פורום הפרעות אכילה - תמיכה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
4248 הודעות
3139 תשובות מומחה
הפורום נסגר
11/01/2005 | 00:45 | מאת: לינוי

מה איתך!?...איך את מרגישה?..איך עבר עלייך היום?!.. אני מקווה שהכול בסדר!!! חחחחחחחח.....את מצחיקה אותי את יודעת!!!!! ולא לא כול ההודעותש לי הם על כמה שהחיים יפים תיקראי בדפים קודמים...אולי גם בדף הזה יש ימים שאני ממש נישברת ולא יכולה יותר..אבל תמיד אני מנסה לחשוב..על זה שבסוף יהיה טוב...הרי איי אפשר רק לסבול..חח... וכן אני בטוחה שיש לי הפרעות אכילה עם את בספק!!!!!!... בגלל זה אני פה מאמי!!! הילה כולכך מקסימה...שלא יודעת אחרי שהיא כותבת משהו אז זה כבר לא ניראה לי כולכך גרוע כמו שאני חשבתי מבינה?!.. בגלל זה אני מנסה לעודד גם אחרות...כמה שאני יכולה!! ואל כול ההודעות שלי לדניאלה...חח...וגם עם כן אזזזזזז..חחח...הם גם לך מקסימונת להילה ולכול אחת שאני חשה בצורך לכתוב לה...ועם בא לך להיכנס עכשיו לנענע אז תגידי לי אני פה... עם האינטרנט לא יתנתק לי..לא יודעת מה יש בזמן האחרון שהוא כול דקה מתנתק לי... :-/...אז אני פה...!!! אוהבת עד אין סוף לינוי!!!!!!!!

11/01/2005 | 01:00 | מאת: ילדה בצרה

לינוי זה לא שפקפקתי בזה שיש לך בעיה פשוט רציתי להבהיר לך כמה נדיר לראות שיש בנות כמוך שהם כמונו אבל קצת מעל כי הם רואות גם את הטוב אם אתפה עכשיו תגידי לי ונכנס לנענע

11/01/2005 | 01:03 | מאת: לינוי

רשמתי לך עוד משהוו...אז תקראי.. זה לילדה...עוד משהוו...תקראי!!! ויאללה ניכנס לנענע..לצאט הרגיל...אני יכנס בתור לינוי...לחדר לובי ומשם כבר ניראה..

הילה, איזו מותק...תודה... אני מצטערת לשמוע שעוברת עליך תקופה לא קלה. אני מאחלת לך שתמצאי את הכוחות לעצמך לפחות כמו שאת מוצאת לנו (בדרך כלל זה יותר קשה...). תמיד כשאומרים 'יהיה טוב', אחותי אומרת שכבר טוב, רק שאנחנו לא כל כך רואים את זה כרגע. אגב יש על זה כל מיני תפילות שמבקשים מאלוקים שיעשה טוב שאנחנו נראה שהוא טוב, כי ברור הוא עושה מה שהוא יודע שהכי טוב בשבילנו. אז אני מקווה שיהיה לך בקרוב מאד טוב שגם את תאראי מה טוב בו. שלומי באמת טוב ב"ה, עוברים עלי ימים מטורפים,אבל לא קשים מדי, בלי עין הרע... אל תדאגי, כשיהיה לי קשה אני אבוא לפה. זה עוזר רק הידיעה שאתם פה... המון שמחה! שיר

11/01/2005 | 00:27 | מאת: לינוי

הילונת מתוקונת שליי...ושל כולם חחח.... מה שלומך!? איך את מרגישה!?... אני מקווה שהכול בסדר... אני חושבת שמחר יש לך בדיקה/טיפול.. לפי מה שאני זוכרת אני כמעט בטוחה.. אז אני מקווה שהכול יהיה בסדר וגם בטוחה...ושהטיפול יעבור...מהר ובקלות!!!!! אני מסכימה עם כול מה ששיר אמרה...ה' יודע בדיוק מה הוא עושה הוא רוצה שבסופו של דבר יהיה לנו רק טוב!!... מאחלת לך את כול הטוב...ובריאות והמון בריאות מאמי!!! תשמרי על עצמך...אוהבת אותך עד אין סוף..לינוי.. נשיקות וחיבוקים!!!..:-) דניאלושש...מאמי... עליי לא עבר יום משהוו...כי אני לא מרגישה כולכך טוב... וכן יש לי מסנג'ר...עם בא לך...אבל עם את יכולה לרשום קודם את שלך...:-/...אני ישמח יותר... איך עבר עלייך היום!?... לילה טוב...אוהבת המון לינוי!!... נשיקותת...:-)

תפרטי ... אני בהפסקה קלה מהבדיקות ... אני מתכוונת לעדכן גם בהמשך.... המון אהבה ותודה ... דניאלה תעדכני גם את ואני שמחה שלינוי גרמה לך להפסיק בכתיבה שלך להיות רעה לעצמך.... זה מחמם לי את הלב... אוהבת המון יום נפלא...... :-)

עליו אני סומכת .... ואני לא דואגת אני יודעת שהכל לטובה... אני רוצה שתכתבי מתי שבא לך איך שאת מרגישה ... אני מחזקת אותך המון ובאמת באמת הכל לטובה אפילו ברגעי משבר אני מאמינה בזה בכל מעודי... המון אהבה :-) ותודה ...

10/01/2005 | 23:49 | מאת: לינוי

לא הצלחתי להגיב מתחת..לתגובה שלך..:(...לא חשוב חח יששששששששששששששששששששששש ישששששששששששששששששששששששש ישששששששששששששששששששששש כמה אני שמחה לקרוא את מה שכתבת יאוווווווו אני מאושרת אלוהיםם חח...נשבעת לך בטח נראה לך שאני מגזימה אבל ממש לא אני הכי מאושרת בעולם!!! אוהבת אותך המון....לינוי... מחר יום חדש... יום טוב יותר...עם הרבה תקוות!!!! אוהבת אותך לילה טוב מתוקה... לינוי!!!!! נשיקותתתתת אוהבת אוהבת אוהבת....

10/01/2005 | 23:53 | מאת: דניאלה

אני יותר שמחר מאמי }}}}}}}}}{{{{{{{{{{{{[[ יש לך מסנגר??? דניאלה ואגב איך את מרגישה איך עבר לך היום??? דניאלה

11/01/2005 | 11:40 | מאת: ה

נשיקות לכן... :-)

10/01/2005 | 23:38 | מאת: לינוי

מה שלומכן?!...איך אתן מרגישות!?.. אני מקווה שהכול בסדר!! ילדה מתוקה...עם אני זוכרת נכון מחר יש לך בגרות באנגלית...אז עם כן שיהיה לך המון בהצלחה...אני מקווה שחרשת...חחח! שיהיה לך הכי קל בעולם...הלוואי!!! אני מחזיקה לך אצבעות!!! בהצלחה מאמי!! דניאלוש מאמי...קראתי את מה שילדה בצרה רשמה לך...אני מסכימה עם כול המ שהיא אמרה לך! אבל עם משהוו אחד לא...ולא בכוונה שלילית או משהו...היא אמרה שלדעתה את צריכה להודות לי על "העזרה שלי"....מה שאני כותבת לך....וזה ברור שאין לך על מה ואת לא צריכה להודות לי ...כי אני עושה את זה מכול הלב...כי אני אוהבת אותך המון המון המון...ואני מאחלת לך שתצאי מזה כמה שיותר מהר...כמו שאני מאחלת לעצמי ולכולנו פה!....יאוו את לא יודעת כמה אני מאינה בך...ובטוחה שזה יקרה בקרוב..!! כיף לקרוא בזמן האחרון את מה שאת כותבת..כי רואים שאת מתחילה להפנים באמת את מה שכותבים לך...ולהבין לא שליפני זה לא עשית את זה...אבל אני חושבת שהיה לך יותר קשה להבין...ואולי לא האמנת בעצמך מספיק!... ואני מקווה...שמעכישו את תחשבי רק חיובי...לא משנה מה יקרה!!! אפילו ביום הכי רע...שמה לעשות יש גם כאלה...תנסי לחשוב רק על החיובי שבך...ובכלל בכול מה שקרה!...ושלא תתני לאיזה מחשבה "רעה."להשתלט עלייך... ותזכרי תמיד...שאת נפלאה מקסימה טובה ועוד מליון דברים טובים!!!.... בהצלחה מתוקה שליי... תשמרי על עצמך וגם את ילדה מתוקה.... אוהבת אתכן עד אין סוף לינוי! נשיקות וחיבוקים לינוי :-) חוץ מזה...שרואים שאת מאוד חכמה...לפי כול מה שאת כותבת לבנות אחרות...זה מקסים שאת גם מנסה לעזור...בכלל כול הבנות פה מקסימות! וגם אני מסכימה עם ילדה...שיש חשיבות עצומה לפורום הזה....בלעדיו אני...:-(.. והכול בזכות הילה המדהימה וכול הבנות המקסימות פה!! אוהבת המון המון המון לינוי... לילה טוב...וחלומות פז... ומחר...ב"ה....שיהיה לכולם יום טוב!!! נשיקותת...:-)

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2005 | 23:44 | מאת: דניאלה

מאמי את 10 את עוזר ואני שמחה שאת גורמת להראות לי את הצד החיובי באמת תודה אגב(הודעה ראשונה שאני לא רושמת שאני מפגרת,מטומטמת,סתומה,פרה,דפוקה..וכ"ו) :)) או קיי אז ילדה שיהיה לך בהצלחה! אוהבת אותכן חיבוק נשיקה דניאלה... מחר יום חדש עם יותר תקווה... וכח רצון... }{

להאמין שאת שווה אני מצטרפת ללינוי אוהבת אותך מאוד.... :-)

11/01/2005 | 00:20 | מאת: ילדה בצרה

גאד... כמה עליזות בילדה אחת....!!!! תגידי את בטוחה שיש לך בעיה(הפרעות אכילה כאילו...) את צריכה לראות אותי קוראת את ההודעות שלך אני צוחקת בקול!!! אני חושבת שאת עוזרת לדניאלה כול כך כי את בדיוק ההפך שלה... היא רושמת כמה הכל חרה... את כותבת כמה הכל טוב... אבל מה שנכון נכון ואת באמת הצלחת להכניס קצת תקווה בדנונה שלנו... כן... יש לי בגרות מחר אבל אין מה ללמוד אזה אנגלית ריממבר!.. תגידי כל ההודעות שלך תמיד מוקדשות לדניאלה (ולכמה החיים יפיםחחח) ולא הצלחתי להבין עדיין מה איתך??? מה קורה בימים אלה ? את אוכלת? את בסדר? מה בדיוק הספור שלך? אני אשמח אם תפרטי... קראת תבדיחות שלי? אם לא תכנסי קוראים לזה "אם בא לכם לצחוק" וחוץ מזה זהו אני פה אז אם גם את (בדקות אלה) תידעי אותי ונכנס ביחד לנענע עוד מעט אני יפתח אי סי קיו בע"זה ואז זה יהיה יותר קל בינתיים לנענע! ביי כפרה ... אוהבת הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרב הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה .........

11/01/2005 | 11:43 | מאת:

כי כשנותנים צריך לאפשר גם לקבל...זה הולך ביחד נתינה וקבלה הן אחת ולקבל תודה .. זה סוג של קבלה....וגם נתינה כי את נותנת לאדם השני את ההזדמנות ואת האפשרות לתת ומעל הכל לתת לך כי את חלק מהנתינה הזאת והקבלה של זה היא משלימה אמיתית ... תחשבי על זה.... המון אהבה :-)

10/01/2005 | 18:51 | מאת: ילדה בצרה

בגלל שמשעמם לי(למרות שיש לי מלא מה לעשות!) ובגלל שכולם פה בדכאון (חוץ מלינוי חחח) ובגלל שקראתי כמה בדיחות קרועות באתר עבודות... החלטתי לפרסם כמה כאן... אם זה לא מצחיק לא לזרוק עליי עגבניות אתן מוזמנות לפנות לאתר " דונקי" ולהגיב... 1. איך מכניסים 100 פרסים לאוטו? זורקים שקל בפנים... 2.איך מוצאים פולניה באצטדיון הומה אדם? משחררים לבפנים נשר הוא כבר ימצא את הנבלה.... 3.כמה זה שבדי לחלק לשבדי? תשובה: 1 כמה זה שבדי לחלק במרוקאי? תשובה אי אפשר לחלק 1 ב-0... 4.למה מרוקאי מתחתן עם מרוקאית? כדי להשלים 12 שנות למוד... 5.למה יש רק פולניה אחת בגן עדן? כי אם יהיו 2 זה כבר יהיה גהנום... 6. מה זה גרוזיני(לגרוזינים יש ראש מרובע נכון...?)עם הילד שלו על הכתפיים? טלויזיה עם ממיר.... .7מה שרים לאנורקסית בהלוויה?(בדיחה אקטואלית..) "רק בגלל הרוח...." 8.מה כתוב על קבר של הפוכונדר? "אמרתי לכם..." 9.איך קוראים לאנורקסית במסיבה? "מסמר הערב..." 10. ואחרונה... עיתונאית אחת הלכה לעשות כתבה על כפר ערבי בגבליה... היא מגיעה ל3 פועלים שגרים בצריף ומתחילה לצלם... העיתונאית מתחילה לשאול שאלות... היא באה לפועל הראשון ושואלת:מה הסדר יום שלך? "וואלה אני בא מהעבודה דופק חומוס דופק זעתר והולך לישון..." הפועל השני אותה שאלה:גם אני וואלה חוזר מהעבודה דופק חומוס דופק זעתר והולך לשון... הפועל ה-3 אותה שאלה:אני חוזר מהעבודה דופק חומוס והולך לשון... עתונאית:מה קרה אתה לא אוהב זעתר? פועל 3:גברת מה זה? מה את עושה צחוק?....אני זעתר!!! חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חחחחחח תודו שזה מצחיק....

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2005 | 19:27 | מאת: דניאלה

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח מאמי }}}}}}}}}}}}}{{{{{{{{{{{{ שמרי על עצמך ואני שמחה שיש לך זמן פנוי... אוהבת דניאלה איך עבר עלייך היום??? ;) }{ דניאלה

10/01/2005 | 20:47 | מאת: ילדה בצרה

הצחיק אותך??? עבר יום סבבה... אכלתי 3 גמבות בערב(אוף רציתי לא לאכול כלום) אבל לא נורא... אמא שלי קנתה את זה רק בשבילי אז.... מחר בגרות!!! הבנתי שגם לך... כמה קבלת במתכונת? בהצלחה כפרה ואל תשכחי מילון...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח צחקתי הרבה ...... תודה ... :-)

10/01/2005 | 18:41 | מאת: פסיפלורה

מה שלומך?? קפצתי לבקר לראות מה איתך... הילה.

אוהבת אותך כל כך .. שמחתי לראות את ההודעה שלך ... וישמח לראות ולשמוע ממך יותר.... איך את?.? שיהיה לך יום נפלא.. מלא חיזוקים ספרי לי מה קורה ... יש לך את המייל שלי אם את לא רוצה בפורום... אוהבת המון :-)

11/01/2005 | 11:28 | מאת: פסיפלורה

אז ככה--- זוכרת את הפסיכולוגית שלי, שאמרת לי לעזוב אותה בדחיפות?? הם נתנו לי זמן לטיפול-שנה. במשך שנה סתם באתי, לא דיברתי איתה על זה, סתם משכתי את הזמן מבלי לעזור לעצמי ולדבר. משהו חסם אותי ולא יכולתי. באחת הפגישות הברזתי לה. ירד גשם ואני הייתי מתחת לפוכים הנעימים שלי וממש לא התחשק לי לקום בקור הזה וללכת אליה לעוד שעה משעממת. אז המשכתי לישון ויותר מאוחר התקשרתי להגיד שאני מצטערת שהברזתי, ואמרתי לה את האמת, שפשוט לא התחשק לי ללכת אליה היום. שבוע לאחר מכן באתי אליה ונזכרתי שלפני שנה התחלתי את הטיפול אז שאלתי אותה אם עוד מעט הפגישות שלנו מסתיימות. דיברנו על זה והיא אמרה לי שאם היא יכולה לקצר את משך הפגישות ככה היא יכולה גם להאריך, במקרה שלי אני צריכה הארכה כי הרי לא עשיתי כלום. אמרתי לה שאין טעם להמשיך, שאם עד עכשיו לא דיברתי אני גם לא אדבר. היא אמרה שאני אקבע מתי לסיים. אמרתי לה שעכשיו, ברגע זה. אמרתי את זה בהססנות, לא ידעתי אם זה באמת מה שאני רוצה. היא אמרה שאני אבוא לעוד פגישה אחרונה ונסיים את זה יפה. איך שיצאתי ממנה, הרגשתי בפעם הראשונה כמה באמת נקשרתי אליה, וכמה יהיה לי קשה לעזוב. התחלתי לבכות. חשבתי על עצמי, איזה מטומטמת אני שככה מוותרת, אבל לפעמים אין ברירה. שבוע אח"כ באתי אליה, כתבתי לה מכתב פרידה שלדעתה היה מאוד מרגש וזהו, גם שם התאפקתי לעצור את הדמעות. בכיתי כי חשבתי על העתיד שלי, שככה הרסתי אותו. זהו, עכשיו אני לבד, בלי שום מסגרת. וואווו מצטערת על האורך, יצא בלי כוונה... מה איתך?? מה חדש?? אוהבת בחזרה המון המון הילה.

10/01/2005 | 18:23 | מאת: ילדה בצרה

10/01/2005 | 19:25 | מאת: דניאלה

ברור:)) דניאלה. אגב- אכלתי עכשיו פרוסת לחם קל כי אמא שלי איימה עליי שהיא תפסיק לקחת תרופות-וללא תרופות היא תמות לי... וגם אבא שלי שוב איים עליי אם אני אגלה.. הוא אומר לי שהוא לא יבוא לבקר אותי ויכניס אותי לאישפוזזזזזזזז אני פוחדתתתתת אוף כמה אני דפוקההההה סתומההההההה מפגרתתתת מתומטמתתתתתתת אוף אני פרה אכלתי עכשיו אוף אני פוחדת ללכת לשירותים שלא יגלו... אוף הם לא יודעים כלום! אוף אני דפוקההההההההההההההההה הילהההההההה עזרי לי מה לעשות??? שלא אפגע בהם??? דניאלה

10/01/2005 | 20:49 | מאת: ילדה בצרה

אל תאכלי! חחחחחח... סתם כפרה לא הבנתי אבא שלך מאיים עלייך כי הוא לא רוצה שתגלי על הבעיה שלך??? שאלה: את עושה ספורט כי אם לא יש לי רעיון ... תחזירי לי תשובה!

11/01/2005 | 14:22 | מאת:

מה שאת מרגישה.... הכי חשוב שתביני שמותר לך ליפול גם אם להורים קשה ... ולפעמים פוגעים... יקירה ואהובה זה חלק מהחיים... לפעמים אנחנו לא מתכוונים ואנחנו מרוכזים בעצמנו ולא רואים את האחר ואז יכולים גם לפגוע.. אבל מי שנפגע יש לו חלק מלא בזה ... כי הוא לא חייב להיפגע... את צריכה להבין שיש כאן בחירה וגם להיפגע זאת בחירה.... ואני רק רוצה שתהיי את.. ותתני לנפילות להיות ולהיות שם עד שתמצי את זה.... אני אוהבת אותך ואני שולחת לך הרבה חיזוקים והילינג מרחוק..... המון אהבה אני מקווה שאת יותר טוב... ואני ישמח לעזור בדיבור עם ההורים שלך אני יכולה גם לסכם איתם מה את מוכנה שאני יאמר.... יהיה לך רק יותר טוב.... תחשבי על זה....

10/01/2005 | 14:46 | מאת: *עינת*

אז כמו שהבנת אתמול היה לי יום על הפנים המצבי רוח האלה שמשתנים כל כך מהר והאוכל הוא זה ששולט עליהם פשוט דבר נוראי! איך הגעתי למצב הזה!?!? אני עכשיו בסדר, עם הרצון והכוחות לחיות ולהשתחרר המון תודה על הדאגה והאכפתיות!! אני מצטערת שאני מגעילה בזמן האחרון אבל כלום לא הולך לי כמו שצריך! אוהבת כל כך וגם מתגעגעת לכל האי מיילים שלנו אבל אל תדאגי אני אשוב לכתוב בקרוב! אז מדהימה, שיהיה לך יום טוב! עינת

10/01/2005 | 16:46 | מאת: דניאלה

עינת מתוקה קבלי חיזוק והמון אהבה מעידה של פעם אחת זה לא סוף העולם אני אומרת.. אז נכון מעדת פעם אחת לא קריטי.. באמת מחר יום חדש.. יום יותר טוב.. עינת בת כמה את??? את מטופלת או משהו?? קבלי חיזוק דניאלה אגב יש שיר של ריטה.. יום חדש.. היום אולי אסלח לך אסלח גם לעצמי על כל מה שהכאבנו אחד לשני..." שיר זה מזכיר לי כמה המחלה מכאיבה אבל בסוף ידיע יום חדש יום יותר טוב על המעידה אחת לא סופ העולם.. יהיה טוב.. מחר יום חדש עם כח חדש וכח שאולי ילך נגד המחלה.. חיבוק דניאלה

10/01/2005 | 17:50 | מאת: *עינת*

תודה על התגובה אני מסכימה שיש מעידות, אבל כמה אפשר?? זו התמודדות יומיומית שמצריכה הרבה כוחות.. אני בטיפול אבל הדרך לדיבור ישיר של זה עוד ארוכה.. שיהיה לך ערב טוב, עינת

11/01/2005 | 14:25 | מאת:

את לא מגעילה... לא אותי ... תרשי לעצמך להיות איך שאת ... לפעמים זה חלק מההתמודדות וזה לא פחות חשוב מלהחלים ולהיות בסוף של זה.... המון אהבה ספרי לי מה קורה איתך... :-)

10/01/2005 | 14:24 | מאת: רונה

הילה, תודה רבה על תשובתך... וגם ללינוי. אני מבינה את דברייך ואכן יש משהו מעבר להרגלי האכילה שלי, אך אין לי מושג מהו הדבר שגורם לכך. אני מבינה ממך שזאת אכן הפרעת אכילה, מה שחששתי... האמת גם ידידה טובה שלי שמטופלת אצל פסיכולוגית מכיוון שסבלה שנים מהפרעת אכילה חמורה, אמרה לי שזה לא יעבור עד שאלך לטיפולים. ביקשתי ממנה המלצות לפסיכולוגיות באיזור שלנו והיא לא ביררה לי עדיין. האם את יכולה לתת לי שמות כאן באתר? אני גרה בפרדס חנה ואני לא מכירה אף פסיכולוגית באיזור. מה שכן, אני מעדיפה שזה יהיה דרך קופ"ח כי כרגע אני עובדת במלצרות ואין באפשרותי ללכת לפרטיות. כאמור, אמי לא חושבת שיש לי בעיה וגם לא מבינה שזה לא קשור לדיאטנית אלא לבעיה נפשית, אז איאלץ ללכת בלא ידיעתה. אם ישנה מישהי ממש טובה(אני מעוניינת בפסיכולוגית ולא בפסיכולוג... פשוט יותר נוח לי לדבר עם אישה) שגרה באיזור שלי, או בבנימינה, כרכור, זיכרון יעקב... זה יהיה מצויין. אם אין אז אפילו בחדרה, זה גם אפשרי. התקשרתי בעבר לכללית מושלם כדי לברר שמות אך אין לי מושג מי מהנשים טובה. אני צריכה עזרה. אגב, אני מתכוונת לטוס לחו"ל בעוד כ4 חודשים, לתקופה של 5 חודשים, ככה שלא יהיה לי הרבה זמן לטפל בכך בארץ ואני בספק אם יוכל להמשיך את הטיפולים בחו"ל. אני מקווה שזה לא יהרוס לי את השהות שם... אך עדיין, האם בתקופה של 4 חודשים ניתן להשיג שינוי כלשהו? ובכלל כמה זמן אצטרך להיות מטופלת אצל פסיכולוגית? תודה רבה על החיזוקים, אני מאוד נהנית לבקר כאן באתר ולראות כיצד את מחזקת את הבנות ונותנת להן כוח להמשיך... המשיכי כך! את מקסימה! אני מקווה שאצא מזה כבר ושיהיו לי את הכוחות שלך. רונה

10/01/2005 | 16:42 | מאת: דניאלה

לרונה המתוקה! אני רוצה להגיד לך שאת עושה צעד גדול ואני שמחה! הלוואי עליי שיהיה לי את הכח והרצון שלך... אני יודעת זה מפחיד אבל מתמודדים עם זה.. אם את תכנסי לטיפול אצל פסיכולוגית זה יפתור את הבעיה אני מאמינה! הילה היא זהב היא עוזרת ואני אוהבת אותה היא עזרה לי המון אני מקווה שאת בסדר... אגב- מה שלומך? איך עבר עלייך היום?? הבעיה שלך אגב- היא בעיה שהיתה לי כי.. הייתי בגיל 7 בדיאטנית פעם ראשונה.. בגל בעיות בכבד והייתי צרכה לקבל תפריט מאוזן שהכבד ימשיך לתפקד טוב ... השנתי ירדתי בעיקבות התפריט שהיה לי ואז בהמשך זמן אני במעקב אצל דיאטנית... הדיאטנית זה בולשיט!(סורי על הביטוי) הדיאטנית לא עוזרת לי רק יותר גרוע.. אחרי שעליתי את הקילו אני מרגישה יותר חרא.. אז רונה מתוקה..(רונה שלי את רונה.. רונה אותך אוהב.. חולה על השיר הזה עכשיו אני אשמע אותו אזכר בך ואכזר בך רק לטוב.. את מעלה לי חיוך בפנים שאולי יום אחד אני אהיה רונה כמו הכח של רונה שהיא מצליחה!) שמרי על עצמך מתוקה הרבה חום ואהבה חיבוק נשיקה דניאלה..

10/01/2005 | 17:03 | מאת:

תרשמי לי את כל השמות של הפסיכולוגיות שאת יודעת עליהן ואני יגיד לך מי הכי טובה עבורך.. תבררי לי בהקדם ותגידי לי.. ביי בינתיים...

10/01/2005 | 14:21 | מאת: דניאלה

היי הילונת מתוקה}{ מה המצב??? איך את מרגישה??? אני מצטערת על זה שהסתבכת עם השינה... אני מאמינה זה יעבור לך באמת! זה חייב לעבור מאמי גם לי יש קצת בעיות שינה.. אבל אני מסדרת את זה עם כדורים כרגע שהם תשתשים קצת בגלל האלריות שלי אז אני מצליחה קצת לירדם בלילה... מאמי אני אוהבת אותך הילונת התשובה בעיניין ממה אני מפחדת.. אז אני מפחדת להשמין(זה קרה מה אני דפוקה מה השמנתי קילו אוף אני כל כך דפוקה מה עכשיו איך השמנתי קילו בחודש!!! מה אני דפוקה איך עשיתי את זה??? אוף טוב אמרתי די אולי כנראה שאקאתי לא הקאתי את הכל בגלל זה ואני הפסקתי לקחת חומרים! ואני שמחה!-ואגב אמא שלי אמרה אני שמחה שהשמנת קילו מה היא שמחה איך??? אני נלחמת והיא שמחה שהשמנתי... אוףףףףףףףף) אני פוחדת מהמוות אני פוחדת שלא אצא מזה אני פוחדת להיות לבד(אני לבד בס"הכ) אני פוחדת להתמודד עם זה(כי בתכלאס אני לבד במערכה-אף אחד לא נלחם איתי) אני פוחדת שאספר את זה להורים יהיה לי קשה מאד.. יקרה משהו לאמא שלי המצב שלה לא טוב כרגע היא חולה מאד אני פוחדת שהמשפחה שלי תתפרק שלא נוכל להיום בחדר אחד כל האחים אוף הילונת אני פוחדת מהכל גם מהחיים להישאר בחיים מפחיד אותי להתמודד עם זה הילונת אני עדין לא בטוחה שאכנס לטיפול... אני חוששת אני פוחדת... לפתוח את הרגשות שלי כלפי אנשים זרים... הילה זוכרת את הידיד שלי שסיפרתי לו הכל -אמרתי לו שזהו זה נגמר לא רוצה להכביד עליו לא רוצה להיות נטל לא רוצה רחמים... הילה הרחקתי את כולם ממני חברות אחים אחיות משפחה אמא אבא אפילו את הידיד היחיד שהרגתי קירבה אליו יש לי חברה אחת שהיא לא מרפה ממני היא כל יום מתקשרת אומרת לי בואי נשתה קפה נלך לסרט צאי מהבית צאי זה יעשה לך טוב תאמיני לי... אבל אני חוששת אני אצא מהבית יצחוקו עליי יראו כמה אני שמנה כמה אני מכוערת או שאני אשדר את הפחד שלי כלפי הסביבה זה מפחיד אותי... מה לעשות??? להיתקשר למירב?? אני פוחדת... אני מרגישה לא נורמלית לא שפויה לא רגילה! אני רוצה לחזור להיות כמו שהייתי שפויה עם שמחת חיים!!! אני לא מחייכת יותר ואין לי מושג.. איך זה קרה! איך אין לי שמחת חיים איך אין לי את האהבה לאוכל איך אני דפוקה כמוני כל היום מרחמת על עצמיייייייייייי אוף אני דפוקה פרה חזירה מפגרת מטומטמת סתומה אוףףףףףףףף טוב נמאס לי מהחיים נמאס לי לפחד נמאס לי מהכל אני פוחדת לאבד את עצמי אני איבדתי את אחותי- המחלה השתלטה עלייה אני והיא לא בקשר יותר ועוד אחות -היא מנסה להתקרב אליי ואני בורחת.. אוף אני דפוקה רצח אוףףףףףףף הילונת חמודה תרגישי טוב אוהבת אותך שמרי על עצמך כל הקטע של השינה יעבור לך תאמיני לי גם לי יש בעיות של שינה ואגב- אני פוחדת לספר אני כל הזמן בשקרים על עצמי אני בסדר אני מרגישה מצויין אבל נמאס לי לשחק! אני רוצה לחזור לעצמי! עם שמחת חיים עם חזרה של אהבה אני רוצה לחזור לאהוב את עצמי בלי כל היום להגיד אני שמנה! אני דפוקה! אני מפגרת! אני סתומה! אני פרה,חזירה! טוב דניאלה חיבוק נשיקה }{ תרגישי טוב

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2005 | 14:49 | מאת: ילה בצרה

כמה פעמים בחורה יכולה להגיד על עצמה שהיא: סטומה מפגרת שמנה מכוערת אז מה כן טוב בך? תחפשי תתאמצי תמצאי ותגידי לי... אני מחכה!!!

10/01/2005 | 15:09 | מאת: לינוי

מה שלומך איך את מרגישה?!... את לא יודעת כמה אני שמחה שרשמת את מה שרשמת כי סוף סוף...פעם ראשונה רואים פשוט רואים שאת לא רוצה את זה יותר ואת כן רוצה לצאת מזה...!!! ואת תצאי מזה!!...את יכולה... תהפכי את כול הדברים השלילים שאת אומרת לדברים חובים זה קשה אני יודעת!!...אבל זה אפשרי תגידי לעצמך כמה את מקסימה טובה...חכמה! את רואה...אפילו יש חברה שלא רוצה לוותר עלייך...זה מעיד על משהו את שווה והרבה!!!...עם לא ידעת עד עכשיו... תקומי כול בוקר ותחיכי...מה איכפת לך זה יעלה לך קילו...חח..לאאאאא!!! אז תחיכי אפילו שזה נשמע טיפשי כי את בטח אומרת למה לי!?..אבל זה באמת עוזר.. תחשבי על כול הדברים הטובים שבך...כי יש והמון!... ואל תפחדי...באמת אין לך סיבה!!!...את אולי לא בטוחה איך תתמודדי עם כול התהליך...אבל שתיהי כבר בשלבים אחרונים.ב"ה....את תיראי שאת היתחזקת ואת חזקה...ולא שמת לב!איך זה קרה.כי לא האמנת בעצמך!...ואז ככה תאכלי לעזור גם לאחים שלך..שרוצים אותך!...וזה התפקיד שלך לעזור להם!...אחרי שתעזרי לעצמך..!!! אז בהצלחה לך מאמי!!! תרגישי טוב ותשמרי על עצמך! אוהבת המון!..לינוי! נשיקות וחיבוקים!.... :-)

אני מבינה את הפחד שלך אבל אני יודעת שהוא לא יישאר לעד... אני יודעת שהרבה ממה שאני יגיד עכשיו אולי לא יועיל... אני יודעת שהדרך הזאת של הפרעות אכילה היא לא סתמית על אף שהיא רחוקה מלהיות מובנת .. יש לכך סיבה ... בעיני זה גם יכול להיות פוטנצייאל להתקרבות עם ההורים שלך להתקרבות שלך את עצמך... אני כן יכולה לראות את הדרך שלך להחלמה ... אני מקבלת את הפחד שלך אני גם יכולה להרגיש אותו... תני לו להיות זאת הדרך לנצח אותו.... אני כל כך מבינה אותך אבל אין דרך אחרת ... את יכולה לכתוב לו מכתב... לפחד הזה .. להכיר אותו קצת יותר לומר לו שאת מודה לו שהוא כאן אבל שילך כי את לא זקוקה לא יותר... אם תתכווני לזה באמת הוא ייעלם כלא היה אבל את חייבת לעשות זאת לפני שהוא ייעלם.. פשוט לראות אותו ולהבין מהו... ולדעת באיזשהו תא עמוק בתוכך שאת נפלאה ואהובה עד מאוד... ושאת ראוייה לחיים האלה מלידה.... אוהבת המון... :-)

המון אהבה חיבוקים וחיזוקים... שיהיה אחלה יום מחר... :-)

10/01/2005 | 10:32 | מאת: לינוי

בוקר טוב... הילונת איך את מרגישה היום!?...אני מקווה שיותר טוב!!! ומאחלת לך המון אושר ובריאות...הכי חשוב!!! ולכול הבנות...בוקר טוב!!! והמשך יום נפלא...אני חושבת שהיום יש קצת שמש...זה טוב!!! אז תרגישו טוב!!!!ושמרו על עצמכן... אוהבת המון המון לינוי.. נשיקות וחיבוקים!!! :-)

11/01/2005 | 14:38 | מאת:

תרגישי טוב... :-)

איך אתן מרגישות ?? עינת הבנתי שהיה לך חרא היום אני מקווה שלא עשית שטויות .. מאחלת לך שתתחזקי ותשתפי מה קורה לך... לגון..... מתוקה איך את??? אני מקווה שבסדר... ולמאיה .. אם יש לך איכילוב מחר... בהצלחה והמון אהבה לכולכן ליל מנוחה ויום נפלא מחר... :-)

מה שלומך??? חיבוקים והמון אהבה :-)

10/01/2005 | 03:30 | מאת: מאיה הקטנה

אבל היום אני הולכת לקנות בגדים בת"א למרות שיש התראות חמורות לפיגוע בת"א מקסימום תבואו לבקר אותי ביה"ח בילינסון מיון...קומה 1 יום מצוין, מאיה

11/01/2005 | 14:35 | מאת:

מקווה שנהינת ושזה לא היה סיוט כמו שלי זה זכור בתקופת המחלה שלי.... נשיקות ... בילוי של קניות זה תמיד נחמד.... המון אהבה תעדכני אותי.. :-)

אני רוצה לספר לכן קצת מה עובר עלי אני לא נוטה לעשות את זה אבל אני מרגישה קרובה אליכן אז החלטתי שכן... יש בעיה והיא... בגלל שימוש ממושך בתרופות כנראה...בגלל אין צורך יותר מידי לפרט.. הלא ברור בגלל מה... ואני לא רוצה שתסיקו מזה מסקנות כי לפעמים אין ברירה וחייבים להיעזר בתרופות.. נוצר מצב שאני לא מסוגלת לישון כמעט וזה יוצר לי מצבים ממושכים של עירות ותשישות מטורפת שבאופן אבסורדי כדורי שינה כבר לא עוזרים...הם אפילו עושים יותר גרוע... מעבר לזה שתמיד הייתה לי בעיה עם נושא השינה .. עכשיו זה בכלל יצא מאיזון ואז אני פשוט ישנה ממש בבוקר אבל בקושי שלוש שעות כי אני עובדת .. ואני גם פה ... בנוסף לזה במסגרת הפרידות שלי אני חווה הרבה אלרגיות .. קוצר נשימה ועכשיו בנוסף לכל פריחה בכל הגוף וכאבי ברכיים מטורפים בגלל הנפילה שהייתה לי שבוע שעבר.. אני פה הרבה כי אני באמת מרגישה אליכן קרובה והמצב שלי לא קשור בחלק שאני לוקחת פה ההיפך זה מרפא אותי בדיוק כמו שאתן מרגישות מחוזקות מזה אני באמת רוצה שתרגישו טוב ושזה יהיה מאחוריכן.. באמת ... אני רוצה לתת לכן משהו אחר משהו יותר אופטמי ולהיות הכי אמיתית עם כל מה שזה אומר... עם כל הקושי אני עוברת הרבה דברים מעניינים... אני עושה דברים שלא העזתי לעשות בעבר.... יותר לקחת מקום בחיים האלה ואני מרגישה שאתן חלק מהנתינה הזאת והיא בשבילי המון.. רק רציתי שתידעו... אני ידועת שהתופעות יפתרו אני יודעת ויכולה להגיד בפה מלא שזה ביטוי לכל התהפוכות הרגשיות שעברתי בשנה האחרונה שעם כל השמחה שיש לי עם זה לא קל לי עם השינויים האלה... למרות הקושי אני מרגישה שזה זמני ואני מטפלת בעצמי... יום שלישי אני יהיה בבית חולים כדי לקבל טיפול מקסימלי לכל מה שקורה לי .. אני מקווה שזה לא יהיה ארוך... וזהו.. אני מאמינה שהכל לטובה ויהיה ממש טוב.. אוהבת אתכן המון... הילה

10/01/2005 | 10:26 | מאת: לינוי

אוףףףף....עצוב לי שזה מה שקורה לך אבל אני יודעת...שאחרי כול דבר רע בא תמיד משהו טוב!... וטוב שאת מטפלת בעצמך את צריכה לעשות את זה ולישמור על עצמך מאוד מאוד! חוץ מזה....שהתחילה שנה חדשה...ואני מקווה שהשנה הזאת תיהיה לך...ולנו הרבה יותר קלה וטובה..ושיהיה לנו רק טוב!!...והכי חשוב המון בריאות אמן!!!. ואנחנו איתך תמיד...כמו שמאיה אמרה...תמיד...וזה כיף שאת מרגישה קרובה עלינו ומספרת קצת מה עובר עלייך...ככה זה צריך ליהות!!! גם אנחנו מרגישות קרובות אלייך...בגלל זה אנחנו פה!...אוהבות אותך המוןן....עד אין סוף!... וזאת המתנה שלי...שהכרתי אותך...!!!... תודה לך שאת עוזרת לנו.. תודה לך שאת כזאת.... את מלאך!!! אוהבת אותך עד אין סוף לינוי!!!!! תרגישי טוב...תשמרי על עצמך הלוואי והטיפול יעזור לך...ואני בטוחה שכן!! אההה....ואני מרגישה יותר טוב החום ירד אבל עדיין...אני חולה:(... אוהבת...לינוי.. נשיקות וחיבוקים!:-)

09/01/2005 | 22:59 | מאת: שיר

מה שלומך? כמה מחמאות... אני מסמיקה. שלומי מצויין, ב"ה, אני עסוקה ומאושרת. אני עובדת עבודה זמנית במשפחתון לנערות במצוקה ונהנית מכל רגע ומצטערת על זה שז ה ייגמר בקרוב. חוצמיזה עוד מעט מתחילים מבחנים ואני כהרגלי שאננה... (זה לא בהכרח חיובי...). אני מקווה שיהיה טוב. וגם אם לא אני אל מאינה שזה יהפוך אותי לעו"סית פחות טובה. וואו, אני בד"כ לא מדברת ככה, פשוט אני מרגישה צורך לקצת אנטיתזה למכתבים אחרים עצובים פה בפןרןם... הפורום הזה מוציא מאנשים דברים טובים. בזכותך! מה שלומך? משיטוט בפורום ראיתי שעברה עליך תקופה לא הכי קלה בעולם. רצית להגיד לך שמממש שמחתי לראות אתמול שמוקדם בערב כתבת שאת הולכת. אני מקווה שזו לא חוצפה מצידי להגיד כי זה לא ענייני, אבל נראה לי בריא לכולנו שאת מציבה מדי פעם את הגבולות האלה. הייתי מרגישה רע באיזהשהוא מוקם רע אם היית כאן כל פעם שהייתי נכנסת כל יום בכל שלב של היום. למרות שאת נמצאית פה פולים, ממש מעל ומעבר! מעיין בלתי נדלה ומתגבר של עידוד. אבא שלי עכשיו בחו"ל וזה מזכיר כל מיני סיטואציות שמתקשרות אצלי למחלה כמו שכתבתי מזמן, אבל בינתיים בלי עין הרע טפו טפו טפו היה בסדר גמור ב"ה. הרבה פעמים אני מתייחסת להחלמה כחזרה בתשובה. אחד השלבים של חזרה בתשובה הוא לעמוד באותו ניסיון שוב, ולא ליפול. באוכל אני עומדת בניסיון יום יום שעה שעה, ובמושגים שלי ועד לא חזרתי בתשובה שלמה. כנראה שזה מאבק של כל החיים. אבל בנסיון הספציפי הזה אני חושבת שאני עולה על דרך המלך, וזה גורם אושר. אני לא רוצה לבוא מעמדה של התנשאות, אבל אם מישהי קוראת עד עכשיו ולא התייבשה, שתדעו שכיף להצליח! וההצלחות נמשכות גם הרבה זמן אחרי ההחלמה... שיהיה לך שבוע מעולה וחודש מלא בדברים טובים.! סליחה שגזלתי מזמנך עם השתפכות הנפש שלי.. בהצלחה רבה בהכל! את מעולה! שיר

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2005 | 01:45 | מאת:

כל הכבוד.. על כל מה שאת עושה ועל כל מה שאת מספרת.. את מתקדמת יוצא מן הכלל ואני שמחה ממש גם אם יש נפילות .. הדרך להחלמה היא ממש מעניינת ובזכותה את יכולה ללמוד ממש הרבה אודות עצמך... עושה רושם שאת באמת מרגישה וחווה את מה שקורה לך באמת בלי הסתרות וזה נפלא... אני חושבת שמה שאת עושה חזק ביותר עבודה מסוג זה תמיד תורמת המון ואני בטוחה שבעתיד יזדמנו לך מלא עבודות מסוג האופי שבו התעסקת עד עכשיו...כי זה מאוד מתאים לך להתעסק עם אנשים מיוחדים רק מהאופן שבו את כותבת ... אני שולחת לך מלא חיבוקים וחיזוקים .. אני שמחה לשמוע ממך שוב.. ותמיד תזכרי שלא משנה מה .. הכל לטובה.. שיהיה המשך שבוע נפלא... :-) תמשיכי לכתוב.. אני רוצה לשמוע ממך לעיתים קרובות ואם קשה לך אל תהססי... בשביל זה אנחנו פה ותודה לאל מעיזות לקחת את זה למקום אחר...

09/01/2005 | 22:24 | מאת: אצבעונית

אין לכן מושג כמה זה עוזר לשמוע דברים כאלה ברגעים קצת קשים. אני מאוד משתדלת להיות אופטימית אבל לפעמים אני פשוט עייפה רוצה לישון. לקרוא דברי עידוד כאלה, מזכיר לי ששווה להילחם. שווה לחיות אני לא מכירה אף אחת ממכן אבל מרגישה קרובה. כאילו אנחנו חולקות איזה משא משותף... תודה על התגובות. טוב לראות שמישהו שומע...

לקריאה נוספת והעמקה
09/01/2005 | 22:56 | מאת: דניאלה

בכייף מאמי אוהבת דניאלה שמרי על עצמך

09/01/2005 | 23:31 | מאת: לינוי

כמו שדניאלה אמרה בכיףףף!!! באמת בכיף ובאמת כייף.... לדעת שיש מי ששומע מי שמיתיחס...שאפשר לספר את כול מה שמעיק בלי שאף אחד ישפוט!!!! לילה טוב...:-) אוהבת המון לינוי!!!

10/01/2005 | 01:50 | מאת:

אני מצטערת שאני מתייחסת רק עכשיו... אני מקווה שיותר טוב לך והוקל..... ותמיד תחשבי ברגעים הכי קשים ורק אם את מרגישה מוכנה ויכולה לגרום לעצמך להרגיש יותר טוב..בכל דרך שהיא... אם זה לקרוא.. אם זה בלצאת במודע עם חברות לשתות משהו.. לעשות טיול.. להתרחק מהזירה ולכתוב מה את מרגישה ברגע זה ממש .. מה את מרגישה ממש עכשיו שגורם לך לברוח ולכתוב את זה ... ההתבוננות שתהיה לך אח"כ במה שאת כותבת ומרגישה בעקבותה אלה יכולה לתרום לך המון בניתוב שלך את עצמך מחוץ לזירה כי את תביני מה גורם לך ליפול ואם את תראי את זה את תעצרי את זה ...... כי זה הכוח שאת בהכרח תקבלי מההתבוננות הזאת שאני מכוונת אותך אליה אוהבת אותך המון תחזיקי מעמד... :-) ליל מנוחה...

09/01/2005 | 21:37 | מאת: לינוי

מה שלומך?!..איך את מרגישה?...איך עבר עלייך היום!? אני כבר מתגעגעתתת...אליךך...חחח...:-)...מאודדדד!! אזז...שיהיה לך ערב טוב...תרגישי טוב!!!.... אוהבת המון המון לינוי!!!!! נשיקותת :-)....

09/01/2005 | 21:41 | מאת: לינוי

מה שלומך!?...הכול בסדר מאמי?!... לאן נעלמת לי מהבוקר?!....:-(..... המשך...ערב טוב!!! אוהבת המון לינוי!!! נשיקות :-)

מה שלומי?? כתבתי למעלה הודעה שאני כותבת בה בהרחבה פחות או יותר מה קורה איתי.... מעבר לזה איך את מרגישה ..??? האם המצב השתפר..?.. החום ירד?? וכן.. לגבי האבנים הן פשוט חובה ..הן יעזרו לך המון... אוהבת אותך כל כך ... ותעשי לעצמך טוב... גם אם לא ילך.. את תעשי את המאמץ... וחוץ מזה מהכתיבה שלך אני מרגישה את מתקדמת נפלא... מחזקת אותך... ליל מנוחה ... :-)

09/01/2005 | 21:33 | מאת: לינוי

אני מאושרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת... הכי מאושרת בעולם ששיפרתי לפחות קצת את ההרגשה שלך!!!..אני ממש שמחה! ומקווה שאת חושבת כמוני!!!!! וגם מקווה שקראת הכול כי רשמתי לך בשתי חלקים חחח... אז שיהיה לך המשך ערב טוב!!!...ובלילהה..לילה טוב וחלומות פז!! אוהבת המון....לינוי תשמרי על עצמך...ותדעי שאת מקסימה!!! נשיקות וחיבוקיםם!! :-)....

09/01/2005 | 22:15 | מאת: דניאלה

מאמי }{ יש לך מסנגר??? דניאלה

10/01/2005 | 01:56 | מאת:

במילים... במעשים.. במחשבה.. בחלימה ובכל ביטוי אחר שתבחרו למצוא לנכון להגדיר דרכו חיובייות זה פותר המון וזה מחזק את המורל... אז בואו כולם ניקח מזה דוגמא.. החיים באמת יראו יותר טוב... אוהבת... :-)

09/01/2005 | 20:19 | מאת: לינוי

ברור שיש לך מהות בחיים...יש לך יעוד והוא להחלים את בעצמך אמרת... ואת תצליחי אני כולכך בטוחה בך!!...את תצליחי ותגידי לעצמך את זה!...את יכולה ומסוגלת כמו שאת אומרת לכולנו...!!!! חוץ מזה...שיש לך עוד משהו לעשות בחיים וזה כבר אמרתי לך להבריא ובדרך לנסות לעזור גם לכול החיים שלך את תצליחי תאמיני בעצמך! אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לינוי!

09/01/2005 | 20:27 | מאת: לינוי

היתכוונתי....לעזור לך ואז לאחים שלך....(לא חיים)...חחח...כבר תביני אוהבתתת לינוי!

09/01/2005 | 20:56 | מאת: דניאלה

לינוי נשמה אוח תודה את משפרת את הרגשתי תודה}{ שמרי על עצמך דניאלה }}}}}}}}}}}}}}}}}{{{{{{{{{{{{{{{ תודה מאמי

09/01/2005 | 20:14 | מאת: לינוי

ערב טוב לנוו...חחח את לא יודעת כמה אני מעריכה אותך...תראי איך את מנסה לעודד בנות אחרות...אז למה כלפיי עצמך את כולכך רעה...למה עם עצמך את כולכך קשה?!..למה את לא מוותרת...סולחת!!!!! תגידי לעצמך כמה את מקסימה טובה חכמה...ותאמיני לי שככה תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך..ואזז..ככה תאכלי את לנצח!!! ואני אומרת לך מה שאמרת לאצבעונית אל תתני למחלה לנצח...אני לא מרשה לך וגם את לא מרשה לעצמך!..נכון!? את תיהי בסדר אני בטוחה...את לא תיפלי...ואל תפחדי לצאת מזה באמת שיהיה בסדר.. אוהבת אותך המון המון לינוי... נשיקות.. :-)

סליחה על היומרונות אבל אם אתן פה המחלה הזאת לא תנצח!!!!!!!! .. עוד כמה שנים אתן תבואו ותספרו לי את זה בעצמכן ולמה?? אז זה ההסבר שלי אני מדברת הרבה על אנרגיה ואתן נמשכתן לאנרגיה שלי ואני מכוונת אותה נכון להיום בפורום הזה ובגלל שאני ממוקדת בהחלמה ובגלל שאני ממקדת אתכן בהחלמה ואין לי אף לא ספק אחד שזה מה שיהיה בגלל שהאנרגיה הזאת היא אינסופית ולא משנה מה יהיה הנושא שתחתיה היא מוגדרת לצורך העניין בכל תחום.. קו המחשבה שבה ימשיך להתגלגל... אם היא חיובית .. . היא תהיה חיובית.. אם היא שלילית... היא תהיה שלילית.. כי ככה זה עובד.. לא צריך להבין יותר מידי במיסטיקה בשביל זה או בראיית הנסתר.. ככה זה עובד... אתן שמתן לב שהאנרגיה פה מעבר לתסכולים היא חיובית ... אתן יכולות לשים לב שאנחנו חושבות ביחד כיצד להגיב לקונפליקטים באופן יצירתי ואני מכוונת אתכן לזה ומעבר להכל הרי ללא ספק יש גם עניין של עיתוי ומוכנות .. אתן אולי לא החלמתן אבל אתן בדרך לשם וזה הדבר החשוב ואני לא יתן לזה ליפול.. מי שנמצאת כאן בהכרח מחוייבת להחלמה שלה... מי שלא רוצה להחלים היא לא תבוא לפה והיא לא תשאר כי היא לא תהיה מסוגלת להכיל את מה שאני עושה ... ואתן לבד רואות שזה מה שקורה ... אני מחזקת אתכן.. וגם אם אין תשובות אנחנו ביחד נמצא את התשובות הכי מתאימות לכן כדי שהחיים שלכן ישובו למסלולם ואתן תהיינה בריאות בעזרת השם התברך אמן! המון אהבה ליל מנוחה :-)

הילה אני לא מבינה משהו אני ממש מבולבלת ולא יודעת איך להסביר את זה...... את אומרת שאם אנחנו כאן אז המחלה לא תנצח אבל אני פה כבר שבוע קוראת כול יום את ההודעות של כולם... ההודעות ההרסניות האלה מרחמת על אלה שבמצב יותר גרוע ממני ומפחדת להגיע למצבם אבל למשל עכשיו קראתי את כל ההודעות של כולם ובראש במקביל אני מתכננת איך להתחמק היום מארוחת הצהריים כי סבתא שלי ודודים שלי באים וזה יותר קשה כי אם אני יגיד שאני רוצה "לאכול" בחדר כולם יתעצבנו זה לא כמו שאני עם ההורים שלי לבד.... מה שמבלבל אותי ומצליח להטריף אותי כל פעם מחדש זה האבסורדיות הזו שבה אנחנו מיעצות לכולם ובה אנחנו קוראות דברים של כולם מזדהות ומצטערות אך עדיין!!!!! מתנהגות בדיוק אותו דבר... כאילו אצל כל השאר זה שונה... כאילו לי זה לא יקרה כאילו להם זה מסוכן אבל אצלי הכל סבבה.... שום דבר לא השתנה אצלי מאז שאני פה... אני מצטערת אם אני נשמעת כפוית טובה....כי בכל זאת אני יודעת שאם אני ירצה להבריא.... להבריא? אני בכלל לא מרגישה חולה! אני יודעת שאם אני ירצה ל"צאת" מזה זה המקום שיעזור לי! אבל באמת אני חושבת שכל עוד אני לא ירצה שום דבר לא יעזור! גם לא השיחות והעידוד של כולם... התלבטתי אם לכתוב את זה או לא כי עוד פעם לא רציתי להשמע כפויית טובה(כי אני בעצם אסירת תודה) ולא רציתי לאכזב אותך או לתת לך הרגשה שהפורום הזה לא עוזר... וזה סתם להעביר את הזמן או משהו... פשוט אני חושבת שאת (וזו גם הסביה שאני מפנה את זה אלייך) אולי כן מבינה על מה אני מדברת ואולי את! תוכלי להסביר לי כי זה משגע אותי יותר ויותר הקטע הזה שאני מרגישה לגמרי לא קשורה למחלה שלי ולא קשורה למה שקורה פה בפורום זה כאילו לכן מסוכן... אבל לא לי!! אני יודעת מה אני עושה ואני לא יפול לאותו מקום אני יכולה כול כך לצאת מעצמי ולדבר עם אנשים שעות על הפרעות אכילה בלי שיהיה להם מושג בכלל שפעם עברתי דבר דומה לזה אפילו אני לא ממהרת להכנס לשיחות על דברים כאלה (יש כמה בנות בבית הספר שלי עם הפרעות אכילה ויש אחת אנורקסית במצב קשה ואחת פעם היתה... וכו...) וכשיוצא לנו לדבר על זה בבית ספר (שאני די חדשה בו אז אף אחד לא ממש חושד שיש לי קשר להפרעות אכילה למרות שרזיתי הרבה...) בקצור כשאנחנו מדברים על זה אני בעצמי!!!!!! מרגישה שאין לי קשר לזה אני מדברת על זה כמו כל אחד אחר!!!!! ולא מראה (וגם לא מרגישה...) שום סימני הזדהות.... את מבינה??? אני כאילו יוצאת מעצמי לגמרי... ואחרי שיחה כזו אני תמיד מרגישה מוזר איך יכול להיות שלא הראיתי ולא הרגשתי שום סמני הזדהות ושום סימן שאני מבינה היטב מה קורה לה ושזה לפעמים קורא לי... את מצליחה להבין אותי???? נראה לי שזה קצת מסובך אני בעצמי לא ממש מבינה... אבל אם יש לך הסבר חשוב לי שתעני לי ושזה יהיה קשור ישירות למה שאמרתי כי אם לא אני גם לא יצליח להבין את ההסבר שלך.... בקצור אני חושבת שאני מעלה פה 2 שאלות בעצם שקשורות במישרין או בעקיפין אחת לשניה.. אם לא תביני תגידי לי ואני ינסה להסביר את זה קצת יותר ברור מקווה שלא עשיתי לך כאב ראש (כי גם ככה הבנתי שאת לא משהו בזמן האחרון...) אז תהיי בריאה ותרגעי ואם את רוצה לישון יש לי שיטה מטופשת אבל עליי היא תמיד עובדת(גם כשאני ממש לא רוצה...) תשכבי במיטה עם מפזר חום מול העיניים שלך ותראי טלוויזיה נראה לי שזה יעזור... בהצלחה.... אוהבת..........

09/01/2005 | 20:07 | מאת: לינוי

אני חושבת שהוא יפקח לך את העינים מתי שאת תחליטי...פשוט תחליטי שאת לא רוצה את זה יותר...וזה מה שיהיה!!!!! תחשבי זה לא שווה...את כול מה שאת מקריבה חברה הכי טובה...ידידים...וכול זה זה פשוט לא שווה את זה! נכון את צודקת שבמחלה הזאת.."החברים החדשים שלנו"...הופכים לאוכל איתם את מרגישה הכי בטוחה הכי מסופקת--עם אפשר להגיד את זה!...מרגישה שאת זאת שיכולה לשלוט מתי שאת לא אוכלת..שאת זאת שקובעת את החוקים ולא אף אחד אחר...!!!... למה להקריב את כול היקרים שלנו בשביל זה זה באמת לא שווה... בסוף את נשארת לבד...לבד... תשתני רק בשביל עצמך תחליטי שזהו זה נגמר..!!!.....והכול בשלבים כי זה ברור שביום בהיר אחד זה יקרה ממש לא צריך הרבה עבודה! אז בהצלחה...תחשבי יותר חיובי ותצליחי... אוהבת המון לינוי!

לקריאה נוספת והעמקה

זה ממש נכון... את יודעת אצבעונית יקרה ... את נורא מתוסכלת עכשיו והכל לא ברור.. חשבת שהצלחת להתאזן ואת מאוכזבת כי נפלת שוב... את לא יודעת לאן דברים מובילים.. את שואלת אם כל כך הרבה הרס יש בך אם הוא שולט .. אם הם מנצחים איך אני בעצם יכולה להבריא..והשאלה שלך רלוונטית ביותר והחלק הכי אבסורדי שכל מה שאת עוברת מוביל אותך להחלמה .. כי את טועה .. את מנסה ... את חווה את הגבולות שלך את הגבולות של עצמך וזה חשוב.. יום אחד תביני מדוע... ואני יודעת שזה לא מנחם אבל כדי להחלים אני יודעת שחייבים לעבור שם כי ההחלמה לא תהיה.. היא פשוט לא תהיה והיא לא תחזיק היא תתפורר בדיוק כמו שקרה.. כי לא נשארת שם מספיק... כי לא העזת לראות מה מכאיב כל כך.. מה מסתתר מאחורי המסך הזה .. כי הנפילות מאפשרות לך להבין וללמוד דברים רבים מאוד אודות עצמך... אני רק מבקשת .. שאם את מרגישה מאיזושהי סיבה שזה מרחיק לכת כל ההרס הזה בבקשה תפני לעזרה... תגידי .. רק תגידי שאת במצב לא טוב.. שידעו.. זה נשמע דפוק אבל זה המון כי אם אנשים יודעים הקוסמוס הזה יודע ואם הקוסמוס הזה יודע הוא ישלח לך בכל דרך אפשרית עזרה... תבקשי אותה! אני יודעת שאת גרה בצפון... אם תרצי להיפגש ולדבר יותר .. אני ישמח שנעשה מפגש כזה ... המון אהבה חיזוקים... ליל מנוחה.. :-)

09/01/2005 | 19:36 | מאת: אצבעונית

בסוף אני אשאר לבד. אני יכולה להיות בן אדם מדהים אבל זה לא משנה. כשהאוכל משתלט עלי אני לא חושבת. מאכזבת, משקרת. מבטלת, מסתגרת. המשפחה מבינה, החברות מבינות. אבל עד גבול מסוים. אני כמעט מאבדת את החברה הכי טובה שלי.....נמאס לה שאי אפשר לסמוך עלי. אני יודעת שקבענו, אבל נשברתי, אכלתי, ועכשיו אני צריכה להקיא. לא יכולה להגיד אז ממציאה תירוצים. והיא נפגעת. בסוף אני אשאר לבד. אני יכולה להיות נחמדה, מצחיקה, חברה טובה.... אבל כרגע, האוכל יותר חשוב מכל חברה. עצוב לי. כותבת את המשפט הזה, ועצוב כמה שהוא נכון. המחלה מבודדת אותי לאט לאט.... אני והאוכל..... עכשיו, עוד מחפשת אנשים, מחפשת חברה, בילויים. אבל לאט לאט, יותר ויותר מתבודדת. בסוף אני אשאר לבד. בעצם....לא ממש לבד. מצד אחד עוגיה, מצד שני במבה, ביד אחת פרוסת לחם, בשניה שוקולד. האם אלה יהיו החברים החדשים שלי? לא רוצה להשאב לתוך המערבולת הזאת... אך אני, הולכת כעיוורת אחרי האוכל. אלוהים, מתי תפקח את עיני?

לקריאה נוספת והעמקה
09/01/2005 | 20:08 | מאת: דניאלה

אצבעונית את לא תשארי לבד אף פעם כי את מערבת את ההורים,חברות, את הסביבה במצב שלך ולכן אני אומרת לך את לא תשארי לבד בכל מצב המשפחה תהיי איתך בכל מצב של משבר תרגשי טוב מאמי יש לי שאלה: היית בצבא?? המון חיזוק ואהבה מאחלת לך רק טוב דניאלה }{ אל תתני למחלה לנצח...

10/01/2005 | 02:25 | מאת:

באמת עד הסוף.. תמצי את הלבד הזה תמצי את ההרס הזה תמצי עד "שתמותי" ואז יגיע רגע של שובע את לא תרצי בזה יותר ואת גם תדעי איך לצאת מזה .... אני מבינה לליבך.. אבל ברור לך שהלבד הזה הוא אשליה כי אנחנו לא באמת לבד ... ואני חושבת שמה שקורה לך חשוב ביותר כי במילים אחרות חסר לך משהו .. אני רוצה שתביני את זה אם חסר לך משהו ..אז צריך לבדוק מה.. מאוד פשוט תנסי להבין מה... אבל אם את בוחרת לזלזול.. וזה שולט בך תזכרי שרגע לפני היה חסר לך משהו והתפקיד שלך הוא לשאול את עצמך מה ולהעיז לראות באמת מה זה הדבר הזה .... כי האוכל מרפד את זה ... זה הקסם שלו זאת ההסתרה הכי נוראית שהוא יכול לעולל לרבים עם כל ההתמכרות שבזה ... רק תזכרי שאני מבינה לליבך על כל האכזבות שלך אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להגשים את עצמך.... וזה לא אומר שמה שחסר לך לא יוכל להיות מסופק לך בדרכים שיעשו לך טוב... אני ממליצה לך להירשם ליוגה ולטאי צ'.. זה ממש עוזר לריכוז ואני חושבת שבכל מה שאת מתארת את זקוקה להתרכז כדי להבין מה באמת קורה לך... המון אהבה וחיזוקים :-)

09/01/2005 | 19:09 | מאת: לינוי

כבר כתבתי לך בשעה 4 ומשהו או ליפני משהו לדניאלה נמתוקה אני חושבת...אז תיקראי גם!!! יאווו...אני ממש לא יכולה לקרוא את מה שאת כותבת זה כולכך כואב לי..!!!!!! חבל לי לשמוע שאת מרגישה ככה! אני ידועת ובטוחה שקשה לך! אבל אמרתי לך ואני יגיד לך שוב...את מקסימה לא דפוקה מטומטמת שמנה וכול מה שאת אומרת...למה את אומרת את כול זה את סתם פשוט סתם מרעילה את עצמל דיי תפסיקי עם זה!!! את הרי יודעת שאין מי שיציל אותך...חוץ מעצמך את צריכה להחליט וזהו זה מה שיקרה את תבריאי את עצמך ואז תגידי למה חיכיתי כולכך הרבה זמן!!!...באמת אני אומרת לך! רק תחליטי תחליטי שזהו את רוצה להבריא ואני יודעת שאת רוצה... רוצה להבריא רוצה לחיות ...רוצה ליהות מאושרת...רוצה לקום בבוקר ולחשוב שהכול היה חלום רע!...אבל בשביל זה תחליטי תעיזי אל תפחדי באמת אין לך למה לפחד!!!...פשוט אין!!! אנשים רוצים ליהות איתך...ואוהבים אותך...כי את מקסימה אני בטוחה בזה תפתחי תני להם...אל תפחדי! את תצאי מזה רק תחליטי ההחלטה בידיים שלך אז עלית מה קילו המ קרה פחות קילו עוד קילו תיהי יותר מאושרת לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ממש לאאאאאאאאא...זה לא ישנה את המצב אפילו לא רבע ממנו...נכון!? ואת יודעת ובעצמך אמרת למישהי שלא לאכול זה לא הפתרון...זה עושה רק נזק!!!! ואת יודעת את זה!! תמשיכי לכתובב!! אני אוהבת אותך מאוד!!!....לינוי!!! חיבוקק...ונשיקות!

09/01/2005 | 19:19 | מאת: דניאלה

אני מרגישה חרא עם עצמי את לא יכולה להרגיש אני לא בשליטה אני לא יכולה אני מרגישה דפוקה מטומטמת אני לא יכולה יותר זה שובר אותי אני פוחדת מה יעודי? למה אין לי מהות לחיים מה מהטרה שלי?? המטרה שלי לצאת מזה אז למה אני לא יוצאת מזה אני כל כך מרגישה בזבל אני כל כך מאוכזבת מעצמי נמאס לי קילו קולטים קילו השמנתי אני מרגישה פרה יותר יותר יותררררררררר יותררררררררררררר אני מרגישה יותר פרה יותר מפגרת אוףףףףףףףףף נמאס לי כבר מהכל די נמאס לי כבר דניאלה

10/01/2005 | 02:26 | מאת:

:-)

09/01/2005 | 18:53 | מאת: דניאלה

אוף אני כל כך מאוכזבת מעצמי אני כל כך דפוקה הייתי אצל הדייאטנית השמני קילו מה אני דפוקה כמה אני יכולה לאכול בחודש להשמין קילו!!! קולטים אוף אני כל כך דפוקה הייתי בדאון אמא שלי אמרה אני שמחה מה היא שמחה אני נלחמת על האוכל הדפוק ושאני משמינה היא אומרת אני שמחה.. היא אמרה אני יודעת עבר עלייך שבוע קשה נראה לי.. ככה אמרה לי אוףףףף אוף כמה יצור מככוער כמוני יכול לאכול אוף אני שמנה פרה דפוקה מטומטמת סתומה מפגרת כמה אני יכול לאכול אוף אני פרה כנראה בכל ההתקפות של האוכל לא יצא הכל אוף אני דפוקה ואמרתי לעצמי אין יותר חומרים כי זה סתם מטומטם לקחת חומרים שזה יצא יותר מהר אני כל כך דפוקה אני לא מוכנה יותר אני דפוקה סתומה מפגרת מטומטמת אוף אני סתומה בא לי למות השמנתי קולטים ידעתי שמשהו לא בסדר אצלי כי כל החודש היה לי חודש דפוק ושאינ שונאת את עצמי אני פוחדת זהו אני לא אוכלת יותר החלטתי מיום שבת! אין יותר עכשיו אכלתי סלט כי הלכתי לישון מעצבים אכלתי סלט והקאתי הכל לא השארתי כלום עד ש אוף אני כל כך דפוקה עכשיו אני לא אוכל כלום נמאס לי כבר אני כל כך דפוקההההההההההההההה מה אני מנסה לעשות לעצמ י-להרוג אולי יצא מזה משהו טוב ככה אף אחד לא יסבול אוףףףףףף בא לי למות זהו נמאס לי כמה אכלתי אני כל כך מפגרת מטומטמת סתומה תמותי אוף אני לא יכולה יותר אני מרגישה שזהו נפשי אני שבורה הילה מישהו עזרו לי אני לא יכולה אני פוחדת אני פוחדת אני פוחדת אני פוחדת ליפול ולא לקום זה בא לי בסיוטים זה בא לי ככה אני לבד לבד לבד בלי אף אחד אי מנסה לקום הפעם האחרונה זה קרה לי לא בחלום אלא במציאות הייתי באמבטיה אחרי בולמוס לא היה לי כח נפלתי על הריצפה וקמתי אחרי כמה דקות הייתי לבד פחדתי פחד מוות אולי זה מה שישבור אותי אבל לא אני ממשיכה זה לא עזר נכון אני דפוקה אני סתומה אולי אני גם משוגעת לא שפויה אני לא יכולה יותר נמאס לי כבר מהכל אין לי מה לעשות כבר נמאס לי אני מבריחה ממני את האנשים שרוצים לעזור לי ומהאנשים שאני אוהבת והם אוהבים אותי אני מצטערת אני מצטערת שאני כזאת לא בחרתי בזה באמת אני מצטערת אני מצטערת למה אני הייתי חייבת להשמין קילווווווווווווו אמא אומרת שהיא שמחה ואני עצבנית בגלל זה בא לי למות למות למות למה למה למה אוף למה השמנתי אני מקיאה אני מרעיבה את עצמי מה לא הולך טוב למה השמנתי אני דפוקה אני סתומה העונש שלי לא לאכול כלום מיום שבת הבטחתי זאת לעצמי אולי באמת לא הצלחתי כמו תמיד להקיא את הכל!!!! אבל זהו אין פשרות אין אוכל! זהו נגמר נמאס לי אני כל כך דפוקה נמאס לי מהכל מהחיים הדפוקים האלה למה אני פה לעזעזעל גם אחי אמרתי -השמנתי - אמר לי אני שמח שהשמנת כי את נראת רע מאוד רציתי להגיד לו תראה את עצמך גם אתה נראה רע וידפוק אתה צריך להשמין הוא אומר לי נגמר לי השמחת חיים אולי כן אולי לא לא יודעת.. באמת אולי... אבל לא יכולה יותר כמה השמנתי אני דפוקה ועוד היום אמא אמרה לי בואי תאכלי איתנו כי היא ראתה שאני קצת בלחץ מהלימודים היא אמרה לי את תרגעי קצת לא תדאגי ואז אכלתי כמובן שמתי בצלחת ואכלתי סלט ואוכל אבל באוכל שיחקתי כמו תמיד ואת הסלט חצי ממנו אכלתי ואני מצליחה להעבוד עליה קצת אני אוכלת ביס של קציצה ואך.. משחקת.. היא קלטה אותי היום אמרנה לי לאכול כי אני נראת רע ואז אחרי שעתיים הלכתי לדיאטנית ואמרה לי שהשמנתי אני כל כך דפוקה מה אני אוכלת אסור לי לאכול אני שמנה מכוערת דפוקה מטומטמת מפגרת סתומה פרה חזירה אני שחקנית טובה אני מראה שהכל ורוד הכל ורוד אני לא יכולה יותר... אני מרגישה שהמשחק נגמר או שלא רוצים שאשחק יותר ואני נשברת אני פוחדת אני לא יודעת מה לעשות מישהו עזרו לי אני לא יכולה מישהו תושיעו אותי מהמחלה הנוראית הזאת שאני משמינה ממנה שאני שמנה כל כך ממנה אני שמנה אני שמנה פרה פרה פרה וחזירה ומטומטמת תתאפסי כבר ימפגרת אחת... דניאלה.... לא יכולה יותר מרגישה שכבר כואב לי כל הגוף ובא לי למות אוף ביי

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2005 | 02:31 | מאת:

דניאלה אהובה לי מאוד הדבר שהכי בלט לי זה הפחד שלך..... ממה את פוחדת??? את לא רגילה שאני כותבת קצר.. אבל את חייבת לענות לי על השאלה הזאת.... ממה את פוחדת?? פוחדת שמה? שלא יאהבו אותך אם תעלי במשקל?? ממה את פוחדת?? שלא תהיי שווה אם תעלי במשקל.?? שזה יהיה כישלון אם תעלי במשקל??? תעני לי את .... אוהבת עד אין כץ.....

09/01/2005 | 16:01 | מאת: רונה

שלום, אני בת 21. יש לי בעיה שכבר נמשכת כמה שנים, מהתיכון. לפני הצבא, היו לי מעין הרגלים כאלו שהייתי אובססיבית לגביהם, כגון- להרעיב את עצמי על מנת להיות רזה אך משום מה תמיד הרגשתי פרה! עכשיו שאני מסתכלת בתמונות אני לא מאמינה שהייתי כ"כ רזה וחטובה(הייתי מתאמנת המון המון ונראיתי מעולה!) וחשבתי שאני שמנה! גובהי 1.71 ושקלתי אז 57, כאשר הרוב היה שרירים. לפני הצבא נתקפתי בחרדות לגבי המשקל, פחדתי כ"כ להשמין, פחדתי שהמדים לא יעלו עלי כי אני שמנה מלכתחילה, למרות שהייתי מידה 36... בתחילת הטירונות הייתי חולה במחלת הנשיקה כך שכל הטירונות והקורס הייתי חולה ורזיתי המון, ירדתי למידה 34... הרגשתי מושכת... רזה... אך כשהגעתי לבסיס שלי ואכלתי את האוכל המשמין העליתי הכל בחזרה. גם כבר לא הייתי חולה. בכל אופן, בגלל שנתקפתי בפחדים מהאוכל בבסיס העדפתי לא לאכול כלום כל השבוע, מלבד כמה קרקרים ותפוח ביום, לשתות הרבה מים, הכל כדי להימנע מהאוכל של הצבא! וכשהייתי חוזרת הביתה בסופ"ש הייתי כ"כ רעבה שהייתי טורפת חצי מתכולת המקרר ובעיקר מתוקים! זה היה כ"כ מוזר, כשהייתי חוזרת הביתה לאחר שבוע שהרעבתי את עצמי בבסיס המדים היו רחבים עלי ובימי ראשון, כשהייתי חוזרת הם היו אדוקים מאוד! היה נדמה שאני מעלה ויורדת כל פעם... די מפחיד כשחושבים על זה... בכל מקרה, השתחררתי מהצבא במשקל 61. חשבתי שאני נראית כמו פרה ושאף אחד לא מסתכל עלי, למרות שהיו לי מחזרים רבים במשך כל תקופת השירות אך זה לא מעניין אותי בכלל, אני בדעה שאני שמנה! זה הכל! מכיוון שעברתי שירות מתיש, לא מיהרתי למצוא עבודה, הייתי המון בבית, וקרה דבר חדש. הרי הזכרתי קודם שכשהייתי חוזרת הביתה מהבסיס הייתי אוכלת וממלאה את הקיבה לכל השבוע בעצם... אך המצב השתנה, ולא היה לי בסיס לחזור אליו כך שהייתי רגילה לאכול הרבה ולאט לאט השמנתי! עליתי 6 ק"ג ב5 חודשים(כלומר שקלתי 67)... נרשמתי לחדר כושר וכאדם שאוהב ספורט ורגיל להתאמן, ביליתי בו זמן רב אך זה עדיין לא עזר לי להימנע מהרגלי האכילה הנוראים הללו... נכנסתי למעגל כזה שלא הצלחתי לצאת ממנו. תפחתי ותפחתי ונראיתי רע. אמנם אמרו שאני נראית טוב אך הרגשתי ענקית, לא הסכמתי לצאת מהבית, לא עלה עלי שום מכנס... כל החולצות היו קטנות עלי פתאום, הרגשתי שבוחנים אותי בכל מקום...שצוחקים על השומנים שלי... היה לי רע, הסתגרתי כל היום בחדר... ההורים שלי החלו לדאוג אך לא אמרתי כלום. יום אחד הלכתי לאמא וסיפרתי לה מה עובר עלי והיא חשבה שאני פשוט צריכה דיאטנית ומהר סידרה לי תור לנטורופתית שהיא גם דיאטנית. התחלתי ללכת אליה, היא התאימה לי תפריט בריא . גיליתי עולם חדש שנקרא נטורופתיה וירדתי אתכל 6 הק"ג ללא בעיה, בעזרת תזונה נכונה, הרגלי אכילה נכונים והמון ספורט. כל זה לקח 4 חודשים בסה"כ. אך הבעיה היא שברגע שסיימתי את הטיפול אצלה והגעתי למצב שנראיתי ממש טוב, החמיאו לי וכל הבגדים שלי עלו עלי, למעט ג'ינס אחד שלבשתי לפני הצבא כששקלתי 57, חזרתי לאכול כמו מטורפת! ועליתי תוך 3 חודשים 5 ק"ג שוב! די! נמאס לי!!!!!!!!! אני משקרת לכולם כל יום, לגבי כך שאני לא אוכלת שטויות, כשיושבים עם חברים בבית קפה אני היחידה שלא אוכלת, תמיד מציגה את עצמי כבחורה מאושרת אך מבפנים אוכלת את עצמי! נמאס לי כבר! כבר שנים שמנעתי מעצמי המון דברים בחיים ופספסתי דברים בשל המשקל שלי... לא הלכתי לים עם חברות, לא יצאתי עם בנים שאהבו אותי, לא הלכתי לאירועים משפחתיים, הכל כדי שלא ידברו על הגוף שלי. זה נהיה מאבק בשבילי לצאת כל יום מהבית, גם עכשיו שאני עובדת במסעדה, אני ממש מתביישת בגוף שלי, למרות שמחמיאים לי על כך שאני יפה ונראית טוב, אך אני מרגשיה כמו שק שומנים! גם לשיעורי אירובי וריקוד אני מתביישת להגיע ולהראות ליד כל הבנות הרזות ממני... מה לעשות?!?!?!?!?!?!?!?!?! איך אני נמנעת מכל ההרגלים הללו? למה זה לא עובר לי? איך להתמודד?!?!?! עזרי לי בבקשה!!!! מחכה לתשובה ממך! רונה

10/01/2005 | 02:43 | מאת:

ללא ספק.. את מתארת דפוס של הפרעת אכילה שלא טופל נכון... לא מטפלים בהפרעת אכילה ע"י תקיפת האוייב שהוא בבחינת האוכל במקרה הזה כי הלא ברור שלא זאת הבעיה אלא משהו מורכב הרבה יותר .. את מתייחסת המון למשקל גוף.. ולדימוי וכיביכול לתחושת אושר מושלית שיש סביב העניין הזה אבל בסיכומו של עניין זה נכשל.. זה נכשל כי את לא נוגעת בדבר האמיתי שלך ... ברצונות שלך.. בצרכים שלך .. בחלומות שלך.. ברגשות שלך.. בכאבים שלך... לפרט אותם באמת .. להעיז לראות אותם במקום לנסות להסתיר אותם מאוחרי מסך פיזי מושלה של רזון.. שווה הצלחה?? יש לי גם תחושה שאת לא ממש חברה טובה של שינוייים וחלק מההתפתחות הזאת היא ברובה שינויים וקשה לך איתם... אני מציעה לך לשקול טיפול פסיכולוגי.. קודם כל בשביל להבין באמת מה קורה לך ... מדוע לרזות אם את במשקל תקין.. מדוע לא להתמקד באהבה שלך את עצמך... מה עוצר בעדך??? מדוע לא לנסות להבין מה הפרעת האכילה שלך מסתירה את מבשלת אותה הרבה שנים בתוכך.. ואני רק יכולה לומר לך שעם הזמן היא משתבחת והופכת להיות קטלנית הרבה יותר ואם לא תטפלי בה זה מה שהיא תהיה .... אני מוכנה להמליץ לך .. אני רוצה שתספרי לי יותר על עצמך.. אני מזמינה אותך להתקשר במידה ואת מרגישה ... 0545298599 תרגישי לגמרי חופשי... דבר נוסף.. את חייבת להבין מה גורם לך לברוח להפרעת אכילה וטיפול דיאטני .. צר לי לאכזב אותך לא יפתור את הבעיה ... גם שחרגת כביכול מהרזון את היית בטווח המשקל של הBMI כך שבכל מקרה לא היית בעודף.. ואת בעצמך אומרת שבכל מקרה לא הרגשת טוב עם עצמך...גם כשהיית רזה כך שאין לזה באמת חשיבות או מדד לקבלה שלך את עצמך... ואת צריכה להבין למה .. זאת המשימה שלך לעכשיו... אני ישמח לעזור לך ולשתף עימך פעולה ... ואני מזמינה אותך להמשיך לכתוב... ולהבין שעושים פה עבודה רצינית לקראת החלמה..... המון אהבה חיזוקים מברכת אותך בשלום פנימי ליל מנוחה.. :-)

09/01/2005 | 15:54 | מאת: לינוי

מה שלומך?!...איך את מרגישה!?... רק שתדעי שלאף אחד אבל אף אחד בעולם אין שום זכות להגיד לך תמותיי...כי הבנתי שזה מה שילד אחד אומר לך מי הוא ביכלל סתם זבל...בלי לב שלא איכפת לו..חסר רגש חסר שכל...עם זה מה שהוא אומר לך...בא לי ליתפוס אותוווו ואוףףףףףף לא יודעת מה לעשות לו!!!... ועד עכשיו אני לא מבינה למה הוא אומר לך את זה?!...וגם ברגע שהוא אומר לך את זה אל תיתיחסי תצחקי באמת!?...נשמע מטומטם?!...אבל תצחקי מה איכפת לך מה הוא אומר..לכול אחד יש זכות..!!! מה הוא אולוהים יאווווווו...זה כולכך מעצבן כי זה כולכך משפיע עליך... ולמה את אומרת שאת לא מצילחה...את ניסית...תני לי לענות לך!...לא את לא ניסית עם תנסי את תציחי אני יודעת..אני בטוחה!...תחשבי על הדברים הטובים שבך כי יש יש הרבה מאוד!...אל תיתני למחשבות הרעות להישתלט עלייך...אל תיתני אני יודעת כמה זה קשה...את לא יודעת כמה אני יודעת!...אבל מה לעשות את רוצה לחיות!!!...כולם רוצים לחיות זאת זכות!!!...למה איכפשת לך כולכך מה הדיאטנית תגיד...אני יגיד לך למה..כי זה בעצם החיים..את סובבת סביב זה.. כמה רזית כמה עלית..מה תאכלי ועם בכלל ועם כן מה יקרה....ורק על זה את חושבת!...דיייי תניחי לזה אל תחשבי על זה כולכך הרבה וזה הדרך שלך להחלמה...שתיקרה!!!...בקרוב!!! כן כןןןןן....בקרוב מאוד!!!....תראי כמה את מנסה לעזור לבנות אחרות יש לך כולכך הרבה מה להגיד להם את מעודדת אותן..את מקסימה...אז כמו שאת כאן בשבילנו תיהי ככה גם בשבילך שזה הדבר הכי חשוב!..תתחזקי...ואל תרחקי אנשים ממך כי רוצים ליהות בקרבתך אבל את לא רוצה שיהיו בקרבתך...את חושבת שאת"לא שווה" ואז אולי זה מה שגורם לאנשים להיתרחק....החוסר בטחון שלך בעצמך!... את חזקה...ומסוגלת אני בטוחה...את שווה את נפלאה ואת נורמלית!!!!!...מאוד נורמלית!!!---למרות שאין דבר כזה נורמלי בימנו אף אחד לא נורמלי..חח...!!! אז...תרגישי טוב!!.... אוהבתת המון המון המון לינוי... נשיקות!

09/01/2005 | 19:23 | מאת: דניאלה

תודה נשמה}{ אוהבת אותך שמרי על עצמך אל תקחי ממני דוגמה אני לא פונקציה נשיקה חיבוק דניאלה

09/01/2005 | 15:16 | מאת: דניאלה

הילונת:)) מה שלומך??? איך את מרגישה-יותר טוב??? הילה המליצו לי ללכת לגילי שמורות היא כתבה באתר הזה הרבה מאמרים בעיניין אוכל ותזונה את מכירה איך היא??? אני יודעת שהיא לא דרך ממשלתי אלא פרטי אי שוקלת אולי ללכת אליה אבל אני לא רואה שזה יצליח כי אמרת שפסיכולוגית לא תמשיך את הטיפול ללא עזרה ללא התערבות של גורם שלישי אני חוששת ללכת... הילה אני רוצה לעזור לעצמי אבל לא יכולה למה???? למה אני לא יכולה להיות נורמלית???? למה אני לא יכולה להיות רגילה לאכול נכון לא להקיא לא לחשוב מה הדיאטנית תגיד עכשיו???? אוףףףףףףף נמאס לי כבר מהכל ה-כ-ל אוף אני כל כך דפוקה נמאס לי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אני כל כך דפוקה שמנה מפגרת מטומטמת סתומה מגעילה דוחה איכ אני לא מאמינה איך יש מסביבי אנשים ועוד בנוסף לכך אני מרחיקה את כולם את החברות את הידידים אפילו את מי שאהבתי והערכתי ונתתי לו ליכנס למחשבות שלי אדם זהב אמרתי לו אני יודעת שזה כבד וזה גדול וזה ענק ולכן לא אפריע לך יותר אל תדאג אני אהיה בסדר שאל אותי.. אם אכנס לטיפול וכ"ו אמרתי שלא נראה לי אבל אולי אבל לא אספר כלום להורים עדין לא!!! לא יכולה וגם שאל אותי עד מתי עד מתי אשבר אמרתי לו אולי שאפול ולא אוכל לקום על הרגליים אני יודעת זאת טעות אבל אין לי בריירה נוספת מצטערת על הכל אוהבת דניאלה נמאס לי מהכל! אוף אני כל כך דפוקה פרה חזירה מפגרת מטומטמת חסרת שכל חסרת ביטחון חסרת אונים ודפוקה אוף נמאס לי אני מרגישה שאני לא יכולה יותר זה כבד עליי כל זהאני לא יכולה מצטערת אין לי עוד בריירות ניסיתי לא הצלחתי מצטערת דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2005 | 02:52 | מאת:

בקשר לשאלה שלך.. אני לא מכירה אותה אבל אני מעדיפה שתלכי למירב ירימי אם כבר את הולכת באופן פרטי.. היא הייתה בולמית והיא תבין אותך הרבה יותר...חוץ מזה היא גם נטורופטית וגם תזונאית 050-5377232 03-6875111 לי היא עוזרת פלאים והיא כבר פתרה לי כמה עניינים... אני מציעה לך שתלכי אליה ... ותדעי שטיפול אצלה זה ממש יעיל כי היא באמת מבינה .... ואני שמחה שאת אומרת שאת הולכת לדיאטנית כי היא יכולה לעזור לך המון.. זוהי עצתי לך ... בכל מקרה תעשי מה שאת מרגישה באהבה רבה...וגם זה בסדר כל מה שתבחרי .. אני חושבת שמירב יכולה לתת לך כל מיני טיפים היא מקסימה ... ובקשר לשאלות שלך... אני לא חושבת שאת מרחיקה את כולם... אני חושבת שהם מתרחקים מעצמם כי אולי את משקפת להם משהו שלא קשור בך.. אולי גם "הם" לא אוהבים את עצמם... וזה פוגע בך כי את חלק מהתהליך הזה וככל שאת יותר תתקרבי לעצמך .. לעצמאות שלך ולרצונות שלך ... יהיה לך יותר טוב... אני ישמח לדבר עם אמא שלך... להנחות אותה בתגובות שלה אלייך ... את יכולה להזמין אותה להתקשר אלי או לכתוב לי איך שאת רוצה...וזה יכול לעזור המון אם מישהו מבחוץ ינחה אותה.... תחשבי על זה ..... אוהבת המון אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר... ליל מנוחה.. :-)

09/01/2005 | 14:45 | מאת: אור

דניאלה אני בת 20. בת כמה את? שיהיה לך אחלה יום :-), אור

09/01/2005 | 15:03 | מאת: דניאלה

אני בת 18. הירידה במשקל שלך אני מקווה לא בשטויות ואם כן אני מציעה לך לטפל בזה! ולא תהיי בבוץ כמוני! נשיקה חיבוק דניאלה

09/01/2005 | 15:08 | מאת:

שההתעסקות במשקל היא לא הבעיה ואני מחכה ליום הזה :-) כי אני חושבת שזה יהיה היום שתתחברו לעצמכן וזה יהיה מאוד משמח

09/01/2005 | 13:26 | מאת: אור

לינוי, תודה על כל מה שכתבת לי, ירדתי עוד קילו,את רואה זה מתחיל לעזור

09/01/2005 | 13:42 | מאת: דניאלה

אור בת כמה את??? אני מקווה שהירידה בקילו הזאת את לא עשית שטויות!!! ואם כן אז זה לא הפיתרון הפיתרון בלרדת זה ספורט+תפריט צמוד ואישי... חיבוק וחיזוק דניאלה

ולא למושא של שנאה.... ותמיד תמיד שיהיה במידה .... כי זאת מהות האהבה לא פחות לא יותר... איך שאת ומה שהגוף שלך מספר לך אודות עצמך... לרדת במשקל לא יגרום לך להרגיש מאושרת אבל מה שכן את לא תרגישי פשוטו כמשמעו ואם עכשיו את לא רוצה להרגיש אז אני מכבדת את זה אבל תדעי שאת לא רוצה להרגיש משהו מהותי שלהרגיש אותו יהיה עבורך לפתור הרבה מאוד בעיות את לא יודעת עד כמה זה יהיה חזק ויהווה פתח לשינוי משמעותי אבל הכל בעיתו מחזקת אותך ורק מתי שתרצי תיחשפי... המון אהבה :-)

09/01/2005 | 11:06 | מאת: לינוי

הילונת...בוקר טוב...מקסימה!! מה שלומך??...איך את מרגישה!?.. אני מקווה שהכול בסדר!! ולכול הבנות...שיהיה לכם בוקר טוב!!!!....(למרות שעוד מעט צהריים) והמשך יום נפלא....אתם יודעות עד כמה שאפשר שהוא יהיה נפלא!!! ותחשבו חיובי תאמינו בעצמכן..והכול יהיה טוב!!! ככה אני חושבת...בעצם אני בטוחה........! אז נשיקות חיבוקים.. אוהבת המון לינוי!

אני יספר בהמשך איך אני אני גם מאחלת מכל הלב שהשבוע הזה ישא ברכה לא בגלל הימים שבו והזמן שעובר אלא יותר מהמקום שכולכם תחוו את השינוי ולא תפחדו ממנו ותזכרו שהכל מוביל אליו ואם לא נתנגד יהיה טוב לכולם .... המון אהבה :-)

09/01/2005 | 10:27 | מאת: לינוי

בוקר טוב.... מה שלומך..?איך את מרגישה?!... אני מקווה שהכול בסדר...ושיהיה לך המון המון הצלחה...בבגרויות!!! אני לא הלכתי היום כי אני חולה...והייתי מקודם אצל הרופא...אז אני יהיה פה עד סוף השבוע..הכוונה בבוקר...כי אני פה תמיד..חחח....יש לי שפעת:-(.... וברור שאני יודעת איזה שיר זהה...אייייייי לאבבבב יווווווו ביבי אנדד...לה...לה...לה...לה חחח.... חולה עליך!!!!....אז שתיהי פה נדבר! אהההה..."ודפקתי"מספיק פרטיות לא עודדדדדדדדדדדדד..חח... ואני לא יבריז כי אני לא מרשה לעצמי להבריז יותר וגם לא לך....!!!! אוהבת אותך המוןן...לינוי... יום טוב...ושבוע טוב לכולנוו... נשיקותת...:-)))

09/01/2005 | 10:39 | מאת: ילדה בצרה

ממי אני פה עכשיו ואני יחכה עוד 10 דקות אם תכנסי אז נעבור שנינו לתפוז לחדר 1234 ונדבר סבבה.....?

09/01/2005 | 10:42 | מאת: לינוי

סבבההה...חדר 1234... ועם אני לא ניכנסת אז תחזרי לפהה..... ואני יכנס בתור לינוי!!! אוהבתת........

09/01/2005 | 10:26 | מאת: ילדה בצרה

לינויה.. הבנתי שלא הלכת היום לבית ספר! לא יפה..............! בקצור גם אני פה סימתי את המתכונת ב10 10 דקות לפני הסוף פעם ראשונה!!!!! בכלל חשבתי שאני לא יספיק! קראת את מה שרשמתי לך היום ב-7:40 אם לא תקראי וזהו... אז אני פה וכשתראי את זה תחזירי לי תשובה ואולי נעבור לדבר בצאט של תפוז או משהו.. כמו שעשיתי עם גוון כי אין לי איי סי קיו בינתיים אז ביי ותחזירי לי תשובה מהר.....

09/01/2005 | 10:29 | מאת: לינוי

חחח...איזה מהר באתת!! כול הכבוד שסימת אני מקווה שהצלחת... ועם בא לך בואי לצאט של נענע....מואהההההההההה

09/01/2005 | 09:02 | מאת: לינוי

אני יסביר לך תכף למה קראתי לך מלאכית...:).. מה שלומך איך את מרגישה?! אני לא משהוו...אני חולה ובגלל זה נשארתי היום בבית! השבת לא הייתה משהוו בכלל לא...אפשר להגיד שגרוע!!! אבל בוא ניהיה אופטימיות ונגיד שיהיה טוב...כי אני מאמינה שיהיה טוב!!!! כן גם לי יש עוד מעט בגרויות ותודה על העצה אני ילמדד...חח..מן הסתם!!! חבל לי לדעת שירדת בממוצע...זה ממש חבל והכול בגלל מה!?...בגלל החרא הזה שאת נמצאת בוא!! דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי...את בעצמך אמרת נמאס לי מהמחלה הזאת אז מה הקטע למה את לא מנסה לעזור לעצמך...אני יודעת שאפילו לא ניסית כי עם היית מנסה לא היית אומרת לעצמך את כול הדברים האלה מה את חושבת שאת לא מסוגלת!!!אז תדעי שכן את חזקה...ויש לך שם של מלאך...באמת וגם הילה אמרה לך את זה יש לך זכות שאת פה..את באת לתקן את המשפחה שלך...באמת אומרים שהילדים באים לתקן את ההורים..אבל את באת לתקן את כול המישפחה תאמיני לי שאת תבריאי ואז בזכותך הנס יקרה גם לאחים שלך... חוץ מזה שאת בעצמך אמרת שסבתא שלך מתה מזה אז יש לך כבר את התשובה מה קורה למי שלא שם לב!!!....ותאמיני לי שאת גם לא רוצה למות ואת לא מפגרת שמנה...את חכמה..את מקסימה ואני אוהבת אותך... תחשבי על מה שאמרתי זה רציני...חח...אל תחשבי שאני משוגעת!! שיהיה לך בוקר טוב!..והמשך יום טוב..ושבוע טוב... אוהבת המון לינוי... נשיקות וחיבוקים!!

09/01/2005 | 12:19 | מאת: דניאלה

אוי מתוקה תרגישי טוב שתי תה!!! (גם אני לפעמים שותה תה ואני שונאת!!! אני חיה רק על קפה!! במקום אוכל אז קפה קפה קפה...) לינוי מתוקה אני פוחדת שסופי יהיה מוות ועוד ילד מכיתיתי אמור לי תמותי אולי 10 פעמים ביום... אולי זה היעוד שלי אין לי מושג אין לי איך לצאת מזה ידיד שהרחקתי אותו ממני אדם שסיפרתי לו הכל הרחקתי לא נשאר לי אדם חוץ ממני אני פוחדת למות אני פוחדת לבולומס הבא אני פוחדת להכביד על אנשים אני לא רוצה להיות נטל אולי באמת אני אעשה טוב לאנשים שאמות נמאס לי את האמת לילחם לשווא אין לי מהות לחיים נמאס לי האדם שבטחתי בו גמרתי איתו אמרתי לו זה גדול עליך עזוב נגמור זהו נגמר דניאלה

את זה... :-(

09/01/2005 | 01:35 | מאת: מאיה הקטנה

שיט אכלת יכמו פרה אני ככ מגעילה את עצמי כמה בן אדם יכול לאכול ביומיים מסכנים אלוהים נישבעתי שאני יאכל בריא ולא באמת עשיתי את זה.. ממחר מכון כושר ולא יותר מ...קל ליום זהו חייבת להוריד בחזרה את כול השומנים האלה 4 שעות מכון כושר כול יום מצידי.. דניאלה מקסימה כן יש לי מיסנג'ר והוא: [email protected] תתחברי אלי,ומה קורה עם הילה המדהימה שלנו\?הכול טוב איתך יפה שלי? אוהבת ומתגעגעת המון, לילה קסום, ואת יודעת הילה את יכולה להתקשר מידי פעם יבוגדת אחת(; חולה עליך מדהימה שלי, מאיה שלך.

09/01/2005 | 11:02 | מאת: לינוי

מאיה מקסימה... מה שלומך?..איך את מרגשיה?!.. גם עלי השבת לא עברה משהו...אבל מה לעשות!! כמו שהילה אומרת מחר יום חדש...והנה היום יום חדש חח...אז אני מקווה שהיום יעבור עלייך הרבה יותר טוב...ותרגישי טוב! ועם את מתכוונת ללכת למכון כושר...אז מה הבעיה!! את יכולה לאכול ואז את עושה ספורט זה מצוין וגם מאוד בריא..אז אל תחשבני עם אכלת קצת יותר ככה זה בדר"כ...בסוף שבוע..אוכלים יותר גם עם רוצים וגם עם לא!!.... שיהיה לך יום טוב...ושבוע טוב!!! אוהבת המון...לינוי!!!! נשיקותת...:-)

09/01/2005 | 12:13 | מאת: דניאלה

מאיה היקרה אני אפתח היום ואכניס אותך ובואי נגיד שגם לי לא היה קל חיבוק חיזוק והרבה אהבה דניאלה מאיה אל תשברי- את תצאי מזה שולחת לך הרבה חיזוקים דניאלה

09/01/2005 | 14:44 | מאת:

חוץ מזה ... אני אוהבת אותך המון מקווה שהשבוע הזה יהיה טוב על כולם ספרי לי מה קורה חיזוקים... :-) תמיד תזכרי שעם כל נפילה יש עליה והפוך...

09/01/2005 | 01:02 | מאת: אור

הילה אני לא יודעת מה לעשות אני כ"כ שמנה, ומגעילה כלום לא יעזור לי למה אף אחד לא מבין אותי למה? אני רגליים שמנות, ידיים שמנות, בטן שמנה ופנים שמנות, אין לי כלום חוץ משומן. אם הייתי אוכלת קצת פחות אולי היו אנשים שהיו רוצים להיות חברים שלי אבל הם צודקים שהם מתרחקים, מי עוד ירצה להיות חבר של אדם דוחה כמוני? אני חייבת להוריד את כל השומן הזה זה כ"כ דוחה למה אין לי חברים? כי אני שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה. אני אוריד הכל יותר אני לא אוכל עד שאני אראה נורמלית אני מפחדת כ"כ להיות יותר שמנה מזה, את לא יכולה לתאר לעצמך איזה פחד זה לאדם כמוני. נמאס לי כבר אלוהים כ"כ נמאס לי למה בכלל נולדתי הרבה יותר טוב בלעדיי.

09/01/2005 | 10:35 | מאת: לינוי

אור היקרהה... מה שלומך?!.. איך את מרגישה?!... כודם כול את לא מגעילה ולא כלום מבלי להכיר אותך אני יודעת שאת מקסימה... ואת יודעת שלא לאכול זה לא פתרון כי סבבה לא תאכלי שבוע אחרי שבוע יבואו לך בולמוסים שאת לא מתארת..(מניסיון:(..)אז זה לא פתרון!!! ולמה אנשים מתרחקים ממך אולי תשאלי את עצמך למה?! את זאת שמרחיקה אותם כי אין לךם בטחון ואת חושבת אני לא שווה אני שמנה...ואז את בונה מסביבך חומה...ולא מרשה לאף אחד להיכנס את סגורה בתוך עצמך!!... ותחשבי על זה...כי אין סיבה שלא יהיו לך חברים...כי את נפלאהה... ואני אומרת את זה בלי להכיר אותך אישית!!!!...את נפלאה מקסימה ואני אוהבת אותך... תמשיכי לכתוב זה ממש עוזר.. המשך יום טוב...ושבוע טוב!! אוהבת המון..לינוי!!

09/01/2005 | 14:46 | מאת:

את מסוגלת להיות עם עצמך?? את יודעת זה תמיד משלים את עצמו אם את לא אוהבת את עצמך איך תראי את זה בחוץ... יש הרבה מה לאהוב... כי אני מאמינה שמעבר לכל ההסתרות שוכנת נשמה מופאה ביותר שרוצה לחיות ולגדול כמו כולם... המון אהבה חיזוקים ושבוע טוב... :-)

09/01/2005 | 00:39 | מאת: שיר

שבוע טוב לכולןת אני מקווה ששלוכן טוב. אני ממליצה ממש על ספר שנקרא'המעניק' \לויס לורי. הספר לא מדבר על הפרעת אכילה (באופן ישיר). חברה שלי שהייתה אנורקסית+בולמית+ וכו'... המליצה לי עליו ואמרה שהוא עזר לה להוביל כל מיני שינויים במחשבה שלה. אני לא רוצה לספר יותר מדי פרטים כדי לא להרוס למי שלא קרא. אם מישהי רוצ הלדעת עוד, היא מוזמנת לשאול. אפשר ללמוד ממנו המון על בחירה חופשית, בחירה בחיים, התמודדות עם קשיים, בריחה מהמציאות... בקיצור כדאי מאד לקרוא, לדעתי. אם מישהי קראה ואוהבת לנתח ספרים אני גם אשמח. הילה,איך את מרגישה? אני מקווה שהכל טוב איתך בימים טרופים אלו. כל הכבוד על הכל! שיהיה לכולן שבוע הכי טוב!!! וחדש טוב עם בשורת טובות!

לקריאה נוספת והעמקה
09/01/2005 | 14:49 | מאת:

תודה על ההמלצה .. אני בהזדמנות הראשונה יקרא מה קורה איתך יפה..איך את?? המון אהבה שיהיה שבוע נפלא.. השמיעי קול ...ספרי איך את אפשר ללמוד ממך המון :-)

08/01/2005 | 23:22 | מאת: דניאלה

זה כל כך מעצבן אותייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי נמאס לי מהכללללללללללללללללללללללללללללל החיים כל כך דפוקים אני מרגישה שמנה מכוערת דפוקה סתומה פרה מגעילה איכ-אני מגעילה את עצמי שאני תופסת את עצמי עם הראש על האסלה אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף די תתאפסי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אני מרגישה משוגעת מפגרת סתומה לא שפויההההההההההההההההה אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף למההההההההההה אניייייייייי לאאאאאאאאא יכולהההההההה להיות רגילההההההההההה כמו כולם אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף נמאס לי מהכל בייי אולי מחר אתאשת.... אוף אני כל כך דפוקה......... דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
09/01/2005 | 00:56 | מאת: שיר

קודם כל חיבוק גדול! דניאלה, נניח שאת באמת שמנה כמו שאת מתארת (נגיד ש...), אז מה? תעני (לעצמך) מה זה כל כך משנה? אם תהיי ייותר רזה זה יגרום לך להיות מאושרת? לא שמחה, אלא מאושרת? זה יפתור את הבעיות שלך? אני יודעת שזה לא קל לענות,ושגם אם קל לענות בשכל הקר לוקח הרבה מאד זמן ללב להאמין, אבל תתחילי משם. תאמני את המח שלך כל יום לחשוב בצורה הגיונית באמת, מה יקרה אם תשמיני? אני אומרת לך את הדברים האלה מבפנים, לא כמישהי מנותקת מהסיטואציה ואני אגלה לך שאני עדיין ואמרת אותם לעצמי, למרות שאני בד"כ מגדירה את עצמי כבריאה. זה תהליך ארוך וקשה, אבל גם המסע הכי ארוך מתחיל בפסיעה קטנה, וחוץ מזה שבצד השני של המחלה יש דברים הרבה יותר יפים משלד ועצמות ומידה 34.... אני חושבת שאת בן אדם ממש טוב. אני מקווה שגם את חושבת ככה

אולי תספרי לי... :-)

08/01/2005 | 22:02 | מאת: לינוי

ליהלונת...המתוקונת... ולכול הבנות המקסימותת... שיהיה לכןן...המשך ערב טוב...לילה טוב!!! ובלילהה...חלומות פז.... תיהיו חזקות..תחשבו חיובי..תאהבו את עצמכן..(הדבר הכי קשה במצבנו) אבל דבר אפשרי..ותדעו שמה שאפשרי....אפשרי חחח....ותאמינו בעצמכן!!!...וב"ה יהיה טוב! אני הולכת לנוח עכשיו כי אני לא מרגישה כולכך טוב...אז אני יהיה פה מחר ב"ה!!! שבוע טוב...לכולן! אוהבת המון לינוי! חיבוקים ונשיקות! :-)

09/01/2005 | 07:43 | מאת: ילדה בצרה

גם אנחנו אוהבים אותך לינוי!!......... אשכרה קבוצת תמיכה פתחנו פה... אני הולכת עכשיו למתכונת המסריחה באנגלית הייתי אמורה להתחיל ב9 ובגלל המתכונת אני ב8. באסה...... את הלכת לבית ספר? מחר אולי יש לי חופש בגלל הבגרות ביום שלישי.... אז אם גם את לא הולכת יום שני תגידי לי.. טוב ביי בינתיים.. 7:40 ועוד לא התלבשתי אפילו.... איי לאאאאאאאאאאאאאאאאב יו ביבה אנד איף איטצ קוויט אורייט איי ניד יו ביבה טו הולד דיס לונלי נייט איי לוב יו ביבה טראסט אין מי ואן אי סאי הו פריטי ביב............ נאו ואן אי פינד יו סטאי אאנד לט מי לוב יו הו ביבה לאט מי לוב יו ההההו אוווו חחחחחחח הצלחת להבין איזה שיר זה בכלל? סתם רשמתי אי לוב יו ואי אפשר היה לעצור אותי משם... נסחפתי... בייייייייייייייייייי סופי נדבר שאני יחזור לכי לחרוש גם את!!!! ולא לדפוק פרטיות! לא מרשה לך להבריז יותר... אוף כמה אני מדברת ביייייייייייייי

09/01/2005 | 15:02 | מאת:

יש אבן שנקראית כלצית כחולה ופלורייט שאתן יכולות לקנות בחנויות של העידן החדש הן מאוד עוזרות לריכוז והצלחה במבחנים .. אני למדתי איתן והן ממש טובות ... ממליצה בחום רב... :-)

08/01/2005 | 21:36 | מאת: לינוי

אני מאוד שמחה...שאת מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב!!.... כיף לשמוע!!! כן...אני שותה תיי וישתה את התי שאמרת...ומקווה שיהיה בסדר!!! שבוע טוב קל ושמח--עד כמה שאפשר גם לך!!! אוהבת המון...חיבוקים ונשיקות לינוי!!!!

08/01/2005 | 21:43 | מאת:

את מתקדמת ממש טוב... אני שמחה מאוד... חיבוקים ואין סוף אהבה :-)

08/01/2005 | 21:29 | מאת: לינוי

גם אני חולה עלייךך...מואההה... כן אני בכיתה י'....אז יש לי בהיסטוריה בסוף השנה....אבל בלשון יש לי עוד חודשיים ואל תשאלי אותי למה...חח...באמת אין לי מושג..!! ותאמת...אני חושבת שאנורקסיות ובולמיות סובלות באותו מידה...כי הפרעת אכילה היא הרסנית גם עם את ככה או ככה...אולי באמת להם יותר קשה עם השליטה אבל עדיין זה אותו סבל לדעתי!!!...ובשני המיקרים את יודעת שמשהו לא בסדר!!.. ואני מאוד מאמינה בך!!...ובטוחה שלא תקיאי חודשיים ובכלל...וכול הכבוד שהחלטת!!!.. וזהו שיהיה רק טוב אמן!!!.... ואני שמחה שהשבת עברה לך בסדר... תרגישי טוב... אוהבת המון המון המון המון המון....לינוייי!!!!! נשיקות וחיבוקים!!! :-)

08/01/2005 | 21:40 | מאת:

מחזיקה אצבעות ... :-) חבל שאין לי אייקונים :-(.... חחח..חח

08/01/2005 | 21:43 | מאת: לינוי

הילונת...עם איקונים או בליי...העיכר הכוונה חחחח.... מואהההההההההההההההההה....אוהבת אותך המון!! :-))

08/01/2005 | 20:51 | מאת: לינוי

מה שלומך איך את מרגישה?! איך עברה השבת?!.. אני מקווה שבסדר.... חחחחחחחח...הצחקת אותי עם הסר גיי...היה לי מורה שקראו לו סר ג'יי ...אבל מה זה משנה אותו דבר...חח ראית בסוף כתבתי לך אז אני לא חוצפנית..חח.. אני שמחה שהיה לך מעניין..מה שכתבתי! עליי.. השבת לא עברה משהוו...גם כי אני חולה..ובכלל...כי אכלתי.... ואני לא מקיאה אף פעם גם לא הקאתי..ואת?... בקשר לבגרויות יהיו לי עוד חודשיים בערך..בהיסטוריה ולשון..:-(...נקווה שיהיה טוב!!... ושלך יהיה בהצלחה... שבוע טוב!!! והמשך...ערב טוב..עד כמה שאפשר! לובבב יווווווווווו....מואההההההה לינוי!!!!!!! ודניאלה...מתוקה... איך את מרגישה איך עברה השבת עלייך?!.. אני מקווה שבסדר... וילדה....כבר ענתה לך בת כמה אני...בת כמה את?! תרגישי טוב ותיהי חזקהה...וכמו שאת יודעת אנחנו פה בשביל הכול... באהבה רבה רבה רבה לינוי נשיקות...:-))))

חולה עלייך נשמה.... שבת היה בסדר... שכחתי שאת כיתה י אז אין לך בגרויות כמו שלי... ואיך זה שעוד חודשיים יש לך בלשון והסטוריה? זה לא אמור להיות בסוף שנה? תחרשי! במיוחד ללשון אני ממי שונאת להקיא אבל לפעמים אין ברירה אני בעקרון לא אוכלת עד שקורה מצב מסויים שאני חיבת או כי אני ממש רעבה או כי משהו מכריח אותי ואז אני מרגישה הכי חרה בעולם וברוב הזמן הולכת להקיא אבל אני שונאת את זה ולפני כמה ימים נשבעתי שבועה רצינית לא להקיא יותר לפחות חודשיים לא משנה מה יהיה! כי אני באמת חושבת שזה הדבר הכי גרוע אני חושבת שבולמיות סובלות יותר מאנורקסיות כי שאת לא אוכלת הרבה זמן את יכולה עוד איכשהו להאמין שהכל בסדר... אבל כשאת תוקעת את האצבעות בגרון את יודעת טוב מאוד שמשהו לא בסדר.... את יודעת שאבדת שליטה את יודעת שנכנעת לגוף שלך ולרצונותיו הגשמיים... ואז... טוב אני לא יודעת אם תביני את זה אם אף פעם לא הקאת... אבל בקצור אני תמיד הרגשתי יותר טוב שצמתי ולא שאכלתי והקאתי... אם אף פעם לא עשית את זה זה מצויין אני מקנאה בך.... כי אני תמיד חושבת שאולי זה יהיה בסדר אם אני יאכל כי אני יקיא ואז זה לא בסדר כי אני אף פעם לא מקיאה טוב ומתיאשת הרבה באמצע בקצור לא מומלץ בכלל!!!!1!!

08/01/2005 | 21:38 | מאת:

לא לאכול זה לא הפתרון .. לאכול ולהקיא זה באמת יותר גרוע מנסיון אי אפשר לא לאכול ולחשוב שזאת התרופה ואז כשאת לא אוכלת את חושבת שהמצאת את המאה אבל את יודעת שזה נכשל... את יודעת שיש הרבה דברים שאת לא באמת יכולה להימנע מהם אלא רק לתת להם להיות .... הפתרון הוא לתת לעצמך חופש.... חופש להיות בלי לדעת .. בלי לתכנן .. בלי להחליט בשביל הגוף שלך יותר מידי מה טוב ומה לא .. .פשוט לעזוב! להבין שאי אפשר בלי לאכול ... להבין שאי אפשר לשלוט באלוהים... ולהבין שכשאת מונעת בעד עצמך משהו .. את בסיכומו של עניין רוצה אותו יותר ולא תהיי שבעה ולא תשקטי עד שלא תשיגי אותו אז חבל.... תרשי לעצמך כי זה יפתור לך הרבה בעיות אבל זה לא כזה פשוט...נכון?! כי את בעצם מעבר להכל ומעל הכל לא מרשה לעצמך לחיות זאת האמת אוהבת המון.. תחשבי על זה... :-)

08/01/2005 | 23:18 | מאת: דניאלה

ילדה יום שלישי אם אתה עושה בגריות באנגלית נסי להירגע קצת.. כי זה סתם ילחיץ.... בהצלחה דניאלה}{

08/01/2005 | 23:14 | מאת: דניאלה

אז לינוי המתוקה אני בת 18 איך עברה השבת-חרא!!!!!!!!! אני לא מאמינה כמה אני דפוקה שמנה מפגרת סתומה אוףףףףף כמה אני פרה אוףףףף טוב אני החלטתי זהו נמאס לי מהמחלה הזאת נמאס! מה איתך?? הכל טוב??? שמעתי שיש לך בגריות אז שיהיה לך בהצלחה! השקיעי!!! אל תעשי שטויות אני העיקבות כל השטויות ירדתי מ95 ל80 זה הרבה! כי אני לא אוכלת,אני מרעיבה את עצמי, אני אחרת.. אני מרגישה לא שפויה \נורמלית\רגילה שמרי על עצמך! נשיקות וחיבוקים והרבה אהבה דניאלה ותרגישי טוב!!!!

08/01/2005 | 19:50 | מאת:

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Find/xFI/1210 :-)

המחשב התחרפן אז... ירונה כספי זמרת ואמנית מוכשרת מאוד.. חודש הבא יוצא תקליט שלה "תני לשתיקה לבעור" לדעתי אתן מאוד תתחברו למוסיקה שלה והיא מופיעה ב 11/1/2005 יום שלישי בברבי החדש בתל אביב כרטיס עולה 45 אני חושבת אולי קצת יותר מומלץ.. פשוט חווייה אין הרבה כמוה פה בארץ.. הכתיבה שלה מאוד מיוחדת שלא נדבר על ... פשוט מהממת !!! מתחיל ב. 22 :-)

08/01/2005 | 16:57 | מאת: לינוי

אני כותבת לך בשני חלקים כדאי שלא יקרה מה שקרה אתמול כתבתי יותר מדי בדף אחד וזה לא שלח..:( אז זה המצב שבו אני נמצאת עכשיו...אבל אני מאוד שמחה שניכנסתי לפורום הזה והכרתי את הילה המדהימה ואת כול הבנות המדהימות פה זה מדהים לראות איך כול אחת עם הצרות שלה מנסה לעזור בדרכה אחת לשנייה זה פשוט מקסים!!... אני מאחלת לכולנו שנצליח...שנרגיש טוב!...שנחשוב חיובי תמיד שזה קשה אבל אפשרי..הלוואי שכול אחת תמצא את הדרך שלה אל האושר ולא תחשוב על מוות...או משהו כזה כי כמו שכבר אמרתי להילה "המוות פתרון סופי לבעיה זמנית"ובעיה זמנית אפשר לפתור!....אז שיהיה בהצלחה.. אוהבת המון המון לינוי! אהה...וקראתי מה שרשמת לדניאלה שכול אחת מנסה לעזור לשנייה ובשביל השנייה יש לנו הצעות ופתרונות מפהה עדד...שאנחנו לא מישמות לעצמנו....ואני ממש מסכימה איתך..ומקווה שנישם את מה שאנחנו מציעות...כי הם כולכך נכונות!!!!... וזה הדרך אל האושר שלנוו... וגם אני כמוך חשבתי שניכנסתי למחלה הזאת במודעות...וחשבתי שסבבה אני ירזה וזהוו..אבל זה לא ככה...גם אני חשבתי שאני יודעת הכול אליה...אבל לא!! כי עם הייתי יודעת לא הייתי פה!! אז תאמיני לי שזה לא נכון שניכנסים במודעות לזה.... נשיקות וחיבוקים והמשך יום טוב ושבוע טוב...אוהבת לינוי

08/01/2005 | 18:48 | מאת: ילדה בצרה

התעוררת!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה קורה.??? קראתי ארוך... מעניין!!!!!! מה איתך.....? איך את מרגישה ? מה היה היום? אכלת? הקאת? איך עברה השבת? יש לי מחר מתכונת באנגלית ה-27 בגרות במתמטיקה וב-31 בגרות בספרות מה איתך עם הבגרויות.... בלאגנים תעדכני.... אייי לובבב יוווווון איך קוראים לרוסי הומו? סר גיי חחחחחחחחחח סתם לא קשור ביייייייייייייייי

:-)

08/01/2005 | 16:56 | מאת: לינוי

אני כותבת לך בשני חלקים כדאי שלא יקרה מה שקרה אתמול כתבתי יותר מדי בדף אחד וזה לא שלח..:( אז זה המצב שבו אני נמצאת עכשיו...אבל אני מאוד שמחה שניכנסתי לפורום הזה והכרתי את הילה המדהימה ואת כול הבנות המדהימות פה זה מדהים לראות איך כול אחת עם הצרות שלה מנסה לעזור בדרכה אחת לשנייה זה פשוט מקסים!!... אני מאחלת לכולנו שנצליח...שנרגיש טוב!...שנחשוב חיובי תמיד שזה קשה אבל אפשרי..הלוואי שכול אחת תמצא את הדרך שלה אל האושר ולא תחשוב על מוות...או משהו כזה כי כמו שכבר אמרתי להילה "המוות פתרון סופי לבעיה זמנית"ובעיה זמנית אפשר לפתור!....אז שיהיה בהצלחה.. אוהבת המון המון לינוי! אהה...וקראתי מה שרשמת לדניאלה שכול אחת מנסה לעזור לשנייה ובשביל השנייה יש לנו הצעות ופתרונות מפהה עדד...שאנחנו לא מישמות לעצמנו....ואני ממש מסכימה איתך..ומקווה שנישם את מה שאנחנו מציעות...כי הם כולכך נכונות!!!!... וזה הדרך אל האושר שלנוו... וגם אני כמוך חשבתי שניכנסתי למחלה הזאת במודעות...וחשבתי שסבבה אני ירזה וזהוו..אבל זה לא ככה...גם אני חשבתי שאני יודעת הכול אליה...אבל לא!! כי עם הייתי יודעת לא הייתי פה!! אז תאמיני לי שזה לא נכון שניכנסים במודעות לזה.... נשיקות וחיבוקים והמשך יום טוב ושבוע טוב...אוהבת לינוי

08/01/2005 | 17:06 | מאת: דניאלה

לינוי בת כמה את??? דניאלה

08/01/2005 | 18:18 | מאת: ילדה בצרה

ממוש אני יענה לך על זה היא בת 16!!!!!!!! את בהלם נכון גם אני בגלל שהיא כול כך חכמה ובוגרת קל להתבלבל! מה איתך? איך את מרגישה? אכלת היום? הקאת? ספרי....

08/01/2005 | 18:57 | מאת:

אני מצטרפת לברכות שהכל יוביל להגשמה אחת גדולה ושכל אחת תרוויח את חייה במתנה אמן :-)

22/10/2005 | 20:04 | מאת: מירי

אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

08/01/2005 | 16:48 | מאת: לינוי

טוב אז אני חייבת לך תגובה על מה שכתבת לי כבר לא זוכרת באיזה יום..חחח מאמייייי....מה איתך...איך את מרגישה!?... עכשיו את יודעת שלא כולם פה בנות 20 פלוס כמו שחשבת וזה גם מה שטוב! וגם אני חושבת שאת מאוד מאוד מאוד חכמה..זה באמת נכון שאלה שנימצאות בהפרעת אכילה בדרךכלל חכמות..שאת נמצאת בהפרעת אכילה את באמת מגלה את הצדדים הרעים של החיים...ושיוצאים ולא רק אז מגלים את כול הטוב!!...כי ברור שיש טוב והרבה! אנשים שהיו בהפרעות אכילה ויצאו מזה תמיד אומרים שהם מאוד חזקים עכשיו נפשית ואין דבר שישבור אותם!והם גם חושבים אחרת כי כביכול זה נס שהם קמים כול בוקר! המחלה הזאת אולי תורמת בדבר אחד שזה החוכמה ההיתבגרות הנפשית בעיכר אבל בדרך היא הורסת בטרוף..ובמיוחד בנפש ואת הנפש הכי קשה "להבריא"...הגוף עוד מתרפא בצורות מדהימות..אבל הנפש לא מסתגלת לשינויים כולכך מהר! ותאמיני לי שהייתי מתההה...לברוח מהמחלה הזאת אבל אני לא מסוגלת אני מרגישה שעם כול חודש שעובר את"שוקעת יותר בבוץ"...וברור שעם החלטה שלך את יכולה לקום..וזה מה שהכי קשה לעשות. בקשר ללימודים גם אני כמוך...או מבריזה או לא הולכת ואומרת שאני לא מרגישה טוב או שלא בא לי ואז מתחילות החקירות של אמא שלי למה מה..וזהה..ואחרכך אני בוכה כי נמאס לי מכול מה שאני עושה.והכי מצחיק..שאני יודעת שאני עובדת רק על עצמי ולא על אף אחד אחר!...עכשיו אני נמצאת במצב שאני מרעיבה את עצמי כמה שיותר..ועם עובר עלי יום של בולמוס כי זה קורה מן הסתם אני בוכה אני בדיכאון ואז הולכת לישון כדי לא לחשוב וגם דיי כמה אפשר ליהות בדיכאון!!אני גם כמוך מסתירה הכול ולפעמיים בא לי לצעוקק הלווו אתם רואים מה קורה איתי..אבל מצד שני אני שמחה כי אני לא רוצה שיגלו!

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2005 | 19:01 | מאת:

ופשוט לא תכירו את עצמכן במראה אני יעמוד מנגד ויחייך :-) אני לא יגיד לכן: "אמרתי לכן".... אבל אני יודעת שזה יקרה (רוצה להאמין.. אז תרשו לי לפנטז... אבל זה באמת יכול לקרות )

08/01/2005 | 16:14 | מאת: אצבעונית

כבר 4 ועוד לא אכלתי.... אני רעבה אבל מפחדת לאכול. יודעת שהביס הראשון יגרור אותי למערבולת נוראית. אבי אני רעבה. לא יודעת לאכול קצת... יודעת לאכול הכל או כלום. אני יושבת וכותבת אבל לא מרוכזת... חושבת מה יש במקרר, מי בבית. אולי אני אוכל רק סלט ותפוח? אבל אני רעבה.... לא רוצה להקיא... אוף. אני אכין לי קפה.

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2005 | 16:27 | מאת: ילדה בצרה

תכיני סלט עם הרבה הרבה ירקות ותתבלני את זה מלח... לימון ... אבל תכיני הרבה זה מה שאני עושה שאני רעבה ותשתי נס זה הרבה... זה גם עוזר אני יודעת שמה שאני צריכה להגיד זה "תאכלי כמו בן אדם..." אבל אני יודעת שאת לא תעשי את זה.... אז זו ההצעה שלי וגם מסטיקים זה טוב שיהיה לך אחלה בלונים.... בייייייייייייייי

08/01/2005 | 19:36 | מאת:

מסטיקים מפעילים את הקיבה על ריק זה יוצר גירוי .. רעב .. וחומציות .. סתם וזה גם לא פותר את בעיית הרעב זה עושה יותר גרוע ... הקיבה חושבת שנכנס אוכל בגלל הלעיסה שהיא כביכול פעולה טבעית .. והמסטיק מרמה אותה ואז.... בלגאן!!! גם הרבה פלוצים כי זה סתם אוויר... אל תתעסקי עם מסטיקים זה לא יפתור לך את הבעיה זה רק יעשה יותר גרוע ולמי שאין ריפוד זה סתם קורע את המעיים וזה ידוע לכל מי שחשב שזה יפתור את הבעיה אז זהו שלא!!!!

08/01/2005 | 17:02 | מאת: דניאלה

מאמי תאוכלי משהו קל כמו שאמרת סלט תפוח שלא תקיאי!!!!!!!!!!! בבקשה עשי זאת בשבילך! מתוקה אני מבינה אותך אני אתמול אחרי כמה שאכלתי אמרתי אני לא אוכלת כלום אבל בסוף חשבתי.. יש לי ללמוד בגריות בקרוב השבוע יש לי.. אוף.. כמה אני שמנה מכוערת דפוקה מטומטמת כמה אכלתי אתמול אני לא שפויהההההההה אני לא נורמליתתתתתתת אני כל כך דפוקה!!!!!!!!!!!!!1 טוב קיצ זה גמר כי אדם שרצה לעזור לי אמרתי לא אם זה כבד עליך שאני מפסיקה כי בכל זאת אני לא יכולה אני מרימה ידיים כבר תכננתי להרים ידיים ממזמן אם שמתם לב אבל הילה ניסתה לעזור לי שאכנס לטיפול לאישפוז משהו אבל אני לא יכולה אז אתמול אמרתי לו אם זה כבר תגיד לא אפריע יותר לך.. וככה אני אעשה... עד הנפילה שלא תרים אותי... דניאלה אצבעונית בבקשה תאכלי משהו קל.. לא כבד... נסי בבקשה }{ הרבה אהבה נשיקות וחיבוקים דניאלה

?? פשוט לנקות את הראש ולהעניק לגוף את מה שהוא צריך תאמיני לי הוא לא ידרוש יותר את המחשבות יהיה כדאי לנקות אני תמיד.. תמיד אבל נרגעת לפני שאני אוכלת אני שומעת מוסיקה .. אני נושמת אני אף פעם לא אוכלת עצבנית כי אני יודעת שזה יגמר רע.. אני תמיד מכינה לי לאכול לפני שאני בכלל רעבה שכשאני רעבה אני אוכלת ברגוע וזה משמעותי.. הבעיה היא להחליט שאת לא אוכלת בכלל ואז הגוף מודיע לך שאי אפשר לאורך זמן ואז את חייבת להבין שאת צריכה לאכול ואז מתעוררת הבעיה בנסוף לכל ההפרעות הצדדיות שממילא קיימות גם אם את רעבה וגם אם לא לפתור אותה דרוש מוכנות ונכונות.. להכין לך תפריט מראש שמבוסס על חופש ולא על משהו ידוע מראש מיום ליום זה אמור לעזור.... חיבוקים וחיזוקים אהבה :-)

08/01/2005 | 12:13 | מאת: ילדה בצרה

דניאלה לינוי ואצבעונית מאיפה אתן??? אצבעומית בת כמה את ?

08/01/2005 | 14:20 | מאת: דניאלה

אני מאזור מרכז... דניאלה ואגב- אני לא יודעת מה אני יכולה למשוך את זה.. זה קורע אותי בתוכי אני מרגישה שזהו אני לא יכולה זה שובר אותי... אני לא יכולה יותרררררררררררררררררררררררררר דניאלה

08/01/2005 | 16:09 | מאת: אצבעונית

אני מאיזור הצפון. בת 21 אבל מרגישה יותר..... :)

08/01/2005 | 12:05 | מאת: דניאלה

אני לא יכולה יותרררררררררררררררררררררררררר איזו שמנה אני אכלתי אתמול בשעה 1:30 בלילהאני כל כך שמנה שמנה מגעילה דוחה מכוערת מפגרת סתומה מטומטמת מפגרתתתתתתתתתתתתת כמה אכלתי אני לא נורמליתתתתתת למהההההההההההההההההההההההה מה עשיתי לעצמי רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע למה הייתי צרכה לאכוללללללללללללללל אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף בא לי למותתתתתתתתתתתתת דניאלה אין אין איןןןןןןןןןןןןןןן אני לא אוכל יותר בחיים כלוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מה עשיתי רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע אני כל כך דפוקההההההההההההה דפוקה פרה חזירה מפגרת מטומטמת סתומה אני כל כך דפוקהההההההההההההה למה אני לא יכולה להיות נורמליתתתתתתתתתתתתתתת כמו כולם למה??????????????????????

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2005 | 13:13 | מאת: ילדה בצרה

דניאלה יש לי כמה שאלות: 1. הקאת אחרי שאכלת? 2. אני לא מבינה משהו אחד כי אני יסביר לך משהו אני אם אני אוכלת אני מרגישה בדיוק כמוך בדיוק כמו שתארת אבל אם אני מקיאה אחר כך ומקיאה טוב אני מרגישה רגיל זאת אומרת אני קצת כועסת על עצמי וברור שהייתי מעדיפה לא לאכול בכלל אבל אם כבר אכלתי והקאתי אחר כך אני מרגישה אחרת לגמרי ממה שתארת אז אני לא מבינה איך את יכולה להרגיש ככה אם הקאת. יום אחרי.... ועוד שאלה: נגיד ואת לא אוכלת יום שלם את גם מרגישה ככה? או שזה קשור רק לימים שאת אוכלת בהם ושאלה אחרונה כמה את שוקלת?

08/01/2005 | 14:19 | מאת: דניאלה

ילדה והלן התשובות: 1- ברור-למרות שראיתי את אמא שלי היא התעוררה מזה ששמעה אותי אוכלת ואז היא שאלה אם הכל בסדר ואז היא חזרה למיטה.. 2-נכון אחרי הבולומוס אני מרגישה גם חרא כי אני לא מצליחה לשלוט בעצמי לפני ואחרי.. אני לא יכולה יותר אני מרגישה מיום להיום זה קשה יותר ויותר נמאס לי... 3אם אני לא אוכלת יום שלם אני עצבנית אני רעבה מחשבות מתרוצצות בראשי כמה אני שמנה.... וכ"ו 4 אני שוקלת קרוב ל53-54 זה תלוי באיך המצב שלי כמה אני מצליחה להקיא.. ואם אחרי זה שאני לא מצליחה להקיא אני לוקחת חומרים.... זה תלוי במצב שלי... אני אצל דיאטנית אז אני אומרת לך משקלי בסדר... אני לא יכולה יותר אני מרגישה שאני נשברת.. וגם אתמול בערב האדם שסמכתי עליו אמרתי לו אם אני מכבידה עליו או שזה גדול עליו אני מסיימת הכל אני לא אפריע לו יותר בבעיה שלי וכ"ו.. אז זה שובר... דניאלה

08/01/2005 | 19:46 | מאת:

גם אצלי במשפחה זה ככה כולם סובלים מזה חלק אפשר להכניס לקטגוריה של "סבלו" אפשר לעבוד על זה .. כשאני נולדתי כולם כבר היו עם זה .. וגם בת דוד שלי מצד אבא שלי וגם אחות של אמא שלי ואני בטוחה שיש עוד שלא שמעתי עליהם מפאת העיסוק בהחלמה שלי אבל אני יודעת שבמשפחה שלי יש גם הפרעות אכילה וגם הפרעות נפשיות .. מכל צד לפחות יש ארבעה שאני יודעת עליהם ואני חושבת שהעבודה במשפחה סביב העניין הזה יכולה להיות הרבה יותר מאתגרת אני יודעת שההחלמה שלי עזרה לאחותי ... ובעיקבותי אמא שלי עבדה על עצמה והשתחררה קצת אני לא מדברת עדיין על אחותי הגדולה כי חוץ מהפרעת אכילה יש לה גם סכיזופרניה אז אין כל כך הרבה על מה לעבוד... הפרעת אכילה זה הרע במיעוטו במקרה שלה ... אבל אפשרי לעזור אחד לשני וכשזה במשפחה זה הרבה יותר חזק.. יש מישהי בקנדה ששתי הבנות שלה לקו בהפרעות אכילה והיא הוציאה את שתיהן ויש להן שם מרכז.. יש לה גם ספר: "השפה הסודית של הפרעות אכילה" יש הרבה סיפורים כאלה רק שתדעו לכן דנאילה הקושי שלך עצום אבל שלי לא היה פחות משלך ואני לא יוותר לך .. את תצאי מזה !!! תחשבי על מה שסיפרתי לך ... חיבוקים ים של אהבה :-)

כי זה לא באמת מה שאת רוצה לאחל לעצמך... לא קרה שום אסון זה בסדר לאכול בלילה את מאוכזבת ?? כי לא התקרבת למוות שלך?? זאת הסיבה?? אז טוב שאכלת... בעיני זאת הצלחה .... אהבה אהבה אהבה עד אינסוף :-) שבוע טוב...וכתבתי לך גם בהודעות התחתונות שלך

07/01/2005 | 19:28 | מאת: ילדה בצרה

ממוש קראת את מה שכתבתי על יצר ההשרדות וסטאף...??? אם לא תכנסי קוראים לזה "אוףףףףףף יצר ההשרדות!" בשעה 11:27 ממי חשוב לי שתקראי את זה.. ושאני לא ידבר סתם לאויר... תחזירי לי תשובה נשמה אני מחכה טוב?

07/01/2005 | 20:39 | מאת: דניאלה

ילדה מתוקה אני חוששת שלא אשרוד את זה אני כל כך פוחדת שלא אקום בבוקר.. שלא אצליח לקום על הרגליים פוחדת שהיום הזה יקרה... אני מוכרת לכולם את הסיפור הטוב.. סיפור ורוד.. מאמי על ההישרדות אין לי שמושג אם אצליח... בגלל זה ביקשתי שתחזקי את עצמך ואני שמחה שהבנת כי האוכל לא דבר רע אלא דבר בסיסי... לקיום.. אוהבת דניאלה

07/01/2005 | 20:42 | מאת: דניאלה

אני כל כך שמנה מגעילה דוחה מכוערת מפגרת סתומה חסרת שכל חסרת חיים אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף נמאס לי זהו אכלתי כמו פרה שמנה מכוערת ודפוקה אני כל כך דפוקה נמאס לי כבר אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מתי זה יגמר כבררררררררררררררררר נמאס לי דניאלה

07/01/2005 | 17:58 | מאת: אצבעונית

בימים האחרונים אני באמת מבינה את החשיבות של הפורום הזה. בשבילי הוא מהווה מעין מפלט. מקום אליו אפשר לברוח כשמשהו מעיק. ביום יום, אני מוקפת אנשים אך לא באמת מסוגלת לדבר בחופשיות. לפעמים סדר היום העמוס אינו מאפשר זאת. כך נוצר מצב שאני אוגרת מחשבות, חששות, תסכולים, בלי שום דרך לפרוק אותם. מצאתי את המקום הזה. פה לא חייבת לסנן או לברור מילים. לא חייבת להשמיט פרטים כדי להגן על מישהו. לא חייבת לשמור על חזות חזקה וחייכנית. ולרגע אחד מרגישה מספיק בטוחה להיות אני. הילה, נתת לי מקום בו אני יכולה להוריד את המגננות ולו לרגע, ולעמוד חשופה ופגיעה. כל יום הוא מעין הצגה בשבילי. ואני שחקנית במשחק שנקרא החיים. וכאן מצאתי מקום בו יכולה לנוח, לקפל את התחפושת ולגלות את עצמי. לא יודעת איך להסביר זאת אבל בתקופה האחרונה מרגישה שאותה משקולת שיושבת זה שנים על ליבי....הפכה קלה יותר. תודה על כל דקה של שקט שאפשרת לי לקבל כאן.

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2005 | 19:06 | מאת:

אני שמחה על כל מה שאת מספרת לי כי אני מכירה את המסיכות האלה .. אני מכירה את השקרים .. אני מכירה את הבריחות .. אני מכירה את הלרצות ... אני מכירה את ההסתרות .. אני מכירה את הסכין הזאת שאת תוקעת לעצמך כל יום שעובר ואת מדממת וכולם חושבים שאת בסדר ועוד שניה את תהיי בקבר ואז כשהיא מתה הם אומרים " אבל לא ידענו .. היא נראתה בסדר.." אני מכירה את זה תאמיני לי .. מכירה את זה ממש טוב ואין יותר ממני שרוצה שאת תהיי מסוגלת להיות בלעדיהם לגרום לך להאמין שאת מספיק מהממת בלעדיהם .. מוכשרת .. טובה .. וכל טוב וכל הברכות שיכולות להיות שלך שהם כבר עכשיו שלך את רק צריכה להעיז לראות ואני יעזור לך זאת זכות ענקית שאת פה ואני ישמח לעזור.. אוהבת המון תחזיקי מעמד... שבוע טוב.. :-)

08/01/2005 | 21:24 | מאת: ילדה בצרה

צודקת... חבל על הזמן איך את צודקת..... מסכימה עם כל מילה... איפה היית כול השבת? בסוף אכלת נכון? תמיד כשמתלבטים אוכלים בסוף... תגיבי ממי לא דברתי איתך הרבה זמן..

אני ישמח לעדכונים... ככה כמו שהיו עושים איתי... :-)

07/01/2005 | 17:39 | מאת: אצבעונית

קראתי את התשובה שלך. נכון, אנחנו טובות בלדבר ולייעץ לאחרים. אבל אולי בין כל השיחות והעצות שניתנות לאחרים, משהו חודר גם אלינו. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת לנערות באותו מצב דברים, אך בעצם אני אומרת אותם לעצמי. אני מדברת איתך על תיקווה כדי לחזק אותך וכך מחזקת את עצמי. אני באמת מאמינה שלמחשבות שלנו יש המון כוח. אם אני חושבת בצורה חיובית, גם אם המצב לא מצדיק זאת, אני מרגישה יותר טוב. לכן אולי הצעד הראשון הוא באמת לשנות דפוסי חשיבה.וזה לא קל. תמיד הייתי מכנה את עצמי בשמות. אם הייתי שוכחת משהו, או עושה איזה שטות הייתי מיד אומרת "איזה מפגרת אני". כשסיפרתי את זה לחברה היא אמרה לי, מעכשיו כל פעם שאת מתכוונת להגיד את המשפט הזה תגידי במקום: איזה מקסימה אני. אני כמובן צחקתי. לא הבנתי מה הטעם בלהגיד משהו שאני לא מאמינה בו, הרעיון נראה לי מגוחך. אבל ניסיתי. בהתחלה הייתי צוחקת מעצמי. אבל את יודעת....לאט לאט משהו השתנה. אני כבר לא קוראת לעצמי "מפגרת" הצורה אוטומטית. וכשנפלט לי, אני מודעת לכך ולעובדה שזה לא נכון. לשנות דפוס חשיבה- זה נשמע משהו קשה לביצוע, מילים באוויר. אבל אם מפרקים את החשיבה להרבה חלקיקים קטנים אפשר להתחיל לעבוד. וזה מדהים איך כל חלקיק, שכשלעצמו נראה כה שולי וחסר משקל, משפיע כל כך הרבה על הדימוי העצמי שלנו. מקווה שלא נסחפתי, אני מנסה לעשות סדר בראש תוך כדי כתיבה.

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2005 | 18:36 | מאת:

להגיד לעצמך שאת דפוקה זה כמעט בלי לחשוב להגיד לעצמך שאת שווה .. תכלס זה גם מחשבה אז מדוע לא ליבחור בה אם את בוחרת להגיד לעצמך שאת דפוקה הרי גם זה .. זה רק מחשבה אז למה לא בעצם?? למה לא לחשוב אחרת ?? זה בכלל לא קשה מה שהופך את זה לקשה זה הידיעה הפנימית שהמחשבה הזאת תשנה לך את כל העולם להאמין על עצמך שאת שווה למשל.. האגו מכוון את זה .. הוא מונע בעדך אבל יש בתוכך גם עצמי גבוה שמכוון אותך למחשבה הנעלה ולשינוי תתחילי להקשיב לעצמי שלך את תזהי אותו אבל אני מסכימה איתך שלהקשיב לו שווה להשתנות לגמרי וזה לא פשוט בכלל אוהבת המון :-)