ולהתמודד עם הרגשות לבד את חייבת להפסיק להשתמש בי כתירוץ והגנה כדי להיפטר ממני את חייבת לעמוד על שלך ולהאמין בעצמך את חייבת ללמוד לאהוב את עצמך ולהפסיק לחכות לאישורי כי אף פעם לא תקבלי אותו זה אפשרי בשבילך להתקיים בלעדיי את חייבת למצוא את האישיות שלך ולהיות עצמאית!" על החתום ....הפרעת האכילה שלך !!!!!! ***** מאמר זה הגיע ממקור לא ידוע תורגם והובא לפורום ע"י בל ***** באהבה רבה ממני האחת שלא מבינה מאום...

מדהים! זאת בדיוק הפרעת אכילה, השפה שלה ולאן היא חותרת .. אני לא יכולתי להגדיר אותה יותר טוב... מי שכתבה את זה אני ממש מודה לה .. אני חושבת שהיא סייעה להרבה עיניים להיפקח ולשוב לראות.. אז לכל הבנות היקרות .. תקראו את המכתב הזה שצירפתי לאור.. "לאור היקרה מסמך יקר מהפרעת האכילה שלך"... הוא גם בשבילכן כאחד... בתקווה שהוא יעשה משהו בלבכן .. אני לפני הרבה זמן פגשתי במסמך עוד מימי הפורום של מיטל שחר צילמתי אותו ותליתי אותו בחדר שלי .. הוא חדר לתוכי עמוק ולא יכולתי להתעלם מהכוח שבו ובין היתר כדי שאני לעולם לא ישכח מה הפרעת האכילה שלי נסתה לעולל לי ועוללה שנים רבות מדי וזה אכן עבד בין שאר כל הדברים שהתנסיתי בהם ברגע שבאמת רציתי למצוא את הדרך שלי החוצה... רק אז .. המילים עבדו מה שעד אז הן היו יותר כמו רעשים ... זה עד היום תלוי שם בכניסה לחדר שלי כדי שאני לעולם לא ישכח מאיפה באתי ולאן אני עוד יכולה לשוב אם אני לא יפקח את עיני חזק חזק להישאר נאמנה לחיים האלה עם כל מה שזה אומר.... ובשבילכן משהו לחשוב עליו כדי שלבאות תיישמו עם מלוא הביטחון והעצמה אני מאמינה בכן... המון אהבה ושבוע טוב :-)

אתן לא כתבתן הרבה זמן אין לי מושג מה זה אומר... אני רק יודעת שאולי זה מעיד על איזושהי החמרה? .. והאם רונה כבר נסעה?? כי בזמן שאני לא כתבתי או לא השמעתי קול זה אמר רק דבר אחד.. שהפכתי להיות שבוייה חזק יותר של המחלה.. ובדרך עוד כמה קילוגרמים ירדו או עלו... אז אני מקווה שזה לא העניין בכל אופן אני ישמח אם תשאירו סימן... ואתן יודעות אני ישמח לעזור המון אהבה יקירותי.. שיהיה שבוע טוב נפלא וטוב באמת!!!... :-)

מה קורה מתוקה?? איך את מרגישה?? אני פחות או יותר בסדר הייתה תקופה מעפנה אבל בלי שטויות...וכןן חחח העליתי כמה קילוגרמים חחחח אבל בקטנה אני עוד ירזה...בעזרת השם... תודה על הכל נשמה... לא הייתי פה הרבה זמן ואני רואה שהיה פה משהו עם אור...מצד אחד אני יכולה להבין את אור כי היא במחלה והיא מרגישה שפגעת בה אבל אני רואה את שתי הצדדים ויבוא עוד יום והיא תודה לך על הכל את הצלת אותה והיא עוד תחייה תחיים שלה ותצא מכל זה ויהיה לה רק טוב בעזרת השם ולכל הבנות פה וגם לך ורואים שיש לך לב איזה אחריות גדולה את לוקחת על עצמך...יהיה טוב... וזה שאני נעלמת לפעמים זה בגלל שלא תמיד יוצא לי לא בגלל שאני עושה שטויות או משהו אני בכלל לא בכיוון של זה...פשוט הייתה תקופה לא טובה שבוע טוב...:) ובעזרת השם עוד יהיה טוב... מתה עלייך...בננית

הי בובה .. אני לא יודעת אם לומר שאני שמחה או לא.. אבל עושה רושם שאת לא לגמרי באיזון .. חוץ מזה שהזהרתי את כולם בזה שהחודש הזה ממש רע אבל יש עוד שבוע וקצת לא נורא .. זה יעבור זה פוגש את האנשים שבמיוחד יש להם קושי בלהכיל רגשות כמונו למשל... אני מאוד מקווה שאת שוקלת ברצינות מסגרת טיפולית כי לעניות ודעתי אחרי מאבק מאוד ממושך שלי עם עצמי לגבי ההחלמה שלי .. כל טיפול שעברתי סייע לי.. והמסגרת חושבה כי היא לא מאפשרת לך לסטות וזה חשוב .. להוריד כל הזמן לעלות כל הזמן .. את יודעת שלא שם טמונה התשובה אז בהזדמנות חגיגית זו אני מאחלת לך שלבאות תשקלי זאת ברצינות כי זה חשוב!!! .. תשני על זה כמו שאומרים.... וזה לא כל כך מאיים כמו שאת חושבת.. המון אהבה שיהיה שבוע נפלא תשמרי על קשר .. :-) הילה

החיים לא קלים החלטתי שאיכילוב לא מתאים לי יותר ופשוטנעלמתי ככה בלי סימן אפיל וברחתי מהקבוצה לא עונה להם לטלפונים יש שם מלא בנות שעושות לי טריגר עצום בנתיים עוברת עלי תקופה מאוד קשה כבר ירדתי קרוב ל6 קיל ומקווה להתגבר על הכול עכשי ואני בדרך ליציאה מקסימה להתפרק קצת ולרקוד יש שמועה שיש לך חזרה מיסנג'ר ואת שם הרבה זה נכון? דברי אית ימקסימה שלי אוהבת עד הירח וחזרה, מאיה שלך.

אם יש לך איזשהן אשליות שאת יכולה לרקוד במצב הזה אז אני מציעה לך פשוט להירגע ולהבין שאת תהיי באשפוז מהר מאוד בקצב הזה כי כשראיתי אותך זה היה ממש רזה אז עוד 6 קילו פחות .. מה ?.. אז עכשיו את עצם???!... אני מציעה לך להתעשת ולחזור לאיכילוב.. כי זה לא מצחיק... ויכול להיות שתוכלי להשיג אותי במסנגר .. כי הוא זמין ופועל לשם שינוי... ואני כנראה יהיה בבית היום כי הברכיים שלי עדיין לא בסדר ובקשר לירח .. ולאהבה שלך .. לא נראה לי שבקצב הזה תחזרי לי משם... מפחיד נכון? אז תעשי משהו בעניין ... כמו למשל להעיז להרגיש.. ולראות שאת יכולה להישאר בחיים כמו למשל להעיז להכיל את עצמך.. ולראות שאת יכולה להישאר בחיים כמו למשל להעיז לקבל את עצמך כפי שאת ללא הפרעות אכילה...ולראות שאת יכולה לחיות את החיים האלה נפלא מה את אומרת???... אני רק יכולה לומר לך ... זה אפשרי .. באמת... אבל את חייבת לתת אמון ואת היית במסגרת טובה עד עכשיו עזבת כי זה הפך להיות מאיים .. עזבת כי ראית את המחלה מול העיניים ??.. עזבת כי ראית שאת רוצה למות??.. עזבת כי ראית שזה דורש אומץ מאוד גדול לוותר על העוגן הזה ועוד הקושי הכי גדול שזה לא בכפייה כי אם זה היה בכפייה לא היה לך את הלוקסוס לחשוב פעמיים .. היית נאלצת להישאר עד הסוף ולבלוע את הצפרדעים לסיכוי אחד לאלף מעופף שהיית יוצאת מזה בנס ללא זו הצרה... .. לפעמים אני חושבת לעצמי שיש יתרון בכפיה ... אבל אני לא באמת יודעת כי בי זה מעורר פלצות ... זה רק מאוד מבהיל כי זה מסוכן ואפשר למות מזה .. אבל המחלה לא מאפשרת לך לראות את זה.. אז מה עושים??? וכשזה לא בכפיה את יכולה לברוח משם מתי שאת רוצה בדיוק כפי שקרה .. זה לא מפתיע אותי שזה מה שקרה לך גם כשאני הייתי שם זה עמד לי על קצה הלשון כמו שאומרים ... אבל נשארתי עד הסוף! אם את רוצה לדעת היכן את עומדת יקירתי אז יש לי תחושה שאחרי השבוע שהיה לך ... הגיע הזמן שתעשי איזושהי בחירה לגבי ההמשך כי זה יגמר ... אין צורך להוסיף.. נשמעתי כבדה נכון ...? קצת מייאש.. אבל זאת האמת לאמיתה... קחי את המושכות בידיים יקירה וגשי לטפל בך .. אל תקבעי מה נכון ומה לא בזמן שטרם נתת לעצמך זמן הסתגלות של מינימום שנה... כי ההפרעה הזאת צריכה הרבה זמן כדי להיגמל מעצמה... לא חודש .. לא חודשיים .. לא שלושה וגם לא חצי שנה וגם לא שבעה חודשים... רק משנה ואילך רק אז תוכלי להרגיש תזוזה ולדעת אם הטיפול היטיב עימך או לא חשבי על כך.. ואני מקווה שהיום תעשי משהו חיובי למען עצמך .. ותקחי את זה ברצינות רבה לפחות כמו שאני מביעה את עצמי כלפייך... באותה רצינות כי אחרי הכל .. זהו ביטוי לאהבה באהבה רבה ושבוע נפלא.... :-)

קודם אני חייבת להתייחס למה שקראתי. כל הסיפור עם אור מוכיח לי משהו שאני רואה גם אצלי...גם אם פחות מוקצן. אולי אני טועה ואם כן אז תסלחו לי כי זו רק הפרשנות שלי. נראה לי שלכל אחת מהבנות שכותבות כאן (מי יותר ומי פחות), יש צורך רב בתשומת לב. אני יודעת שאחרי שאני כותבת הודעה מעניין אותי לראות מי התייחס אליה. נכון, אני כותבת בשבילי אבל במובן מסוים גם כדי לקבל יחס מהצד השני....לראות שלמישהו איכפת. כולנו מצאנו כאן אוזן קשבת. אני נאחזת בה כי היא חסרה לי כל כך במעגל האנשים הסובב אותי. ואם יש כאלה שמקשיבים, הם לעולם לא יבינו כמו אדם שהיה באותה נקודה. היו פעמים בהם הצורך בתשומת לב, הצורך שמישהו יראה כמה קשה היה כה גדול שעשיתי דברים שאני לא הכי גאה בהם. אולי אור, את לא מקבלת את היחס שאת צריכה בבית, בגלל המצב עם ההורים וכמוני, את נאחזת בהילה. לא פלא שהתגובה שלך חריפה. הרי הילה הולכת ראש בראש עם המחלה שלך. היא מסרבת לעזור לך להסתיר, היא מסרבת להשאיר אותך לבד, היא מסרבת לתת לך להיכנע. ואולי, רק אולי, התגובה הזו היא מה שחיפשת. כי באותה תקיפות בה הילה "חדרה" לפרטיות ולחיים שלך, היא גם הראתה לך כמה את והחיים שלך חשובים לה. והחלק החולה שבך לא יודע איך להתמודד עם זה. אני יכולה להזדהות עם הנקודה הזו. גם לי מאוד קשה כמישהו מנסה לחבל במחלה שלי, מנסה לקחת אותה ממני. אבל עם כל הקושי והכעס, אני חייבת להבין את המניעים שמאחורי....והם תמיד מחפשים את טובתי. אולי אני מדברת שטויות....גם קצת עירבבתי בין הדברים שרציתי להגיד. אולי גם הכעסתי מישהי.... כשהחברה הכי טובה שלי אמרה לאימא שלי שאני לא אוכלת, כעסתי עליה מאוד ולא דיברתי איתה תקופה. אבל בדיעבד, זה בדיוק מה שרציתי שהיא תעשה כי לי לא היה את האומץ לגשת אליה בעצמי. אור, תהיי חזקה. הילה- תודה.

שיהיה שבוע טוב חמודה .. מה שלומך??... :-)

אצבעונית.....מקסימה.... אני מסכימה עם כול מה שאמרת מילה במילה...!!! כול אחד רוצה וצריך צומת לב...כול אדם ואדם..כול אחד והדרך שלו ל"בקש"את הצומת לב..או איך שלא ניקרא לזה... הילה אמרה לך פעם שאת כותבת בצורה שונה משאר הבנות פה וזה נכון!.. ריגשת אותי מאוד!!... את מקסימה בעיניי... תמשיכי לכתוב.... אוהבת המוןןןןן המוןןןןןןן לינוי... ואור מקסימה גם לך יש מקום פה כמו כול אחד אחר... וזה ברור...אני מקווה שאתת תביני עוד כמה זמן שמה שהילה עשתה יעשה לך רק טוב עכשיו את בטח אומרת מה היא סתומההה...?!..או מה שלא אבל את בטוח לא מסכימה איתי...אבל אני יודעת שעוד כמה זמן תודי להילה..ותביני שהיא עשתה את הטוב בשבילך אני מקווה שאת כבר בתהליך ועם לא גם זה יבוא..מה שבטוח שאת תציאי מזה!!! אוהבת אותך המוןןןן המוןןןןןן המוןןןןןן לינוי.. שבוע טוב מקסימות... המון חיזוקים וחיבוקים!!!! :-)

להילה ולכל הפיות הטובות מעגל נשים שנערך באותו זמן בהרבה מקומות בארץ ועד כמה שידוע לי גם בעולם לחיזוק האנרגיה והאחדות הנשית, אני מזמינה אותכן אלי לנווה צדק לרח שבזי 10 ומקווה לראותכן ב 31 לחודש זה יום חמישי ב 20.00 בערב, שלכן דיטה חווה דניאל

הילה יקרה שבת שלום אני מאוד עסוקה ולכן לא מתפנה להגיב מידי פעם סוף שבוע חמים ונעים לך ולכל בנות הפורום עדי

כתבתי לך פה הודעה אני חושבת בעמוד הקודם אני לא יודעת אם קראת אז תקראי ... ובכל מקרה אני כבר יאחל לך שבוע טוב ונעים ומאתגר ומעניין המשיכי בעבודת הקודש שלך המון אהבה יקירה שלי.... :-)

בלגן בכתיבה- עברית. (קריאה לוגית). יפה זה באמת עובד......תראו בעצמכם בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה עם ההקשר ההגיוני שלה. נמחד לא?חחחחח שיהיה שבת שלום... ממני :-)

גם מימני..... שבת שלום ומבורך לכול המקסימות.... היום יש יום יפה..... תיצאו קצת....תהנו לכן מגיע לנו לא?!...חחח המון אהבה...... לינוי! :-)

הילה נשמתי, ממש חמוד מה שכתבת. תמיד כשאני יושבת עם אנשים שלא ממש יודעים לקרוא אני מכריחה אותם לקרוא אות אות , כי כנראה שר ב הזמן נחנו מנחשים, לא באמת קוראים...אם אנחנו יודעים כבר את השפה טוב, זה בסדר, אבל אם לא, מתחילה בעיה.. סתם מעניין...תמיד כשהייתי קטנה, אמא שלי היתה אומרת 'תקראי את המילה, אל תנחשי'... מה שלומך? שוב לא היה לי זמן להכנס לפורום בכלל, אני עמוסה בטירוף... זה ממש קשה אבל גם כיף. יש רגעים שאין לי כח, וההבדל הגדול הוא שהיום אני מודה בזה שאין לי כח, שאני מתבאסת, שאני לא מצליחה וכו', אבל שאני יודעת שיהיה לי מא יפ ה לשאוב את הכוחות בעז"ה. עם כל העומס הפיזי והרגשי, אני דווקא מגיעה להרבה תובנות חדשות על עצמי. הילה אני חושבת שקרו בפורום הזה דברים מדהימים השבוע, נראה שעם חלקינו את מתחילה לקצור פירות של ההשקעה הרבה שלך. אשריך... שתהיה לך שבת שלום , תנוחי הרבה ותאגרי כוחות. מזל שאת לא נכנסת בשבת, זה קצת זמן להתנתק... המון אהבה וחיבוק של שבת, שיר

אני שמחה שאת עמוסה .. זה אומר פחות זמן לחשוב .. יותר זמן לגיבוש שלך ולהתחזקות שלך .. לפעמים צריך את זה המילים ההפוכות הגיעו אלי דרך מייל שחברה שלי שלחה לי זה היה ממש במקום לשים אותם פה במיוחד אחרי כל הבלגאן ותודה על כל החיזוקים.. זה בעיקר של הבנות עצמן... אני מאחלת לך המון בריאות ושמחה ושיהיה לך שבוע נפלא... המון אהבה יקירה :-)

מה איתך נשמתי?... איפה את כול היום!?...חיכיתי שתתחברי למסנגר אבל לא..:-( ברור לי שיש לך חיים חחחחחחח אני הולכת לשון כי אני מה זה לא מרגישה טוב עוד שניה מתה.... אוףףףף אין לי כוח כבר...... אני מקווה שיצא לנו לדבר מחר בבוקר....בע"ה...במסנגר..או בצהריים עם תיהי... הילונת אני אוהבת אותךךך המוןןןןןן המוןןןן המווןןןןןןן לילה טוב לכולןןן..... סופשבוע מקסיםם..... :-)

מתוקה היה לי יום ממש עמוס.. אני נוסעת שישי שבת ואני לא יהיה אבל אני שולחת לך המון חיזוקים וחיבוקים לשבת נפלאה.. תרגישי טוב ותעשי את כל מה שייעצתי לך זה אמור לעזור.. אוהבת אותך המון לילה טוב :-)

תודה יפה שלי אוהבת אותך המוןןןןןןןן אני יעשה..... תהני לךךך...ותנוחי......! שבת שלום... ויום נפלא.. אוהבת עד אינסוף לינוי! :-)

עינתוש..... את יכולה לכתוב גם פה עם בא לך.... אני ישמח לעזור עם אני יכולה.... חיזוקים וחיבוקים!!! אוהבת המוןןןןןן לינוי! :-)

אחרי שכתבתי את ההודעה והמייל להילה הרגשתי שאני חייבת לשאוף קצת אויר, ונפגשתי עם בן שמתחיל להתפתח בינינו קשר רציני, והיה לנו ממש כיף עכשיו ביחד, כך שכרגע אני מרגישה יותר טוב, אבל המחשבות על אוכל לא נותנות לי מנוח... יכול להיות שאני לא אהיה פה יותר היום ולא אוכל להגיד, אבל אני אשמח לדבר איתך מחר אם לא ייצא לנו היום... תודה על הכל!

מחכה לך מייל ממני שבת שלום וליל מנוחה... המון אהבה יקירתי... את יכולה להתקשר אלי כי אני נוסעת לשישי שבת....

פעמים רבות חשבתי לעצמי פשוט "למה?" למה איכפת לה? למה מזיז לה? איך יש לבן אדם לב כל כך טוב שיכול להכיל אצלו את כולנו? איך שאת אפילו לא מכירה את נותנת כ"כ הרבה.. אין ספק שהערכה שלי אליך היא גדולה. על הדאגה שלך וחוסר הוויתור הזה..רבים מתייאשים ממני ופשוט עוזבים, רבים חושבים שאני מקרה אבוד ומצבי ישאר כך. שאני רק מחפשת איך לעשות רע ולא איך לצאת ואני? כבר מתחילה לחשוב שגם אין סיכוי, שכבר לא שווה להשקיע ואין לי עתיד. אין בי כלום, אין לי ביטחון ולא הערכה עצמית, אני מתעבת את גופי ומתעללת בו כמו שהתעללו בו בעברי, ואף יותר..פעמים שאני חושבת שזו הייתה מן טעות אלוהית שנוצרתי ובאתי לעולם..כי בעצן בשביל מה אני כאן אם גם ככה אני רוצה לסיים את חיי? רבות חשבתי על פשוט להמשיך כך עד שהגוף גם יוותר עלי ופשוט אפול ואשבר לחלקים..אין לי כוח לצעוק לעזרה אף אחד אינו יכול להבין גם מי שבתוך זה..כי כל אחד הוא שונה, לכל אחת יש את אותה הבעיה אבל עדיין...כל אחת לוקחת אותה למקום אחר. יש פעמים שאני סוגדת למחלה..אני לא אכחיש וגם לא אתיימר לומר שאני לא הכי מסכימה עם המילה "מחלה" אלא יותר סגנון חיים. מאבק מתמשך של ייסורים. והילה יפה וטהורה שמתנופפת באויר לאחר מעשים רעים.. בקיצור אני עדיין כאן חיה ונושמת תודה על האיכפתיות..האמת ניסיתי פעם לשלוח לך הודעה לפון ולא נראה לי שנשלח לך.. בכל מקרה תודה ותודה שקוראת בבלוג... נדבר.

וואי נשמה טהורה שאת... כל כך עצוב לי שזה מה שאת מרגישה .. אני ממש מתפללת בשבילך שאת תהיי בטוב.. אני מרגישה שאיכפת לי המון אבל אני לא יכולה לגמרי לעזור אם את נשארת רחוק ואני יכולה לעזור הרבה יותר מזה כשאת נמצאת קרוב .. אני שמחה לשמוע שאת בחיים כי זה בעיני הדבר החשוב זה לא פשוט בכלל להישאר בחיים האלה אפילו שאת יכולה להיות הכי חולה ואני חושבת שאת כן מצליחה וכל הכבוד אני שולחת לך את כל אהבתי בכל מקרה לא הגיע אלי SMS אין לי מושג למה.. בקשר לכל התהפוכות זה נשמע לי הרבה יותר אופטימי מבעבר.. ואני יכולה להגיד לך שבסולם של המחלה יש כל מיני שלבים ואת כולם צריך לעבור כדי שיום אחד נבין שהסוד הגדול הוא פשוט להניח ואז יום אחד ליפול מהסולם הזה מבלי לדעת מה יהיה ואני בטוחה שעם הזמן זה יקרה לך .. אני ישמח לקחת חלק יותר מקרוב אני משאירה לך שוב את מספר הטלפון שלי 054-5298599 למקרה שיש טעות אני מברכת אותך בהמון המון אהבה ובשבת נפלאה.. אני מאמינה בך ואל תגידי לא למה שטרם יודעת את מה טמון בבאות שלך הילה :-)

אם אתן רואות את ההודעה הייתי רוצה לדעת מה קורה אתכן אני מקווה שהכל לטובה ושאתן בטוב.... אני ישמח לענות לעוד שאלות ובכלל לדעת אם יש התפתחויות חדשות ... המון אהבה ויום נעים :-)

אני ישמח לדעת מה קורה :-)

אז ככה לפי כמה תלונות שקיבלתי שאני לא עונה או שאני לא מתייחסת להודעות באתר שלי אני לא קיבלתי אף אחת מההודעת למעט שניים מהשבוע האחרון כולל שאת שלך לינוי אז אני יגיב בהמשך.. אבל במקום לצרף לי את המייל שלך כתבת בטעות את המייל שלי חחחח אז אני כבר יכתוב לך למסנגר ואני מביעה את התנצלותי פשוט הייתה איזושהי בעיה שעכשיו היא תוקנה וניתן לשלוח לי לאתר בלי שום בעיה ואני גם יגיב.. רציתי לצרף את הכתובת מייל של האתר שניתן לשלוח ישירות לכתובת מבלי להיכנס לאת ר [email protected] או ישירות לכתובת האתר לכפתור "פינת ייעוץ" http://www.hilauriel.com אז סליחה וכל טוב אני מבטיחה להתייחס ברצינות לכל הודעה המון אהבה ויום נפלא... :-)

חחחחחחחחחחחח....... זהו לא הבנתי עם כותבים שם את שלך או שלי..... לא חשוב גם ככה אני לא מבינה בזה..... אז עדיף כבר במסנגר חיחיחיח....... אוהבת אותך...... :-) המשך יום מקסים נסיכה..........

המנחה:אפרת שר-שלום - מרפאה ומנחת סדנאות מזה 18 שנים, מורה בכירה ב"קורס בניסים", ומורה להילינג, מנחה מדיטציות שלום. סדנה במערכות יחסים "הסליחה ככלי מרפא". השכנת שלום ביחסים דרך סליחה, תביא לפתרון בו כולם יוצאים נשכרים. הדפוסים הלא מודעים אשר מפעילים אותנו בחיי היום יום, יוצרים קושי ולעיתים אף עויינות במערכות היחסים. ישנה דרך בה אנו יכולים להגיע לפתרון בתוכנו ובמערכות יחסים. הסליחה היא כלי שמושי ביותר לשינוי וריפוי. העבודה כוללת בתוכה לימוד דרך החשיבה של "קורס בניסים" ותהליכים חווייתיים. הסדנה מתקיימת ב"זמן מדבר" מרכז רוחני אקולוגי השוכן בין ערד ומצדה, במבנה אדמה קסום ובמדבר. יום שישי 11.03.05 בין השעות 10:00 - 16:00 כדאי להגיע ב9:30 עלות 250 ש"ח כולל ארוחת צהריים צמחונית משובחת. נא להצטייד בבגדים חמים. "קורס בניסים" נפתח בתל אביב בחודש במרץ. מסע מדברי רוחני בדרך האיסיים יתקיים בחול המועד של פסח. להרשמה: טלפון: 08-9953108 אי-מייל: [email protected] בקרו אותנו באתר: www.zmanmidbar.net מהתנסות קרובה עם החומר הנלמד אני ממליצה בחום רב המון אהבה הילה

פתחתי את המחשב ואני לא יודעת למה אבל זה מאוד ריגש אותי כל התגובות שלכן ממש עד לידי דמעות אני חושבת שהייתי בסרט מכל הסיפור הזה אחרי אור כי לקחתי את זה ממש ללב כי פעם זה היה מתחת לאף שלי ממש .. והיא פשוט לחצה על הנקודה הזאת אבל מהמקום שלא הרגשתי שאני יכולה להישאר אדישה והקטע הכי מפחיד שאני בכלל לא ידעתי על האיתור הזה הרגשתי שאני חוזרת לימים שאחותי מנסה להתאבד ושאני בגיל 12 מריצה אותה לבית חולים כשההורים שלי בחו"ל זאת הייתה סיטואציה שאני לא ישכח כל החים שלי כי זה היה הזוי לגמרי לבד לגמרי (ואפילו הפסיכיאטר הדפוק .. אני לא יזכיר את שמו שלא יאכלו אותי כי יש לו שם גדול לא עשה שום דבר לעזרתי למעט לגבות מההורים שלי אחכ כסף והרבה כסף כי הוא בא לראות בסהכ כמה כדורים היא בלעה ממש מדהים מי היה צריך אותו בשביל זה חתיכת דפקט .. פשוט אדיוט!!!.. שתבינו התקשרתי אליו להודיע לו והוא נשאר בשיא האדישות .. אני לא הבנתי איך פסיכיאטר במעמדו מתנהג כך) וברוך השם היום היא בטוב.. וזה היה מפחיד פתאום לזכור את זה פתאום להרגיש את זה מחדש אפילו שלצורך העניין זאת הייתה אור .. .. והיא קיבלה מתנה כי יש לה הורים ... !!!! והיא הולכת לקבל עזרה!!!! אבל את אותה מתנה אני הענקתי לאחותי ואני לא מצטערת על זה אפילו שהייתי פעפוסה שלא יודעת כלום מהחיים שלה והיא היום במקום אחר ואנחנו קשורות מאוד . בזכות זה בדיוק כפי ששיר סיפרה על אותה מכרה . אני באמת שלמה עם זה וזה בסדר.. ואני מקווה שגם אור מעל הכל תבין את זה כי היא באמת מקסימה ויקרה מאוד ... כי יש לה כלים והיא לא לבד וזה הכי חשוב! אני ממש רוצה את זה בשבילה.. ואני מקווה שהיא לא תוותר כי אחרי הכל זה תלוי בה עכשיו אבל אני יהיה סבלנית.. הכל לטובה .. נסיכות מקסימות שיהיה לכן יום מאיר והמון המון אהבה ושמחה בלב.. אמן .. ממני המשוגעת חחחח :-)

משוגעתת שלי.........חחחחחחחחחחחחחחחחחחח איך את היום!?... את לא יודעת כמה אני אוהבת אותך...ובטוח שלא רק אני כולנו כאן!!! אוהבת ומעריכות את כול מה שאת עושה כאן! אין כמוך! גם אני מאוד שמחה בשביל אור סופסוף היא תקבל את מה שמגיע לה...וכמו שאמרת יש לה את הכלים! הסיפור שסיפרת ממש מרגש...רואה איזה מלאך את.. מצילה אנשים!!!!! אין עלייך הילונת..... אוהבת אותך עד אינסוף לינוי! :-) המשך יום מקסים לכולן.....

אני יגיב לך מאוחר יותר אוהבת המון שיהיה לך יום מקסים איך את מרגישה היום?? :-)

(למי שלא הבין, חיזוק חיובי)... הילה מהממת,לצערי לא יצא לי להכנס אחרי אותו לילה מבהיל עם אור , וגם אם נכנסתי זההיה לדקה להתעדכן שהכל טוב. אני יודעת שאת יודעת את זה גם בלעדי, אבל חשוב לי להגיד לך ןלהביע את הערכתי הכנה לדבר המדהים והנאצל בעיני שעשית. מעבר לעזרה העצומה שאת נותנת פה, אולי כל הפורוום הזה אפילו נועד רק בשיל המקרה הבודד הזה.בדרך, זה עזר לעוד אנשים... אני באופן אישי מכירה ישהי שהצהירה על כוונה להתאבד באיזה פורום באינטרנט (אני אפילו לא בטוחה שזה היה פורום תמיכה,נדמה לי שזה היה סתם פורום דיבורים או משהו בסגנון),ומישהו מהפורום בירר ודווח על זה (לא יודעת בדיוק אם לרווחה או למשטרה, אבל זה לא כל כך משנה לעניינינו), והיא הגיעה למסגרת כלשהיא בעקבות זה. הקשייםש לה לא נעלמו, אבל אני יודעת שהיא מאושרת שהיא עכשיו במקום הזה. היא ניסתה להשיג צומי בכל מיני דרכים אחרות, דווקא אצל אנשים שהיא הכירה, ודווקא אותו זר דרך האינטרנט הציל אותה, ואני יכולה להעיד שהיא מדהימה ותהיה בע"ה ממש בריאה ויציבה בזכות העזרה שהיא קבלה. זה היה הדבר הכי נכון שבעולם לעשות, ואני חושבת שזה גם מחזק בשביל שאר הבנות פה (כולנו), כי אנחנו יודעות שאין מצב שאת נותנת לנו ליפול... הילוש- 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא', ואת מקיימת ומצילה מלא, אבל הפעם עשית את זה במשמעות הכי פשוטה וברורה של העניין. מי יכול עליך?... המון אהבה, שיר

מחזקת כול מילה..ומילה... אין על הילונת......איןןןן!!!!!! בוקר טוב לכול המקסימות.... ויום נפלא....... אוהבת המוןןןןןןןן המוןןןןןןןןןן לינוי! :-)

אני מבינה שנבהלתן.. היה לי צורך להסביר כמה דברים וחשבתי שזה מאוד רלוונטי .. במיוחד אחרי מה שקרה ואני מבינה שלא סתם בחרתן שלא לכתוב ביממה האחרונה כי זה באמת מאוד מבהיל אני חושבת שאם הייתי בנעליים האלה גם אני הייתי מבוהלת בקשר למה שקרה עם אור לאף אחד אין אנטרס לעקוב אחריכן אלא אם כן אתן נמצאות במצב של חיים ומוות ומודיעות על כך.. שכן אני מחוייבת לדווח על זה.. גם אם זה מחייב אותי להיות ממש אמיצה אני רוצה שתבינו שנכון למצב שבו אתן מבטאות את עצמכן על המצוקות שלכן ודברים שמעבר .. אף אחד לא יעקוב אחריכן עד הבית לראות שאתן חיות או לא .. זה לא הרעיון .. הרעיון הנעלה הוא שאתן פשוט תבינו ותנהלו דיאלוג יעיל ונעלה יותר עם כל מה שקורה לכן ביחס להפרעות אכילה במטרה למצוא את הדרך הטובה ביותר אל הריפוי שלכן וכמובן מתוך אחריות שלכן אל החיים שלכן.. כמה שאוכל אני ישמח להאיר לכן.. .. (ההודעה הזאת מתייחסת לזכר ונקבה כאחד.. ) המון אהבה :-) וערב נעים

הילונת שלי....... את מאירה לנו והרבה... רק בזה שאת פה...שאת איתנו מתיחסת לכול מילה... מה שעשית גרם קצת לשוק אולי...כי אף אחד לא ציפה לזה... אבל זה הדבר הכי נכון שהיה אפשר לעשות..עכשיו הצלת חיים..אור..תקבל את הטיפול שמגיע לה...והיא לא תיהיה לבד יותר...!!!! אני מאוד שמחה בשבילה..ואני בטוחה שכולן... אני יודעת ובטוח שגם כולן פה ייודעות שאת רק עזרת.. הצלת חיים נקודה!!!!! הילונת...שלייי... אני אוהבת אותך המוןןןןןןן עד אינסוף! לילה טוב... נשיקות וחיבוקים!!!!!

הילונת מתוקונת פשוט.. אני בדרך הנכונה אני מתחילה ברגל ימין... פשוט.. יותר טוב.. אוהבת דניאלה

דניאלוש נשמתייייייי אלוהים אני מתרגשת....... איזה כיף לשמוע את זה!!!!! המוןן בהצלחה יפתייייייי....... תמשיכי ככה...... אמרתי לך שאני מאמינה בך ואת יכולה אווחחח איזה כיףף!!!!! אוהבת המון המוןן לינוי....חחחחח..לינוי!!! אלף נשיקות מאמי!!!!! :-)

אני מרגישה קרובה אלייך ...כי אנחנו בקשר לעיתים יותר קרובות .. ואני עצובה ושמחה באותה המידה . כי יש לי תחושה שאת הכי הרבה נבהלת אחרי אור מכל הסיפור הזה ואני מאוד מקווה .... שאת לא משקרת לי /לנו ואומרת לי שאת בטוב כי זה מה שהכי הייתי רוצה בשבילך ולא רק כדי שאת תרצי אותי באיזשהו אופן ... אני מעדיפה שזה יבוא ממקום נכון ולא בגלל פחד חלילה או בגלל מה שאני עשיתי כי את נבהלת את גם אמרת לי את זה .... תכלס אני מרגישה שאת פוחדת מזה ואולי את פוחדת ממני עכשיו כי אני יודעת שהעניין המשפחתי מאיים עלייך מאוד גם מפני שאת לא ממש מבינה את הנפשות הפועלות במיוחד שכולם סובלים מאותה ההפרעה וזה באמת מנסיון לא פשוט כי כל אחד בסרט שלו ואף אחד לא רואה ממטר אל תגידי לי שלא וגם אם כן אני לא יאמין לך .. לפחות רק נקודתית לעניין הזה אני רק יכולה לעשות איתך הסכם בלי לנסות להצתדק איתך.. תרשי לקושי ולכל הפחדים שלך ולכל מה שאת מרגישה להיות כפי שהם.. וגם לכתוב לי ...כל עוד את בחיים אין לי מה להתנגד לך ואני גם לא מעוניינת וזאת לא המטרה ! רק דבר אחד.. אני מבקשת לא משנה מה.. תישארי בחיים.. לא בשבילי בשביל עצמך!!!!!!!!! כי אני מאמינה שעם כל הקושי מחשבות כאלה חולפות לך בראש .. גם לי זה קרה ... ואני לא נוהגת לעשות משהו שאת לא תאהבי ובניגוד לרצונך.. זה לא המטרה ולא הרעיון ובלי שום קשר אם זה באמת גרם לך לצאת לדרך טובה אבל באמת כי הבנת משהו עמוק אודות עצמך .. זכית במפעל חיים שלם.. אז אני ממש מאושרת ואני מברכת אותך ממש כי אני חושבת שזה נפלא... ואני מאחלת לך את כל ההצלחה ואת כל האהבה שבכך.. חוץ מזה שאני ישמח שתעדכני בכל מקרה מה קורה איתך.. אני מניחה שתעשי את זה.. היה חשוב לי להבהיר לך כמה דברים ביחס לעניין גם בגלל הקיצוניות שבין המכתב הזה למכתבים אחרים שלך וזה לא שאני חושבת שהשינוי לא קורה באותה צורה פתאומית לפעמים הוא מגיח "פתאום" משומקום וזה אכן השינוי הגדול שמה שקדם לו הוא הרבה צעדים קטנים שמרוב קושי את אפילו לא שמת לב בנוכחות שלהם אבל הם הובילו אותך לשינוי הגדול או לשינוי שעוד יחול בחייך ואני רק מברכת על כך ואני בהחלט מאמינה שזה אפשרי ואולי יותר מהר ממה שאת חושבת.. אפילו שאת זקוקה לכל כך הרבה חיזוקים בדרך לא ציפית שזאת תהיה תגובתי אבל הרגשתי שמעבר לדרך החדשה .. את אומרת לי מעבר.. מבחינתי אם רע לך או טוב לך את לא מאכזבת אותי יש לי נטייה לקבל אדם בכל מצב זה שיותר מידי טוב לו זה לא עושה עלי כזה רושם.... האדם ששומר על איזון וגם טוב לו וגם רע והוא בקבלה עם מי שהוא.... מבחינתי זה הדרך הכי טובה לחיות את החיים האלה ואני מאחלת גם לך לראות את זה ... שלעולם אין מצב של שחור או לבן יש הרבה גוונים שהם באמצע ואותם זה אמנות לדעת לחיות וזה חלילה לא אומר שאני לא מאמינה בטוב ובכך שזה יכול לקרות לך כל יום .. מבחינתי זה אפשרי לגמרי... אבל כדי שזה יהיה אפשרי צריך לבסס את היסודות שלך ולחזק אותם שגם בימים של מבול השמחה והטוב האלה יחזיקו מעמד... אז כדי להרגיע כמה דברים.. זה בשבילך מכל הלב.. המון אהבה יקירתי... אם את רוצה המייל שלי פתוח... יום נעים... :-) הילה

היום נסעתי לירושלים. ביקרתי את אחותי והילדים שלה. לרגע הרגשתי נורמלית....היה לי נחמד, לא חשבתי על אוכל. בצהריים אכלתי סלט. אח"כ לקחנו את הילדים לטיול- לפארק. חזרתי הביתה לפני 30 דקות.... חשבתי שאני אצליח.אכלתי 5 פרוסות לחם סתם...סתם. למה גם אחרי יום מוצלח אני מרגישה את אותה ריקנות ענקית שחייבת למלא?

אולי פשוט זה קשור לעניין שדיברת עליו.. להיות אמא?... בדכ כשרוצים משהו מאוד חזק ורואים אותו בחוץ זה מעורר כל מיני דברים בפנים אולי קנאה?.. אולי אחרים.. אבל זה עושה משהו בפנים ללא ספק.. אולי "הריקנות" בפנים נובעת מזה שאת לא מסופקת .. אז הייתי מנסה ליצור לעצמך חממה שבה את כן תרגישי סיפוק ולא בהכרח ע"י הבאת ילד לעולם או משהו אחר אלא קודם מהדברים הקטנים שיותר פשוט לשיג אני לא יודעת אבל תנסי לבדוק מאיפה הגיעה התחושה הרעה כי ברור לך שלא סתם הגיעה לה .. ככה פתאום.. את עוברת דברים מסויימים וזה ללא ספק קשור בזה בכל התהליכים שאת עוברת .. בכל אופן מעבר לכל הדיבורים זה לא קל .. ואני מקווה שזה לא המשיך להיות מוקצן הרבה יותר אחרי שכתבת את ההודעה הזאת .. אז ממני המון חיזוקים וחיבוקים.. אוהבת המון ושיהיה יום נעים.. ביי ביי :-)

בת כמה אור בכלל??? דניאלה

המון אהבה :-)

הילונת אני בשוק!! על אור ואם אור רואה את זה אני אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך משו תגידי יש לך מסנגר נדבר שם או מייל אני אכתוב לך אני אוהבת אותך אני מוכנה לעבור איתך צעד צעד אור מתוקונת בבקשה תעני פה אני בטוחה הילה עשתה הכל מאהבה מתוקה בבקשה אני אוהבת אותך אני בטוחה שלא היית מתאבדת אני מבינה אותך באמת הייתי במצב הזה אז בבקשה אוהבת אותך תכתבי משו דניאלה והילה אגב את ישר הלכת על הקטע משטרה וכ"ו.. אבל בינינו יש משפחה שזה יותר קשה קחי את זה בחשבון הכל אוהבת דניאלה

אני ללא ספק גרמתי לאור טראומה והיא שונאת אותי ואני שמחה כי אחרי שהיא דיברה איתי אתמול תתפלאי לשמוע בתוך תוכה היא הודתה לי וזה משהו שאני הרגשתי .. על אף שהיא רצתה להרוג אותי והיא עוד תתקשר אלי אני מבטיחה לך אני לא יכולה לקחת אחריות כזאת עלי כשאני מנהלת פורום וכשאני לא ישנה כל הלילה כי מישהי השאירה הודעה כזאת ואין לי מה לעשות .. עד אתמול לא ידעתי בכלל שאפשר לאתר ... ובזכות דיטה הבנתי שצוות הפורומים יכול לאתר ואם זה יקרה לך אני מודיעה לך שאני יפעל אותו הדבר לגבי המשפחה אני בטוחה שהם היו מאשימים אותי אם לי היה קשר איתה ולא הודעתי להם בנוגע למצבה ומאוחר כי היא הייתה תלוייה חס וחלילה חסרת רוח חיים בדכ מדברים ומדברים ומדברים ומדברים עד שפעם אחת זה קורה וכולם בהלם כי היא הוא כבר לא בחיים .. ואז שואלים איך לא ראינו?!.. אני בטוחה שהם היו תובעים אותי למרות שזה ממש לא מעניין אותי ולא מהמקום הזה פעלתי כדי להוכיח שאני צודקת או לא אלא כי אני חושבת שמישהו היה חייב להתעורר וזה האחריות שלי בתור מנהלת הפורום ... וההורים שלה הסכימו איתי ותתפלאי לשמוע הם היו מקסימים ותקחי בחשבון שאם את לא מתכוונת לזה או לצורך העניין מישהו אחר אל תשאירי לי מכתב פרידה שאת הולכת מהעולם כי גון עשתה את זה ואני השתגעתי מדאגה ולא ידעתי אז שאפשר לאתר כי זה מה שיקרה אם תעשי את זה אני מתכוונת לזה בשיא הרצינות ואם את מתכוונת לזה את תקבלי את כל העזרה שאת זקוקה לה אני יודעת שלך דניאלה יקרה המחשבה שאני יפנה להורים שלך מעוררת בך פלצות אבל את צעירה ויש דברים שאת לא מבינה עכשיו ויום אחד כשאת תהיי אמא את תביני נשמע כמו קלישאה אבל זאת האמת לאמיתה אין מה לעשות הפז"ם עושה את שלו ויש דברים שהורים חייבים להתמודד איתם אם הם בחרו להביא אותך לחיים אם זה בלתי אפשרי וזה לעיתים בלתי אפשרי .. לא קובעים את העמדה הזאת עד שלא מנסים אם מנסים וזה לא הולך ואין עם מי לדבר אז ממשיכים הלאה אבל לא לפני שמנסים.. תקראי את ההודעה שכתבתי "לכל המתאבדים" זאת המחוייבות שלי אז תחשבי טוב טוב.. ואם את צריכה עזרה לא צריך להתאבד בשביל זה כי אני יכולה לעזור ויש לי את הכלים לכך אור מבחינתי קיבלה אתמול מתנה ענקית בזמנים שאני ניסיתי להתאבד וניסיתי אף אחד לא בא להציל אותי חוץ מאלוהים כי אין לי הסבר אחר להישארות שלי בחיים ולכל הדיעות זה יכל להיגמר במוות ואולי אם מישהו היה מציל זה היה עושה המון.. כי אין כמו אכפתיות ואהבה ברגעים האלה ואני זעקתי את נשמתי ואף אחד לא ראה ומי שראה לא היה לו אומץ לפתוח את הפה ואני נשארתי לבד לגמרי עם זה... שום פורום ולא נעליים לבד לגמרי! המון אהבה יקירה ויום טוב הילה

הילונת.... מה שעשית זה דבר גדול.... לא לכול אחד יש את האומץ להעיז ולפעול!!!! אני מאוד שמחה שעשית את זה.... וגם אור הודתה ותודה לך עוד... עשית למענה משהו נפלאאאא אור כולנו פה אוהבות אותך..... אני בטוחה שעוד כמה זמן יהיה אחרת... ואת כן אתתתת! תיצאי מזה ולא תאמיני.... אוהבת עד אינסוף לינוי!!!! אני שולחת לך מיליון חיזוקים חיבוקים ונשיקות!!! כולנו פה בשבילך אל תשכחי את זה!!!!!! תכתבי משהו בבקשה.....

שלום לכם! אני במצוקה!!! אני לוקחת תרופות אנטיאפילפטיות כ8 שנים כבר. בקיצור נמרץ, לקחתי כל מיני תרופות , עד שהגעתי לתרופה האידיאלית לכאורה. לתרופה זו יש השפעה אנטידיכאונית, אבל עם תופעת לוואי מאוד מאוד מעצבנת- היא מעלה את התאבון. אני עליתי ביותר מ20 ק"ג מלפני 5 שנים(בכתה י' שקלתי 45 ק"ג, ועכשיו אני שוקלת 68!), ואני עדיין במגמת עליה. אני אמנם לא דבה עכשיו, אבל אני על הסף, ואני מפחדת שאני אשמין עוד יותר. ומדוע? כי משום מה, אבדתי את השליטה על התזונה שלי. עד כמה שאני מנסה לשלוט על האכילה שלי- אני לא מצליחה! וזה לא שאני לא יודעת איך צריך לאכול. לצערי הרב- אני יודעת יותר מדי. כמה קראתי וכמה חקרתי- שלא נדע מצרות.אבל למה? למה כ"כ קשה לי לשלוט על המתקפה הכימית שיש לי על המוח? הרי בסה"כ אני זאת שמחליטה מה להכניס לפה ומה לא! למה אני מוצאת את עצמי בסיטואציות שבהן אני יכולה לחסל חבילת עוגיות שלמה, או כל מיני מאכלים פחמימתיים ממכרים... מה לעשות? את התרופה אני לא יכולה להוריד, ואין תרופה טובה מזאת. מה שעצוב זה, שאני לא יודעת איך אני בהתמודדות עם אוכל באמת. בשנים האחרונות הרבה מהתזונה שלי הייתה מושפעת מהתרופות, ולא מעצמי גרידא. אני מרגישה שיש איזו מפלצת במוח שלי ששולטת עלי, ואני לא יכולה להגיד לה: "עצור". וזה מפחיד, ועצוב. ואני מרגישה בודדה במערכה. אף אחד מסביבי לא מבין אותי. אני כל הזמן אומרת שאני שמנה, כי עכשיו אני באמת קצת שמנמנה, אבל אני הולכת להיות יותר שמנה, אם משהו אצלי לא ישתנה. חוץ מטיפול פסיכיאטרי, יש לכם עצות אחרות שיכולות לעזור לי לצאת מהמעגל הסגור הזה, שאני סובלת ממנו כבר שנים? אוף! פעם הייתי רזה, ולא חשבתי על אוכל כל הזמן. מה קרה לי ? למה הפכתי? אני לא יודעת מה לעשות! בבקשה תעזרו לי. תודה!

אורית היקרה שלום, אני לא ממש יכולה לעזור ואני מצטערת אני מרגישה בדיוק כמוך בזמן האחרון אושפזתי לפני שנה בתת משקל של 8 קילו השתחררתי במשקל יעד ומאז אני רק עולה במשקל כבר ארבעה קילו בחודש האחרון, אני יואשת מאוד אבל מקווה שזה יעצר חזרתי גם להתעמלות (ממליצה מאוד תנסי). מצטערת שאני מתלוננת במקום לעזור אך זה מצבי. יום טוב ובהצלחה ליאור

את יודעת מה הבעיה ולמה את כאילו לכאורה "שמנה" .. "מה זאת אומרת?! שמנה אני שמנה!!!!".. את בטח תגידי לי עכשיו אנחנו לא שמים לב אנחנו מפעילים כל כך הרבה לחץ סביב עניין השומן הייתי מגזימה והולכת לכת באומרי שזה הפך להיות מצורע ומושא לשנאה הכי גדול היום בתפיסה בכלל ....איבד כל פרופורציה אפשרית .... זה הכל בראש.. איזה קשקוש את בטח אומרת.. "זה בגוף שלי!!!!!.. מה זאת אומרת בראש?!".... את סיגלת את עצמך לחשוב שאת שמנה בין את כן ובין אם לא ברמה הטבעית שלך את לא!!!!.. זאת עובדה!!.. הלחץ שהפעלת עלייך גרם לך לפחד יממה שלמה ועוד סביב הנושא הזה וככל שאת מפקסת את עצמך על משהו יהא אשר יהא הוא תמיד יגדל ויתעצם כמו בכל דבר .. נכון/לא נכון זה כבר סיפור אחר... הבעיה שבשבילך לא להיות שמנה שווה להיות אנורקסית .. זאת ההגדרה הכי מדוייקת לרזון שאת הכי היית רוצה על סמך כל מה שכתבת .. וזה בלתי אפשרי לא מפני שזה בלתי אפשרי אלא מפני שעם גישה כזאת הלחץ רק גובר את מתרחקת מהייעד וייצר "הדווקא" נכנס לפעולה ושם את "נכשלת".. את חייבת לרדת מזה ברמה השכלית באצמעות מחשבה אחת פשוטה להבין שהמשקל שלך הוא כפי שאת עכשיו ואת כל האנרגיה שלך את ממקדת בלשמור עליו ולהזין את עצמו כפי שהוא.. השינוי הספציפי הזה יגרום בסופו של דבר להורדת הלחץ סביב העניין ובלי יותר מידי צפיות את גם תוכלי להשיל משקל במידה וזה מתאים לגוף שלך... את חותרת לשומן לא מפני שזה הטבע שלך אלא שזה הפך להיות הפחד הכי גדול שלך והלחץ הכי גדול שלך .. ואני רק יכולה לומר לך שפחד ולחץ מושכים תמיד את האשליה .. נותנים לה חממה לגדול בה בעוד שהיא אשליה.. ולא המציאות .. אחF בדיוק מה שאת מתארת עכשיו זה יורד לפסים של מציאות אבל לא מפני שזה באמת קרה אלא מפני שאת מובילה את עצמך לשם כדי להזין את הפחד שלך את חייבת להבין וכל אדם שברגע שתאכלי רגיל אין שום סיבה שהגוף שלך יאבד את גבולותיו לא ידע שובע ולא רק אלא יגזים את עצמו בשומן.. את מובילה את עצמך לשם כדי להוכיח לפחד שלך את "צדקתו" לגבי הכדורים .. אני נאלצתי לקחת תקופה מאוד ארוכה תרופות פסיכיאטריות והן ללא ספק גרמו לי לרעב יתר .. במקרה שלי לא הייתה לי ברירה הייתי חייבת ואולי לפי המשקל שאת היית בו אולי גם את.. הרעיון הוא שעם כל הרעב שהכדורים מעוררים באיזשהו שלב זה אמור לעצור .. אם לא.. אני הייתי חותרת להפסקה של זה .. כי אם את רק משמינה ברמה אובייקטיבית בגלל איזון תרופתי לוקה .. אני חושבת שברמה אובייקטיבית זה בכל מקרה לא נכון ויש לשקול לעבור לתרופות אחרות את כבר יכולה להתייעץ עם הפסיכיאטר ולשאול לגבי לוסטרל .. כי לוסטרל הוא אנטי דכאוני לא רק יש לו השפעה נפלאה ללא תופעות לוואי גלויות ובטח שלא על גירוי של רעב אלא יותר ברמה הנורמאלית.. תבדקי את זה הוא כדור חדש יחסית .. מעבר לזה תמיד טוב לדעת כיצד לנהל תבנית חיים בריאה מבחינה תזונתית שאני מניחה שאת יודעת לבד.. אבל חשוב לעשות את זה עם עוד מישהו שמבין .. והייתי מציעה לך לשלב גם תחומים אלטרנטיביים ולא רק להישאר בקונבנציונאלי כי יש מענה שהאלטרנטיבי בשלב זה בהחלט יכול לתת לך ושגם את תפיקי תועלת מזה .. את מתארת מצב לא פשוט .. הדיבורים יפים והתרגול הזה לא פשוט מה את צריכה לעשות?..... להרפות !!!!! פשוט להניח לזה כי ככל שתאבקי בזה את רק תסבלי .. אם את כבר אוכלת .. תישארי בכמות שאת אוכלת ואל תגדילי אותה .. פשוט תישארי בה מבלי לצפות .. אל תגדילי אותה בכוונה כדי לומר לעצמך בכוח שאת שמנה כי זה מה שקורה .. אני מכירה את זה מקרוב לכן אני מצביעה לך על הנקודות החשובות וזה אפשרי זה רק עניין של החלטה .. כי את מנסה להוכיח לכולם שאת צודקת ...את שמנה! בעוד שאת לא אנורקסית וזה מבחינתך כישלון מאיזשהי סיבה שאני עד היום לא הצלחתי לתהות על קנקנה .. אני בכוונה מגזימה ואומרת אנורקסית כי בתוך תוכך זה הרזון שהיית רוצה וזאת הטעות שלך כי את מבקשת משהו בלתי אפשרי לנשמה שלך.. ברגע שתרפי כפי שאמרתי לך את תראי לבד שלא תרצי בזה ושגם לא יהיה לך צורך לאכול מעבר למה שאת אוכלת .. מעבר לדימוי וזה החלק החשוב .. את יודעת שלא משנה מה ..לרפד את עצמנו שווה ליצור הגנה סביבנו הגנה מפני עצמנו .. הגנה מפני הרגשות שלנו והתחושות שלנו .. אני חושבת שהמסר העיקרי הוא לא לברוח מהם .. ביום שתתני להם מקום ותחווי אותם ותרגישי אותם הרבה כובד יושל ממך .. אני מבטיחה לך זה עניין של תהליך ארוך למדי ותרגול יומיומי של התכוונות אחרת למצב הזה שאת מתארת .. את חייבת להמשיך טיפול ולבדוק אם הוא אכן יעיל במידה ולא הייתי מציעה לשקול להחליף ע"י בירורים מקיפים .. אני יכולה לעזור לך בזה .. מעבר להכל דעי שיש לך מקום בדיוק כמו לכולם וזוהי זכותך מלידה לחיות כפי שאת לא פחות ולא יותר אני מחזקת אותך המון אהבה ואני מזמינה אותך להמשיך לכתוב בכל עת שתבחרי .. אנחנו תמיד יכולים לתמוך זה גם חשוב .. בכל שאלה ... יום נעים ונחמד.. נשמי קצת את השמש ותתחזקי .. באהבה הילה :-)

אל תיבהלי מעלייה במשקל יכול מאוד להיות שאת צריכה אותה ואני בטוחה וזה מה שיפה שכשאת אוכלת מה שאת צריכה הגוף עוצר הוא לא ממשיך לעלות .. סביר להניח שאת עולה בגלל שהרגלת את עצמך לאכול כלום ועכשיו את אוכלת אז זה מצב של שוק.. וכן הוא עולה מהר אבל זה ייעצר.. בדוק! הוא יתגבר על זה .. זה רק עניין של זמן.. אל תישברי מזה .. תני בזה אמון זה לטובתתך.. המון אהבה יקירה יום נפלא.... :-)

היי אורית אני כ"כ מבינה אותך - למרות שאצלי זה לא קשור לתרופות אני מכירה את "המפלצת"... יש ליהצעה אחת בשבילך ואני מקווה שזה יעזור - תעשי כל מה שאת יכולה כדי לעצור את זה עכשיו, כי ככל שזה יתגבר יהיה לך יותר קשה לעצור את זה... עוד כמה עליות "קטנות" וכבר לא תוכלי להיכנס לחנויות בגדים רגילות, תתחילי להרגיש יותר ויותר רע מבחינת כוחות פיזיים והדיכאון רק יעמיק... אני חושבת שמה זאת צריכה לעשות , אם את יכולה, זה להעסיק את עצמך כמה שיותר כל הזמן! לא לשבת בבית מול הטלויזיה איפה שהאוכל נגיש, לא לקחת איתך כסף לבי"ס כדי שלא תהיה אופציה לקנות חטיפים. לעשות שיעורי בית אצל חברות, אם יש להורים כסף לנסות אולי מאמן כושר אישי (לא להתבייש לבקש מהם עזרה!!!) , אם לא אז למצוא איזה חוג ספורט שתהני ממנו כמו כדור עף או משהו כזה, משהו שתהיי מחוייבת אליו (קשה להתחייב למשהו משעמם כמו חדר כושר..) , לשכנע חברות לעשות צעירות בערב, ללכת לחודים שיעניינו אותך כמו אומנות או כתיבה יוצרת או משהו, להתנדב במקום נחמד ( כמו חוות רכיבה טיפולית למשל - דברים כאלה עושים ממש טוב על הנשמה) וכן - כן לפנות גם לעזרה מקצועית , אולי לקבוצת תמיכה אם את לא מתביישת. חוץ משה תנסי לעשות כמה שיותר מחקר על המחלה והתרופות שלך בWEB, לכי תדעי מה תמצאי. עוד עצה קטנה: תנסי לבקש מאמא (או אבא...) לדאוג שיהיו במקרר תמיד כל מיני תבשילי יקרות טטעימים ומרקים טובים וכד', וכשבא לך "התקף פחמימות" , אל תנסי סתם לדכא אותו, תאמרי לעצמך כקודם כל תאכלי ירקות טעימים ואח"כ את מה שרצית מלכתחילה. בדר"כ אחרי המנה הראשונה כבר יהיה לך פיזית הרבה פחות מקום לאכול את השטויות שרצית קודם... בקיצור להיות הכי אקטיבית שאפשר - כי זה הזמן לעשות את זה וזה יגרום לך להרגיש טוב. איון לך מושג כמה קשה להתמודד עם זה אח"כ , כמוני למשל - סטודנטית ועובדת וגרה לבד, יש לי כ"כ הרבה דאגות ומינוס ענק ואין לי זמן - הלוואי והייתי מטפלת בעצמי יותר טוב כשעוד היה לי זמן לעצמי. גם אני אהיה חייבת למצוא דרך משלי, אבל לך יש הזדמנות נהדרת עכשיו, פשוט תחליטי שאת עושה למען עצמך ולא משנה אם זה התקפות כימיות או לא, מובטח לך שתתחילי להרגיש טוב יותר. מקווה שזה עוזר...

רעיון נחמד.. איך את??. מתי בורחת לנו?.... תעדכני אני ישמח לשמוח אוהבת המון ומחזקת אותך.... יום נעים :-) הילה

שכחתי לכתוב את הדבר הכי חשוב .. לגבי העבר שהרגשת שזה הכי טבעי לאכול .. זה נבע מזה שלא חשבת פעם על שומן.. או על רזון וזה לא סתם כי היית ילדה והאנסטנקטים שלך היו בריאים עד שחנכו אותך לקלקל אותם וזה בדיוק הנקודה שעליה דיברתי .. התרגול הזה של לקבל את עצמך כפי שאת עכשיו יוביל אותך בחזרה לתחושה הכל כך בסיסית הזאת שאת מתארת וזה יקרה אם תרשי ! את תשובי לאכול רגיל אם תסכימי לצאת מהמטרה הזאת שייעדת את עצמך אליה בנוקשות רבה ... פשוט תגידי לה שלום ואת תחזרי למסלול ... אם יהיה לך קשה ואם לא תרצי פתאום תביני שיש פה הרבה התנגדות ואז את צריכה להבין שאם ההתנגדות חזקה ממך כנראה שמשהו במצב הזה כן משרת אותך וכן נותן לך איזשהו ביטחון שאת יכולה ללא ספק להשיג ללא זו הצרה... .. שוב זה מתחיל בכוונה אחכ באמון ובכל התהליך שאחכ כדי לשוב לחיות באיזון המון אהבה המשך יום נעים

הילה- ראשית כל- תודה רבה רבה על דברייך החכמים, רואים שיש בהם הרבה נסיון והבנה. את באמת קלעת לשורש הבעייה- חוסר היכולת לקבל את עצמי כפי שאני. יש לי הערכה עצמית נמוכה, וזה מתבטא בהרבה דברים. לדוגמא- הרבה אנשים אומרים לי שאני חכמה, אבל אני לא מצליחה להרגיש חכמה. אני כל הזמן אומרת על עצמי שאני טפשה, ולא משנה שבפסיכומטרי שלי קיבלתי מעל 700, ולא משנה שהציונים שלי הם בד"כ הרבה מעל הממוצע, תמיד יבוא לו היצר הרע וילחש לי: " את טפשה". לכן אני כל הזמן מפחדת מכשלון במבחנים, למרות שרציונלית אני יודעת שאין לי מה לפחד. וכולם צוחקים עלי שאני אומרת על עצמי שאני טפשה, אבל מה אני אעשה, אני לא מצליחה להרגיש חכמה. ואותו דבר לגבי המראה החיצוני שלי. הרבה אנשים מסביבי אומרים לי שאני רזה, ונראית טוב וכו'. ובאמת- אני מודה שפעם הייתי רזה. אבל לא קיבלתי את זה, ולכן נכנסתי למעגל הזה של האכילה הכפייתית, בלי שאני רוצה- אולי איזושהי דרך בלתי מודעת להוכיח לעצמי שאני באמת שמנה... ועכשיו- תראי מה עוללתי לעצמי! אני שוקלת עכשיו 68 ק"ג! אני מעל המשקל המותר.ומתי זה התחיל? כשחשבתי לעצמי, ברוב טפשותי, ש50 ק"ג זה המון. דיברתי על זה עם חברה מאוד טובה שלי. היא עשתה איתי שיחה מאוד ארוכה, ונסתה להוציא אותי מהדימוי העצמי שלי על מבנה הגוף שלי. ואת יודעת מה? היתה תקופה קצרה שהאמנתי לה! ופתאום- קסם! הcravings נעלמו כלא היו, ופתאום יכולתי לאכול עוגיה אחת, ולא להרגיש צורך לאכול את כל הקופסה. פתאום לא חשבתי על אוכל. וראיתי קסם- אני לא בדיאטה, ודווקא אז אני מורידה משקל! אבל המצב האידילי הזה לא החזיק מעמד יותר משבועיים. אחרי כשבועיים, שוב לחש לי אותו יצר הרע:" אורית, את שמנה, את יכולה להיות יותר יפה. את צריכה לרזות". וניסיתי להיאבק עם זה. באמת שניסיתי. וחברה שלי נסתה לדבר איתי. והסביבה שלי. אבל זה לא עזר! לא הצלחתי, ואני עדיין לא מצליחה להזדהות עם זה רגשית. ועכשיו- לא רק שרגשית אני לא מרוצה מהמשקל שלי, גם רציונלית- אני מספר קילוגרמים מעל המשקל המותר, משהו שמחייב אותי לעשות דיאטה, בלי קשר ללהיות יפה יותר, אלא בגלל הסכנה של משקל עודף. הילה, את צודקת! אני צריכה להיאבק בדימוי העצמי שלי- שזה שורש הבעיה. אני רואה אצלי את הפער העצום בין אזורים שונים של המוח- הידיעה, וההזדהות עם הידיעה. גם אם הידע העובדתי יגיד לי שאני במשקל המותר(מבחינת הBMI- מה שלא נכון עכשיו), וגם אם אראה במו עיני תכונות שהן כהנה וכהנה, ההזדהות , הקבלה של העובדות האלה- אינן באות לידי ביטוי! נורא קשה לי לתת קרדיט לעצמי. אולי זה פרפקציוניזם. אולי זו סתם הערכה עצמית נמוכה, ואולי האחרון הוא תולדה של הראשון. אני לא יודעת. אבל תכל'ס- איך יוצאים מזה? איך יוצאים מהמעגל הזה של נסיונות כושלים לדיאטות ושבירתם ב"בומים", כשאני אף פעם לא מקבלת את עצמי כפי שאני? במילים אחרות- איך אני מתרגלת את עצמי לקבל את עצמי כפי שאני, בלי לרצות להיות אחרת? איך אני יכולה להגיע למצב שאני שלמה עם מבנה הגוף שלי? יש לך אולי עצות איך לעשות את זה? תודה רבה רבה!

כשאדם מאיים על רצונו להתאבד ומי שמקשיב לכך כל שנותר לו זה לעשות הכל כדי להצילו..... זה מה שעשיתי היום... ומצטערת שלא השכלתי לעשות זאת כבר מההודעה הראשונה "שגון" השאירה בנוגע לרצונה לשים כץ לחייה אור ... אני אוהההההההההההבת אותך... אפילו שאת שונאת אותי עכשיו אחרי שדיברת איתי.. אני מניחה שגם לך יש פה מסר לחשוב עליו..... אוהבת המון בכל מצב... הילה לילה טוב

ושקט..... ואוהב

סתם מחשבה שעלתה לי בראש. (לרגע מרגישה לא נעים לדבר על דברים "שוליים" כשברקע הרוחות סוערות.) פעם נורא אהבתי את הרגעים לפני שהולכים לישון. לשכב במיטה ולהפליג על גבי הדימיון. הייתי יכולה לשכב כמעט שעות ופשוט להמציא לעצמי סיפורים ולרקום חלומות. הייתי מחכה לרגעים האלה, לברוח מכל הדאגות והבעיות ופשוט להיות עם עצמי ועם הסיפורים. עכשיו אני לא מסוגלת ללכת לישון בלי שיש רדיו ברקע. אני חייבת משהו שימלא את השקט אחרת אני עסוקה במחשבות. אותו דבר שפעם כל כך אהבתי עכשיו מעיק עליי. כי המחשבות שעולות עכשיו אינן מהוות מפלט מהשיגרה אלא התמודדות עימה. כל היום אני בורחת, נעזרת באוכל. ובלילה, כשאין מנוס מאשר להתעמת עם עצמי ועם המחשבות- אני מפעילה רדיו. מקשיבה למוסיקה עד שנרדמת. רק כדי לא להקשיב לעצמי. אני לא מסוגלת יותר להמציא לי סיפורים או לחלום בהקיץ. לא מסוגלת להתרכז. בורחת.....ובורחת. כאילו אני מפחדת מעצמי. מפחדת מהמחשבות שלי. כבר לא מחכה ללילה....לפעמים מגיעה מותשת למיטה רק כדי שארדם מיד. בורחת לאוכל. בורחת לשינה. בורחת ממה?

בעיני חלומות בהקיץ זה הריפוי הכי גדול שיש .. ואת צודקת .. זה באמת מאפשר לברוח.. אני למשל יוצרת מזה .. מציירת מתוך זה ורוקדת מתוך זה וגם כותבת מתוך זה ואני מניחה שלא סתם ציינת את זה כי גם את מתעסקת באומנות לפחות מציירת או מעבר למה שאני יודעת וזה לא פלא שבחרת להשתמש בזה... זה בהחלט חומר טוב !.. כנראה שמוח ימין אצלך דומיננטי זה בדכ קורה לאנשים כמונו יותר מאחרים שהדומננטיות שלהם היא מוח שמאל.. הסקתי זאת ע"פ הציור שלך שכן השמאלים לא חזקים בציור בכלל אני חושבת שדווקא הפתרון שמצאת לעצמך להקשיב למוסיקה .. הוא פתרון נפלא.. יש שלב שאם לא חלומות בהקיץ אז מוסיקה היא תשובה נפלאה כי יש לה כוח לרפא .. אם את לא ידעת אחד הדברים היותר חזקים שמוסיקה ושירים בכלל וגם עצם השירה שיודעים לעשות הוא לאחד בין מוח ימין למוח שמאל וזה אומר לאחד את כל הכוחות שבנו וזה אדיר.. אז בכל מקרה את מקבלת ריפוי מבלי להתכוון ועכשיו שאת יודעת את יכולה להסתכל על זה כך.. ובקשר לחלומות בהקיץ אני מניחה שזה יחזור אלייך ואולי המוסיקה משרתת עכשיו מקום חשוב ביותר בהתפתחות שלך ואת בכלל לא ידעת אז כל שנותר לי לאחל לזמנים של ליל ובכלל הרבה התחזקות וגיבוש עצמי כי בלי לשים לב זה מה שקורה לך... וזה טוב מידי פעם לכבות את הרעש שבפנים כי אנחנו ממילא לא תמיד מסוגלים לשמוע אותו ואם אנחנו מכבים אותו עם מוסיקה .. אזי הרווח כולו שלך הרווחת לך ריפוי. תשתדלי שהמוסיקה תהיה בעלת תוכן לא הרסני מידי כי זה יכול לעשות הפוך. ובקשר ללישון יש הרבה דיסקים למדיטציה .. תרכשי לך אחד כזה בחנויות העידן החדש ותקשיבי לו לפני שאת הולכת לישון אני מניחה שזה יכול להרגיע אותך ולעזור לך בתהליך של הירדמות ושינה המון אהבה אני מחזקת אותך ומאוד אוהבת את מה שכתבת לאור.. תודה.. ואני כן מצליחה לראות שהכל הכל לטובה .. זה קורה לך לאט לאט פשוט תירגעי ותדעי את זה כי זה שם.. את לא רחוקה מזה שיהיה יום נפלא... הילה :-)

לצערי אני לא יכולה להיכנס לאתר במשך היום, רק בערבים ולכן רק עכשיו התעדכנתי במה שהיה. אני לא יודעת מה להגיד. אני מחפשת משהו חכם או מעודד לומר אבל לא מוצאת. אני יכולה לדבר על החיים והיופי שבהם אבל כשאתה "למטה", כל זה לא מדבר אלייך. אני רק יודעת שאני תמיד שמרתי על ניצוץ של תיקווה. גם ככשכבתי בחדר ובכיתי במשך שעות, זכרתי שיכול להיות אחרת. אני לא יודעת איך מחדירים תיקווה באחר, איך גורמים למישהו להאמין שמשהו יכול להשתנות. אבל הייתי רוצה להגיד לאור, או לכל אחת שמרגישה שאין יותר בשביל מה להלחם שתדבר, שתצעק, שתפנה למישהו. ואולי מה שאור עשתה היה בדיוק זה...לא חושבת שאפשר להלחם במחלה הזאת לבד. אפשר למות לבד, זה כן. אבל אולי אם אין לנו כוח להתמודד, רק נוודא שמישהו מודע לכך, שמישהו ישמור עלינו ברגעים שאנחנו לא יכולות... אור....תחזיקי מעמד. אני באמת באמת מאמינה שאנחנו לא סתם פה. אולי לא תצאי מזה כל כך בקלות, אולי אני לא אצא מזה כל כך בקלות אבל אסור לנו לוותר....כי אז לעולם לא נדע כמה טוב יכול להיות לנו. אוהבת...

תודה על החיזוק ועל נימת ההארה .... :-) המשך יום נעים.... באהבה הילה

בסדר כזה ואבדנו .. אני יהיה בקשר יותר מאוחר...

יווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אני רגועה עכשיו טוב אור אני אוהבת אותך ואם את רוצה נעבור את זה ביחד אוהבת והילונת אני שמחה דניאלה

אני מקווה שעכשיו היא תקבל את העזרה שמגיעה לה.. אני בטוחה שזה יקרה ... אבל היא ללא ספק תצטרך לעשות את הבחירות שלה .. אחרי הכל היא זו שמחליטה והשוטרים שידברתי איתם היום פשוט מלאכים הם כל כך היו בסדר שאין לי מילים ואני בטוחה שעכשיו הבנתן שאני לא סתם מקשקשת אלא מתכוונת לכל מילה.. כי כל היום הזה הוקדש לחיפושים אחריה... ואני שמחה שלא מצאנו אותה תלויה אבל ללא ספק היא במצוקה .. חוץ מזה ספרי לי איך את .. המון אהבה הילה :-)

מאיהההההההה אני צרכה לדבר איתך ואור תצרי קשר אוהבת דניאלה

דניאלה שלום, האם היה לך איזה קשר עם אור? את מכירה אותה?או יודעת איך ליצור איתה קשר? בבקשה תאמרי להילה אם כן חשוב מאוד

מישהי במקרה התכתבה עם אור במסנגר??.. או שיש לה טלפון שלה זה מאוד חשוב במידה וכן תשאירו לי הודעה פה בדחיפות .... אנחנו מנסים לאתר אותה והיא לא גרה בירושליים כמו שהיא אמרה לי .. והשם שלה זה לא אור כל מישהי שיודעת פרט אחד ולו הקטן ביותר שתכתוב לי למייל או לטלפון 0545298599 [email protected] אני מודה מאוד זה חשוב !

כפי ששמת לב או שאולי פספסתי אותך... אני ממש דואגת לך .. ואולי זה לא מענייני אני הולכת לפי הלב שלי יש לנו את ה ip שלך וזה לא כל כך פשוט לאתר אותך רק שתדעי שמחפשים אותך במשטרה כי אם הזקת לעצמך הייתי רוצה שאת תקבלי את העזרה שמגיעה לך אפילו שתשנאי אותי אחכ אני לא יודעת מה חשבת אתמול כשהשארת את ההודעה שלך אבל שתדעי שכשאת משאירה את זה בפורום אני לא יכולה להישאר לזה אדישה ואם קרה לך משהו אז תעדכני אותי ואם רק רצית שאני ידע שרע לך ושלא קרה שום דבר אז תתקשרי אלי ותגידי לי לכאן או לכאן מה קורה איתך ... כי זה לא מצחיק בכלל .. אחרי הסיפור של גון הפעם החלטתי לפנות לצוות הפורומים .. זה לא מצחיק אותי! יש לך עסק עם אחת שכל הזמן ניסו להתאבד אצלה בבית ואני ממש לא יכולה להתעלם מזה ולתת לך להיעלם גם אם אני יכולה באיזשהי דרך לשלוח לך עזרה ויטב בעבורך אם תתייחסי לזה ברצינות כי את יכולה לקבל עזרה! אם את פוחדת עכשיו אני שמחה ואולי אני מטומטמת כי אם תראי את ההודעה הזאת אולי תברחי אבל אני חייבת להגיע אלייך באיזשהו אופן שתביני שזה לא צחוק ותצרי איתי קשר.. מחכה לך אני גם בבית וגם בפלפון יש לך את המספרים! המון אהבה הילה

אור מתוקה בבקשה אם את רואה את זה תעני בבקשה אור אני יודעת שהחיים חרא בבקשה נעזור אחת לשניה אני מוכנה ללכת איתך יד ביד לאיפה שתפלי גם אני אוהבת אותך אור בבקשהה בבקשההההההההההההההההה תני לי לעזור לך דניאלה אור בבקשה אני מבינה אותך בואי ביחד נעזור אחת לשניה אני לא אתן לך ליפול אני מבטיחה לך דניאלה

הילה יקרה, כל הכבוד על המאמצים שאת עושה? לי לא היה אומץ לזה אולי אור פשוט רוצה לספר כמה היא במצוקה וזו הדרך שלה גם אני הייתי כזו זו הייתה הדרך שלי לספר לעולם שאני במצוקה זה שאיימתי להתאבד ולא ממש התכוונתי לזה, אני מקווה שאור באותו מצב שלי והיא עדיין בין החיים ולא עשתה משהו לעצמה. אור יקרה אם את קוראית את המסר הזה בבקשה רק סימן קטן, את לא חייבת להסביר כלום כולנו כאןדואגים מאוד, בבקשה!!!!!!!! עני לנו. הילה אם צריך עזרה בלחפש או משהו אחר אני בנייד שלי ואת יודעת את המספר. ערב טוב לכולם ליאור

האמת שאני הרגשתי שהיא הייתה בסדר יחסית ולא התאבדה זה היה לי ברור אבל כן דאגתי כי הייתי קצת מבולבלת ולא רציתי לתת למסרים שלי במה מלאה כי אם לא היה לי ספק והיא הייתה תלוייה אני הייתי מרגישה חרא שלא עשיתי כלום ואני ידעתי שזאת דרך שלה להביע מצוקה אחרי הכל אני הייתי בנעליים האלה וגם אני נהגתי כך כפי שאת מתארת .. הרבה פעמים שאמרתי שאני הולכת להתאבד זה היה פאקה פאקה חברה שלי פעם אמרה לי בזמן שאני הייתי בוכה לה .. "כל הזמן אומרת שזה יקרה לה שהיא עוד שנייה עושה את זה ..אף אחד לא מקשיב עד שזה באמת קורה וכולם בהלם.." כי עד היום היא לא עשתה את זה אני לא יודעת למה אבל משהו בי אמר לי הילה .. תעשי את זה .. תפני לחפש אותה.. והשוטרים אמרו שהיא רזה באופן חולני למדי אז בכל מקרה זה יצא לטובה כי היא תקבל היום עזרה .. היא הייתה בלי עד היום וזהו .. אני מקווה שזה באמת לטובה בעזרת השם אמן.. חוץ מזה שיהיה ערב נעים והמון אהבה :-)

יש היום שמש.. נצלווווווווווווו תהנווווווווווווו..... :-) אוהבת עד אינסוף לינוי!!!

המון אהבה ...... :-)

ספרי כי עד לא ממזמן גם את עשית משהו רע לעצמך.. מקווה שאת בסדר תעדכני מה קורה איתך.. המון אהבה :-)

יום אהבה שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בננותתתתתת אוהבת אותכן והילונת גוון בצבא אז היא רק בסוף שבוע... דניאלה

אני מרגישה שהלכת לישון אתמול אחרי כמה שעות ולא מיד רציתי שתתקשרי אבל היה ברור לי שלא תעשי את זה גם בגלל שאולי התקשרת במשך היום ואני לא עניתי כי הייתי בקופת חולים עם הצילומים של הרגליים שלי ולא השארת מספר לחזור אליו אבל הרגשתי שזאת את ... פעם הבאה אם את רוצה לדבר תשאירי מספר כי אני לא יעשה לך שום רע אני לצורך העניין גם לא מהבולשת כמו שאחותי נוהגת לחשוב.. הכוונה היא טהורה.. וחבל .. נסית להתקשר כמה פעמים ואני לא יכולתי לענות ואחרי ההודעה שהשארת בלילה זה קצת מבאס.. פשוט במסגרות האלה אסור להשאיר פלפונים דלוקים וכל אחהצ הייתי שם... ואני מצטערת שכך יצא אתמול זה בדכ לא קורה... אני מרגישה שאת מדוכדכת אבל אל תנסי להוכיח לי שאני טועה ולפגוע בעצמך היום יש לי הרגשה שקראת את כל ההודעות ואת רואה כמה את חשובה .. תאמיני לי אף אחת לא כותבת סתם .. הבנות פה באמת מרגישות ורוצות בטובתך אפילו שזה פורום אפילו דיטה הצטרפה .. שהיא מקסימה וגם היא הייתה בנעליים האלה והיא יצרה לה חיים יפים אני מבינה בדיוק לאן זה מוביל יש הרבה חושך הרבה בלבול ואי וודאות בחיים שלך היום וזה לא פשוט וזה לא מפתיע זה בסך הכל תהליך טבעי המעבר הזה אני לא ירחיב כי אני לא יודעת מה את רוצה שיהיה גלוי ומה לא אז אני ישאיר את זה כך ואת תביני בדיוק למה אני מתכוונת ... ואני רוצה להסביר לך אולי מה קורה לך עכשיו... היו לך הרבה אכזבות והרבה אי הבנות בגלל מה שסיפרת לי ואולי מה שקרה אתמול לא קשור בזה .. אני לא יודעת עם הרשימה מ"רותם" הגיעה מה שבטוח שלא שלחת לי אותה. אני רוצה לדבר למקום שבו את נמצאת זה לא פשוט לקבל עזרה וזה לא פשוט להחליט שעכשיו כולם מעורבים.. זה לא פשוט בכלל... אני יודעת מה זה לרצות למות.. פתאום ניצב מול עינייך מסך שחור ואת לא רואה מעבר כלום .. אני זוכרת שלפעמים עוד לפני שבכלל הייתי מעיזה לעשות לעצמי משהו הייתי רק מפנטזת על המחשבה שאני מתה.. ותתפלאי לשמוע זה הרגיע אותי כי היה בתוכי כזה רעש שכבר לא הייתי מסוגלת לשמוע ואני לא אתפלא אם זה מה שקורה לך... סיימת עכשיו פרק בחיים .. את יוצאת לחיים חדשים. זה מפחיד .. תאמיני לי זה מפחיד כל אדם.. אני יודעת שהעוצמות משתנות מאחד לאחד אבל תכלס זה מפחיד כי את אף פעם לא יודעת מה יהיה כשההורים נכנסים לתמונה הם בד"כ לא מבינים או שהם מחליטים שהם המבינים הכי גדולים והם בדרך כלל טועים כי כולם רוצים לחשוב שזה מאחור...רק מדברים על זה וזה נגמר זהו אין מה לפחד יותר הסכנה חלפה .. בולשיט!!!! וזה קשה כי את בבית עדיין וזה עוד יותר קשה אם את בבית וכולם עיוורים .. זה היה המקרה שלי עד שיום אחד המורה שלי צעקה על אמא בלי בושה הורידה לי את החולצה והייתי כולי עצמות ואמא שלי באמת חטפה הלם.. איך היא לא ראתה.. איך.... יש דברים שלא רוצים לראות כי זה לאבד שליטה כל אחד מהצד שלו ואין מה לשפוט את זה .. וזה לא עובד ככה בהפרעות אכילה.. אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר ולמעשה תלוי בטיפול הזה שתתחילי ובכל הדרך הזאת והמסע שתהיי בהם כי זה יהיה מאוד משמעותי בהתפתחות שלך ובהבנות שלך כאחד אולי את לא מוכנה אולי זה מוקדם מידי להיכנס למסגרת טיפולית .. אולי את צריכה לחכות .. כי את לא בשלה וצריך לתת לזה את המקום כי לעשות דברים מלחץ זה לא מוביל בכל מקרה למקום טוב אולי את פשוט צריכה להיות בשקט ולהבין מה באמת קורה לך .. אולי יש אנשים היום שאת לא צריכה להיות איתם בקשר כי הם לא מועילים לך אולי את צריכה להתמקד רק במה שעושה לך טוב אם יש דבר כזה היום .. מה את אומרת ??. ואם בא לך למות פשוט תהיי שם אני יודעת שהמאבק בזה רק עושה יותר גרוע ואפילו מגשים את המטרה .. להיות שם מן הסתם יאפשר גם לוותר על זה .. ואני מניחה שזה אולי מה שקרה אתמול.. כל הדיבורים מאוד יפים.. אני מקווה שהברכות שלנו יעזרו.. אנחנו באמת דואגים לך .. המון אהבה וכשתרצי את יכולה לכתוב וגם להתקשר... יום טוב יקירה :-) הילה

אור..... אני מקווה שאת בסדר עכשייו.. לפחות יותר בסדר כי בסדר בסדר בטוח שלא קשה לך אני יודעת..!!! אני מסכימה עם מה שהילונת אמרה תחשבי על זה! כולנו פה דואגים לך!!!!! הלוואי ואת בסדר......תרגישי טוב!!! "מוות פתרון סופי לבעיה זמנית"....זמנית-->>שווה למות בשביל בעיה זמנית שאפשר לפתור.. לא לא שווה..יש לך עוד הרבה מה לראות ומה לעבור! אפילו שמאוד קשה לך עכשיו מאוד מאוד קשה..ואת לא רואה כלום עכשיו....תנסי לחשוב בהגיון..במצב הזה זה קשה אבל תנסי ותחשבי על מה שאת רוצה עוד לעשות ובשביל מה שווה לך לחיות... מעבר למסך הזה אני שולחת לך חיבוקים ונשיקות... ומליון ברכות... אוהבת המוןןן עד אינסוף לינוי!!! :-)

מה שלומך? אני רואה שאת פה... או שהיית לפני כמה דקות. חזרתי עכשיו מהעבודה. הייתי לבד עם הנערות, והן בחנו אותי מכל כיוון אפשרי, וניסו לעשוות לי את המוות.... היה עמוס רגשית... חצופות קטנות... בעקרון איפה שבייתי שנה שעברה היו נערות יות רקשות שעשו דברים יותר גרועים, אבל ערבים מסוג זה זהיה היום הם לא הצ ד הנחמד של העבודה... לא נורא, היו גם דברים טובים... לפחות הן נהנו. מחר נצטרך להגיב וזה יהיה ממש לא כיף. אני צריכה להזכיר לעצי שזה מכל הלב לטובתן, ושזה שהן קצת ירדו עלי לא הופך אותי למדריכה פחות טובה. או שאולי כן, אבל זה עוזר לי להתקדם....

רק מילה אחת כי אני לא יכולה לכתוב עכשיו רציתי לחזק אותך והכל לטובה זה לא אומר עלייך כלום המון אהבה אני כבר יכתוב מחר לילה טוב : < )

הילה מתוקה, את לא צריכה להגיב... סתם הייתי צריכה מקום להשאיר את זה לפני שאני הולכת לישון.... ובטח שזה לא חשוב ליד מה שקרה אתמול.... אני מקווה ומתפללת שמישהו (אם לא היא עצמה) תפס את אור. אור, אם את קוראת את זה, המון דאגה ואהבה שלוחים לך... מכל הלב תןדה על הצומי הילה!!!! אל תדאגי לי

שלום בנות, אני מצטערת, אני לא החזקתי מעמד. היום קרה האירוע הזה שאנחנו רגילים לקרוא לו הקש ששבר את גב הגמל. זה קרה לי ואני נשברתי. אז אני הולכת מכאן עכשיו,ואני כותבת לכן את זה באמצע התקף בכי נוראי. אני חייבת ללכת, כי זה לעולם לא יגמר ולעולם לא יפתר, לפחות לא אצלי. רע לי כ"כ תודה בנות לכולכן, דניאלה לינוי והילה- תודה מיוחדת. תחזיקו מעמד אל תישברו כמוני. אני מאחלת לכן את כל הטוב והאושר שהעולם יכול להציע. אני הולכת כי אני לא יכולה לסבול יותר.ביי (ולהתראות) אור.

את הטלפון שלך ואל תעשי את זה כי זה מיותר ואת רק תסבלי אז אין טעם אני מדליקה את הטלפון שלי ואני מקווה שלא תעשי שטויות מחכה.. ואני שולחת לך צבא שלם של מלאכים שישמרו עליך וימנעו בעדך לעשות את השטות הזאת שרק מרחיקה אותך מהחיים עוד יותר ואת ממילא לא תשיגי בזה מה שאת רוצה אוהבת אותך המון :-(

הילה היקרה קשה לתפוס אותך בטלפון אז אודיע לך כאן שאני פותחת סדנה ורוצה שתיהיה האורחת שלי לששה מפגשים בימי שלישי בערב מ19.00 החל מה22 לחודש הזה, האם את יכולה ואת יכולה לצרף עוד חברה מה דעתך, בואי נדבר מחר בטלפון שלך אוהבת דיטה

בגלגול הזה??? אוף!! אל תעשי שטויות.....

אור יקרה, אני מאמינה שאם פרסמת את המכתב הזה בפורום שלנו, את תקראי את התגובות. אור, יכול להיות שאת אפילו לא יודעת שאני חלק מהפורום, אבל אני זוכרת אותך, וגם אם לא זה לא משנה. כואב לי מאד לראות את המכתב שלך. ולא כואב לי בשבילי, אני אפליו לא מכירה אותך האמיתי, כואב לי באמת עליך. ואם אני שלא מכירה אותך בכלל, והנוכחות שלך לא אמורה להשפיע עלי כל כך מזדעדעת וכל כך כואבת, אז בטח שלך זה צריך לכאוב. את תגידי שזה לא נכון, ושכבר לא אכפת לך ואת עושה את זה לטובת עצמך. אבל ברור לי שאת יודעת אחרת, ושגם אם את באמת מכל הלב רוצה לעשות את זה ויש לך דחף חזק, את יכולה הלתגבר עליו. את יכולה. ואם את צריכה שיזכירו לך את ז ה- אז: את יכולה! אור מקסימה, אני שולחת לך חיבוק גדול ועוטף ואת כל החמימות שבעולם. בקשת שכולם יקדשיו דקה לקרוא את זה, אז הקדשתי אפילו יות רמזה, ואני מצפה לקבל תגובה החזרה! בהמון אהבה ואכפתיות, שיר

מה קרה מאמי?! עכשיו אני דואגת...מאוד מאוד....:-( אל תעשי שטויות תחזיקי מעמד.... וספרי מה קרה.... אוהבת עד אינסוף לינוי!!!!

אני יודעת שאני ימצא תגובה שלך פה..לפחות במשך השבוע!!!! אני יודעת שקשה לך אבל את לא תעשי את זה..זה ברור לי!!! קשה לך.... לכולנו קשה..... אבל זה לא יפתור אותך מכלום!!! כלוםםםםם!!!!! תתגברי על זה!!!......תחזיקי מעמד ובבקשה אל תעשי שטויות את חשובה.. כולנו פה אוהבות אותך כולכך את יקרה לכולן! שמרי על עצמך!!! אוהבתתתת המוןןןןןן לינוי!

אור נשמתיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מה קרה אני קוראת את זה עכשיו לאיפה את הולכת?? לאן?? אולי אצטרף;) מה קרה מתוקה?? אוהבת עד אין סוף דניאלההההההההההההההההההה ואל תשכחי יש לך אותי תמיד! נשיקות וחיבוקים אוהבת

אין סיכוי...!!

זה לא הגיע תנסי להיכנס לאתר ולכתוב לי דרך האתר אין לי מושג למה אבל זה לא הגיע אני משאירה לך שוב את הכתובת הזאת למקרה שהיה טעות [email protected] וחוץ מזה עדכנתי את דניאלוש אז היא תספר לך .. נשיקות הילה :-)

אוףףףףףףףף כמה כתבתייייייייייייי :-( וכן ברור שאני ישאל את דניאלוש...שהיא תיכנס למסנגר... הילוש למה שלא תפתחי מסנגר.. בטח לא יהיה לך זמן לזה אבל זה יכול ליהות טוב.. הכול מקרה עם אני יכתוב זה יותר מאוחר.. או אפילו מחר... אוהבת עד אינסוף!!! לינוי! תרגישי טוב אהובתייייי!!! אני מחבקת אותך חזק חזק..את מרגישה!?..חחח אני כן!!!!! המשך ערב טוב... ולילה טוב..... :-)

אבל אם את כותבת תעשי את זה דרך האתר כי אז אין סיבה שזה לא יגיע חברות אנטרנט אחרות יכולות לעשות בעיה אני לא ממש מבינה איך זה עובד אבל זה הדואר של האתר שלי ולא צריכה להיות בעיה אני מקבלת לשם פניות אבל בד"כ דרך האתר ולא מחוץ....כך שזה חשוב לעשות את זה משם.. או לוואלה המעצבנת כי דניאלה שלחה לי לוואלה וזה הגיע. . אז לילה טוב בובתי... יש לי מסנגר אבל הוא עושה לי בעיות גם מאיה המתוקה נכנסה לשם אחת לכמה זמן ואני לא הצלחתי לפתוח אין לי מושג.. אם את רוצה אפשר לנסות אני לא מבטיחה שאני יהיה זמינה כי רוב הזמן הוא מנותק.. אבל את יכולה להשאיר לי את שלך ואני יקרא לך ... אני ינסה לפחות כי זה עושה לי בעיות שאני עד היום לא הצלחתי להבין למה... אז תשאירי לי את הכתובת שלך או כל מי שרוצה ... בכל מקרה לילה טוב נסיכה חלומות פז... :-) הילה

תמיד רציתי להיות אמא. כשכל החברות שלי התלבטו מה הן רוצות להיות....אני חשבתי על שמות לילדים שיהיו לי. אם התנאים יאפשרו, אני רוצה 5 ילדים. אני באה ממשפחה גדולה ומוצאת המון יתרונות. כשקשה לי ואני מנסה למצוא משהו להאחז בו....אני חושבת על זה. יש רגעים שכלום לא מעניין אותי. לא לימודים, לא חברות, לא אני עצמי....אז אני חושבת על הילדים שיהיו לי.....הם צריכים אמא בריאה. זה נשמע דפוק? כשאני רואה תינוקות קטנים אני ניגשת אליהם (כמובן באישור של האמא :) ) ומשחקת איתם. אני חושבת שבאיזהשהוא מובן אני בודקת את עצמי. איך אני איתם...אם אני קשובה להם..אם אני יודעת איך לטפל בהם. אולי כי חוויתי על בשרי איך אפשר לעשות טעויות עם ילדים, אני מנסה להכין את עצמי. אולי אני רוצה הרבה ילדים כי אני מחפשת סוג של חוויה מתקנת. אולי אני חושבת שדרכם אני אחזיר לעצמי את ילדותי האבודה. אולי אני רוצה להוכיח לעצמי שאני אהייה אמא יותר טובה ממה שאמא שלי הייתי. האמת היא, שהאמהות היא הדבר שאני הכי רוצה אבל גם הכי מפחדת ממנו. כל כך מפחדת לעשות טעויות ויודעת שלפעמים הן נעשות לא במודע. הרי אמא שלי לא רצתה לפגוע בי....היא לא ידעה שאני אתן פרשנות הרסנית למילים שלה. היא לא התכוונה... בתוך תוכי אני יודעת שאני יעשה דברים אחרת, אני יותר רגישה ממנה ועכשיו גם יותר מודעת. אבל הפחד שאחד הילדים שלי יפתח מטענים כלפיי- גדול. פעם שנאתי את עצמי על כך שאני "שונאת" אותה. זה לא מגיע לה. אני לא הבת המושלמת שהיא רצתה....כל הדאגות והעצב שגרמתי לה. עכשיו אני חושבת אחרת. אני יודעת שזה קשר הדדי. היא הכאיבה לי ואני הכאבתי לה. עכשיו אני מנסה להחלים, והיא תחלים יחד איתי. צריכה להתנתק ממנה רגשית. ללמוד לטעות. עד עכשיו לא יכולתי לקחת אחריות על מעשיי כי הם לא היו באמת שלי. הם היו המעשים שחשבתי שאני אמורה לעשות. לא פעלתי לפי הרצון שלי ולכן לא האשמתי או פירגנתי לעצמי. אולי ברגע שאני אפעל לפי רצוני ואעשה טעויות....אלמד לקחת אחריות. קודם על דברים קטנים ואולי בסוף גם על החיים שלי. כרגע הם לא ממש שלי... הבעיה היא שאני מדברת ומדברת ומדברת....מתי אני אתחיל לפעול?

בואי ואגלה לך סוד.. יש לי תחושה שזה ממש לא סוד בשבילך.. אל תקדימי את המאוחר לבאות אני חושבת שתהיי אמא נפלאה ואני יכולה לומר לך עוד משהו סביר להניח שתהיי אחרת סביר להניח שהיום את מקבלת את אחד השיעורים היותר גדולים שלך בהורות עוד לפני שבכלל זכית למערכת כזאת בזה שאת נלחמת על חייך ועל היכולת שלך להתחבר לילדה שהיית ועל הילדה שבפנים על כל העצב ועל כל מה שזה אומר.. עצם זה שאת בכלל יכולה לנהל דיאלוג עם אמא שלך היום ואת מזהה את הדפוסים את תהיי אחרת בהכרח.. אין שום קשר לאמא טובה או פחות יש מצבים שבהם אנחנו מאשימים את ההורים בד"כ בגיל ההתבגרות וזה משהו שהוא חלק מההתפתחות שלנו כבני אנוש כי אל תשכחי שהם המחנכים הראשונים שלנו וזה משפיע ואין זה אומר לעיתים כהוא זה על היותך אמא לעתיד.. אני בטוחה שאת תגדלי מעל הטעויות של הורייך ואני בטוחה שאת תהיי אחרת ומקסימה אבל הניחי לזה לקרות מתי שזה יקרה לעולם על תרדפי אחרי זה ותחשבי שזה יפתור לך את הבעיות כי זה חמור ...כי את תהיי חייבת להבין שהם לא יכולים להיות המפלט שלך כי להם יהיו חיים נפרדים והם לצורך העניין רק מושאלים לך בתהליך הזה .. אבל זה יכול להיות נפלא ורב אתגרי... ואני מאמינה שזה יקרה בזמן הכי נכון ושזה יעשה לך מאוד טוב... זה מאוד מורכב אי אפשר לצפות מראש מה יהיה ואיך הם ירגישו ... אבל את בהחלט יכולה ללמד אותם על גיבוש עצמי איתן ועל אהבה עצמית רק מהמקום שאת תעניקי כל זאת לעצמך וכמו שאת אומרת מהמקום שאת תהיי בריאה לעולם לא תוכלי להימנע לגמרי מטעויות על אף שאלה יהיו משאלת ליבך כי לצורך העניין אלה מאפשרים לך בסופו של דבר את הלמידה ... מחזקת אותך.. המון אהבה לך יקירתי .. אני לא יודעת אם שמת לב אבל כתבתי לך עוד דברים במורד הדף.. שיהיה ערב נעים .. מחזקת אותך הילה :-)

אני כותבת לך כאן כי הדף כבר עמוס.. זה בקשר לשם שלך ולתגובה שהשארת לי למטה.. ידעתי שזאת את אבל את יודעת אני תמיד משאירה לי ספק למען השפיות את אמרת לי שאת מזל דגים אופק עקרב אם אני לא טועה .. וזה מאוד חזק לכשעצמו אמרתי לך שהחושים שלך מאוד חזקים ודיברתי איתך על יכולות מדיומליות אבל זה לא רלוונטי לעכשיו וגם אל תנסי לחקור את זה כי זה באמת מוקדם לכל הדיעות .. זה יבוא לך לבד ובהמשך עם הזמן אני יוכל להרחיב .. זה לא נראה לי רלוונטי להיום מפני שאת צעירה .. תהני מזה לגבי השם שלך אמרתי לגבי הרגש שהמהות שלך היא לעשותך שמחה בכל מחיר .. ולהאיר בשלבים מאוחרים יותר את הדרך לאחרים ולהשיב למסלול של שמחה.. ההחלמה שלך תנבע מהמקום הזה ורק משם את תצאי לחיים אחרים .. סביר להניח שיש בך עצב מאוד עמוק.. האתגר הוא לשחרר אותו ולהפוך אותו למשהו מאיר שמח ושובבי אלמנט מתכת שווה רגשות .. את פועלת תמיד מהמקום הזה וזה משהו שיותר מכל אחד אחר יהיה עלייך לחזק ולהעשיר ולתעל אותו למקום חיובי ולכן משם נובעים כל החושים שלך כולם פה יכולים לראות את יכולת האבחנה שלך .. זה משהו מולד אצלך... וגם אצל הילדונת אתם אותו חודש אם אני לא טועה... חודש הבא יום הולדת?? תגידו לי.. זה מאוד מורכב .. אני לא כל כך מרגישה נוח לפרט עוד פרטים בפורום את יודעת למה.. אבל אם תרצי תשאירי לי את המייל שלך כולל הפרטים המדוייקים שלך ואני ישיב לך בהרחבה אצלי במייל .. אני משאירה לך שתי כתובות [email protected] [email protected] ואני חושבת שיש לך פוטנצייאל אדיר ומחוייבות לא פשוטה לבני אנוש לכשתגיע לבגרותך בשיאה. המון אהבה לך יקירתי ושיהיה שבוע טוב.. חוץ מזה .. איך את מרגישה ??..... ספרי לי אוהבת המון :-) הילה

מה שלומך יפתיייי??... איך עברה השבת?? אני בסדר...היום אני מרגישה הרבה יותר טוב... טוב אז בקשר לכול מה שכתבת לי.. אני מזל עקרב ואופק דגים...חח..אמרת בדיוק ההפך..אז את מבינה שכבר היה לי יום הולדת..חח כן דיברת איתי על יכולת מדיומלית וכול זה...וגם אמרת שאת לא רוצה להרחיב..וזה מאוד מסקרן אותי..אבל נחכה כמו שאת אומרת חח.. האמת שגם אני מרגישה שיש בי עצב מאוד עמוק.. ואיך אני אמורה להפוך אותו לשמחה....אני לא יודעת...זה ניראה לי לפעמיים בלתי אפשרי.. אבל אין דבר שהוא בלתי אפשרי...אני חושבת! כן ואני מבינה שלא נוח לך לפרט פה.....אני מסכימה איתך... הקטע שאני לא יודעת איך להשתמש במייל...היום אני יראה איך אני חייבת..!!! שם אני ירגיש יותר בנוח להגיד לך הכול... וגם לך להרחיב לי יותר! אני מאוד רוצה שתרחיבי לי על מה שאמרת! עכשיו אני הולכת לקרוא את ההודעה הזאת מליון פעם חח.. הילונת תודה.... אני חולה עלייך אוהבת אותך הכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי..... שבוע טוב.... ויום נפלא..... :-)

תנסי לראות איך זה עובד.. מחכה לשמוע ממך.. ואני ירחיב.. או שאם תרצי תדברי איתי בטלפון או איך שאת רוצה 0545298599 המון אהבה נסיכה שיהיה לך יום כייף!!! :-) דרך אגב את יכולה להיכנס לאתר שלי ולהיכנס לכפתור של "פינת ייעוץ" לכתוב שם את הפרטים שלך ואז בחלון הלבן את כותבת את המייל ולוחצת על כפתור שלח זה יגיע ישירות אלי... הכתובת http://www.hilauriel.com אוהבת.....

שיהיה לכןןןןן יום נפלא...יש קצת שמש...ממש בקטנה.. אז נצלו! תעזרו לעצמכן...כי כול הכוח טמון אך ורק בנו! שיהיה לכן...שבוע נפלא..וקל!!!... תיהיו חזקות... יהיה טוב...ככה אומרים לא?!... ב"ה.....יהיה....... אוהבת המוןןןןןןןן המוןןןןןןן המוןןןןןןן לינוי!!! :-)

המון אהבה מקסימות ויקרות עד מאוד.. רק רציתי לומר שבירכתי אתכן בקבלת שבת .. כי הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה .. אז אני ניגשת לענות ושיהיה לכן יום נפלא.. כן .. יש שמש ואני כל כך שמחה בגלל זה .. היא ללא ספק מצליחה להעלות לי את המורל .. יום טוב נשמות אהובות אוהבת המון :-) הילה

לילה טוב..... מבטיחה נשיקות ואוהבת המון :-)

ביתי כיום בת 4, לאחר לידתה ינקה עד גיל שנה וחצי, במהלך תקופה זו סירבה לאכול מבקבוק ,אח"כ היה קושי להעביר אותה למזון מוצק והצמיחה שלה נפגעה מאד (מאחוזון 60 ירדה ל- 5 ונשארה בו עד היום!) ,הבדיקות ההורמנליות תקינות, צילום כף היד מצביע על צמיחה איטית, באופן טבעי מצב זה הלחיץ אותנו מאד וניסינו לפעול בכל מיני שיטות להגביר את תאבונה והסכמתה לאכול ,לאחרונה דווקא חל שיפור משמעותי במצב והחלטנו במקביל להרפות את המתח והלחץ, אבל המטפלת שלה שהיא גם קרובת משפחה מפעילה עליה הרבה לחץ לאכול (כולל מניעת פרסים) , רציתי לדעת עד כמה המצב עלול להיות משמעותי ומשפיע , איך עלי לנהוג? אני חוששת מבעיות בעתיד.

אני מצטערת שלא עניתי מוקדם יותר.. חשבתי לעצמי מדוע ילדה בת ארבע מסרבת לאכול .. יש לי כמה תשובות .. והן לא קשורות בהפרעות אכילה כי מה שאתה מתאר רחוק מלהרגיש לי הפרעה כזאת ... התשובה שהכי נראית לי קשורה בלחץ שאתם מפעילים עליה לאכול לילדים יש מנגנון מאוד בריא בכל מה שקשור לאכול גם אם הם יהיו הכי עצובים שבעולם לעומת זאת יש מנגנון אחר שטמון בכולנו כאחד אצל ילדים במיוחד כשמישהו רוצה מאיתנו משהו במיוחד עם אנחנו הילד לצורך העניין תמיד קם ומופיע לו אניסטנקט "הדווקא" אפילו שאנחנו ההורים מאוד דואגים.. קשה לנו לראות את זה אבל זה חלק מלהיות ילד כדי לנסות את ההוויה הראשונית שלו מכל כיוון שהוא להתנסות ולטעות ולהבין ע"י כך מה טוב מה רע .. אסור לנו לתת להכל לגיטימציה כהורים .. אבל לעניין האוכל יש להתייחס רגיל מבלי להכניס למקום הזה יותר מידי מצוקות כי אחרי הכל מדובר בהזנה ...אפשר לאט לאט לגרום למודעות מה נכון לאכול מה לא.. צריך שיהיה כמה שפחות לחץ סביב העניין הזה בכל גיל.. את הדווקא הזה יש גם למבוגרים ובמיוחד לילדים אני פשוט הייתי מרפה ממנה נותנת לה לקבוע מתי לאכול מתי לא כי יכול להיות שהיא פועלת מהמקום הזה מאחר ואני לא מכירה את הסוגייה אני יכולה לומר שזה גם יכול להעיד על אולי מתחים שיש בינך לבין אישתך או לצורך העניין בין כל הנפשות הפועלות .. בד"כ מצבים של מתח ותסכול יכולים למנוע את אנסטנקט הרעב אצל ילדים גם אצל מבוגרים אבל נעזוב את זה... אני חושבת שצריך להעניק לילדה הזאת חופש מרחב והיא תדע מה טוב לה.. לשמחתי בגיל הזה עם מלוא האהבה האנסטנקט הראשוני שלה פועל לטובתה מה שבגילאים מאוחרים יותר השפעת המבוגרים קובעת את ההתנהגות עד לפרק זמן מסויים .. אני מדברת על גיל שמונה ואילך שהוא למעשה ממשיך את מה שהילד חונך על פיו ובמקרה הזה שם היא יכולה לפתח הפרעת אכילה.. גיל ארבע היא עדיין מושפעת מכם ולכן הייתי מניחה וגורמת לה להרגיש הנאה עם אוכל .. הזנה שזה חשוב אבל לא בהגזמה הכל במידה .. כל מה שתעשו עכשיו עד גיל שמונה יכריע את ההתפתחות שלה לכן הניחו לה וזירמו איתה! ברגע שתרפו וזאת התחושה שלי שבדכ לא מטעה אותי אבל אני ישמור לי את הספק אני מבטיחה לכם שיהיה שיפור ויש לי תחושה שאתם מרגישים את זה.. אתה יכול להירגע אין לה הפרעת אכילה אבל אתם יכולים ליצור לה אחת כזאת אם תמשיכו לנדנד לה.. תתמקדו באהבה ללא תנאי .. תתמקדוב העשרה שלה .. תתמקדו בלהיות איתה ולגרום לה שמחה במידה ומקום זה טעון שיפור... במידה ואתם מרגישים שיש בעייתיות שהיא מעבר הייתי מציעה לפנות לטיפול .. קודם כל בחיזוק שלכם כזוג ואחכ בגיבוש המשפחתי שלכם .. אתה בטח שואל על מה אני מדברת אבל אל תשכח שילדים מושפעים מאיתנו המבוגרים ואם אנחנו לא נשמש להם דוגמא הם יעשו מה שמתאים להם ובהגזמה ולא תמיד הם יקחו את זה למקום טוב לכן החינוך חשוב וזה החלק של ההורים וזה חלק מאוד משמעותי בהתפתחות של כל אדם.. אותם תמיד מאשימים וכנראה לא בכדי אבל נעזוב את זה היא רק בת ארבע ברוך השם הייתי מציעה להיות עם היד על הדופק ופשוט להניח להניח להניח אני בטוחה שהילדה הזאת מקסימה וברגע שהיא תראה ביטחון סביב עניין האוכל ורגיעה היא לבד תרצה לאכול .. מתי שזה יתאים לה ומתי שהגוף שלה ישדר לה.. לצורך העניין לא צריך לאכול הרבה מה שקורה מסביב הרבה יותר חשוב.... תנסו ותראו... המון אהבה שבוע טוב :-) הילה

האם היא ינקה?.... במידה ולא זה יכול ליצור בעיות עם אוכל .. ילד שלא ינק יכול על פי מחקרים לפתח תחושה שההורים לא אוהבים אותו או שהוא אינו ראוי או שאין לו מקום בחיים האלה וזה בהכרח קשור בהזנה אך לא רק במקרה הזה צריך לעבוד איתה על נושא של אהבה בגדול ותכופות להזכיר לה שהיא אהובה גם אם אתם לא תקבלו פידבק על זה.. ככל שתתרגלו איתה רגשות של אהבה מעשים של אהבה וחממה שהיא חשובה ושיש לה מקום הרבה דברים ישתפרו בהתאם.. תנסו לבדוק מה מהדברים האלו קורה ומנת חלקכם ותטפלו בהתאם אם היא ינקה ואם המעבר בין יניקה לאוכל מוצק נעשה בהדרגה זה לא קשור בזה אם המעבר היה חד ללא זמן התרגלות זה יכול ליצור בעיה.... בכל מקרה זה לא סוף העולם ואפשר לטפל בזה וכשהיא תגדל זה יהיה אחרת ... כל אלמנט האהבה שממנו כולם פוחדים ובורחים ונמשכים באותה נשימה חייב להתחזק כי משם זה מתחיל ושם זה נגמר.. כרגע יש פחד הוויתור על הפחד מביא את מקומה של האהבה שהיא יכולה לרפא הכל! יום טוב... הילה

כל היום אני עסוקה בלברוח. מוצאת עיסוקים שונים, משתדלת להיות בקרבת אנשים. וכשמגיע הרגע בו אני לבד, אני בורחת לאוכל. עושה הכל כדי לא להתמודד. לפעמים אפילו "שוכחת" שמשהו לא בסדר... לפני שבוע הייתי באבחון פסיכיאטרי. אני תמיד דואגל לשמור על חזות חייכנית ומאושרת. אבל כשישבתי מול הפסיכיאטר, לה היה לי כוח לחייך. הוא שאל שאלות על מצב הרוח ועל התפקוד...ובאותו רגע פשוט רציתי לבכות...דבר שלא עשיתי כבר חודשים. הרגשתי כאילו הוא מאלץ אותי להתמודד עם המציאות, מכריח אותי להבין כמה המצב אינו כשורה. הוא כמו ניפץ לי את הבועה ואמר "את חולה". אבל אני לא מרגישה חולה. מבחינה גופנית אני בסדר, ולמרות שאני מודעת לכל ההשלכות...איך אני יכולה לפחד משהו שאני לא רואה? פעם אבא שלי אמר לי שהפחד הוא מנגנון ההגנה החזק ביותר שיש לאדם. ובאמת, אני חושבת שהפעם היחידה בחיי שהיה לי בולמוס רציני ולא הקאתי, היתה כאשר הרגשתי דפיקות בלב והייתי בטוחה שאם אני הולכת להקיא אני חוטפת דום לב. שכבתי עם בטן ענקית במיטה ובכיתי ובכיתי. אבל לא הקאתי כי פחדתי. עכשיו שאני משחזרת את הסיפור הזה אני חושבת שכנראה כן יש בי רצון עז לחיות. אם הייתי מוכנה לקבל את אותה עלייה במשקל שהיא מבחינתי הדבר הנורא ביותר....רק כדי "להישאר בחיים". אז מצד אחד אני לא מאחלת לעצמי בעיות בריאותיות אבל מצד שני....אני כרגע נמצאת במצב "רדום" וצריכה איזה מכה שתנער אותי. צריכה להתעורר ולדעת לנפץ לעצמי את הבועה. איך אני עושה את זה מבלי לחכות שיריצו אותי למיון?

אצבעונית מתוקה.... את כבר עושה את זה... בזה שאת אומרת שאת רוצה לחיות... זה אומר הכול... שאכפת לך...ויש לך תקווה ואת מקווה.. וזה הדבר הכי חשוב!! מה שנישאר לך לעשות זה לחשוב על הכול באופן חיובי יותר..... אני לא חושבת שאת רוצה להתעורר רק שתיהי בתחתית.... לחכות עד שיריצו אותך למיון זה יכול ליהות מאוחר מידי..... ואז כבר לא יהיה לך תקווה לא רצון...ובמיוחד לא רצון לחיות! ואז מה תעשי אז???? יהיה לך הרבה יותר קשה לקום... אני שמחה שהפסיכיאטר הזה אמר לך שיש לך בעיה... אפילו שבטח לא רצית לשמוע את זה.... אבל בדר"כ שמישהו מהצד אומר לנו את הדברים זה יותר משפיע ואנחנו מבינים יותר.. אז אולי הוא פקח לך טיפה את העיינים... וגרם לך לצאת מהבועה של "ההכול בסדר"...כביכול! אני מקווה שמעכשיו תתפלי בעצמך ותקחי את עצמך בידיים... ולא תקיאי...ולא רק מתי שאת מרגישה שאת הולכת למות! אלה תמיד....כי עוזר זה לא...ואת יודעת! תמשיכי לכתוב זה יעזור לך מאוד מאוד!... המשך ערב נפלא מקסימונת!!!! אוהבת המוןןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןן לינוי! שבת שלום ומבורך!!!! :-)

אבא שלך מאוד חכם... אני גם חושבת שזה המנגנון הכי חזק שלנו .. הפחד לגבי הבולמוס שהכל נשאר בפנים .. אני זוכרת שלי זה היה קורה מתי שהתחיל דימום אני חושבת שהייתי נבהלת ...נאלצתי להישאר עם כל הבליסה כי אני חושבת שבאותם רגעי אמת שיכולתי למות פחדתי למות וכמה שזה ישמע מטורף אפילו שאני לא מאמינה במוות הצלחתי לפחד ממנו גם מפני שאני הבנתי שאני הולכת לסיים את חיי ואני ישלם על כך מחיר כבד בהיותי נשמה בלבד.. אבל נעזוב את זה .. אני חושבת שמה שקרה כשהבליסה נשארה בפנים אני התחלתי להרגיש הרבה עצב השתחרר ממני מה שעד הבליסה לא נתתי לעצמי להרגיש וזה היה מכאיב כי המעברים היו לי חדים אני מספרת לך את זה כי אני חושבת שזה מאוד דומה למה שאת מתארת וזה גם אופטימי כי אנחנו בדכ מומחיות בלטאטא מתחת לשטיח והפעם גם אני וגם את נשארנו להרגיש כי יצר החיים והזיקה להם היה חזק מאיתנו וזה החלק האופטימי.. אני לא אחת אומרת לך שאני מרגישה שאת בתהליך רציני להחלמה כי את נוגעת בדברים שהם נטו החלמה.. אני מצליחה לזהות את זה מתוך כל סך הדברים שאת תמיד בוחרת לומר.. אבל אני יודעת שלא משנה מה... המקום הזה כואב לך... שורף לך... מדמם לך ומרחיק אותך מכל ההווייה .. וזה כואב זה אפילו כאב שאני מצליחה להרגיש מהמעט שאת כותבת לי. אני חושבת שיש לך קונפליקט מאוד גדול ושם זה נופל אצלך.. רוצה /לא רוצה.. רוצה ובאותה נשימה נשאבת למחלה כי היא חזקה ממך לבנתיים הכל עניין של זמן במקרה שלך ככל שאת תתנגדי את תהפכי להיות יותר חזקה עליה ויהיה לך חזקה במקומות שלא ידעת בעבר וזה רק עניין של זמן והרבה סבלנות כי את בדרך לשם לגבי הגוף הפיזיות .. הסכנות הכי גדולות שלי היו כשלא הייתי בתת משקל כשהייתי סהכ במשקל מנימום בטווח הנורמה שם הייתי בסכנה .. כששקלתי ארבעים לא הייתי באותה סכנה .. אני אפילו הרגשתי יותר חזקה ובמקרה שלי זה מעט כי לטענת הרופאים שקלתי הרבה פחות מפאת המהילות שהייתה לי בשתן ואני מטר שבעים זה לא רלוונטי אבל לכאורה הייתי אמורה להיות שם בסכנה כי נשארתי במשקל הזה יותר משנה אולי הייתי אני לא הרגשתי רק לעיתים מאוד רחוקות ההבדל הוא שאז רואים ועכשיו לא .. זה כל ההבדל זה לא משנה את עוצמת הסכנה זה לא שינה לי כלום.. אני ממילא לא הרגשתי ותפקדתי כמו פנתר גם כשנפלתי ולא יכולתי לזוז הייתי במצבים של היפר ואני תפקדתי הרבה יותר מאשר במצבים שהייתי נקלעת אליהם בבולימיה לצורך העניין כך שהפיזיות לא באמת משנה את יכולה להיות שם בסכנה מאוד גדולה.. וזה לא מנחם כי יש משהו באנורקסיה בתדמית שמושך הרבה יותר מהבולימיה במיוחד אם את בולמית כי הרזון הזה גורם לך להרגיש מוצלחות שאין אותה בבולימיה וכולן מדברות על זה וגם אני חוויתי את זה והרגשתי מתוסכלת מזה .. לא סתם במכתב פרידה שכתבתי באתר שלי כתבתי בנימה שקשה לי להיפרד מהתדמית הזאת שאפילו אהבתי אותה ואלה כמובן לא אלא אשליה אחת גדולה שבהסווואה של המחלה את לא יכולה לראות ממטר כי היא שולטת בך את רוצה להיות יותר רזה כי את מרגישה שרק אז יכבדו אותך ואם יש לך את זה כבולמית אז יש לך תבנית אנורקטית למדי ואפילו מסוכנת הרבה יותר מרק בנות שיש להן אנורקסיה למרות שהיום יותר ויותר זה הופך להיות שילוב של שתיהן ולאורך זמן רב יותר את חייבת להבין וזה מה שחשוב שאת בתהליך ואת מטופלת שזה לכשעצמו קלף מאוד חזק בידיים שלך כי זאת ההחלמה שלך ואסור לך לוותר גם אם בא לך לזרוק את הכל לעזעזל ועל אף דעת הקוראים אני ממליצה לך שתחשבי במקביל על הקינסיולוגיה רק מתי שתרגישי כי אני חושבת שבשלבים אחרים בהתפתחות שלך זה יכול לסייע לך המון ולצורך העניין אם יש מישהו שאת מכירה מהאזור שלך והוא מתעסק בשיטה את יכולה ללכת אליו אין עם זה שום בעיה השיטה היא אותה שיטה.. ואני רוצה לחזק אותך .. יבוא יום שאת תוכלי לוותר על המחלה.. את יודעת מתי?... רק מתי שיהיה לה תחליף.. קודם כל תמקדי את זה במחשבה שלך .. כל תחליף יעזור לך לצאת מזה השאלה איזה תחליף... משהו שאת יודעת שיכול לשאוב אותך אליו ולא מסוכן .. תנסי לחשוב על זה ... אל תחכי להיות בסכנה .. מהמקום שאת מדברת כי אם היא תנצח את יכולה לאבד את כל החיים שלך.. תנסי לחשוב על התחליף הזה אולי הציור.. גם אני מציירת ואני יודעת לאן הציור יכול לקחת אותך.. הוא יכול גם להוציא אותך משם על אף שאת אומרת אם רק הייתי יכולה לקחת מכחול במקום להישאב לאוכל ולהקיא את הבליסה חסרת רגשות הזאת .. וזה יכול לקרות אם תמקדי את זה.. אני בעקבות האישפוז שזה למעשה היה החלק הכי חשוב באשפוז... הייתה מישהי שעבדה איתנו עם ציור .. הייתה עוד אחת כמוני מוכשרת בציור והנושא שהמנחה תמיד התמקדה עליו היה לצייר את הרגשות שלנו .. אמרתי לעצמי אבל אני תמיד עושה את זה .. מה שונה .. אני יכולה לומר שההתמקדות הייתה שונה התחלתי לצייר את מה שאני מרגישה על פי עולם דימויים אישי שלי וזה קיבל פנים אחרות ושחרור רב יותר.. הייתי מדברת על זה אחכ ומבינה הרבה דברים .. את יכולה לעשות את זה עם הפסיכיאטר שלך כי אפשר ללמוד מזה המון ואני מחזקת אותך לא נופלת יחד איתך אני רוצה להגיד לך שהסוף הזה שאת רוצה יגיע מברכת אותך המון אהבה לך יקירה שבוע טוב :-) הילה

אני לא דוגלת בזה אבל בגלל שאני הייתי קורבן של זה אני יכולה לומר לך כמה דברים מהמקום הזה וגם בגלל שניצחתי את זה וזה קטע שאני לא לגמרי הצלחתי להבין אבל כנראה יש לזה כוח.. לפעמים עד שאת לא מגיעה לתחתית את לא עולה ... את לא מצליחה לשים לזה סוף.. יש משהו בתחתית שגם באופן פרדוקסלי מאפשרת לך להינות מהחרא.. זה כמו סם.. ורק מהתחתית עשיתי את השינוי הגדול של חיי על אף שזה היה שלב ביניים שיכולתי לאבד בו באותה הנשימה את חיי אני כבר רציתי לספר לך את זה באחת ההודעות ומשום מה נמנעתי מלעשות את זה אבל אני חושבת שזה חשוב לדבר על זה גם אם מאוד מפחיד לראות את זה .. ואולי רק דרך הידרדרות מסויימת את תמצאי את הדרך שלך החוצה אני לא אומרת שזה מה שאת צריכה לעשות אבל מעבר לכל מה שאת אומרת את למעשה אומרת את זה בברור ואני חושבת שכדי לצאת מזה רק התחתית מאפשרת לנו לראות דברים שבמצב צבירה אחר אנחנו פשוט לא רואים או לפחות רואים בשכל בלבד לא מהמקום שזה מחובר לנו רגשית וזה חתיכת הבדל.. אז אני מקווה שלא תזדקקי לה וגם אם אני יגיד לך שזה אסון את הרי תלכי על פי צו המחלה כי זה כרגע מה שמנחה אותך אבל אני יכולה לומר לך שאפילו בשבילים האלה יש מזור ויש דרך יציאה ואני בטוחה שהיא תתגלה לך רק מתי שאת תהיי מוכנה לזה נפשית ורגשית ומכל בחינה שהיא כאחד!!! בהצלחה והמון אהבה ותמשיכי לכתוב אני מחכה לשמוע ממך רוב טוב אהובה :-)

תגידו מישהו יודע מה זאת התרופה טופמקס??? דניאלה

אני לא מכירה את זה אבל זה נשמע לי כמו תרופה שמדכאת את הרעב?... אני טועה??... אם זה עניין תשכחי מזה כי מדכאי הרעב יכולים להיות המתכון שלך לקבר במיוחד אם יש בזה אפדרה שזה צמח מאוד מסוכן .. ואת בכל מקרה לא תוכלי להשיג את זה כי אין לזה רשיון אם אני לא טועה ואם עדיין מייצרים את זה תדעי שזה יכול להרוג אותך.. מעבר לזה אני לא מכירה את התרופה.. המון אהבה דניאלוש.. תשמרי עלייך... :-) שבוע טוב הילה

דניאלה שלום, טופמקס זו תרופה שבמקור ניתנת לחולי אפילפסיה בהפרעות אכילה משתמשים בה בהפרעות אכילה לאכלניות כפיתיות או לבולמיות במצב קשה, הם מדכאים את מצב הרעב ומאזנים מבחינה נפשית, אני באופן אישי קיבלתי אותם כדי לאזן את מצבי הנפשי והם דירדרו את מצבי ירדתי ל 41 ק"ג ומצבי הנפשי היה מעורער. בבקשה אם את נוטלת את התרופה בבקשי תהיי במעקב פסיכיאטר הדוק, מצבך יכול להיות גרוע מאוד ללא מעקב. יום טוב לך ליאור

נבהלתי חשבתי שזה מדכא רעב.. :-( איך את מה שלומך?? שבוע טוב אהובה :-) הילה

אני חושבת שזה הסוף שלי... נמאס לי מהכל נמאסססססססססססססססססססססססססססססס שבת שלום

דניאלוששששששש זה לא הסוף זה רק ההתחלה..... של כול הדברים הטובים שיקרו לך!!!!!חכי חכי....... מה קרה ספריייייייי אני פה בשבילך שבת שלום אוהבת עד אין סוף... לינוי ועם בא לך אני במסנגר..... :-)

בובה לינוי מתוקה אני חושבת שההורים גילו אני מתה הוא אמר יום ראשון אני מתההההההההההההההה בא לי למותתתתתתתתת אני מפגרת כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אני אח"כ אכנס אני אפרט לך שם הכל דניאלה

לרצות למות זה דבר חיובי רציתי לכתוב לך את זה כבר כמה פעמים ולא הייתי מפוקסת אם תהפכי את המוות מהסוף להתחלה תקבלי את המילה "תום" לרצות למות שווה לרצות להיות בתום לב .. וזה הולך ביחד תתפלאי לשמוע תנסי לחשוב בכוח את יכולה להגיע למקום הזה מבלי למות כי המוות לא באמת מסיים דברים כפי שהיית רוצה.. אפשר לסיים כאב בחיים .. אפשר להיות בשמחה בחיים אבל מה אני מבלבלת לך את המוח קשה לך עכשיו וזה כואב לך אני רק יכולה לומר לך שהשבוע מאוד רציתי למות .. אני יספר לך משהו שעבר עלי וזה היה קשקוש כי תכלס אני כבר לא רוצה למות כי שבוע שעבר התחיל רע ונגמר רע.. מפגשים מעצבנים אנשים מהעבר כל מיני זכרונות שהציפו אותי משהו הזוי לחלוטין אני מספרת לך את זה כדי להבין משהו ולא כדי להתבכיין לך כל מה שתכננתי לא יצא לפועל .. אתמול במוצש הייתי אמורה להתחיל קורס עם מי שהיה מורה שלי לפלמנקו לפני עשר שנים ושביקר בארץ לא אחת במסגרת הסטודיו שרקדתי בו בזמנו היה לי מאוד קשה להכין את עצמי ללכת לקורס אחרי כל מה שעברתי אבל החלטתי שאני לא יתן לעבר שלי לשלוט בי ולקראת אמצע השבוע החלטתי שאני הולכת וזה היה בשבילי מאוד משמעותי כי לא וויתרתי לפחד שלי אבל נעזוב את זה כי זה בכל מקרה לא רלוונטי ביום רביעי בלילה נפלתי על הברכיים אחרי דייט מסריח .. פשוט לא הייתי מפוקסת ולצורך הענין הייתי צריכה להסתמך על התחושות שלי כי היה ברור לי שזה לא זה זאת הפעם השלישית בחודשיים האלה והחמישית בחצי שנה האחרונה שנפלתי על הברכיים.. וכנראה לא סתם פשוט כשאני בחוסר מיקוד זה מה שקורה לי תמיד רק שהפעם הימנית שלי התנפחה ואני בקושי יכולה ללכת .. והצד השמאלי העליון גם כן לא זז.. בשביל זה גם לא כתבתי אז לרקוד לא הלכתי וזה תסכל אותי כי זה המקום היחידי בחיים שלי שאני מרגישה בו בבית ושהבית הזה אף פעם לא נמצא ואף פעם לא זורם כי הייעוד שלי או השד יודע מה לא קשור בתחום הזה ... תמיד עם הרבה מאבקים.. וזה מייאש במיוחד שהמהות שלי קשורה בבמה אז השבוע הזה ישב על הרבה תסכולים אחרים והכל התפוצץ ורציתי למות כי אני חשופה הרבה יותר אני גם לא לוקחת כדורים עכשיו אז ז'וק מבחינתי זה כמו לחשוב בטעות שהוא פיל למה אני מספרת לך את זה .. כי רציתי להיות בתום.. היה בי הרבה רעש ולא יכולתי להיות בשקט אני רוצה שתדעי שלרצות למות הביא אותי למקום שהבנתי הפעם גם בלב שאני צריכה להניח לדברים פשוט להניח ואפילו לוותר.. ברגע שעשיתי את זה.. הרבה לחץ ירד ממני והיום אני כבר הרבה יותר טוב.. וזה באמת קשור בלהוריד את הלחץ להבין שיש סדר נעלה לדברים.. ושכשרוצים למות קשור בזה שאנחנו לא מקבלים באמת את ההווייה שלנו .. אז אני שולחת לך המון חיזוקים וחיבוקים והמון המון אהבה את לא לבד מבחינתי ואם את צריכה משהו את יודעת שאת יכולה גם להתקשר שבוע טוב מקסימה.. :-) הילה

אוהבת עד אין סוףףףףףףףףףףףףףףףףףף דניאלה