פורום הפרעות אכילה - תמיכה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
4248 הודעות
3139 תשובות מומחה
הפורום נסגר

אני לא יהיה פה מחר... אני רוצה לברך אתכן בעוד שבת.. תרגישו טוב.. אני אוהבת אתכן מחזקת אתכן... ותשתדלו לנוח ולהתאמץ לחשוב איך לשפר את חייכן אין כמו שבת לחשבון נפש... המון אהבה שבת שלום ומבורך.... נתראה במוצ"ש :-)

28/01/2005 | 01:52 | מאת:

לבנות שאני אוהבת ...לכל מי שקורא חברה נשמה יקרה ששלחה לי.. אני מעבירה אליכם מהאוצר הגלום במסמך זה.... שבת שלום! תודה על הכל.... לאישתי, שהגישה לי לאכול סנדויץ פשוט לארוחת ערב, משום שזה אומר שהיא איתי בבית עכשיו ולא באיזה מקום עם מישהו אחר. לבעלי, שרובץ על הספה כמו שק תפוחי אדמה, משום שזה אומר שהוא בבית איתי ולא באיזה פאב עם מישהי אחרת, לילדתי המתבגרת, שמתלוננת על שטיפת הכלים, משום שזה אומר שהיא בבית עכשיו ולא משוטטת ברחובות, לבוס שלי,שגורם לי להישאר בעבודה עד מאוחר, כי זה אומר שיש לי מקום עבודה לבלאגן שאחרי המסיבה, משום שזה אומר שאני מוקפת חברים לבגדים הטיפ טיפה הדוקים מדי, משום שזה אומר שיש לי מספיק אוכל לאכול, לצל שעוקב אחרי לכל מקום, משום שזה אומר שאני נמצאת בשמש למשכנתא שצריך לשלם, לחלונות שצריך לנקות,לקירות שצריך לסייד משום שזה אומר שיש לי בית לכל התלונות על הממשלה , משום שזה אומר שיש לי חופש דיבור, על מקום החניה שתמיד נמצא בקצה הרחוב, משום שזה אומר שאני יכולה ללכת, ושבורכתי באמצעי תחבורה לחשבון החשמל האינפלציוני משום שזה אומר שחם לי מספיק בחורף וקריר לי בקיץ לאישה הצרחנית והנודניקית שעומדת מאחורי בתור ולא מפסיקה לטחון לי את המח, משום שזה אומר שאני יכולה לשמוע לערימת הכביסה שמחכה לגיהוץ, משום שזה אומר שיש לי בגדים ללבוש, לשרירים הדואבים ולעייפות הגדולה משום שזה אומר שאני מסוגלת לעבודה מאומצת לשעון המעורר שמעיר אותי מוקדם בבוקר, משום שזה אומר שאני חיה, ולבסוף..... לכמות העצומה של אי-מיילים שאני מקבלת, משום שזה אומר שיש לי חברים שחושבים עלי ! תודה על הכל !! נשיקות והמון אהבה :-) הילה

27/01/2005 | 20:06 | מאת: דניאלה

היי בננות.. מה המצב?? טוב אני מקווה שהכל בסדר.. אכלתי היום טוב מאד! אפילו יותר מידי הבטן שלי כל כך נפוחה בא לי הקיא אבל אני לא יכולה ההורים ליידי כל הזמן כאילו אני איזה בובה מחרסינה או כמו תינוק.. חס וחלילה שלא יקרה לי משו.. אוףף באלי להקיאאאאאאאאאאאא טוב אני אחלטתי אני לא לוקחת יותר חומרים! כי זה יהרוג אותי- אני בטוחה אבל בא לי כל כך לקחתתתת להוציא את כל מה שהכנסתי לבטןןןןןןןןןןןןןןןן לקיבהההההההה המגעילה שלייייייייייייייייייייייייי בא לי להוציא את זה כל כך -כל כך נמאס לי מהכל בא לי למות כבר בגלל שאולי כל השבוע אכלתי אולי כל השבוע אולי 500 קלוריות! וזה אולי יותר ממה שהיה באמת כי רוב הזמן אכלתי מרק של 10 קלוריות ירקות ולפעמים גבינה\תפוח עץ.. אז אמא שלי הכינה לי במיוחד אוכל ואמרה לי לאכול כי אני צרכה להתחזק.. אז היא הכינה מה שאני הכי הכי הכי הכי הכי אוהבתתתתתת אוף אני כל כך שמנה ידעתי שזה יגיע שאני אוכל את כל הסיר אני בעמידה עם מזלג גדול של בישול גומרת את כל הסיר ידעתי שזה יקרה... אבל בא לי להקיא כל כך אבל אני לא יכולה אמא שלי ליידי רוב הזמן והם עוטפים אותי כאילו אני עומדת לישבר ויש לשמור עליי אני כל כך עצבנית כמה אכלתי כמה אני שמנה כמה אני דפוקה כמה אני מפגרת כמה אני מטומטמת כמה אני חסרת שכל כמה בא לי להקיאאאאאא עכשיו אין לכן לתאר כמה בא לי אבל לא יכולה אני חושבת לקחת את החומר שהגועל הזה יצא ממני סוף סוף איכ מה אכלתי אוחח אכלתי כמעט את כל הסיר הבטן שלי נפוחה כמו בלון בא לי לחתוך את הבטן המגעילה הזאת אוף למה למה למה למה אני למהההה??? אוף למה אני שונה? למה אני דפוקה? אוף בא לי למות כבר... לא זוכרת מי - אבל מישהי אמרה בפורום "איך אני יכולה להיות אנורקסית?? אם אני שמנה??" אז בובה מתוקה גם אני מרגישה ככה ואני שמנה! ואני מרעיבה את עצמי ואם אני אוכלת יותר ממה שאני הקצבתי להיות אני מקיאה אני גומרת סירים שותה ,דוחפת אצבעות ומקיאה הכל.. (לפעמים אני מגיעה לאיבוד ההכרה..) אז בובה אני מרגישה אותו דבר!!! אני באמת שמנה אסור לי לאוכל כלום! אני שמנה מגעילה דוחה כמה אכלתי עכשיוווו אוחחחחחחח אולי אני אקיא לייד ההורים שישמעו ויקפצו לי לעזעזעל בא לי להקיא אני כל כך שמנה כמה אכלתי מהמ אני דפוקה איך נתתי לזה לקרות אוףףףףף נמאס לי כל כך מזה.. מעכשיו אין אני בצום מה שאני אהיה כל היום זה רק מיים! מקסימום כי אני לא ישנה בלילות אני אשתה קפה.. ולא הרבה... ואולי נס קפה שמעתי שנס קפה זה 0 קלוריותאז אני אחייה על זה רק... ועל מים.. בא לי למות כבר נמאס לי כבר מהכל! כואב לי הבטן מכמה שאכלתי אוחחחחח כמעט סיר שלם מה אני דפוקה לדעתי אמא שלי עשתה זאת בכוונה- כי לא אכלתי כלום! מה שאכלתי זה את המרק ואולי תפוח שזה אולי בקושי מגיע ל100 קלוריות ביום אני לא מאמינה מה שאני עושה.. כואב לי הבטן מאד מאדדדדד בא לי להקיא אוחחחחחחחח בטח אם לא אקח אומץ ואקיא שההורים ליידי אז אני אקח את החומרים ואני מבטיחה פעם אחרונה1 פעם אחרונה שאני לוקחת.. שסיימתי את הקשר עם הידיד הוירטואלי הבטחתי לעצמי לא לקחת את החומרים כי זה יהרוג אותי... אוף אני כל כך שמנה ודוחה בא לי למות כבררררררררררררררררר אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ליאור מתוקה אני בת 18 -ת'אמת אם אני אמשיך ככה אני לא אגיע לגיל שלך.. ומתוקונת כל החיים שיקו לי ורימו אותי והסתירו ממני דברים :כמו את הניתוח של אבא שלי.. ולכן אני יודעת שאת התקופה הזאת אני לא אשכח.. כי באותה תקופה הייתי לא במצב הזה הייתי במצב יותר טוב.. לא הייתי מקיאה בתדירות כמו עכשיו ובתקופה ההיא גם לא יכולתי לאכול כמו שצריך כי זה היה בית חולים בית לישון בית חולים לימודים בית לישון.. ככה היה רוב הזמן בקושי יכולתי לתפקד אז מתוקה אני מקווה שיש איתך חברה או חבר או ידיד שאיתך שיעודד אותך כי בפורום לא מספיק אני זוכרת לי היה את המשפחה- אבל רוב הזמן שיקרו לי ורימו אותי והסתירו ממני כי הייתי קטנה.. ולכן שיהיה איתך מישהו קרוב.. ואם לא יש לך אותי! אני פה תמיד בשבילך מבינה אותך ואני בטוחה שאבא שלך יהיה בסדר מתוקונת.. ואור- אני שמחה שהמחזור חזר אלייך! אני בפעם הראשונה שהמחזור עשה לי בעיות פחדתי.. מה אני לא נשית יותר? לא אוכל ללדת ילדים(אני לא רוצה רק מחשבות)? וכ"ו.. אבל אני שמחה שקיבלתי מחזור... ואולי אפילו העליה ב2 קילו האלה הם סימן לכך שתקחי את עצמך בידיים שתצאי מזה.. אני כמעט לפני חודש השמנתי קילו בחודש.. אחרי ירידות אין סופיות שכמעט כל שבוע קילו.. (אני אצל דיאטנית -והיא דפוקה רצח! ,היא לא מבינה כלום סתם דפוקה..) -אני אצל דיאטנית כי אחותי ראתה את ההיתפרציות שלי של הבכי של הזעם על כולם והיא אמרה לי תלכי גם ירדת הרבה במשקל.. לכי לעשות בדיקה שתגיד לך אם את אוכלת טוב ובינינו היא צרכה היא במצב יותר גרוע ממני.. לינוי נשמונת מתוקה אני יודעת החיים חרא החיים לא קלים (לא אמרנו כי החיים הם פיקניק..) אבל מתוקה תנסי בשבילי- רואה אני אוכלת אבל אח"כ יש לי יסוריי מצפון כי אכלתי והיה לי בולמוס רציני! אז תנסי קצת.. אולי תלכי לדיאטנית.. או תדברי עם פסיכולוגית משהו.. (אני לא בטיפול כי אם אני אלך לטיפול אני אשתגע!!!) או שדברי עם מישהו.. וכמו שאמרתי עם החברה שלך זה קשה אני יודעת את דואגת אבל כל עוד ההורים שלה יודעים היא בטיפולים.. אז אין לך מה לדאוג! תדאגי לעצמך- אני יודעת זה קשה גם לי קשה לדאוג לעצמי! -אבל תנסי זה יצליח.. כל יום קחי דף.. תרשמי..: ממה את מרוצה ממך מיום? מה עשה לך טוב? (וחייב להיות לך!) תראי מתוקה זה יצליח להחלמה אני חושבת אם את תראי לעצמך כמה את שווה זה יפעל ויעזור.. אני מנסה לפעול ככה מקווה להצליח! ואם לא כבר אמרתי לך אני לא יכולה יותר.. אני בתחתית ואני לא יכולה לעלות אז מקסימום אני עולה אני בתחתית.. בכל זאת מצבי גרוע! אז יותר גרוע מזה לא יכולה.. נפלתי באמבטיה אתמול אוחחחחחח מזה כואב לי לאלוהיםםם איך זה קרה לי.. לינוי מאמי תנסי אל תרימי ידיים לא מגיע לך! מגיע לך יותר תנסי! אני מקרה אבוד אז אל תקחי אותי כדוגמא! חולה עלייך יפה שלי אנסה ליכנס היום.. בהמשך היום - אני חייבת להמשיך לנוח! בננית ראיתי את חדשה פה.. אז קבלי חיזוק הבנות פה מאד חמודות חולה על אחת אחת מפה.. הן עוזרות מאד... והילונת נמאס לי מחיים בא לי למות כבר.. והילונת אני רוצה לצאת מזה כבר... אבל לא יכולה ליכנס לאישפוז עד לצאת מזה לא יכולה ואם היה אישפוז לכמה ימים לקבל חיזוק..(למרות אכלתי ואני מרגישה חרא אני מעדיפה נוזלים וזהו!) והילונת מה זה המשקה שרשמת לי?? איזה משקה זה?? ואיפה ילדונת?? אני מחפשת אותה... רציתי לדעת מה שלומה.. קראתי היא בחופשה.. אני דואגת לה.. מקווה שהיא בסדר והיא לא מוותרת.. אני כל עצמי ויתרתי ונמאס לי מהכל אוהבת חיבוק נשיקה דניאלה... :)

לקריאה נוספת והעמקה
27/01/2005 | 20:37 | מאת: בננית

תשמעי מתוקה אין לך מושג כמה אני מבינה אותך גם אני מרגישה שמנה וכל זה וכולם אומרים לי שאני רזה מה הם רוצים מהחיים שלי?!!!!! הבטן נפוחה אין זה הורג אותי...דיייי כמה כבר אפשר ככה... תשמעי לי כמה שזה קשה לך ואת מרגישה חרא שאת אוכלת את כל זה...תאכלי תרשי לעצמך לאכול ותראי שאת תאכלי פחות זה פסיכולוגי...אולי עכשיו זה לא הכי יעזור לך כי את לא תצליחי להשתלט על עצמך אותו דבר זה קרה לי אבל עכשיו אני איכשהו שולטת...והשמנתי 2 קילו וזה כבר לא מפריע לי כי אני יודעת שמתי שהוא אני ירזה ואני יחזור לחיים הרגילים... שמעי לי תאכלי מה יצא לך מכל הצומים האלו גם אני צמתי ורזיתי אבל אחרי זה השמנתי הכל בחזרה וגם פלוס בשביל מה לנו סתם לענות את עצמנו?!! ואני מרגישה שנפשית כבר יצאתי מכל זה...בגלל חברים...אז למה שלא תתני לעצמך הזדמנות או תלכי לאישפוז או משהו?? החיים יפים זה מה שאני מרגישה עכשיו למה שגם את לא תרגישי ככה לא חבל להפסיד את החיים תתחילי לחיות בשביל מה לחיות ולהרגיש כאילו את מתה...?!! אני יודעת שאפשר רק לדבר ולא לעשות...אז שמעי לי תחדשי קשרים עם כולם תצאי תבלי ולאט לאט תשכחי מהכל ובעזרת השם יהיה טוב ועוד יהיה ויום אחד תזכרי שהיית פה ועכשיו את בריאה... ד"א בת כמה את?? ואם תרצי סתם אפילו לדבר אני פה בשבילך נשמה... תרגישי טוב... אוהבת בננית...:)

27/01/2005 | 22:56 | מאת: עדי

דניאלה שלום חפשי באיזור מגוריך משהי או משהו שמטפל בקינסיולוגיה ומוח אחד ולכי לטיפול את חייבת את זה לעצמך עד מתי תמשיכי כך לחיות עם הכאב הגדול הזה בפנים עד מתי תתני לו לנהל לך את החיים את חייבת לחזור ולהיות אדון לחייך לעצמך לילה טוב וסוף שבוע נעים

אולי נסדר לך את הראש...אולי זה ילך...את תסכימי?... מה את אומרת?? יש לי תחושה ענקית שלא משנה מה יעשו את תסרבי את יודעת למה? כי את לא באמת מוכנה לשינוי ואני לא שופטת.. זה בסדר! כמה ייאוש..אלוהים אבל אני כן מצליחה לשמוע את התקווה שלך ואת הרצון שלך להחלים...וזה מבחינתי הכל הייתי רוצה שהמורה שלי תספר לך כמה דברים עלי... חירפנתי לה את המוח.."אל תספרי ואל תספרי..." בצרחות ובהיסטירה בסוף היא סיפרה כי אני כמעט מתתי והיא העיזה רק אחרי כמה שנים טובות... אבל זה לא תמיד הפתרון... אני מרגישה שאת כן רוצה להכיל באמת... אני מרגישה שאת פוחדת להתחייב לחיים האלה ולקבל את ההתנהלות בהם.. האמת.. אני מבינה אותך לגמרי.. לא פשוט להרגיש.. אולי את מפחדת לגדול... אולי את מפחדת מכל השינויים זה יעזור לך לדעת שגם אני מפחדת?... אז אני אומרת לך שכן...מתה מפחד!!! משקשקת! עכשיו מגיע המבחן הגדול שלי ..אני והפסיכאטרית שלי החלטנו לרדת מתרופות... את יודעת שאני מתה מפחד לרדת מהן?.. את יודעת שכשהייתי ללא תרופות..מה קרה?....הייתי על סף התאבדות.. כן...אני יודעת שאני אחרת היום אבל עדיין אני מתה מפחד... אני לא מקיאה יותר משנה אבל כשלא לקחתי את הכדורים רציתי להקיא יותר..את יודעת כמה אני פוחדת לחזור להקיא?...אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת הפחדים שלי... אבל אני לראשונה בחיי נכנסת באימ אימא שלהם...אפילו שאני יודעת שאני לא יפול שוב..זה ברור לי ועדיין זה לא פשוט לי.. למה אני מספרת לך את זה... כי גם אני עברתי דרך.. ויש דברים שהיום אני מסוגלת להם...שפעם לא הייתי מסוגלת להם.. כך מגיב כל אדם כולל את.. בעוד שנה תהיי מסוגלת להחליט אחרת אל תגידי לא.. כי את לא באמת יודעת... אני יודעת שלחיים יש שפה מסויימת והרבה דברים יכולים לקרות לך השנה.. וכולי תקווה שאת תהיי בטוב ותאבקי על החיים שלך כי את חשובה כהרגלי בקודש אני מחזקת אותך ומחבקת אותך חזק חזק.. המון אהבה נסיכה... לילה טוב שבת שלום :-) א

:-) תעדכני....

27/01/2005 | 19:36 | מאת: לינוי

בננתיוש.....חולה עלייך!!!!!! כן אני יודעת איך מגיבים מתחת להודעה...ואני יורדת עד סוף הדף ואז זה ניתקע ולא יורד עד השלח...לפעמיים לאאאאא.......חפייףףףףףףף! וואיייייייי זה פצצה שאת מספרת לאמא שלך הכול..... וגם החברים שלך.....סבבה שאת לא דופקת חשבון....אבל עדיין אני לא חושבת שצריך לספר את זה לכול אחד... היית בטיפול או משהוו?!?... בקשר ללימודים....... כן זה לא כזה נורא תמיד אפשר להשלים...ללמוד הכול!!!!! אני מטר 60 ושוקלת 47 בדיוק היום נישקלתי!!!!! וגם אני שונאת להישקל!!!!!!!!! ויותר אני לא מתכוונת להישקל עד הקיץ חחח...עד שאני ירזה ממש ב"ה.... חוץץץץ מזההה... הכול טוב אתמול היה לי יום חראאאא מה חראאא........יותר חרא מזה אין בכלל כול השבוע החודש....חחח נסחפתיי...... וכן מאמי שיהיה לי איסיי אני יגיד לךךך....... המשך ערב טוב יפתיייייייייייייי אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לינוייי.....:-) נשיקות... מה את אומרת על המפגש שעדי הציעה????????

27/01/2005 | 19:53 | מאת: בננית

מה קורה מותק?? ראסמי נשבעת זה הכי שווה לספר לאמא הכל ככה היא לא עושה לי כלום אין היא יודעת עליי הכלללל...אין משהו שלא והיא עוד משתפת פעולה חחח...אני מספרת לחברים שלי יענו רק למי שאני סומכת עליהם והשאר בדוק שמו לב כי רזיתי בחופש בתקופה קצרה מלא והייתי והייתי נראית חולה אז כולם חשדו...חפיףף... הייתי אצל גסטרו ואני צרחכה לעשות בדיקות גסטרוסקופיה עדיין עוד לא עשיתי...והייתי אצל דיאטנית וראיתי שהשמנתי אז קיבלתי הלם מהתפריט שהיא נתנה לי אז לא חזרתי יותר...ורצו שאני יילך לפסיכולוג אבל אני יודעת מה הבעיה שלי אז אין לי טעם ללכת לפסיכולוג אין אני החלטתי אני ישקול 44 קילו וזהו הכי בריא... אתמול ראיתי אמא של ידיד שלי היא ראתה אותי הייתה בהלם איך השמנתי היא עושה לי כזה יפה לך ככה והיא אומרת שאז הייתי גועל נפשש שחיפה אחחחח איפה הימים ההם?!! ואת לא שמנה רואה אפילו אני יותר שמנה ממך וזה לא תחרות או משהו תרזי עוד קילו שתיים בשביל עצמך וזהוו לא צריך יותר להרוס את עצמנו...וגם ככה לא תיהיה חולה... אל תדאגי בעזרת השם יהיה טוב...יש ימים כאלו ויש ימים כאלו... לי בזמן האחרון טוב...והיום אני הולכת לראות ידיד שלי שאני רוצה וכנראה שהוא גם אותי זה מה שהבנתי מידיד שלי שהוא חבר שלו וגם הוא מראה לי את זה אז בכלל הולך להיות שווה... תאמיני לי תצאי תבלי ותשכחי מהכל לאט אפילו שקשה...את יוצאת הרבה?? בראסמי נסחפת גם אני לפעמים נסחפת היום אכלתי מלאאאאא בעעע תורידי אייסי קיו היום...יאללה שנוכל כבר לדבר...:) ובקשר למפגש שעדי הציעה...וואלה לא יודעת אם אני רוצה לבוא כי בכל זאת לא נעים לי כזה ונראה לי כבר יצאתי מהמחלה הזאתי לא יודעת אני מרגישה יותר טוב עם עצמי...וגם הצלחתי פחות או יותר להתשלט על האוכל תרשי לעצמך לאכול הכל ותראי שלא תאכלי הרבה...את הולכת למפגש?? ערב טוב מותק... ותרגישי טוב אל תדאגי לכולםםם יש ימים כאלו... מתה עלייך...הרבה נשיקות וחיבוקים... בננית...:)

27/01/2005 | 20:51 | מאת: לינוי

מהה המצב מאמיי?!!!!! אני מאושרתת שטוב לךךךךךך!!!!!!!.....זה הכי סבבה בעולם.... וכן גם זה שאת מספרת הכול לאמא שלך איזה יופיייי..... הלוואיייי הייתי יכולה לספר ככה לאמא שליייי...........עלאק אפילו...בצחוק אני לא יספר לא בזמן הקרוב... אני יודעת שהיא רק תנסה לעזור לי אבל לא יודעת..... בקשר לדיאטנית... אל תלכי זה סתם עושה יותר רע לדעתייייי!!!!! נשקלים עם השמנת את בדיכאון עזבייייי אותך מזההההה...... ובקשר לפסיכולוגית כדי לך ללכת...... אפילו שאת יודעת ממה זה נובע...סבבה עם את יודעת זה יותר טוב ראסמיי ככה את יכולה לספר להה הכולללללל והיא תנסה לעזור לך מבינה!?.. אין לך מה להפסיד את לא יכולה לשלול משהו לפני שניסית תחשבי על זה להזיק זה לא יכול!!!...... אמממ........בקשר אליי אני יוצאת זה לא שאני בחוץ יותר ממה שאני בבית אבל אני יוצאת ככה כול יום בקטנהה כזהה..עושה סבוב עם חברות...לפעמיים עם אחי...... עכשיו אין לי משהו ותאמת שממש לא בא לי עכשיו..היו כמה שרצו אני לא רציתי.... לא יודעת פשוט לא בא לי...... סבבה שיש לך משהוו...ועם הוא נותן לך להרגיש טובבב...אז בכלל זה הכי פצצה בעולם!! שיהיה לך טוב מאמי שלי!!!! אני כולכך שאת שמחה שאת מרגישה שאת יוצאת מזה ומרגישה יותר טוב עם עצמך.... וגם אני רוצה לשקול 44 חח...אני יודעת שזה לא הכי מושלם אבל לפחותתת...... מקווה שאני יגיע לזה... אזז...זהוו ...שיהיה טוב!!!!!!! אוהבת אותךךךךךך חולה עלייך לינוי נשיקות&חיבוקים..:-) אני יוריד איסי ויביא לך מאמי!!!!!!!!! ערב טובבב..........

28/01/2005 | 02:07 | מאת:

אל תתמהמהי עם הבדיקה ....לכי לעשות אותה! המון אהבה אם את צריכה מישהו שיבוא איתך... תגידי לי... :-)

28/01/2005 | 02:06 | מאת:

המון אהבה :-)

28/01/2005 | 13:42 | מאת: לינוי

מה שלומך מדהימונת.?!??... איזה כיף היום יש שמשש......:-) בטח יצאת לטייל קצת....ועם לא תעשי את זה ממש נעים בחוץ!!!! שתיהיה לך שבת שלום מקסימונת..... ותדעי שאני אוהבת אותך המוןןןןןןןןן המוןןןןןןןןן המוןןןןןןןןןןןןן!!!!!! את מקסימה מדהימה נפלאה יקרה איןןןןןן איןןןןןן עלייך מתה עלייךךךךךך.......... אוהבתת עד אין סוף לינוי!!!!!! אני היום..... מרגישהה נחמדדד.....חחח...נחמד עד כמה שאפשר.... אכלתי קצת יותר מדי......אבל לא אכפת לי אני מנסה שלא לחשוב על זה..... והחברה הזאת שלי..... היום באה לבצפר...אחרי 5 חודשים שהיא לא באה..... כי קיבלנו תעודות.......וממש שמחתי לראות אותה היא ניראתה שמחה....שמחתי בשבילה מאוד! התעודה שליייייי.....היתה זוועת עולם חחחחח.... ממוצע של 90 ירדתי ל-75 אלוהיםםםםםם זה זוועההה!!! אבל אני ישתפר אני יודעת...לפחות שאני יהיה מעוילה למשהו אחד!!!!! זהוו הילונת רציתי שתדעי!!!!!! שבת שלום...ומבורך! המשך יום נפלא..... אוהבת עד אין סוף לינוי! נשיקות וחיבוקים... :-)

27/01/2005 | 11:22 | מאת: אור

קיבלתי מחזור זו היתה סתם התרעת שוא אבל כמובן שעד שקיבלתי הרשיתי לעצמי לאכול כמו בהמה ועכשיו אני נראית כמו דוב גריזלי. עליתי 2 ק"ג מכובדים. ועכשיו צריך לרדת הסתכלתי היום בראי וחשבתי "מה אנורקסית?" אנורקסית זאת אחת רזה, רזה מדי, ואני כ"כ שמנה במיוחד עכשיו עם תוספת 2 הק"ג החדשים שלי. אנורקסית זאת אחת שמחפשת סיבות לא לאכול ואני רק מאיחור קל של המחזור רצה ואוכלת אוכל שיספיק לגדוד חיילים רעבים אז כנראה שאני לא אנורקסית וסתם החלטתי את זה מסיבות שרק אלוהים יכול להבין. אני שמנה ברמות שאי אפשר לתאר! עד ששני הק"ג שלי לא יורדים אני לא אוכל כלום. אם כבר יש לי הפרעת אכילה אז זה בולמיה או אכילה כפייתית אני בטוח לא אחת שאוכלת פחות מדי. אולי אם אני ארזה אז יותר אנשים ירצו להיות חברים שלי, להסתובב איתי ברחוב. למרות שאני לא רוצה את החברים האלו... כולם סתם צבועים. "חברה" אחת שלי אמרה לי שרק כשלא יהיו לי יותר בעיות היא תסכים לחזור להיות חברה שלי, ואח"כ אם תהיה לי שוב בעיה אז היא פשוט תפסיק להיות שוב חברה שלי עד שאני אפתור אותה. וזה אדם שנשבע לי אלפי פעמים שהוא לעולם לא ינטוש אותי אז למה? למה להלחם? בשביל ה"חברים"? בשביל הגוף המושלם שלי? הילה אני מצטערת על מה שאמרתי אתמול עכשיו אני נזכרת שכן ניסיתי להתאבד.... בנות אני ממש מקווה שהכל עם כולכן בסדר. דניאלה תתחזיקי מעמד. תאחלו לי בהצלחה במלחמתי בשומן למרות שאיך שלא יהיה אני שמנה פרה מכוערת ודפוקה! להתראות, אור

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2005 | 01:30 | מאת:

מתוקה... את יודעת מה הבעיה?? שאת לא רואה ממטר! שמעתי את הגובה שלך ואת המשקל שלך...גם אם עלית שני קילו את עדיין בתת משקל מחליא ודבר שני ... סיפרתי לך עד להיכן אני הגעתי... היו מצבים שהרגשתי שאם אני לא אוכלת אני מתה עוד רגעים ספורים... הרגשתי את עצמי יוצאת מהגוף ומשוטטת מחוצה לו... וזאת חווייה מזעזעת... את יודעת מה עשיתי...?? התנפלתי על האוכל כי נבהלתי שזה הסוף שלי מגיע עוד שניה והייתי אנורקסית כאילו שהתואר הזה שינה משהו. אלה הפעמים הבודדות שהעזתי לטרוף באנורקסיה עד שהגעתי לבולימיה וחזרתי לאנורקסיה ומשם אני כבר בחוץ....אפשר לומר היום אני עוד מעט חוגגת שנה שלמה... אז כך שכל הדיבורים האלה שלך לא מובילים אותך לשום מקום יקירה..אנורקסית ...לא אנורקסית...מה זה חשוב??.....יש לך בעיה התנהגותית רצינית בכל מה שקשור באוכל ודימוי עצמי...תקראי לזה איך שאת רוצה אבל את חייבת טיפול!!! הקשבתי לך אתמול.. שמעתי שאננות וסוג של התכחשות ולא אמרתי מילה...כי כמו שאת אומרת בנימה קורבנית...."מה עשיתי רע?"....אז זהו שזה בכלל לא קשור בעונש כמו שאת תופסת את זה... זאת הדרך שלך לשבור את הכלים כי רע לך ואת לא מוצאת ביטוי אחר לתחושות שלך...את פוחדת לדבר עם ההורים וממה שהבנתי את רוצה לעבור את זה לבד... זה לא ילך!!! אבל אני יניח לך להבין לבד... אני מקווה שתביני שאת אהובה ושמה שקורה לך לא קשור בזה שעשית רע אלא באבדון עצמי מפאת אי אילו טראומות מודחקות שיהיה עלייך להתעמת מולן אני מחזקת אותך... תכתבי הרבה ותנסי להבין מה באמת קורה לך ואל תברחי להאשמות סרק המון אהבה יקירה :-)

27/01/2005 | 02:36 | מאת: בננית

מה שלומך מותק?? ראיתי את התגובה שלך ובנתיים אני לא מציבה לעצמי גבולות כי אני יודעת שבסופו של דבר אני יוכל להשתלט על עצמי ולא לאכול את כל מה שאני אוכלת בזמן האחרון מתחשק לי רק מתוק והרגע חזרתי ואם היית יודעת כמה שוקולדים אכלתי בלי חשבון...אוףףף כמה אכלתי חפיףף... ובראסמי זה מזה נכון שאת מרשה לעצמך לאכול הכל ובעצם את לא אוכלת את הכל... בעזרת השם יהיה טוב ואני יצליח להשתלט על עצמי... ולאט לאט אני ירזה זה לא מה שבראש שלי כרגע אני מאושרת מהחיים בואי נגיד ככה...שחזרתי להיות עם כל החברים שלי וגם יש לי את הידיד שלי שמראה לי אהבה וכנראה שהוא רוצה אותי ואני גם מרגישה אליו משהו שזה עושה לי טוב בלב...:) והתחלתי להשלים עם הגוףף שלי אפילו שהבטןןן נפוחה לי...אחרי כמה זמן בערך יורדת הנפיחות?? ואם פעם לא היה לי נטיה להשמנה הייתי אוכלת מה שבא לי אז אחרי שחזרתי למשקל שהייתי פעם ואפילו אני קילו או שתיים יותר...אז הגוףף שלי נשאר אותו דבר בלי נטייה להשמנה? או שהכל נדפק?? טוב אני עפתי לישון ליל"ט נשמה ותודה על הכלללל אוהבת בננית...:)

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2005 | 01:18 | מאת:

תקשיבי את עוברת דרך יקרה מפז... אני שמחה על מה שאת מספרת... ואני רק יכולה לומר לך שהאיזון יבוא עם הזמן ושוב אל תשכחי שזה תהליך ולעיתים כפי שאת יודעת הוא אינו קל... את בדרך הנכונה אני מאשרת לך אם זה עושה לך טוב לדעת שאת בכיוון וכשאת לא אני לא יהסס לומר לך ועם הזמן את תגיעי לאיזון שמתאים לך...סבלנות! בינתייים את מחפשת...את טועה....את בודקת מה טוב לך...מה לא...ואת לא יודעת כמה שזה חשוב אפילו שאת לא מבינה כעת למה נועד הדבר.. אני אומרת לך....הכל לטובה... אבל זה לא קל... אוהבת אותך המון מברכת אותך ומעריכה אותך על האומץ שלך לחפש ולמצוא את המקום שמתאים לך וזה יקרה! כל הכבוד על חיי החברה המחודשים... אותי זה גם החזיר לחיים.. זה לא תמיד קל זה אפילו גורם לנו להיות פגועים אבל זה הכרחי להתפתחות שלנו... אנחנו לא יכולים לגדול לבד.... חיזוקים וחיבוקים... שבת שלום יקירה :-)

28/01/2005 | 15:24 | מאת: בננית

ממצב מתוקה?? איך את מרגישה? אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב יש לי כבר שליטה על עצמי אפילו שאני אוכלת דברים משמינים כו פעם אני תקועה על אותו משקל ונראה לי אני ימשיך לאכול ככה אין לי יותר נקיפות מצפון לא מזיז לי קלוריות ולא כלום אוכלת מה שבא לי ולא משמינה... נראה לי אני יתחיל לעשות הרבה ספורט ואז אני ירזה רק מספורט...הכי בריא...ואני ימשיך לאכול...:) גם המצב הנפשי שלי טוב נשבעת שבחיים לא היה לי כ"כ טוב גם מבחינת חברים איך הם יכולים להשפיע לטובה זה משהו... ומבחינתי המחלה הזאתי לא הייתה קיימת חזרתי להיות אותה ילדה שהייתי עם אותו ביטחון...רק מה שמפריע לי זה הבטןן וכמה גינסים שבקושי עולים עליי ואני חייבת להרזות 4 5 קילו בשביל זה...אבל זה לא כ"כ דחוףף לי...תוך כמה זמן בערך תתחיל לרדת לי הנפיחות?? שבת שלום... הרבה נשיקות וחיבוקים אוהבת... בננית...:)

27/01/2005 | 02:28 | מאת: בננית

בשביל להגיב מתחת להודעות צריך לרדת למטה למטה ואז תראי שרשום לך טופס שליחת הודעה ושמה תגיבי...בהתחלה גם אני לא ידעתי חפיףף בקטנה... וואלה אצלי הכל טוב... מה איתך נשמה?? כןן כולם נראות לי פה מקסימות ורגישות כאלו אפילו שלא יצא לי להתכתב איתן... כןן פרשתי בקושי הלכתי לביצפר אז בשביל מה סתם להיות רשומה אז אמא שלי הסכימה לי לפרוש... בראסמי אני פרשתי בגלל שאני יודעת שאני הולכת להשלים בגרויות ואני יהיה במסגרת כזאתי אחרי צהריים אבל אין לי על מה להצטער...תשתדלי כמה שפחות להחסיר... חחחח בקטנה תשאלי חופשייייי... אמממ אמא שלי יודעת הכל כי אני מספרת לה הכל וגם כל החברים שלי יודעים יענטו אני מרגישה חופשיי עם כל זה אני אחת כזאתי שלא דופקת חשבון זה מה שטוב אצלי ואין מה להתבייש בזה... אני 156 ועכשיו אני שוקלת 47 48 לא רוצה אפילו להישקל בעעעעעע מרוב גועלללל... כמה את שוקלת?? אני גם אותו דבר עד שלא הייתי כל היום בבית וחזרתי מקודם אז אכלתי את כל הבית סעמקק אבל מה אני יודעת שלאט לאט אני יצליח לשלוט בעצמי תרשי לעצמך לאכול ותראי שפחות תאכלי כמו שהילה אומרת, תאמיני לי כל זה פסיכולוגי... אל תדאגי בעזרת השם יהיה טוב... ושתורידי אייסי קיו תגידי לי שנוכל לדבר... וסורייי שאני מגיבה אחרי הרבה זמן פשוט לא יוצא לי להיות הרבה בבית... טוב אני עפתי לישון...ליל"ט נשמתי אוהבת בננית...:)

28/01/2005 | 02:04 | מאת:

:-)

27/01/2005 | 01:23 | מאת: פגועת הלם!!

חחחחח... מה נסגר עם כולם? מי זאת מאיה? דברתי על "מיה" כאילו... בולמיה... חשבתי שמכירים פה את הקצור... בכל אופן לא מבינה מה זה האמבוש הזה... כנראה שזה באמת לא המקום בשבילי.. המחלה הזו פאטתית... מי חשב שתבינו שהתכוונתי לבן אדם!!!...

לקריאה נוספת והעמקה

כי הרעיון אחרי הכל מאוד ברור דבר שני ... במקום לחשוב שזה לא מקום בשבילך .. אולי תהיי יותר ספציפית כי הבדיחות האלה לא מצחיקות בכלל... במיוחד שכתבת "מאיה" ולא מיה כמו שחשבת בכל מקרה אם תחליטי שכן או לא.. אני מאחלת לך שתצאי מהבולימיה שלך מהר במידה ויש לך .. ושתרגישי טוב... ושיש לי עצה לך במקום לסובב את זה ולכנות את הבולימיה בשמות תואר ולא להתמקד בעיקר כדי לא להרגיש הייתי מציעה לך לכתוב כי יש שלב שאי אפשר יותר לברוח.. ואת חייבת להרגיש אם כמובן את רוצה להחלים מזה .. את חושבת שאני עויינת כלפייך.. אני ההיפך הגמור... ואני באופן אישי מתנצלת שלא הבנתי אותך אבל הגבול היה דק אני מקווה שתגלי בגרות ותביני אני באמת רוצה שתצאי מזה כי מי כמוני יודעת שזה גהינום יותר ממך בתור אחת שהייתה בחרא הזה 16 שנה ויש מצבים עוד יותר גרועים ובלי להשוות זה חרא וזה גהינום.. הפורום הזה נועד לדבר על הרגשות ואולי בשביל זה את חושבת שלא מצאת את עצמך פה.. הפורום הזה נועד להבין מה הם הגורמים שבגללם את נופלת שוב ושוב לבולימיה אבל להבין מעבר למילים.. והפורום הזה נועד לייעוץ והכוונה למקורות השונים לטיפול בבעיה הוא לא נועד למה שקורה בדכ בשאר הפורומים את יכולה לראות לבד ואני לא שופטת .. אלא שכן יש לי מטרה והיא.. שאתם תצאו מזה ולכן אני מתעקשת על דברים מסויימים.. ושוב המון סליחה רוב טוב ברכה וחיזוקים המון אהבה הילה :-)

כי זה חשוב !!!

26/01/2005 | 21:56 | מאת: דניאלה

הילה אולי כדאי להמשיך את הקשר עם אותו ידיד וירטואלי?? הוא עזר לי אז.. עכשיו לדעתי זה גדול עליו.. זה ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק אבל אני צרכה אותו אוף נמאס לי מהכללללללללללללללללללללללללללללללללללללל בא לי למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת ולינוי מתוקה אני בטוחה שבקרוב ישתפר לך המצב! אני מבטיחה לך-לא אשאיר אותך לבד! אוהבת נשיקות וחיבוקים דניאלה :) תמיד תחייכו... בכל מצב שיש! דניאלוש

לכי על זה!!!!! :-)

26/01/2005 | 21:52 | מאת: דניאלה

היי הילונת מה שלומך?? מקווה לטוב... אז ככה הייתי מאד רעבה אכלתי תפוח עץ אחד... אבל לפני כן נכנסתי להתקלח.. ונפלתי באמבטיה אמא שמעה שאלה מה קרה אמרתי לה נפל לי השמפו.. אבל נפלתי... אני פוחדת הילה אני יודעת המצב שלי קטסטרופלי.. אבל אני לא יכולה ליכנס לטיפול פסיכולוגי-אני מרגישה אם אלך אז אני אשתגע.. הילה הייתי רוצה ללכת להתאשפז 3 ימים להתחזק ולחזור לשיגרה.. למה אני שונה? למה אני פרה מגעילה דוחה מפגרת סתומה מטומטמת דפוקה?? למה אני שמנה ?? אוףףףףףףףף בא לי לחתוך את הבטןןןןןןןןןןןןןןןןןן אני כל כך שמנהההההההההההההההההההההההההההה בא לי לחנוק את עצמיייייייי אוףףףףףףף למה אכלתי ... אוף אני מפגרת כל כך נמאס לי אני בוכה אני מפגרת כל כך ואגב- אני רוצה לדבר עם אותו בחור אבל חוששת אני יודעת אם וכאשר הוא יבוא אליי וההורים ידעו אוףףףףףף הוא יגלה הכל! אני כל כך מפגרת! למה אכלתייייייייייייייייייייייייייייי אני פרה מטומטמת בא לי למות נמאס לי מהכל לא יכולה יותר כמו שגון אמרה.. זהו נשברתי... והילה מה זה המשקה הזה?? והילה למה אני לא יכולה לקחת את הויטמינים ?? למה הם עולים לי למעלה?? בגלל זה החלטתי לא לקחת טוב חייבת לזוז בייה דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2005 | 01:10 | מאת:

תספרי לי ...מדוע כדורי אלרגיה... ודבר שני ...תתדברי עם הבחור...כל שיחה שתהיה לך עם בן אנוש מומלצת וחשובה והוא לא אמור לספר למרות שאני מקווה שכן לטובתך אבל אני יודעת שהם יודעים ממילא המשקה הזה על בסיס סויה מנרלים מלחים ושאר עבות מזון בד"כ נותנים אותו להשלמת תפריט למי שהתפריט שלו דל יש ב 250 קלוריות וב 375 קלוריות... כשהייתי בהחלמה שלי לא הייתי מסוגלת לאכול...שתיתי כל היום 5 פחיות ולפעמים יותר כדי להשמין....רק אחרי שנה התחלתי לאכול... וזה ממש עוזר ולא מרגישים כבד אח"כ ואותי את לא יכולה לשכנע שאת שמנה אני רק יכולה לחבק אותך ולעודד אותך זה לא באמת חשוב השאר המון אהבה לילה טוב נסיכה :-)

26/01/2005 | 20:44 | מאת: גון

בטח אנשים ישנאו אותי עכשיו ובגלל הדברים שאני עומדת להגיד..אז בחירה שלכם- אם לא בא לכם להתעצבן אל תקראו. אני בכלל מציעה לאף אחד לא לקרוא אני פשוט חייבת להוציא ולומר ולצעוק שיעזבו אותי לנפשי! אין לי כוח לעזור לעצמי אין לי כוח לטפל אין כוח להלחם אני נשארת במעגל הזה ולא אלך נגדו וויתרתי הרמתי ידיים שאני אגיע לקצה אני אגיע "כך או כך חיים על הקצה" ביי

רק מוויתור מתחילים לראות בעיניים שפויות ... כל הכבוד!!!!! ואני יודעת שחרא לך אז המון אהבה את באמת חשובה המון חיזוקים וחיבוקים וכשתחליטי שמתאים לך תכתבי בכל עת שבא לך :-)

26/01/2005 | 21:44 | מאת: דניאלה

גון מתוקה אני מרגישה אותו דבר אני מצטערת מאד שכך את מרגישה לדעתי אני נפלתי עמוק ולא יכולה לעלות.. תאגרי לעצמך כוח ותנסי לצאת מזה אוהבת דניאלה גון -מה את אומרת על המפגש??

:-)

דיברתי עם עדי היא באמת מקסימה .. שוב כאמור חשבנו לעשות מפגש שבו נמחיש לכן מהי קינסיולגיה כי חשוב לחוות את זה קשה לומר מה זה במילים... חשבתי לעשות גם משהו בקלפים ... אני חושבת שהחלק החווייתי חשוב בהבנה יש בנות כמו ...רונה .. לינוי .. רחל.. דניאלה.. ששש...הילדה בצרה.. גון.... המתוסכלת שלנו... ליאור.. אור... מאיה הקטנה ... בנניתוש.... אם יש עוד מישהי ששכחתי שתזכיר לי.... זה ממש יכול להועיל .. מכיוון שיש בעיה עם מקום כי חשבתי לעשות את זה בים אבל זה קר עכשיו אפשר או אצל אחת הבנות או אצל עדי ואני מבקשת בנות תתייחסו לזה ברצינות כי אתן זועקות וזה גם בלי תשלום המפגש הזה ללא מטרות רווח .. אני חושבת שזה מפגש שיכול לתת המון למי שרוצה לדבר עם עדי ישירות שתתקשר למספר 052-5374891 או אלי 054-5298599 אני אוהבת אתכן המון בבקשה לכו לקבל את העזרה! :-) שיהיה ערב נעים לכולם! צריך לפחות חמש בנות שמוכנות בבקשה תתייחסו להודעה הזאת ברצינות זה לטובתכן!!!!

:-)

אני בכול אופן לוקחת את ההודעה ברצינות..... ומקווה שבאמת נעשה מפגש כזה!!!!!! אני אוהבת אותך המון תודה על כול מה שכתבת לי זה עוזר והמון..... אני עדיין מרגישה אותו דבר.... והכול בגלל שאנייייי מפגרתתת......כול הזמן בוכההה........ נמאס לייי..... בבצפר המסריח "הכול טוב"....אני שונה.....ובבית זה משהו אחר!!!!! נמאס לי מעצמי!!!!!!!!! ואין מה לעשות כי עד שאני לא יחליט לעשות משהו אף אחד לא יבוא "ויציל אותי"... אני והחברה הזאת...שסיפרתי לך... התחלנו לדבר בזמן האחרון כי היא הייתה בבצפר בחודש הראשון בספטמבר ואחרכך כבר לא באה וממש דאגתי לה כול פעם שהיו מתקשרים לא היו עונים היא הייתה בבה"ח....ועכשיו אני מנסה לדבר איתה כי אני ממש דואגת לה!!!!! חוץ מזה.....בקשר אליי אני לא יודעת איזה טיפול יעזור..אני רוצה ולא רוצה!!!! אין לי כוח ונמאס....לי.....להילחם במה?.......למה???... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף אני עכשיו בוכה....ומאס לי....אוףףףף הילונת גם אני אוהבת אותך המון ואת חשובה לי כולכך הרבה!!!!!!! אני רוצה ליהות רזה רזה עכשיו.........וזה לא יקרה!!!! דניאלה מתוקה שלייי....... קראתי את כול מה שכתבת וגם בכיתיייי........כואב לי שאת מרגישה ככה....וגם אני חושבת עלייך כול הזמןןןן..... מתפללת כול לילה עלייך...על הבנות ועל הילונת..... אני אוהבת אותך המוןןןןןןן!!!!! תנסי לאכול קצת כול יום......אל תהרגי את עצמך בחיים!!!!!! תודה על כול מה שכתבת לי... מאחלת לך שיהיה לך הכי טוב בעולם אמןןןןןן!!!!!! את חשובה לי מאוד ואני אוהבת אותך כולכך!!!!!!!! גם לי אין כולכך הרבה מה להגיד לך היוםם......רק שתחזיקי מעמד ותעשי לעצמך טוב.... אוהבת עד אין סוף לינוי! הילונת.....אני כולכך כולכך אוהבת אותךך!!!!!! אוהבת עד אין סוף לינוי נשיקות וחיבוקים!!!!!! :-) שיהיה לכולן המשך ערב טוב!!!!!!!

הי הילה, אני מעונינת אפשר גם אצלי בבית אבל אני צריכה לדבר קודם עם השותפה שלי ולראות אם זה בסדר. ודרך אגב אני לא מתוסכלת פשוט מפוחדת ומיואשת. יום טוב יקירתי אני מחכה לפרטים לגבי יום ראשון

28/01/2005 | 01:04 | מאת:

ונדבר עם עדי יש לך את הטלפון שלי תתקשר אלי ביום ראשון ואני יעדכן אותך לגבי המפגש עם הרב 054-5298599 המון אהבה מתוקה שבת שלום

26/01/2005 | 18:10 | מאת: דניאלה

היי בנות מה שלומכן??? דיפדפתי בריפרוף על ה4-5 ימים שלא הייתי... כרגע אני בחוסר מעשה טוטאלי... יש לי בעיה אני יודעת אני מנסה לעזור לעצמי אבל רק יותר גרוע... אני בקושי מצליחה לאכול- פעם רבתי עם אמא שלי על האוכל היום היא לא אומרת כלום נמאס לה להילחם איתי על האוכל-ובצדק! אני בקושי אוכלת מרק של 10 קלוריות וירקות זה עוד בקושי... כי אז אני מחלקת את המרק ל2 כי אני אומרת לעצמי לא להפריז... אני כל כך מאוכזבת מעצמי.. אני כל כך פוחדת... אני לא ישנה בלילות אני חייבת לחדש מרשם לאלרגיות... ולדעתי הוא לא יתן לי כי הרופא אמר לי פעם ביום ואני לקחתי פעמיים לדעתי הוא לא יחדש לי שוב את המרשם.. אני לא מצליחה לאכול הייתי רוצה ליכנס לאישפוז 3-4 ימים גג ולחזור עם כוחות..(הילונת אמרת שבטוח שאין!!!) אוף נמאס לי כל כך... אני פוחדת אני מרגישה חסרת אונים מול המחלה.. אני שמנההההההה אני פרה שמנה אוף נמאס לי כל כך הילונת אין לי מה לעשות יותר.. אני לא מרוכזת בבית הספר ירדתי בלימודיםםםם במקום 95 ירדתי עכשיו ל82 אוףףףףףף איך אני חושבת לצאת בהצטיינות רק אלוהים יודע.. נמאס לי מהכל אפילו אמא שלי אין לה כח יותר אומרת לי טוב.. עזבי אין לי כח.. היא הפסיקה לריב איתי על האוכל היא נותנת לי לאכול מה שאני יכולה ומה שאני רוצה... אני שמחה שהיא ירדה ממני ויחד עם זאת אני בטוחה שהיא קרועה מבפנים אבל אני לא יכולהאני מצטערת ניסיתי באמת.. אפילו עם הידיד וירטואלי קלטתי הוא לא יכול.. ואין לו את המשאבים לעזור לי ןגם זה גדול עליו(את האמת ענק!) אבל אין מה לעשות כנראה כדאי לי פשוט להרים ידיים כי כבר נמאס לי. אני פוחדת שיום אחד לא אוכל לקום מהמיטה... אני לא יכולה להרדם בלילה יותר קשה לי מאד.. ובסוף אני נרדמת בסביבות 6 בבוקר וב7 אני צרכה לקום.. אוף יש לי אפילו שקיות בעיניים אוף אני כל כך לא מאופסת ואין לי כח אפילו ללכת למחשב.. לפתוח אותו .. אמרתי היום אין אני חייבת נמאס לי אפיל וללכ לבית הספר אין לי כח כל כך נמאס לי מהכל.. כל האלה שאכפת להם ממני -עזבתי אותם! חברות שלי רבתי איתן בלי סוף.. אותו בחור לא דיברתי כבר הרבה זמן.. אני לא יכולה יותר.. הילונת- לפני 10 שנים עברתי ארוע טראגי...(לא בא לי לפתח את זה..) ואולי בגלל זה קשה לי עם אינטימיות.. ויותר מזה לפני 3 שנים בערך.. היה לי עם קרוב משפחה- שבגלל זה אני פשוט לא אוהבת ארועים משפחתי ובכל ארוע משפחתי אני מסתגרת בשירותים ובוכה עד שהוא לא עוזב אני לא יותאת מהשירותים- או שאני הולכת לחברה להיות איתה עד שהוא ילך.. אותו בחור יודע על זה והוא בטוח לא מבין כמה זה קשה לי האינטימיות הזאת! הילונת אני אהבתי אותו- אני עדין אוהבת המון- שהייתי איתו הרגשתי.. זהו מישנו יהגן עליי.. מכל מה שעברתי בחיים אולי זה היה המושיע... אולי בזכותו אני אתמודד עם הכל אבל טעיתי הוא הלך ושכב עם איזו מישהי אחרת.. חשבתי שיבין אותי.. חשבתי שזה יהיה האחד.. הילונת הוא גדול ממני קצת הרבה.. ( בגלל זה היה חשיבה של חתונה)(אמא שלי גם אמרה לי שלא תחשבי על מישהו גדול לא אתן לך!) הילונת אני פוחדת מהכל.. אלוהים יודע רק איך יכולתי ליכנס עכשיו לרשום את המכתב הזה.. אין לי כח אפילו לשתות.. אני פוחדת.. אני מרגישה זה הסוף... אני בקושי ביום מגיעה ל200 קלוריות ,200 קלוריות במקרה הטוב.. בדר"כ רק מרק וסלט... ואם בערב אז אני חורגת קצת אני מרשה לעצמי רק אם היה לי התמוטטות אחת אז אני אוכלת גבינה לבנה... הילה אני הפסקתי עם החומרים.. אז אני רגועה כרגע.. הילה אני פוחדת כל כך אפילו אמא שלי פשוט הרימה ידיים..(אני שמחה על זה סוף סוף!) אולי כאשר אחליט שאני לא יכולה יותר אני אספר להורים(אני מרגישה את זה אבל לא יכולה משהו עוצר אותי) וגם אולי אחדש את הקשר עם הידיד הוירטואלי שלי ואני מקווה שיקבל אותי ולא ילחיצ אותי כי אני לא יכולה שמלחיצים אותי... הילה אני פוחדת כל כך אני מרגישה סמרטוט כבר... הילה אני שמנה מכוערת דפוקה סתומה מפגרת חסרת שכל חסרת מהות לחיים חסרת מקום מפלט אני מרגישה פעם היה לי את הידיד שלי ובגלל שהפסקתי הפורום נעשה לי מקום מפלט.. מקום שבו אני - רק אני בלי שקרים בלי לרמאיות.. בלי שום דבר להעלים.. הכל על השולחן.. בלי לשקר בלי לרמאות.. בלי המסכה.. המסכה שאני משדרת לכולם!! הילונת ומאיה.. קראתי שמחתי שנפגשתן! הלוואי שיכולתי גם לעשות את זה.. אני חוששת אני פוחדת.. הילה אין לי מה עוד להוסיף אני מרגישה שאני לא יכולה יותר בא לי להקיא והיום שתיתי רק מרק כואב לי הבטן בא לי למותתתתתתתתתתת אני לא יודעת אם אשרוד! אני חוששת שלא אשרוד יותר... אני לא יכולה יותר... הילה בטוחה אין אישפוז ל3 ימים ולחזור הביתה עם כוחות מחודשים??? ובלי שאף אחד יגלה.. היהל אפילו ניסיתי לקחת ויטמינים שלא אתמוטטת בבגריות -כמעט קרה לי! אבל לקחתי שוקולד נתן לי קצת כוח.. אבל שוקולד מעלה מהר ומוריד מהר ואז באתי הביתה עם איפו... אבל אני מקיאה את הויטמינים... אני לא יכולה זה מגעיל זה עולה לי למעלה.. הילהההההההההה די נשברתי אני אל יכולה יותררררררר אני רוצה לקחת כוחות מחודשים די נמאס לי מהכל אני רוצה לחזור להיות נורמליתתתתתתתתתת העור שלי יבש ומגעילללללללללללללללללללל לינוי מתוקונת- מה שלומך מתוקה אני לא בטוחה שאצליח היום ליכנס למסנג'ר בקושי אני יכולה לתפקד... אני אנסה ליכנס אח"כ לא מבטיחה כלום כי אין ביכולתי ליכנס בקושי אני יכולה לכתוב.. (אני מנסה לקצר הכל בהודעה אחת..) מאיהההההה- מתוקונת לא גמרתי את השיחה איתך אני מקווה להמשיך אותה בקרוב מאד... ליאור- אני בטוחה שהכל יהיה בסדר... אבא שלי גם לו לא הצליח הצינתור ואז עשו לו ניתוח לב דחוף באותו יום.. תתעודדי קצת לאספי כוחות כי את צרכה את זה אל תשברי עכשיו... עדי- קראתי את מה שכתבת על הקינסולוגיה.. אם את חושבת שזה יעזור.. אני אנסה -לדעתי אני מקווה אבוד.. באמת ניסיתי לא יכולה יורת נמאס לי מהכל! הילונת מה המייל שלך אני ארצה לשתף אותך בכמה דברים... אני פוחדת ל-מ-ו-ת... ובא לי למותתתתתתתתתתתתת כבר נמאס לי מהכל... ראיתי שילדונת בחופשה אני מקווה שהכל בסדר איתה אני דואגת קצת... טוב לדעתי סיימתי רק רציתי להודיע שנמאס לי מהכל ואני לא יכולה יותר... אני מרגישה חרא בא לי למות כבר מסתובב לי הראש כל הזמן.. אני לא יכולה יותר מיום ליום אני נשברת יותר... החג הדפוק הזה בטח השמנתי.. אני מרגישה שמנה מכוערת דפוקה סתומה חסרת שכל חסרת אונים מטומטמת אני מפגרת כל כך אני פרה מכוערת שמנה סתומה מפגרתתתתתתת תמותי כבר תמותי(ככה אני שומעת גם מאותו האדם כל הזמן אולי באמת אני צרכה למות) אני לא יכולה יותרררררררררררררררררררררר נמאס לייייייייייייייייי די לא יכולה נמאס ,נמאס ,נמאסססססססססססססססססססס טוב אני שמחה שיכולתי היום לרשום (כי סוף סוף יצאתי מהמיטה..) טוב אז שיהיה לכולם המשך יום נעים אוהבת אותכן דניאלה.. ולינוי מאמי - יש ימים כאלה קחי את זה בקלות.. שמעי שירים שמחים... תעשי יוגה מדיטאציה.. זה עוזר.. (לי זה עזר בעבר- היום כבר נמאס לי מהכל נשברתי!) אם תרצי אני אשלח לך בהזדמנות מנגינה ביוגה.. ותנוחות או חומר במדיטאציה תנסי לי זה עזר.. היום אני כבר לא הולכת ליוגה- כי אני לא יכולה.. וסתם אני מוציאה עוד כסף וכסף... כל כך נמאס לי מהכל כבר... ולינוי כשכואב לך תוציאי הכל בדף.. זה עוזר לי גם היום.. (שאני יכולנה אני כותבת - יש ימים שאני לא מצליחה לרשום בכלל) זה מתסכל אותי... תנסי חמודה הזה עוזר! וגם הילונת פה היא עוזרת חמודה.. טוב בא לי להקיא אני לא יכולה לאכול אני אשתה מים ואחזור לנוח אוהבת אותכן חיבוק נשיקה דניאלה הילונת אם תארגני משהו אני אנסה להגיע לא מבטיחה מצבי מספיק עגום שאין לי כח יותר.. והילה אין בטוח 3 ימים אני אקח נוזלי ם וזהו אני אקבל כוחות רק לקצת... אוף.. כל כך נמאס לי מהכל.... טוב ביי מתוקות... דניאלוש...

לקריאה נוספת והעמקה

המצב שלך עצוב.. ונראה לי שהוא חמור.. אני מקווה שלא תשברי ואולי טוב שתשברי אולי אז תקבלי טיפול.. הטראומה ? את רוצה לכתוב לי למייל.... [email protected] נראה לי שזה חשוב שתדברי על זה .. כי יש דברים שחשוב לראות .. אני יודעת שזה יהיה מיותר לומר אבל תשתדלי לאכול קצת יותר.. אם קשה לך יש משקה שנקרא אינשור אפשר להשיג את זה דרך קופת חולים וזה זול וזה ממש טוב.. תשתי לפחות אחד כזה ביום את חייבת ... ממש קשה לי לשמוע כל מה שאת מספרת זה נשמע מסוכן וזה קצת מפחיד אותי... בכל אופן חשבנו להיפגש עם עדי לגבי הקינסיולגיה אצלה ברחובות כי אין מקום אחר או אצל אחת הבנות אם מישהי תוכל ואני מאוד מבקשת שלא יגיעו סתם אנשים שרוצים לעשות מגעיל ולנצל את המפגש הזה לרעה אבל דיברתי עם עדי והיא אמרה שננסה שתינו ביחד להמחיש את זה חווייתי וזה יכול לעזור.. אין כאן כוונה למטרות רווח .. הכוונה היא שכל אחת תגיע לטיפול ובהתאם למקום המגורים שלכן נברר איפה יש מטפלים בקינסיולוגיה שמטפלים באזור שלכן מה את אומרת??... נשמה אהובה אם היית לידי הייתי מחבקת אותך חזק אני יודעת שיש דברים שמיותר לומר אני יודעת שיש דברים שצריך להגיע אליהם לבד.. וזה יקרה לך הדרך שלך לא פשוטה אבל את חייבת להבין שלחיים יש כוח אחר.. שיש לחיים האלה משהו אחר להציע לך וזה קשור בהרבה אמון .. רצון וכוונה וזה יכול לקרות גם לך .. אני מרגישה שאני לא עוזרת לך עכשיו אבל אני אוהבת אותך המון ודאגתי לך כל הימים האלה ממש אני מקווה שתתאמצי קצת יותר כי את ממש חשובה .. הצלחת להגיע לכולנו וזה המון אני מחזקת אותך בובה שלי ותכתבי לפחות זה... ואני ישמח אם תפרטי קצת יותר.. :-)

27/01/2005 | 08:15 | מאת: ליאור

דניאלה יקירתי, קראתי כל מה שכתבת מאוד קשה לקרוא את זה אני מאוד מבינה אותך עמדתי בהרבה מצבים כאלה בחיים שלי ובדיעבד מאוד שמחתי שההורים שלי הרימו ידיים(אבל בתוך תוכי לא רציתי), אל תרימי ידיים זה הזמן עכשיו!!!! להתחיל לטפל בעצמך ברצינות ולא אשפוז של יומיים שלושה אלא חודשים ואם לא אשפוז אז דיאטנית פסיכולוגית או משהו אחר את יודעת טוב ממני מה יתאים לך. בבקשה החיים האלה יפים נסי לחיות אותם הזמן עובר מהר, היום אני יודעת שהפסדתי את כל גיל הבגרות שלי ואת השנים היפות שלי(אני לא יודעת בת כמה את אני בת 31 אני לא מאחלת לך להיות בגילי ולהרגיש ככה) ראיתי שכתבת לכל אחת מבנות הפורום באופן אישי ושאת דואגת לכולם יפה מאוד עכשיו זה תוך תתחילי לדאוג לעצמך למענך ולמעננו. אז זהו אשמח לשמוע ממך ולעזור אם אני יכולה. יום טוב יקירתי ליאור

26/01/2005 | 17:25 | מאת: אחת בת 17

אני בת 17 עשיתי דיאטה וירדתי במשקל בתקופה קצרה הייתי 55 בערך והגעתי ל48-49 היום חזרתי ל53 ויש לי בעיות עם המחזור הוא מאחר לי ונראה לי שזה בגלל הדיאטה ... האם אני צודקת ? ומה אני יכולה לעשות בנידון ?

26/01/2005 | 18:12 | מאת:

ללא ספק מה שאת מספרת מעיד על בעיה.. אבל את חייבת להבין שאם מטפלים בבעיה אפשר להגיע לאיזון... וכן מה שקורה לך מעיד על חוסר איזון מוחלט וזה בהחלט יכול להגיע למישורים מסוכנים במיוחד שהמשקלים שכתבת הם נמוכים .. אני מציעה לך לשקול טיפול פסיכולוגי ודיאטני במקביל וקודם כל ללכת לרופאת משפחה בדחיפות ולעשות בדיקות מקיפות .. לומר לה כמובן שעשית דיאטה חריפה ושהיא תפנה אותך בהתאם .. מעבר לזה אני מזמינה אותך לספר על עצמך קצת יותר ובכלל לכתוב ולהיעזר פה במידה ואת רוצה אני משתדלת להיות פה בשביל כולם המון אהבה שמרי עלייך :-)

26/01/2005 | 17:09 | מאת:

כפי ששמת לב מחקתי את פנינות החוכמה הבלתי נדלית שלך... אם את מתכוונת להיכנס פה להשמיץ בנות .. את יכולה לחפש במה אחרת.. אני בטוחה שתמצאי כאלה בשפע.. אם את מעוניינת לקבל עזרה .. תהיי רלוונטית לעזרה שאת רוצה לקבל ממני או מהבנות ואני יעשה זאת באהבה אבל אין סיכוי שאני ירשה לאף אחד להשמיץ באופן הזה בנות שמתמודדדות על ההחלמה שלהן.. לכן קחי את זה לתשומת ליבך ותשלטי על יצר השנאה שלך ... אני מקווה שהבנת את המסר....

26/01/2005 | 19:26 | מאת:

מה שלומך?.?? מאיוש.. אני מקווה שלא נפגעת.. איך את מרגישה ... המון אהבה בובה .. ערב נעים :-)

26/01/2005 | 19:46 | מאת:

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1210/xPG/20/xFT/12260/xFP/12260

26/01/2005 | 16:50 | מאת: לינוי

מה שלומך?!.. הכול טוב???... איך את מרגישה...!?...מקסימונתת...... אני מרגישה חראאאאאאאאאאאאאאאאאאא אני שונאת את עצמי שונאת......... אוחחחחחחחחח כמה שאני שונאת.... למה למה אני חייבת לאכול למה?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!? אני מחליטה שאני לא יוכל ואז הוכלתתתת כמווווווווווו פרהההה שמנההההההה אוףףףףףףףףף........ בדיוק היום גילתי שחברה שלי אנורקסית...... כאילו ידעתי אבל לא היתי בטוחה כי היא לא דיברה על זה--מן הסתם והבנתי שהיא רזתה 25 ק"ג את קולטת מה זה?!.... אני כולכך מרחמת עליה אבל מצד שני גם מקנא בההההההה! אווףףף...מה לעשות... למה אני כזאת מגעילה מה בכוח להרוס לעצמי את החייםם....... אני שונאת את הגוףףףףףף הזההההההההההה שהייתי רזה...לא שמתי לב שאני רזה.... ורציתי לרדת עוד...... אבל השמנתי ובגדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוףףףף כול בוקר איך שאני קמה אני נוגעת בבטן ובא לי לא יודעת מה לעשות לעצמיייייי אוףףףףףףףףףףף מצטערתתתתתתתתת אוהבת עד אין סוף לינוי נשיקותתת

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2005 | 18:14 | מאת: דניאלה

מתוקונת אין לי איך לעודד אותך אני בברוך בתוך עצמי .. את תמיד עולה במחשבות שלי מתוקה! תשמרי על עצמך.. אוהבת אותך דניאלה את תמיד נמצאת במחשבות שלי אני מקווה שמצבך משתפר.... דניאלה}{

26/01/2005 | 15:20 | מאת: עדי

בנות שלום המחשב שלי התחיל לעבוד באופן עצמאי והחליט לשלוח את אותה הודעה מספר פעמים זו כמובן טעות ואיתכן הסליחה הילה אני לא מצליחה ליצור איתך קשר אינך זמינה אנא צרי איתי קשר ל 0525374891 המשיכי בשליחותך הברוכה והמדהימה עדי

26/01/2005 | 19:27 | מאת:

:-) המון אהבה

26/01/2005 | 10:56 | מאת: רונה

היי הילה... ת'אמת אתמל בערב, הרגשתי נורא עם עצמי... הכל חזר אלי וכאילו שזה לא מספיק גם בפעם הראשונה ניסיתי להקיא, משהו שאפילו קשה לי לכתוב אותו. קשה לי עם העובדה שהבחור הזה מוצא בי משהו, שהוא אוהב אותי ואת איך שאני נראית, כי זה מפעיל עלי לחץ תמידי להמשיך איתו את הקשר כאילו כלום לא קורה אך מבפנים הכל סוער וגועש.... ומתחיל להתפרץ שוב... אני כ"כ מרגישה רע עם עצמי שמחר אני אפילו יבטל את הפגישה איתו. ולך יקירתי, רק אומר שצדקת. עם כל הכאב והרצון שלי להיות סוף סוף עם מישהו, ללא הפרעות כלשהן,לא נראה לי שזה יילך.כנראה זה לטובה, מכיוון שאני צריכה את הבסיס, שהוא להיות שמחה עם איך שאני נראית. היום אתקשר לפסיכולוגית הזאת ונתאם אחת ולתמיד ואצטרך לחסוך כל אגורה בשביל זה, אם זה מה שדרוש כדי להחזיר אותי למסלול הנכון בחיים. לא טוב לי עם כל המצב אבל אני תמיד מנסה לראות את חצי הכוס המלאה... יש תקווה. בהמון אהבה, חיבוקים ונשיקות, רונה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2005 | 11:45 | מאת: רונה

הילה, קרה משהו מוזר... התקשרתי לקורין יעקב, הבחורה שאז המלצת לי על שמה והיא לא ענתה. במקום זה, הגעתי למשיבון ומסתבר שזה בכלל גבר! חשבתי שאת מכירה "אותה" ולכן המלצת "עליה"... בכל מקרה, אני לא חושבת שיהיה לי נוח לדבר עם גבר... ואם כן אז אולי עדיף כבר ללכת לגבר השני (דוד דר) שהמלצת עליו כי הוא גר יותר קרוב אלי... בנוסף, המלצת לי ללכת גם למרים סדן, שגרה ליד יעקב בערך, השאלה שלי היא האם זה משנה שכתוב לידה בהערות שהיא מתמחה בטיפול בחרדות בגישה דינאמית, מתבגרים, מבוגרים, טיפול זוגי ומשפחתי??? האם זה המקרה שלי? או האם להתקשר בכל זאת ליעקב??? לא יודעת.... מבולבלת.... צריכה עזרה.... please!!!!!

26/01/2005 | 11:45 | מאת: רונה

הילה, קרה משהו מוזר... התקשרתי לקורין יעקב, הבחורה שאז המלצת לי על שמה והיא לא ענתה. במקום זה, הגעתי למשיבון ומסתבר שזה בכלל גבר! חשבתי שאת מכירה "אותה" ולכן המלצת "עליה"... בכל מקרה, אני לא חושבת שיהיה לי נוח לדבר עם גבר... ואם כן אז אולי עדיף כבר ללכת לגבר השני (דוד דר) שהמלצת עליו כי הוא גר יותר קרוב אלי... בנוסף, המלצת לי ללכת גם למרים סדן, שגרה ליד יעקב בערך, השאלה שלי היא האם זה משנה שכתוב לידה בהערות שהיא מתמחה בטיפול בחרדות בגישה דינאמית, מתבגרים, מבוגרים, טיפול זוגי ומשפחתי??? האם זה המקרה שלי? או האם להתקשר בכל זאת ליעקב??? לא יודעת.... מבולבלת.... צריכה עזרה.... please!!!!!

26/01/2005 | 13:59 | מאת: רונה

איפה את הילה?!?!? אני צריכה אותך!!!!! אני מוכנה ללכת לפסיכולוג אם זה מה שצריך,לאו דווקא לפסיכולוגית.... רק לא יודעת למי ואני מפחדת להתחיל את הטיפול בכלל אצל מישהו שלא קיבלתי עליו תגובות טובות, מישהו מוכר... פשוט חברה שלי הסתכלה ברשימה יחד עם אמה שגם כן פסיכולוגית והן לא הכירו אף אחד/ת מלבד מישהו שאמה אמרה שבשום פנים ואופן לא ללכת אליו... מאז אני מתחילה לחשוש... איך אפשר לדעת אם הם טובים/ות או לא? לחברה שלי נגרם נזק כי הלכה למישהי שירדה עליה כל הטיפול... אני לא רוצה להיפגע חלילה.... אז האם להתקשר ליעקב הזה בכל זאת? מחכה לתשובה בטירוףףףף............... ביי

26/01/2005 | 16:14 | מאת:

ותשאלי אותו ליתר ביטחון אם הוא באמת פסיכולוג... יכול להיות שנתנו לך מספר אחר?! תבדקי את זה .. אבל אם כן זה הכי כדאי לך... יותר מהשם השני שנתתי לך אני הייתי בטוחה שזאת בת בגלל השם קורין .. עוד לא שמעתי שם משפחה כזה .. אבל אם במקרה ואכן זה הוא והוא מטפל הוא הכי מתאים לך חוץ מזה בפסיכולוגיה יש גברים שהם ממש מטפלים טובים אל תעשי הכללות ושווה לך לנסות פעם אחת ולבדוק מה את מרגישה .. זה לא סוף העולם תמיד אפשר להחליף! תשמרי עלייך :-)

26/01/2005 | 16:51 | מאת:

זה בד"כ מה שקורה ...... בולעים את הכל ומרוב שיש עומס נחנקים.. ואז כל מה שנשאר זה ללכת ולהקיא... העומס הוא רגשי .. הריקנות היא הרבה מעבר.. כדי לפצות על הריקנות הזאת הולכים ובולסים..כדי לפצות על האשם ותחושת חוסר ערך העצמי הולכים ומקיאים כי מעבר לזה את גם לא באמת מסוגלת להכיל את מה שקורה לך לבינתיים!. את חייבת לטפל בעצמך כי גם אם זה יקרה לך כשאת תהיי מטופלת יהיה לך עם מי לדבר.. יהיה לך אפשרות לבדוק יותר לעומק את הדברים... וזה חשוב .... יש מישהי שמטפלת בהומאופטיה טובה מאוד גם דרך קופת חולים כללית 035165923 אני חושבת שזה בתל אביב .. שווה להגיע למספר פעמים.. תדברי איתה ונראה מה היא תגיד.. תגידי לה שאני שלחתי אותך ... הייתי ממליצה לך לנסות .. בקשר לקינסיולוגיה אני עדיין לא הבנתי עם עדי איפה יהיה המפגש הזה אבל אני יכולה לפחות לומר לגבי שרק בשנים האחרונות של המחלה טופלתי בקינסיולוגיה ואני יכולה לומר וודאית שזה מה שהוציא אותי וזה מומלץ.. קשה לספר בדיוק מה זה אני רק יכולה לומר לך שזה עובד על רבדים מאוד עמוקים של ההווייה שלנו וזה משחרר בזמן אמת ובגיל סיבה את השורש לכל מה שקורה לך שלמעשה חוסם אותך בזמן הווה לחיות את החיים שלך בחופשיות .. התרגול של זה פשוט העוצמה של זה אדירה השיטה הזאת הפכה להיות יותר ויותר מוכרת בעולם והיא כבר ידועה בהצלחות שיש לה .. חפשי באנטרנט .. תקראי באנגלית ובעברית .. זה פשוט מדהים!!! בשבילי אין שיטה אחרת אבל יחד עם זאת אני יודעת שלכל אחד מתאים משהו אחר.. וצריך לבדוק את זה שום דבר הוא לא תורה מסיני .. לכל אחד מתאים משהו אחר.. ובכל דבר יש מן האמת .. תכירי את עצמך ותבדקי מה טוב בשבילך .. מעבר לכל מה שציינתי זה גם סוג של מוכנות .. \ חולי סרטן למשל כבר עייפים מהשיטות הקונבנציונאליות ואז הם מתחילים לחפש שיטות אחרות ואז במקרה בלי להתבלבל הם מגיעים לנוסחאת ריפוי משלהם שנולדה מתוך חיפוש והקשבה למי שהם .. לא תמיד זה הולך אבל מי אמר שבחיים הכל הולך .. אני מאמינה בכוונה .. אני מאמינה באמון .. באמונה וברצון הנעלה לחפש את הריפוי .. זה תלוי בך.. וזאת הדרך שלך .. אף אחד לא יכול לומר לך באמת מה טוב עבורך.. גם איתי חטאו לעניין .. והגעתי לדברים ממקום של מוכנות .. לא הייתי יכולה להם בזמנים אחרים וזה הפך את זה בשלבים מאוחרים לעוצמתי ורב תכליתי... כשהייתי מוכנה לווותר על כמה דברים למען ההחלמה שלי וזה לא פשוט לאף אחד אם את שואלת אותי... תכבדי את הדרך שלך .. ואם ההחלמה חשובה לך זה יקרה .. זה יקרה בזמן הנכון! אני בשלב ראשון הייתי מציעה לך לטפל בעצמך במישור של המילים.. להכיר יותר מקרוב מה קורה לך ולתת לזה מילים כי זה חשוב ורק אחכ לרדת לעומקים... בהצלחה מתוקה .. \ כל מה שקורה האמיני לי זה לא סיבה להתפרק.. טפלי בעצמך ותהיי הכי סבלנית שאת רק יכולה להיות כי את חייבת את זה בשביל הטיפול שלך... ולא קרה אסון אם אין תוצאות מיידיות זה לא אומר שום דבר על הטיפול או על ההחלמה שלך ... המון אהבה בובה .. ספרי לי מה קורה איתך.. אני מצטערת שעניתי רק עכשיו אני מקווה שאת בטוב... היי שלום אהובה .... :-)

26/01/2005 | 06:17 | מאת: עדי

המייל מיוד לששששש שכתבה כמה שורות מתחת להודעה זו וכן לבנות נוספות המעוניינות לשאול שאלות בקשר לקינסיולוגיה אפשר לפנות למייל שלי ואני מבטיחה לענות. הילה עדיין לא יצרתי איתך קשר כי אני מאוד מאוד עסוקה בנתיים תנסי לארגן קבוצה לא צריך גדולה על מנת שהמיפגש יהיה אינטימי ונעים לבנות.

26/01/2005 | 14:05 | מאת: רונה

מה זה בדיוק קינגסיולוגיה...? ואיך זה עוזר לבנות עם בעיות כשלנו? אני אהיה מעוניינת לבוא לשמוע... שאלה אחרונה- איפה תהיה הפגישה במידה ואכן תתקיים?

26/01/2005 | 15:16 | מאת: עדי

רונה צוהריים טובים צרפתי מאמר שנכתב על קינסיולוגיה לפני כמה ימים תחפשי בפורום נדמה לי ששמו מהי קינסיולוגיה ישנו מאמר ארוך וישנו הסבר קצר מקווה שאכן יענה על שאלתך כמו כן את יכולה להתייעץ עם הילה היא חוותה טיפול כזה והוא אכן עזר לה ביציאה לדרך החדשה

25/01/2005 | 23:32 | מאת:

חלומות פז.. יום ארוך.. עייף..חררר ביי ביי תשמרו על עצמיכם... :-)

25/01/2005 | 23:51 | מאת: לינוי

גם לך הילונת ולכולן... תנוחווו.... הילונת אני גם הולכת לשוןןן אני מה זה עייפהההה....חחח אני יכתוב לך הכול מחר...!!!!!!! אוהבת עד אין סוף לינוי!! לילה טוב "משמשית"...אני פשוט אוהבת משמיש..של ט"ו...חחחחחחחח...לא חשוב... וגם אותךךךךךךךך המוןןןןןןןןןןןןן חולה עלייךך!!!!!!!!!!!!..... נשיקות...

תקראי את ההודעה שלי למעלה .. אוהבת המון :-)

25/01/2005 | 21:31 | מאת: אור

אני לא יודעת מה לעשות נראה לי שאין לי כבר מחזור ואני מפחדת... זה יחזור מתישהו?

25/01/2005 | 22:36 | מאת: מאיה הקטנה

כן כמו שאת בהלם מיזה שאת לא מקבלת מחזור גם הגוף שלך בהלם מיזה שאת מרעיבה אותו ולכן הוא מחזיר לך על זה זה תופעה מאוד שכיחה במיוחד אצל אנורקסיות בשלב מתקדם של המחלה, אני גם ככה למרות שאני בתהליך הבראה עד עכשיו לא חזר לי המחזור זה גרוע בטירוף,ואין לך מושג עד כמה אפילו(אלא אם כן את לא רוצה ילדים) מציעה לך מהר מאוד לקחת את עצמך בידיים ולהתחיל לטפל בעצמך לפני שיהיה מאוחר מידי המון הצלחה, מאיה

25/01/2005 | 22:52 | מאת:

בתנאי שתחזרי לאכול מאוזן.. בהצלחה. את יודעת משהו?? כשנותנים צ'אנס לגוף יש לו יכולות ריפוי אדירות .. אוהבת המון ... תחזיקי מעמד.. המצב שלך באמת לא פשוט .. ואני מקווה שבקרוב נעשה משהו בעניין.. המון חיזוקים וחיבוקים :-)

26/01/2005 | 18:57 | מאת: ד

היי אור שאלי את הילונת ,הילונת אמרה לי לקנות איזה שהן אבנים שכך אולי המחזור יחזור שאלי אותה אולי זה יעזור דניאלה חיבוק נשיקה חיזוק :)) ואם תאכלי אולי יום אחד כמו שצריך אולי זה יעזור... ככה אני מנסה לרמות את עצמי..;) צ'או שמרי על עצמך..

26/01/2005 | 18:57 | מאת: ד

היי אור שאלי את הילונת ,הילונת אמרה לי לקנות איזה שהן אבנים שכך אולי המחזור יחזור שאלי אותה אולי זה יעזור דניאלה חיבוק נשיקה חיזוק :)) ואם תאכלי אולי יום אחד כמו שצריך אולי זה יעזור... ככה אני מנסה לרמות את עצמי..;) צ'או שמרי על עצמך..

"בלאד סטון"...(אבן הדם) "קארנלייאן".. (סוגל של אגת) ניתן להשיג אותן בכל חנות של עידן חדש.. מסיטיקה ואלטרנטיבה למיניהן... מומלץ ביותר! לעסות עם זה עם שמן שקדים על הבטן התחתונה... בהצלחה .. זה עוזר.. יש מישהי שאמרה לי אחרי חודש שזה חזר לה .. לי זה לקח קצת יותר אבל זה בכל אופן הדהים אותי... יש עוד אבן: "קריסוקולה" .. גם היא מאוד טובה .. אני לא בטוחה שאמרתי לדניאלה עליה אבל יש לי תחושה שהיא יכולה להתאים.. בהצלחה והמון אהבה :-)

25/01/2005 | 21:30 | מאת: אור

אני לא יודעת מה לעשות נראה לי שאין לי כבר מחזור ואני מפחדת... זה יחזור מתישהו?

25/01/2005 | 23:36 | מאת:

אבל תביני כמה הוא אדיר אם את עוד חיה.. ותביני כמה את חשובה בחיים כי את אחרי הכל עוד בחיים תודה לאל אז תתחילי לאכול כי זה חשוב לא בשביל אף אחד אחר אלא אך ורק בשביל עצמך...כי את החשובה !!!! המון אהבה :-)

25/01/2005 | 21:29 | מאת: אור

אני לא יודעת מה לעשות נראה לי שאין לי כבר מחזור ואני מפחדת... זה יחזור מתישהו?

25/01/2005 | 23:38 | מאת:

לאכול שווה לתת מקום ..לתת מקום לעצמך!!!. לא לאכול שווה לדחות.. לדחות את עצמך!! בואי תגידי לי את מה עשית כל כך רע שמגיע לך לדחות את עצמך במקום להבין שיש לך מקום בדיוק כמו לכולם.. אז למה לא לאכול ולהזין את עצמך באהבה.. למה לא? שמרי עלייך :-)

שלום לכן, אתמול הייתי אצל הפסיכולוגית שלי והודעתי לה על הפסקת טיפול, יש כמה סיבות שהעיקרית בהן היא שאין לי סבלנות לאיטיות שבה מתנהל הטיפול לאו דווקא אצלה אלא הטיפול בכלל, היא אמרה שאין מה לעשות וככה זה טיפול וזהו אז החלטתי שאני עוזבת. מאוד קשה לי עם ההחלטה אני נורא מפחדת מנפילות למרות שמצבי עכשיו בסדר אני דואגת מהפעם שאני אפול ולא יהיה לי למי לפנות, כיום אני נמצאית רק בטיפול דיאטטי בתל השומר ויש לי דיאטנית מקסימה וזה בסדר גמור אני מקווה שזה יספיק לי. מצטערת אם אני כל הזמן קוטרית אבל הפחד מהנפילות לא נותן לי להתקדם הרבה, מקווה שאמצא תמיכה בפורום וזה יהיה לי מקום שבו אוכל לספר מה עובר עלי. ערב טוב לכן ליאור

אבל אני לא רוצה להתיימר לומר לך שזה הפתרון המושלם למרות שאת יודעת שאני מאוד מתאמצת.. ובדיעבד לאחור אני לא יודעת אם רק פורום כזה היה מספיק לי.. כנראה שאת צריכה זמן לעכל כמה דברים .. אני רק מקווה שתהיי עם היד על הדופק ושתביני ששום דבר זה לא הוקוס פוקס לפעמים התהליך הזה ארוך ולפעמים זה לוקח שנים.. לי כידוע לך זה לקח 16 שנה וזה המון אבל אני בחוץ! אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב בכל עת שתבחרי .. אני עוד יפגוש אותך ונדבר.. בינתיים המון אהבה חיזוקים וחיבוקים.. ואל תמהרי לפסול אפשרות לחזור בך וללכת לטיפול... אבל אני מבינה שזה תהליך ומוכנות .. ובקשר למאיה .. היא פשוט מקסימה ונפלאה .. שמחתי לראות אותה .. היא לצערי מאוד רזה אבל אני מקווה שעם הזמן זה ישתפר והיא תהיה על קו השפיות והבריאות .. אבל זה היה מרגש... סיפרתי לה הרבה לפי בקשתה על האשפוז ואני מאוד מקווה שעם כל הרתיעה שלה זה באמת ירחיק אותה מלהגיע באופן רשמי למצב של אשפוז.. ואני מאמינה שאחת לכמה זמן נמשיך לעשות מפגשים כאלה... לא איכפת לי ואפילו בשמחה לעשות אחת לכמה זמן מפגש כזה ללא תשלום ולדבר על כל מיני נושאים .. עם כל הבנות פה... מה את אומרת?? פתאום אני חושבת שזה יכול להיות אדיר לכולם... אז בינתיים המון אהבה ונשיקות... לילה טוב :-)

25/01/2005 | 16:59 | מאת: לינוי

מה שלומך!?... איך את מרגישה!?.. אני מקווה שהכול טוב.... חגגגג שמחחחח...יפתיי! אני חולה עלייך את כבר יודעת חחחחחח..... אני יגיד לך את זה כול הזמן אני חולה עלייך את נשמה נפלאה מקסימה..... איו אני לא יסיים.......חחח היום את נפגשת עם מאיה בטח עכשיו אתן כבר ביחד.....:-) איזה כיף לה....!!!! שתיהו פה ספרו איך היה!!!!! אוהבת המון עד אין סוף לינוי נשיקות וחיבוקים! :-) (''v'')-->אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.

25/01/2005 | 23:05 | מאת:

נשמתי אני אוהבת אותך.. אז ככה מאיה מקסימה.. מאוד מרגש.. ודיברנו הרבה ואני מקווה שזה עשה משהו .. זה מדהים אותי לראות כמה הבנות האלה מקסימות באמת.. הייתי מאוד רוצה שנעשה מפגש אחת לכמה זמן ונדבר על כל מיני דברים בעיקר על אפשרויות שיעזרו לכולכן לצאת מזה ללא תשלום.. אני לא רוצה להתיימר להיות מטפלת אבל אני מרגישה שזה יכול לתרום לכל אחת כולל אותי... מה את אומרת??? אוהבת אותך .. המון ספרי לי איך את בהרחבה!!!! המון אהבה אהובה .. לילה טוב :-)

25/01/2005 | 16:54 | מאת: לינוי

מה הממצב מאמי?!... הכול טוב.......? היית בבצפר היום!?...אני כן וסבלתי אני שונאת תבצפרר......הזהה..אלוהים! אני בת 16 מהמרכז..... ואני ממש שמחה לשמוע שאחרי שקראת את ההודעה של הילה אכלת משהו..מצוין,! כול הכבוד לך!!!!..ואני לא מגזימה.. רואים שאת רוצה..מנסה..זה ממש חשוב! גם אני כמוך... אומרת שהנה יגיע הקיץ ועכישו אני ירזה...אבל זהה ממש לא נכון לחשוב ככה. אני כולכך שמחה שעכשיו חורף...חח..באמת!!!!! ככה שמים מעיל...וזהוו...הכול"מתכסה".... ואני לעומתך...שהייתי רזה לא הסתפקתי אפילו שכולם אמרו לי יאווו איזה רזה את... אני חשבתי"מה הם סתם"...אני שמנה...ואחרי כול ק"ג רציתי עודד..... לא רציתי להראות כמו אנורקסית....אני לא אוהבת את המראה הזה.....אבל רציתי להות רזה....שיראו אותי ויגידו וואיייי זאת רזה..... ושאני מסתכלת על עצמי היום אני אומרת אני ממש סתומה הייתי רזה......אוףףףףףףף..למה השמנתי זה כואב.....כואב מאוד!!! אני אומרת..איך נתתי לעצמי להשמיןן....איך!? נשמה גם אני ישמח לדבר איתך..... יש לי מסנגר זה עוזר לךךךך......אני מקווה חחח.... שיהיה לך המשך יום טוב.... ערב טוב..... אוהבת המון לינוי... נשיקות וחיבוקים!!!!!!... :-)

25/01/2005 | 18:51 | מאת: בננית

וואלה הכל טוב... מה איתך מותק??? באיזה עיר את גרה? איזה אני פרשתי מביצפר בגלל המחלה כבר לא היה לי כח לביצפר ולא הייתי באה הרבה אז רצו להעיףף אותי אז כבר לא היה טעם להישאר... אכלתי היום הרבה נשבעת לך כבר אין לי שליטה על עצמי והבטן נפוחה...לפחות אני מתנחמת בזה שחורףף ואז לא רואים...חחח גם אני אותו דבר הייתי רזה וכולם אמרו לי שהייתי רזה והייתי אוכלת הכל ממש הכל ולא הייתי משמינה...ובקיץץ רזיתי בלי להשים לב כי לא יצא לי להיות הרבה בבית ואז בקושי הייתי אוכלת ואז שהתחלתי לאכול השמנתי יותר ממה שהייתי ומה יצא לי מכל זה רק נזקים... אני ישמח לדבר איתך...:) סופסוףף יש פה מישהו בגיל שלי...:) אין לך אייסי קיו?? תורידייייי זה לוקח שנייה אחת... ערב טוב... המון נשיקות וחיבוקים בננית...:)

25/01/2005 | 02:00 | מאת: מאיה הקטנה

הלכתי היום ב8 בערב כהרגלי למכון כושר, אחרי שעה של אימון התאמנה לידי מישהי בת 40+בערך וסתם מתחילה לדבר איתי פתאום היא עושה לי :"כמה שאת רואה אותי ככה תחשבי עד לפני שנה שקלתי כפול היום אני חצי בן אדם היום אני שוקלת רק 50 קילו שטויות אני יודעת לסתום תפה שלי לפחות אני כול יום באה למכון שורפת 1000 קל ואוכלת ירקות הכי טוב זה מעולה תאמצי תשיטה הזאת למרות שיש לך גוף טוב אני בחיים לא אדרדר תילדים שלי לאוכל משמין רק דברים בריאים"אלוהים הייתי בהלם אישה בת 45 מדברת ככה אלוהים לאן הגענו.?היא עדיין לא מבינה שהיא חולה היא קוראת לנכדה שלה ואומר לה תסתכלי את צריכה גוף כמוהה(והצביעה עלי במזן שהיא חשבה "שלא שמעתי)תפסיקי לאכול ככ הרבה את מגזימה וההיא כולה מקל אולי 45 קילו בלחץ וגבוהה כאילו מה אלוהים מה?@@@@@@@@@@@@@@@@ איפה הגבול!!!!!!!!!!!!!!!!?!!! זה ככ עיצבן אותי אתן לא מבינות אפילו כמה לא מעצבן?תאמת!!! טוב יפות שלי זזתי למיטה שיהיה לילה מצוין והילההההההההההההההההההההההה יפה מושלמת נסיכה מלכה שלייייייייייי מחר אנחנו ניפגשות ומחר ב3 אני יהיה הבן אדם הכי מאושר עלי האדמות שאני יראה אותך חולה עליך ילדה יפה לילה טוב, מאיה

והיום ב3 כן?

אני יכתוב יותר מאוחר אין לי כוח אני ממש עצבנית על זה ... פשוט לא ייאומן מתי אנשים יתחילו להתעורר??.. מתי??? וכן נפגשים בשלוש.. איפה שקבענו בי בובה .. :-)

24/01/2005 | 21:41 | מאת: לינוי

מה שלומך מאמי?!... איך את מרגישה!?.... הכול טוב?... בת כמה את?!........ מאיפה?!... חקירות...חחחחח...טעני עם בא לך!!!!... רציתי להגיב למה שרשמת להילונת...... אמרת שהיום לא אכלת כלום כדאי להוריד את הקילו... את חושבת שעם לא תוכלי זה יעזור.... נכון...צודקת...זה יעזור סבבבה.. תוך יומיים תרזי קילו אחרי יומים תוכלי מה יהיה אז..הבטן תתנפח... תשמיני יותר..החילוף חומרים...יהיה הרבה יותר איטי....... אבל מה איכפת לך!?... כי את תרזי אבל את לא יודעת מה את עושה לעצמך!!!!!! או שכן...אבל זה לא ממש מזיז לך כי הכי "חשוב"להרזות...את חושבת שעם תרזי זה יספק אותך!??..זה יפתר את הבעיה?...אז זהו שלא!!!!!!!!!!! כול פעם שתוכלי את תשמיני יותר.... חוץ מזה...שבדרך את הורסת המון..... ומאמי...שלא תחשבי שאני תוקפנית או משהו....ואני בטוחה שכול מה שאמרתי ידוע לך ואת מודעת לזה.!!!! אנחנו יודעות הכול אבל לא אכפת לנו מכלום...הייתי חייבת להגיד לך את זה... כי גם אני נמצאת באותו מצב..... לפני כמה זמןןןן....לא אכלתי כלום 5 ימים ביום הרביעי כבר הרגשתי...אלוהיםםםם...אחר"כ עברתי לתפוח ביום...... ככה זה....ואחר"כ...אכלתי ומה זה אכלתי......תחנתי!!!! ואז השמנתי מן הסתם ויותר!!!!!......הרבה יותר!!!!! זה לא שווה את זה....עכשיו.... התחלתי לאכול "רגיל"עד כמה שאפשר וקיבלתי מחזור..רק יום שבת!!!!...מזל טוב לי...חחחחח... אז זהווו תחשבי על מה שאמרתי!!!!!!... ואל תיקחי דוגמא...עם מה שאמרתי לך כי זה לא הייתה הכוונה....אני פשוט מנסה להראות לך שלא שווה....לצוםםםםם!!!...לא שווה!!!!!!!!!!.. שום קילו שתרזי לא יספק אותך!!!!.... שמרי על עצמך!!!!! תטפלי.....לא אחרכך עכשיו!!!! המשך ערב טוב...... אוהבת המוןןןןןןן המוןןןןןןן לינוי! נשיקות..... :-)

25/01/2005 | 12:53 | מאת: בננית

ברוך השם הכל טוב... מה איתך נשמה? אני בת 16 וחצי מר"ג... בת כמה את?? אני יודעת שאני הורסת את הגוףף שלי ובסוףף משמינה יותר מה יצא לי מכל הדיאטה הזאתי רק הרסתי את הגוףף שלי והשמנתי גם יותר רק נזקים... אחרי שראיתי את ההודעה של הילה ישר הלכתי לאכול לא היה לי אכפת מה לאכול העיקר לאכול אמרתי לעצמי יאללה מה שיהיה יהיה ואכלתי...בקטנה גם אני הייתי צמה ימים ומה סתם הרסתי את עצמי והשמנתי הכל בחזרה אני יחכה לקיץ ואני ירזה הכל בחזרה אין החורףף הזה משגע... שהייתי ממש רזה אז דווקא הייתי מסופקת והכל ואמרתי לעצמי שאני ישמור על המשקל אבל לא הצלחתי...:( ואני לא מסוגלת להשלים אם איך שאני עכשיו אין זה כזה כואב...ואפילו שאומרים לי שאני רזה אני מרגישה שלא... וואלה?! מזל"ט אני אין לי מחזור כבר חצי שנה...אני יתחיל בקיץ לקחת כדורים... אני ישמח לדבר איתך...יש לך אייסי קיו?? המון נשיקות וחיבוקים... בננית..:)

24/01/2005 | 20:01 | מאת: *עינת*

מה לעשות?. מרגישה כל כך בודדה.... כל כך לא קשורה לחיים האלה...

24/01/2005 | 22:10 | מאת:

חיבוקים חזקים... מחר טו בשבט בעיני זו סיבה לחגיגה התחדשות.. צמיחה .. פריחה.. זריעת רעיונות לשנה הבאה . התמעה של רעיונות חדשים .. גיבוש והוצאה אל הפועל בבוא העת אולי תשתלי משהו ותבקשי לצמוח יחד עם המשהו הזה למקום של משמעות ועניין בחיים... המון אהבה לילה טוב מתוקה ... :-)

השם ל"בל".. זה הכינוי החדש שבחרת אחרי שהיה בלבול עם גון שגם הייתה סיילנס בעברית ואני כבר הייתי מבולבלת .. לא שמעתי ממך מאז גם בעקבות התגובה שהשארתי על הטיפול שקיבלתי בתל השומר.. אני לא יודעת אם את קוראת אבל תהיתי מה שלומך.. אני מקווה שאת שומרת על עצמך ומשתפרת.. ושלא נעלבת ממני.. חשוב לי לדעת איך את.. שמרי על עצמך.. ותהיי בטוב... המון אהבה הילה :-)

24/01/2005 | 19:56 | מאת:

מה שלומכן???.. ספרו ספרו... אוהבת המון תחזיקו מעמד... ערב נעים... המון אהבה :-)

24/01/2005 | 19:27 | מאת: ששש

עדי, אני ישמח אם תשאירי לי כאן מספר טלפון, ונוכל לדבר על טיפול בקינסיולוגיה באופן פרטי!!! תודה

24/01/2005 | 20:13 | מאת: עדי

ערב טוב אנא צרי איתי קשר למייל שלי בברכה עדי

24/01/2005 | 12:14 | מאת:

חיבוקים.... :-)

24/01/2005 | 16:34 | מאת: לינוי

יום נפלא לכולן..... איך את מרגישה מקסימונת!?... מחר ט"ו...חחח....חג שמחחח!!!!!!!...... הילונת...... אני אוהבת אותך המון ומתה ליראות אותך.....מתי שתירצי תגידי לי!!!!!!... בקשר לחלום..... אני שמחה שהיסכמת איתי... ונכון יש הפתעות בחיים!!...ולך יהיו רק טובות!!!!! אני יודעת שאת לעולם לא תחזרי לזה...אני פשוט יודעת!!!!!!!...וגם את!!! בעבר לא היה לך את כול מה שיש לך היום.... היום יש לך בשביל מה לקוות....לשמוח....לרצות!!!!!!!!! חוץ מזה.....שיש לך אותנו ואנחנו לא יכולות בלעדייך!!!!!!....אפילו לדקה... אני אוהבת אותך עד אין סוף!!!!!!... שיהיה לך רק טוב..... המשך יום נפלא מקסימונת!.... נשיקות וחיבוק חזקקקק...מוחץ...חחח :-) ואני חושבת.... שמה שעדי הציעה יכול ליהות מאוד נחמד!!!!! אוהבתתתתת...

24/01/2005 | 19:46 | מאת:

ממחר כבר הרבה דברים אמורים להשתפר..כי זה טו בשבט וזה לא סתם חודש.. זה חודש משמעותי ביותר כל שנה ללא ספק יש לך אינטואיציות מדהימות .. זה בכלל לא מפתיע אותי לגבי כל מה שאמרת .. זה די נכון למען האמת .. גם אני מרגישה שכל מה שקשור בהחלמה שלי יציב והרבה דברים הם אחרת היום .. חוץ מזה שאתן מאוד יקרות לי ואני לא רוצה לאבד אף אחת מכן.. ... אני אוהבת אותך המון שיהיה רק טוב ואני מאמינה שבקרוב ניפגש.. נשיקות מתוקה... :-)

האם יש חדש.. פנית אליה כבר... ספרי לי מה קורה איתך ומה שלומך... המון אהבה ... :-)

ליאור מתוקה איך אבא שלך?... איך את מרגישה ?... ספרי מה קורה איתך.. ותחזיקי מעמד... המון אהבה חיזוקים וחיבוקים ... :-)

הי הילה, אני יחסית בסדר, אבא שלי לא כל כך טוב הוא מאוד חולה והיינו אצל רופא פרטי שהחליט לא לנתח אותי כי הוא לא ישרוד את הניתוח, אנחנו מנסים לעזור לו כמה שאפשר להתמודד. בקשר אלי אני יום ככה ויום ככה משתדלת מאוד להחזיק את עצמי ולא ליפול, היום אני נפגשת עם הפסיכולוגית שלי לגבי המשך הטיפול, אני החלטתי לסיים אבל בכל זאת אני רוצה לשמוע את דעתה. זהו בנתיים רק שתדעי שאני מחוברת לפורום כל הזמן אך לא תמיד מסוגלת לכתוב, תודה שפנית אלי ושאת שואלת לשלומי. האם ביום ראשון הקרוב יתקיים השיעור עם הרב שסיפרת לי ברמת גן? אם כן אני מאוד מעוניינת לבוא ואשמח לקבל פרטים מדויקים ובהזדמנות זו אם תרצי ניפגש. תודה יקירתי על הכל

היי מתוקה, מה שלומך? עוד לא פניתי אליה, אני לא יודעת למה אני פתאום מתלבטת... פשוט עברו עלי שבועיים נורא עמוסים, עבודה, לימודים, הכרתי גם מישהו, שגורם לי פתאום להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי... לאחר המון זמן שלא הרגשתי כך... אני יודעת שזה לא תחליף. אבל אני מוכרחה להגיד שאני מרגישה מעט יותר טוב, לא לגמרי מרוצה... אני כבר לא יודעת, כ"כ מבולבלת... קשה לי גם לחשוב שההוצאות הלא מעטות על הטיפולים נופלים עלי ככה, בעודי מרוויחה משכורת מזערית במלצרות(אני גם מנסה לחסוך ללימודים, כדי לעזור להורים שלי שהסתבכו קצת מבחינה כלכלית, אבל זה לא קל). אולי הכל יישמע כתירוצים, אבל אני לא יודעת מה לעשות??? אין לי זמן לכלום... אני מפחדת להתחייב עכשיו כספית לפסיכולוגית, גם אם זה דרך קופ"ח. האם זה יהיה בסדר ללכת אליה אפילו פעם בשבועיים? כי לזה אולי אצליח להתחייב. איזה בלאגן... סורי...

25/01/2005 | 23:09 | מאת:

אבל אל תתמהמהי יותר מידי כי זה תמיד יכול להיות מסוכן .. אני שמחה שהכרת מישהו זה תמיד נחמד.. ושזה מרגש אותך?? אבל לעולם אל תתלי את תקוותייך בחוץ.. תמיד תזכרי לשאוב את הכוח מתוכך.. זה לא פשוט לבקש עזרה .. זה לא פשוט ללכת לקבל אותה.. אני מציעה לך פשוט לעכל את זה ולהיות עם היד על הדופק.. עניינים של כסף לא מהווים שיקול כזה כשזה מגיע לבריאות יהיה עלייך לוותר על כמה דברים כדי להגשים את הטיפול ואני מאמינה שתעשי את הבחירות הנכונות... לטובתך.. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב כי זה גם חשוב .. ואני מבטיחה להגיב.. המון אהבה שמרי עלייך חיזוקים וחיבוקים :-)

24/01/2005 | 00:11 | מאת: מאיה הקטנה

24/01/2005 | 00:23 | מאת:

קבענו ליום שלישי... זוכרת?? :-)

24/01/2005 | 00:35 | מאת: מאיה הקטנה

24/01/2005 | 06:45 | מאת: עדי

הילה בוקר טוב אם תתארגנו כמה בנות שמעוניינות לשמוע ולטעום מהי קינסיולוגיה אני מוכנה לבוא באיזור תל אביב ולהעביר מיני סדנא בנושא בהתנדבות על מנת לעזור לבנות להפתח למשהו חדש שונה שאכן יכול להבטיח שינוי ויציאה מהמקום הקשה בו הן נמצאות. שיהיה לך יום טוב וכל הכבוד על העשייה והאהבה הגדולה שאת מעניקה לכל אותן בנות הזקוקות לכך כל כך. עדי

23/01/2005 | 23:59 | מאת: רחל

הילה היקרה. אני סובלת מהפרעות אכילה, ומעוניינת לטפל בזה. אם תוכלי להמליץ לי על פסיכולוגים ודיאטניים אשר מתמחים בסוגייה זו אני אשמח. קראתי על השיטה שהצעת פה ה"קינסולוגיה", אבל לא בדיוק הבנתי איך היא פועלת... תסבירי בבקשה. מחכה לתשובה.

לקריאה נוספת והעמקה
24/01/2005 | 06:33 | מאת: עדי

רחל בוקר טוב קינסיולוגיה - מוח אחד כל אדם הינו בעל ניסיון חיים אישי, חוויות וקשיים אישיים, גנטיקה אינדיבידואלית שהינה ביטוי של זרם התורשה האינדיבידואלי של הוריו. האם ניתן להתאים לכל אדם טיפול אינדיבידואלי שיותאם לצרכיו ונתוניו האישיים ? האם יש טכניקה המאפשרת להביא בחשבון את כל אותן השפעות שעיצבו את האדם להיות מה שהוא בנקודת זמן מסוימת ? קינסיולוגיה הינה טכניקת טיפול המאפשרת לנו להיות בקשר עם רבדים אחדים בגופו ואישיותו של המטופל, להביא בחשבון את עברו הבריאותי והרגש י– חוויתי ולמעשה להתאים לכל אדם טיפול. כשם שאין מטופל אחד דומה למשנהו – אין טיפול אחד דומה למשנהו. הטיפול בקינסיולוגיה מכסה שלוש רמות התייחסות : 1. החלק הפיזי-גופני - מגע בריאות. 2. המוח האנושי ומיצוי הפוטנציאל שלו - קינסיולוגיה לימודית. 3. גישה ישירה לתת מודע בטכניקה הנקראת מוח אחד. ההתייחסות בשלושת ההיבטים הנ"ל הינה גישה הוליסטית אמיתית שמצביעה לנו על הקשר בין כאב פיזי לבין הדפוס ההתנהגותי-חוויתי שמנהל אותנו. שום "תקלה" פיזית איננה מקרית, אלא ביטוי למסרים המאותתים לנו שנתעורר למשהו. הקינסיולוגיה אינה מתייחסת ישירות למחלות של הגוף אלא לאדם בעל הגוף החולה. טראומות מהעבר (ינקות, ילדות) "יושבות" שם ואנו מסווגים כל מקרה דומה מן ההווה ומעוררים את הזיכרון והביטוי של אותן חוויות עבר כמו גירוי ותגובה. ברגע שאדם מודע לתהליך זה יש בידו את האפשרות לבחירה חדשה. בגישה ההוליסטית לא ניתן להפריד בין תא, ריקמה, איבר ומצב רגשי. אירוע כמו כישלון, עלבון, דחייה - יוצרים תגובה רגשית חזקה, ומאחר וכל תא הוא בעל תודעה וזיכרון, כך קורה שאנו מגיבים ממקום של שיעתוק העבר לטראומה של ההווה. כל מחלה מקורה בהפרעה בכח החיות, והסימפטומים הם רק התוצאה. על פי הקינסיולוגיה הטיפול בסימפטום משול לתיקון מחוגי השעון אשר נעצרו כאשר המנגנון הפנימי התקלקל. נושאים בלתי פתורים מצטברים כחומר נפץ. אם נהיה מודעים, נשכיל להפוך את הבעיה כקרש קפיצה לצמיחה. במוח אחד אנו לומדים לקבל את השיעור, במקום להלחם בו. כפי שאיבר שקפא מרפאים בקרח, אותו מפתח שנועל את הדלת הוא גם הפותח אותה. בכל מגרש משחקים החוקים ידועים – אך במגרש החיים איש לא לימד אותנו את חוקי המשחק. מוח אחד מהווה גישה המקבלת את הטוב והרע ומשתמשת בהם על-מנת להפיק מהמצב את הדברים הרצויים למטופל. הטכניקה הישומית הינה בדיקות שרירים. הגוף הפיזי, השריר, זוכר ומוציא מן המח ונבכי הזכרון והתת מודע את התשובות המתקבלות - אמת מוחלטת שלא תלויה בבודק או בנבדק. בדיקות שרירים אלה מאפשרות לבודק לסייע גם לילדים עם קשיי למידה וריכוז למצות את היכולות שלהם, לשפר קשיי קריאה, כתיבה, ריכוז, לימוד שפות ועוד ואינו מוגבל לתקשורת המילולית או לגילו של הנבדק. הקינסיולוג אובייקטיבי. הוא אינו מלמד, אינו מחנך ואינו דורש מהנבדק להשתנות. מקווה שהארתי קצת את הנושא יום טוב לכולכן עדי

24/01/2005 | 06:39 | מאת: עדי

רחל בוקר טוב מצרפת חומר על קינסיולוגיה מקווה שאכן יעזור לך להבין את מהות הטיפול ולאסוף כוחות ולעשות את הצעד הראשון והאמיץ במסע החדש אליו את מעוניינת לצאת יום טוב והרבה אור ואהבה עדי קינסיולוגיה - מוח אחד כל אדם הינו בעל ניסיון חיים אישי, חוויות וקשיים אישיים, גנטיקה אינדיבידואלית שהינה ביטוי של זרם התורשה האינדיבידואלי של הוריו. האם ניתן להתאים לכל אדם טיפול אינדיבידואלי שיותאם לצרכיו ונתוניו האישיים ? האם יש טכניקה המאפשרת להביא בחשבון את כל אותן השפעות שעיצבו את האדם להיות מה שהוא בנקודת זמן מסוימת ? קינסיולוגיה הינה טכניקת טיפול המאפשרת לנו להיות בקשר עם רבדים אחדים בגופו ואישיותו של המטופל, להביא בחשבון את עברו הבריאותי והרגש י– חוויתי ולמעשה להתאים לכל אדם טיפול. כשם שאין מטופל אחד דומה למשנהו – אין טיפול אחד דומה למשנהו. הטיפול בקינסיולוגיה מכסה שלוש רמות התייחסות : 1. החלק הפיזי-גופני - מגע בריאות. 2. המוח האנושי ומיצוי הפוטנציאל שלו - קינסיולוגיה לימודית. 3. גישה ישירה לתת מודע בטכניקה הנקראת מוח אחד. ההתייחסות בשלושת ההיבטים הנ"ל הינה גישה הוליסטית אמיתית שמצביעה לנו על הקשר בין כאב פיזי לבין הדפוס ההתנהגותי-חוויתי שמנהל אותנו. שום "תקלה" פיזית איננה מקרית, אלא ביטוי למסרים המאותתים לנו שנתעורר למשהו. הקינסיולוגיה אינה מתייחסת ישירות למחלות של הגוף אלא לאדם בעל הגוף החולה. טראומות מהעבר (ינקות, ילדות) "יושבות" שם ואנו מסווגים כל מקרה דומה מן ההווה ומעוררים את הזיכרון והביטוי של אותן חוויות עבר כמו גירוי ותגובה. ברגע שאדם מודע לתהליך זה יש בידו את האפשרות לבחירה חדשה. בגישה ההוליסטית לא ניתן להפריד בין תא, ריקמה, איבר ומצב רגשי. אירוע כמו כישלון, עלבון, דחייה - יוצרים תגובה רגשית חזקה, ומאחר וכל תא הוא בעל תודעה וזיכרון, כך קורה שאנו מגיבים ממקום של שיעתוק העבר לטראומה של ההווה. כל מחלה מקורה בהפרעה בכח החיות, והסימפטומים הם רק התוצאה. על פי הקינסיולוגיה הטיפול בסימפטום משול לתיקון מחוגי השעון אשר נעצרו כאשר המנגנון הפנימי התקלקל. נושאים בלתי פתורים מצטברים כחומר נפץ. אם נהיה מודעים, נשכיל להפוך את הבעיה כקרש קפיצה לצמיחה. במוח אחד אנו לומדים לקבל את השיעור, במקום להלחם בו. כפי שאיבר שקפא מרפאים בקרח, אותו מפתח שנועל את הדלת הוא גם הפותח אותה. בכל מגרש משחקים החוקים ידועים – אך במגרש החיים איש לא לימד אותנו את חוקי המשחק. מוח אחד מהווה גישה המקבלת את הטוב והרע ומשתמשת בהם על-מנת להפיק מהמצב את הדברים הרצויים למטופל. הטכניקה הישומית הינה בדיקות שרירים. הגוף הפיזי, השריר, זוכר ומוציא מן המח ונבכי הזכרון והתת מודע את התשובות המתקבלות - אמת מוחלטת שלא תלויה בבודק או בנבדק. בדיקות שרירים אלה מאפשרות לבודק לסייע לילדים עם קשיי למידה וריכוז למצות את היכולות שלהם, לשפר קשיי קריאה, כתיבה, ריכוז, לימוד שפות ועוד ואינו מוגבל לתקשורת המילולית או לגילו של הנבדק. הקינסיולוג אובייקטיבי. הוא אינו מלמד, אינו מחנך ואינו דורש מהנבדק להשתנות.

יש נטרופתית שהיא מצויינת.. ושאת כבר יכולה לפנות אליה בהיבט של התזונה 050-5377232 03-6875111 ובקשר לפסיכולוגים .. תגידי לי באיזה אזור את גרה ואני יברר לך ממקור מקצועי ויעדכן אותך דבר שני אני מזמינה אותך לכתוב .. להיפתח ולשתף בכל שיושב על ליבך.. זה מאוד עזור.. ואני פה גם לכוון....ולתמוך! המון אהבה ויום נפלא שמרי עלייך :-)

0545298599 יום טוב :-)

23/01/2005 | 16:48 | מאת: בננית

מה שלומך מקסימה? איך את מרגישה? טוב עבר עליי שבוע לא משהו אכלתי הרבה זה לא הכי מה שמפריע לי בקטנה אבל לפחות לא השמנתי...אני תקועה על אותו משקל חחח בקיצר כמו שאמרתי לך שלחתי לו הודעה באייסי קיו והוא משום מה לא ענה לי...ונכנסתי לדיכי ושלחתי את חבר שלו שיברר לי אם הוא על המחשב וכנראה שהוא לא היה... זה היה ביום שישי ככה שבערב יצאתי עם חברים ופתאום אני רואה אותו והתחלתי לתפוס מה פוזה כזה לידו והתנהגתי כמו מפגרת ואפילו ניסיתי לעשן סיגריה והוא לא אוהב שאני עושה את הקטעים האלו בקיצר איבדתי אותו לתמידדד...ומעכשיו בשביל מה לי לחשוב עליו...החיים ממשיכים וצריך להביט קדימה ולא לחזור לאחור כי מה שהיה לעולם לא יחזור...ולמזלי הייתה איתי חברה טובה שלי וידיד טוב שלי שאני מרגישה גם משהו אליו והוא ניחם אותי וכל זה ולפי מה שהבנתי גם הוא רוצה אותי ואני מרגישה שאני לא ממש מוכנה לקשר עכשיו בגלל כל זה אבל שיהיה הזמן עושה את שלו... ומה שהכי כואב לי זה הגוףף שלי עד שאני לא ירזה אני לא ירגע אז בשביל להרזות וגם לאזן את הגוףף שהבטן לא תיהיה נפוחה בצהריים אני אוכלת חופשיי 2 3 פרוסות לחם קל עם משהו ואולי סלט ובערב אם רק אני רעבה אז אני יאכל משהו קל עד שאני ירזה... הרבה נשיקות וחיבוקים אוהבת בננית...:)

אם כבר מדברים... ובשביל שהגוף יעבוד את חייבת לאכול כמה שזה ישמע אבסורד... אפילו שמה שאת אוכלת מעט מאוד זה אמור להרזות אותך על פי העקרונות שסיגלת לך יש לך טעות...זה רק מנפח אותך כי הגוף כבר בהלם מפאת הידיעה שאת לא מוכנה להזין אותו הוא לעומת זאת מתחיל לאגור ומה זה עושה??.. סטגנציה סוג של תקיעות ואולי גם השמנה את חייבת לאכול מאוזן מספר פעמים ביום מעט...עם מרכיבים תזונתיים מזינים ולשתות באופן מבוקר לתת לגוף לעבוד.. כך גם תתאזני וגם תוכלי להרזות אך ורק אם זה באמת מתאים לגוף שלך.. אבל לפחות ברמת האגירה הגוף יתחיל לשחרר פאניקה ולאזן את עצמו בקשר למי שסיפרת לי עליו הידיד הזה שלך... אני מכירה את האכזבות האלה.אבל זה לא נורא אולי טוב שזה היה .. זה טוב שיש חוויות כאלה ושהן נעימות ... זה אומר שאת יכולה להגשים בחיים שלך קשרים כאלה.. וזה יקרה לך אולי דרכו אולי באופנים אחרים .. אל תגבילי את עצמך ותזרמי... אני חושבת שזה נפלא שמידי פעם יש לנו כאלה חוויות .. אני חושבת שזה ומעל הכל מאפשר לך לגלות מה את באמת רוצה ומה לא.. ואז להבא למשוך לעצמך בדיוק את מה שאת רוצה.. וזה נשמע קצת מופרח אבל זה קורה וזה נפלא.. כל התנסות היא חשובה וחשוב להסתכל על זה כך!.. אני מציעה לך יפה שדווקא מאוד שימח אותי שלא עלית במשקל ולא ירדת .. זה אומר לפי דעתי ששווה לשמור על המשקל הזה ופשוט להתייצב עליו אבל ללא ספק זה גם עניין של מוכנות נפשית שלך לגבי העניין...לוותר על הרזון!.. לא פשוט בכלל! טפלי בעצמך מתוקה.. הכל לטובה... ושיהיה לך יום נפלא... תחשבי על הקינסיולוגיה .. אולי נעשה מפגש כזה כמו שעדי הציעה... נשיקות .. :-) והמון אהבה ...

24/01/2005 | 18:33 | מאת: בננית

בקשר לדיאטה היום לא אכלתי כלום כי אני חייבת להרזות לפחות את הקילו הזה...כי השמנתי מאתמול להיום חצי קילו...:( רק פתחתי פה...חפיףף יש עליות וירידות.. ובקשר לידיד הזה שהיה לי נראה לי שאת צודקת יצא רק טוב מזה אני מתחילה להרגיש משהו כלפי ידיד שלי שהוא גם קרוב אליו...וגם אני קרובה לזה שהתרחקתי ממנו אבל כמה שאני קרובה ככה אני גם רחוקה...בעזרת השם יהיה טוב מה שצריך לקרות יקרה הכל בידי ה' ... ואני לא מסוגלת לוותר על הרזון כי כבר הרגשתי מזה הייתי בתוך זה, וזה מה שהכי כואב לי אני מרגישה שמנה ואני לא מסוגלת לתת לזה ידיד שלי לגעת בי הוא ניסה כזה להרים אותי ולא ממש רציתי ואז כזה הכנסתי את הבטן חחחח בגלל שלא היה לי נעים... וגם אפילו שאומרים לי שאני רזה אני מסרבת להאמין...אני שוקלת עכשיו אחרי שהשמנתי 47 קילו והגובה שלי 1.56 זה רזה??? איזה מפגש עדי הציעה?? נראה מה יהיה בנתיים אני חייבת להרזות ואחרי זה אני יטפל בעצמי בכל מה שנהרס בגוףף שלי מחזור והכל... תודה מתוקה... המון נשיקות וחיבוקים אוהבת אותך בננית...:)

23/01/2005 | 14:38 | מאת: לינוי

מה שלומך מקסימונתת.....?! וואווווווווווו איזה חלוםםםםם..... את יודעת... אומרים שבדר"כ מה שחולמים אז במציאות זה בדיוק ההפך!....אני לא חושבת שבכול החלומות זה ככה...אבל ניראה לי שבמיקרה הזה כן!!!!... והכוונה... שעם היה לך ספק...שאיי פעם חס וחלילה תחזרי למחלה...אולי במיקרה זה עבר לך בראש וגם עם לא זה אומר... שאת בחיים אבל בחיים לא תחזרי לזה!!!!!... לעולם אףףףף פעםםםםם! בחיים..... זאת הייתה תקופה בחיים שלך...שהייתה וטוב שהייתה כי היא לימדה אותך הרבה.. וטוב שניגמרה!!!!!... זאת תקופה...שאת תמיד יכולה להיזכר בה מתי שרק תירצי.. אבל היא לעולם לא תחזור את בטח יודעת את זה!!!!!!!... בקשר לערבייי....הרוח לא ממש הבנתי...זה היה מוזר!!!!! המשך יום טוב מקסימה שלי!!!!! אני אוהבת אותך המון המון המון!!!!!! חולה עלייך!!!!! איך את מפרשת תחלום שלך!?...מענני אותי לדעת מה את חושבת!!!! נשיקות וחיבוקים!!!! לינוי. :-)

את כל כך צודקת.. האמת שגם אני הרגשתי שזה הסוף .. אבל עדיין היה לי מאוד עצוב.. אני קצת הייתי בשוק מהחלום הזה .. כולל השירים .. אף פעם לא שמעתי ככה שירים בחלום.. ועוד עם משמעות כזאת .. זה היה מאוד חזק בקשר לערבי אני ממש לא הבנתי מה זה .. אולי הכוונה שהרוח הערבית מייצגת את כל העניין??... כי כאילו מבחינת ארכיטיפ זה דבר מאוד חם מזג.. גם בגלל הבד האדום שזה צבע של המון פעולה ואש.. וזה מעורר את כל העניין כאילו את כל השדים להתעורר...אני לא באמת הבנתי אבל זה היה מוזר.. לא משנה .. אני יודעת שאני לא יחזור לזה .. אני רק יכולה לומר לך שאם זה יקרה כי בחיים יש מלא הפתעות אני רוצה לקוות שהם לא יפתיעו אותי וזה אולי בגלל הטראומה שלי לגבי העניין ....אני יודעת ... זה יהיה הסוף שלי!!! הגוף שלי לא יוכל לעמוד בזה.. בקושי הוא הצליח 16 שנה .. כמה פעמים אני כמעט הייתי בקבר.. אני לא מבינה איך אני חיה אבל זה לא יקרה!!!!!!!!!! אני מקווה שהמוות שלי יהיה רגיל ושהחיים שלי יהיו ארוכים.. ואת צודקת לגבי הפירוש שלך .. זה מאוד נכון .. אבל אני בטוחה שיש עוד עניינים וזה אני יפרש מחר.. אוהבת אותך המון ... שיהיה לך יום נפלא מקסימה ... ותמשיכי לכתוב.. חיבוק ענקי ... :-)

23/01/2005 | 14:14 | מאת: לילך

שלום הילה , במקרה חיפשתי פורמים על הפרעות אכילה באתרים והגעתי לכאן ...קודם כל הרשי לי לברך אותך על האומץ שצברת והחלטת שאחרי 16 שנה את יוצאת מכל מעגל הקסמים המטופש שלנו (כן , אני מתכוונת גם עלי).כל הכבוד מקסימה ... ובכן, ברצוני לספר לך קצת על עצמי , אני כיום בת 18 , אני סובלת כבר 5 שנים מהפרעות אכילה על מיניהם , פעם אנורקסיה ופעם בולמיה וחוזר חלילה , המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו היה 33 ק"ג על 165 והמשקל המקסימלי שהגעתי אליו היה 64 ק"ג , התאשפזתי למשך תקופות ארוכות ומתישות והיה לי נורא קשה לחזור לשגרה ולעולם שחיכה לי בחוץ . היו אני שוקלת 45 ק"ג ואני מה זה מרגישה רע, אני מרגישה הכי שמנה בעולם , לדעתי אני צריכה לרזות עוד 3-4 ק"ג כדי להרגיש מושלמת , אני לא יודעת , כל כך קשה לי לחיות , אני לא מסוגלת לחשוב על דבר אחר חוץ מאוכל , אני כל כך מאסתי על עצמי ... הכל נראה לי כל כך קשה , אין חבר , אין חברות , אין משפחה מתוקשרת , אין כלום ... אני אבודה בעולם הזה ... נראה לך אם אוכל תפריט של 1000 קלו' אני אגיע למשקל שאני רוצה תוך תקופה קצרה ? מה את חושבת ? ממני באהבה לילך

23/01/2005 | 18:34 | מאת: בבנית

קראתי תהודעה שלך והייתי חייבת להגיב... וואי איזה סבל זה 5 שנים לסבול תמחלה הזאתי אני כולה חצי שנה בתוך המחלה הזאתי וכבר סובלת לא רוצה לחשוב מה עבר עלייך... גם אני עד לא מזמן ניתקתי קשר עם כל החברים שלי והכל והייתי סגורה בתוך עצמי במשך חודש וחצי אפילו בקושי יצאתי מהבית אבל עכשיו ברוך השם המצב שלי טוב...חזרתי להיות בקשר עם מי שהתרחקתי ממנו...תעשי אותו דבר במצב שלנו צריך חברים ומשפחה תומכת לי גם אין משפחה תומכת אבל לפחות חברים שהם גם עוזרים... ואם תאכלי תפריט של 1000 קלוריות זה דיאטה מאוזנת וכמו שצריך אבל מה תרזי לאט לאט וככה גם תשמרי על המשקל לטווח ארוך...ואני ממש לא מבינה למה את צריכה להרזות את כבר תת משקל ואני מתארת לעצמי שיש לך גוףף כמו שאני הייתי חולמת עליו אחרי שעליתי במשקל ואני אפילו שוקלת עכשיו יותר ממך 46 47 ואני גם נמוכה ממך בהרבה אז אין בכלל מה לדבר ועוד אומרים לי שאני רזה ואיןןן אני מרגישה הכי שמנה שיש...אני באמת צריכה להרזות אבל את..תקשיבי לי אפילו שאת מרגישה שמנה והכל את רזה...ככה זה במחלה לא קרה לך שראית מישהו רזה והוא אמר לך שהוא שמן? ובעצם הוא רזה רק הוא רואה את עצמו שמן אותו דבר קורה לך לי ולכל מי שפה... אם תרצי לדבר או משהו אני ישמח אני פה בשבילך... בננית...:)

23/01/2005 | 23:42 | מאת:

צר לי מתוקה אבל אינני יכולה לתת לך עיצות מסוג זה שאת מבקשת אני רק יכולה לומר לך שזה תהליך לא פשוט ואת לא תוכלי לפתור את התחושות הקשות שיש לך אודות עצמך סביב הורדת משקל ומראה גוף שדוף ועובדה שעד היום זה לא עבד לך... את יודעת למה? כי יש בך חלק שמזהה שזה לא הדבר האמיתי.... אינני יודעת אם את מטופלת כראוי מקסימה אבל דעי שמסגרת טיפולית הכרחית בתהליך הזה ולא ניתן לברוח מזה.... תוצאות הבריחה שלך יהיו קשות מאוד ויהיה חבל לאבד אותך.... לאכול אלף קלוריות?..... אני לא יודעת אם במצבך הגוף שלך מסוגל לעבד לרזות מזה?... אני יכולה להבטיח לך שכשאת תתחילי לאכול סדיר ומאוזן את אפילו תרדי במשקל וזה יהיה בכמות הרבה מעבר לאלף קלוריות...ואת תופתעי...זה קרה גם לי ועוד להרבה אחרות במצבינו ככה לא מודדים קלוריות... את לא באמת יודעת מה נספג ומה לא..וכמה קלוריות נשארות בגוף שלך או כמה לא אבל זה לא באמת חשוב ולדוש בזה לא נראה לי מתאים לעכשיו... טפלי בעצמך... ותעיזי לכתוב מה יושב על ליבך להסתכל במראות הקשות שניצבות לנגד עינייך יום יום על כל חוויותייך הרגשיות והעמוקות ביותר ולהתמודד אחת אחת בתורה כי רק כך יקירה ואהובה את תשיגי שליטה מחודשת ובריאה על חייך שאת גם תופתעי לגלות שאת תתחילי לאהוב אותה בלי אפילו לשים לב... אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולהיעזר בי במידת הצורך... אני ישמח להפנות אותך לגורמי הטיפול השונים...במידה ותרצי... ספרי לי על עצמך... מה קורה איתך... ואל תשכחי גם אני הייתי במצבך ואף חמור מזאת... הייתי עקשנית כמו שאין מילה אחרת להגדיר יותר מזו ונלחמתי במחלה כמעט כל שנות חיי.. והנה לך אני בריאה!!! גם אני טיפלתי בעצמי...וזה לא היה פשוט בזמן שכל רגע אני שאפתי להתפרק ולמות... אני התמודדתי עם הפחד להיות מי שאני כפי שאני וזה היה תרגול ומאבק ארוך ומתמשך... והנה זה שכבר שנה וחצי אני מחוץ לדלתות הגיהינום... וזה יכול לקרות גם לך.. אם ואך ורק תאפשרי!!!! זה עניין של כוונה אמון רצון ואמונה... ומעל הכל למידת פרקי האהבה ספרי לי עלייך.. מזמינה אותך להמשיך לכתוב בכל עת שתבחרי... המון אהבה.. חזיוקים וחיבוקים :-)

23/01/2005 | 14:14 | מאת: עדי

הקינסיולוגיה היא דרך טיפול מיוחדת במינה המאפשרת לאדם בחירה אמיתית מחדש. הוא יכול לפנות אל עברו אל כל אותם מקומות כאובים ופצועים ולבצע בהם שינוי מתוך בחירה. היא מטפלת בכל המישורים: ריגשי, פיסי ומנטלי. האדם מטפל בכל כולו לא רק בהפרעה או בסימפטום החיצוני. הפרעות אכילה הן סימפטום חיצוני הם לא הסיבה. הסיבה נמצאת אי שם בפנים בתוך תוכו של האדם ובה מטפלים כי רק אם נתחבר אל כל אותם מקומות כואבים שלנו נלטף אותם ונבריא אותם רק כך נוכל ליצור שינוי אמיתי. דרך קסומה המבטיחה מסע אל עצמינו, בחירה חדשה , שינוי אמיתי והחלמה !!!!!!!

23/01/2005 | 23:24 | מאת:

:-)

23/01/2005 | 12:53 | מאת: שירה

שלום, אני בת 28 אמא לתינוק בן שנה, גובהי 1.62 ומשקלי 55 ק"ג. אפשר לומר שחזרתי למשקלי שלפני ההריון אך נשארה לי עדיין בטן רופסת. יש לי בעיה שאני לא מצליחה להתגבר אליה - דחף רציני למתוק. ואני לא מדברת על דחף של מתוק לאחר אוכל שמסתיים בשורה של שוקולד. אני יכולה להעביר יום שלם עם 4 קרמבו אחד אחרי השני בביס, 3 חתיכות עוגת שוקולד ועוד שתי שורות של שוקולד. אני מודה שלא רואים עליי את כמות המתוק שאני אוכלת ואני אפילו לא עושה ספורט אבל נראה לי שזה לא בריא והשאלה האם חסר לי משהו בגוף שגורם לי לרצות כל כך הרבה מתוק. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אי שקט.. כמיהה לאהבה .. תבדקי אם זה מתאים לך ברמה הרגשית העמוקה....... תבדקי את מצב הברזל שיש לך.. כל קבוצת ויטמין B ו A ו D....תבדקי אבץ ומגנזיום.. הכל ע"י בדיקות דם פשוטות .. אם חסר לך אינזם כל שהוא זה יכול ליצור בעיה כזאת.. אבל זה גם יכול להעיד על אי סדירות הורמנאלית.. או אפילו חוסר בשתייה או ליחה מוגברת .. בהכל אפשר לטפל... אם את לוקחת גלוגלות עכשיו.. אולי הן לא מתאימות לך.. יש המון תוספי מזון שמסדירים את הפעילות ההרומונאלית שהייתי מציעה לך להשתמש אבל רצוי לעשות זאת על סמך חוות דעת מקצועית.. מה שאיני יכולה להעניק לך.. יש מישהי שבהחלט יכולה לעזור לך היא תזונאית.. והיא יכולה יחד איתך לאתר את הבעיה ולטפל בה... קוראים לה מירב ירימי 050-5377232 03-6875111 אני מאמינה שהיא תעזור לך אבל תעשי את הבדיקות לפי מה שהיא תגיד לך אצל רופאת משפחה.... בהצלחה... והמון אהבה :-)

22/01/2005 | 23:12 | מאת: לינוי

אני חולה עלייך!!!!!!!!! שבוע טוב...... מעניין מה חלמת...חחחחח.... אחרי מה שכתבת לי..חשבתי לעצמי כמה אני לא מעריכה את עצמי ובמיוחד את הגוף שלי..... זה לא שלא ידעתי את זה אבל לא חשבתי על זה כולכך..זה גרם לי לחשוב אני שמחה... לא שזה ישנה משהו בזמן הקרוב אבללל.....לפחות משהו! כן אני יודעת שבמחזור לא מרגישים משהו גם ליפני וגם אחרי.... כואבות לי הרגליים מאודד....גם ליפני וגם עכשיו...אבל לא נורא..אני כולכך שמחה שקיבלתיייייי...יאוווווו אני מאושרת!!!!!! אולי באמת הגוף שלי אוהבת אותי למרות הכול חחחחח..... חוץ מזה...גם אני חושבת שכול אחד באזשהוא אופן "מלאך"...אבל יש אנשים שממש אבל ממש לא רואים את זה אצלם....הם רעים מגעילים אבל איי אפשר להאשים אותם כי גם להם יש איזה בעיה שבעיקבותיה הם כאלה...! הילונת קראתי שכתבת...שהיית אצל חלי אלמוג מתי שהיית... אז היא אמרה לך שאת מתאימה ליהות פסיכולוגית אני ממש חושבת כמוה..!!!! היכולת להקשיב..ולנסות לעזור לאחרים ליעץ...לגלות רגישות...ממש מתאים לך!!!.. החלום שלי הוא ליהות פסיכולוגית הלוואי וזה יקרה.....וזה יקרה!!!!...חחחח...."אין דבר העומד בפני הרצון"..ככה אומרים!!!... שהייתי אצל הפסיכולוגית כאילו כמה זמן חח...אז היא אמרה לי את תיהי.... אני מאוד מקווה!!!!!..... אהההה...ויש לי שאלה...יש אפשרות להיפגש עם חלי אלמוג?!...לא נתתי את המייל שלי כי אני לא יודעת איך להישתמש בזה....:-/ אז הילונת....תודה על הכול!!! את מקסימהה....איי אפשר לתאר עד כמה את מדהימה!!!! אני אוהבת אותך המון המון המוןןןןןןןן אוהבת אוהבת אוהבת..... נשיקות וחיבוקים...:-) לילה טוב.....

לקריאה נוספת והעמקה

כל מה שאת מרגישה מהחלום הזה תגידי לי .. וחוץ מזה אני בטוחה שתהיי פסיכולוגית... אין לי ספק את תפורה לזה .. והאמת שגם אני .. אני רק מפחדת ממסגרות לימדויות בגלל כל מה שעברתי .. אני יודעת שזה יכול להיות אחרת אבל אני עדיין מאוד מפחדת בשבילי זה תהליך.. וגם קצת התבגרות... ולגבי הכאבים שלך תעשי אמבטיית מלח.. זה נהדר וזה יעזור לך עם הכאב... אחרי כל כך הרבה שנים של מחול זה הדבר היחידי שעזר לי לכאבים.. וגם להניח ידיים.. אוהבת אותך המון ושיהיה שבוע טוב... :-) ואני מאוד שמחה שקיבלת.. זה אפילו מרגש.. תאמיני לי בהפרעות אכילה שום דבר לא מובן מאליו לכן זה מרגש...

22/01/2005 | 21:36 | מאת: עדי

הילה שלום אני יודעת שהפורומים אינם מקום לפירסום אך אני מטפלת בקינסיולוגיה ומוח אחד ומניסיוני אני יכולה לאמר שאכן הקינסיולוגיה ומוח אחד היא דרך טיפול מדהימה וקסומה בעוצמתה להוביל לשינוי אמיתי בהפרעות אכילה.במידה ותהיי מעוניינת אשמח לכתוב כמה מילים על כך בפורום לילה טוב ושבוע טוב עדי

אני כל הזמן אומרת אבל זה לא עוזר... אני יצאתי מהפרעות אכילה בזכות הקינסיולוגיה.. זה אכן דבר מדהים!!!!!! שש עשרה שנה וקינסיולגיה שלוש שנים הוציאה אותי מהחרא.. חבל שלא הסכמתי לזה לפני אם רק הייתי יודעת אבל כנראה שאין סתם אני ישמח שתרחיבי כמה שאת יכולה... תודה רבה .. המון אהבה :-) שבוע טוב...

וכל מה שזה עשה לי ... http://www.hilauriel.com

עד מחר או מחרתיים.. היה לי חלום גורלי שאמרתי לעצמי אחרי שאני יכתוב לכן אני ישב לכתוב אותו.. התקשרתי לפסיכולוג שלי והוא אמר לי אחרי שסיפרתי לו אותו שחייבים לרשום את זה כי הוא משמעותי.. ואני כבר ידבר איתו על זה השבוע.. אני כבר בקוצר רוח.. עוד לא היה לי חלום כזה בחיים שלי אז זה יקח לי זמן.. אז אני מתנצלת.. בינתיים שיהיה לכן ערב קסום.. אני ישתדל להיות פה מחר.. אוהבת המון רוב ברכה חיזוקים וחיבוקים הילה

22/01/2005 | 23:16 | מאת: מאיה הקטנה

אני ימשח לכל תגובה ... חלום "המחלה חוזרת" אני מרגישה את המחלה חוזרת לחיי בהפתעה .. מדלפקת על דלתי .. אני נאחזת בהלה .. אני רצה למוקד החירום .. אולי של תל השומר.. אני לא באמת יודעת .. לא באמת מזהה ספק בית חולים .. ספק בית..אני לא מכירה את המקום אני מגיעה למחלקה של הפרעות אכילה.. אני יודעת שזאת מחלקה לטיפול בהפרעות אכילה .. זה היה לי ברור אני מלאת חרדה .. אני בכלל לא רזה .. אבל אני אומרת שיש לי בעיה לאישה שקיבלה אותי מה אני עושה כאן.. אני שואלת את עצמי בליבי .. אני מרגישה שמשהו לא בסדר אבל אני יודעת שאני בסכנה זאת שקיבלה אותי .. היא הייתה ממש נחמדה .. היא אמרה לי .. אנחנו מקבלים אותך לטיפול.. לא מפורשות אך בכל ההתנהלות שלה היא אמרה את הכל.. הייתי פתאום חלק מהמחלקה .. לא ראיתי עוד חולות .. אבל ראיתי הרבה אנשי מקצוע.. חיפשתי את יהודית האחות מאיכילוב שהכרתי כשהתקבלתי לקבוצת התמיכה של אידית נבו .. היא הייתה שם .. האישה הזאת כחלק מהטיפול היא נתנה לי פרוסת לחם אחת מרוחה בטחינה וכוס שוקו.. אני אכלתי ושתיתי .. בלי בעיה רק לא הבנתי למה פרוסת לחם אחת ולמה שוקו אני נעלתי את הדלת .. של החדר שקיבלתי להיות בו.. ואני לא הבנתי איך יש מנעול.. הרגשתי בתוכי במעין תהייה ...מה יקרה אם יתפסו אותי מקיאה .. חשבתי לעצמי .. אני יכולה להקיא כי יש מנעול... וזה הרגיש לי מוזר אמרתי לה אח"כ שאני לוקחת כדורים והיא חייכה .. אמרתי לה שיש לי כדור וחצי לקחת כדורים לבנים לקחתי את הכדורים ולא הבנתי למה אין פיקוח.. אף אחד לא נתן לי אותם ... הייתי אמורה לקחת כדורים מהבית ולחזור לבית החולים .. כי הם לא היו אצלי היה עיכוב כי אמא שלי לקחה אותי אבל אח"כ ירד גשם אז היא חנתה במקום רחוק.. והיא אמרה לי תבקשי מאבא שיסיע אותך בגלל המרחק שנוצר וזה ייקח הרבה זמן אז כדי לחסוך זמן היא אמרה ל ללכת לאבא כי הוא נמצא בבית איפה שאני גרה היום זה היה לי מוזר .. הכניסה הייתה שונה .. ואני מצלצלת אני מחכה שהוא ירד ואף אחד לא יורד.. אני רואה את המרצדס שלו .. אני אמורה להגיע לבית חולים בשעה מסוימת אני מתחילה להילחץ .. אמא אמרה לי לפני כן איפה יש אוטובוס לבית החולים קו מספר שלושים .. לפני שהגענו לאזור של הבית ראיתי כלב גדול חום עם כתמים שחורים שכביכול היה שלנו כלב בוקסר גדול רץ בהתלהבות ואז באותה הזדמנות היא הראתה לי את התחנה .. הכלב הלך איתה והרגשתי עצוב אני חושבת אני לא הבנתי למה עופר הכלבה הקטנה שלי לא רצה אלי .. אני כל הזמן מחפשת את הטלפון של רוני הפסיכולוג שלי .. אני לא מצליחה לזכור אותו ואני חייבת להתקשר אליו... כל הזמן עלה לי המספר של חלי אבל המספר של רוני אבד לי ואז אמרתי לעצמי אבל הוא לא יידע .. הוא לא יוכל לבוא לבקר אותי כמו אז.. .. אמרתי לעצמי רוני חייב לדעת .. הוא חייב לדעת.. איך הוא ידע שאני לא בסדר ואני ממשיכה לדאוג ואני רואה את המספרים במכשיר הטלפון שלי ואני לא מצליחה לסיים להקיש את המספר.. כל המספרים מתבלבלים הרגשתי אבודה ..עזבתי את הטלפון ואמרתי לעצמי ... "רוני חייב לדעת .. חייב לדעת"... נסעתי לבית החולים.. והגעתי לשם מותשת .. בית החולים היה נראה לי לרגע כמו המרפסות שהיו בויצו צרפת הבית ספר שלמדתי בו כל התיכון.. הייתה לי תחושת געגועים חזקה .. אני לא זוכרת שהיה לחץ סביב ההגעה שלי .. או ששאלו אותי משהו .. אבל היה ברור שאני נשארת כאן לעוד הרבה זמן .. דיברתי עם רוזנה.. הלכתי אליה כדי להודיע לה .. שאני לא יכולה להמשיך לעבוד ואמרתי לה שאני צריכה להתאשפז.. ואז היא שאלה אותי: "עוד פעם?".. אמרתי לה שכן .. כי המחלה חזרה והיא הייתה בשוק היא אמרה לי: "מה זאת אומרת המחלה חזרה ???".. ואמרתי לה שכן אין מה לעשות אני בבית חולים .. ואז היא אמרה לי: " טוב יש לנו בעיה .. אני יביא לך את העבודה לבית החולים וזה יסתדר".. אני ישנתי בבית החולים ... זה היה חדר מפואר עם מיטה מפוארת יחסית .. החדר היה מואר.. הקירות היו לבנים ... ישנתי .. באיזשהו שלב הייתי ערה אבל לא יכולתי לקום ולא משיתוק ... משהו רע היה בתוכי ולא נתן לי לקום .. זה השתלט עלי ונבהלתי קמתי בבהלה אחרי שהצלחתי להשתחרר. ירדתי למטה למחלקה וראיתי את חלי היא כאילו הייתה חלק מהצוות ואחרי שסיפרתי לה מה קרה היא שאלה אותי אם יש עיטורים מזהב על המיטה ואמרתי לה שכן .. ואז היא אמרה לי את חייבת לכסות את האזורים האלה עם בד אדום.. היא אמרה שיש שם רוח של מישהו ערבי שמאוד כועס ולא מרפה.. והעיטורים מזהב קוראים לו מהמימד האחר... אני רצתי לחדר וכיסיתי את הזהב בדיוק כמו שהיא אמרה לי .. הורדתי סמלים על המקום הזה .. סמלים של רייקי כמו שבדרך כלל אני עושה כדי ליצור הגנות אבל עדיין חששתי שהיא שם .. שהיא תשתלט עליי.. ואז ראיתי שהתחושה השתנתה אבל עדיין לא הייתי רגועה.. פחדתי לישון כי פחדתי שהיא תשתלט עלי שוב אפילו שעשיתי מה שחלי אמרה לי.. הרוח שיתקה אותי מפחדים נשכבתי בכל זאת ובהיתי בתקרה ואני לא יכולתי לקום מרוב פחד ... הייתי מאוד עצובה ומבוהלת .. אפילו שידעתי שעכשיו היא רק עורבת לי .. היא לא באמת שם... ... מה אני יגיד לכם ... סיוט!!!!!!!!

22/01/2005 | 20:47 | מאת: חליאלמוג

מאיוש, המצגת לא עולה לך כיוון שהדואר שלך בוואלה מי ספק האינטרנט שלך? תבקשי מספק האינטרנט שלך דואר אשר יכול להכיל מצגות וכיוצא בזה ייתכן וזה יעלה לך כסף, רק ידוע לי שמגיע לך דואר אם התחברת לאיזה שהוא ספק אינטרנט כמו נטוויז'ן וכיוצא בזה שימי לב שקיבלת גם קובץ וורד שאותו את כן יכולה לפתוח תעדכני אותי חלי אלמוג

22/01/2005 | 23:18 | מאת: מאיה הקטנה

22/01/2005 | 20:42 | מאת: דניאלה

אולי אני אחזור אליו?? מה את אומרת?? דניאלה

22/01/2005 | 21:20 | מאת:

תמשיכי הלאה....

22/01/2005 | 20:41 | מאת: דניאלה

הילונת אני לא יודעת מה לעשות נשברתי סופית קשה לי מאד אין לי אוחחחחחחחחח הוא איכזב אותי התאכזבתי אני ממורמרת למה אני למה אני דפוקה מה אני אשמה שעם סקס קשה לי אני לא יכולה זה קשה לי מאד אוףףףףףףףף אני סולדת מאינטימיות זה בעיה אני יודעת כמה אני דפוקה אני מצטערת אני מאוכזבת מעצמי ממנו איכזבתי את כולם דניאלה שבוע טוב לכולם

לקריאה נוספת והעמקה

בתור אחת שנאנסה בגיל שמונה.. אני לגמרי מבינה... אבל גם חוויתי אותו נפלא.. אז אני יודעת שאפשר שהדבר הזה יהיה הכי מספק הכי מענג והכי נפלא כחלק בלתי נפרד מקשר... ואפילו לבד עם עצמך.. לא פחות חשוב!!!!! וזה המון תלוי גם בצד השני .. גם בך אבל גם בצד השני לפעמים במקרה כמו שלי ושלך .. הצד השני צריך קצת יותר להתאמץ.. אפילו שלא נאנסת .. וכן זה לא פשוט.. אבל אני חושבת שהוא גם לא התאים לך וזה גם קורה.. ויהיו עוד.. יהיו לך עוד התנסויות .. כל התנסות מלמדת על עצמך קצת יותר .. והוא לא עשה את זה בגלל שאת :"שמנה" תאמיני לי את תתחזקי ותהיי אחרת ותאהבי את עצמך.. וזה הדבר החשוב .. השאר כבר יגיע אני מבטיחה לך... בינתיים .. תלמדי להכיר את הנשיות שלך.. תחווי את עצמך.. זה גם לא בושה לאונן .. תענגי את עצמך.. אם אני אומרת את זה .. חבל לך על הזמן.. חחחחח תכירי את הגוף שלך.. מה את אוהבת .. ..מה את לא אוהבת .. תקני לך ויברטור.. ותתחילי ללמוד את הנשיות שלך .. יש חנויות סקס מוצלחות ממש.. יש ספרים עם תמונות לשם למידה .. הם לגמרי חשובים.. אבל אני חושבת שאת עוד לא מוכנה לזה .. כי זה מפחיד אותך .. את לא באמת מכירה את זה.. הרבה פעמים זה גם פחד להכיר את הייצרים שלנו.. ובתור אחת שהייצרים שלה בשמיים אז אני יודעת.. זה הפחיד אותי מאוד ולאט לאט הכרתי את החלקים האלה שבי עם הזמן זה יקרה לך .. כרגע יש דברים אחרים שאת צריכה להתייחס אליהם וזה לדאוג לעצמך.. מין זה לא הכל.. וגברים צריכים את זה בד"כ יותר מנשים.. וזה לגמרי בסדר וידוע.... המון אהבה בובה.. :-)

22/01/2005 | 20:28 | מאת: *עינת*

למה את חושבת שזה אנורקסיה? זה ממש לא... ויכול להיות שעד שאני לא אהיה אנורקסית ועד שאני לא אצטרך לעלות במשקל, ועד שלא כולם יהיו עם היד על הדופק שאני אוכלת אני לא אפסיק עם זה.... ומה שהכי רע לי עם זה, זה שאני יודעת שאני לא אהיה ככה, ואני אף פעם לא אגיע לתחתית,ואז מה?! אז נגזר עליי לחיות ככה כל החיים?! אתמול הייתי אמורה לנסוע למסיבה, נראה לך שנסעתי?! לא, כי אני מרגישה כל כך שמנה שלא יכלתי לנסוע! הבטן שלי כל כך נפוחה, אני מרגישה דוחה ממש! וזה מה שאני אעשה-נאי מתקשרת מחר לדיאטנית, לוקחת המון כוחות לפני המפגש איתה, מתכוננת לגרוע מכל, ומתחילה דף חדש... דף חדש הכוונה היא לאכילה נורמלית, ולא רק חיפוש אחריה כל הזמן! יואו אני מרגישה כל כך מגעיל!! אם רק הייתי יכולה לחתוך את הבטן הזאת, לגעת בה ולראות שהיא שטוחה וישרה כמו קרש, ולא נפוחה כמו בלון שרק מתנפח ומתנפח... אבל מה שכן אני יכולה...ה לחתוך את הורידים...

לקריאה נוספת והעמקה

אני באופן אישי מאוד יצטער לאבד אותך.. אבל זה עדיין קשה .. אוהבת אותך המון... תניחי .. פשוט תניחי.... חיזוקים וחיבוקים.... :-)

22/01/2005 | 21:19 | מאת: *עינת*

אני פשוט לא מבינה מה עובר עליי, אני לא מסוגלת לראות את עצמי ככה, לא מסוגלת לסלק את המחשבות האלה פשוט לא מסוגלת! ואת יודעת מה, מילא זה היה יום אחד שאני מרגישה ככה ורואה את הבטן נפוחה, אבל לא רק ששבוע היא ככה, אלא, שאני פשוט כל הזמן רק חושבת על אוכל!! אפילו כשאני לא רעבה בא לי משהו! נכון שלא תמיד אני אוכלת ישר שבא לי משהו, ולרוב אם כן אז זה פרי או משהו בסגנון ולא איזה חתיכת עוגה... אני פשוט לא מבינה מה עובר עליי מה קורה לי שיש לי את הצורך הזה פתאום!?!? זה לא, שהייתי אוכלת ביום רק סלט ועכשיו פתאום יש לי בולמוסים, הייתי אוכלת רגיל ומסודר לפי התפריט ופתאום נוצר בי החשק הזה לרק אוכל כל הזמן! למה!?!? לעזאזל למה?!?!

הילה, חשבנו וחשבנו יחד כיצד אנו יכולות לפנק קצת את הבנות שלך אשר כותבות כאן בפורום. רק את יודעת והבנות כאן לא יודעות (עד עכשיו) שאני כותבת תחזית שבועית אסטרולוגית ושולחת לאתרי אינטרנט וכמובן ללקוחות פרטיים שלי. אני זוכרת שניסית לצרף את התחזית כאן בפורום וזה לא כל כך הלך :( לכן, בנות יקרות, עכשיו ההודעה מופנית אליכן: ידוע לי שהפורום הזה הינו מכרה זהב ומקום חם ובטוח לבנות אשר סובלות מהפרעות אכילה. אני, כאסטרולוגית הייתי מאתרת במפות לידה של בנות צעירות או מבוגרות יותר הפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולמיה ואף הייתי מאתרת את שורש הבעיה. ברגע שיש לנו את המודעות מה שורש הבעיה, מהיכן הגיעה המחלה - אז ההחלמה היא כבר ב 50%. השאר זה רק עבודה עצמית והמון מודעות. נכון הילה? הבנתי נכון? בנות יקרות, כיוון שאני בכל שבוע כותבת תחזית שבועית, אני מציעה לכן גם לקבל את התחזית שבועית אסטרולוגית ללא תשלום וכפינוק להתחלת השבוע עם איזשהו כיוון ומסרים לאותו שבוע. לכן, מי שאוהבת אסטרולוגיה ומתעניינת בכל הדברים מסוג זה מוזמנת לפנות להילה ולבקש ממנה שאצרף אתכן לרשימת תפוצה שלי, ואני כבר אדאג שתקבלו את התחזית בכל יום ראשון. (אפילו כבר במוצ"ש). אין לי מושג מי כאן מזל דלי, אך מי שקוראת את המכתב שלי והיא מזל דלי, אני מאחלת לך שפע ברכות, אהבה, בריאות טובה, חיוניות ואושר עילאי. מכל הלב, חלי אלמוג

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2005 | 20:27 | מאת: מאיה הקטנה

22/01/2005 | 20:38 | מאת: מאיה הקטנה

22/01/2005 | 19:44 | מאת: לינוי

מה שלומך מתוקה!?...... איך עברה השבת!?... היה קרררר...בררררררר....חשבתי שיהיה שמש...מעצבןןןןןןן!!!! שיהיה לך שבוע טוב.... רגוע... שמח..... נפלא..... תרגישי טובבבב! את מקסימה בצורה יוצאת דופן....חחחח....באמת!!! סוג של מלאכית!! אני אוהבת אותך המון..... את חושבת שמיום שלישי יהיה יותר טוב?... אני מאוד מקווה כי אני מרגישה זוועהההה...הכי מגעיל שאפשר להרגיש!!!! קרה לי דבר "משמח"...אחד היום וזה שקיבלתי מחזור אחרי המון זמן!!!...חחח...איך שמחתי!!!... וחוץ מזה אני מרגישה חרא... אוףףףףףףףףףףףףףףףף אני שונאת את עצמי כולכך..... מקווה לטובבבב... שבוע טוב לכולםםם... הילונת אני אוהבת אותך כולכך!!! נשיקות וחיבוקים!...:-) לינוי!!!!

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2005 | 20:16 | מאת:

מרגש שקיבלת.. אגב בדכ מרגישים זיפת במחזור.. גם לפני וגם כמה ימים אחרי.. אבל זה חיובי.. תשתי מים חמימים עם לימון ותה קמומיל זה ירגיע.. ותשימי את הידיים שלך על הבטן גם אם היא לא כואבת לך.. כי זה אנרגיה מלמעלה.. והאנרגיה הזאת מרפאה.. אז תשמשי בה... ובנינו אני חושבת שכולם מלאכים.. רק "שהם" לא רואים את זה... וזה אולי החלק העצוב.. וכשמבינים את זה.. תראי כמה שזה נפלא.. יש הרבה אנשים כאלה.. גם את ביניהם. זה לא תמיד קל אפילו מחייב אוהבת אותך המון שבוע טוב מקסימונת .. אני חושבת שהגוף שלך אוהב אותך אם למרות הכל הוא הביא לך סוג של התנקות חיובית.. דווקא עכשיו שזה חודש מאוד חזק מבחינה אנרגטית .. מבחינת המהות שלו ברמת האפשרות לעשות בו שינוי מאוד גדול.. חודש שבט חזק במיוחד שכן שוכן בו כוכב שבתאי שהוא כוכב השינויים והוא לא פשוט אבל הוא המורה של החיים.. שיא ההתנהלות שלו היא עד טו בשבט אח"כ הוא מקבל היבטים אחרים .. אח"כ את יכולה לייצב את עצמך לסדר החדש שקיבלת.. .. לכן קיבלת כמו התנקות שכזאת לנקות את עצמך ולפתוח דף חדש.. ככה אני רואה את זה.. תסתכלי על זה כך.. זה חיובי מאוד.. המון חיזוקים וחיבוקים.. תרגישי טוב יפה שלי.. :-)

22/01/2005 | 03:38 | מאת: קרן

אני לא בטוחה שתוכלי לעזור לי, אני מרזה מיום ליום יותר ויותר ואני לא מבינה למה, יש לי בזמן האחרון כאבים בידיים,בכתפיים,ובצלעות,השרירים שם כואבים לי כאילו התעמלתי ,למרות שאני לא עוסקת בכלל בספורט. כל פעולה פיזית עם הידיים כואבת לי ,כמו כשקורה שהשרירים תפוסים. ואני מרגישה כאילו הגוף שלי מתפרק,הוא חלש. לפני שנה בערך התחלתי להחליף את התזונה שלי,לתזונה כביכול בריאה יותר, נהייתי אובססיבית לעניין של האוכל,אני אוכלת רק דברים בריאים, האם זה לא טוב לי?,האם לא לכל אחד זה מתאים? כי התוצאות של זה עד עכשיו הם רק הרסניות,אבל אני לא מבינה איך זה יכול להיות. האם תוכלי להאיר את עיני לגבי משהו?

21/01/2005 | 23:37 | מאת: פסיפלורה

היי הילה מה שלומך? בזמן האחרון אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי... למשל, עכשיו אכלתי ה-מ-ו-ן, ממש המווווון אוווווף נמאס לי מתי אני אהיה רזה???? האם נגזר עלי להיות שמנה לנצח?? אני הולכת ומשמינה מיום ליום... נמאס לי מהמצב הזה אני מרגישה את הבטן הענקית שלי ואת הרגליים המגעילות.. אייייכס!! אני מקווה שזה בסדר שככה התפרצתי לפה...

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2005 | 12:51 | מאת: דניאלה

גם אני כל מה שאני אוכלת אני מרגישה שמנה כן כן קורה גם לי וכל פעם שאני אוכלת אני אומרת לעצמי כמה אני שמנה כמה אני פרה מפגרת סתומה מטומטמת חסרת שכל מה אכלתי עכשיו את רוצה להשמין שהבחור שלך לא ירצה אותך.? ואז בסוף אלך ושכב עם אחרת אני יודעת מה ההרגשה ספרי עוד חיזוק נשיקה והרבה אהבה דניאלה מאמי אני לא פונקציה אז קחי את זה בחשבון אני במצב שלא יכול לתת לך את הכי הכי הכי טוב לצאת מזה אבל אני יודעת את ההרגשה דניאלה

שוב... שבוע טוב.. הכל לטובה.... :-)

22/01/2005 | 20:23 | מאת: פסיפלורה

תודה דניאלה... אני כ"כ מבינה את ההרגשה שלך כי אני עוברת בדיוק אותו דבר. אני קוראת פה, וממש בוכה על כל הבנות עם ההפרעות אכילה. זה ממש עצוב לדעת שיש כ"כ הרבה. בכל אופן, תודה על התגובה, באמת... שולחת לך בחזרה המון חיזוק ואהבה.

22/01/2005 | 18:37 | מאת:

אני מתגעגעת אלייך .. מה שלומך הילונת???... טוב אני מבינה שזה חרא אמיתי.. את יודעת מה אני חושבת על השומן הזה .. אבל אני לגמרי מבינה את זה.. איך אפשר לא להרגיש ככה כשהרבה לחץ מופנה לדבר הזה בעקבות החברה "הלבבית" שלנו.. והרבה בנות רזות היום יותר מאי פעם ולא בהכרח כי זה הטבעי שלהן אבל הן מתעקשות לחיות ככה ולפעמים זה יוצר לחץ .. כי תכלס לא כל אחד יכול למודל הזה ... הרבה לחץ.. את יודעת מה?... גם אני מרגישה לפעמים .. אני אומרת לפעמים כי אני כבר לא מרגישה שזה מרכז חיי.. אבל לפעמים אני מרגישה לא הכי בנוח.. אם איך שאני.. נשים שמנות דווקא אומרות לי .. "הילה .. את שמנה עכשיו..." (בהתחשב לאנורקסיה.. דא?!)... ולא תגידי צעירות... מבוגרות לגמרי בשנות החמישים.. שישים.. ואני אני לא נעלבת את חושבת.. ???.. אבל אני יודעת שאני בריאה וזה פחות או יותר הטבעי שלי אז למה לא???... אבל אני מכירה הרבה אנשים שמנים שהם נפלאים .. ואין לחץ סביב השומן שלהם .. הם זה הם וזה באמת נפלא.. אני נותנת לך דוגמא .. היא לא שמנה בכלל לטעמי אבל היא מלאה .. ואני מספרת עליה כי היא מוכרת.. שרון איילון מקחי אותי שרון.. מלאה מאוד.. והיא אישה יפיפיה בעיני.. זה פשוט מדהים מבחינת המודל שהיא משדרת כן ירבו כמוה.. ועזבי את כל השטויות שמסביב .. אובייקטיבית לגוף של אישה .. זה באמת באמת נפלא.. זה אפילו מעורר קנאה .. כי היא משדרת שהיא אוהבת את זה לגמרי וזה הכוח של זה .. אולי אני טועה.. אבל זה מקרין טוב.. אבל זה מכאיב .. כי אין שום סיבה שלא תקבלי את עצמך כפי שאת.. גם לי קשה .. כי אני כבר לא מתכוונת לחזור להיות רזה .. אבל אני לומדת לקבל את עצמי ותאמיני לי זה הכי קשה יותר מלרצות להיות רזה.. .. ואני מחבקת אותך.. לפעמים באמת נאכס לחיות פה.. אבל אני מאמינה בך ואני יועדת שאת תצאי מזה כי אני רואה אותך אדם גדול.. אני מכירה אותך.. ותאמיני לי זוהי זכות גדולה להכיר מישהי כמוך.. אני רק מצטערת על כל הסבל שלך .. בגלל גוף??... אני שואלת אותך.. .. תנסי לבדוק תמיד .. מה באמת מפריע לך .. את כבר יודעת שזה לא קשור בזה .. שיהיה לך שבוע טוב מקסימה שלי .. אוהבת המון .:-)

22/01/2005 | 19:57 | מאת: פסיפלורה

באמת קשה לי עכשיו בתקופה הזאת, אני אוכלת המוווון באמת המון היום למשל נכנסתי למטבח, רציתי משהו מסוים, אמא שלי ראתה אותי ואמרה: "אל תקחי הכל, תשאירי קצת..." איך ששמעתי את המשפט הזה כ"כ נעלבתי, נעמדתי מולה כדי שהיא תראה ומולה ירקתי את מה שהיה לי בפה לתוך פח. את מה שנשאר בשקית הכנסתי לקופסא ושמתי בארון. נכנסתי לחדר ובכיתי.... בכיתי כי זה היה כ"כ מעליב.... עכשיו אני אוכיח לה שאני אהיה רזה, והיא תתחרט על מה שהיא אמרה!!!!