פורום הפרעות אכילה - תמיכה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
4268 הודעות
3148 תשובות מומחה
הפורום נסגר
18/01/2005 | 22:07 | מאת: שיר

אהלן הילה מה שלומך? מה שלום האלגריות ושאר הדברים? המון זמן לא שמענו עדכונים. אני בסדר ב"ה, הכל טוב. תקופת מבחנים אז קצת לחוץ... בכל אופן רציתי לדרוש בשלומך. לילה טוב

19/01/2005 | 14:09 | מאת:

הקטע של השינה ממש גרוע.. אני מסיימת את הבדיקה שלי ביום שבת יום ראשון אני יהיה עוד הפעם בבית חולים ואני מאוד מקווה שיעלו על זה כי יש לי תחושה שכדורים ממש לא יעזרו.. חוץ מזה האלרגיה מתחילה לעבור.. ... אני מטופלת אצל נטורפתית והדברים שהיא נתנה לי טפו טפו טפו ממש עוזרים.. אני בסהכ מרגישה טוב.. ואני גם מתחילה לרדת מהכדורים הפסיכיאטרים בהדרגה שזה הדבר הכי משמח שקרה לי החודש הזה .. את לא יודעת כמה שאני מתרגשת מזה .. וזהו ספרי לי איך את.. אוהבת המון את מקסימה אמיתית.. ובהצלחה במבחנים.. מחזיקה לך אצבעות... מאחלת לך שבוע נפלא.. ורק טוב.. :-)

18/01/2005 | 18:50 | מאת: לינוי

ערב טוב..... מה שלומך!?..איך את מרגישה?! אני מתגעגעתת......... איך עבר עלייך היום!?... מקווה שהכול טוב....!! תרגישי טוב..שמרי על עצמך!!! תודה לך שאת פה....תודה תודה תודה..... את מקסימה אין כמוך!!!! אוהבת אותך עד אין סוף לינוי!!! המשך ערב טוב....... נשיקות וחיבוקים..:-)

19/01/2005 | 14:11 | מאת:

הכל בטוב לאט לאט.. ספרי לי איך את.. ותודה לך על האמון .. אוהבת המון שמרי עלייך... :-)

18/01/2005 | 18:45 | מאת: לינוי

מה שלומך מאמי!?...איך את מרגישה?! ספרי לי מה קרה בימיים האלה?!.. למה את אומרת שאת מרימה ידיים!?.. כולכך מהר?! למה?! את כולכך פוחדת לצאת מזה?!.. כי את רוצה לצאת מזה ואת תצאי...יש לך את הכוחות בשביל זה אז למה לוותר... למה להגיד שאת לא יכולה יותר?! את יכולה וזה מה שיהיה תאמיני בעצמך בבקשה!!!!! זה יעשה לך רק טוב!... חוץ מזה שאת בדרך להחלמה...כן..כן..אפילו עם לא הפנמת את זה עדיין..את בדרך להחלמה..וזה מה שקורה...פעם יש עליות ופעם יש ירידות!..זה מה יש! כמו בחיים..וכול דבר..טוב או להפך..פעם ניראה שהכול טוב ופעם לא!!!... אל תפחדי להיתנסות במשהו שאת לא מכירה תמשיכי... תמשיכי להילחם לקוות לנסות..לצפות להאמין!! ואת תצליחי אני יודעת שכן אני מאמינה בך כולכך!!! אוהבת עד אין סוף לינוי! גם המצב שלי לא משהוו.... קשה לי יותר מתמיד עכשיו ואני לא יודעת למה!!... מאוד קשה רע לי...אין לי כוח...ובעיקר נמאס ליי....אוחחחחח כמה נימאס לי! שונאת את עצמי!!! אז דניאלה נשמה.....תחזיקי מעמד שמרי על עצמך ותאמיני!!! הכול יהיה טוב... למה את לא מתחברת למסנגר?!... המשך ערב טוב...עד כמה שאפשר!!! חולה עלייך אוהבת המון לינוי!! נשיקות וחיבוקים!:-)

19/01/2005 | 14:36 | מאת:

אל תשכחו אף פעם שהתהליך הזה לפעמים מייאש אבל כן יש בו נקודות אור .. פה ושם .. ואת יותר מכולם דניאלה תיאחזי בזה .. כולם פה גם בשבילך.. אוהבות כל כך .. המון חיזוקים ואהבה :-)

19/01/2005 | 20:46 | מאת: דניאלה

הילה אין לי כבר במה לאחוז.. מצטערת... דניאלה..

18/01/2005 | 10:57 | מאת: מאיה הקטנה

אז ככה ניכנסתי לפורום ווינט לשוטט לי וראיתי שלימור המקסימה שלהם עוזבת את הפורום מסיבות אישיות,חשבתי על זה והצעתי את עצמי לניהול פורום ווינט הייתי מאוד שמחה עם כמה בנות פה וגם את הילה היו נותנות איזה מילה טובה או פירגון קטן שאני לא איזה מתחזה טבאמת עם וותק של ה"א ובאמת אוכל לעזור לבנות המדהימות שם שככ זקוקות לעזרה.. אשמח אם תשתפו פעולה ותיזרקו שם מילה טובה, אוהבת המונים, מאיה

ואולי יום אחד את תחליפי אותי .. אבל אם את מרגישה שזה משהו שאת רוצה לעשות במקביל להתמודדות שלך ואת מוצאת כתובת אחרת.. תעדכני אותי אני יכתוב לך מכתב... אוהבת המון :-)

18/01/2005 | 01:44 | מאת: אלינור-שם-בדוי

אנצל גיחה זו (בזכות מאיה!) לשאול לשלומך כאן... אזזז - מה שלומך, יקרה? מחכה בקוצר-רוח לשמוע ממך כבר... לילה טוב! אלינור. נ.ב. אוףףףףף!!! כואבת לי הבטן....גגגררררר.... טוב, ביי!!

19/01/2005 | 14:16 | מאת:

אני פרשית אמיתית .. לא הספקתי .. אני כבר כותבת לך למייל .. אוהבת המון שמרי עלייך... :-)

18/01/2005 | 01:24 | מאת: אלינור-שם-בדוי

קודם כל - מה שלומך? הממ... האם היית בקניון איילון בשעות הערב? כי היה נדמה לי שראיתי אותך... לילה טוב!! אלינור. :-)

18/01/2005 | 09:35 | מאת: מאיה הקטנה

כן הייתי בקניון אייליון בסביבות 8 וחצי בערב ראית אותי? מה לבשתי זוכרת? למה לא ניגשת אלי ירעה אחת? מחכה לתשובה, מאיה

18/01/2005 | 09:35 | מאת: מאיה הקטנה

כן הייתי בקניון אייליון בסביבות 8 וחצי בערב ראית אותי? מה לבשתי זוכרת? למה לא ניגשת אלי ירעה אחת? מחכה לתשובה, מאיה

19/01/2005 | 00:24 | מאת: אלינור-שם-בדוי

אז זאת היית את, איזה קטע... מה לבשת? חליפת טרנינג, אם אני לא טועה. האם אני צודקת? ולמה לא ניגשתי אלייך? השתגעת??? שתראי כמה אני פרה לידך?!?!?!? חחחח...חחחח.... סתם,סתם... בפעם הבאה אני כבר אתפוס אותך... והכי חשוב - מה איתך??? איך מתקדם הטיפול באיכילוב??? לילה טוב ! אלינור.

17/01/2005 | 23:50 | מאת: לינוי

מה איתכן!....איך אתן מרגישות!?... אני דואגת..ומתגעגעתת.......!!! מקווה שהכול בסדרר.... ומאמינה שכן!!!!!!!! אוהבת עד אין סוף לינוי! לילה טוב!!!!!!...... הילונתת...נשמה!!! מה שלומך את?!... מקווה שהכול טוב... אוהבת בטרוףףףףףף חחחחח...לינוי!!! נשיקות וחיבוקים!!! :-)לילה טוב!!!!!

18/01/2005 | 17:38 | מאת: דניאלה

לינוי נמאס לי מהכל! דניאלה באמת נמאס אני מרימה ידיים!

19/01/2005 | 14:02 | מאת:

אבל מה אניי יגיד לכם יש הרבה אנשים שהם לא בסדר עכשיו.. הייתי צריכה להיות בביקור אתמול.. וזה לא פשוט... איך את?? המון אהבה :-)

17/01/2005 | 22:36 | מאת: אור

אני שמנה ממש עליתי במשקל אני נראית כמו דוב מערות לקחתי היום עוד פעם את התרופה הזאת ומחר אני אמות מכאבי בטן במשמרת היום הבוס שלי צרח עלי כמו משוגע כי הוא החליט שזה מוגזם שאני אבקש יותר משעתיים בין משמרת למשמרת וככה יצא שגם עשיתי משמרת לילה וגם לא ישנתי וחזרתי לעבודה אחרי שעתיים לעשות עוד משמרת וחזרתי וגיליתי שעליתי במשקל אבל זה לא מנע ממני לאכול כמו בהמה ועל טעויות משלמים. כל דבר שקורה איתי זה רק סבל וסבל וסבל ואני לא יכולה יותר אני רוצה לעזוב את העבודה המחורבנת הזאת... חוץ מזה אני ממש מקווה שהכל עם כולן בסדר ואפילו יותר מזה לילה טוב, אור

18/01/2005 | 17:36 | מאת: דניאלה

מאמי אף אחד לא צריך לסבול! חיזוק דניאלה

לבדוק אפשרות אחרת לגבי עבודה .. כי לילה בלי שינה .. זה אסון!!! את צריכה לבדוק אם זה מתאים לך .. יכול להיות שזה יוצר סתם המון לחץ ויש עבודות אחרות.. תתחילי לחפש!!!!!.. זה ממש חשוב!.. ושזה יהיה בלי משמרות לילה! בקשר לשמנה.. את יודעת מה אני חושבת על זה.. הכל נובע מאיסורים .. יש שלב שבו צריך להבין שחייבים לוותר אי אפשר להתנגד כל הזמן לגוף.. ואת צריכה לטפל בעצמך .. אבל מעל הכל את צריכה להיות מוכנה לזה .. והכל בעתו.. המון אהבה מלא חיזוקים .. אם יש משהו מסויים שאת רוצה שאני יתייחס אליו תגידי לי... נשיקות ... :-)

17/01/2005 | 16:04 | מאת: מאיה הקטנה

דניאלה יפה שלי מה ניסגר איתך? זה כבר פעם 2 שאת נעלמת לי מהמיסנג'ר כאילו בלעה אותך האדמה? מה קרה מאמי?לאן נעלמת?אני דואגת לך!!! אני הולכת עכשיו לחדר כושר לשעתיים שאני אחזור אני יהיה מחוברת בסביבות 9 וחצי אני מחכה לך חייבת לדבר איתך. לינוי מדהימה-ציפור קטנה לחשה לי שגם לך יש מיסנג'ר אני רוצה אותו ומהר אפילו בלי לבקש רשות מהר אבללללללללללל(= ותתחברי ב9 וחצי נדבר אני את ודניאלה ...(= טוב?!! וכמובן איך לא?הילה היפה המושלמת שלי מקווה שהכול בסדר איתך ואולי כבר תורידי איסיקיו זה עיניין של כמה דקות כדי לעשות לכמה אנשים פה טוב על הלב חולה עליך שיהיה המשך ערב מצוין, רק בשורות טובות, אוהבת אותכן מקסימות שלי, מאיה

17/01/2005 | 16:55 | מאת: דניאלה

סבבה אז 9 וחצי! אוהבת דניאלה

17/01/2005 | 17:56 | מאת: לינוי

מאיה מתוקהההה... יפהההה שליייייי!!!!!! "הציפור לחשה" לך נכון!!!!!!!...אז תבקשי מדניאלה את המסנגר שלי ונדבר...אני יהיה פה ב9 וחצי!!!!!!... אוהבת עד אין סוף לינוי!!!!

17/01/2005 | 15:53 | מאת: ש.איילון

צריכה לברוח לחו"ל בשביל להבין שאני חייבת להתמודד, זאת אומרת, אני יודעת שאני חייבת להתמודד אבל אין לי את הכוחות להתחיל עם זה אפילו ואין שום דבר שדוחף אותי... אז אולי נסיעה לחו"ל היא מה שתדחוף אותי... בקשר לטיפול... לא יודעת, זה לא היה רק הקטע הזה...כבר כמה זמן הרגשתי שמשהו לא בסדר, לא כרגיל...כאילו החיבור שהיה לי ולה מתפוגג לאט לאט. לא הייתי אצלה הרבה זמן, ולומר לך את האמת, אפילו שזאת תקופה מאוד קשה, אני לא מרגישה צורך לראות אותה... יש לי כל כך הרבה בעיות בחיים, שיוצא שכל היום אני מוטרדת מהבעיות ורק כשאני חוזרת הביתה, אני מסתכלת במראה, רואה מה שרואה ומתבאסת, ומשם כבר ההמשך ידוע... הכל מתפרק... היום דיברתי עם המחנך שלי, אמרתי לו שהבי"ס שם עליי זין, כי כשאמרתי להם שאני רוצה לבוא לבי"ס אבל אין לי סיבה, ביקשתי שיסדרו לי להיכנס למקצועות שיש איתם בעיה..ואף אחד לא עשה כלום, לא נתנו לי אפשרות להיכנס לשיעורים, אז מה הפלא שאין לי אפילו 50% הנוכחות? הוא התעצבן, אמר לי שסיימנו את השיחה ושאני אצא מהחדר "עיצבנת אותי"...איזה...לא יודעת, הוא רואה שכל הביה"ס מפנה לי גב, אז עכשיו גם הוא? ואין פה את אמא שתסדר ת'עניינים..אני לבד. דיברתי עם אחת שעושה אצלנו שנת שירות, חמודה, היא עזרה לי אמרה לי שנלך ביחד לכל המורים..שיכנעה אותי לא להרים ידיים ושאני לא אתן לבי"ס לעשות לי עוול...לא יודעת...זה דורש ממני כל כך הרבה כי אני באמת שנואה על כל הצוות, לא רק על צוות המחזור, אלא על ההנהלה, כי פירסמתי לפני כמה חודשים כתבה על הבי"ס והוצאתי שם רע...כתבתי כמה הם חארות ולא חינוכיים ולא מקצועיים..אז הם רק שומעים את השם שלי ומקבלים חררה...מתים להעיף אותי.. היום הייתי בבי"ס בפעם הראשונה מאז שחזרתי מחו"ל ומה אני אגיד לכם...אנשים כבר שכחו איך הפרצוף שלי נראה..כולם אמרו לי "איפה היית 20 שנה?" "למה לא רואים אותך?" "לאן ברחת?" "מה, טסת לחו"ל? לא ידעתי...!" וזהו. אנשים (מן הסתם) המשיכו בחייהם, והוציאו אותי מהחיים שלהם....אני כבר לא קשורה, מרגישה כאילו אני בבי"ס חדש...החברות, כולם...היום מישהי (חברה טובה) בכתה, כניראה שהיה משהו עם אחד החברים שלה, ומרוב שהתרחקנו היא אשכרה ביקשה ממני ללכת כדי שהבנות והיא יוכלו לדבר!! (תבינו, אנחנו "חבורה" של 9 חברות שכבר 3 שנים דבוקות אחת לשניה בתחת!!) כמה מעליב... כמה עצוב.... אני חושבת שהתאהבתי במישהו, לא יודעת אם התאהבתי, אבל אני רוצה אותו בחיים שלי, דבר כזה לא קורה לי, שאני רוצה גבר בחיים, ככה שזה ניראה לי נכון, הוא באמת בדיוק מה שאני רוצה או צריכה (אבל אני לא מה שהוא צריך..) לפני כמה שבועות שתיתי והתנשקנו באיזשהי מסיבה...אני לא יודעת איך זה קרה, אבל אני זוכרת את ההרגשה, הרגשת בטיחות ונינוחות...קסם באוויר...גם הוא אמר שהוא הרגיש משהו...הבעיה היא שהוא אקס (טרי) של ידידה שלי, אז הוא אמר שהוא לא רוצה לסגור אפשרויות, כי הוא כן היה רוצה משהו רציני, אבל בגלל האקסית...אי אפשר כרגע.....למה זה קורה...שום דבר לא זז, ואני צריכה אהבה.. אמא לא בבית, אני לבד 24 שעות מסביב לשעון, אף אחד לא דואג לי, בסוף אני לא עוברת לידיד שלי, כי אני לא מרגישה בנוח שם..אז הם לא התקשרו יותר. לבד. המבאס הוא שגם אם אמא הייתה בבית, היה לי חרא... יש לי אבא דפוק.... אני שמנה... ושום דבר לא הולך בחיים.... אבל הדיכאון הוא שאני יודעת, שגם אם אני אהיה רזה יותר,גם אם יהיה לי את הבחור הזה, גם אם אמא שלי הייתה פה, גם אם כל החברות שלי לא היו מתרחקות ממני, גם אם היה לי אבא נורמלי וגם אם היו לי 12 שנות לימוד, לא הייתי מאושרת כי ככה אני... לעולם לא יהיה לי טוב מה הטעם לקוות? מה, כדי להתאכזב? לא רוצה נמאס לי... לא ישנתי כבר כמה לילות יותר מ3 שעות בלילה, אני עייפה מוות אבל לא נרדמת, אני לוקחת כדורי שינה, אבל לא נרדמת, כבר שני לילות (והלילה יהיה הלילה השלישי) שאני שותה כדי להעביר את הלילה איכשהו(רק לא באכילה...) רוצה למות.

17/01/2005 | 16:53 | מאת: דניאלה

מאמי ש איילון! דבר1- אני פה! דבר2- בגרות לא סוף העולם! דבר3- בריחה.. לא מומלץ.. התמודדות יותר טוב אבל קשה.. קשה יותר מבריחה הבריחה היא הפירון הקל ביותר אבל זה לתווך הקצר מאמי אני לא ממצליצה על בריחה.. מאמי אני רצינית אני רוצה גם לברוח כל החיים רציתי לגור בחו"ל כל החיים רציתי לעוף מהארץ.. חרא לי פה.. אני שונאת פה.. חרא כל כך פה ממש קשה לי פה... אז מאמי כרגע אני לא יכולה לברוח.. אני מחכה עד אחרי הצבא... או אם לא אתגייס אז עוד חצי שנה.. בחו"ל אני אסתדר שם.. יש לי משפחה חברים ידידם ואנשים שאני אוהבת.. אז אני אומרת לך מאמי... תתמודדים עם זה יהיה לך רק טוב תאמיני לי! מאמי אני רצינית אם תרצי את תקבלי את כל הגיבוי והתמיכ ממני! מאמי אם את חושבת לברוח תחשבי על זה טוב מאד! אני יודעת שאני לא אמשיך לגור פה... כי אני לא יכולה.. כל כך כואב לי פה.. הכאב עמוק מאד! ולכן אני לא פונקציה אבל אם את יכולה.. קחי את עצמך בידיים! תנסי לצאת מזה דברי עם אמא שלך.. את אמרת שאבא שלך לא מתנהג כאבא... אספר לך אבא שלי עד לפני 5 שנים היה יוצא לעבודה ב4 בוקר חוזר ב8 בערב.. ולפעמים ב10 בלילה אני אומרת לך אני לא מכירה את אבא שלי ושישי שבת זה כל אחד בחדר לא מדברים בקושי במפגשים משפחתים אנחנו לא משפחה בכלל.. אף פעם לא היינו ביחד כולנו... כל פעם מיש לא בא.. ימי הולדתת.. אזכרות חגים וכ"ו.. ולכן אני אומרת לך תנסי... להתמודד אל תברחי ישר אני נלחמתי אני מרגישה שמיציתי את עצמי אני חושבת שאת לא.. קחי את עצמך בידיים..!!! אגב לא ענית לי! את עושה צבא??? מאמי בבקשה! קחי את עצמך בידיים! ואני פה תמיד! דניאלה

17/01/2005 | 17:33 | מאת: ש.איילון

דניאלה, אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן אחורה הייתי מעדיפה לא להכיר את אבא שלי. וכן, גם אנחנו לא משפחה, ולא בקטע של כל פעם מישהו לא בא, אלא בקטע שאף אחד לא בא. וכשאני אומרת שאני לבד בבית, אני מתכוונת ללבד. בלי אמא (בלי אבא שבכלל לא גר פה) בלי אחותי שכבר שנתיים בחו"ל ולא רוצה לחזור בגלל המשפחה, ובצדק, בלי אחותי השנייה שהיא בצבא,וחוזרת כמה שפחות לבית כי רע לה פה. לבד.לבד.לבד. אה, סליחה, הכלבה החירשת והעיוורת שלי פה. עוזר? אני לא מתכננת לברוח. אני מתכוונת לעוף מפה לתקופה שתנקה אותי מהחרא ותגרום לי להתמודד. מה שקורה עכשיו, זה שהכל מצטבר, על כל בעיה צומחת עוד בעיה, זה לא נגמר ולא יגמר ככה. אני צריכה שקט. דניאלה, אולי אני נשמעת לך פונקציה, אבל אני מרגישה בערך באותו הסדר גודל כמוך. רק שאני יודעת לחשוב למען אחרים בהגיון מוחלט. בשביל עצמי אני חושבת רק על הרס עצמי... אני אלופה עם גביעים בלתת עצות לאחרים.אבל לחשוב בשביל עצמי זה תמיד יהיה הרס עצמי. אין לי ברירה, אני עושה צבא. אין לי איך לצאת מזה.ואני מקווה שאולי אולי אולי יהיה סיכוי של 000000.09 שזה יעשה לי טוב...בכל זאת אני יהיה מחוץ לבית (מצוין) ואני יהיה עסוקה רוב היום(מצוין) ויהיו מסביבי אנשים (מצוין, כי אף פעם אין לי בולמוסים ליד אנשים).....אני מתפללת שזה יעשה לי טוב.....

17/01/2005 | 15:12 | מאת: מאיה הקטנה

כמה שווה רע ועוד רע ועוד רע ועוד רע??????????????????????????!!!

17/01/2005 | 15:20 | מאת: דניאלה

מאיה מאמי?? מה קרה?? אוחחח תפתחי את המסנגר שנוכל לדבר מאמי!! אוהבת דניאלה

17/01/2005 | 15:30 | מאת:

אם רק תאמינו ומעל הכל תתנו אמון בכוח הנעלה.. הוא לעולם לא מאכזב... :-)

17/01/2005 | 18:09 | מאת: לינוי

מה שלומך!?..איך את מרגישה!?< ניראה לי שזה בסוף אחרי כול החישובים שווה..... טוב ועוד טוב ורק טוב!!!!!!!!!!!!! שמרי על עצמך!!! אוהבת המון לינוי!!!!!!!! :-)

17/01/2005 | 15:29 | מאת:

כגודל החושך ... כך יהיה גודל האור שבתוכך... המון אהבה חיזוקים וחיבוקים... שלך.. :-)

17/01/2005 | 12:41 | מאת:

אני יהיה פה יותר מאוחר.. רציתי רק לומר שתשמרו על עצמיכן ושיהיה יום נפלא.. המון חיבוקים וחיזוקים.. ואינסוף אהבה :-)

17/01/2005 | 15:02 | מאת: לינוי

כנ"ל.....הילונת.... חחחחחחחחחחח... אוהבים אותך עד אין סוף..לינוי.... כתבתי לך למטה על מה שרשמת לי!!!!!!!!!!. המשך יום טוב... שמרי על עצמך!!! נשיקות וחיבוקים...:-)

17/01/2005 | 15:19 | מאת: דניאלה

א=ל=ו=ה=י=ם= איזה יום חראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא הילונת מה שלומך מאמי?? דניאלה

17/01/2005 | 15:28 | מאת:

צאי לטייל.. יש שמש נהדרת... זה ממש ויטמינים תאמיני לי... חיזוקים והמון אהבה אני משתפרת... :-)

17/01/2005 | 11:04 | מאת: ליאור

שלום לכם, רציתי להודות לכם על התמיכה שאתן נותנות לי פה בפורום ועל העידוד אני חייבת לציין שמצאתי פה מקום לשתף אתכן במה שעובר עלי, אני מצטערת אם לפעמים אני קצת מיאשת, אחרי שבוע קשה שעברתי עכשיו כבר 5 ימים שחזרתי לעצמי ואני יחסית בסדר. מחר אבא שלי עובר צינתור למרות שזו פעולה קלה אצל אבי זה לא כך הלב שלו מתפקד 20% ואני בלחץ ואין לי מצב רוח וחשק לאכול אני מאוד חרדה ומקווה שבע"ה הכל יעבור בשלום, אתמול גם הודעתי לפסיכולוגית שלי שאני מפסיקה אצלה את הטיפול ואני רוצה לחשוב לגבי ההמשך. יום טוב לכם אוהבת אתכם לימור

אתמול הייתי אצל הרב מרדכי רוטנשטיין... אני לא יודעת אם את מכירה אבל הוא מדהים ביכולות שלו.. בקיצור נמרץ הוא אמר דבר שעשה לי מאוד חזק וחיזק לי כבר משהו שאני יודעת .. אבל את יודעת לפעמים יש ידיעה ויש ידיעה.. אני חושבת שאתמול זה היה חיבור... הוא דיבר על המוכנות לוותר על הלחץ.. להיכנס בפחד.. לא לדעת מה יהיה ולדעת שהשם הקדוש ברוך הוא יהיה שם וזאת הגאולה.. כל החלק של הגלות הוא למעשה נעוץ במה שקורה לפני שאת מעיזה לראות את הפחד.. הוא דיבר על זה שלא כל נשמה רוצה להיות בתוך גוף .. הרגשתי שהוא מדבר אלי באותו רגע כי רוב הדברים שהוא אומר הוא אומר מתוך תקשור.. אני הרגשתי שזאת הייתה רוח ולא הרב.. זה היה נורא מוזר.. לראות רב שהוא כזה.... מה שהרגשתי .. אני לא מכירה אותך אבל חשבתי עלייך כי זה בדיוק מה שקורה לך .. מה שקורה לעוד הרבה אחרים .. ואחרי אתמול זה היה פתאום רלוונטי גם לגבייך .. הרגשתי שאני שומעת את זה גם בשבילך.. זה בסה"כ היה שיעור תורה.. אבל ממש חזק... הוא דיבר על משל פרעה והסביר את זה דרך הפחד.. אני ימשיך לעדכן אותך אני הולכת כל שבוע.. אבל תחשבי על זה.. כי אני חושבת שלגבי הפרעות אכילה.. יש משהו שמפחיד אותך לדעת שאולי זה לא ייעלם.. שאולי המחלה תנצח אותך ואת צריכה להבין שלא משנה כמה הפחד שלך גדול .. אלוהים יהיה שם.. לתפוס אותך.. את צריכה לוותר.. לא מתוך מסכנות מתוך נחישות כוח וחוסן של אמונה.. אני יודעת שאת מבינה בדיוק מה אני אומרת לך.... אל תפחדי מהפחד.. הפחד הזה מאויים ופוחד הרבה יותר ממך וזה האלוקות שלך .. לדעת שאת יכולה לגבור עליו כי הוא חסר יישע והאלוקות שלך לעולם לא.. והבנתי את זה.. כי זה מה שקרה לי.. ואני לא הייתי דתיה מגיל 0 אבל אני מחוברת לאלוהים מגיל 0 ואני חושבת שזה הפלוס הכי גדול שלי בחיים .. לראות את האלוקות שמאחורי כל דבר.. ואת מספיק נבונה לראות זאת.. תהיי האלוקות שבך.. ותשמחי עליה כי היא עצומה ..ותודי עליה.. המון אהבה יגיעו ימים טובים יותר.. ותמשיכי לכתוב.. אנחנו פה.. :-)

17/01/2005 | 12:04 | מאת: ליאור

הי הילה, תודה רבה עזרת לי מאוד, נתת לי נקודות למחשבה, האם השיעורים האלה פתוחים לכולם?, האם אני יכולה להצטרף? ואם לא כווני אותי בבקשה לאיזה רב שיעזור לי וינסה לכוון אותי,אני גרה באזור בני ברק אני רוצה בדרך הזו אני בחרתי בה, וכן אני מפחדת שהמחלה לא תעלם לעולם והיא תחזור כמו שחזרה אחרי 3 שנים. אני פה חושבת עלייך וגם זקוקה לך. שימרי על עצמך למענך ולמעננו ליאור

17/01/2005 | 00:01 | מאת: לינוי

לילה טוב בנות מתוקותתתתתת!!!!! חלומות פזזזזזז.... הילונת מה שלומך איך את מרגישה?!... רשמת לך גם למטה דברים..... אוהבת עד אין סוף לינויייייייייי!!!!!

יום מחייך .. אני אוהבת שמש איזה כייף! המון אהבה כתבתי לך משהו.... :-)

17/01/2005 | 14:57 | מאת: לינוי

מה שלומך!?.. איך את מרגישה?!.. אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!!! אני יותר טוב...היום אני מרגישה שאני מתחילה להבין את הדברים הרבה יותר טוב..ואני כבר ממש רוצה לעזור לעצמי..ולמרות כול מה שאני אומרת..אני יודעת שמחכות לי הרבה ירידות עם כול האופטימיות....!!!!! ובכלל ממש קשה לי עכשיו...לפעמיים אני מרגישה שאין לי כוחות אין לי למה לעזור לעצמי(ויש לי)חחחחח...אבל לפעמיים שאת עצבנית בדכאון מרגישה חרא...את חושבת בצורה הכי שלילית שיש...וזהוו זה מה שקרה לי כול השבוע..הרגשתי רע..שמנה מגעילה..איכס לא הייתי מסוגלת להיסתכל במראה כול בוקר במקום להודות לאלוהים שקמתי הייתי אומרת למה קמתי!?..את קולטת!?....אני צריכה להתחיל הלעריך יותר את מה שיש לי!!!!! אז זהו אני מרגישה שהמצב שלי זוועההה.. אני יכולה לשלוט על הכול רק עם אני ירצה..אבל אולי אין לי כוחות כבר...... מקווה לטוב!! הילונת יפהההה....אני מאוד שמחה שאת משתפרת תרגישי טוב ושמרי על עצמך!!!! תרגישי טובבבבב!! אוהבת המון לינויייייי! אהה...את יודעת שליפני כמה שנים גם אני הייתי הולכת לשיעורי תורה..וכול יום שישי לבית כנסת חח..שהייתי קטנה...והייתי מאושרת עד כמה שהייתי!!!!!!... סתם כתבתי לך את זה...כי ראיתי שכתבת על הדת ועל הרב שהיית וזה!!!!!...זה פשוט נפלא ומעניין.... אז...זהוו.....מאמי!!!!! המשך יום נפלאאאא... אוהבת עד אין סוף לינוי!!!!!!!

16/01/2005 | 23:08 | מאת: שיר

שלום לך. מעניין שאת אומרת שלא הכרת דתיות עם הפרעת אכילה... אני דתיה והכרתי הרבה כאלה. אני בטוחה שגם את, צריך רק לדעת לזהות... גם מאד מעסיק אותי הנושא של תמיכה דווקא לבנות דתיות, כי יש כל מיני בעיות ואפלו דקויות קטנות שלא כולם מבינים.. אני לא רואה את עצמי רב או מוסמכת לענות על שאלות או אחת שיש לה את כל ההתשובות. אני גם יותר צעירה ממך.. אבל אם יש משהו שאני יכולה לעזור לך אפילו ברמה של להבין אותך אני אשמח... הרבה אהבה

17/01/2005 | 07:32 | מאת: ליאור

תודה יקירתי, בת כמה את?

17/01/2005 | 07:47 | מאת: שיר

בוקר טוב... אני בת 20

16/01/2005 | 22:04 | מאת: אתי

היי, אני צריכה להשיג חומר על הפרעות אכילה, על תפיסת החברה את התופעה , ועל תופעת "האני במראה" יש מישהו שיכול לעזור? תודה רבה...

16/01/2005 | 22:39 | מאת: ילדה בצרה

מה את עושה עבודה על זה כאילו? אם כן הגעת למקום הנכון.. הילה בטח תפוצץ אותך באתרים וחומר... את יכולה להפסיק לחפש!. בהצלחה.. מקווה שתצליחי לצור יותר מודעות...

17/01/2005 | 12:05 | מאת:

אני מרגישה שזה יהיה עמוס מידי להתחיל לתת לך קישורים .. אבל את יכולה לבדוק בדפים שלפני העמוד הנוכחי כתובות בשפע על הנושא חתומים על שמי בכחול.. את תדעי איזה כי אני מציינת שזה קשור בריפוי מהפרעות אכילה...או בכלל על ההפרעה עצמה.. מעבר לזה אני יצרף לך את כתובת האתר שלי.. ישנו הסיפור האישי שלי הוא גדוש בדוגמא אישית.. http://www.hilauriel.com אני לא יודעת אם אני יכולה להתראיין .. אבל אם את זקוקה לכמה שאלות אז הפלפון שלי 0545298599 בהצלחה במשימה.. המון אהבה יום טוב.. :-)

16/01/2005 | 21:07 | מאת: לינוי

אני יכנס לצאט הרגיל בתור לינוי!!!!!!!!!!!!!!!!! מואהההההההההההההההה חולה עלייך!

16/01/2005 | 21:20 | מאת: ד

מאמי אני על הניק דניאלה

16/01/2005 | 21:26 | מאת: לינוי

דניאלה למה יצאת מאמי?!...זאת הייתי אני!.. המטומטם הפריע סתם היה לי משעמעם עד שבאת אז דיברתי איתו בעעעעעע..אני שם מחכה לך.. אוהבת אותתךךךךך

אוהבתת....

16/01/2005 | 19:47 | מאת: דניאלה

מה עם מסנגר????????????????? תפתחי גם מסנגר מאמי!! דניאלה

16/01/2005 | 22:20 | מאת: ילדה בצרה

16/01/2005 | 18:30 | מאת: לינוי

דניאלה מאמי... אני פה עד 7..ואז אני פה..מ8 עד איזה שעהה......שיהיה חחח...אז עם את פה תגידי וניכנס לצאט... חולה עלייך אוהבת אותך המון..לינוי!!!!! ואת כן פונקציה!...כי "הנס"יקרה גם לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשיקות!! הילונת נשמונת...חח מה שלומך?!... איך את מרגישה?! איך עבר היום!? תרגישי טוב מתוקה שלי... אוהבת אותך עד אין סוף לינוי!!! את מלאך...תודה שאת פה!!!!...את עוזרת לנוו המון...בלדעייך...:-/ אני לא רוצה לחשוב מה היה..!!!! אוהבת המון...לינוי, נשיקות וחיבוקים:-)

16/01/2005 | 19:50 | מאת: דניאלה

מאמי אני פה! ואת יודעת מה נסכם אני אהיה בצ'אט של נענע הרגיל על הניק דניאלה אם אני לא אראה פה הודעה ממך או שאת לא תראי ממני הודעה על הניק דניאלה אני אהיה דניאלוש

16/01/2005 | 20:20 | מאת: דניאלה

טוב דברי איתי ניכנס ביחד כי שאני נכנסת מיליון חרמנים נכנסים אליי.. דניאלה

17/01/2005 | 12:14 | מאת:

וזה מדהים לראות את ההתקדמות של כולכן.. וזה תמיד ימשיך להתעצם... איתי או בלעדי... המון אהבה תמיד תזכרו שיש לכן כוח עצום לנצח את החרא הזה .. זה האלוקות שלכן .. אף אחד לא יכול לקחת את זה מכן אתן רק צריכות להבין את זה... יום טוב.... :-) חיבוקים וחיזוקים..

16/01/2005 | 17:57 | מאת: סתם...

תעזרו לי להיפטר מהבולמיה, כי אני לא יכולה עוד לחיות איתה. אני כבר רוצה למות. גם ככה הבולמיה הרגה אותי מנטלית והיא עוד מעט תהרוג אותי גם פיזית. בבקשה, שמישהו יעזור לי. כבר אי אפשר ככה.

16/01/2005 | 18:08 | מאת: דניאלה

סתם! דבר ראשון:מה קרה איך נשבר??? ספרי שתפי... ושני: את בטיפול??? מה קרה ספרי... חיזוק דניאלה

16/01/2005 | 18:25 | מאת: סתם...

אני לא בטיפול, כי אני לא רוצה לערב אף אחד בזה (אבא או אמא) ואין לי כסף לבד לטיפול מקצועי... אני לא יכולה עוד. איך אני אשיג עזרה?

16/01/2005 | 18:30 | מאת:

לשבור את הבולימיה.. הסוד הגדול הוא לאפשר כמה שיותר... הסוד הגדול הוא לתת ווי אחד גדול לכל רשימת האיסורים בידיעה בחווייה.. להשתחרר שווה להמשיך היום כאילו לא קרה כלום כל אותם שנים.. להמשיך לחתור לכיוון של החלמה...גם אם נפלת עכשיו והקאת וזללת והיית רעה לעצמך.. ולא היית מסוגלת להמשיך ולא היית מסוגלת להרגיש.. אם נשברת אימרי לעצמך לא נורא.. אני ממשיכה לאזן את עצמי.. שאלי את עצמך מה את לא רוצה להרגיש... ותישארי בידיעה .. קבלי אותה והתבונני בה רק עכשיו .. רק היום .. מחר.. אני יחליט שוב ואם נפלתי אני יאמר לעצמי לא נורא.. אני ממשיכה כאילו לא קרה כלום... אחרי ההתנהלות הזאת.. את חייבת להשיג לעצמך עזרה... כי בלי עזרה ובלי באמת להבין מה קורה לך זה לא ילך.. אני ישמח שתשתפי אותי קצת יותר.. ספרי לי עלייך... אני ישתדל להפנות אותך ולתת יד בהחלמה שלך .. אני מזמינה אותך לכתוב ולקרוא.. תרגישי טוב.. אני מחכה לתגובה שלך.. המון אהבה חיזוקים :-)

16/01/2005 | 19:38 | מאת: ילדה בצרה

17/01/2005 | 12:17 | מאת:

אפשר לצאת מזה !!!! את רק צריכה להעיז לראות את הפחד שלך ולנסות לזהות אותו... אח"כ הדרך לנצח את זה תהיה מובנת יותר.. אני מקווה שקראת את ההודעות.. ואני ישמח לכל תגובה .. יום נפלא.. :-)

אני כותבת את זה בעיקר בשביל כולכן.. אני כותבת את זה גם בשביל עצמי כדי לזכור מאיפה באתי.. לינוי... ילדה.. דניאלה.. מאיה.. בננית.. אלינור.. ליאור.. גון... ש.איילון... בל...עינת... אביבית... בשמת... רונה.. ואם יש עוד מישהו ששכחתי... אני מתכוונת לכולכם... משפחה זה דבר מורכב.. אנחנו מביאים ילדים לעולם כי כך גדלנו וכך חונכנו.. אנחנו רוצים בטוב.. אנחנו נכנסים למערבולת שלפעמים היא מתוך ריצוי המוסכמות .. לעיתים מתוך משאלות לב ... יש כאלה שבנויים למערכות יחסים .. יש כאלה שזה פשוט להם .. יש כאלה שבכלל לא מבינים מה זה ... לפני המשפחתיות ולפני הכל .. ההורים שלנו היו ילדים של ההורים שלהם .. אנחנו הילדים שלהם ואנחנו נהיה ההורים של הילדים שלנו.. ובנינו זה סיוט!! זה בכלל לא פשוט.. זה תמיד נחמד.. ותמיד מוצי שפוצי מרחוק כשזה מגיע אלינו אנחנו מבינים שיש עוד הרבה דברים שלא ידענו עליהם לפני שעשינו את זה.. וזה המקום שההורים נמצאים בו.. מעבר להורות .. יש את הדמות האנושית .. כל אדם עם השאיפות שלו .. הרצונות שלו והאכזבות שלו... לכל אדם יש שק לכל אדם יש עברים שיהיה קשה לשחזר ולתפוס בסדרת מילים פשוטות.. להיכנס להווי המשפחתי זה לפעמים בלגאן רציני.. לפעמים האישיות לא מתאימה .. לפעמים הרצון לרצות הוא כל כך עצום וגדול ואז הכל מתנפץ כשבפועל הריצוי מתפקשש וכל החלקים שלנו מתעוררים... כל אדם מורכב מאוד.. כל אדם יש בו אינסוף הפכים.. לכל אדם קשה מאוד לוותר על החופש שלו.. על הרצונות שלו על מה שמכונה אגואיזם.. על הרבה דברים אחרים ברמה הראשונית הילדותית שקשה לוותר עליהם.. לכל אדם קשה לזרום... זה לא פשוט בכלל ואולי הדבר הכי פשוט שיש הרבה דברים שהם מובנים מאליו צריך לעבוד עליהם קשה מאוד כדי שנוכל לנהל דיאלוג איתם.. וזה משהו שמצריך הרבה מאוד עבודה אישית.. אנחנו הרבה פעמים שיקופים של העולם בחוץ כמו מראה וזה חוזר אלינו בכל מיני צורות.. אמא אבא.. אח .. אחות .. חברים .. בן זוג.. ילדים וכו'.. אין לזה סוף.. אני לא מצדיקה את הבעייתיות.. אבל לאף אחד לא פשוט להיות אדם.. להיות בחברה עם כל מה שזה אומר.. אני חושבת על זה שלפעמים בא לי לברוח ולהיות לבד.. אני בטוחה שיש הורים כאלה שלא יכולים ואז מתחילים כל התסכולים.. ואני לא צריכה להמשיך לפרט מה זה אומר.. אנחנו מגיבים תמיד מהמקום הילדי שלנו אבל אנחנו לא רואים את האחר שגם הוא למעשה רוב הזמן מגיב מהמקום הילדי שלו מהמקום הנזקק.. ואתן שואלות בטח למה זה צריך לעניין אתכן.. אבל אתן חלק מההווייה הזאת .. ובשלבים מסויימים יש לכן בחירה וזה החלק החשוב.. להביט בעיניים סלחניות למקור.. להבין את הטעויות .. להבין ולצמוח מעל.. הרעיון הוא שאם אנחנו מסוגלות לסלוח לאבות שלנו ולכל אדם אחר אנחנו בעצם מסוגלות לסלוח לעצמנו כי יבוא יום שאנחנו ניתקל בסיטואציה דומה .. אין לצפות את זה.. ובאותה סלחנות שאתן תרצו שיביעו אליכן תעניקו אותה היום למי שצריך.. אני לא מצדיקה.. אבל אנשים הם מסובכים.. מורכבים מאוד.. לא תמיד הכוונות רעות .. יש הרבה בורות.. יש הרבה עיקשות .. יש הרבה ילדותיות.. אפשר לשבור את זה ע"י המוכנות שלכן לראות את זה ולהתעלות מעל כל האכזבות .. לחוות את הכאב שבפרידה.. ולנוע הלאה.. אתן חזקות .. אתן יכולות לקחת את כל מה שאתן רואות למקום של סליחה .. של אהבה ושל שיתופיות .. או לכל מקום אחר שאתן תבחרו ותמצאו לנכון לקחת אותו... זה שלכן אף אחד לא צריך להחליט זאת עבורכן.. אין חוקים.. החוק היחידי הוא להיות טובות לעצמכן ולזולת שלכן. לעשות מעשים טובים.. אחרי הכל אתן בעצמיכן היום לא מסוגלות להיות עם אף אחד.. ואני לא שופטת אני רק משקפת.. זה בא לשני הכיוונים .. אם לכן מותר למה להם אסור.. אפילו שהם הורים .. אני יודעת שהורים אמורים להוות דוגמא.. רוב ההורים נכשלים בזה .. ואני לא מתכוונת להצדיק או לא.. אני פשוט למדתי ואני מתכוונת לקחת את זה למקום אחר.. ואני יודעת שזה לא יהיה קל.. אבל יכולת ההתבוננות שלי גדולה יותר.. והכוח שלי עצום יותר.. וגם שלכם.. כי אתן רואות .. ואתן מזהות.. אבל יחד עם זאת אם לכן קורה משהו שהוא לא בדיוק כפי שרציתן אתן צריכות להיות סלחניות כי בחיים יש מלא הפתעות .. לפעמים כל התכנונים הולכים לקיבינימט ואז צריך לחיות את הרגע והרגע לא תמיד פשוט.. אחרי הכל .. אם אתן מוכנות לראות באמת אז אתן הרווחתן שינוי מהותי לגבי ההורות העתידית שלכן.. הרעיון הוא לזרום.. הרעיון הוא להבין שאנחנו עושים טעויות.. ושהסליחה שלכן תשחרר אתכן למחוזות שלא תיארתן לעצמיכן.. גם אני רציתי שיהיו לי הורים.. ההורים שלי בחיים נכלשו לכל הדיעות בהיותם הורים.. הקוסמוס זימן לי הורים אחרים.. יהודית המורה שלי אמא שלי.. רוני הפסיכולוג שלי אבא שלי.. ואלה ההורים שאני קיבלתי.. אני מאמינה שלכל אחת ואחד יש הורים כאלה.. הם מגיעים.. הם לא תמיד ההורים הביולוגים.. זה מאוד עצוב אבל זה אמיתי.. ההורים האלה שלי כל כך מפוחדים.. אם הייתי יכולה לצייר אותם הייתי מציירת שני ילדים מקופלים שמחכים לאמא ואבא שיבואו ויחבקו אותם.. אבא שלי ננטש בגיל 8 ללא משפחה ללא בגדים .. ללא כלום.. יותר מאוחר. הוא חזר למשפחה ואבא היכה אותו...והיכה אותו וזה היה מזעזע.. בנה את עצמו מאפס מעוני מטורף.. ללא משפחה ללא ידיעה מהי אהבה .. אמא שלי נאנסה בגיל 12 ע"י אחד המשרתים במצריים .. אמא שלה אמרה שהיא מטונפת בעקבות המקרה .. אמא של אמא שלי היכתה את סבא שלי עליו השלום שנפתר ממחלת סוכרת ומעצבות מטורפת.. חי את הסוף שלו בבית כנסת .. היה סופר סתם ... .. צדיק אמיתי.. הסבתא הזאת משותקת כבר 20 שנה בכסא גלגלים.. חיה בכלא של עצמה.. כתשורה לכל הרוע שלה אחיות מטורפות .. אחת חולת נפש.. אחרת בולמית.. אמא אנורקסית.. עוד אחת שמנסה להיות מושלמת ולרצות את כל העולם.. הטפאורה השתנתה .. אבל ההורים שלי נשארו אותם ילדים .. אבא נטוש.. ואמא אנוסה.. איך אני מצפה שהם יהיו לי הורים..... כשהבנתי את זה.. השתחררתי.. אני לא מצדיקה אבל זאת המציאות .. גם להורים שלכם יש סיפור.... תחשבו על זה... המון אהבה :-)

16/01/2005 | 17:42 | מאת: ילדה בצרה

ואני מרגישה שאם אי פעם אני ישתנה ירגיש יותר טוב... יתגבר על הכל... זה יהיה רק בזכותך.. אף פעם אל תעזבי אותנו. אוהבת

16/01/2005 | 18:57 | מאת: לינוי

גם אני!!!!!!!!!!!!!!!!!! כולנווווווווווווווווווווווו אוהבות אותך עד אין סוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בלעדייך..לא יהיה לנו טוב! תודה שאת כאן!!!!!!... שיהיה לך ערב נפלאאא... תרגישי טוב..ושמרי על עצמך חולה עלייך...עד אין סוף לינוי!!!! בייייי מלאךךךךךךךך! נשיקות וחיבוקים!!!!!!

16/01/2005 | 18:15 | מאת: דניאלה

הילונת מתוקונת אנייודעת כל משפחה והכביסה המלוכלכת שלה... אני יודעת מה זה! הילונת את מודל החיקוי שלי את זאת! את יצאת מזה את מאושרת... עד היום לא ראיתי אחת שיצאה מהמחלה הנוראית... מאמי אני אוהבת אותך מאד שמרי על עצמך אבל את האמת אני מיקרה אבוד לדעתי אוהבת דניאלה

16/01/2005 | 18:40 | מאת: בננית

אני מסכימה איתך בכל מילה... אבל השאלה היא אנחנו יכולות לסלוח לעצמנו? ולחיות חיים רגילים...אני מאמינה שאני יכולה לצאת מכל זה ולהתחיל להחיות חיים רגילים וגם אתן בנות אם אתן רואות את זה תתחילו להאמין בעצמכן אם לא תאמינו אז מי כן יאמין?! כמה שזה נשמע דבילי אבל הכל מתחיל מהאמונה העצמית אם תגיד שאתה מסוגל למשהו אז תוכל להשיג אותו...צריך רק טיפת אמונה... המון הרבה לכולן... ותאמינו בעצמכן... בננית...:)

17/01/2005 | 12:22 | מאת:

ידעתי שזה יהיה חזק.. ושאתן תבינו ואני חושבת שהכל בעיתו כולל היישום של הדברים.. אוהבת אתכן הכי בעולם... שיהיה יום נפלא.. וכשאתן נופלות רגע לפני תשאלו את עצמכן מה זה הפחד הזה .. תתנו לזה שם .. אחרי זה הוא יהפוך להיות ממש קטן ואתן תשלטו בזה ... :-)

16/01/2005 | 07:52 | מאת: ליאור

הילה בוקר טוב, רק הבוקר נכנסתי לפורום וקראתי את כל מה שכתבת לגהי, אני מצטערת שהצלחתי לעצבן אותך זו לא היתה הכוונה. אין לי כח להמשיך לכתוב פה לא יודעת איך להמשיך למרות שמיום חמישי חזרתי לעצמי ואני כבר לא מקיאה ולא עושה שטויות אבל זה קשה מאוד. אני מקווה שאוכל למצוא פה מקום בהמשך. יום טוב לך יקירתי ומקווה שאת לא כועסת ליאור

16/01/2005 | 14:27 | מאת:

כתבתי לך די הרבה תחזרי על הכל.. כי זה חשוב.. אני שמחה שאת לא מקיאה .. זה שימח אותי מאוד... אני רוצה שתרגישי טוב... מתי שתרגישי אני פה.... מאחלת לך שתמשיכי להתקדם .. ותזכרי זה לא נורא שיש נפילות...רק צומחים מזה ... ועצה לי עבורך.. תמשיכי לכתוב.. הכתיבה מסייעת פלאים בשחרור.... המון אהבה ושיהיה לך יום נפלא אהובה ... :-)

16/01/2005 | 15:06 | מאת: ליאור

הי הילה, קראתי את כל ההודעות הקודמות ואני מקווה שהגענו לפיוס. אז כן אני לא מקיאה בשלב הזה ומקווה שלעולם לא. קראתי באחת ההודעות שלך שאת מפרסמת את מס' הטלפון שלך וביקשת לא בשבת האם את דתיה? אני שואלת רק מתוך סקרנות כי אני דתיה ולא מכירה אף אחת שסובלת מהפרעות אכילה והיא דתיה, אשמח להכיר אם את יודעת על כאלה יש לי הרבה שאלות שקשורות למחלה ולדת ורוצה לשתף מישהי שכן שייכת. זהו בנתייים שלך ליאור

16/01/2005 | 00:28 | מאת: בננית

עדיין לא יצא לנו לדבר...קראתי תתגובות שלך והייתי חייבת להגיב זה נגע לי ללב...כי מי כמוני מבינה אותך... גם לי יש אבא זבלל שאני לא מדברת איתו שנתיים והוא היה מקלל אותי מרביץ לי ופעם הייתי חלשה ובמשך השנתיים האלו נהייתי חזקה ואני החזרתי לו על הכל אפילו הייתי מרביצה לו בחזרה...מגיע לו... תשמעי לי מי שמתייחס אלייך ככה אפילו שהוא אבא שלך אל תתייחסי אליו לזבלים לא מתייחסים יחס גורר יחס שימי עליו זין למה מי הוא שיהרוס לך תחיים תשמעי לי תתחילי לצאת עם חברות כמה שפחות לראות אותו זה ישפר לך לפחות תמצב רוח אפילו שאני יודעת שתביטחון העצמי לא כי גם אני מרגישה שמנה וכל זה וזה שאת הולכת עכשיו לצום בשביל מה לך כל זה בעצם את מענישה את עצמך...את תרזי והכל ואחרי זה תשמיני את הכל בחזרה זה מה שקרה לי ואז יותר תכנסי לדיכאון תרזי לאט לאט בדיאטה מאוזנת ובטוחה... ואפילו שאני לא מכירה אותך אני מרגישה שאת בנאדם טוב שלא מגיע לו כל הסבל הזה... אני ישמח אם תגיבי תרגישי טוב... בננית...

16/01/2005 | 14:43 | מאת: ילדה בצרה

צודקת! אבל מה לעשות שהמילים יפות אבל מכאן ועד הישום הדרך ארוכה... שמתי לב שהרבה פה הבינו אותי ... יש הורים שלא מגיע להם לגדל משפחה! בכלל אני חושבת שצריך לעשות בדיקות פסיכולוגיות לכל אחד שרוצה ילדים בלי לתת לאנשים לא שפויים להשריץ ילדים ולחפש מה לעשות איתם אחר כך... תשמעי בקשר לאוכל ... כן זה קצת כדי לנקום אבל! הכוונה שלי היא יותר שעכשיו אני לא יצטרך לאכול בשבילו! כדי שהוא ירגיש קצת יותר טוב וקצת פחות רע... כי זה לא מעניין אותי יותר... פעם זה עניין .. רציתי להראות נורמלית בשבילו... אבל זהו! מעכשיו אם לא מתאים לי לאכול אני לא יאכל בטח לא בשביל לרצות אותו..

16/01/2005 | 14:56 | מאת:

תמיד אמרתי את זה.. אבל יש לי תגובה מאוד ארוכה לכתוב לך על זה .. והיא תהיה במעלה הדף כדי שכולם יכנסו לקרוא... איך את היום?? המון אהבה יש שמש.. איזה כייף! :-)

16/01/2005 | 18:46 | מאת: בננית

גם אני חושבת ככה אני רק מדברת אבל אני מאמינה שיום אחד זה לא יהיה רק דיבורים זה יהפוך למציאות...צריך רק להאמין כל אחד צריך להאמין בעצמו לא בונים את זה לא ביום ולא ביומיים זה עניין של זמן אבל אני מאמינה שזה יקרה לי וגם לך ותזכרי יבוא יום (בעזרת השם) וכל זה יהיה מאחורייך ולא תאמיני שאמרת את כל הדברים האלו... ומה לעשות גם אני לא סובלת תמשפחה שלי...צריך להשלים עם זה...לא אנחנו בחרנו את המשפחה הזאתי ותאמיני לי שאין שום משפחה מושלמת אולי לפעמים זה נראה ככה אבל את אףף לא יודעת מה באמת קורה בפנים... ובקשר לאוכל עזבי אותך מאבא שלך תחשבי על עצמך אל תצומי תאכלי אפילו קצת בואי נגיד אפילו פורסת לחם עם משהו קטן וגם תרזי וגם לא תהרגי את עצמך... תרגישי טוב... בננית...:)

16/01/2005 | 00:11 | מאת: בננית

הילה מה שלומך? איך את מרגישה? הסופשבוע אבל אצלי על הפנים אכלתי מלא והשמנתי את כל ה 2 קילו שהצלחתי להרזות בשבוע שעבר...:( אני חייבת שוב פעם להרזות אבל הפעם אני הולכת לעשות דיאטה מאוזנת ולאזן את הגוףף הכי בטוח ולא לצום יותר כי כל פעם שאני צמה אני יורדת במשקל ואז אני עולה בחזרה...והבטן שלי עוד הפעם התנפחה... ואני גם לא מצליחה לשלוט באוכל כמו אז אני יודעת שזה בעיה רגשית והפעם עליתי סופית על הבעיה זה קשור לבחור שאני אוהבת והוא חשוב לי וניתקתי איתו קשר לפני כמה חודשים מאז שלא דיברנו כל זה התחיל אני ינסה לחדש איתו תקשר ואני יחזור להיות כמו שהייתי... וגם המצב שלי התדרדר מרוב שראיתי שאני עליתי במשקל אז התחלתי להקיא אפילו מול הפרצוץ של אמא שלי והבטחתי לעצמי שיותר אני לא מקיאה... בעזרת השם יהיה טוב... הרבה נשיקות וחיבוקים.. אוהבת בננית

16/01/2005 | 14:55 | מאת:

אני חושבת שזה מאוד חיובי לדעת ולהעיז לראות מעבר מה המקור של הבעיות שלנו.. יכול להיות שזה אפילו יותר עמוק ממה שהצלחת לראות .. יכול להיות שהחבר הזה עורר בך כל מיני דברים שהיה לך טוב איתם.. ואני הייתי ממשיכה עם זה ... מזהה ובודקת כדי שתוכלי ליישם את זה בעוד מקומות בחיים שלך ולא רק ע"י החזרה של מערכת יחסים זו או אחרת.. לגבי האוכל אני לא זוכרת אם אמרתי לך אבל אני אומרת את זה די הרבה .. כמה שפחות איסורים על עצמך לאכול ככה פחות תרצי לאכול .. זה מחשבה שצריך להתאמן עליה ...כי בחווייה אם את מרשה לעצמך אין לך צורך לזלול אם את לא מרשה לעצמך את עושה דווקא.. חוץ מזה שהנפילות האלה חיוביות בעיני כי היום את מרשה לעצמך .. פעם זה לא היה .. את בעצמך אמרת ולא נראה לי שזה העיד על הצלחה עצם ההימנעות שלך מאוכל... .. תמיד בכל דבר הכי חשוב למצוא את האיזון פחות מידי יותר מידי זה אף פעם לא טוב... הכי חשוב שתביני מה קורה לך באמת מתחת לכל מה שקורה לך עם האוכל... ההיבט הפסיכולוגי חשוב...לכן תתני לו מקום...לכל מה שקרה.. לכל מהשאת זקוקה .. מה את משחזרת והופכת למציאות שאינה משרתת אותך נאמנה.. עלי על הדברים האלה .. תהיי בפוקוס עליהם ואחרי שתביני שהם לא משרתי אותך תשחררי אותם ע"י כוונה פשוטה... אני בטוב.. משתפר... אוהבת המון תהיי בקשר... תכתבי יותר.. ותנסי לפענח מה באמת קורה לך .. נראה לי שאת בדרך להגיע להבנות חשובות ... :-)

16/01/2005 | 18:24 | מאת: בננית

קודם כל תודה על הכל...ואני שמחה שמצבך משתפר... ישבתי עם עצמי הרבה וניסיתי לחשוב למה כל זה באמת קרה לי וכמו שאמרתי לך זה בגלל הילד הזה ואני יברר דרך חברים מה קורה איתו ולקראת שבוע הבא אני ידבר איתו...אם זה מה שיעשה לי טוב ויחזיר אותי לעצמי אז עדיףף לנסות אין לי מה להפסיד...מאשר להתאכזב שלא ניסיתי... וגם חברה של אמא שלי קראה לי בקפה...את מאמינה בדברים האלו? והיא אמרה לי שזה קשור לבחור שמאז שניתקתי איתו קשר אז כל זה התחיל וניסיתי להיזכר בהכל ובאמת הכל התחיל מאז... בקשר לאוכל אני אוכלת ולא מתחשבנת בא לי לאכול אני אוכלת אף פעם לא הייתי בנאדם שמן אז אני לא מאמינה שאני ישמין יותר ממה שאני עכשיו שזה משקל תקין ולאט לאט אני ימצא את עצמי... הרבה נשיקות וחיבוקים שלך... בננית...:)

מה שלומכן...איך עברה השבת!?... לי לא משהו ביכלל אני מרגישה שמנה מגעילה מטומטמת..מה שתירצו!!!! וכן בא לי למות!!!! לא רוצה לאכזב אבל זה מה שאני מרגישה ולפחות פה אני יכולה להגיד לך את זה... ש.אילון...הכול סבבה בחו"ל..אבל זאת המדינה שלי ואני בחיים לא יעזוב אותה..אני ציונית חחחחחחחחחחח..... וכן זה באמת לא כיף ליהות לבד..אבל זה יכול ליהות טוב..כי זאת ההזדמנות היחידה ליהות עם עצמך ולחשוב קצת מה תעשי עם עצמך.... דניאלה מאמי... אני כולכך שמחה שאת מתחילה להישתפר...זה קשה אבל אפשרי ואת כבר בתהליך תצליחי מתוקה!!!!! ילדה מתוקה שלי... אמרו לך כבר הכול אז אין לי כולכך הרבה מה להגיד חוץ מזה שתישמרי על עצמך... אל תיתני למיקרה אחד לשבור אותך!!!!! ואת יודעת...במקום "להעניש אותם"..תלמדי לקבל אותם שזה קשה אבל אפשרי...תנסי לדבר עם אבא שלך לפעמיים שאומרים לבנאדם בפנים את כול מה שמרגישים רק אז הוא פוקח את העיננים ומתחיל לראות...את הדברים! גם אני לפעמיים כולכך שונאת את המשפחה שלי... ואוףף עם אני יספר את הסיפור שלי זה לא יגמר...אבל זה מה יש ועם זה צריך להיסתדר לא?... ובדרך שאת מענישה אותם את תענישי רק את עצמך הם יפגעו זה יכאב להם אבל את היחידה שתיסבול את כול הכאב.... שמרי על עצמך.. אוהבת אתכן המון לינוי שבוע טוב ולילה טוב!!!!!!! נשיקות וחיבוקים...:-)))

16/01/2005 | 14:10 | מאת: ד

תאמת המצב שלי חרא יותר ממה שאני חשבתי.. אני לא יודעת מה לעשותת... אוף כמה אני דפוקה מטומטמת מפגרת סתומה דפוקה שמנה פרה חזירה מפגרת חסרת שכל חסרת חיים חסרת אונים מטומטמתתתתתתתתתת תמותי ככבר תמותיי תמותי תמותי תמותי! טוב אוףףףף נמאס לי כל כך מהחייםםםםםםםםםםםםםםםם כל כך רע לי כל כך מגעיל לי כל כך בא לי לדפוק את הראש בקירררררר אוףףףףףףףףףףףףףף אין לי כח יותר! נמאס זהו אוח אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף לינוי מאמי מה שלומך??? מקווה רק לטוב... אל תקחי ממני דוגמא אני אל הפנים אני לא יכולה יותר רק אל תקחי דוגמא כי אני סתם דפוקה לא יודעת להילחם כמו שצריך.. מפגרת מטומטמת סתומה! אוף בא לי לדפוק את הראש בקיררררררררררררררר די זהו נמאס לי מהכל החיים כל כך דפוקים לי! בא לי למות כל כך אני כל כך מפגרת אני כל כך סתומה חסרתשכל מפגרת מטומטמת תמותי תמותי תמותי אני לא מבינה למה אני חייההההההההההה אוףףףףףףףףףף לא רציתי לעציב אף אחת... טוב קיצ רציתי להגיד לך לינוי מתוקה שאני אוהבת אותך אל תקחי ממני דוגמא! מה שלומך??? צרגחשה יותר טוב איך בלימודים הולך?? ילדה- משפחה לא בוחרים אבל זה מה יש יש ויש כאלה... מה לעשות שאנחנו לא בוחרות את זה.. אם יכולתי לברוח הייתי הייתי .. הייתי פשוט חייה לבד! לבד לבד לבד לבד לבד לאף אחד לא לאכביד לאף אחד לא להיות נטל לאף אחד לא להפריע בחיים שאף אחד לא יכיר מי אני מה אני ומה אני צרכה להישאר בעולם הזה... ילדה אני בטוחה שההורים שלך אוהבים אותך מאוד באמת המשפחה של אבא שלי שאני הולכת למפגש משפחתי אצל המשפחה של אבא שלי אני קודם באה בכוחות חבל"Z כי המשפחה שלו זה באמת חרא של משפחה אח"כ אני בוכה כמה המשפחה הזאת חרא.. אפילו נשיקה אני לא נותנת לדוודת שלי!!! אני כל כך שונאת את המשפחה של באבא שלי .. אצל אמא שלי יותר טוב... שמרי על עצמך!!! אל תעשי שטויות... אל תנתרי טינה.. לא שווה ואם את לא אאוכלת את פוגעת רק בעצמך ולא על אף אחד אחר.. ילדונת מתוקה אני אוהבת אותך שמרי על עצמך.. אני בקרוב מנסהלעוףמהבית.. אם את רוצה...תאכלי לבוא אליי מתי שתרצי בכייף... ומאמי פתחי מסנגר שנוכל לדבר ושתהיה בלחצ לא ישר תנדרי נדר תדברי על זה את תרגישי יותר טוב אני אצלי אני ישר כותבת.. זה עוזר.. או רוצה תדברי על זה עם חברה טובה.. אם את לא רוצה שאף אחד ידע.. תוציא את זה בכתב זה עוזר לי... מאמי תבטיחי לי שלא תעשי שטויות מאמי אני פה אוהבת אותך מאד ..... דניאלה... ומאיה הקטנה מאמי את יפה רצח (את בטח אומרת לעצמך שיו מה היא מבינה בכלל..) מאמי אני מבינה ומאד.. את יותר יפה מבנות דודות שלי שהן דוגמניות!!! מאמי את יפה מאד.. וכנסי למסנגר!! שנוכל לדבר!! פה זה לא נעים לדבר על הכל... שכולם יראו מה אני כותבת אלייך אישית אני רוצה שנדבר.. על מה שהפסקנו פעם קודמת... מאיה מאמי אוהבת אותך שמרי על עצמך אני יודעת כמה החיים קשים ויש להתמיד במטרה והמטרה היא החיים המטרה היא לנצח את המחלה הדפוקה אז קחי יוזמה וונתחיל בואי נתחיל שנינו אני ואת ביחד! מה את אומרת?? אולי יצא מזה משו טוב... מאמי שמרי על עצמך ואת יפה מאדדדדדדדדדדדדדדדדד ש. אילון-מאמי אוחחחחחחחחח המסמך אוקיי יש לי מסמך שבוא רשום למדתי 12 שנות לימוד שווה ל(_(_) באמת אז.. אין לך לא סוף העולם תמיד יש להשלים מאמי אוחחחח שימי את זה בצד עכשיו ועכשיו תתמקדי אין לצאת מזה.. אין לנצח את המחלה איך לפתור את הבעיה הדפוקההזאת... איך להרגיש בטוחה לאכול משו ואח"כ שלא למצא את הראש שלי באסלה.. ולנסות להתמיד בזה.. אין לי מה להוסיף לך חוצ מזה שאני אוהבת אותך מאמי ומאמי תנסי לסדר הכל ואת הלימודים אולי שחמי בצד.. כרגע אחרי שלא תעשי מהאוכל אויב אז אולי הכל יסתדר לך אולי.. לא מבטיחה כלום אבל אולי אולי יהיה יותר טוב אולי את תשלימי עם הכל ואולי כך כל הקווצת המפוצלים שיש לנו בחיים יסגרו וכך יסגר המעגל.. והכל יהיה כמו שצריך אולי!!!!!! וש.אילון את מתגייסת לצבא??? כאילו מה את הולכת לעשות עכשיו??? ואגב- אני לחו"ל כן העבור בהזדמנות הראשונה שלי לעוף מהארץ הדפוקה הזאת!! את תשארי פה אחרי הכל??? הילונת- מה שלומך מאמי??? הכל טוב??? איך הולך עם האלגריה- אגב אצלי האלגריה אל הפנים אני לוקחת אולי 2 כדורים ביום.. להרגיע... ואת לא יודעת איך זה קשהה לקחת כדורים כי הכל עולה לי למעלה ואני מקיאה אוףףףףףףף גם מה שצריך לעזור לי אני דופקת הכל!!! הכל הכל הכל !!! אוהבת אותכן... חיבוק נשיקה וחיזוק דניאלה

16/01/2005 | 15:02 | מאת: לינוי

מה שלומך איך את מרגישה!?... אני כן יקח ממך דוגמא..... כי את תלחמי את תצליחי ואת תנצחי כי את חכמה נפלאה מקסימה...ואת תעמדי על שלך את יודעת להילחם ואת תלחמי בזה עד שתנצחי אני איתך מאמינה בך ויודעת שאת יכולה וגם את בתוכך..יודעת את זה!!!!!!!!.... ואז לא רק אני יקח ממלך דוגמא..כולם יקחו... אז תחזיקי מעמד!!!!...שמרי על עצמך!!!! ואת לא מאכזבת אותי בכלל!!!!!!!!!....אמרת את כול מה שאת מרגישה שזה נפלא..את בתהליכים ככה זה..יהיו ימים טובים ופחות טובים...מה לעשות שלא הכול וורוד..חח!! אההה...וגם אני יוכל לבוא אלייך...נעשה מחנה אני את ילדה מתוקה וכול מי שרוצה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח... זהו נשמה שלי... המשך יום טוב חולה עלייך....אוהבת אותך המוןןןןןן...לינוי.. אההה...ובקשר אליי...גם אני מרגישה חרא......מרגישה...שמנה.....מגעילה...מטומטמת....הכול!!!!!. ובקשר ללימודים...קשה ולא משהוו...ירדתי בטרוף..ממה שהיתי..:-(.. יהיה טוב!!! תקווי תאמיני תלחמי...כי את תנצחי!!!!!!!!! אוהבת אותך עד אין סוף לינוי!!!!1 עדיין לא הבאת לי את המסנג'ר שלך!!!!!!!!!!...:-) המשך יום טוב ושבוע טוב.. נשיקות וחיבוקים:-)

15/01/2005 | 22:45 | מאת: חנה

שלום לך במקרה גיליתי את מיכתבך אני אמא לבנים את חייבת למצוא בן אדם בוגר ש'עזור לך למשל יועצת בית ספר חבל עליך שולחת לך מחשבות חיוביות לילה טוב חנה

15/01/2005 | 22:48 | מאת: ילדה בצרה

15/01/2005 | 22:55 | מאת:

:-)

15/01/2005 | 21:43 | מאת: שיר

שבוע טוב, מה שלומך? קראתי את מה שכתבת על המשפחה שלך, ובשיא הרצינות זה ממש נגע ללבי.. היה לי קשה ועצוב לשמוע את זה. המחשב שלי קצת עושה דאווינים ומנהג באיטיות מרובה, אז לא קראתי הרבה מהדברים אחר כך, אבל אני מקווה שאת מרגישה עכשיו טוב יותר. אני בטוחה שכולם אומרים לך את זה, ושאולי את אפילו כבר יודעת את זה, אבל אני מרגישה חובה להגיד את זה. את באמת לא תצליחי לשנות את המשפחה שלך כרגע וגם לא בעוד הרבה שנם, וגם אם פיזית תעזבי אותם ותחליטי שלא אכפת לך מהם, זה יהיה משהו שילווה אותך עוד הרבה שנים, וכל מיני מאורעות בחיים- קטנים, גדולים, עצובים, משמחים יפתחו לך את כל העצבות הזאת מחדש... מכל הלב, אני ממליצה, מבקש'ת , אפילו מתחננת בשבילך שתפתרי את זה עם עצמך. במילה גסה- תטפלי בעצמך. את (זה נכון לגבי כל העולם והדברים שאני אומרת לך מכוונים גם כלפי) צריכה ללמוד איך להתמודד איתם ולהציל את החיים שלך. את מאמינה שהם גרמו לך לכל הסבל הזה, אז את מנסה לגרום לזה שהם יהיו האשמים במה שקורה לך עכשיו ואומרת שאת לא אוכלת בגללם. אני ממש מקווה שזה לא בוטה ופוגע מצידי להגיד את זה, אבל אנחו אחראיות להתנהגות שלנו. כשאנחנו מאשימות אנשים אחרים, אנחנו באופן לא מודע גם אומרות באיזשהוא מקום שאנחנו רוצות שהם יוציאו אותנו מהבוץ הזה. ולפי מה שאת מתארת, את לא ממש בונה עליהם. יכול להיות שאת קוראת את זה ואומרת, איזה שטויות, זה בכלל לא מה שאני חושבת, מאבל תחשבי על זה רגע לעומק על האמירה התת מודעת שזה משדר. תשאלי את עמ=צמך בכנות מלאה. ויכול להיות שעכשיו את לא מסכימה עם זה ותסכימי בעוד כמה שנים. אני מבינה את זה עכשיו רק כמה שנים טובות אחרי... ילדה מתוקה שנמצאת כרגע בתוך צרה... הצרה הזאת היא אמנם אולי לא באשמתך, אבל זו אחריותך! אחריותך לצאת מזה ולחיות בצורה שונה עם המציאות. ואמרתי לך שאני כל כך מתחננת, כי אני יודעת שהתסביך הזה עם משפחה לא נעלם. אני מתה על המשפחה שלי ואני חושבת שהם מקסימים והכל, אבל יש משהו בי שמאד האשים את אמא שלי בכל המצב, ועדיין כשמתעוררים הויכוחים הכי קטנים אני מרגישה לפעמים כאב בעוצמות ממש גבוהות. כי אני עדיין סוחבת את התסביך... את לא תשני אותם, אבל את יכולה לשנות את ההסתכלות והרגשות שלך למצב ולהפוך לקצת יותר חסינה. תעשי את זה למען עצמך כי את שווה את זה! ובשביל הילדים המקסימים שבע"ה יהיו לך! אני מקווה שזה לא היהי פוגע מה שאמרתי. זה לא בא ממקום שיפוטי או מבחוץ, אלא מאהבה ודאגה, ומאחת שהיתה בסרט הזה... שיהיה לך שבוע עם המון דברים טובים, ותזכרי, שזאת לא אשמתך, אבל זו אחריותך! ואפילו שעוד לא כתבתי לך אף פעם, אני מרגישה אליך ברגע זה אהבה רבה!

15/01/2005 | 22:15 | מאת: ילדה בצרה

את באמת חמודה.... אני ממש לא חושבת שזה שטויות מה שאת אומרת.... להפך...יש בזה הרבה.. אבל אני בן אדם נקמן ואני חיבת לנקום במי שפוגע בי וגם בהם אני ינקום ויש לי דרך מושלמת לעשות את זה תאמיני לי זה יקל עליהם... סוף סוף הם יבינו מה הבעיה שלי ולמה אני עושה את מה שאני עושה... פשוט עכשיו כבר לא אכפת לי לא מהם .. לא ממה שיגידו ולא ממה שיחשבו

15/01/2005 | 22:58 | מאת:

כשאני הבנתי שזה העניין שהרצון שלי לנקום באבא שלי פוגע בעצם בעצמי .. בכיתי נורא... ואז התחיל השחרור הגדול שלי.. תחשבי על זה.. נראה לי שזה בכלל לא שונה .. אנחנו לא שונות .. אז כולנו מספרות לך בדרכים אחרות ושונות לעשות סליחה .. אני מבקשת שרק תחשבי על זה.. תפנימי את זה עד ליום שתוכלי בפועל לעשות עם זה משהו למען עצמך... המון אהבה אהובה אמיתית.. ותדוה ענקית לשיר... :-)

מתוקה, אני אלצריכה לחזור על דברי הילה.. תחשבי טוב טוב במי את פוגעת. את מי את מענישה ובמי את תאולה את האשמה. ותזכרי שבמי שאת תולה את האשמה, זה כנראה מי שאת מצפה שיציל אותך. בד"כ הורים לא מבינים את השפה העקיפה הזאת. ומעבר לסולחה, את צריכה מישהו או משהו שיעזור לך להתייחס בצורה שונה למה שקורה. כי כמו שכולם אומרים לך ואני יודעת שאת יודעת, אין הרבה סיכויים שתשני את המצב. יש סיכוי גבוה מאד שתשני את עצמך בתוך המצב הזה ואת מה שזה עושה לך. תקשיבי לדברים שלך: לא אכפת לך מהם? אז למה כל כך חשוב לך לנקום בהם וללמד אותם לקח? אני רואה בזה את הרצון הכנה שהם ישתנו, רצון לגיטימי לחלוטין. גם אני עוד סוחבת את הרצון הזה ולאט לאט אני מבינה שהוא בגדר פנטזיה ילדותית. אם באמת תעמידי את עצמך במרכז כל העסק הזה, ורק את עצמך ולא אף אחד אחר, אז בסופו של דבר את תעשי דברים שטובים באמת לך. תחשבי על זה כמה ימים. את תצטרכי להזכיר את זה לעצמך מדי פעם, זו עבודה עצמית לא תמיד קלה. נשמה, שיהיה המון טוב... והמון אהבה. נגעת לי במקום עמוק, וזה נשמע אולי רע, אבל אני מודה לך על זה... הילה מקסימה. תודה על החיזוקים בכל מקום, זה ממש עושה לי טוב.. פתאום הגעתי למסקנה (זאת אומרת, העליתי אותה למודע) שגם בחיזוקים שאני כותבת פה לאנשים אחרים אני לפעמים מתארת את הדרך שאני עברתי. וגם את זאתשאני עדיי עוברת. יום אחד בלי נדר כשיהיה לי זמן וכח , פיזי ונפשי, אולי אני אשכתב את ה'סיפור' שלי... תודה ממש על הכל! שיהיה גם לך שבוע מעולה בע"ה.

15/01/2005 | 20:41 | מאת: ש.איילון

שכחתי להגיד שידעתי שאת מוצלחת וזאת הסיבה שאבא שלך נטפל יותר אלייך מאשר לשאר בני הבית.... אני חושבת שאת צריכה לקחת איתך הרבה דברים שהילה אומרת לך פה, לפעמים זה מדהים איך הילה והמטפלת שלי מדברות ממש מילה במילה אותו הדבר..... הנשמה שלך באמת בוחרת את המשפחה, את החיים האלו, והכל במטרה לתקן, ללמוד... אל תשבי ותבכי על זה, כי זה הכי גרוע, ככה לא תגיעי לשום מקום, תלמדי להפיק מזה, להתחזק מזה... מי שיושב ובוכה ושואל: "למה דווקא אני? למה דווקא לי? למה?" לא לומד, לא מתקדם, ולא מגיע לשום מקום (אגב, אם את באמת שואלת את עצמך - למה אני - תדעי שזאת את כי את כן חזקה וחכמה- יותר ממה שאת חושבת....). וכמו שהילה אמרה שאולי אבא שלך בכלל לא יודע איך לאהוב, אז אל תיכעסי עליו, תביני, שכמו לכולם, גם לו יש חסרונות, וזה בסדר, ומה שנשאר לך זה לרחם עליו ולנסות לחיות איתו כמה שיותר בשלום... אם הוא צועק, אז במקום לקחת את זה קשה, להיעלב לבכות להיכנס לדאון ולנדור נדר שאת לא אוכלת, תנסי לחשוב שהוא מסכן בעצמו, והוא רוצה לאהוב אותך והוא לא יודע איך (שזה לא קל)... ואני מתארת לעצמי שאת אומרת: הוא לא רוצה לאהוב אותי, הוא רע. אז תדעי שאין בנאדם רע, יש בנאדם שרע לו.... ומי שרע לו, מוציא את זה החוצה, כמו כל יצור חי עלי אדמות, ואם במודה או לא במודה, הוא פוגע בך כי רע לו בעצמו...לא שזה נותן לו זכות, אבל תנסי להיסתכל מנקודת מבטו... אוהבת אותך המון ש

15/01/2005 | 22:04 | מאת: ילדה בצרה

אני מנסה להסתדר איתו ואין לך מושג עד כמה.. אני מפחדת ממנו המון - דבר שלא נראה לי שהוא יודע הוא חושב שאני שמה פס גדול על כל העולם ובמיוחד על המשפחה... אחת הסיבות שאני לא עונה לא שהוא צועק עליי זה שאני מנסה להסתדר איתו (וגם כי אני מפחדת) יש לי אגו בשמיים והבן אדם היחיד שיכול להוריד לי אותו וגם עושה את זה זה אבא שלי רק מולו אני סותמת.. רק לו אני נותת להגיד את המילה האחרונה אני תמיד אומרת את המילה האחרונה זה מה שתמיד מסבך אותי (בפנימיה למשל..) ורק הוא.. והוא לא יודע את זה הוא חושב שאני לא שמה עליו.. אגב לשאלה שלך בכיתה י באמצע שנה העיפו אותי בגלל האוכל והלמודים.. הגעתי לכאן חצי שנה הייתי בלי בית ספר וחייתי סיוט אחד גדול אין לך מושג מה אבא שלי עשה לי ואיך הוא יתייחס אלי אפילו לא כדאי שאני יתחיל לפרט..אני רק יגיד לך שיום אחד (אחרי שתכננתי את זה הרבה זמן) כבר הייתי עם 2 תיקים מחוץ לבית מוכנה לברוח תכננתי ללכת לשבועיים לפחות... (תכננתי לישון ברחוב או באיזה מקום מבודד וסגור שאני כבר ימצא אפילו לקחתי שמיכה וכרית!)(כי רבנו נורא לילה לפני והאמת..באותה תקופה בגלל שכשהייתי בפנימיה אמרו להורים שלי שאני לא אוכלת הם השגיחו עלי יותר מדי אז חשבתי שזה יהיה זמן מצויין גם לא לאכול בלי שיפריעו לי..) היה חם נורא ועצרתי לעשן באיזה מקום.. לא יודעת אם בגלל החום או מה שלא השפיע עליי- החלטתי לחזור.. ובאותו יום שמתי תתיקים מחוץ לבית ונכנסתי כאילו לא קרה כלום אף אחד לא יודע על זה עד היום.. החצי שנה הסתימה והתחלתי את כיתה י מחדש בשדרות בגלל זה אני עכשיו יא ולא יב... אני יודעת שהוא לא ישתנה! כל כך הרבה ניסו לשנות אותו... אני משתדלת לא להיות חברה ולא אויבת שלו ... שלום שלום ואל תבוא לי בחלום... זה הוא שמתחיל כל הזמן את הריבים... פעם אחת יצא לי לדבר עם המדריכה שלי על זה .. זה היה בפוקס.. כי היא התחילה לדובב אותי (היא ידעה שיש לי הפרעת אכילה - והיא ראתה את זה יותר מכולם...) בקצור אין לי מושג איך ... התחלנו לדבר על אבא שלי... וזה העלה לי את כל הכעס שהיה לע עליו ששכחתי במשך שנים... בקצור היא אמרה לי שבגלל שיש לנו אופי דומה הוא מתנהג אלי ככה ... במילים אחרות הוא רואה את החסרונות שלו בי ולכן יש לו סלידה ממני.. אני יודעת שזה נכון כי זה מה שקורה לי איתו.. בכל מקרה אני לא מתכוונת לצאת למלחמה נגדו במיוחד לא עכשיו! אבל! מצד שני אני לא יעשה משהו שאני לא רוצה בשבילו - כי הוא לא שווה את זה.. ועכשיו שאנחנו בכאסח יהיה לי יותר נח בקשר לאוכל... לא ירגיש יותר רע על שאני לא אוכלת איתם ביחד... הוא מרגיש רע בגלל זה? שירגיש זה לא מזיז לי שיחשוב שאני מוזרה שיחשוב שאני שונאת אותם... לא אכפת לי יותר .. לא אכפת לי מה הם יחשבו עלי יותר.. ובנימה אופטימית זו.... מה איתך ? איך עברה השבת??? ספרי קצת...

15/01/2005 | 23:05 | מאת:

את יודעת מה אני מרגישה .. שאת בכלל לא שונאת את אבא שלך.. מרגיש לי יותר מכל מה שאת אומרת לנו בסופשבוע האחרון ..שאת מאוכזבת ממנו .. מאוכזבת שהוא לא יודע להיות שם .. שהוא לא יודע להבין והנפש שלך זועקת.. .. אבל את רק מאוכזבת .. ואת יודעת מה? בצדק.. אבל זה ממש לא פשוט להיות הורים ומה שש. איילון אמרה לך נשמע לי נכון.. לפעמים ההורים האלה נמצאים בכזה תסכול שחבל על הזמן הם בעצמם לא יודעים מה לעשות עם עצמם.. היום כשאני בוגרת אני צופה מהצד על הורי .. ולכל אחד יש את החיים שלו ומה אני יגיד לך הם ממש מסתבכים עם עצמם.. שאלתי את עצמי איך את ציפית שהם יהיו שם בשבילך אם הם בעצמם בקושי מצליחים לחיות את החיים האלה לעצמם.. ואז הרבה דברים הבנתי.. מדהים.. אבל זה קרה גם בגלל כל התהליך שאני עוברת וזה בטח שלא קרה לי בגיל 18 גם לא בגיל 20 וגם לא בגיל 25 אלא רק היום ממש... המון אהבה מתוקה .. עוד יהיה טוב.. :-)

15/01/2005 | 19:59 | מאת: ש.איילון

מה שלומכן כולן בנות?? מקווה שטוב לך על הלב...(כמה שאפשר...) הילה: אני יודעת שלעוף מהארץ זאת בריחה וזה לא מה שיעזור לי ויעלים לי את הבעיות אבל הרבה יותר קל שאין מסביבך את כל האנשים שאת מכירה שישפטו אותך... חוצמזה הייתי בניו יורק ו...כיף שם, לאף אחד לא רק שלא איכפת, אף אחד לא שם לב לאיך שאת ניראת שם...(למרות שבסוף אני צריכה להתמודד עם עצמי ולא אחרים, אבל זה פשוט יותר קל..) אם קראת את הספר "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" המחבר סיפר שם שבניו יורק את יכולה ללכת ערומה על ארבע עם נוצות בתחת ואף אחד לא ישים לב...וזה אשכרה ככה...(ואם עוד לא קראת אז הגיע הזמן...). בקשר לבגרויות... אני יודעת שאני יכולה להשלים הכל, אבל זה לא אומר שהמצב הזה לא מלחיץ... כשאומרים לך שאת על סף העפה מבי"ס בלי תעודת בגרות ובלי 12 שנות לימוד זה מ-ל-ח-י-ץ!! אני ממש ישתדל בחודשיים הקרובים להשלים פערים, הבעיה שלי שיש ימים שאני לא מוכנה ללכת לבי"ס כי אני מתביישת מעצמי..הם מבקשים נוכחות מלאה בסמסטר הבא...אני מקווה שיהיה בסדר... לא סיפרתי לכן הרבה דברים שקרו בנסיעה... דבר ראשון-מאוד התאכזבתי מהמטפלת שלי, ואני מפסיקה ללכת אליה, היא טסה לחו"ל שבועיים לפני, והייתה אמורה לחזור יומיים לפני שאני טסה, ככה שידענו שלא בטוח בכלל שניפגש, אבל היא חזרה בגלל העבודה של בעלה שבוע לפני ולא אמרה כלום!!! אני אמורה לנחש?? כמה שהייתי צריכה אותה..ממש התאכזבתי, היא מעלה באמוני.... חוצמזה, נסעתי גם למטרת אירוע משפחתי מצד אימי, דוד שלי הזמין גם את אבא שלי (ההורים גרושים להזכירכן...) ואבא שלי לא בא, לי הוא אמר שזה בגלל העבודה.. בחו"ל דוד שלי פלט לידי בטעות שאמא שלי לא הסכימה בשום אופן שאבא יבוא... במקומו היא הביאה את החבר שלה.. כ-ל-ב-ה... איך היא יכלה לעשות את זה? לאבא? לדוד שלי? (מה, היא מחליטה לו את מי להזמין ואת מי לו? האירוע שלו!) איך היא עשתה את זה לנו-לבנות שלה? היה לנו כל כך מוזר שחבר שלה תפקד כמו אבא שלנו.. שתבינו--> אבא שלי וחבר של אמא שלי כבר מכירים וכבר נפגשו... ושתבינו--> ההורים שלי בקשר טוב מאוד (בדר"כ).... בינתיים אני לבד בבית........לבבבבבבבבבבד..... וממחר אני עוברת לידיד שלי הביתה... אני לא יודעת אם יהיה לי נוח שם למרות שאני במשפחה הזאת מגיל אפס.. אבל אני מתחילה להצטער שהסכמתי מלכתחילה להיות שם... דניאלה, למה את לא מעיזה ללכת לטיפול?.?? אני לא מבינה... רע זה לא יכול לעשות...

לקריאה נוספת והעמקה
15/01/2005 | 23:16 | מאת:

אל תעזבי טיפול בגלל אכזבה שכזאת... אחרי הכל גם היא אדם ואת לא באמת יודעת מה קרה .. זה אני למדתי מהטיפול שלי... דבר שני אני שמחה שיש עוד סימסטר זה אומר שאת יכולה יותר להשתדל אבל זה אומר שאת צריכה לקחת את הדברים איך שהם .. לעשות את זה בשביל עצמך לא כי צריך וזה הבדל עצום ומשמעותי... לעשות את זה כי את רוצה לא כי ביקשו ממך ולא כי צריך ולא כי זה מה שמקובל... אני כן מצפה שיחד עם הסימסטר הזה תקשיבי יותר לעצמך ושלא תוותרי כל כך מהר על הטיפול שלך כי גם זה סוג של בריחה אני חושבת שבתת מודע שלך חיכית שתהיה הזדמנות כזאת כדי להעיף אותה מהבמה של החיים שלך ואז כאילו זה יהיה רלוונטי לחתוך .. היא נכשלה בתפקיד שלה אז היא לא ראוייה להיות המטפלת שלי כי היא לא הייתה שם כשהייתי צריכה אותה אבל בינינו זה לא עובד ככה.. ואני חושבת שהטיפול הזה חשוב ואל תזלזלי בו גם אם יש פה ושם מעידה של שני הצדדים .. גם את מועדת .. אף אחד לא נעלם לך .. רק את נעלמת ומחליטה .. לברוח לחו"ל אני עדיין חושבת שזאת אשליה.. גם אני הייתי בחו"ל הרבה מאוד זמן ומאותן סיבות וזה תמיד הרגיש לי .. זה לא הדבר הנכון .. מה אני עושה... מה אני עושה פה לעזעזל.. וחזרתי ואז הבנתי שברחתי .. אני לא אומרת שזה אותו דבר אבל סביר להניח שזה דומה.. חוץ מזה שיהיה לי מאוד עצוב אם תעזבי.. אני חושבת שישראל נפלאה.. וזה המקום היחידי בעולם שמשפיע על הכל.. תחשבי על זה ... חיבוק ענקי ממני המון אהבה וחיזוקים.. שבוע טוב... :-)

16/01/2005 | 14:38 | מאת: ד

מאמי אני לא מסוגלת! אני פשוט לא מסוגלת ליכנס לטיפול.... אני מעדיפה למות מאשא ליכנס לטיפול... אוף טוב אין לי מה להוסיף.. תגידי את בטיפול?? ואגב- אני מעדיפה להישאר בתוך החרא של עצמי לדפוק את הראש לבד מאשר לערב את כולם... ככה אני ככה האופי שלי! מה שלומך ש. מאמי??? הכל בסדר??? איך עבר עלייך השבת??? מקווה רק לטוב.. ואגבבבבבבב אל תקחי ממני דוגמא אני לא האדם הנכון לקחת את הדוגמא!!! אוהבת חיבוק נשיקה דניאלה:) ואם תצחק העולם יחזיר לך חיוך! אוהבת דניאלוש

http://www.superdance.co.il/gallery.asp?action=showpic&pic=31&show=100

מאיה זאת את? בכל אופן מי שזאת לא תהיה... היא מקסימה... מליונים של בנות היו מתות להראות ככה!!!

פשוט מקסימה .. מדוע לחשוב אחרת...? קצת עצובה אבל בזה אפשר לטפל .. אם היא כמובן תרצה... שבוע טוב.. :-)

16/01/2005 | 00:32 | מאת: דניאלה

מאיההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה את רוצה מכות??? את יפה! ורזה אוחחחחחחחח כנסי מידיי פעם למסנגר אוהבת דניאלה ושבוע טוב מאמי

15/01/2005 | 14:53 | מאת: לינוי

מתוקות מתוקות מתוקות..... מה שלומכן!?...איך עוברת השבת?!... לי קר....ומשעמעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!......:-(.. חוצמזה...רציתי להגיד שאני כולכך מבינה אתכם בכול מה שאמרתם..על המשפחה/בנים הכול.... ילדה מתוקהה... אל תנדרי נדר...בחיים!!!!...ועוד על זה שאת לא אוכלת 15 ימים למה לך לעשות את זה בשביל מה?!.. וכמו ש..ש--אמרה לך...את מענישה רק את עצמך בזה...ואני בכלל מסכימה עם כול מה שהיא אמרה ולא יכולתי לנסח את זה טוב ממנה אז לא הגבתי... ש.איילון..בת כמה את?!...היית בחו"ל..כמו שהבנתי...אצל מי..איך היה שם!?... ודניאלה...מתוקה שלי...איך את.!?.. את מרגישה יותר טוב?...מתחילה להסתדר?!.. שיהיה לכם המשך...יום טוב... ושבת שלום... אוהבת אותכן עד אין סוף לינוי!!!!!!!!! נשיקות וחיבוקים.....:-)

15/01/2005 | 16:32 | מאת: ילדה בצרה

חחחחחח חמודה.. קצת מאוחר מדי לנדר... הוא כבר יצא לדרכו.. וזה לא פעם ראשונה שאני עושה את זה.. אני ידע איך להתמודד... היום גם היה חרה עוד פעם רבתי עם אבא שלי יותר נכון הוא צעק ואני בכיתי (לא לידו כמובן..) כבר הרבה זמן שלא שנאתי אותו כל כך... מה איתך? איך החיים עם המחלה...? מסתדרת? מנסה לצאת מזה את בכלל רוצה להבריא.? אני פה בבית אם את צריכה אותי ביי נשמה.. אוףףףףףףףףף אני מתגעגעת להילה רצח!!!!! ואני עוד חשבתי לצאת מהפורום... (הילה אמרה שזה אולי לא טוב לי להיות פה) אבל תראי איזה גורל.. אתמול כתבתי לה הודעה ענקית מה זה ארוכה על זה שאני באמת יעזוב תפורום וזה נמחק פתאום!!!!!! וזו הפעם היחידה שנמחקה לי פה הודעה... כנראה שאני כן צריכה להיות פה ... בייי ממוש

15/01/2005 | 19:07 | מאת: דניאלה

היי מאמי מה המצב?? שבוע טוב חמודונת! אוהבת דניאלה

15/01/2005 | 20:09 | מאת:

מקסימות .. ולילדה מתוקה.... אני פה.. אני מברכת אתכן בהרבה מאוד אור ואהבה ומה לעשות אני אופטימית חסרת תקנה.. אתן תהיו בטוב.. וכמו שלינוי אמרה אף פעם אל תכריזו יותר מידי הצהרות הרות גורל כי יכול מאוד להיות שזה לא יתגשם... ויכול להיות שכן .. אין באמת לדעת.. אז תתנו לבאסה להיות ואח"כ תתאמצו לחשוב טוב בכוח כי זה מה שבסופו של דבר יעשה את החיים שלכן.. אגב יש בתל אביב מישהי שכתבה משהו על ציור יכול להיות שאני ילך.. זה נשמע לי מדליק.. משהו יצירתי..למה לא... שבוע טוב.. :-)

15/01/2005 | 00:56 | מאת: רונה

הילה יקירתי... מצ"ב שמות הפסיכולוגיות הקליניות והפסיכולוגיםהקליניים(לא משנה לי כבר אם זה גבר או אישה, העיקר שיהיו טובים!) שאינני יודעת אם הם מטפלים בבעיות כשלי או בדברים אחרים, לא יודעת מה ההתמחות שלהם ולכן עזרתך תועיל לי מאוד: #מרדכי שרית, מזכרון יעקב, #יגאל יואב, מקיבוץ גן שמואל, #מרים סדן, מחדרה #קורין יעקב (רשום בהערות פסיכותרפיה שיחתית לגילאי 20-70) #דוד דר (רשום גם כן פסיכותרפיה למתבגרים,מבוגרים וקשישים) בתודה מראש... רונה

15/01/2005 | 19:59 | מאת:

קורין יעקוב... הכי מתאימה לך.. היא גם תחבר אותך .. אבל הטיפול הזה יהיה מאוד חודרני במובן של רמת ועוצמת ההיפתחות שלך בו .. ולכן זה מחייב ... לדעתי זה יעשה לך הרבה טוב.. מעניין אותי לראות מה את תגידי אחרי הפגישה ... בכל מקרה גם אם זה לא מתאים מרים סדן ודוד דר יכולים להתאים אבל קורין בעדיפות ראשונה.. ספרי לי מה קורה .. המון אהבה ושבוע טוב... :-)

16/01/2005 | 12:27 | מאת: רונה

הילה!!!! המון תודות!!! אני כ"כ שמחה שהמלצת לי על מישהי, אני באמת מקווה להתחיל את הטיפול בקרוב, לא אדחה את זה יותר... אני אפילו מתרגשת... ולגבי העניין הזה שהטיפול יהיה מאוד חודרני, אני ציפיתי לזה ואף מחכה לכך. להבין סוף סוף מהם המניעים לפעולות שלי ולהרגלים שלי, בכל הקשור לאוכל. רק כמה שאלות: האם היא נחשבת למישהי עדינה או שהיא אישה חזקה כזאת(מה שדי מרתיע בעיניי) בת כמה היא בערך? ולסיום- האם היא אמורה לשאול אותי בטלפון מהי הסיבה שאני רוצה לבוא אליה ואז לומר לה שזאת הפרעת אכילה? או שלא שואלים בכלל... בכל אופן, תודה על הכל!!!! אני ימשיך לעדכן אותך, אל דאגה... מקווה שכמו שאמרת, זה יעשה לי רק טוב והרבה... אוהבת מאוד! רונה

14/01/2005 | 20:01 | מאת: ילדה בצרה צרורה

אני שונאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאת את אבא שלי ושונאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאת את אחותי הדנוזאור הטוילה הזו ואני שונאאאאאאאאאאאאאאת את כל המשפחה המזדרגגת הזו אני בוכה עכשיו כבר הרבה זמן לא בכיתי ככה הדמעות נופלות עליי במהירות ומתחלפות עוד יותר במהירות אני לא מאמינה שישבתי עכשיו לאכול איתם ארוחת ערב רק שלא יתעצבנו רק שלא יתבעסו שאני לא אוכלת איתם.. אני כל הזמן חושבת עליהם חושבת מה יקרה ומה אני יגיד להם אם אני אדרדר לאנורקסיה מפחדת מהתגובה שלהם והם? זה בכלל לא מגיע להם אני שונאת אותם את כולם והאוכל עכשיו תקוע לי בגרון כמו אנליודעת מה ... אני לא יכולה להקיא- נשבעתי אני יודעת שאני ישנין עכשיו ונמאס לי בכר נמאס בא לי להרוג את עצמי ובא לי להתאבד ולהשאיר מכתב שזה בגלל אבא שלי ולסגור חשבון עם כל המשפחה המגעילה הזו עכשיו אבא שלי קרא לי זבל מי הוא שיקרא לי זבל השמפנזה הזה אני שונאת אותו ואני בוכה עכשיו בגלל בגללו הכל בגללו יש לי הפרעות אכילה בגלל אני כיתה יא עכשיו ולא יב בגללו אני בדכאון כמו שאני בגללו יש לי את האופי המסריח שיש לי בגללו נדפקו לי החיים ועוד הוא מעיז להגיד שאני זבל? אני זבל? החתיכת חרא הזה עם האופי הדפוק שלו... הקקה הזה גרם לי לסבול כל הילדות שלי... אני לא חושבת על זה הרבה רק עכשיו זה עולה לי ולעיתים רחוקות אני יודעת טוב מאוד שהוא הסיבה לאיך שהחיים שלי נראים הוא שנא אותי שהייתי קטנה ואני לא סתם אומרת את זה כולם אמרו את זה אמא שלי היתה מגינה עלי וכל הדודים שלי כי הוא היה משפיל אותי כל הזמן וצועק עלי ורק עלי יום אחד אחותי לקחה אותי לחדר ואמרה לי שזה בגלל שאני "שמנמנה" ואם אני ירזה אז אולי אבא שלי יתיחס אלי אחרת... הכלבה הזו היא לא ידעה מה יצא בסוף מהדיאטות האלה.. עכשיו אחותי המטומטמת בכתה לו שאני כל היום במחשב.. והוא התחיל לריב איתי על זה וכל הזמן שאבא הזה שהוא אומר שרזיתי ומתעצבן שאני לא אוכלת עם כולם ביחד אני מרחמת עליו.. וחושבת הלוואי שיכולתי לאכול איתם אז הנה היום אכלתי איתם ומה יצא לי מזה? כלום רק אולי עוד איזה 2 קילו למחר עכשיו אני לא יאכל ואני ירזה ומצדי להיות אנורקסית שיסבלו מגיע להם למשפחה המגעילה הזו סוף סוף אני יחזיר להם על מה שהם עשו לי זהו מעכשיו אני נודרת נדר שלפחות 15 יום רצוף אני לא יאכל כלום ואתם עדות שלי! כל מי שרואה את זה אני לא יאכל אפילו גמבה אפילו גזר לא לא אכפת לי שיקפצו לשמיים וירדו כלום! מה אני בכלל דואגת להם? אני אוכלת לפעמים ביום שישי בערב רק בשבילם ואחר כך סובלת אבל רק בשבילם אני אוכלת ומשמינה והכל סתם מה אכפת לי ? לא אכפת לי יןתר אוף בא לי לחתוך את עצמי לשתיים ולצפות בדם של עצמי נמאס לי מהכל רציתי לכבות עלי סיגריה או משהו אבל שבת ואני לא יכולה לעשות דבר כזה בשבת לא שומרת אבל מכבדת... אני רוצה לברוח!!!!!!!! מעצמי אבל אין לי לאן בכל מקום אני ימצא את עצמי עם הצורה המגעילה שלי.. אוף למה לא בוחרים משפחה? דניאלה כבר הייתי מעדיפה תמשפחה שלך!

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2005 | 20:37 | מאת: ש.איילון

ילדה בצרה צרורה, שלום..... אני יודעת שעוד לא יצא לנו לדבר, אבל קראתי מה שכתבת ורציתי להגיד לך משהו לגבי זה... אם את רוצה תגיבי... דבר ראשון, אני כל כך מבינה אותך, כל הזמן אני מפילה על כל העולם את הדיכאונות שלי, ובסוף אני מגלה שכל מה שאני רוצה לברוח מעצמי, וכמו שאת הבנת, הבנתי גם אני שאין איך ואין לאן... הרי בסוף אני תמיד ישאר עם עצמי, עם המוח שלי והגוף שלי... אבל את חייבת להירגע, צאי החוצה, תלכי קצת, תרגעי... אחרי שתרגעי תיראי שאת כן יכולה לחיות עם עצמך, אומנם לא בשיא האושר, אבל את כן יכולה לחיות עם עצמך, אני בטוחה שאת מחמירה עם עצמך ושאת מאוד מאוד יפה (ואולי זאת הסיבה שאבא שלך מציק לך? יש לי חברה שאבא שלה נטפל אלייה ברמות, רק בגלל שהיא הכי יפה מכל הילדים שלו וגם הכי מוצלחת מבחינת לימודים ובחורים..) את מנסה להעניש אותם, אבל בעצם את מענישה את עצמך!! אל תענישי את עצמך... אני לא אומרת לך לאכול כמו פרה, אבל תשימי לב שאת מענישה את עצמך, את זאת שסובלת בסוף, לא הם... מי כמוני יודע מה זה הרצון העז הזה להעניש משפחה, גם אני שונאת את המשפחה שלי, ותאמיני לי יש דרכים אחרות להעניש אותם (ולא את עצמך) חוצמזה, אם את אומרת שאבא שלך הוא הזבל פה, אז הוא לא צריך להפריע לך כמו שהוא מפריע לך! תגידי לעצמך שהוא זבל, ולזבלים לא מקשיבים, ובטח שלא סובלים בשבילם!!! מה את צריכה את זה על הראש ביום שישי בערב?? צאי עם חברות, תבלי, תצאי קצת מהבועה השחורה.. שיהיה לך ערב נהדר!!

14/01/2005 | 21:38 | מאת: ילדה בצרה

חחחחח איזה מתוקה!! באמת לזבלים לא מקשיבים אבל מה אני יעשה שזה משפיע עלי ככה... הוא גרם לי לבכות הרבה עכשיו(ובכלל) האמת בכיתי גם בגלל שאכלתי.. ועוד יותר בגלל שאכלתי בשביל המשפחה המסריחה הז וככה הם מחזירים לי.. לצאת עם חברות? על איזה פאנטה את חיה???חחחחחחחחח את יודעת מתי בפעם האחרונה יצאתי עם חברות??? אני אפילו לא יכולה לזכור... רק הם באות אלי אני לא הולכת אף פעם אליהם.. בקשר למה שאמרת על זה שאולי בגלל שאני יפה וחכמה יכול להיות כי אני באמת הכי יפה וחכמה במשפחה שלי וזה לא משחצנות אני לא שחצנית אבל זה נכון בכלל עם הפנים שלי (ועם הפנים בלבד!) אף פעם לא היתה לי בעיה... אבא שלי התאכזר אלי מאוד שהייתי ילדה היום בקושי אני פשוט בקושי מדברת איתו ואין ממש הזדמנות לריב אבל אף פעם לא סלחתי לא קרה ששכחתי והרבה אבל אף פעם לא ממש אהבתי אותו - אף פעם בכלל לא אהבתי אותו שחושבים על זה... אני יודעת שבגללו יש לי הפרעת אכילה הבנתי את זה כמה פעמים כשיצא לי לחשוב על זה וזה היה מאוד נדיר אני לא חושבת על הגורמים לבעיה שלי הרבה... וגם יודעת עוד משהו מוזר? אני לא אוהבת בנים זה כבר כמה שנים ככה וכול החברות שלי מעירות לי על זה (חלק כבר היו קוראות לי לסבית ...) אבל זה פשוט לא מעניין אותי לא בנים ולא בנות! לא שונאת בנים.. פשוט לא מעוניינת... זה כבר מגיע לזה שחברות שלי מדברות על בנים ואני לא מוצאת את עצמי ומשתגעת מה הקטע? מה ההתלהבות? לא מצליחה להבין... אז זהו שבזמן האחרון התחלתי לחשוב על זה שאולי יש קשר בין זה לאבא המטומטם שלי - ותאמת נראה לי שכן... מה את אומרת?

14/01/2005 | 23:00 | מאת: ד

מאמי אני בוכה אני לא מאמינה מאמי ההורים שלך אוהבים אותך אני בטוחה! מאמי את מפחידה אותי ואני הבטחתי לעצי אני אנסה לשלוט בזה כמו ילדה.. מאמי אני אוהבת אותך דברי איתי שאת רואה את זה מאמי אני אוהבת אותך אני איתך פה ואגב את לא רוצה את המשפחה שלי... המשפחה שלי כמעט אותו דבר גם דפוקה מאמי שמעי אבא שלך אני בטוחה שאוהב אותך אבל אבא שלך כמו אבא שלי לא יודע לתת אהבה אף פעם לא אמר אני גאה בך שיש לך ציונים כאלה לא מדבר עליי בעבודה שלו לא אומר לי רזית יפה לך רק אני זוכרת שנכון התחיל בזה שאני לא שולטת בזה מאז שאמר לי שאני שמנה דפוקה ומטמטמת ומאז אני בגישה הזאת... מאמי אני פה ואני פה בשבילך בכל צרה אני מצטערת אם יכולתי אני ואת היינו בורחות לאי בודד לברוח מהמשפחה.. לברוח מהעולם לברוח מהמחלה לנצח את המחלה להפסיק לבלוס להפסיק להרעיב את עצמנו(נסי לאכול אני יודעת שאומרים לא אז זה לא) אז מאמי תעשי זאת בבקשה אני יודעת זה קשה בבקשה אני בוכה אני מרגישה שאת הולכת להדרדר כמוני מאמי בבקשה מאמי אני פה בשבילך רוצה אני ואת נכנס לשחף.. זה עמותה לנצח את המחלה.. מאמי את חייבת לתת למישהו ליכנס לזה עכשיו ולא זה יהיה כמוני לא שולטת בזה מאמי אוהבת אותך מאוד דניאלה

15/01/2005 | 10:40 | מאת: ילדה בצרה

מאאאאאאאמי.. אני אוהבת אותך גם... אני בסדר אל תדאגי לא עשיתי שום דבר קצוני ואני לא רוצה להתאבד... אני גם לא רוצה לשלוט במחלה הזו יותר כי אין לי בשביל מי... אם היא תשתלט שתשתלט לא אכפת לי.. אני שונאת את אבא שלי ואף פעם לא אהבתי וכל המשפחה הזו דפוקה ומעצבנת ואני מתחילה לשנאות אותם כמו פעם... מה איתך? מה קורה בימים אלה?

15/01/2005 | 19:14 | מאת:

מתוקה צר לי לשמוע שרע לך .. חשבתי לרגע שזה הסיפור שלי.. מאוד דומה.. רק שהוא תמיד יכול להתהפך .. אל תשכחי את זה ... בכל אופן אני יודעת שזה ממש בעייתי הסיפור עם המשפחה .. אבל את מענישה רק את עצמך .. והנשמה שלך כנראה באמת מאוד מיוחדת .. כי רק נשמות גדולות בוחרות חיים קשים.. ואת בחרת בחיים האלה כי יש לך פה תיקון רציני .. הנפש שלך באה ואומרת את מה שאת בעצם אומרת אבל הנשמה שלך ידעה בדיוק מה היא עושה.. לקבל את הנשיות שלך .. לקבל את עצמך.. להאיר את עצמך.. להעצים את עצמך .. לאהוב את עצמך כפי שאת....אלה הם שיעורים קשים אבל הגמול שלהם הוא עצום... ואני מאחלת לך שעם כל הטיפול שלך בעצמך.. את תגיעי למקום הגבוה .. לסלוח .. לסלוח לאבא שלך כי אולי הוא בעצמו לא יודע לאהוב.. לסלוח לאחותך כי אולי היא בעצמה רצתה שיהיה לך טוב היא רק לא ידעה איך להגיע אליך.. להניח לכל הטינות .. ולסלוח .. כי ביום שאת סולחת לעצמך הכל מתפוגג.. זה בכלל לא חשוב מה אבא.. זה בכלל לא חשוב מה אחותך .. ומה אמא שלך .. כי הם חיים את החיים שלהם ואת חיה את החיים שלך .. וזה מה שחשוב.. הקטע הכי קשה שהם חיים בתוכך ואז זה מסתבך... איך עושים הפרדה .. ע"י מכתבים .. שחרור וסליחה .. כי הטינה הזאת פוגעת בך.. תמיד תזכרי את זה.. אבל.. כל הדיבורים יפים ואולי כל מה שאני אומרת לך מקומם אותך .. אני יודעת שקשה לך ואני יודעת שזה לא פשוט אבל אני יודעת שאת יודעת שזה מה שאת צריכה לעשות.. וזה עניין של זמן ותהליך .. . מעבר לזה .. שמה שלי מאוד עזר .. זה לומר את הדברים בצרחות .. אפילו שזה מכוער.. אפילו שזה לא נעים .. זה חלק מהריפוי שלך .. בלי לעשות חשבון לאף אחד.... מאחלת לך שיהיו ימים יפים יותר ... המון אהבה ושבוע טוב.. הגבתי לך גם בקשר למיסטיקה ..תסתכלי... וראיתי שגם אמרת שאני לא אנושית .. אז רק רציתי לעדכן אותך שאני סופר אנושית .. אני שמחה .. אני בוכה .. אני עצובה .. אני מתרגשת .. אני עצבנית .. אני רגועה.. אני מתלהבת .. אני בשקט.. אני מפליצה .. אני מחרבנת .. אני משתינה .. אני גם ישנה.. ואני גם אוכלת.. ואני גם זוללת (לעיתים רחוקות)... ואני עושה שטויות ואני גם נבונה.. אני גם טיפשה.. אני הכל.. אז תגידי לי את ... זה לא אנושי??? :-)

15/01/2005 | 19:26 | מאת: ילדה בצרה

חחחחח קרעת אותי עכשיו... לא אמרתי שאת לא אנושית!.. אמרתי שאת על אנושית... התכוונתי שאת מעל האנושות .. כי את מסוגלת לדעת ולהבין דברים הרבה יותר טוב ממנו... ואל תצטנעי לי עכשיו את יודעת שזה נכון!!!

14/01/2005 | 15:01 | מאת: דקלה

שלום, אני בת 25 ותמיד הייתי עם שיניים לבנות ויפות. מאז התחלתי ללמוד באונ' הפסקתי לאכול מסודר (פחות או יותר) והתחלתי לחיות על סנדויצים וחטיפים. העניין הוא שהשיניים שלי איבדו את הצבע הלבן ובשתי שיניים הקידמיות החלו להופי כתמים לבנים. מה זה אומר? חסר לי משהו? איך אני יכולה להחזיר אותם למה שהיו?

לקריאה נוספת והעמקה

אבל כתמים בשיניים יכולים להעיד על שתייה מרובה של מוגזים.. החטיפים גם יכולים לעשות בלגאן כי אחרי הכל זה חרא של אוכל יכול להעיד גם על חוסר בחלבון.. על צחצוח לא נכון.. אני יודעת שיש עוד ויטמינים שיכולים להשפיע בחוסר שלהם אבל אני לא מומחית .... אני מציעה לך לפנות לרופאת שיניים ולרופאת משפחה .. הם ידעו לומר לך בדיוק מה קורה .. ולדעתי חסר לך אינזם אם יש לך כתמים לבנים.. זה קשור בזה אבל את חייבת לבדוק את זה לא רק ברמה האסטטית אלא יותר ברמה של החוזק של השיניים שלך .. כי את צריכה אותם לעוד הרבה זמן... המון אהבה שבוע טוב.. :-)

14/01/2005 | 14:45 | מאת: ש.איילון

טוב, דניאלה, מה שלומך מתוקה?? מה חדש? איך את מרגישה? מה היה בשבועיים האחרונים שלא הייתי פה? אני הייתי 12 יום אצל אחותי בניו יורק, ואח"כ אצל דוד שלי במקום אחר בארה"ב... מאוד מאוד נהנתי...פשוט קשה לחזור.... במיוחד שאני עכשיו לבד לבד.. אמא וחבר שלה נסעו לקרוז בקריביים וכל שאר המשפחה התפזרה בארה"ב למשך שבועיים, אני כאן עם אבא, שאני לא חייה איתו ומאוד קשה להסתדר איתו, במיוחד להיסתמך עליו שיעזור לי אם אני צריכה, ואחותי השנייה שהיא בצבא, ככה שאני לבד פה. משפחה של ידיד טוב שלי "אימצה" אותי לשבועיים הקרובים וביום ראשון אני עוברת לגור אצלם.... אני מתה על ניו יורק ואני עוד יותר מתה לחזור לשם... לגור שם, לעבוד שם... הלוואי ויכולתי... אבל תשמעו מה קרה.. ממש לפני 10 דקות, התקשר המחנך שלי, ושאל אותי איפה אני ולמה לא רואים אותי... אמרתי לו" מה זאת אומרת? הודעתי שאני טסה".... אז הוא אמר, כן, אני יודע שטסת, אבל זה גרוע מאוד שטסת, נכשלת ב4 מקצועות בתעודה (מתוך 6) את חייבת 5 עוברים, אם לא אין לך תעודת בגרות, אין לך 12 שנות לימוד ואת כניראה גם תעופי מביה"ס.... אני לבד, אמא שלי לא יכולה לעזור לי (אני לא בטוחה אם היא הייתה יכולה לעזור גם אם הייתה פה) לאבא שלי אני לא יכולה לפנות בנושא הזה, כי הוא יתחרפן, הדבר היחידי שהוא ביקש ממני בשנים האחרונות היה שתהיה לי תעודת בגרות (מה שאין לו..), אין לי למי לפנות ואני הרוסה... אין לי מושג מה לעשות.... מה לעשות?????????

14/01/2005 | 22:50 | מאת: ד

מאמיייייייי אני שמחה שנהנת גם אני רוצה לברוח לארה"ב אוח אני חולמת על זה לעוף מהארץ הזאת כל כך רע לי פה.. מאמי אויש אני מצטערת על זה שנכשלת... אולי תכנסי למועד קיץ.. ותנסי שוב??? מה את אומרת??? אויש אני מצטערת מאמי אין מי מה לומר לך.... חוצ מזה שאני מחזיקה אצבעות שתיהיה מאושרת... ויהיה לך טוב אוהבת דניאלה

15/01/2005 | 01:20 | מאת: ש.איילון

גם אני חולמת לברוח מהארץ.... זאת הבעיה, שכשהגעתי לניו יורק, ראיתי את החלום מול העיננים בלי אפשרות להגשים אותו... באסה רצינית... בקשר לבגרויות, הבעיה היא שאם אין לי 5 עוברים עוד חודשיים, אני לא מקבלת תעודת בגרות וגם לא 12 שנות לימוד... את קולטת?! איך אני עוברת 5 מקצועות תוך חודשיים?! הרי זה לא הגיוני!!!! לא יודעת, אני מתפללת לנס ממשהו\מישהו למעלה.... מה איתך??

14/01/2005 | 13:51 | מאת: שיר

הילה וכל הבנות המקסימות! המון שבת שלום... אני כל הזמן כותבת לכם רעיונות ששמעתי, אז הנה עוד אחד... כשמברכים בשבת שלום, שלום זה גם בבחינת שלמות. שלמות הכוונה לא שהכל יהיה מושלם מבחינתנו, אלא שאנחנו נהיה שלמים עם כל מה שקורה.. שנהיה בשלום עם עצמינו, ובשלמות... אז שתהיה באמת שבת של שלום ושלמות, לכולן, עם כולן ועם הכל! קבלו חיבוק של שבת. (בשבת יש חיבוקים מיוחדים, בשיא הרצינות!)

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2005 | 14:03 | מאת: שיר

בהודעה הנ"ל כמובן שהכוונה להיות שלמים עם דברים חיוביים, ודברים שעולים בקנה אחד עם שלום ושלמות. להשלים עם הפרעה או שנאה עצמית, פגיעה עצמית או כל מיני דבירם כאלה לא יוביל לשום שלמות... אז אני מאחלת מחדש: שנדע להשלים, על מנת להגיע לשלמות. וזה אומר להשלים עם דברים שיעזרו לנו להיות שלמות יותר... וזה לא כזה מסובך, סתם הרבה מילים מאותו שורש... :)

15/01/2005 | 18:46 | מאת:

אני מסכימה עם כל מה שאת אומרת.. אני מאחלת גם לך את כל השלמות שבעולם שתנבע מתוכך.. אני לא דואגת .. את בדרך לשם..(את כבר שם...) המון אהבה ושיהיה שבוע נפלא... איך את?? :-)

14/01/2005 | 12:34 | מאת: ילדה בצרה

ואי התקינו לי מסך ע-נ-ק חדש למחשב וזה מה זה מוזר... אבל יותר טוב... הילה! את לא יודעת מה היה לי היום... מאז שאני בפורום הזה זו פעם ראשונה שנכנסתי למתמטיקה- היה היום מתכונת... הלך סבבה ... בקצור... למורה שלי למתמטיקה קוראים הילה... היא בגילך ונראית כמוך (בצורה הכללית) והיום כל המבחן אני מסתכלת עליה וחושבת עליך..!! וזה היה כזה מוזר אני כאילו מקשרת בינכם והתחלתי לאהוב אותה בגלל זה נשבעת לך באמצע המבחן רציתי לחבק אותה הרגשתי שזה את!!! היא גם עדינה כמוך.. ומתוקה... והיא ממש מזכירה לי אותך ולא רק כי קוראים לה הילה.. היא מורה סבבה אבל עכשיו אני פשוט מתה עלי ..היא ממש מזכירה לי אותך וזה כבר מציק.. אני מסתכלת עליה ונזכרת בך... מוזר!!!!!!!!!!!!!!!!!! התגעגתי אלייך עכשיו מכול הקטע הזה חבל על הזמן...

ככה תזכרי שאני אוהבת אותך ... וחוץ מזה מוזר לי כי אני ממש לא אוהבת מתמטיקה .. שילוב מוזר.. בכל מקרה ..שיהיה לך רק טוב נשמה .. ואני שמחה שהתקרבנו .. אני מקווה שיהיה לך רק טוב עם כל מה שאת עוברת.. ותני לעצמך לזרום .. אני אומרת כל הכבוד על זה שסיפרת מה קורה לך עם אבא זה המון בעיני... אוהבת... :-)

14/01/2005 | 12:02 | מאת:

המון אהבה מנוחה צברו כוחות .. שמרו על עצמכם.. שבת שלום! :-)

14/01/2005 | 12:05 | מאת:

אני ראיתי שכתבת עוד לא הספקתי לענות לך .. ואני צריכה ללכת אני יענה לך או היום לפני השבת או מחר.. יש לי הרבה דברים מעניינים לומר לך בקשר למה שאמרת.. קראתי.. ואני חושבת שזה חשוב שאני יסביר לך מה זה באמת מיסטיקה .. שתהיה לך שבת שלום נעימה .. שבת של מנוחה .. שמרי עלייך... :-)

שבת שלום... צהריים טובים..... יום טוב....... מה שלומך?! איך את מרגישה?!..... אני מקווה השכול בסדר היום ושיהיה לך יום טוב!...אמן! כתבתי לך למטה...משהו...(זה מאתמול אבל תיקראי..זה לדניאלה המתוקה אני חושבת ואז גם הילה הגיבה מתחת..והיא רשמה כיף לקרוא את זה משהו כזה אז תקראי!!!..לא לשכוח)... ראיתי מה שכתבת... א.בקשר למחזור עם לא תתחילי לאכול...המחזור לא יוכל להיסתדר אף פעם את בטח יודעת את זה!!!...גם לי יש בעיה עם המחזור..בגלל שאני "משחקת"כול הזמן!!! חוץ מזה... עם את רעבה לכי לאכול..... כי אני יודעת שעם את רעבה ולא אוכלת את לא תירגעי עד שתאכלי!!! ותפסיקי אני לא רוצה לשמוע אותך אומרת את כול זה על עצמך...מפגרת שמנה...וכו'..לא מסכימה!!... זה טוב שאת אומרת מה שאת מרגישה...אבל בדרך כמו שאת בעצמך אמרת את מרעילה את עצמך אז בשביל מה!?...אני גם לא מבינה למה את אומרת את זה כי את מקסימה נפלאה...פשוט מדהימה תנסי להגיד לעצמך את זה כול יום מה איכפת לך תנסי!!...זה לא משמין אני מבטיחה לך..חחחח ואולי ככה המחשבה שלך תישתנה.... אהההה...ןמה זאת אומרת את לא רוצה ילדים!? ילדים זה שימחה ילדים זה ברכה...(יש שיר כזה של ריטה חח)...אז את לא יכולה להחליט שאת לא רוצה..מי אמר לך שהם יסבלו!?..למה שהם יסבלו?!.. ואת יודעת לכול בנאדם יש יעוד בחיים...לכול בנאדם אין אדם שאין לו... ואני עדיין לא אלוהים...אז אני לא יכולה להגיד לך מה היעוד שלך אבל אני מה שאני כן יכולה להגיד...זה שהתפקיד שלך בינתיים זה לעזור לעצמך...לסמוך על עצמך...לקוות..להאמין..לרצות..ואז את כן תיצאי מזה...בקלות!!!!...הכול בשלבים אבל את יכולה ואת תצליחי אני פשוט יודעת וגם את אני בטוחה! שיהיה לך המשך יום טוב... ושבת שלום!!!! אוהבת אותך חולה עלייך.. לינוי!!! חיבוקים ונשיקות!!! :-) ועוד משהו...לילדה מתוקהה.. אני דווקא כן מאמינה במיסטיקה וכול זה...הורוסקופ זה משהו שולי...זה אף פעם לא חייב ליהות נכון או לא...יש מלא פרשנים וכול אחד יכול להגיד משהו אחר.. בקשר לאבנים אני לא יודעת כי לא ניסיתי אבל אנרגיה בטוח יש לזה... ועם יש לך ספקות בקשר למיסטיקה אז יש ברדיו תוכנית של נתנאל הכהן...91fm או 93 יש מיום ראשון עד רביעי...משעה 1 עד3...כדאי לך לשמוע זה ממש מעניין וקשור גם במיסטיקה.......הוא עוזר לאנשים..וגם הילה אמרה שהיא עובדת אצלו עם אני זוכרת נכון! המשך יום נפלא ושבת שלום חולה עליךךךךךך...לינוי

14/01/2005 | 12:40 | מאת: ילדה בצרה

גם אני כפרה מתה עלייך... היה לי היום מתכונת... הלך סבבה כל המתכונת הסתכלתי על המורה -קוראים לה הילה והיא בגיל של הילה והיא עדינה כמוהה ומדברת כמוהה וזה פשוט הטריף אותי-הרגשתי שאני עם הילה אוריאל באותו חדר...... זה גרם לי להתגעגע לפה ... מאוד!!!!! מה איתך ? איך החיים?.??? יפים? מה עובר עלייך בימים אלה?

14/01/2005 | 14:24 | מאת: לינוי

וואיייייי...איזה מעניין מה שסיפרת על המורה!!! הלוואי עליי מורות כאלה...חחחחחחח איזה יופי שהלך לך טוב!!!!....כול הכבוד:-)... בקשר אליי...אפשר להגיד שאני הרבה יותר טוב... התקופה הזאת קצת מעצבנת אותי ומדכאת...אבל נעבור את זה...!!!! מה איתך נשמה שלייייי?!... איך החיים!?... ספרי פרטי....מה קורה איתך!?... אוהבת אותך עד אין סוף לינוי... שבת שלום.. נשיקות...:-)

והוא עושה הרבה דברים מוזרים.. חחח אבל הוא חזק... :-)

שבוע טוב... חזק מאוד!!!!!!!!... חחחחח מה שלומך הילונת!?...איך את מרגישה... לילה טובב... אוהבת עד אין סוף..לינוי

14/01/2005 | 08:29 | מאת: שלומית

מרכז לציור אינטואיטיבי התשוקה לצייר היא הכשרון הגדול ביותר [email protected] _________________________________________ בואו לחגוג אתנו! הכניסה חופשית! יום הולדת שנה למרכז לציור אינטואיטיבי סניף תל אביב 4-5/2/2005 (ששי ושבת) - 10:00-19:00 סדנאות ציור אינטואיטיבי לכל המשפחה (ללא תשלום!) שעות פעילות הסדנאות: 11:00-14:00 תערוכת בוגרים יוצגו יצירותיהן של ארבע בוגרות סדנאות הציור אצלנו: *אסתר קמצ`ו *רינה סמרנו *טלי בן ציון *מיכל גיחון כתובתנו: בן יהודה 227 (תיכון עירוני ה`) קומה עליונה. בשבת הכניסה מסביב מרחוב הירקון (יש שילוט).

15/01/2005 | 18:44 | מאת:

בנות לכו .. זה ממש נשמע נפלא! אולי גם אני יבוא... :-)

14/01/2005 | 04:46 | מאת: ד

אני כל כך רעבה קשה לי לישון אני פוחדת לאכול אני פוחדת אוף למה אני כל כך טיפשה?? מה עשיתי רע בעולם?? מה יעודי בחיים למה אני מרעילה שוב אני עצמי.... למה?? מה עשיתי רע בחיים??? אוף נמאס לי כל כך אני רעבה אני לא יודעת מה לעשות אוף טוב זהו נמאס ביי דניאלה

וכל מה שכן וכל מה שלא .. אף אחד לא שופט אותך על זה ואני יודעת שהתחושה הרעה תחלוף .. תני לזמן לבעור כמו שאומרים .. תני לזמן לעשות את שלו זה לא הופך את זה ליותר קל.. אבל יום אחד.. אני מאמימנה שזה יקרה .. אני מצטערת שלא ישנת בלילה.. לילה בלי שינה זה לא לילה .. מאחלת לך ימים טובים יותר אהובה .. המון אהבה חיזוקים וחיבוקים .. :-)

14/01/2005 | 01:28 | מאת: ש.איילון

בשלום.... נהנתי, מאוד, ועכשיו אני נופלת חזק...... מקווה שעברו על כולכן ימים טובים... ש

14/01/2005 | 02:29 | מאת: ד

ש איפה היית? מה עשית? לאיפה ברחת? ומה שלומך חמודה??? אוהבת דניאלה

14/01/2005 | 11:38 | מאת:

אני מקווה שתקחי את זה למקום אחר.. אם תמשיכי לכתוב.. להתאמץ קצת יותר.. אפשר להגיע למקום שווה ... מאחלת לך שזה לא יהיה כל כך חזק כמו שאת צופה... המון אהבה שבת שלום.. :-)

אני ממש לא מאמינה באבנים ומיסטיקה... איך זה שאת כל כך מאמינה בזה? מה את מאמינה גם באסטרולוגיה וכל הבולשיט הזה? כי אם כן שתדעי שזה בולשיט!!!! פעם אחת הקראתי לאמא שלי מהעתון מזל של משהוא אחר והיא כזה"וואו... זה ממש נכון!!!.. תראי מה זה איך הם יודעים..." וזה היה בכלל מזל אחר ולא המזל שלה...! כשאמרתי לה את זה היא היתה בהלם... אולי יש משהו באבנים ואני אומרת אולי רק בגלל שאת! הצעת את זה אם זה היה משהו אחר לא הייתי חושבת על זה בכלל.. בגלל שאת על אנושית! ועוד שאלה... אבנים טארוט וכל מיני כאלה -זה לא סותר את האמונה באלוקים? זה אסור לפי הדת.. לא?

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2005 | 00:24 | מאת: ד

ילדונת מתוקונת מה איתך יפה? איך עבר היום? המבחן! הכל ספרי שתפי... אוהבת דניאלה אגב הילה הקטע של המחזור.. יש לי איתו בעיות ... סיפרתי לך זה משחק לי בימים אני יכולה לקבל אחרי 40 יום איחור ואני יכולה אחרי 20 יום למה זה?? והילה יש סיכוי שהמחזור יפסק לי כרגע את האמת אני לא עושה כלום כי אני בסופו של דבר מקבלת מחזור.. אני פוחדת... את האמת כל הקטע של הילדים אני לא רוצה כי איך שאני סובלת אני לא מוכנה שהילדים יסבלו גם... אני לא רוצה ילדים(ואני בדעה הזאת לא רוצה ילדים כבר אולי 7 שנים) אני יודעת זה נשמע דפוק.. טוב אני דפוקה מטומטמת מפגרת סתומה אהלה חסרת שכל סתומה שמנה פרה חזירה אוף אני כל כך שמנה! טוב הא אני רוצה לספר מה היה לי היום זרקו לי הערה מעצבנת "את בולמית?" "את מקיאה?" "את השתנת מה קרה לך?" "תגידי את אוכלץ חסה ומקיאה אותה?" ואגב- זה לא עיניינם לעזעזלללללללללללל מה הם מתערבים??!!?!?!?!? שילכו לאלף כל הרוחות.. זה לא החיים לשהם וזה לא עיניינם אני לא צרכה צבועים כאלה.. שכאילו אכפת להם ממני.. טוב אוהבת דניאלה

14/01/2005 | 00:42 | מאת: ילדה בצרה

היה נחמד הבגרות אני בסדר קצת בפחדים.... לא משנה... מחר יש לי מתכונת!- מתמטיקה סיוט... בקשר למחזור... גם לי המחזור הפסיק לשנתיים בערך ואז בגלל החברות המפגרות שלי החזרתי אותו - הלכתי לגנקולוגית והחזרתי אותו עם כדורים מאז ועד היום אני מצטערת על הטעות הזו! ואני עוד רוצה ילדים..בע"זה.. אם את לא רוצה ילדים אז בכלל אין על מה לדבר לא כדאי לך להחזיר אותו בקצור.. זו דעתי.. מה עם ההורים שלך? תספרי קצת...

את אף פעם לא יודעת מה יהיה אני שנאתי ילדים בגלל הילדות שלי.. שנאתי שנאתי.. היום בא לי לאכול אותם אני אמרתי "אני?? בחיים לא מביאה ילדים!!!!!! לעולם המזדיין הזה.. אין סיכוי!!! " מילים שלי בדיוק.. והייתי בהריון וההריון נפל.. והיום זה הדבר שאני הכי רוצה כך שאין לתכנן .. והרבה דברים עוד עשויים להשתנות כי ככה זה בחיים גם אם את מאוד רוצה לשלוט בזה .. מחזור תמיד יכול להיפסק אם את בחוסר איזון .. מספיק שתהיי עצבנית או עצובה מידי וזה כבר ישבש את העניינים ... אז כל שנותר לך הוא לשאוף לאיזון.. תמיד תזכרי שלגוף יש יכולת אדירה לרפא את עצמו והוא צריך זמן וצריך גם לעזור לו.. חוןץ מזה באמת באמת אל תעשי עוול לעצמך.. בזה שאת מחליטה עכשיו.. יש הרבה דקויות בחיים זה לא או שחור או לבן.. אוהבת המון שמרי עלייך ומה שהצעתי לך לפני כמה זמן עשוי לעזור.. שבת שלום והמון אהבה :-)

מיסטיקה זאת מילה גדולה.. מיסטיקה קשורה בכל מה שנסתר.. בכל מה שאפל ומואר כאחד!!! בתנ"ך המיסטיקה אסורה ברמה של לעשות כשפים מאגיה שחורה ..גילוי עתידות ועין הרע.. קביעת גורלות וכו' אף אחד לא אוסר בתורה לכוון את העשייה המאגית למען שלומם של אנשים .. לעשיית טוב ולפתירת בעיות רוחניות כאלה ואחרות .. כדי להסיר עין הרע רבנים משתמשים בתרנגול לבן .. שוחטים אותו וע"י התשלום בחיו של התרנגול מכפרים על העוונות ועל עשיית הרע.. מה זה את חושבת ?? לא מיסטיקה ??.. אז זהו שכן!!! אנ מתעסקת במיסטיקה אך לעולם אינני מגלה את העתיד על אף שאני יודעת אותו ועל אף שאני גם יודעת שזה בולשיט ברמת הממשות שלו בגלל שכולנו נמצאים בתהליך של שינוי ולכן העתיד שלכאורה אני רואה יכול להשתנות כאילו לא היה לכן קוהלת אמר.. הכל צפוי והרשות נתונה ולא בכדי ... יקירתי הכל נופל על "האיך" איך שעושים את זה יכול להפיל עולם שלם גם אם הוא חיובי ... בכל דבר יש אמת .. יש אמת ויש הרבה נסתר.. לא הכל אנחנו יודעים.. אבל יש דברים שהם כן גלויים לאנשים מסויימים ולא הייתי מסיקה מסקנות לא לפני שהייתי בודקת באופן מקיף את העניין זוהי עצה שאני מציעה לך לנהוג לגבי כל דבר בחיים... ויטה בעבורך! לגבי אסטרולוגיה ... אסטרולוגיה שבועית היא תמיד מסכמת את מפת השמיים היא לעולם אינה מדוייקת והיא ברובה גימיק מסחרי .. על מנת להגיע לדיוק .. מומלץ לעשות ייעוץ מקיף בעניין ומי שרציני אומר זאת בגלל שהתחזית יותר מתארת את מפת השמיים ואת תקראי את כל המזלות את תראי שזה מאוד מדוייק.. ועדיין הרשות נתונה.. כי זה חיזוי!!!! אסטרולוגיה ומזל אסטרולוגי מורכב מתאריך מדוייק ומשעת לידה.. שעת לידה יכולה לסובב את גלגל המזלות כך שמזל הלידה מקבל עוד היבטים של מזלות אחרים כאשר את מושפעת מהאופק שלך (השעה ) לרוב והוא לא מזל השמש שלך אלא יותר ההשפעה של שעת הלידה שהיא במזל אחר ושל מיקום הירח שלך במפת הלידה ..שגם הוא נקבע לפי שעה וגם הוא הרבה פעמים במזל אחר... כדי לאמת את מה שאני אומרת .. אני יכולה לשלוח אותך למישהי שעושה מפה לפי תאריך מדוייק ושעת לידה ואני חושבת שאח"כ את תסתמי את הפה לעוד הרבה שנים כי את תהיי בהלם...!!!! אז אחרי שמיציתי לך כמה תובנות חדשות .. אני מאחלת לך שבוע טוב.. אגב .. אני נמנעת לחלוטין מעשיית כשפים.. גילוי עתידות. בקיצור מכל מה שאסור.. :-) מאחלת לכולם רק מחשבות טובות .. הכישוף הכי נפלא שיש.. הכי עובד שיש ... הכי מתגמל שיש ..

15/01/2005 | 21:25 | מאת: ילדה בצרה

חחח אולי אני ילך.. את רואה את העתיד? ואת אומרת שאת לא על אנושית איך את קוראת לזה.. השבוע הזה יהיה טוב כי אני לא יאכל... בטח לא בשביל המשפחה שלי.. יש דבר חיובי בזה שרבתי עם אבא שלי- עכשיו אני לא ירגיש רע בקשר לזה ובקשר לזה שהם מתבעסים שאני לא אוכל איתם... נפל קאסם בשדרות... ילדה אחת במצב אנוש ויש פצועים איזה מפחיד! יש משמעות למה זה קורה דווקא בשדרות נכון..(כמו כל הפגועים..) יש לך מושג על זה? אני אוהבת אותך ורק אותך ושונאת את כל השאר... טוב חוץ מכמה תרגישי טוב.. ותמשיכי להאמין במיסטיקה - עכשיו אני מרשה... רציני ההסבר שלך די משכנע! אוהבת.........

13/01/2005 | 15:59 | מאת: רויטל

אני בת 21 ,גדלתי במשפחה בה אבא שמן וגורר אחריו סכרת משפחתית(דודתי נפטרה מסכרת ומשומן יתר) ואמא רזה. בגיל 13 השמנתי בגיל 17 כבר שקלתי 80 אמי כל הזמן דחפה אותי לעשות דיאטת ,הסתכלה לנו בצלחת ואמרה לנו שאם נאכל הרבה נהיה שמנים וגורלנו יהיה כשל המשפחה של אבי. גדלתי בבית עם סטיגמות שלשמן אין שליטה עצמית והוא בן אדם חלש אופי וששמן זה רע.בכיתה י"א עשיתי דיאטה והורדתי 12 קילו ,אז כבר התחלתי לאכול רק ירקות ללכת 12 ק"מ ביום וללעוס ולירוק בגיל 17 התחלתי ללכת לפסיכולוגית עקב חרדות (אז גם התחילה האינתיפאדה) כל פעם פחדתי ממשהו אחר,מפיגועים,ממחלות וכו', כל פעם שהיתי נלחצת לא היתי מסוגלת לגעת באוכל, לפעמים כמה ימים,לפעמים היתי אוכלת ורצה לשלשל(בגלל הלחץ הנפשי)וככה יצא שירדתי לאט לאט 10 ק"ג(זה היה בגיל 17)בצבא הורדתי עוד 10 ק"ג והייתי אוכלת כרגיל בתקופת הצבא היה לי חבר ולא ממש אהבתי אותו והיתי נלחצת כשהיינו לבד וגם במקביל התחלתי לקחת גלולות,ואני עדיין לא יודעת אם זה מזה או מזה,אבל היתי מקיאה הרבה,כל פעם שהיינו מזמינים אוכל הוא היה בסדר ואני היתי מקיאה אותו אחרי שניה.(בעזרת האצבעות..)עכשיו היתה תקופה שלא יכולתי לגעת באוכל,ורזיתי די הרבה,אני בטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית פרטית וזה לא נראה עוזר.אני כל פעם חושבת שאם אוכל ואהנה,כאילו "אענש" ואצטרך להקיא הכל. אני מתנזרת מאכילה בחוץ ומארוחות גדולות ויש דברים שאני לא נוגעת בהם בכלל. אני ממש לא סופרת קלוריות הפחד שלי הוא לא להשמין אלא שמא האוכל "יעשה אותי חולה".פעמים רבות אני אוכלת ארוחת ערב קלה ואז נכנסת לדיכאון. מכיוון שהפסיכלוגית לא ממש עוזרת לי רציתי לדעת אם מישהי מכירה מישהו שכן יכול לעזור והאם זאת בכלל הפרעת אכילה. תודה על תשומת הלב, רויטל

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2005 | 23:56 | מאת: ד

היי מתוקה רציתי להגיד לך כן יש לך את זה כמו לכולנו אני יודעת זה מפחיד אבל זה המצב הנוכחי אין לי איך לשפר את הרגשתך אני מקווה שתפנימיותביני כי המחלה זו מחלה קשה_אולי הפנמת לבד) אבל אני רוצה להגיד לך אם את יכולה לעזור לעצמך עשי זאת! את כרגע אצל פסיכולוג גם? רויטל מתוקה אין לי איך לשפר את הרגשתך אבל אני אסביר לך קצת על עצמי אני דניאלה אני בת 18 יש לי הפרעות אכילה זה אצלי מגיל 10 בערך אבל מגיל 7 בערך הייתי אצל דיאטנית בעיקבות בעיות בכבד.. אבל כעיקרון מגיל 10 יש לי הפרעות אכילה עד גיל 12 הייתי בגדר אוכלת טוב אבל את הארוחה העיקרית מוציאה... עד גיל 16 זה היה בתקופות... אבל בגיל 17 זה חזר ומאז אני לא בשליטה... אני בקושי אוכלת אני בקושי מתפקדת.. יש לי בעיות במחזור.. אני פוחדת.. אז אקצר שלא תשתעממי מהסיפורים שלי אז אני אקצר.. כל המשפחה שלי בולמית לא כל אבל הרוב כל האחים ואחיות שלי סבתא שלי מתה בעיקבות האנורקסיה.. אני במצב של אי שליטה ולא יכולה לספר לאף אחד אני עצמי מצאתי את הפורום בכך שפה אני חופשיה פה אני מספרת בדיוק פה אני לא משקרת כי לכולם אני שקרת ומביימת ואומרת הכל מצויין והם יודעים שלא.. פה אני מורידה את המסכה ומספרת הכל... ללא שקרים ללא בימויים ללא משחק אני עצמי נטו! והילה עוזרת פה מאד.. וגם כל הבנות תומכות אחת בשניה אני אומרת לך מצד האבא שלי באמת רוב המשפחה שם עם עודף משקל.. ואילו אצל אמא שלי רובם אנורקסים... אז אני אומרת לך לא בוחרים משפחה.. וגם לשני ההורים שלי יש בעיות של הסוכרת ואת כל המחלות הנילוואת לזה.. אז אני לא באה לספר לך שמעי אנייותר דפוקה ממך המצב שלי יותר גרוע.. אני באה ומספרת לך ואומרת לך אנחנו פה תומכות אחת בשניה ואני אישית מציאה לך להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי.. כדי לצאת מזה.. אוהבת תומכת בך בכל כך שתתפני לך.. חיבוק חיזוק דניאלה

14/01/2005 | 12:01 | מאת:

עושה רושם שאת נמנית מהסביבה הבעייתית שיוצא לגדול בה.. ללא ספק הזירה המשפחתית שלך משפיעה עלייך המון הרבה מעבר למה שאת ערה לו ... אני מציעה לך לשקול מסגרת של טיפול מפני שהטיפול מחייב במקרים של הפרעות אכילה .. ברמה ההתנהגותית קשה לך לתפוס מהו משקל נכון.. מהי אכילה נכונה שלא נדבר על גבולות הגוף שלך ואיפה הדיומוי העצמי שלך שוכן בכל אלה....וכו' יותר מעל כולן לדעתי בגלל הקיצונייויות של הקצוות במשפחה שלך .. ללא ספק יש את הגורם הנפשי רגשי שאת חייבת ללמוד לקרוא אותו וזה עניין של תהליך ומעל הכל עניין של הכוונה....הכוונה נכונה אצל מטפל טוב מסגרת מתאימה שילוב של כמה דברים... יש באיכילוב קבוצת תמיכה טובה כולל איזון תזונתי כולל ייעוץ פסיכולוגי ותרופתי כאחד במידה ותצטרכי ... ללא תשלום .. צריך להירשם וההרשמה לוקחת מעט זמן עד חודש חודשיים יש הרבה מעבר לזה.. קינסיולוגיה מוח אחד עזרה לי המון ואני מוכנה להסביר לך על השיטה הזאת במידה ואת מעוניינת .. אבל היא פרטית יש את הקבוצה של דיטה לטיפול בהפרעות אכילה .. היא הומאופטית בכירה .. וגם זה פרטי .. ומומלץ! במסגרת הקופה.. אני יכולה להפנות אותך לכל מיני גורמים אני רק זקוקה לבירור שלך לגבי שמות של פסיכולוגים.. וגם עם הקשרים שלי יש אני יוכל לברר לך יותר לעומק מה מתאים .. הכי חשוב שתביני שמה שאת מתארת הוא בעיה .. בעיה שאת חייבת לטפל בה ולא לתת לה להתפשט.. . כי עם הזמן וזה רק עניין של זמן זה מתפשט ומתעצם אם כמובן לא מטפלים בזה .. את יודעת .. אני תמיד אומרת שאוכל תמיד נופל על תמיכה רגשית ואם היא לוקה רוב שנות ילדותך בגרותך.. את עשוייה להיות באיזושהי בעיה .. התמכרות נובעת תמיד מחוסר מוגזם.. זה תמיד נכון זה אף פעם לא טעה האבחנה הפשוטה הזאת ... ואת החוסר הזה מהיום יהיה עלייך ללמוד למלא בדרכים אחרות חיוביות יותר על מנת שאת תפיקי את המירב מהחיים האלה.... אני רוצה לומר לך שאני מבינה את הקושי שאת נמצאת בו .. ואני רוצה לומר לך שלא משנה מה יש ...טיפול יכול לעזור גם לך.... מעבר למה שאני ממליצה לך ואני מחכה גם להסבר המפורט שלך ולבדיקה שלך בנושא.. דעי שיש לך פה מקום כמו לכל אחת לכתוב ולהיענות .. אני פה בשביל כולם .. משתדלת מאוד.. . אני ישמח לעזור במידה ותרשי.. תודה שכתבת.. האמיני לי ... זה המון.. אני משאירה לך את כתובת האתר שלי כדי שתקראי שאפשר לצאת מזה .. . http://www.hilauriel.com ואני משאירה לך את הטלפון שלי במידה ואת רוצה לדבר רק לא בשבת .. 0545298599 המון בהצלחה.. את לא לבד.. ותבדקי עם עצמך מה את באמת רוצה .. אני פה... :-)

13/01/2005 | 14:42 | מאת: לינוי

אני שמחה...שאתת מרגישה הרבה יותר טוב... אני גם מרגישה יותר טוב!!!!...ברוך השם! היום באמת יש שמש...זה ממש כיףף!!!.. אני גם יצאתי לטייל קצת...איזה כיף זה....חחח!!!! ובקשר להצעה שלך לכתוב מכתב...להפרעת אכילהה... אני מאמינה שזה באמת יכול לעזור...אני חושבת שזה פסיכולוגי עם את אומרת שאת לא רוצה את זה יותר ובעצם זה מה שאת מחליטה זה מה שיהיה...!!! קראתי גם את המכתב שאת רשמת באתר שלך... ומה שיש לי להגיד...זה..וואוו..."נפרדת ממנה בשלום".... כאילו היית מאושרת אבל גם טיפה עצובה...לא שיש למה!...אבל בכול אופן נפרדת ממשהו שליווה אותך המון שנים..!!!!1 אלוהים איך אפשר!?...אני ממש מעריכה אותך על זה ובכלל על הכול...את נפלאה..!!! אני לא חושבת שאני יכולה לכתוב מכתב כזה עכשיו בשלב הזה...בעצם...אין סיבה שלא..אני ינסה אני לא יודעת מה זה יעשה לי אבל אני ינסה!!!.... הלוואי ויקרה משהו כבר אוף... שיקרה משהוווווווו!!!!!! נמאס לי כבר מזה...אין לי כוח לזה!.....זה כבר מגעיל אותי כול המצב הזה!!! כול הזמן רק לחשוב על זה כאילו זה רודף אותך..אפילו בחלומות...שאת יושנת וכיביכול צריכה לשכוח מהכול מזה את לא יכולה לשכוח!!!!! אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף תרגשי טוב...ושמרי על עצמך!!! אוהבת אותך המוןןןןןןןןןןן...לינוי.. חיבוק...חזקקקק... :-)

גם אני יצאתי והיה נחמד. .ואני עוד מעט יוצאת שוב.. ואני שמחה שאת מרגישה יותר טוב.. זה ממש מחמם את הלב.. בקשר למכתב ככל שתעשי את זה יותר את תתחזקי יותר זה באמת כמו ללכת לחדר כושר.. זה עניין של הרבה אימון והתמדה ואם זה לא ילך אחרי המכתב הראשון השני והשלישי .. זה בטוח יקדם אותך לקראת המטרה ברביעי אני לא רוצה להיות אופטימית מידי ולהגיד לך שזה יקרה בראשון אבל לשם ספק.. אני יודעת שזה תהליך והמכתבים האלה מביעים כוונה אמיתית לקראת השינוי הגדול וזה המטרה של כל העניין הזה .. ובנינו זה לא פשוט לכתוב מכתב כזה כי זה לא פשוט להיפרד מזו הצרה אבל זה הדבר הכי פשוט שאת יכולה לעשות ... שוב שני הפכים שהולכים זה לצד זה ומשלימים זה את זה .. לרצות ולא לרצות ואף אחד מהם לא מבטל את השני .. זה מצב של אין בחירה .. המכתב הזה מביא אותך למצב של בחירה .. המשך יום נפלא מקסימה שלי.. המון אהבה :-)

13/01/2005 | 08:48 | מאת: לינוי

בוקר טוב..... הילונת.... מה שלומך!?...איך את מרגישה?! אני ממש שמחה שהמצב שלך משתפר....טוב מאוד!!!!! שמרי על עצמך..ותרגישי טוב!!! אוהבת עד אין סוף...לינוי!!!! המשך יום נפלא.... וגם לכול הבנות המתוקות... שיהיה לכם בוקר טוב... והמשך יום נפלא... תקוו...תאמינו...תחשבו חיובי...תדעו שכול מה שקורה קורה רק לטובה..ועם עכשיו קשה...וקשה מאוד!! תדעו...שאחרי משהו רע..תמיד בא משהו טוב!! אז שווה להיתאמץ....אל תוותרו ואל תרימו ידיים זה הכי חשוב!!!!! אוהבת המון...שמרו על עצמכן!!!! המשך יום נפלא... אוהבת חולה מתה עליכןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!! נשיקות וחיבוקים!!!!! :-)

13/01/2005 | 12:49 | מאת:

אני מצטרפת לכל הברכות .. יש שמש בחוץ זה ממש כייף.. אני מאוד אוהבת במיוחד את השמש של החורף .. היא לא מעיקה ויחד עם זאת מאוד מחממת .. פשוט כייף! ואת ?? איך את מרגישה ... ? אני מקווה שכולם יהיו בטוב היום ... ויש משהו שרציתי להציע .. חשבתי על זה כבר הרבה זמן ולא ידעתי אם זה מתאים אז.... למה שלא כולכן תנסו לכתוב מכתב פרידה לה"א .. ובכלל זה תרגיל טוב לכל מה שלא משרת אותנו נאמנה בחיים האלה וסתם עושה לנו רע... נשמע דבילי .. אני יודעת אבל אני עשיתי את זה לפני כמה זמן וזה היה מאוד משחרר.. יש דוגמא באתר שלי.. http://www.hilauriel.com אתן כותבות לה בעיקרון שהיא חולירא.. חחחח ואח"כ אתן משחררות אותה ...כמובן שלפני אתן אמורות לכתוב כל מה שאתן מרגישות כלפי הנושא.. אח"כ אתן מודות לה שהיא הייתה כי היא עזרה לכן להבין כמה דברים אודות עצמכם ואח"כ אתן משחררות אותה.. אפילו באמצעות משפט.. אתן יכולות גם להעיף את זה לים באחד הימים .. בעיני לא סתם ...זה ים המוות .. צריכים למות שם דברים.. ודברים שצריכים בזמן אחר להפוך להיות קדושים כי עם המוות הזה אתן מרוויחות מחדש את חייכן ולכן חשוב הוויתור הזה ואיבוד השליטה שיש לכאורה מהוויתור על הדבר הזה .. על כל מה שמזמנת לנו הזירה של הפרעות אכילה... והמוות הזה הוא לא בהכרח פיזי .. גם אם לא יקרה שום דבר באופן ממשי אחרי המכתב הזה יקרה המון .. כי לכתוב מכתב כזה זה אומר משהו מאוד משמעותי לגבי הכוונה שלכן להחלים.. למי שמוכנה שתעשה את זה עוד היום .. יום חמישי זה יום נפלא לסגירת מעגל... וחוץ מזה שולחת לכן את ברכתי לריפוי.. המון המון אהבה .. יום נפלא... :-)

13/01/2005 | 13:20 | מאת: ילדה בצרה

קראתי עככשיו את המכתב פרידה שלך... זה עשה לי נורא עצוב... זה היה ממש מפחיד.. מה שכתוב שם על המחלה... זה מה שמפחיד אותי... ויותר ויתר בזמן האחרון... כי בינתיים אני שולטת בהכל.. אבל אני מפחדת שיגיע יום אחד ואני לא ישלוט יותר.. מפחדת שהמחלה תשלוט עלי... מפחדת מהרצונות שלי... שאולי ישתנו... אני מפחדת לרצות את מה שכל האנורקסיות רוצות.. להיות רזה רזה ולמות... אני לא רוצה את זה... אני רוצה להגיע למצב שאני יהיה מספיק רזה בשביל עצמי ויפסיק... אבל אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חושבת ומפחדת מה יהי הלאה... אם זה יהיה מספיק בשבילי.. או שאני ירצה כל הזמן עוד.. בקצור מה שמפחיד אותי זה שאני יקום יום אחד ולא יהיה אני ומשהו ישתלט עלי ויכתיב לי-מה לעשות... אני לא רוצה לשנואת את עצמי כל כך ולרצות לבול להנות מכאב - ולחשוב שזה מגיע לי.. נראה לך שאני יוכל באמת להשיג את היעד ולהמשיך משם לבד? בלי המחלה.. לפעמים נראה לי שכן לפעמים נראה לי שלא זה מפחיד לפחד מעצמך- כי אז אין מי שיציל אותך הלוואי שאני לא יגיע למצב הזה בכלל... אולי בגלל שאני קוראת את כל הספורים העצובים אני אדע לו לפול גם.. או שכבר נפלתי??? אמאלההההה הכל כל כך מפחיד.. אבל רק לפעמים.. אוףףףףףףףףףףףףףףףףף נמאס לי לחשוב כל יום אחרת... רוצה דבר אחד שיטה אחד קו מחשבה אחד ומטרה אחת שתוביל אותי .. בלי לפזול לצדדים.. האם זה אפשרי??? האם יש סיכוי שאני יציב לעצמי מטרה אחת ישיג אותה וזהו!!!!!!! ראית מקרים כאלה??? או שאני חיה באשלייה...? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

13/01/2005 | 00:27 | מאת: מאיה הקטנה

מחר אני אתלבש בבוקר בשעה 11 ואצעד לעבר "המקום שלי" אפתח את הדלת ובפתח תחכה לי הפסיכולוגית שקבעתי איתה לא באמת יודעת מה אני רוצה לא באמת יודעת אם כדאי אם יעזור משהו האמת?ממש בא לי לפרוש ולהריים ידיים כוחות?באמת שכבר אין לי להתעודד?אין בישביל מה.. בקיצור?המצב לא טוב ממש לא טוב... מאיה שכבר לא שווה כלום, לילה טוב?שיהיה....

13/01/2005 | 12:39 | מאת:

את בטח כבר אחרי.... איך היה??? אגב.. רציתי לומר לך ש.. אני לא יודעת אם עשית את זה היום אבל רצוי שתגידי לפסיכולוגית הזאת למה רע לך.. ותמקדי את זה על הסיבות שגורמות לך לברוח למגעל של הפרעת אכילה.. זה מאוד חשוב.. חוץ מזה אני מקווה שהיום יותר טוב.. למרות שנראה לי שלא.. בכל מקרה המון אהבה וחיזוקים .. ספרי לי איך היה .. את יכולה לשלוח לי גם SMS/// ... יום טוב.. :-)

14/01/2005 | 00:00 | מאת: ד

מאיה המתוקה למה את לא מחוברת??? אני מחפשת אותך הרבה! אוהבת דניאלה

12/01/2005 | 23:44 | מאת: רונה

הילה המקסימה.... מחר בבוקר אני יברר את השמות בטלפון... פעם שעברה שהתקשרתי, ענתה מישהי ופשוט חיפשה לי, אז אינני בטוחה שדווקא יפעת תהיה שם...? אבל ננסה לברר. בכל אופן, רציתי שוב להודות לך על התמיכה והעזרה, מקווה שמחר כבר נמצא מישהי מתאימה... אוהבת המון... רונה. נ.ב, אני מקווה שאת מרגישה טוב, כי הבנתי שהיו לך כמה טיפולי מעקב היום.

12/01/2005 | 23:47 | מאת:

תעדכני אותי מחר ואני בסדר גמור.. משתפר מרגע לרגע.. המון אהבה לילה טוב... :-)

13/01/2005 | 00:00 | מאת: רונה

וואו, ענית מהר... אני שמחה לשמוע שהכל בסדר אצלך... היום עבר עלי לא טוב... כבר יומיים שאני בבית, לא מפסיקה לאכול שטויות, השמנתי כ"כ שאפילו הבגדים הגדולים שלי נורא צמודים כבר, אתמול אפילו התביישתי ללכת לשיעור ריקוד... כדי שלא יבחינו בכך... אני שמחה שזה חורף מהסיבה שאפשר ללבוד מעיל ולכסות את הכל... מחר בעבודה יהיה לי קשה עם זה שיראו אותי... ובכלל רע לי... אני מרגישה ע-נ-ק-י-ת! מפחדת אפילו להישקל, כדי לא להתעלף או לבכות. אני חייבת לחדש את המנוי שלי לחדר כושר, כבר חודש שלא התאמנתי ורואים כבר בטן קטנה. אף פעם לא היתה לי בטן! התחלתי לזלול בלילות, כשכולם כבר ישנים. זה הרגל חדש. אני תמיד הייתי אוכלת עד 8 וזהו, אף פעם לא אחרי, הרגל של שנים. הכל נהרס! ונמאס לי! מתי אחזור להיות נורמלית? מתי אני יתחיל לאכול כי אני באמת רעבה? כמו פעם... למה אני מאביסה את עצמי...? בידיעה שאשמין ואז שוב אכנס לדיכאון... אני שונאת את המראה שלי בחדר כבר בא לי לשבור אותה! אני בוחנת את עצמי שעות בה, במקום ללמוד... בסוף גם בזה ייכשל ולא אתקבל ללימודים באוניברסיטה! אלוהים... מה עשיתי שזה מגיע לי?!

בנות יקרות .. לכל מי שקורא .. למי שלא מעיז לכתוב.. או סתם למי שמתעניין כבדרך אגב.. עוברת עלינו תקופה קשה מאוד.. נתבקשתי לרשום מסר סביב רוח הדברים.. כל אחד שיעשה את ההקשר למה שמתאים לו ולמה שנכון לו לראות מסך כל הדברים שנאמרו פה.. בברכת שלום והצלחה.. כמו שחשבתי עם כל הקושי .. זה מוביל לסדר אחר.. למשהו שיש לכבד ולהעריך.. צריך לסמוך על בורא אל עליון הוא יודע מה הוא עושה .. אבל זה הפירוש שלי.. לא כל אחד חייב לקבל ... מסר... יקירים ואהובים.. אתם נוגעים בחיים שלכם... טועמים מהקצוות...לא מוצאים את הגבול של עצמכם כי אין אחד כזה ... אינכם יודעים מהו הגבול כי אין לכם גבול.. ברמה הנעלה אכן הוא כך! הרעיון הנעלה הוא להישאר לציר מרכזי.. לציר המרכזי שהייתי מכנה אותו כמו קול פנימי .. יש אחד כזה לכל בן אנוש.. והוא חזק והוא מוביל אתכם למשהו טוב.. למשהו רע.. הוא מוביל אתכם לטעות.. ללמוד.. ומעל הכל הוא מעביר אתכם בכל השבילים של ההווייה.. טוב ורע אחד!! כל אחד דורך בהוייה הזאת ואין בה חוקים... אין בה גבולות.. כדי שהלמידה אכן תתרחש.. הבחירה מתקיימת בכל זמן נתון ... 30 יום עברו חלפו של שינויים גנטיים של שינויי דנ"א של שינויים עוצמתיים שלא יהיה ניתן לתפוס במילים או בכל שפת אנוש מוגבלת אחרת ... כל אחד מכם היה שותף לשינויים האלה... אתם געשתם .. כל הסדר יצא מאיזון והחוסר איזון יצר סדר אחר שתופס את מימדיו ואת מקומו במי יודע כמה ממש ברגעים אלה... תופעה זו אינה פשוטה ... ברמה הרגשית ... הרבה תהפוכות יותר מתמיד.. הרבה קריאות לשינוי וטרנספורמציה בסדר גודל ענק.. זאת ההזדמנות שלכם לקחת את המושכות ולהניע א הגלגלים האלה לקראת מה שאתם רוצים לברוא בחייכם זה אפשרי ... מי שלא עומד בזה עובר למימד אחר .. לזמן אחר.. לשלב אחר.. לתבנית אחרת והכל ראוי והכל מקובל בבריאה הזאת.. לא כל מטרה היא מטרה נכונה .. לא כל מטרה שהצבתם לעצמכם ניתנת להשגה... לכל אחד מכם יש תפקיד ויהיה עליכם בראש ובראשונה לכבד את עצמך ומתוך הערכה שלכם את עצמכם ע"י הקשבה.. פשוט מתוך שקט וראייה מעמיקה לכבד את הדרך שלכם ולהעיז שהיא תפצח פיה ותספר לכם אודות עצמה... זה למעשה שיעור קשה אך ברגע שההקשבה לו נעשית השביל נפתח וכמו כן עימו מתווספים להיפתח דברים שלא ייחלתם לבואם... והם יהיו טובים וההבנה תהיה עמוקה מעל הכל .. מהות הסליחה מדלפקת על דלתיכם והיא זועקת מהמעמקים .. היא זועקת להשמעה שלה ... היא זועקת לתיקון שלה ולמה שהדלת הזו מובילה אתכם ביום שתפתחו אותה בפניה...ללא מורא מתוך כוונה מלאה.. מתוך השקט כאמור.. מתוך ההקשבה... יש מצב של אלוהות מצב שבו הרבה הגדרות פתאום משתנות .. הרבה דברים שנהגתם לגדול עליהם ולנהל את חייכם על פיהם משתנים והופכים את עצמם להיות אחרים ... מצב זה אינו פשוט אינו פשוט באי המוכרות שבו.. באי הידיעה שבו.. הזרימה.. לצוף מעל.. לזרום עם הגעש הכי קטלני לדעת עמוק שיש שם אלוהות שתנחה את זה לסדר המושלם ביותר.. זוהי ידיעה אתם צריכים להתחבר אליה .. באהבה רבה היו שלום... אוריאל ממני המון אהבה ברכת שלום ולילה טוב... :-)

12/01/2005 | 23:33 | מאת: דניאלה

הילונת מתוקונת את מדברת על שינוי זה קשה מאדדדדדדדדדדדדדד ניסיתי ואני ממשיכה לנסות לדעתי אני ממשיכה לשווא ת'אמת אין לי כח יותר ואין לי מושג מאיפה אקח את הכוחות האלה זה קשה וקשה מאד תודה על התמיכה אוהבת דניאלה

12/01/2005 | 23:36 | מאת: ילדה בצרה

איפה היית?????? איך היה הבגרות??? עשית הכל? אני קבלתי במתכונת 64... אני בהלם הלך לי כך טוב! זה פשוט לא הגיוני.. מה איתך?? איך החיים?.?.?

אני מאמינה שזה יקרה גם לך.. לאט לאט .. אל תהיי קשה עם עצמך.. תורידי כמה שיותר לחץ .. אני חושבת שהמסר העיקרי הוא פשוט לא לתכנן.. יותר להיות .. ולזרום.. אם יש לך נפילה .. תקומי ותמשיכי אני יודעת שזה קשה.. קשה מאוד אפילו ...אפילו מבאס... אני כל הזמן רציתי למות כך שאני לגמרי מבינה את זה .. וזה באמת מבאס.. בינינו גם אני הייתי בחרא הזה והוא באמת מאוד קשה אבל צריך הרבה נכונות לדעת שזה יכול לקרות גם לך.. ההחלמה.. כן כן .. גם לך!!! וצריך הרבה סבלנות ואם בא לך אז תתפרקי ואל תעשי חשבון.. אנחנו כאן לתמוך אחת בשנייה וזה הדבר החשוב אף אחד לא עומד לך עם סטופר מתי להפסיק.. הכל יקרה בעיתו .. אוהבת המון ובהצלחה במבחנים .. לילה טוב... :-)

רק מבפנים ולא משום גורם אחר ושוב אם אין לך כוח .. פשוט תעזבי את המאבק הזה לפעמים צריך לדעת לעזוב.. פשוט לעזוב פשוטו כמשמעו.. אני מקווה שאת בטוב היום .. המון אהבה ושיהיה יום נפלא... :-)

12/01/2005 | 23:33 | מאת: ילדה בצרה

13/01/2005 | 08:38 | מאת: לינוי

בוקר טוב.... מה שלומך?!... איך את מרגישה היום?!... אני מקווה שהכול בסדר.... היום יום חדש...שיהיה הרבה יותר טוב!!!!!!! אל תשכחי את זה..... כול יום זה יום חדש... "תלחמי"...עם אפשר להגדיר את זה ככה...תלחמי בשביל עצמך...את רוצה להבריא..אין ממה לפחד!! למה לתת למחשבות הרעות להישתלט עלינו....זה לא שווה!!!!! נכון!?...זה לא שווה בכלל... ויופי שאת מנסה...את לא רגילה לזה...את לא רגילה להצליח..את לא רגילה לצפות לנסות להבין...את לא רגילה להאמין בעצמך!!!! והנה עכשיו את כן!!!...עם יש לך איזשהוא היסוס!!!!! אז תחשבי רק על החיובי שבכול המצב הזה!!! כי תאמיני או לא...כול דבר קורה לטובה!!!! המשך יום נפלא... אוהבת המון המון...לינוי!!!! נשיקות וחיבוקים!!!!! :-) אההההה....ועם תירצי להכינס לצאט תגידי לי.... חולה עלייך....בייייי מאמי...!!!!!!

12/01/2005 | 21:38 | מאת: לינוי

דניאלה מתוקה שלי... אני מאמינה בך ותמיד אני יאמין!!!!!....כי את תצליחי זה ברור!!!!!!...ברור לכולנו וגם לך!!!! אז בקשר אליי...אני יותר טוב...עדיין חולה...אבל מרגישה קצת יותר טוב.. תודה נשמה!! אתמול לא הייתי כי...לא הרגשתי טוב..כמעט כול היום שכבתי אבל היום אני פה...משלימה פערים..חח...! מתוקה אני כולכך שמחה שאת מנסה זה נפלא...אז בהתחלה זה נורא קשה...אז מה?! זה קשה כי את לא מכירה את זה?!...שתתחילי להיכנס לזה זה כבר לא יהיה כזה קשה!! את תיתרגלי ואני אומרת לך שאפילו תרגישי יותר טוב יותר בטוחה וכבר לא תפחדי אין לך ממה מתוקה!!!...ובטח לא מהמוות למה בכלל לחשוב על זה..כשאת כן רוצה לחיות בריאה ומאושרת!!...אין לך שום סיבה לפחד..לא שזה אסור..ואין לך שום סיבה לחשוב על המוות ואני שמחה שאת כותבת את מה שאת מרגישה זה מעולה...ככה צריך...אני לא מתאכזבת...אני מעריכה אותך יותר ויותר לא שמקודם לא...אבל עכשיו הרבה יותר תראי כמה הישתנת...המון...עשית איזשהי קברת דרך...והיא עוד תמשיך הרבה זמן...ואת תיהי חזקה ותחשבי שהכול יהיה טוב נכון?!.. ובקשר לילד הזה...מה שאני יגיד ישמע מאוד אכזרי ומגעיל... אבל ככה הוא ילמד.... מה זה להגיד לבנאדם למות...מי הוא..!? עכשיו הוא מבין את הכאב שבמוות...(שלא נדע)...הוא יבן מה זה אובדן של מישהו... והאמת אני חושבת שהוא לא יגיד לך את זה יותר אני אפילו בטוחה..אז אין לך להמ ליהות עצובה בגלל זה!!!! את כולכך טובה....את עוד מרחמת עליו...כדאי לו מאוד להעריך את זה אפילו שמדובר ברחמים!!! מקווה שהבנת אותי....כי ניסתי לכתוב לפי הסדר..בערך!!!! תחזיקי מעמד חמודה שלי את יכולה מסוגלת אני איתך בהכול!!! שמרי על עצמך.. אוהבת אותך עד אין סוף לינוי!!! נשיקות וחיבוקים...:-)...אוהבת המון... <<--(''v'')-->>...... אהה...ועוד משהוו... עם תירצי להיכנס לצאט תגידי לי ווכה תביא לי את הכתובת שלך..... אוהבת המון לינוי המשך ערב טוב... אהה ואת מקסימה נפלאה מיוחדת...ואני חולה עלייך!!

12/01/2005 | 23:29 | מאת: דניאלה

מתוקונתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אוהבת אותך מאמי אויש אני מקווה שאת נחה שתי הרבה תה!!! תנוחי-ולהיות במחשב זה לא לנוח! תודה מאמי על הכל אוהבת אותך דניאלה וכן אני רוצה שנכנס לצ'אט ותביאי לי את הכתובת }{ מאחלת רפואה מלאה אוהבת חיבוק נשיקה דניאלה }}}}}}}}}{{{{{{{{{