פורום הפרעות אכילה - תמיכה

מה נסגר פה איפה כולם זו כבר פעם שלישית שאני נכנסת ואין כלום!... בקצור החלטתי לרשום פה משהו שלדעתי מאוד מעורר הזדהות: ...ואת חשבת שאת יודעת מה את עושה שמפני הכול את חסינה כמה שניסו לך להסביר את רק הלכת עם הראש בקיר ומי אמר לך שתצאי מזה בחיים כי אם לא תמותי זה ירדוף אותך לעולמים את חשבת רק על הרגע..השבוע..החודש... לא חשבת על איך יהיה העונש והעונש הוא כבד! הו.. אין לך מושג עד כמה הגוף נוקם הוא לא סולח אחרי כול השנים הוא לך מוכיח שכמה שחשבת שאת יודעת הכול.. "שיהיה בסדר" ותצאי מזה בזול נכנסת לבור כל כך עמוק שהדרך החוצה לא נראית גם מרחוק ועכשיו אחרי כול ההבנות והתובנות נשארת עם מה שנראה כמו אוסף של עצמות בלי מילים בלי משמעות והכול בגלל אותה טעות...

בהחלט מעורר הזדהות. מצטערת. רע מידי. אני פה אם בא לך לדבר.

גוון כפרה אני פה אבל אין לי מושג איך נדבר כי בינתיים אין לי אי סי קיו........את יודעת בעצם יש לי רעיון אבל רק אם בא לך..... אפשר להכנס לצאט של תפוז תגידי לי תכינוי שלך ואני כבר ידבר איתך משם!

כוונה.... אמון.... אמונה... משם הדרך כבר תיפתח..... :-)

מדהים!!! מדהים!!! מדהים!!!..... קראתי את הספור שלך והיית צריכה לראות באיזה הלםם הייתי כמעט לא נגעתי בנרגילה והייתי מרותקת למחשב.... נראה שהכול עבר עלייך בחיים האלה.... חוץ מסמים..(חוץ מסמים??) לא היה לי מושג....חשבתי שאת סתם בחורה רגילה שעברה בולמיה ואנורקסיה (עד כמה שזה יכול להיות רגיל...) הקטע שאת זוכרת תלידה שלך זה קטע חזק.. אני באמת מאמינה שזה קרה לך תקשיבי לי טוב! את חייבת לכתוב ספר! כי קודם כול את כותבת יפה מושך ומעניין ואחר כך חשוב שעוד אנשים ישמעו על זה כמו שאמרת זו "שליחות" שאת חייבת לבצע... תחשבי על זה... ואישית אני נורא ירצה לקרוא אותו... קראתי שיש לך מה להגיד לי זו תגובה למה שכתבתי לך? על ההורים האטומים שלי וכו...? אגב לא ענית לי על העיתון הזה ניוז לטר של רשימת התפוצות של האתר אם בא לך תסבירי לי על מה העיתון הזה... אה וסתם שאלה.. אם אני עושה בדיקות רפואיות כמו שהצעת.. זה מגיע להורים לא?...התוצאות כאילו...? אני יודעת שאת עכשיו יושנת אז אני מקווה שברגעים אלו את חולמת חלומות טובים ונדבר מחר...את באמת אישיות ענקית...ואת צריכה לצאת לעולם לכולם...שכולם ידעו מה עבר עלייך אני בטוחה שתרתקי אותם את כולם!

בקשר לסיפור שלי אני יודעת... הוא באמת מאוד קשה אבל אני רק היום באמת מבינה אותו על כל מה שזה אומר בקשר לספר כתבתי אבל אני עדיין לא חושבת שמיציתי אותו כי היה לי קשה לכתוב אותו והוא בתהליכי הוצאה וזה יקח זמן ומשום מה מאז "שהקאתי" אותו אני מאוד רגועה לא כל כך איכפת לי אני יודעת שהוא חזק אני יודעת שיש שם מסר אבל האנשים שקוראים אותו לדעתי עוד לא עיכלו אותו ואני מאוד מקווה שיפתח לו המזל מעבר לזה שאני מחוייבת על פי צו מלאכי אם אפשר לקרוא לזה ככה לכתוב משהו שונה לגמרי על איזהשהו צופן שאני יודעת על בוריו אני עוד לא מוכנה לזה אבל זה יקרה בעזרת השם .. אין לי כל כך הרבה ברירות אבל את פשוט יקרה לי זה מאוד מחזק מעבר למי שאת לשמוע מה שאמרת לי .. זה המון בעיני ובקשר לעיתון אני לא כל כך מכירה לכן לא התייחסתי בקשר להורים שלך את יודעת מה ... אני לימדתי את ההורים שלי כל כך הרבה ואולי תוכלי ללמוד מזה אבל גם זה עניין של תהליך זה לא קרה ביום אחד הם עדיין אטומים אבל אבל אחד גדול אני ניצחתי את זה אף אחד לא האמין בי אף אחד לא רצה אותי היום כולם אוהבים אותי מחכים לשמוע אותי אומרת "אני אוהבת אותך" אבא שלי כל כך השתנה האדם שהכי שנא אותי היום אוהב אותי כל כך ולא יודע איפה לקבור אץ עצמו על מה שהוא עולל בי והוא מתכחש .. לפעמים הוא מודה ואז הוא מתחיל לבכות האדם שהיה כל כך אלים פתאום נרגע לא באמת השתנה אבל נרגע אמא אדישה .. ברמה הזאת היא לא השתנתה אבל זה לא סותר שאני אוהבת אותה והייתי מסוגלת אחרי הכל לקבל אותה כפי שהיא וגם היא עשתה מאמצים רבים בסופו של דבר אחרי הרבה מאוד שנים להירתם בקמצוץ ולעומת כלום שהיה זה המון וגם היא עוברת שינוי אחיותי .. אחותי האמצעית שגם סובלת מהפרעות אכילה קשות עוברת שינוי בעיקבותי אחותי הגדולה שלוקה בסכיזופרניה אף אחד לא מקשיב לה כי היא לא פה אבל זה מדהים לראות איך היא מתרככת כשאני מדברת איתה וזה אולי לא פותר את הסכיזופרניה האיומה אבל זה מקרב אותה אלי וזה האדם בילדותי שהייתי הכי קשורה אליו אפילו שהיא פגעה בי המון היא הייתה אמא שלי בזמן שאמא שלי עבדה להביא לנו אוכל ולתפור בגדים במו ידיה שלה כי לא היה אז כסף.... אני יודעת שאני לא רגילה אני יודעת שאני גם לא שונה כמו שכולם נוטים לחשוב על כולם היום אני מבינה שאני בדיוק כמו כל אחד אחר אבל אני מסוגלת לראות ולהבין הרבה דברים שאחרים לא לגמרי מבינים או לא באמת רוצים לגעת באמת שלהם שנים סירבתי לייעוד שלי הייתי מיועדת לזה מגיל מאוד קטן וכפי שכבר הספקת להבין .. אני .. רציתי למות ועשיתי הכל בשביל זה מסתבר שלו מסתבר שהיה בי חלק שכל כך רצה לחיות כי אחרת אין לי דרך להסביר את מה שקרה המורה שלי... היא עוד אדם אני תמיד אומרת לה שהיא מלאך כי היא באמת שונה ואני יודעת שהמפגש איתה היה מכוון מלמעלה אין לי הסבר איך מורה במערכת החינוך שברה כל חוק אתי והפכהלהיות אמא שלי ועשתה הכל בשביל להוציא אותי מהחרא הזה .. ואני בשבילה מוכנה למות .. לעשות הכל ... אפילו לפני הבריאות שלי היא באמת עשתה משהו שאם היאלא הייתה עושה לא הייתי בחיים ואני מקווה עם יותר צניעות להיות שם בשבילכן אני לא מרגישה שזה עול זה אפילו בשבילי כמו בילוי .. מעל הכל זה ריפוי ובקשר אלייך אני הייתי בדיוק כמוך לכן אני רגישה אלייך יותר אני הייתי מקיאה בבית ואף אחד לא ראה אני נעלמתי ... הייתי כמעט שלד אולי הייתי אני לא זוכרת .. אני זוכרת שיכולתי לספור את העצמות שלי אבל אני לא זוכרת את עצמי אולי כי זה פשוט חזק לי מידי הייתי לובשת בגדים רחבים ועוטפת את עצמי בכמה שכבות ונראיתי רזה רגילה בעוד שלמטה זה היה אסון ורק המורה שלי ראתה וגם בבית ספר אבל את ההורים שלי זה לא עניין כי מבחינתם זה אופנתי בצבא כמעט מתתי מזה הגעתי לרזון נוראי.. אי אפשר היה כבר להסתיר והמורה שלי שברה את הכלים ואז אמא שלי נאלצה לטפל בי ואז עליתי מהר מידי בגלל שלא הייתה ברירה עליתי 25 קילו בבום הייתי במשקל מינימום אבל זה הבהיל אותי לא הייתי מסוגלת לעכל כלום ואז נכנסה הבולימיה ואז בכלל לא ראו ואני כמוך שחקנית מעולה .. מעולה היום... אני ממש לא.. אני אפילו כבר לא זוכרת איך זה לשחק כי המשחק גרם לי להתכחש למי שאני אני מבקשת ממך שתפני לעזרה ובקשר לבדיקות ההורים שלך לא צריכים לדעת על זה זה חסוי לגמרי אני חושבת שבגלל האטימות מישהו צריך לנער אותם ואת יודעת משהו ?? יש לי תחושה שאת היא זו שתנער אותם אבל זה תלוי בך את בת מזל דגים המהות של מזל דגים זה אהבה את לא יכולה לברוח מזה ואת מסוגלת לתפקיד הזה אבל את חייבת עוד להבין מה קורה לך ואני מוכנה להפנות אותך אבל תחשבי על זה טוב תאמיני לי החיים האלה יקרים ואדם הוא לא סתמי גם אם הוא רוצח הוא צריך להיות פה כי הוא צריך ללמוד משהו ועוד משהו שאני גם לא רוצה לדעת גם את איך שאת צריכה להיות פה.. כי ככה זה וכדי להיות נאמנה לתפקידים שיועדו לך את צריכה להתחזק... ולהבין שהאמת היא בתוכך... וההורים האלה באמת מסכנים אבל אפשר ללמד אותם לא תמיד הורים הם הורים לפעמים הילדים הם ההורים ותאמיני לי זה הרבה יותר חזק.... אני מקווה שעניתי אני חושבת שמכל מה שסיפרתי יש משהו שאת יכולה להבין שמעל הכל הכוח הזה טמון בתוכך ולא בשום מקום אחר המורה שלי לימדה אותי את זה אני מעבירה לך את זה אוהבת המון ואני מוכנה להיות איתך בקשר.. תעדכני אותי.... שיהיה לך יום נפלא.. ועוד משהו אני בחיים שלי לא נגעתי בסמים ולא בסיגריות ולא באלכוהול אבל אני על תרופות פסיכיאטריות חחחחחחחח אבל היום ממש מעט :-)

אין אני חולה עלייך...אני חולה עלייך...לא לא לא ! את יודעת את זה??? איפה היית כול החיים שלי לעזאזל היתי צריכה אותך כול כך הרבה את פשוט מדהימה ומיוחדת כול כך...אלוקים כמה שאת מיוחדת!..שתדעי שאני ממש מתחברת לקטע הזה שאת פה בשליחות ויש לך תפקיד ושאת ברמה אחת מעל כולם.. מעל הרמה השכלית ההגיונית ומעל רמת ההבנה שלנו את החיים האלה...אני בן אדם מאוד מאמין ומאז שאח שלי חזר בתשובה אפילו יותר ורק בזכותו היום אני מבינה שמה שאת אומרת והדברים שקרו לך שהם לכאורה לא הגיוניים ובלתי אפשריים(כמו שראית את הלידה של עצמך) יכולים לקרות אני גם מאמינה במוות קליני.. אני מה זה אוהבת את התשובות הארוכות שלך רואים שאכפת לך ואת מתיחסת ולא רק כדי לצאת לידי חובה... אז זהו בהצלחה עם הספר ותוציאי אותו זה חובה! ותמשיכי עם מה שאת עושה אין לי כבר מילים לתאר כמה זה נפלא...

היי נכנסתי לבלוג שלך והוא מדהים את מדהימה אני מבינה אותך ולפעמים מרגישה כמוך אבל זה עדיין עצוב כשרואים את זה מהצד מה איתך? את מנסה להבריא? אם כן באיזה שלב את? הולך לך... ? המכתב מאנה היה הכי גדול..... כל כך עצוב...ועדיין כל כך נכון... כמה זמן את נמצאת בבעיה הזו? בת כמה את?

.

לא .אולי אני יפתח אי סי קיו למרות שאני שונאת את זה אבל רק בשבילשאני יתכתב עם בנות מפה וגם ככה כולם משגעים אותי.... שכחתי שאין לי דרך להתכתב איתך באמת... סורי... אגב הייתי עכשיו בבלוג שלך למה את לא מעדכנת אותו??? לילה טוב נשמה אם את הולכת לשון אם לא...דברי איתי... בייייייייייייי

יש לי הרבה מה להגיד לך אני יכתוב לך מחר אני צריכה ללכת לישון בינתיים אני משאירה לך את כתובת האתר שלי כדי שתוכלי לקרוא http://www.hilauriel.com יש בו גם את הסיפור האישי שלי המלא במיוחד לילה טוב מתוקה :-)

מצטערת שמעיקה.

אני חייבת ללכת לישון כי אני באמת גמורה אני שמחה שנכנסת לכאן שוב חשבתי כבר שאני לא יראה אותך תחזיקי מעמד.. אולי תלכי לישון.. תנסי ונדבר מחר אוהבת המון לילה טוב :-)

מאד מרגש מאד סוחף מאד מעניין ואת כותבת מקסים ומושך לעין.. אבל הילה כמה דברים..את מקסימה ובזה אין ספק..ת כותבת קטעים מסיפור חייך אך עדיין לא מפרטת..אולי כי עדיין לא השלמת? אני סתם רוצה להבין...לא שופטת ולא מעבירה ביקורת..כתבת שבגיל 8 נאנסת ולא רצית לדוש בזה..עכשיו את כן? והאלימות בבית? את מדברת? את מספרת? מוציאה? מתנקה?...כי זה דברים חשובים להחלמה..מעניין אותי אם דיברת על כך כי לא כתבת על זה דבר. חוץ מזה-כל הכבוד לך הרבה דוגמא טובה אפשר לקחת ממך. המון הערצה אליך תודה.

הילה תגידי זה לא אומר משהו אם מישהו אומר לי אולי 10 פעמים ביום תמותי? זה לא סימן שעליי באמת למות שזה סימן לכך?? זה סימן שדי עשיתי את שלי וזהו?? דניאלה

והכל יחזור אליו תהיי בטוחה כי ככה זה עובד "לשון הרע" זה הדבר הכי מסוכן שיש אבל את .......תשלחי לו אהבה ורק אהבה ותבקשי מאלוהים או מכל כוח אחר שאת מאמינה בו שיחליף את המקום הנוקשה הזה בשלום בדיוק כמו שאת מדברת איתי על אותו עיקרון ואל תשתפי עם הרוע הזה פעולה ואז... אני מבטיחה לך ....זה יתפוגג!!! זה כמו נוסחאת פלאים שכזו זה עובד!!! פשוט רוע .. אין לי מה להגיד

:)

אני לא יודעת עם במצבי אני כולכך יכולה לעודד אותך..אבל שווה לנסות גם אני מרגישה בדיוק כמוךך...שמנה מגעילה חזירה...רעבה אבל לא יכולה לאכול!!! באא לי למות... אבל הילה אמרה דבר נכון עם את אומרת שבא לך למות זה אומר שאת רוצה לחיות ובטוח שכולנו רוצות לחיות..וחולמות על חיים טובים יותר בלי המחלה/.הפרעה הזאת איך שלא ניקרא לזה... היתיי רוצה לקום כול בוקר ולהגיד לאלוהים תודה...על איך שהוא ברא אותי ועל החיים שהוא נתן לי....אבל זה קשה!!! קשה לקום כול בוקר ולדעת שעוד יום התחיל עוד יום שיעבור כמו נצח עוד יום שרק תחשבי עם תאכלי מה תאכלי.....ועם בכלל תאכלי כי "אסור" לך אוכל זה לא בשבילך את לא"צריכה" אותו הרי הוא רק גורם נזק!!! קשה זה קשה המלחמה האנסופית הזאת עם עצמך...מה כול החיים אני צריכה לחשוב על זה...על אוכל!!!!!....להגיד שאני שונאת לאכול!!!...הרי ברור שזה לא נכון ולא אפשרי! עד עכשיו כתבתי מה אני מרגשיה זה בטח לא מעניין אותך במצבך ובטוח שלא מנחם אותך!...פשוט הייתי חייבת לכתוב לך את זה!!!...אני לא רוצה להכביד עלייך יש לך מספיק לכול אחת מאיתנו יש מספיק!...אבל אולי ביחד זה יותר קל!! אני מאחלת לך מכול הלב שתרגישי הרבה יותר טוב...תנסי בכול הכוח לחשוב חיובי..על אנשים חלומות שיש לך שבשביל זה שווה לך לחיות והבריא...לי יש בשביל מי ובגלל זה יש לי תקווה!!..אני מקווה שגם לך יש בשביל מי או בשביל מה להמשיך....אני מאמינה שיש סיבה שאנחנו כאן!!!...לכול אחת ואחד יש את הזכות לחיות!!!...וגם לנו אפילו שלפעמיים לא מרגישים ככה!...אני רק יכולה להגיד לך שלדעתי כדאי לך לחפש איזשהי עזרה....אפילו סתם ללכת לפסיכולוגית ולנסות להבין מה קורה לך עם עצמך..מי יודע אולי זה יכול לעזור!... ועוד משהוו...את יכולה אפילו סתם לצאת מהבית וללכת את לא יודעת כמה זה משחרר...משחרר מהכול!!!... אז שיהיה לך בהצלחה אני מאמינה בך..כמו שאני מאמינה בכול אחת פה!...אפשר לחיות בלי הצרה הזאת...לחיות בשקט!!.. שיהיה לכולנו בהצלחה...ושנרגיש טוב! מקווה שאיך שהוא גרמתי לך לחשוב על כמה דברים הלוואי! תרגישי טוב!! באהבה רבה רבה רבה לינוי!!!!!!!

ללינוי היקרה! תודה זה חימם את ליבי תודה}{ אבל עדין אני עם אותה הרגשה אני שמנה אני מכוערת אני טיפשה אני מפגרת אני סתומה אני חזירה אני דבה אני פרה אני חסרת שכל אני חסרת ביטחון עצמי אני מטומטמת אני דפוקה אני אני אני בא לי למות בא לי להקיאאאא את הנשמה דניאלה

ולמה אתן מסוגלות תעיזו לראות את הדברים היפים שלכן תראו כמה אתן נפלאות תראו כמה אתן לא אנוכיות כמה אתן פה אחת בשביל השנייה אני צופה מהצד וזה הדבר הכי עצום של החיים ואתן נפלאות ואני אוהבת אתכן זה אומר המון כל מה שאתן מנסות ומממשות להיות אחת בשביל השניה ברגעים קשים אפילו שזה מבעד למסך כביכול אבל האנרגיה הזאת עוברת והמסך הזה לא יכול לאטום אותה אתן מסוגלות לעצור שניה ולראות את זה ??? חיבוקים :-)

הילה אני לא רואה שום דבר טוב כי בזמן משבר שלי אני יכולה לעשות להן רע.. כי מעדתי שוב.. כי אני שוב דפוקה מטומטמת מפגרת סתןמה דבילית פרה שמנה חזירה ואיך בא לילמותתתתתתתתתתתתתתתת דניאלה

זה היום הכי גרוע שליי.....אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף עד שחשבתי שהנה הכול מתחיל ליהות טוב פחות או יותר...לפחות יותר טוב ממה שהיה וכול הדכאונות האלה עברו....הכול חוזר אלייייייי...ואני לא יודעת מה לעשות...מצטערת לאכזב!!! אבל זה מה שאני מרגישה ורק פה אני יכולה "לצעוק את זה" קשהההההההההההההה לייייייייייי רעעעעעעעעעעעע לייייייייייייייייייי בא לי למותתתתתתתתתתתתתתתת מה לעשותת???? קשה לי לחשוב חיובי ברגע כזה!! איזה יוםםםםםם חראאאאאאא! ושוב אני מצטערת מאוד מצטערת לאכזב....במיוחד אותך הילה ובעיכר את עצמי! אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

הלוואי שהיה לי משו תרופת פלא שתרגישי טוב אבל אני עצמי במצב כזה.. שכל עולמי נגמר עכשיו עבר עליי בולמוס רציני.. רציתי להגיד לך תמיד יש גרוע יותר.. תחשבי ככה.. ואיך עלייך לצאת מזה... וכמה שיותר מהר.. חיבוק דניאלה ואם יש לך את הכח והמשאבים קחי אותו... תני לעצמך צאנס אפילו ביום גרוע אחד יבואו אחריו עוד הרבה ימים טובים.. ככה אני אומרת לעצמי .. אולי יהיה יותר טוב.. זה יקרה מתי שהוא(הילה אומרת- זה יקרה..) דניאלה

חלילה .. יש ימים כאלה פשוט תניחי לזה מחר יום חדש ואת ממשיכה כאילו כלום שימי לך מוסיקה אולי תציירי .. סתם.. שום דבר מחייב אולי תלכי לישון והעיקר אל תקחי ללב יש ימים כאלה לכולם ותרגישי לגמרי בסדר זה לא אומר עליך שום דבר או על ההחלמה שלך באמת באמת זה לא אומר כלום זה רק אומר שזאת הדרך שלך ויש בה גם עליות וגם ירידות .. זה הכל.... חיבוק ענקי :-)

בחוג להפרעות אכילה קיבלתי תרופה לדכוי התאבון בשם טופמקס שאלתי:- האם יש תופועות לווי רציניות או שעלול להשפיע עלי בעתיד? אני בן 59 בריא . ידוע לי שהתרופ ה ניתנת לחולי אפילפסיה- ונגד דיכאונות. תודה

אני ממליצה לך ללכת לתוזנאית טובה אני ממליצה לך ללמוד על הרגלי תזונה נכונים ועל כמה שפחות איסורים אני ממליצה לך להפסיק את השימוש בתרופה כי יגרם לך נזק.. אם היית בדיכאון אם לא היית קם מהמיטה אם לא היית יכול לתפקד וללכת לעבודה או לעשות כל דבר אחר הייתי אומרת לך בשום פנים ואופן לא!!!!....אתה חייב לקחת תרופות כי זה כבר עניין כימי שצריך טיפול אבל זה לא העניין לרצות לאכול שווה לרצות הרבה פעמים משהו רגשי וצריך ללמוד את זה על מנת להבין את זה ועל מנת לתקוף את זה בדרך הכי יעילה שהנפש שלך לא תיפגע מהתהליך הזה זה לגמרי אפשרי .. גם אם חומרת המצב שלך היא ממש חמורה אני מכירה תזונאית שיכולה לסייע לך המון לי היא עזרה וגם אני הייתי במצב מאוד קשה מהבחינה של ללמוד לזהות מהו רעב .. איך מתייחסים לזה ומה עושים עם זה ברמה מעשית במקום לאכול כי לא תמיד זה קשור לאכול מתי זה רעב ומתי זה חסך רגשי ואיך מתנהלים סביב הנושאים האלה רצוי ללמוד את זה הרווח יהיה כולו שלך קוראים לה מירב ירימי 0505377232 03-6875111 ובקשר לתרופה.. תמיד יש תופעות לוואי וזה תמיד עשוי להשפיע לרעה בין היתר זה האמת אבל שוב אם המצב שלך הוא מצב שמחייב טיפול התרופות והתופעות לוואי במקרים מסויימים הוא הרע במיעוטו המון אהבה לך ובהצלחה אני ישמח אם תמשיך לכתוב תמיד אפשר ורצוי לתמוך פה ואפילו לכוון לילה טוב :-)

באאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת עכשיוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו נמאס לי מהכל אני רעבה אני לא רוצה לאכול בא לי למותתתתתתתתתתתתת זהו נמאס בא לי למותתתתתתתתתתת למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף באלי כל כך למות זהו נמאס לי כל כךךךך אני מרגישה זבל אני מרגישה שמנה אני מרגישה דוחה אני מרגישה דבה אני מרגישה לא נאהבת אני מרגישה מטומטמת אני מרגישה דפוקה אני מרגישה לא בשליטה אני מרגישה שאני רוצה למות כבר תמותייייי תמותייייייי תמותיייייייי תעשי טוב לכולם ותמותי כברררררררררררררררר תמותי -לא בא לי לכלום בא לי להיות במיטה ושמישהו יקח אותי שלא אתעורר שלא אנשום שלא אחייה זהו נמאס לי כבר בא לי למות אני מרגישה שאני בתוך הזבל עמוק אני מרגישה חזירה אני מרגישה פרה אני מרגישה שאני לא עוברת מפאת הדלת.. אני מרגישה שאני רוצה שסופי יגיע לקיצו אני מרגישה שזה הסוף.. אני מרגישה שזהו כל עולמי נגמר והשלב הבא זה המוות אני רוצה למות כבררררררררררררררררררר למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אני חייבת עזרה.. אבל לא יכולה אני לא בשליטה יותר נמאס לי כבר אני דפוקה סתומה מפגרת מטומטמת פרה שמנה דוחה חזירה תמותי כבר תמותי תעשי טוב כבר לעולם למה אלוהים לא לוקח אותי כבר נמאס לי כבררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר דניאלה אני לא יכולה יותר זה כבד עליי זה כבר עליי יותר מידי זהו נמאס לי לא רוצה לחיות נגמר לי מהות החיים אני מרגישה ורוצה שסופי יגיע שלב אחרון מוות

את רעבה ?? לכי תאכלי !!! זה מאוד פשוט את לא צריכה לחשוב פרוסת לחם אחת עם תה תעשה לך המון ותעזבי .. תעזבי !!! זה לא טוב לך כל המילים האלה זה לא עושה לך טוב מישהו פעם שאל אותי אם זה לא עושה לך טוב אז למה את ממשיכה ומאז הבנתי שאם יש משהו שלא עושה לי טוב למה לעשות אותו וזה נורא נכון תנסי מה כבר יכול להיות..... :-)

הילה אכלתי נכון אכלתי ובגלל זה היה לי בולמוס.. נמאס לי כבררררררררררר אני דפוקה שמנה מפגרת סתומה מטומטמת שמנה דבה חזירה פרה מגעילה דוחה אני מרגישה לא נאהבת.. דניאלה

קראתי היום את מה שכתבת לי. האמת רציתי באמת עזרה אבל עכשיו עם כול מה שרשמת על דרכים לעשות את זה זה נראה לי פתאום קצת מבהיל נראה לי שאני עוד לא מוכנה לוותר...אני יספר לך קצת יותר עלי ........ועליה....... בכיתה ז כמו שאמרתי הכול התחיל למרות שמכיתה ה עשיתי דיאטות היתי ילדה מלאה ואני באה ממשפחה עם מודעות ענקית לאוכל משקל וספורט בכיתה ה אחותי החליטה לע שות לי דיאטה ירדתי 7 קילו ונהייתי ממש רזה אבל בערך חצי שנה אחר כך עזבתי את זה ועליתי בחזרה. אני לא יודעת אם היה בי משהו שהוביל לזה ואני לא ממש יכולה להגיד מה השתבש אבל בכיתה ז בתחילת שנה החלטתי להפסיק לאכול. הכי פשוט בעולם. בדיוק כמו שזה נשמע אין לי מושג מה עבר לי בראש ועד כמה הייתי רצינית שאמרתי את זה-אבל יצאתי לדרך...עד היום אני לא מבינה איך עשיתי את זה ואיפה היה השכל שלי לעזאזל...אבל המשכתי ככה..... הייתי בפנימיה וכול שהיה עלי לעשות זה לא להכנס לחדר אוכל...... לאט לאט חברות שלי שמו לב שאני לא אוכלת אבל תמיד ידעתי להרגיע אותם במהירות זה מדהים איזה שקרים את יכולה להמציא ובאיזה מהירות כשחשוב לך להסתיר משהו כול כך....בהמשך הן אפילו עזרו לי ושקרו בשבילי למדריכים והיו באות אלי כול פעם שהן היו שומעות אנשי צוות מדברים עלי. התחילו לקחת אותי לשיחות עם היועצת המדריכה הרכזת הזמינו את ההורים שלי בקשר לזה הרבה והיו הרבה טלפונים בסוף כיתה ז החליטו שאני לא חוזרת לפנימיה אם אני לא עושה אבחון בהתחלה אמרתי שאין מצב שאני יעשה את זה ומצדי לא לחזור לפנימיה אבל במסיבת סיום בכיתי המון והחלטתי שאני חיבת לחזור....עשיתי את האבחון סיוט הזה וחזרתי במשך כול כיתה ז הקאתי רק פעמיים מסקרנות......כיתה ח היתה פחות או יותר אותו דבר עוד שיחות עוד פרוצדורות שקילה רופאים שבדקו כול מיני דברים ובעיקר נעיצות מבטים בחדר אוכל (שלא אכלתי) וכול מיני תגובות למשקל שלי ולפנים... ואיך אני נראית.... כול הפנימיה ידעה.....פשוט כולם רציתי לעזוב אבל ידעתי שבבית אני אצטרך לאכול שנאתי תפנימיה וכול התגובות של ילדים והשיחות שכול הזמן קבוצת בנות אחרת היתה מחליטה לעשות לי....עזבתי בסוף שנה לפנימיה בכפר סבא "שטינברג" זו פנימיה שמתחילת כיתה ח רציתי להיות שם אבל לא עברתי אליה כי ידעתי שהאחים הגדולים שלי יבואו לבקר הרבה כי הם גרו קרוב ופחדתי מזה כי ידעתי שבטח נצא הרבה למסעדות וכאלה וגם שהם יראו אותי הרבה....בסוף עברתי. כיתה ט היתה קצת פחות קשה לא ממש אכלתי אבל היו הרבה ימים שכן אכלתי והיה אפילו תקופה של שבועיים שאכלתי טוב ועשיתי ספורט המון זו היתה התקופה שהכי הרבה רציתי לצאת מזה. מהר מאוד חזרתי לעצמי והמשכתי כרגיל........ כיתה י: נפילה ענקית....הפסקתי ללמוד לא הייתי הולכת לבית הספר התחלתי להקיא הרבה בכיתה י היתי לא אוכלת נגיד 3 -4 ימים אוכלת מקיאה ואז עוד הפעם......... המדריכים היועצת המנהל הרכזת כולם כבר ידעו שאני לא אוכלת ושאני מקיאה לפעמים כול השקרים לא עזרו והייתי שקרנית מעולה את לא מאמינה באיזה דברים גרמתי לאנשים להאמין לי.......בסופו של דבר העיפו אותי בכיתה י באמצע שנה הם אמרו שהם לא יוכלו לקחת אחריות עלי יותר....... וגם בגלל הלימודים היה לי 9 נכשלים.... נשארתי שנה והתחלתי מחדש את כיתה י בעיר שלי.... בלי פנימיה היתי חיבת לאכול וההורים שלי שמו עלי יותר מדי עין אז רוב הזמן הייתי אוכלת ומקיאה אין דבר בעולם שמגעיל אותי ומפחיד אותי כמו בולמיה..... והייתי מקיאה כול הזמן איזה 10-20 דקות ומפסיקה פשוט לא הייתי מסוגלת. בגלל זה השמנתי והרבה עד שלקראת סוף שנה חשבתי על רעיון גאוני .. התחלתי לאכול ב"חדר" כי "לא הייתי רוצה לאכול עם אבא כי אנחנו תמיד רבים באוכל" זה מה שאמרתי לאמא שלי ואז היתי מחכה שהם יסימו לאכול אחרי איזה שעה שעתיים תמיד היתי לוקחת את האוכל מכניסה לשקית ובערב מביאה אותו לחתולים בפח רחוק מהבית שלי...היום אני בכיתה יא ועושה את אותו דבר .... בשבוע האחרון אין לי מושג מה קרה אכלתי והקאתי כול יום וזה היה 1 השבועות הכי מסריחים בחיים שלי... זהו זה הספור שלי בערך......אישית אני חושבת שיש פה בנות במצב יותר גרוע ממני אף פעם לא ניסיתי להתאבד למרות שהרבה פעמים רציתי למות.... אף פעם לא חתכתי את עצמי(פעם 1 ממש רציתי לעשות את זה וכבר לקחתי סכין והצמדתי אותה ליד ולא הצלחתי לעשות את זה לא הייתי מסוגלת...) אז יותר חשוב שתעזרי להם עכשיו כמו למשל לגוון שבאמת במצב נורא.... אני בינתיים יסתדר כבר למדתי לחיות עם זה... זה חלק ממני שכרגע אני עוד לא מוכנה לוותר עליו אתמול הייתי במשבר שכתבתי את זה אבל עכשיו אני יותר חזקה ושפויה...ושאלה אחרונה לא קשורה סימנתי וי ליד רבוע בהתחלה שישלחו לי את ניוזלטר השבועי והשאלה שלי אם זה עתון שקשור רק להפרעות אכילה כי אני ממש לא ירצה שזה יפול לידיים שלהם.......

תחשבי על זה אולי נדבר.. אני בטוחה שאפשר למצוא דרך שתהיה לך טובה אל תמהרי לומר לא אבל אני מסכימה שזה עניין של תהליך אני שמחה ששיתפת אותי מעל הכל זה היה חשוב בשבילך ואני בטוחה שאפשר למצוא דרך שתהיה לך טובה ויחסית נסבלת להתמודד עם העניין אגב ... מה שסיפרת בהחלט לא קל .. קחי בחשבון שאת הונשא הזה עם אבא שלך את תהיי חייבת לפתור אני לא יתפלא אם הפרעת האכילה שלך קשורה בטיב היחסים ביניכם אבל נעזוב את זה זה נראה לי לא רלוונטי לעכשיו יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות השאלה אם את באמת מוכנה לטפל בזה נראה לי שאת לא ענית לעצמך על זה אבל את בדרך.. וכן הטיפול בזה מחייב והוא לא פשוט אבל אני יכולה להגיד לך מנסיון מסריח של 16 שנה שאם מטפלים בזה כמה שיותר מהר .. לך יהיה יותר טוב בינתיים אני יודעת שקשה לך אז אני מחבקת אותך תמיד תזכרי לך באיזשהו תא בתוכך שזה אפשרי לנצח את זה ותחשבי על הטיפול ועל הדברים שאמרתי ועל מה שאת באמת רוצה בחיים האלה בשביל עצמך אפילו שאת צעירה מאוד ועל המוכנות שלך בין היתר לתהליך הזה כשתהיי מוכנה אני ישמח להירתם לעזרה שלך בינתיים אני מזמינה אותך לכתוב עד שזה יקרה כי נראה לי שלא כדאי שתישארי לבד עם זה המון חיבוקים וחיזוקים :-)

הילונת קראתי את מה שאמרת...וכרגיל כולי היתי צמרמורת....זה כול כך מוזר פעם ראשונה שאני מדברת על זה ואומרת את כול האמת ועכשיו שאת מגיבה לזה זה אפילו יותר מזה. בקשר לזה שאמרת שאולי הבעיה שלי קשורה לזה שהייתי רבה עם אבא שלי באוכל גם אני חשבתי על זה ככה ויש בזה הרבה הגיון אם אני ישחזר עכשיו תילדות(אגב עוד חודשיים בדיוק אני בת 18 1.3.87 מה זה קטנה יחסית לבנות פה?) אז באמת שהייתי קטנה האוכל תמיד היה זמן לריב במשפחה שלי עכשיו אני נזכרת בזה ובאמת כול ארוחה היתה אותו הדבר אבא שלי רב עם האחים הגדולים שלי ואמא שלי מנסה להרגיע את כולם ובעצם רק עושה יותר גרוע אני זוכרת שלפני כול ארוחה הייתי מתפללת שהפעם הם לא יריבו ובהמשך כמובן הריבים האלה היו קשורים אלי אף פעם לא היתי בקשר טוב עם אבא שלי-יש לנו את אותו אופי ואנחנו תמיד מתנגשים. הוא גרם לי לבכות הרבה בילדות אבל היום אני לא ממש שמה עליו אבל הוא די מפחיד אותי...עכשיו אני הולכת להגיד משהו שרק פעם אחת יצא לי לחשוב שיש לו קשר לבעיה שלי את בטח תחשבי שיש קשר חזק אבל אני לא ממש בטוחה: פעם אחת כשהייתי קטנה רבתי עם אבא שלי הוא האשים אותי במשהו שלא עשיתי!(הדבר שאני הכי שונאת שעושים לי) וכרגיל התחלתי לבכות... אחותי הגדולה(זו שעשתה לי את הדיאטה הראשונה בחיים שלי) רחמה עלי והתחילה להגן עלי אחר כך היא לקחה אותי לחדר ונסתה להרגיע אותי כמו שאמרתי הייתי ילדה מלאה _(משהו כמו 147 ו42 קילו) היא אמרה לי דבר שלא הבנתי אז אבל היום אני יודעת שהוא נכון... היא אמרה לי שלפעמים אנשים מתיחסים למישהו לא יפה בגלל המראה שלו ובגלל שאני "קצת מלאה" (עם יופי לא היתה בעיה...) אבא מתיחס אלי ככה אז כדאי שאני יעשה דיאטה( היום אם אני יזכיר לה את זה היא בטח תתחרפן) עברתי הרבה עם האחות הזו היא גם תפסה אותי בפעם הראשונה שהקאתי זה היה יום אחרי שהיא האזינה לשיחה שהרכזת מהפנימיה התקשרה להגיד שאני לא אוכלת ולמחרת הקאתי בבית.... בלי מפתח וכולם היו בבית אין לי מושג מה עבר לי בראש... היא הכריחה אותי לבוא איתה לשיחה אם לא היא תספר...... היא דברה איתי הרבה ורצתה שאני ידבר עם חברה שלה שהיתה בעבר בולמית כמובן שלא הסכמתי ואמרתי לה שעשיתי את זה רק כי הייתי חולה והאוכל לא יצא לי לבד.... נראה לי שהיא האמינה... בכלל המשפחה שלי כזו אטומה אני זוכרת יום אחד שהרכזת התקשרה (עוד פעם כי לפני זה אמרתי לה שהם לא בבית) אני הייתי בריצה עם אחותי( אותה אחת היא היתה עושה לי הרבה ספורט) וכשחזרתי ואמא שלי אמרה לי שהרכזת התקשרה רציתי למות...חשבתי שזה הסוף שלי אבל היא רק חייכה ואני אמרתי שזה סתם שטויות... וגם פעם אחת לקחתי תאוכל ושמתי אותו בשקית כדי לזרוק לפח ואמא שלי ראתה את זה כי החבאתי את זה מאחורי משהו בדלפק עד שאני יסיים לעשות כלים.... בקצור היא ראתה את זה ושאלה אותי ואני אמרתי שזה נפל על הרצפה אז הרמתי את זה נקיתי ושמתי בשקית והיא האמינה.. היא אפילו לא שאלה"אז למה החבאת את זה?" את קולטת???ופעם אחרת שהיא ראתה דבר כזה אמרתי שזה היה מקולקל ושמתי את זה בשקית כדי לזרוק את זה....אז או שהם באמת אטומים לגמרי או שאני שקרנית\שחקנית מעולה.....אני נוטה לחשוב שזו האפשרות השניה כי אני באמת משקרת טוב(חמסה.....) אבל מצד שני הרבה פעמים ההורים שלי אומרים שאני לא אוכלת בלי קשר לדבר מסוים שקרה....... סתם כי אני מרזה... אני לא יודעת מה יהיה הילה את יודעת אני בן אדם כול כך לא החלטי אני כול יום!!! משנה החלטות גורליות שלי... אני לפעמים רוצה לצאת מזה ולפעמים להיות יותר חולה ולפעמים פשוט לזרום.. וזה הורג אותי....בגלל שנשארתי שנה אז הצו הראשון שלי הוא ב2\6 ואני מפחדת נורא מכל הבדיקות את חושבת שהם יכולים לגלות משהו...? (הצבא) טוב בקצור אני נראה לי ילך לעשן נרגילה....לבד... אני לא עיפה ישנתי היום עד 4 בצהריים לא הלכתי לבית הספר בזמן האחרון אני נוטה לעשות את זה הרבה פשוט אין לי כח אני עיפה! פיזית ונפשית את יודעת לפעמים נראה לי שאני אף פעם לא יצא מזה קשה לי לדמיין את עצמי אוכלת נורמלי. וניסיתי הרבה פעמים פשוט התרגלתי את יודעת התרגלתי לכול זה וכבר אי אפשר ממש להפתיע אותי עם כלום.... טוב אני יפסיק לבלבל בשכל בטח יש לך עוד הרבה הודעות של מופרעות לקרוא..... (לא יפה להגיד מופרעות? יש לך שם אחר..?) אז ביי בינתיים ותמשיכי להיות כזו מדהימה תאמיני לי צריכים לייצר עוד כמוך.. אין מספיק! בייייייייי

אני מנסה לשכח הכל אבל לא מצליחה אני מנסה לא ללכת נגדו וזה כואב שאני לא יכולה.. אני מנסה להתמודד עם זה,זה קשה עזרה בבקשה דניאלה

תהיי בשקט בשקט אל תאמרי מילה ופשוט תתני לעצמך להיות :-)

אני לא יכולה יותררררררררררררררררררררררר בא לי למות כבר אני דפוקה שמנה מפגרת סתומה דבה פרה חזירה בא לי למות כברררררררררררר דניאלה

אני מנסה לשכח הכל אבל לא מצליחה אני מנסה לא ללכת נגדו וזה כואב שאני לא יכולה.. אני מנסה להתמודד עם זה,זה קשה עזרה בבקשה דניאלה

אבל כשאת תצאי מזה (ואת תצאי מזה !!!) השמחה שלך תהיה גדולה את פתאום תעריכי כל דבר בחיים שלך וזאת המתנה הכי עצומה שאת יכולה לבקש עבורך עצמך ... וזה יקרה גם לך אין סיבה שלא רק דבר אחד ככל שלא תתנגדי לשינוי יהיה לך טוב :-)

הילה...קצת עצוב לי לדעת שאת לא מרגישה טוב. ועל מה שסיפרת..אבל מי כמוך יודעת שיש ימים טובים ופחות טובים..ככה זה בחיים. את יודעת...אני חושבת שזה טוב שפגשת את האישה הזאת...ככה את קולטת שאפילו האנשים שחשבו שאין לך סיכוי ומשום מה קבעו שאת עומדת למות-ולאף אחד אין את הזכות הזאת. והנה עכשיו היא רואה אותך ככה..את הראת בדיוק את ההפך. וחוץ מזה שאיי אפשר להתעלם מן העבר למרות שיש הרבה דברים שהיינו רוצים לשכוח...ויש דברים שטוב לזכור. אני מקווה ובטוחה שהטיפול שאת עוברת יצליח ושתרגישי הכי טוב בעולם אמן!!! ותיהי חזקה-שזה מאוד קשה לפעמיים. שתדעי..שאת כולכך נפלאה ומקסימה פשוט מלאך!!! בא לי לחבק אותך...ואפילו עם זה ישמע מצחיק אני עושה את זה בדמיון..חחח אני גם מחזקת אותך כמה שאני יכולה. זה כיף שסיפרת גם את מה בערך עובר עלייך. ופרדות כול פרדה שהיא ובמיוחד ממשהו יקר...זה הדבר הכי קשה בעולם. אבל כמה שזה קשה זה הופך לחלק מהעבר ותמיד יש את הזיכרון ברגעים הטובים וגם הפחות טובים!...וחוץ מזה שאני מאמינה שכול דבר קורה לטובה..אפילו שלפעמיים זה לא ניראה ככה. אני ימשיך לכתוב כאן תמיד..כול הזמן זה עושה לי כולכך טוב..אני מרגישה שאני מורידה אבן מהלב...מנקה את עצמי מהמחשבות והרגשות שהם כולכך רבות!!!...ולא ניגמרות ולא יגמרו לעולם! זה פשוט כיף לדעת שאת כאן ואנחנו כאן בשבילך תמיד!!!!.. אוהבת אותך עד אין סוף..לינוי! ושוב אני רוצה להגיד...תרגישי טוב ותיהי חזקה תנוחי זה גם מאוד עוזר!

הדמעות אתמול בלילה ניקו אותי ואני בוכה הרבה ואני לא חושבת היום לשם שינוי שזה רע היום אני מאמינה שהדמעות הקטנות האלה מנקות אותי ומעבירות אותי לשלב הבא פעם ראשונה בחיי שאני מרשה לעצמי לבכות נשמע דבילי אבל זה המון וזה פעם ראשונה שזה רחוק מלהרגיש לי רע וגם זה המון נורא כעסתי על עצמי כשהייתי בוכה הייתי שואלת את עצמי ברוע מה הסיפור שלך ולא הבנתי שלדמעות האלה יש חשיבות שהן שם כדי לרפא הבנתי שאת לא בטוב היום אני אוהבת אותך :-)

תמיד ידעתי שאת מקסימה, איכפתית, ורחבת לב ואתמול נוכחתי לדעת עד כמה צדקתי, חיממת את ליבי בידיעה שאיכפת לך. אבל לא יכולתי ליצור קשר כי לא יכולתי לדבר וגם עכשיו אני לא לבד(כמעט כרגיל), האמת שבאופן כללי הכל בסדר, מה שעושה את הבסדר ללא בסדר זה השבתות הקשות בהן אני תמיד נכשלת ותמיד מרגישה אח"כ רע בתחושה שיכולתי למנוע את זה, זה כאילו שבשבת נוחת עליי ה"שד הרע" וזה גורר איתו כאבי שיניים שחזרו להציק לי וכ'. מה מדהים אותי שכל השבוע שבו אני בשליטה אני פשוט מרגישה טוב, גם כשאני "חוטאת" ואוכלת שוקולד או יותר מדיי באותו יום עצם הידיעה שאני לא מקיאה אח"כ עושה לי טוב בסופו של דבר, וככה כל פעם מחדש אני אומרת לעצמי שזהו, השבת הזאת אני אנסה שוב ואולי אני אצליח. יכול להיות שאם פעם אחת זה יעבוד אני אתגבר על השבתות הבאות. אבל מה שבטוח שאני מודה לך שאת כאן, שהתקשרת, שגם אם את לא לידי פיזית אני מרגישה שאת לצידי ובעיקר על היותך כמו שאת. אוהבת אותך, אביבית אני מקווה שבתקופה הקרובה בימים קצת פחות קרים ועסוקים כאלה ניפגש.

אני ישמח להיפגש איתך אני מחכה לך... רוצה שיהיה לך טוב באמת... ובקשר לשבתות אולי תניחי לזה ??? מה את אומרת.? בלי החלטות פשוט תעזבי אם תעזבי לא יהיה לך לחץ סביב העניין ואת ... לא משנה עוד יהיו לך הפתעות פשוט תניחי יש לך נפילה? אל תהיי קשה עם עצמך... פשוט תמשיכי לגבי השיניים .... תעשי הרבה שטיפות מלח .. זה עובד בתוך מים חמימים תגרגרי וזה יהיה לך ממש טוב... ואני אוהבת אותך תמסרי נשיקות למלאכיות שלך :-) מחכה לשמוע ממך....

אני לא מתרחקת כי לא אכפת לי. אני לא מתרחקת כי אני לא אוהבת. אני לא מתרחקת כי שכחתי. אני מתרחקת כי אני לא מסוגלת להתמודד. לא רוצה שתראי אותי כך. זוכרת איך צחקנו, איך חיזקנו אחת את השניה? עכשיו אני לא יודעת איך לחזק יותר... צריכה לשמור עלייך. להגיד את הדברים הנכונים, לצחוק. לא תשמעי אותי בוכה. לא תראי אותי נופלת. כשטוב, אשמור אותך קרוב אליי. כשרע, אשמור אותך רחוק רחוק. לעצמי הבטחתי- איש לא יבכה בגללי. קשה לי לדבר איתך עכשיו כי הייאוש מחלחל בתוכי. ואסור לך לראות. אוהבת אותך ולכן רוצה לשמור עלייך ממני.

אני קוראת את מה שכתבת ובוכה , כאוב לתת לך לשקוע וכאוב להיות רחוקה כל כך . אני יודעת שאת כשאוהבים זה לא רק לזמנים טובים ,זה לתמיד, כונותיך טובות אולי אבל לא יעזור לא לך ולא לי כי אני גם אם תשמריאותי רחוקה אסבול מרוב דאגה כי אף פעם לא ידעתי לאהוב כשנוח , ידעתי ויודעת לאהוב ,נקודה ,ככה שאם תלכי רחוק ותרצי בקירבתי רק שיהיה לך טוב ותוכלי לצחוק אז לא אהיה חברת אמת ,כאלה תמצאי בשפע ,אני כאן ,עכשיו ותמיד , בשביל לצחוק וגם לזמנים הקשים , לא אשב לי בצד רואה שאת מרימה ידיים , לא אשתוק ואתן לך להיסגר בבועה שלך ,לא אשקב לך ואגיד שהכל בסדר ואולי אם אתעקש מאוד בסוף אולי תתחילי להבין שאם אוהבים אותך כל כך אולי זה כי את פשוט בן אדם מקסים שיש לו כל כך הרבה ששווה לחיות ולהתחיל להלחם בכדי שיהו לך חיים טובים יותר, ואולי ,רק שבשיל האולי הזה אני כאן עכשיו ותמיד כי היתי איתך הרבה ואני יודעת שאת מסוגלת לפחות לנסות קצת , לאט לאט ,צעד צעד כל יום , בלי להגזים אבל להכנס למקום שאולי זה לא כל כך נורא זה כי יותר נוח להיות חברה מהמחלה מלהלחם בה , ומה לעשות שגם אם היא חזקה חייבים להחזיר לה מלחמה לפחות לעשות משהו קטן נגדה. אל תלכי לי רחוק כי אתגעגע נורא ואשתגע ואל תשקעי בבועה כי אמות מצער , תלחמי כמוני כל יום קצת , כל יום קצת... אולי נופלים וקמים ומנסים שוב ושוב עד שיום אחד אולי אנחנו נשלוט בה , אני לא מרפה ממך ,אני לא אוותר כי אני פשוט אוהבת אותך מאוד ויודעת מה את עוברת , אז אני כאן לטוב ולרע ,אני כאן.

אהבתי את הכינוי שלך. את צודקת.אבל קשה לי להתעלם מאותה אמונה מושרשת שאם אהיה מי שאני באמת, לא יאהבו אותי. תמיד צריכה להיות בסדר. לחייך. אם אחשוף את כל החסרונות והפגמים, אנשים יתרחקו ממני. אני לא מעריכה את עצמי. תמיד חושבת שיכולה להיות יותר טובה. יותר חכמה. יותר רזה. את יודעת כמה אני קיצונית. אצלי אין באמצע. או הכי טובה, או לא בכלל. או להיות הכי חכמה בלימודים, או לא ללכת ללמוד בכלל. לא מוכנה לקבל את הבינוניות שבי ולכן לא מאמינה שאחרים יקבלו. לכן צריכה את המחלה. כי רק שם מותר לי להיות "רעה", לשבור את הכלים. יש לי תירוץ. בלי המחלה אצטרך להיות מושלמת. את יכולה להגיד שאין כזה דבר אבל אני לא מוכנה לקבל זאת. אני אלך עם הראש בקיר, אפול הכי נמוך שאפשר, לפני שאקבל את העובדה שאני לא יכולה להיות הכי. עד אז אמשיך לנסות. אני לא רוצה שתוותרי עליי. אני יודעת שאוהבים אותי כשאני בסדר. אני צריכה לדעת שאוהבים אותי גם כשאני לא. גם כשאני מתרחקת ונסגרת. אוהבת...

אולי המצב שלי ממש לא טוב. אני קוראת הודעות של בנות אחרות והן כולן מתארות מצב של ייאוש מוחלט או סבל. אני לעומת זאת, כרגע, מסתדרת עם המחלה. לא קל לי בכלל אבל איכשהוא מצאתי דרך "לחיות". אולי יותר קל לרצות לשנות משהו כשהמצב נעשה בלתי אפשרי. כרגע, אין לי דבר שבשבילו אני רוצה להבריא, לשנות. בהתחלה חשבתי שאולי אני פשוט אופטימית.עכשיו אני מתחילה לחשוש שאולי באמת עוד לא הגעתי לתחתית. אני חייבת להתרסק לגמרי כדי לרצות לעלות?

אצבעונית אם הייתי יכולה הייתי עולה אבלאני רק דועכת ללא רצון ללא שליטה.. ישר כח והצליחי אם היה לי חצי מהכח שלך ... אולי היה לי חשיבה אחרת.. חיבוק דניאלה

לפעמים חייבים להגיע לתחתית אל תשאלי אותי למה אבל מבינים שם הרבה דברים..... ואז יכול לקרות נס והנס הזה יכול לקרות גם לך לפעמים התחתית הזאת מאוד מסוכנת אני כמעט מתתי בה אני הרגשתי שאני עומדת למות באופן וודאי ויכול להיות שאם לא הייתי עושה משהו לשנות את המצב זה היה קורה אבל אני לא סגורה על זה שזה היה עובד היה לי מזל.... אוהבת... :-)

הילה אם את פה אז תתיחסי אלי אני מתה לדבר איתך. קראתי את ההודעות שכתבת לכולם...את פשוט מלאך אני מרגישה קרובה אלייך.... בטח בגלל שאת לא סתם אחת שמדברת.......ועברת את זה על עצמך. אני באמת חושבת שרק אדם שעבר את זה באמת יכול להסביר וליעץ אני באמת רוצה לצאת מזה אני לא סתם מדברת.... אוף הלוואי שהיה אפשר לעשות את זה בלי להשמין אוף תעזרי לי אני פוחדת לאבד שליטה! אני פוחדת שמאוחר מדי את יודעת כשהתחלתי עם זה(בכיתה ז) בחיים לא חשבתי שאני יגיע לרמות האלה אני פה עכשיו רק בגלל שאכלתי ולא התכוונתי אבל נסחפתי.... ואחר כך כבר לא יכולתי להקיא כבר שבוע אני מקיאה כול יום והגרון כואב לי אני שונאת להקיא מעדיפה הכול על זה........ אבל לפעמים אין ברירה.... את יודעת איך זה נכון....... את מבינה

צריך להגיד תודה אני לא מצליחה לישון עוד מעט יפתרו לי את זה רציתי להגיד לך תירגעי ואל תילחצי תמיד נחמד לדעת שמחר יום חדש והמחר הזה יכול להיות שונה אני יודעת רק דבר אחד שכשיש שבוע כזה אז פשוט צריך להניח לזה והכי חשוב .. זה לא להלקות את עצמך אם נפלת תמשיכי הלאה ואל תרימי יד זה שאת ממשיכה יש בזה משהו שמוריד מהלחץ ואז את יכולה להיכנס שוב לאיזון אני אומרת לך זה עובד חוץ מזה אני ישמח שתספרי לי קצת יותר ומחר אני ירחיב אני בכל זאת רוצה לנסות לשיון אז המון אהבה לך וחיבוקים זה באמת בסדר אל תרגישי רע מותר ליפול תניחי לעצמך ואל תשפטי את עצמך כי אני לא עושה את זה לך אז אין סיבה שאת תעשי את זה לעצמך לכי לישון תשתי לך משהו חם ותירגעי נשיקות הילה

הצורך הזהלהגיע למיונים בבתי חולים לא יוצא ממני מה יהיה?זה יעבור מתישהו?<? רעעעעעעעעעעעעעעע

היי אני חדשה פה גיליתי את המקום הזה לפני 3 ימים אני יש לי הפרעות אכילה רציניות כבר 5 וחצי שנים אני רוצה לצאת מזה אבל לא רוצה לספר לאף אחד שמכיר אותי אני רוצה עזרה אנונימית החלטתי שנמאס לי! פעם חשבתי שאני יוכל לצאת מזה לבד.היום אני יודעת שאין דבר כזה לצאת מזה לבד!אני כותבת עכשיו והאצבעות רועדות זה פעם ראשונה שאני מחפשת עזרה ומעלה את זה על הכתב. אם למשהו יש מושג איפה אני יכולה למצוא עזרה אנינימית אני אשמח לקבל אותה .אני לא ממש יודעת איך משתמשים באי מייל רק עכשיו פתחתי את זה אבל אני מאמינה שאני אסתדר. אהה אם זה חשוב אז ההפרעות שלי מתבטאות בהרעבה ומדי פעם התקפי אכילה(לא רציניים) שאחריהם באות הקאות יזומות אגב אם משהו יתעסק לי במחשב הוא יכול לראות את ההודעה הזו?

לא אמרת את השם שלך אז אין סיבה לדאגה אני ישמח לדבר איתך תתקשרי אלי אולי ניפגש מכל הלב נמצא זמן ואני ידבר איתך ויספר לך קצת יותר ונבדוק ביחד אפשרויות ... תתקשרי אלי מחר מהשעה 15 אני יהיה זמינה ורק תזכרי שאפשר לטפל בזה ואפשר לצאת מזה וכל הכבוד שהעזת לכתוב אני מעריכה אותך על זה ואני חושבת שעשית בזה הרגע צעד ענק לריפוי שלך משאירה לך את הטלפון שלי ואל תהססי אני קצת חייזר אבל אני לא בולעת אנשים אין לך מה לפחד תרגישי לגמרי בנוח 0545298599 המון אהבה .. נשתמע...

תיידעי אותי איזה קופת חולים את .... ועוד משהו יש קבוצה באיכילוב ללא תשלום שאני מאמינה שאת לא צריכה להודיע לאף אחד אלא אם כן את קטינה מה שנראה לי שכן ואז אולי תרגישי בעיה אבל אפשר ללבן את זה ולראות מה אפשר לעשות ואולי ללמוד להתייחס לזה אחרת .. צעד צעד בכל מקרה תהיי חייבת לעשות בדיקות אני יגיד לך בדיוק איזה וזה את צריכה לעשות דרך רופאת משפחה חייבים לראות מה המצב שלך ולטפל.. אני מאמינה שכבר נדבר... ונראה ביי בינתיים עכשיו באמת זה אני הולכת לישון סופית (חחחח) לילה טוב (בוקר חחח) :-)

מאיה...קודם כול אני רוצה להגיד לך שתרגשי טוב...ותחשבי חיובי אפילו שזה קשה מאוד במצב שלנו! ולי יש מסנגר עם בא לך....

לינוי שיהיה לי אני ארצה גם;)) ויהיה מישו שמבינה אותי דניאלה

יותר ממה שאת חושבת ... :-)

מה ניסגר איתי לעזאזאל מה?!!!!! הגעתי למיון בלינסון היום עם כאבים בצד ימין עשו ל יאינפוזיות כמה בדיקות קטנות ויאאלה הביתה אבל בזמן האחרון נהייתה לי אובססיה לבתי חולים לא יודעת מה עובר עלי נישבר לי כבר,שיחררו אותי והרגשתי מין אכזבה כזאת,לידי שכבה אחת בת 17 שישר אושפזה בגלל שהיא עם שבר ברגל נפלה ממשהו,הרגשתי ככ קנאה שאותה מאשפזים ועלי "לא שמים" אוף ככ רע לי נימאס לי כ"כ מהשיגרה המגעילה הזאת,שום דבר לא עוזר שום דבר לא מובן בקיצור רע לי יש פה מישהו עם איסי/מיסנג'ר? חייבת לדבר עם מישהו בבקשה שרשרו מספרים... אוהבת, מאיה

מאיה היקרה אני אפתח מסנגר שיהיה לך אותי אבל השאלה היא את רוצה לצאת מזה יש לך את הכח ואם כן תפני להורייך ותגידי להם שאת רוצה טיפול.. חום אהבה זה מה שאת צרכה.. אין לי מילים לשפר את הרגשתך... עזרי אומץ ותפני לטיפול אני לא פונקציה שאפשר ללמוד ממני אני דוחת הכל אם היה לי את הכח הייתי עושה את זה אם תצטרכי משהו אני אהיה איתך ואפנה איתך לכל דבר שתרצי חיבוק נשיקה דניאלה }{

חיבוק.. :-) לילה טוב עשית מה שאמרתי לך??? החום ירד? המון אהבה ....

הילה אני חושבת שוב זה יד הגורל אומר לי למות.. למרות שהיום אכלתי בסדר.. אבל אני כל כך בדיכאון אין סופי כל הזמן אני שומעת אנשים מסבבי אומרים לי תמותי תמותי תמותי אולי גורלי זה מוות??? אולי אני לא שווה בעולם הזה??? אולי אין מרפא למחלה שלי?? ועליי להרפות?? אולי זהו הכל יגמר בלחיצה על ההדק.. ולגמור הכל.. אני לא הולכת להתאבד אני רק חושבת.. כי כל הזמן חבר לכיתה שלי אומר לי תמותי תמותי תמותי - אני לא חושבת הוא יבוא ויפגע בי אבל למה אני חושבת על זה כל כך.. למה הוא ממשיך לא מספיק לומר לי פעם אחת למות ביום למה כל פעם שרואה אותי אומר לי תמותי כבר.. לא יודעת כבר מה לעשות.. אני בהכחשה אין סופית במחלה אני לא יכולה לדבר עלייה עם אף אחד לא רוצה אישפוז לא רוצה מחטים לא רוצה בית חולים אני רוצה את הדרך קיצור לא בא לי כבר לילחם על עצמי אני לא מרגישה שאני חזקה מספיק כל המכתב זה נכתב עוד ביום שאני אוכלת טוב.. אני מנסה לא להקיא לייד ההורים.. אני עושה את זה שהם לא בבית\ לא בקירבת השירותים.. ויש מצבים כאלה אז שהם ליידי משהו אומר לי לא לא עכשיו יהיה לך זמן רק תמכרי להם את הסיפור הטוב.. הכל טוב הכל מצויין.. תראי להם את זה אל תראי להם כמה חרא לך .. כמה את מרגישה בזבל.. כמה שאת מרגיש זבל.. כמה שאני מרגישה שמנה דוחה מפגרת סתומה דפוקה פרה שמנה חזירה ומטומטמת.. אני לא יכולה יותר נמאס לי!! דניאלה

יום אחד זה יפסק... מתישהו ..... לגלות לך סוד? זה לא יקרה כמו שאת חושבת שזה יקרה .... הסוף הזה ... אל תדאגי ... יום אחד משהו יקרה ... משהו שיגרום לך להבין מהי הדרך לצאת לאור וזה נמצא שם באופק... אני לא יכולה לומר לך בוודאות מתי אני רק יודעת שזה יקרה אם זה עוזר לך לכתוב כל מה שאת כותבת .. אני רק מעודדת לכך .. אני ישתדל לתרום כמה שאוכל אבל תמיד תזכרי שאת תהיי חייבת לקבל על עצמך את האחריות להחלמה שלך ולצערי ואולי גם לשמחתי אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת למענך ואני אומרת לשמחתי כי אני חושבת שזה יכול להיות אתגר מאוד מיוחד עבורך שאולי את לא מבינה מה המשמעות שלו היום ... לזכות בחייך מחדש אבל יבוא יום ותדעי עוד תדעי... המון אהבה חיבוק ענקי ולילה טוב הילה

אווויייי....לא כתבתי פה הרבה זמןן...!!! להילה המתוקה ביותר! רציתי להגיד לך שאת נפלאה...וגם ראיתי שרשמת שאת לא מרגישה כולכך טובב...אז תרגישי טוב..תנוחי...ועם יש לך בעיה את יכולה להגיד לנוו אולי נוכל לעזור לך חח...כמו שאת עוזרת לנוו איי אפשר לדעת!!! ואני ולא רק אני זה בטוח כאן בשבילך תמיד כמו שאת כאן בשבילנוו!! ועוד משהוו...אני מתחילה לחשוב אחרת בצורה יותר חיובית ככה אני חושבת למרות שמאוד קשה לי מאוד מאוד...אני הרבה פעמיים נישברת וכועסת על עצמי מאוד!!... אבל לא אכפת לי כי עם כול יום שעובר בא יום חדש וזה דבר שהבנתי רק בזכותך!!...אז תודה! וגם אני מאוד מאמינה באלוהים...וחושבת שהוא מעמיד אותנו בנסיונות..את "הצדיקים" לא רק...את כולנו..ורוצה שיהיה לנו רק טוב!!..למרות שלפעמיים לא ניראה ככה!..תלוי איך מסתכלים על זה..והכי קל להגיד "למה אלוהים עושה לנו את זה"..וזה מה שאומרים תמיד כשנימצאים בבעיה!...אז תחשבו חיובי...שזה הכי קשה!..אבל אפשרי וזה הכי חשוב! אז שיהיה לכולן בהצלחה תרגישו טוב...תמיד!!!...התחילה שנה חדשה ועם השנה החדשה אנחנו נהפוך "לחדשות"....ושיהיה לנו רק טוב אמן!!!!. הילה אני חולה עלייך..תרגישי טוב! באהבה רבה רבה "לינוי"!

אני אמנם לא אנורקסית ולא בולמית אך אוהבת לאכול דברים טובים ולא מעט מהאוכל המשמין...לאור זאת אני לא רזה בלשון המעטה ומאד רוצה לעשות את כל המאמצים לרדת ....אך לצערי הרב איבדתי את המוטיבציה לכך...אני זקוקה לעזרה ותמיכה ודחיפה כדי לנוע קדימה מאד מקוה שהגעתי אל המקום הנכון...אני משתתפת בקבוצת תמיכה אותה מנחה בהצלחה מרובה חברתי הטובה...אך הדברים עוברים לידי...לא מופנמים....מאד אשמח לקבל רעניונות חדשים ואולי שוב אוכל להכנס אל המסגרת שתעזור להוריד ולשנות את ההרגל המגונה של לאכול את המתוק והמלוח אחד אחרי השני בשעות הלילה...במשך היום אין לי כל בעיה לשמור כראוי... כל רעיון ועצה יתקבלו בברכה... תודה אני

קודם כל אני שמחה שאת כזאת זה בעיני נפלא דבר שני תנסי לשנות משהו במחשבה שלך אולי פשוט לדעת מראש שמותר לך לאכול אני יודעת שאם כל זה שאת אוהבת לאכול את מרגישה שלא מותר לך ואז מתחילה הבעיה כי אז הנפש נכנסת לפעולה (כי היא תמיד תינוקת בעניינים האלה ) והיא מתחילה להכתיב לך כל מיני דברים ואת מרגישה אשמה על זה שאת אוכלת או יסורי מצפון או משהו בסגנון כדי למנוע את זה את פשוט צריכה לעשות רשימה של הדברים שאת אוהבת לאכול ויודעת שאת לא יכולה לוותר עליהם ולחשוב על כל זה שמותר לך ואז תאמיני לי כל הלחץ ירד לך זה פשוט עובד את לבד תוכלי באמת מה שאת צריכה בתוך כל הסדר הזה תתחילי לקבוע לעצמך מה מכל זה את אוכלת ואז כל מה שישתנה לך זה המינונים ואת תוכלי להינות מהכל כי כבר לא תהיה לך את הבעיה של "אסור לי" ואני מדברת על החווייה הרגשית ואת גם לא תשמיני ואת לבד תדעי מה בא לך ומה הכי טוב לך אבל קודם כל ברמה העמוקה תרשי לעצמך כי זה שאת אוכלת זה לא בהכרח מעיד על זה שמותר לך כי נשמע שאת מאוד מתייסרת על זה פשוט להרכיב תפריט שאת יודעת מראש שלא יחסר לך ... מעבר לזה תוסיפי לרשימה מים כי מים מווסתים נפלא את תחושות הרעב ואני מקווה שזה יעזור אם הבנת את הקצ' אני בטוחה שפתרת לך עכשיו בעיה וחוץ מזה תשמרי על הגוף שלך הוא חשוב ואל תכנסי לאובססיות כי זה אף פעם לא טוב ותשתדלי ללכת לפחות שעה אחת ביום רק הליכה זה פשוט יעשה לך נפלא המון אהבה יום טוב תמשיכי לעדכן הילה

הילה, תודה על התגובה המהירה והחמה ובמיוחד על הרעיונות החדשים שהבאת... אמנם כבעלת ניסיון רב הן אני כבר לא כל כך צעירה בת51...עם התנסות רבת שנים של דיאטות ממכל המינים והסוגים הקיימים...את הרעיון של לרשום את כל הדברים שאני אוהבת ולהתמודד איתם פנים מול פנים וללמוד לאכול אותם במידה...זהו רעיון חדש יפה ומענין שכמובן אנסה אותו...באשר למים...אני מקפידה על שתיה מרובה...ובנוסף הולכת שלוש ארבע פעמים בשבוע לחדר כושר לשעתיים שלוש...נהנת מכך מאד וממליצה לכולם... טוב לגוף ולא פחות גם טוב מאד לנפש...שתי ציפורים במכה... אני מקוה מאד לשאוב כאן כוח לירידה טובה ...וכמובן להפוך את הדברים לאורח חיים ולא משהו זמני וחולף...אחד הדברים המאד קשים על אוהבי האוכל כמוני...זה לקבל את הרעיון שדיאטה זה לא משהו בר חלוף....צריך לסגל אותו כדבר קבוע ....וגם אם סוטים וגם אם נופלים לפעמים ...קמים וממשיכים הלאה למען המטרה והלאה.... בהצלחה לכולם אני

הי, תודה על הכל אני מצטערת ששיגעתי אותך כ"כ הרבה כשהייתי בחו"ל

חיכיתי לתגובה שלך אני מקווה שאת בטוב.. דעי שיש לך פה כתובת חמה מכולנו אני ישמח לשמוע ממך עוד ולדעת מה קורה איתך... המון אהבה ויום נפלא הילה

הרופא משפחה שלי לא יהיה מחר ותהיה במקומו רופאה מחליפה קבעו לי תור ל8 אבל מי מבטיח לי שהיא תיתן לי שוב הפנייה למיון? אם אני יספר לה שרצו לאשפז אותי ולא הסכמתי ניראה לכן שהיא תיתן לי שוב הפנייה למיון אם כואב או ההיפך ותעדיך לא לתת אם חתמתי סירוב אישפוז? אני במתח.....

זה לא עובד כמו שאת פוחדת שיקרה אבל את בטח כבר שם אז אני מקווה שהכל בסדר מנסיון זה לא אומר שום דבר אם את חתמת על סירוב כשאני הייתי בתל השומר אני חתמתי בסופון של דבר אחרי חודש וחצי של אשפוז על סירוב אשפוז ואמרו לי שאם קורה משהו אני חוזרת מיד ואני כמובן לא חזרתי וירדתי עוד 10 קילו כשכבר הייתי בתת משקל בקיצור כמעט נעלמתי זה היה יותר מידי חמור אבל אני ממש לא רציתי וזאת הייתה שטות הייתי במצב ממש רע עדיין לא חזרתי כשהם מבחינתם יכלו לקבל אותי בלי שום בעיה אפילו שחתמתי תודה שזה מאחורי ואל תסיקי מסקנות כל כך מהר לא כולם מטומטמים המון אהבה אני מקווה להיות היום יותר מאוחר כי אני גם לא במיטבי אז אני לא בטוחה אז תשמרי על עצמך .. ויום נפלא.. ספרי איך את מרגישה ואיך היה אני לפחות יקרא ...

מאיה הכל יהי בסדר אני מאמינה בך את חזקה.. חיבוק דניאלה

למה לי תמיד רע ככ?מה עשיתי לך מה?????????????????? אצבעונית,דניאלה למישהי ממכן יש איסיקיו'/מיסנג'ר? חייבת לדבר עם מישהו, אוף איתי בעעעעעעעעעעעעע

למאיה הקטנה אין לי איך לשפר את הרגשתך חוץ מלכתוב לך את לא לבד יש לך אותי תמיד בכל דבר שתרצי אני יודעת זה קקשה יש מעידות.. יש חשק למות.. אני פה ואם תצתרכי אותי בכל דבר אני אפתח מסנג'ר שבכל דבר שתרצי אני אהיה שם בשבילך נשיקות וחיבוקים דניאלה אל תתיאשי מתוקה זה קורה אל תחשבי על המוות אני זה דבר אחר כי יש מישהו שאני מכירה ידיד שלי שאומר לי תמותי תמותי תמותי אז בבקשה אל תתיאשי אני מקרה מיוחד מאיה הקטנה}}}}}}}}{{{{{{{{{{{ אני פה בשבילך אוהבת דניאלה

הילה די נמאס לי החיים שלי בזבל אני שמנה מכוערת דפוקה סתומה מטומטמת חסרת שכל פרה שנה חזירה סתומה דפוקההההההההה אוףףףףף למה אני לא יכולה לחזור להיות נורמליתתתתתתתת כמו כולם כמו פעם לא לחשוב על הבולמוס הבא אוףףףף כל הבוקר חשבתי יופי כל הכבוד אומרים אם בוכים היום הולדת בוכים כל השנה.. כך קרה לי עם השנה הזאת דפקתי הכלדפוקה שכמותי... דפוקה וסתומה וחסרת שליטה מטומטמת תמותי כבר תמותי יסתומה למה את בעולם הזה למה את חיה יסתומה רק סבל את בעולם הזה תמותי כבר מה את לא מבינה אוףףףףףףף בא לי להקיא חשבתי על זה היום אפילו שמזג אויר לא טוב אמרתי עכשיו עכשיו אני חייבת לבוא הביתה אני חייבת לאכול אני רעה ויחד עם זאת אני אומרת לעצמי ישנה דוחה אף אחד לא אוהב אותך את לא מושכת את סתם דפוקה שנה חזירה ומפגרת יסתומה תתעוררי די להקיא אני אומרת לעצמי די אני לא יכולה אני כל כך דפוקההה אני פוחדת מהמוות ויחד על זאת אני רוצה לצמות לא להכביד על אף אחד.. אני רעבה אני חייבת להכניס משהו לפה ולא יכולה להשאיר אותו אני ישאר מקיאה אוףףףףףףףף די בא לי למות למה אני כל כך לא נורמליתת כמו כולם אני רוצה לחזור להיות כמו פעם עם שמחת חיים עם חיוך על השפתיים - אהבתי את עצמי היה לי מהות לחיים אבל היום די נגמר לי השמחה אני מרגישה נטל על כולם על הידיד וירטואלי הזה איתו אני מוכנה להמשיך את הקשר אני יודעת שאני נטל עליו אני אגיד לו זה טו מאץ בשבילך עזוב באמת עזוב הכל כי אני הרמתי ידיים נמאס לי אני לא נלחמת בזה יותר יהיה מה שיהיה נמאס לי אם מחר לא אקום אולי העולם יהיה טוב יותר.. אולי.. הכל אני תואה לעצמי מה יהיה מחר.. אם לא אקום יהיה יותר טוב אני לא אסבול כך ההורים שלי לא התמודדו עם הבעיות שלי .. המשפחה שלי מפורקת אנחנו פעם בשבוע ועוד לא בהרכב מלא אנחנו חלק מהמשפחה אמא אבא אחיות וזהו אפילו לא כל האחים ואחיות.ועוד כמה יש לנו.. לא הרבה.. כל אחד בשלו ואפילו אני לא רואה את האחיות שלי אולי חודש.. הן אנורקסיות... המשפחה שלי מפורקת ממש.. אמא ואבא לא יכולים להתמודד איתנו אנחנו לא מדברים הרבה אנחנו יושבים מעבירים איך בלימודים.. הילדים ואחרי שעה אף אחד לא נמצא אני שומעת בית ריק בית ריק מה שאני מרגישה בתוכי לבד לבד לבד אני מרגישה לבד בלי אף אחד בלי דיבורים בלי שום דבר אני מרגישה שזהו נגמר הכל עולמי נחרב.. אני מרגישה שזהו זה הסוף.. אבא כל הזמן מאיים שהוא יכניס אותי לאישפוז .. אבל הוא לא מבין.. הוא לא חולה במחלה אני מבינה היום שזה מחלה אני לא בשליטה ואני מרגישה שזה הסוף שלי.. אני לא יכולה יותר בא לי למות אני צרכה עזרה אני מבקשת עזרה אבל אולי בדרך לא הנכונה.. אני לא רוצה להיות נטל על אף אחד אני רוצה לעזור לעצמי אני רוצה אני רוצה אני רוצה אבל לא יכולה אני לא בשליהט אני חייבת להקיא לא יכולה לא יכולה לא יכולה די נמאס לי החיים דפוקים כל כך... אני רוצה לחיות בבקשה אני חייבת לעזור לעצמי אבל אין לי איך.. הילה הידיד הוירטואלי עזר לי המון אני מעריכה אותו אבל אם אני נטל או שהוא עושה את בדרך שלא מוצאת חן בעיניי(רחמים) אני לא רוצה מעדיף לי למות אני כבר הרמתי ידיים ממזמן אז לא נראה לי שאוכל לצאת מזה הציונים שלי ירדו אני לא ראיתי את עצמי אף פעם ככה אפילו שהייתי ב13 היה לי נפילה אבל אח"כ היה ליידי מישהו שהרים אותי והצלחתי לחזור למוטב היום אין לי אף אחד גם לא משפחה.. אני לא רוצה להכביד עליהם חברות אני לא בקשר יותר כי הן הלחיצו אותי והתערבו לי בחיים כי אני לא מוכנה שהן יתערבו לי בחיים ויגידו כמה מצבי עגום.. אין לי אף אחד.. אפילו אם יהיה לצידי מישהו עדין אני לבד במערכה אני אלחם לבד אף אחד לא ילחם איתי גם ויעזור לי הם יתמכו בי אבל פיזית ונפשית אני אלחם עם המחלה ואין לי את הכח הזה אני לא מסוגל לילחם במחלה הזאת ועוד לבד היא מחלה קשה .. אני יודעת אני אצטרך את ההורים אבל אני לא יכולה אני לא יכולה לערב אותם.. נשיקה דניאלה }{

רוצה להגיד משהו אבל לא יודעת מה. רוצה לחבוש את הפצע, לנשק את המקום הפצוע ולדעת שעוד כמה ימים הפצע יגליד. רוצה לנחם אותך ועדיין מחכה שמישהו יבוא לנחם אותי. שמישהו יחבוש את הפצע שלי. אני חושבת שבמובן מסוים אם צעד אחד לפניי, את כבר הבנת שהמלחמה הזאת היא שלך. אלו החיים שלך ואת צריכה להחליט מה את עושה איתם. לטוב או לרע. אני מבינה את זה אבל עדיין לא מוכנה לקבל. עדיין מחכה לשווא לאותה אמא שתבוא להציל אותי. לחבר שיוציא אותי מהמערבולת שנכנסתי אליה. אני יודעת שאני צריכה לעזור לעצמי אבל עדיין מחכה. גם לי אין כח להילחם במחלה אבל לפחות את לא חיה באשליות כמוני. עדיין מחכה לנסיך על הסוס הלבן או לאמא הכל יכולה. לא רוצה לקחת אחריות על החיים שלי.... נכון. בסוף היום את לבד. בסוף היום אני לבד. איך מתמודדים עם הלבד הזה. אוהבת...

אצבעונית אם היה לי תרופת פלא הייתי נותנת לי ולכולן.. עזרי אומץ ואביני את לבד במערה בלילחם עם המחלה.. אם תרצי אני בטוחה שהיו אנשים שיעזרו לך.. באהבה חיבוק דניאלה היום יום חדש אפילו עם מעידה אקום על הרגלים ולא אתן לעצמי לישבר שוב.. תעשי כמוני זה עוזר.. את בטיפול פסיכולוגי או משהו??

קראתי והתרגשתי מאד,אני כאן בשבילך תמיד ,אוהבת אותך מאוד. כל יום זה קרב ( את יודעת שגם בשבילי) אך בסוף... אם לא תוותרי את תנצחי במלחמה הארורה. חיבוק ענק.

אני דווקא מחכה לאשפוז שלך אולי תכעסי עלי עכשיו אבל יש מצבים שזה באמת המפלט האחרון והראה לי שאת נמצאת באחד כזה לרצות למות וגם לומר את זה זה אומר רק דבר אחד שאת מאוד רוצה לחיות אז חבל לשנן את זה כי זה רק עושה לך יותר רע..כבר סיפרתי לך למה על אותו עיקרון שאם מתמקדים במשהו אז מעצימים אותו כל הדיבורים יפים .. ואת סובלת .. והאמת שאני לא מרחמת עלייך כי אני יודעת שכל מי שנמצאת בהפרעת אכילה אין משתווה לה מבחינת הכוח שיש לה מבחינת העוצמות שיש לה וגם את כזאת .. אז רחמים לא תקבלי ממני אבל אמפטיה כן .. אני מקווה שתקבלי את הטיפול הראוי ושאבא שלך יקח לתשומת ליבו את מצבך ויעשה הכל כדי להעניק לך את העזרה שאת צריכה .. הוא כנראה רואה שמשהו לא בסדר .. יש גם כאלה שלא רואים כלום ואת יכולה להיעלם להם מול העיניים והם לא יעשו כלום תכירי אלה הם ההורים שלי ואני מאוד אוהבת אותם ויש עוד הרבה כאלה אין שום קשר אבל כל אחד והדפקט שלו ואם אבא שלך שם לב אז קיבלת מתנה אמיתית .. אני מייחלת לבוא הטיפול שלך כי נראהלי שאת פשוט לא מסוגלת לבד וזה הכח בסדר כתבתי לך משהו מאוד חשוב לפני כמה זמן שהרעיון היה פשוט להניח לדברים תנסי.. פשוט תעזבי תראי מה יהיה אני אומרת לך את זה מנסיון ואם כל האחריות יותר גרוע מזה לא יכול להיות אז מה כבר יש להפסיד המצב הזה זה בדיוק כמו למות זה בדיוק כמו להשחיט את החיים שלא בחופף לרצונו של הבורא אז בשביל מה להיאבק.. אבל הוויתור מוביל למקום אחר.. כי ככה זה עובד.. ושם יכול לקרות לך משהו מאוד חשוב תשמרי עלייך אני לא בטוחה שאני יהיה פה היום אבל אני שולחת לך חיבוקים תספרי מה קורה המון אהבה הילה

לפני כמה ימים חשבתי על משהו. הייתי ליד החבר שלי וכשהוא ניסה לנשק אותי התרחקתי. יש בינינו מגע וישנו ביחד מספר פעמים אבל כשזה מגיע לנשיקות אני ישר מתרחקת. בהתחלה חשבתי שאני פשוט מתביישת כי אני לא בטוחה אם אני מנשקת טוב או בכלל יודעת איך זה עובד. אבל גם אחרי שכבר ניסיתי גיליתי שיש לי רתיעה מסוימת מהחיבור הזה. אני רואה בפה משהו "מלוכלך", וכל פעולה שקשורה בו היא פוגעת או מיותרת. אם זה לאכול, להקיא....להתנשק. בשבילי הנשיקה היא אינה דבר רומנטי ומקרב והיא אינה יכולה להיות כי הפה הוא רק כלי עזר להרס העצמי שלי. אני לא יודעת אם אני מסבירה את עצמי טוב. אני לא בטוחה שאני כל כך מבינה. אני רק יודעת שאני לא מתחמקת מנשיקות כי אני מתביישת אלא בגלל משהו יותר עמוק. למה אני חייבת לסבך כל דבר? אולי אני צריכה להפסיק לחשוב כל כך הרבה....

הרבה זמן לא יכולתי לסבול נשיקות ואני מספרת לך את הסיפור שלי כי אולי תביני מה מסתתר מאחורי זה אצלך אני לא חושבת שבך התעללו מינית אם זכור לי נכון אבל לי זה קרה בגיל 8 והקטע הכי מסריח שאולי לא קשור בזה הוא שהאדיוט שעשה את זה כמעט חנק אותי מעבר לכל האקט הוא החדיר גם את הלשון שלו עד הוושט שלי אני חושבת ואני לא יכולתי לנשום פשוט לא יכולתי .. לגבי הלשון זה אפשרי כשאת בת 8 והוא אחז בי כל כך חזק שלא יכולתי להשתחרר הוא פשוט נגע ותפס כל חלק בגוף שלי וגרם לי להיגעל מעצם היותי בכלל ..ההפשטה .. חוסר האונים ומעל הכל הזיקה לאהבה שהייתה לי ושרציתי כל כך ולא היה לי בשום מקום.. אני חושבת שמשם נבעה ההסכמה הווירטואלית שלי .. הוא בסהכ שאל אותי אם אני רוצה שהוא יעזור לי לעבור את הכביש.. נשמע כל כך קלישאה אבל זה תכלס מה שקרה ... אחכ כבר הייתי בגינה צדדית על ספסל מסריח ריקה מאדם.. רק לקראת הסוף של כל החרא הזה הצלחתי לברוח ואני בטוחה שהיה משהו שהעיף אותי משם לא כל כך ברור לי איך הצלחתי אחרי שזה כמעט הגיע לסוף של כל העניין באמת הצלחתי לברוח .. אבל זה היה מאוחר מידי כי הבריחה לא מנעה את האונס החווייה הזאת יותר מהאקט המיני עצמו שהיה מלווה לכל העניין .. חוויית החניקה גרמה לי לדחות באופן ישיר אוכל .. אני תמיד הרגשתי חנוקה .. אני לא יכולתי להיות במקומות סגורים .. נשיקה ...?...אפילו בנאדם שאני מאוד אוהבת ומאוד רציתי שהוא ינשק אותי תמיד נחנקתי תמיד הייתי צריכה אוויר תמיד היו הפסקות ופה החלק הרגשי דיבר זה אפילו לא היה קטע פיזי רק הזכרון של הגוף לחווייה ששולטים לך על כל הגוף ואת לא יכולה להשתחרר... איפה זה מתקשר אלייך... ? את צריכה לחשוב איפה את בחיים הרגשת חנוקה .. שאין לך ספייס.. מה גרם לך להרגיש כל כך לא טוב עם עצמך .. מה גרם לך להרגיש את לא מסוגלת להכיל יותר ותכלס זה לא חייב להיות התעללות מינית אני יודעת שזה לא לגמרי פותר את הבעיה אבל עצם זה שאת מסתכלת לתוך זה ומבינה מאיפה זה בא זה כבר חצי דרך .. לדחות נשיקה של מישהו בהכרח קשור עם דפוס של חנק .. דחייה .. חוסר אהבה .. אי ידיעה לאהוב.. פחד.. בלבול.. התבגרות .. גדילה ועוד.. .. אבל "החנק" הזה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני צורות וזה חשוב שתשאלי את עצמך.. וכשתביני יהיה לך קל יותר אל תשכחי שגם לאדם שניצב מולך יש חלק בעניין גם הוא צריך לגרום לך להרגיש נעים ולכבד ולהיות סבלני איתך .. לא הכל מסתכם במין או בסתם נשיקה צרפתית זה קצת מעבר לזה .. מעבר לזה שבעיות התנהגותיות עם אוכל תמיד יוצרות קושי בכל מה שקשור לחווייתיות המינית .. כי אני תמיד הרגשתי ואת לא חייבת להסכים עם זה שמין זה כמו אוכל תכלס נכנס לך ממקום אחר .. אבל זה נכנס לגוף שלך חחחחחחח וזה עוד לשני הכיוונים והחוויה לדעתי דומה ... זה מסתכם במילה אחת "הכלה" ו.. היום כשאני כבר מחוץ לחרא הזה וזה החלק האופטימי אין לי את התופעות שהיו לי אני לגמרי מסוגלת להכיל אז זה יכול לקרות גם לך אל תרגישי לא בנוח תאמיני לי יש סיבה טובה להרגיש כמו שאת מרגישה וזה לא אומר עלייך כלום זה פשוט אומר לבינתיים שאת צריכה להקדיש יותר פוקוס לטיפול שלך ובעזרת השם לצאת מהסבך הזה של הפרעות אכילה אמן המון אבה ושיהיה לך יום נפלא הילה

רב מלאך נעלה .. מיכאל http://ahava.netfirms.com/AA_Michael_Jan_05.htm המון אהבה שבוע טוב .. זמן לשינוי .. אתגר והבנה חדשה ..

http://ahava.netfirms.com/Lee_Carroll_Tsunami.htm נקודה מעניינת לחיזוק והבנה עמוקים יותר לגבי כל האסונות שקורים עכשיו יותר מתמיד.. מה זה אומר ואיפה אנחנו שוכנים בכל התהו ובוהו הזה בעיצומו של עניין עד 2008 כשהשיא והסוף ונקודת המפנה המכריעה יהיה ב 2012 הכל נועד למטרות שלום .. העצמה ושינוי מהותי של כל הקוסמוס הזה והכבוד הנעלה שאנחנו לוקחים חלק מלא בהעצמה שלו ובשינוי שלו גם אם ברמה האנושית אנו בוכים על האסונות בעת שבמישור העמוק של העניין אנו אמורים לחגוג.. נשמע אבסורד אבל מעניין שווה לקרוא.. (בכלל.... ממליצה להיכנס לאתר הזה ולהעמיק .. יש שם כמה דברים מעניינים במיוחד) מאת "קריון" בשירות המגנטי שמתקשר לי קרול

מנסה להבין מה הולך לי בראש, מה מסתתר מאחורי הסלע הגדול בתוך הלב שלי ולא מצליחה, לא מצליחה לראות את הצד הטוב שבי, את הצד היפה והרך, רואה רק כמה אני מגעילה, מגושמת, שמנה ודוחה, רואה רק כמה הרס אני זורעת ולא שום דבר אחר, ואני שואלת אותך אלוהים-מדוע בחרת להביא אותי לעולם? זה כל כך כיף לראות מישהי סובלת? מישהי שמשוועת למות כי היא התייאשה מהחיים?!!?!? מנסה בכוחות אחרונים להחזיק בחיים ולהחזיק אותם בצורה הכי נורמלית שאני מכירה אבל אני פשוט לא יכולה. מסתגרת בבית, בתוך עצמי, בלי כוחות לכלום, אפילו לבכות אני לא מסוגלת. חזרתי אחורה ולא מבינה איך, כל כך נסיתי וכל כך השתדלתי וכל זה היה לשווא! אז למה לי לנסות עוד פעם? למה לי כן להמשיך ולאכול? או בקיצור למה לי כן להמשיך בחיים?! הרי גם ככה הם איכסה אחד גדול גם ככה אני סובלת מכל שנייה פה אז למה? אני הילדה, אלוהים שכרגע רוצה לנוח, לנוח במקום שממנו לא חוזרים מתפללת שיהיה לי את האומץ, כי חיי הם לא חיים...

אני מבינה את הרחמים האלה ואת הקושי.. ואת הבכי המושתק אבל תכלס את יודעת שהחיים האלה יקרים עם כל החרא שבהם כי אם לא היית מבינה את זה... ממזמן היית מתאבדת כי יש בך משהו שמבין את זה וזה חזק ממך ... על אף שכל מה שאת עושה במילים אחרות הוא להתאבד באופן איטי רק שזה משאיר לך כביכול יותר זמן לסגת ... מה שהתאבדות לא משאירה לך וזה מאוד אופטימי כמה שזה נשמע פסיכי למדי חשבת על זה פעם כך? אני מציעה לך לבדוק את זה ולראות איפה את נמצאת בסוגייה הזאת של תפיסת החיים ... להבין שאולי החיים האלה חשובים לך ואולי הם לא כאלה נוראיים אולי יש בהם הרבה אפשרויות אולי הכל בתנועה ואם הכל בתנועה אז שום דבר לא נשאר סטטי .. זה אומר שאת בשינוי וזה המון! שאולי את בעצם נותנת מקום יותר לעבר שלך ולא למה שיכול עוד להיות לך ולמה שבעצם יכול לנבוע מתוכך ממש ברגעים אלה שלא נובע משום זמן אלא רק מהיותו זה שעכשיו וזה המון!.. יכול לנבוע עולם שלם מהרגע הנוכחי הזה שאת עוד לא באמת מכירה כי את עסוקה באכזבות שלך ... בעברים שלך השינוי יכול לנבוע מזה שפשוט תניחי ותרפי ואל תסיקי מסקנות כל כך מהר .. כי יש עוד משהו על החיים שלא נותנים עליו דיא את הפוקוס ... הם מלאי הפתעות והם לא תמיד צפויים ברגעים שאנחנו לכאורה הכי מתכננים אז אם את רוצה להצחיק את אלוהים .. את יכולה לתכנן.. אני חושבת שהוא מאוד יצחק.. כי הוא יודע מהי הסיבה שאת פה ורק הוא אף לא אחר מה שכן החיים האלה מתנה ואת לא יכולה לשלוט בהם בסיכומו של עניין וכל הפעמים שתשלטי בהם וכל פעם שתחפשי מחוץ לעצמץ את כל כך תבכי וזה יהיה עצוב בדיוק כמו שעכשיו .. הרעיון הוא לזרום עם החיים יותר מאשר לשלוט בהם .. הרעיון הוא פשוט לא לדעת והרגע הזה יוביל אותך לאן שאת צריכה להיות וזה כבר עניין של אמון .. אמונה... כוונה .. אהבה .. היישום של זה צריך להיות טמון בוויתור שלך על כל מה שאת חשבת שאת .. על כל מה שאת חשבת שאת אמורה להיות .. על כל מה שניסית לשלוט בו כשלמעשה אלה מעולם לא היו שלך ... כי את מושאלת לצורך למידה ותיקון והעצמה שאין לדעת מהיכן הם מתחילים ומה כיצם וזה ייעוד נעלה שיש לכבד לכן למדי להתייחס לחיים שלך בכבוד.. הם יתייחסו אלייך באותה מידה .. ויאהבו אותך באותה מידה אבל אל תשכחי אף אחד לא בא לכאן לשבת ולשים רגל על רגל.. אני לא מאימנה בזה .. החיים האלה הם אחריות כבדה למדי ואני לא רומזת שזה מה שאת אולי רוצה אבל מטפורית תנסי לחשוב מה זה אומר ותסיקי מזה את האמת שלך אני מקווה שהסברתי את עצמי ברור כי יש פה מסר מאוד חשוב בשבילך ספציפית אם לא .. אני ינסה לפשט לך את זה .. רק תגידי חוץ מזה שלחתי לך מייל נחמד לשנה האזרחית החדשה שלצערי לא יכולתי לשלוח את זה ישירות לפורום .. אז תהני לך .. אני מאחלת לך המשך דרך נפלאה.. שתראי במהרה בימים את האור ואל תתני לייאוש דרור המון אהבה חיזוקים שבוע טוב הילה

אוףףףףףףףףף רואים למה אני לא רוצה לערב אנשים בבעינ שלי עכשיו עשיתי רע לגון -לא רציתי לעשות לך רע באמת אני יודעת שזה נגע לליבך אבל באמת לא רציתי לעשות לך רע.. הילה איך?? איך לעזור?? אקאתי באתי לעמוד נפלתי כמו עומדת גם שאני מועדת ונופלת וגם שאני מקיאה.. אני לא מאמינה איך אני דפוקה סתומה פרה שמנה מפרת סתומה חסרת שכל חסרת ביטחון אני כל כך סתומה ודפוקה למהההההה למההההההה למההההההה אני לא יכולה לשלוט בזההההההההההההההההההה אני כל כך דפוקה אגב- זוכרת שדיברתי איתך על זה שדיברתי עם אחד וירטואלית והוא עזר לי אז דיברתי אותו היום אחרי המעידה.. אמר לי שנמשיך את הקשר אליי לדבר עם פסיכולוג עם ההורים לספר הכל! ממש הכל אני לא יכולה אני פשוט לא יכולההההההההההההה אני כל כך דפוקה סתומה פרה שמנה חזירה די זהו אני רוצה למות למות למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת ואני חשבתי שנה חדשה יהיה טוב יותרררררררררר די בא לי למות דניאלה

אולי אני מכירה אותו חחחחח יש לו שם? ולעניינינו ... זה לא כזה נורא אני לא יודעת אם סיפרתי לך או לא אבל אני שיגעתי למורה שלי את השכל שלא תספר לאף אחד.. (המורה הטיפולית שהייתה לי בזמן שכביכול הייתי בבית ספר) אני חושבת שסיפרתי את זה ובאמת הרבה שנים היא שתקה כי שיגעתי לה את השכל עד שכבר ממילא היה מאוחר מידי ולא רק שהיא לא שתקה היא הקימה את כל העולם שלי על הרגליים כי אם זה לא היה קורה כנראה שלא הייתי מדברת איתך היום אז החבר הווירטואלי שלך לא מדבר שטויות הוא אפילו יודע ממש טוב.. נראה לי שהוא גם יציל אותך ונראה לי שאם את לא מקשיבה לי אז תקשיבי לו אני לגמרי מאשרת... חיבוק.....

חחחחחחחחחחחחחחחחח יש לי חבר וירטואלי לא לא לא את לא מכירה אותו אבל אמרתי לו שאני כותבת פה הוא סטודנט תואר שני לפסיכולוגיה והוא נתן לי אולטימטום.. שנמשיך את הקשר עליי לספר להורים הכל על התלישת שערות על הבולמוסים על החתכים בידיים הכל לא יכולה וכן סיפרת על המורה שלך .. אני חושבת שאכנס לאישפוז בזמן הקרוב אני פוחדת ממחטים אני פוחדת מבתי חולים אני פוחדת למות אני אימבילינטית אני פוחדת מהמוות וגם רוצה למות.. מפחיד הידיד הוירטואלי שלי אני מעריכה אותו כל כך הוא רוצה שאכנס לטיפול אני מוכנה לעשות הכל שהוא ימשיך את הקשר שלו איתי... הילה נמאס לי מהחיים האלה אני כל הזמן באי ודעות מתמשך... עד מתי.. עד מתי... די החיים שלי דפוקים אני שמנה מכוערת דפוקה סתומה מטומטמת חזירה פרה שמנה ומגעילה דוחה איכ איזה מגעילה אני אני רוצה למות זה די להכל הכל הכל הכל אני לא רוצה להכאיב לאף אחד אולי כדי שאמות כבר... דייייייייייייי איזו דפוקה אני אי סתומה וטומטמתתתתתתתת שמנה ומכוערתתתתתת למה אני למה למה אני עם כל כך פגמיםםםםםםם דניאלה אגב אני אוהבת את הידיד הוירטואלי שלי ואני שמחה שזה בגדר הזה כי כך הוא לא בקשר עם הוריי לספר להם כך אני יכולה להסתיר את זה עד אין סוף

איך את מרגישה איפה את? תעדכני אותי... המון אהבה וחיבוקים

מרגישה ככ על הפנים ככ רע לי אני ככ פרה איכס מחר ניראה לי אלך לרופא מרגישה לא טוב

מתוקה תעשי לך משהו חם לשתות ותלכי לישון מחר בבוקר תלכי לרופא ותעדכני אותי נשיקות ולילה טוב

להילה מה רציתי מהשנה החדשה.. לא למעוד.. וזה לא קרה אני לא יכולה יותר נמאס לי החיים דפוקים די זהו לא יכולה נמאס לי מהכל השערות שלי דלילות הם אולי חצי ממה שהיה לי לפני שנה .. שנה וחצי די הילה אני לא יכולה יותר הגוף לי לא כמו שצריך.. הוא מגעיל אני שמנה אני מגעילה אני דוחה אני סתומה אני דפוקה אני מפגרת אני חסרת שכל אין לי ביטחון עצמי אני חזירה אני פרה שמנה ומכוערת אני סתומה אני רוצה למות כבר די נמאס נמאס לי מהכל החיים דפוקים אני רוצה למות די למה אני חייה לעזעזל רק להכביד על כל העולם די הילה אני לא יכולהההההההה אוף למה נולדתי בכל מעידה שלי אני חושבת למה אני סתומה כל כך למה אני לא כמו פעם אני רוצה לחזור לדניאלה של פעם עם אושר בעיניים עם לצאת החוצה לעשות מה שאני רוצה שאני אחזור להיות מאושרת שאני אדע את מהות החיים אני רוצה לחזור לילדה עם חיוך בפנים שאוהבת שמוכנה לעשות הכל כדי לתת לאדם להרגיש טוב עם עצמו... מתי אני ארגיש טוב עם עצמי אני לא יכולה יותר אני מועדת אין ספור פעמים די אני לא יכולה יותר די אני רוצה לחזור לעצמי להתאפס אוףףףף אני צרכה עזרה בבקשה אני לא רוצה למות דניאלהההההההה די נמאס לי להקיאאאאאאאאאאא

עשית לי עצוב... אני כאן אם בא לך.. יש לך אייסי?/מסנג'ר?

א. השנה רק התחילה ב. לא כדאי לבסס את ההצלחות שלך על סמך יום אחד.. ג. התחלה יכולה להיות תהליך מאוד ארוך ד. אני ישמח להנחות את ההורים שלך בעזרה הכי טובה והכי יעילה עבורך.. ה. כל שנדרש ממך הוא לתת בי אמון ו. אני לא יעשה משהו שאת לא תאהבי ז. אני חושבת שאני יוכל לעזור לך המון ח. אם תרשי כמובן ט. ובנימה אופטימית זו אני שולחת לך המון חיבוקים ואהבה י. אני מאמינה שהשנה הזאת יכולה להיות המפנה שביקשת.. שלך... שבוע טוב הילה

חוזרת לשיגרה מפחידה. עובדת, אוכלת בצהריים, מקיאה, הולכת הביתה, צמה עד למחרת בצהריים. אפילו בתוך הבלאגן יצרתי סדר. הכל ברור, הכל מתוכנן. לפני האשפוז אלה היו חיי במשך כשנה. מקיאה פעם אחת ביום, צמה בזמן שנותר.השיגרה הזאת נתנה לי להרגיש שאני בשליטה. הרי אני שולטת באוכל. אני לא כמו שאר הבנות שלא אוכלות בכלל, או שמקיאות 10 פעמים ביום. אני מצאתי את ה"איזון" בתוך המחלה. בזמן האשפוז ניסיתי לאכול 4 ארוחות מסודרות גם בבית. מעטות היו הפעמים שהצלחתי. כשחזרתי הביתה בתום האשפוז, עדיין ניסיתי.אם הקאתי, לא צמתי כל היום למחרת. הכרחתי את עצמי לאכון ארוחות בוקר. אולי ויתרתי לעצמי מהר מדי. חזרתי לשיגרה הישנה. והכי מפחיד הוא שנוח לי. לא מרגישה את הכבדות של האוכל, לא מרעיבה את עצמי לגמרי, "נהנית" משני העולמות. ושוב באותה נקודה. לא מסוגלת להתרכז, ללמוד, להנות, לחיות. מחפשת תשובות, שואלת, מנסה לשנות אבל יחד עם זאת שומרת באדיקות מפחידה על אותה שיגרה מוכרת. איך אני אבריא אם אני לא רוצה לוותר? יכולה לדבר על הכל מהיום עד מחר רק אל תבקשו ממני לאכול ולהשאיר בבטן. אין מקום לאוכל בבטן, היא מלאה בכל הרגשות, הפחדים והרצונות שאני לא מספרת לאיש. לא יודעת איך עושים את הצעד הבא, לא יודעת אם מוכנה לכך...

שזה אסון גם לי זה קרה אחרי האשפוז ואת יודעת מה? האישפוז הזה לא תמיד שווה על אף שבמצבים מסויימים הוא הכרחי אני חושבת שאת גם מאוד מודעת וזה לטובתך ואני בטוחה שהזמן במקרה הזה הוא הריפוי הכי טוב עבורך.. אני כן מרגישה שקורים לך עוד דברים ואני חושבת שהכל זה חלק מההחלמה שלך ושווה לראות לאן זה יוביל .. אני יודעת שזה לא או שחור או לבן אני בטוחה שאת מתכוונת להחלמה והיא בהכרח תקרה בזמן הכי לא צפוי ואני חייבת להיות אופטימית אבל יחד עם זאת אני ידועת שמאוד קשה לך ואני לא מזלזלת בזה אני מאחלת לך שאת באמת עכשיו יותר מתמיד לקראת דרך חדשה שתזין אותך רק בכוח ובשבחה של אהבה אמן אז אני מקווה שאת תחשבי עכשיו טוב טוב מה יעשה לך טוב.. מה באמת יוכל לעזור לך ותלכי לפי מה שהלב הזה אומר לך הוא אומר המון את רק צריכה להקשיב וליישם שיהיה שבוע טוב דרך חדשה .. דרך לריפוי שאת מייחלת לו כל כך המון אהבה הילה

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=alongway

אני שמחה שיש לך את הבלוג הזה הוא חשוב ביותר עבורך אבל מי שנכנס וקורא אני מבקשת לא לשתף פעולה עם ההרסניות שבך כי אחרת לא נעזור לך בזה אלא יותר להראות לך זוויות אחרות.. לחזק את הכוח החיובי שבך ולא השלילי כמו שאת כל כך ממוקדת בו אני בדרך כלל מאוד מתנגדת לבלוגים כאלה אבל הפעם החלטתי להשאיר את זה כי אני חושבת שזה המקום שבו את נמצאת ולא להשאיר יהיה לא לכבד את המקום שלך אבל מאוד קשה לי עם זה .. אני רוצה שיהיה לך טוב.. אני רוצה שתביני שהחתכים האלה רק מרחיקים אותך מהאמת ואני שואלת אותך מה עשית כל כך רע שאת מענישה את עצמך כל כך ? האם את עד כדי כך רעה ? האם זה באמת האמת שלך? אני לא חושבת אני יתן לזה להיות .. אין לי הרבה ברירות .. אני גם לא רוצה לאבד אותך .. אני רק רוצה להראות לך שיש דרך אחרת ואת זה אני יעשה יחד איתך בפורום הזה .. הרגשתי שזה כמו מקדש לאנורקסיה .. היא כל כך קדושה .. כמו אלוהים .. אלוהים, כמה יצירתיות .. כמה מחשבה השקעת בזה ואני שואלת מדוע לא למקד את ההמזעזע שבזה למקום אחר? אבל אני לא מוכנה לשתף פעולה עם זה .. אני מאמינה בהיפך הגמור את כל כך אוהבת את אנה ואני שואלת אותך איך אפשר לאהוב מישהי שרק מייחלת למוות שלך ? איך אפשר לאהוב מישהי שרוצחת אותך כל רגע וכל דקה שעוברת ? אני רוצה שתעני לי על זה .. יש לך מספיק כוחות בפנים לצאת מזה הבלוג שלך רק מוכיח את זה ... כל כך הרבה כוח וזאת את שמחליטה אני לא מחליטה שום דבר ואם את חושבת שכן .. את טועה ובגדול! אני אוהבת אותך המון את יקרה מאוד אני מבקשת שתתבונני טוב טוב יש כמה שאלות שיהיה עלייך להעיז לענות עליהן ואולי זאת תהיה הדרך שלך להחלמה.. את לא יודעת כמה... תעצרי רגע ותשאלי את עצמך בשיא הכנות מה מסתתר מאחורי כל הדבר הזה אני יכולה לענות לך בקצרה זאת לא אנה ! המון אהבה שבוע טוב הילה

לא באתי הנה כדי לזעזע אותכם לא באתי הנה כדי לגרום לכם לשנוא אותי באתי כי אני לא מוצאת את עצמי בין אנה לבין הבריאות באתי כי אני מבולבלת לא באתי כדי ללהגיד אנה קדושה וטובה רציתי רק לשתף ואולי זו הייתה טעות. את מוזמנת למחוק ואולי בעצם מבקשת שתמחקי אם אפשר. לא חשוב זו הייתה טעות. סילחו לי. ביי

אני שרשרתי כל מיני הודעות על אנורקסיה ובולימיה והפרעות אכילה בכלל .. על התנהגות.. על היבטים חברתיים .. ועזרה.. וסיפורים כואבים .. אנשי מקצוע.. וכל מיני נקודות תצפית להתבונן בזה ולנסות להבין את זה קצת יותר... בכל הודעה יש קישור לכתבות ... על סמך כל הדיבורים שלכם לאחרונה נראה לי שזה רלוונטי אני ממליצה בחום רב.. סופשבוע נפלא חיבוקים.....

אני מאמינה שאני יהיה פה במוצ"ש... המון אהבה וכל טוב שמרו עליכם ...

ושבת עם התחלות חדשות דף חלק מחשבות טובות ואמן ואמן אמן לשנה מוצלחת יותר.

הילה די אני חייבת עזרה חייבת חייבת חייבת אני לא יודעת מה לעשות זהו אני חייבת עזרה.. מה אני צרכה לעשות??? בא לי להקיא רק קמתי בבוקר בלי אוכל בלי שום דבר בא לי לא יודעת ההורים מלחיצים זה תקופה של מבחנים אני חייבת אני לא יכולה יותר די אני משתגעת... אוףףף אני חייבת עזרה השאלה היא האם אתן להם לעזור לי... (התשובה ברור:לא) אבל אני רוצה עזרה אני רוצה לצאת מזה די נמאס לי מהחיים בא לי למות אני לא מבינה למה אני חייה לעזעזעל היה יותר טוב שלא הייתי חייה למה למה למה.. הילה אני לא יודעת מה לעשות אני מתחרפנת כבר.... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף בא לי למות למות למות למות למות למות למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אוף למה אני חייה בכלל אין לי מהות לחיים בכלל.. החיים שלי בזבל.. החיים שלי דפוקים אני דפוקה אני דפוקה מכוערת שמנה מפגרת סתומה חסרת שכל חזירה פרה מגעילה דוחה סתומה אבלה אף אחד לא ירצה אותי אני פגם לעולם!!! למה למה למהההההה די אני חייבת להתאפס אני צרכה לראות את המהות לחיים כל יום לפני השינה אני מתפללת שאני אמות.. למה למה למה למה למההההההההההה אוףףףףףףףףף די תתאפסי על עצמךךךךךך את לא יכולה כבר.. די די די די די דיייייייייייייי אני חייבת אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף דניאלה

את אומרת שאת רוצה ..... זה נשמע לך כמו לרצות ? זה נשמע לי כמו לקבוע עובדות נוקשות שלא ביססת אותן בכלל אני לא אומרת שאני לא מבינה אבל יקירה את חייבת להחליט אני מוכנה להושיט לך עזרה אבל את מתנה את העזרה הזאת וזה החלק הבעייתי.. פשוט כמו שאת הולכת להקיא באותה מהירות .. תבקשי זה כל כך פשוט אבל את חייבת לבקש מהאנשים הקרובים לך כי הם קרובים לך והם יוכלו לתת לך את העזרה הזאת ... לימודים? זה באמת חשוב עכשיו?.. כשכל העולם שלך מתמוטט?? נראה לי שולי...אם בקצב הזה את לא תישארי בחיים מתוקה תרימי את עצמך חיבוקים המון אהבה הילה

:-)

http://ceti.macam.ac.il/Courses/socpsy/sites0102/irit/webquest.htm

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?דימוי_הגוף_של_בנותינו

http://www6.snunit.k12.il/science/biology/anox.html

http://www.yofi.co.il/health/nutrition1.shtml אני מחפשת הרבה חומר בעניין אבל יותר ברמת הריפוי קישור לכתבה מעניינת

http://www.yofi.co.il/health/nutrition6.shtml

http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=202

------------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------ ----------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------

זה לא נגמר זה רק הסוף של מה שעומד להיגמר ממש עכשיו ואת יודעת מה עומד להיגמר? הסוף לשנאה שלך את עצמך! אני חושבת שזה סוף נהדר וזה פתח להתחלה חדשה להכיר את עצמך ולהעיז לאהוב את עצמך כפי שאת .. זה תלוי בך! זה יכול להיות הסוף האמיתי שכל החיים שלך ייחלת לו אמן.... המון אהבה ברכות חמות להתחלה חדשה ... הילה

.

מה אני עושה? מודעת אך לא מסוגלת ליישם. אתמול חבר שלי בא לישון אצלי. מדברים. בזה אני טובה. מרגישה נוח, משוחררת. הולכים לישון ואני נסגרת. המגע שלו מלחיץ אותי. הליטופים נעימים אך מאיימים. פתאום מוחקת את עצמי כדי לרצות אותו. סופגת את אי הנעימות, מתעלמת מהחששות. כואב, אבל העיקר שהוא נהנה. שוכבת לידו ובוכה בשקט. רוצה את אמא. הוא לוחש, מדבר, שואל אבל אני לא שומעת. בתוך עצמי.אל תתקרב. למה אני בוכה? נמאס לי. רוצה להיות אני אבל הפחד לאבד כל כך גדול. כל חיי שמה אחרים לפניי, נדחקת לסוף הרשימה. לבד. שקט. השתיקה הזאת מפחידה אותי. בורחת למקום מוכר. אני צריכה להרזות.כשהוא נוגע אני חושבת על הבטן, אם הוא מרגיש את הצלעות. לידו אבל כל כך רחוקה. הוא שואל אם הכל בסדר ואני צוחקת. צריכה לשמור עליו שלא יידע. על מה את חושבת. אני מחייכת, משחקת את המשחק. למה בכית.עזוב, לא משנה. הולכים לישון.הוא מניח עליי יד ואני נעלמת.

שנאתי את הרגעים האלה שהחבר שלי נגע בי ואני נעלמתי אבל ידעתי גם למה... תמיד במצבים האלה ידעתי שיש כאן משהו מהותי שזה לא סתם שאני מגיבה כמו שאני מגיבה הבנתי שגם הוא לא ממש ניסה לגרום לי להרגיש שאני יכולה להיות כפי שאני וזה נורא משפיע ללא ספק יש גם את החלק שלך כמה מקום את נותנת לעצמך אבל זה משהו שמזין את עצמו לשני הכיוונים .. אני חושבת שמצד אחד מערכת יחסים כזאת יש בה פלוס בגלל היכולת שלך להתמודד בזמן אמת עם החלק הזה שאת רוצה להיעלם .. את יכולה פשוט ללמוד לגרום לעצמך להרגיש אחרת ולבדוק את עצמך מזויות אחרת .. להעניק לעצמך את האפשרות לדעת מה את רוצה .. נשמע שזה מאוד מכאיב לך ואני לגמרי יכולה להבין את זה .. אני זוכרת שאני תמיד הגבתי ככה כי החבר שהיה לי לא באמת נתן לי להרגיש בנוח עם מי שאני וזה נורא מוזר כי לכאורה על פני השטח הוא כאילו מאוד אהב אותי .. במילים .. במעשים הוא היה רחוק מזה אז אם זה העניין אני ממליצה לך לשקול את המשך הקשר.. כי מי שנמצא איתך המדד לדעת אם הוא באמת נמצא שם עבורך מהמקום הגבוה של העניין הוא היכולת לקבל אותך ולהיות רגיש לצרכים שלך ולמי שאת ואם הוא רואה רק את עצמו זה בעייתי אין שום סיבה שתעלמי.. אבל שוב עומד מול זה גם הרצון שלך להיעלם בגלל הפחד שלך לתפוס מקום וגם זה בפני עצמו מאוד בעיתי .. יש כאן שתי בעיות אני חושבת שאת מהצד ייטב בעבורך אם תלמדי מחדש כיצד לאהוב את עצמך כיצד להעניק לעצמך מקום.. אז בהכרח יהיה לך קל יותר בקשר.. את חיבת לבדוק עם עצמך מה באמת קורה לך.. אם זה קשור אלייך? או אפילו אולי זה קשור אליו?.. אולי זה לא סתם שאת מרגישה כמו שאת מרגישה .... אולי גם שיעור עבורך לדבר איתו על הדברים האלה שאת מרגישה .. מהנסיון שלי גברים לא נשארים חזקים לעוצמות האלה .. . אבל יכול להיות שאני טועה.. ושווה לך לבדוק את זה כי אולי הרבה דברים יפתרו לך בעקבות תקשורת כזאת שמושתתת על כבוד הדדי אמון ומעל הכל הדדיות אז עם כל הקושי אני שולחת לך ברכת עידוד תחזיקי מעמד והמון אהבה לילה טוב הילה

עוד יומיים אני נוסעת לח"ול ל12 יום...... לא, אני לא מתלהבת....אבל, אם זה זמן לצאת מהשגרה אז זה יכול להיות מאוד מאוד טוב.....מאוד. כמובן שעולה לי בראש המחשבה שאולי יקרה משהו במטוס... המחשבה הזו לא מפחידה אותי, להיפך, אני כותבת את ההודעה הזאת בשיא הרצינות, תדעו, שאם קורה לי משהו בטיסה, אז אני שמחה לעוף מפה... באמת. תדעו, שזה מה שרציתי, שנשארתי בחיים רק בשביל המשפחה שלי, בשביל לא לפרק אותם לגמרי, לא להרוס להם את החיים. אז אולי אני יהיה במקום שאני רציתי להיות כל כך הרבה זמן, רק הפעם מסיבות טבעיות... אז בנות, שתהיה לכולכן שנה מדהימה, שנה של בריאות ואושר והחלמה ותקווה ואהבה... חיבוקים ש

זה ממילא לא באמת קיים אבל אם את מייחלת לסוף אולי שזה יהיה הסוף של הצרות והתחלה לבאות ולנפלאות אולי תהני? מה את אומרת? זה גם יכול להיות ..לא? בכל אופן אני גם מאחלת לך שתתחילי דרך חדשה... בריאה... מאתגרת עם המון כוח וחלומות חדשים מחכים להגשמה שלך המון אהבה שנה נפלאה לך ולכולם

אני מבינה אותך. אני עדיין מרגישה שאני בעצם כלי עזר לסביבה. אני פה לעזור, לשמח, לתמוך, להקל. אין חשיבות לרצונות שלי.אין חשיבות לקיום שלי למעני. אבל באותו משפט שדיברת על מוות גם ידעת לאחל לאחרים בריאות ואושר. אני מקווה שגם אם לא במודע, את מאחלת לעצמך אותו דבר. מוות הוא הפתרון הכי קל. את אולי מרגישה חלשה, מיואשת, עייפה, אבל את לא טיפשה. אני מקווה שאפילו ברגעים כאלו את מזכירה לעצמך שהחיים הם דבר דינמי. כמו נהר. זורמים. מאוד יכול להיות שמה שאת מרגישה עכשיו, בעוד 5 שנים יראה כמו זיכרון. לא תדעי אם תרימי ידיים. תחזיקי מעמד, אולי גם תצליחי להנות?

יו לי קצת כאבים בצד ימין בבטן הרופא הטיס אותי למיון הגעתי למיון והיה שם רופא צעיר מה זה חמוד חבלז הוא בא אלי בהתנהגות ככ מגעילה בקושי בדק אות יוקבע את מאושפזת שימי פיג'מה ומעלים אותך למחלקה ככ היה הכול מהר והוא היי ככ מגעיל הסברתי ל ושבכלל לא כואב לי כבר והוא אפיל ולא הקשיב לי חתיכת מניאק ישר אמרתי שאנילא מתאשפזת בשום אופן וחותמת סירוב אישפוז ומייד הרופא אמר טוב אם תמותי עוד שעתיים אל תתפלאי והלך,איזה רופאים מגעילים אלוהים יעזור לי, חוץ מיזה משהו משמח קרה לי היום אחרי שזרקו אותי מהטיפול יהודית שוב רוצה אותי ואמרה שאני חיבת טיפול והיא לא מוכנ הלוותר עלי ככ מהר איזה אנשים מקסימים יש בעולם פייי לחשוב שעכשיו הייתי אמורה להיות אם פיג'מה של ביהח מאושפזת איכס בעעעעעעעעעעעע שיהיה יום טוב, אוהבת, מאיה

הי מאיה, אם הרופא חשה שאת צריכה אשפוז אז הוא צודק מה היה קורה אם המצב היה מחמיר, לפי דעתי הוא רצה רק בטובתך. הרבה בריאות

מוזר בטירוף זה עוד לא קרה לי תיזהרי אני מציעה לך לשקול לחזור לבית חולים ואני שמחה שאת השארת את ההודעה הזאת עכשיו אני מבינה שאני לא דפוקה ויש דברים שאני קולטת אז תחזרי לבית חולים עכשיו!!! כי את תצטערי על זה הילה

אני לא יכולה לחזור כי הוא היה עצבני והחתים אותי על טופס"סירוב אישפוז" אין מצב שיחזירו אותי שוב תהיא בטוחה

איך אפשר (אם ביכלל אפשר) לצאת מן המעגל של ספירת קלוריות וליהיות מודאגים כל הזמן פן נחרוג ממספר קלוריות מסויים שכיביכול צריך כדי לישמור על מישקל ללא עליה סתם? איך אפשר פשוט לאכול (אם ביכלל זה אפשרי לצאת ממעגל כזה) ללא ספירה וללא חשש ? האם חייבים תמיד ליספור קלוריות ? למה כל הזמן מדברים על קלוריות ומעודדים זאת האם זה באמת נכון ? או שמא צריך לאכול רגיל חופשי , לא ליספור ולידאוג ופשוט להשתדל לא ליזלול והגוף יעשה את שלו והכל יהיה בסדר ובצורה כזו אין סיבה להגיע להשמנה -- או שחיבים ליספור ולישמור כל הזמן?

לא צריך לספור.. צריך להיות בשקט אם את בשקט את מקשיבה לגוף ואם את מקשיבה את יודעת בהכרח מה הגוף שלך צריך ואז... הוויית ההזנה שלך הופכת להיות טבעית אינה מותנית בשום ספירה כי את בהקשבה מלאה .. רצוי לאכול במצב של שקט במצב של רגיעה ולא במתח לפעמים המתח יוצר מצבי רעב מושלים שאינם באמת רעב.. אלא יותר רעב רגשי.. אפשר למנוע אותו ע"י שתיית מים ..או הירגעות מודעת הרעב האמיתי יספר לך על עצמו אם תהיי בשקט וכשתזיני אותו תאמיני לי שלא יהיה לך צורך בטיפה אחת יותר אלא בדיוק מה שהגוף המופלא הזה מספר לך אודות עצמו וזה רק עניין של שקט והקשבה קלוריות? קשקוש! אם היית יודעת איך הגוף פועל וכמה הכל זה שטיפת מוח מעוותת של העידן החדש /ישן את פשוט היית נחרדת לראות שלגוף יש שפה אחרת והמידע הזה לגמרי עובדתי ושונה בתכלית .. זה הכל גימיק כל השפה המדוברת הזאת של היום לגבי קלוריות משקל ויוצא בכל אלה.. שכביכול תשיגי בזה משהו.. זה גימיק מסחרי לשיווק ודחיפת מוצרים לשוק הגוף צריך דברים מסויימים וכל יום הוא מרגיש אחרת וכל יום הוא צריך משהו אחר ולפעמים אין לזה סדר אבל זאת השפה שלו וזה הסדר שלו אני רק יכולה להבטיח לך שאם את מקשיבה באמת אין סיכוי שתשמיני מעבר למה שהגוף שלך צריך .. כי יש גם אלמנט רוחני הנשמה חזקה מאוד והיא מאוד מוארת וכדי להחזיק אותה הגוף חייב להיות חזק אנשים רזים .. רזים מידי הם בהכרח חלשים בגלל עוצמת הנשמה שלהם.. עד כדי כך שמבחינת האור שלהם הם נשרפים מבפנים כי היא זקוקה לכוח שאין לה או מסיבות של דנא או מסיבות כמו אנורקסיה וניוון שרירים וכל המחלות האחרות שיוצרות רזון מוגזם וזה עובדה כשרזים חולים יותר ותופסים יותר מחלות ..פחות מחוסנים (אני מדברת על רוב) את יכולה לבדוק את זה .. זה לא חדשה.. זה גם תופס רוחות טועות וכל מיני ש"ד שרק במצב של חולשה אנחנו רגישים אליהם יורת מהרגיל גם שימוש בסמית יכול ליצור מצבים כאלה .. הנשמה לא בנויה לזה אנשים שהם יותר מלאים יחסית אפילו שמנים.. או כאלה שיותר שומרים על עצמם .. אנשים של פעם יש בשפע כאלה הם לגמרי חזקים כי הם לא רוויים בכל השטויות שאנחנו הכנסנו לשכל.. זה יוצר רק דבר אחד.. התרחקות מהאמת אין דבר כזה ששיטה אחת מתאימה לכולם אין דבר כזה כל אדם בא עם רשימת האכויות שלו .. עם הצרכים שלו עם התפקוד שלו לא כל הדנ"א שלנו זהה (מאגר התאים בגוף ובתודעה ) כל אדם צריך משהו אחר וכדי לספק את זה אני מסכמת את כל מה שאמרתי בצמד מילים שתיקה והקשבה..! ואם לא שומעים? אז סביר להניח שאת נעולה על משהו ואז את פשוט צריכה להניח ולבקש לדעת כמו שאת מבקשת ממישהו איזושהי טובה.. לבקש שאת רוצה לדעת מה נכון עבורך להזנת הגוף שלך בזמן נתון וזה יגיע אליך בכל מיני דרכים מפתיעות .. ואת תביני לבד עם המודעות שלך מה המסר עבורך.. וכל שנותר לך הוא לנסות .. ותאמיני לי הגוף יודע את עצמו...הוא כל כך חכם.. הוא כל כך חזק.. הוא פשוט משהו לא יאמן.. יש לו גם יכולת מופלאה לרפא את עצמו במצבים הכי קשים .. אבל........ בסיכומו של עניין המחשבה שלנו היא משהו שאותה צריך לברור הרבה יותר מאשר ספירת קלוריות כי היא ממש מגשימה את כל המציאויות שלנו גם את המציאות של הגוף שלנו ךא סתם אומרים שבגלל בעיה נפשית (חלילה) פתאום כואבת לך הבטן .. שבגלל בעיה רגשית הכבד שלך לא מתפקד (חלילה) וכו' וכו' ככה זה עובד רק צריך ללמוד את זה ממש ולשים לב ביישום של זה אז המון אהבה.... לילה טוב הילה

הילה אם אולי לא היו אומרים לי 8-10 פעמים ביום שאני צרכה למות אולי זה לא היה קורה.. אבל אין לדעת אני לא מאשימה אף אחד חוץ מאת עצמי.. אני משקרת לעצמי... אני משקרת לכולם נמאס לי כבר... עזרי לי בבקשה אני לא יכולה יותר זה חזק ממני דניאלה

את יודעת שהשם שלך זה שם של מלאך.. מן הסתם זה שם מאוד מחייב לא רק שכן יש לך הגנה מאוד גבוהה כך שלא תוכלי בכל מקרה לעשות יותר מידי שטויות בלי שום קשר לעובדה הזאת ... לאף אחד לא מגיע להרגיש ככה או שיאמרו לו כאלה דברים .. אבל את יכולה להיות חזקה ולהעמיד במקום ולשים גבולות זוהי זכותך מלידה לחיות אף נפש חיה אינה יכולה לקחת לך את הזכות הזאת גם אם רוצחים אותך .. זה שלך ואת נצחית אבל בשביל שהכוח יהיה בידיים שלך את חייבת להבין את זה .. לרצות לחיות? איך אפשר לרצות לחיות במצב שלך .. ? הרבה שנים רציתי למות ועד שלא הייתה לי סיבה לחיות זה לא השתנה וזה לקח באמת הרבה זמן רק בגיל 27 זה משמעותי אבל קרה לי משהו מיוחד ולא צפוי וזאת הסיבה שאני חיה בתור אחת שכל הזמן ניסתה לשים כץ לחייה ואני יודעת שיהיה זמן שאת תהיי בבחירה ותוכלי לעשות דברים שלא מותנים בשום דבר.. אולי הסביבה שלך לא מבינה אולי מישהו מבחוץ צריך להסביר.. אבל את קודם כל חייבת להבין מה הכוח שלך ואת לא יודעת כמה כוח יש לך ... אל תיאבקי במה שאת מרגישה אפילו שזה מרגיש יאוש ואל תנסי לפגוע בעצמך כי יכול לקרות מצב שזה יהיה מאוחר מידי וזה יהיה עצוב מאוד.. אל תנסי ללמד אף אחד לקח.. תחיי את החיים שלך גם אם מאוד כואב לך.. ואני ישמח לעזור לך .. אני מוכנה אפילו לדבר איתך אבל זה תלוי בך. אז אני מצטערת שאני חוזרת רק עכשיו .. הייתי קצת עסוקה .. בכל מקרה אם תראי את ההודעה מחר.. אז אני שולחת לך המון חיבוקים ואהבה בברכת יום נפלא.. בינתיים לילה טוב.. דרך אגב גם אני הייתי היום קצת בייאוש והנה היום הזה מסתיים לו ואני יודעת שמחר יום חדש אני כל הזמן אומרת את זה לעצמי כי אני יודעת שמחר מחכה לי הזדמנות חדשה להיות יותר טובה לעצמי ואם אני יותר טובה לעצמי תאמיני לי שאני גם בהכרח יותר טובה לסביבה שלי ואין מה לעשות לפעמים זה קורה.....וצריך פשוט לחיות את החיים כי אני מאמינה שיש סיבה לכל זה גם אם לא ממש יודעים למה התכוון המשורר הילה

mahar ani hozeret.; sof kol sof. toda al hakol azart li meod

מצפה לשמוע ממך מחר... חיבוקים וחיזוקים .. את רואה? ביקשת כל כך והנה .. זה הגיע... לילה טוב הילה

הילה אני זהו לא יכולה יותר נמאס לי די אני לא יכולה לא לא לא לא לא לא לא לא לא יכולה די נמאס לי החיים בזבל די לא יכולה אני לא מצליחה אוף... די נמאס לי אני רוצה למות אני פרה שמנה מכוערת דפוקה חזירה מפגרת סתומה אוח בא לי למות למות למות למות למות למות די די די אוף למה אני חייה לעזעזל היה יותר טוב שלא הייתי חיה שאמא שלי לא היתה יולדת אותי אני סתם נטל על כולם אני רוצה למות כבר די נמאס לי מהחיים האלה די לא מוכנה יותר אני נלחמת לסתם ולא מעניין אותי אף אחד יותר די בא לי למות אני נלחמת לשווא אז למה אני נלחמת הא- בשביל מי מי שהייתי תלותי בו הוא ברח לי לא ברח לי פיזית אלה נפשית יש לו בעיות מספיקות.. אני לא רוצה להכביד עליו אז אני לא יכולה יותר(הוא לא יודע כלום על ההקאות) -הוא איתי תמיד... אבל כרגע הוא לא הכי מרגיש טוב ואני מעדיפה לא להלחיץ אותו די אני לא יכולה נמאס לי מהחיים אין לי למה לחיות אני ככה מרגישה דדדדדדדדדדי אני לא יכולה להתאפס יותר.. פעם אחרי שבוע יכולתי להתאפס על עצמי היום כלום נדה.. אני לא יכולה.. זה חזק ממני ואני נותנת לו .. דפוקה שכמותי תמותי כבר למה את חיה.. תמותי תמותי תמותי... התחלתי לרדת בלימודים אני לא יכולה יותר זה הורס אותי.. סוף סוף דבר אחד.. דבר אחד... היה מצליח לי הייתי מרגישה בשמיים שהציונים שלי היו טובים היום ירדתי וירדתי עד הסוף די לא יכולה זה הורס אותי אוףףףףףףףף... אני שמנה מכוערת דבה חזירה סתומה מפגרת אבלה די תמותי כבר את לא מבינה שאין לך למה לחיות ככה אני אומרת לעצמי מידיי יום ביומו.. די אני לא יכולה .. אני גם לא יכולה לבקש עזרה.. (ככה אני) די איזו דפוקה אני, אני רוצה למות למות למות!!!!!!!!!!!! דניאלה...

אולי תחשבי אחרת זה אותו דבר .. את צריכה לעשות בדיוק אותו דבר.. את לא צריכה זמן בשביל זה או פסיכולוג בשביל זה פשוט לחשוב הפוך.. לחשוב טוב אודות עצמך את הרי לא חושבת יותר מידי כשהרע יוצא ממך לחשוב שאת לא כזאת נוראית כמו שאת חושבת שאת ולהבין שהחיים שלך נראים כמו שהם נראים בגלל כל הדיבורים שלך... לא חבל? זה תלוי בך.. אני עדיין מסוגלת ללוות אותך ולחשוב הפוך ממך אבל יחד עם זאת לכבד את המקום שבו את נמצאת.. את לא יודעת איך את מרעילה את עצמך אני חושבת שככה אני הרעלתי את עצמי עד לרגע שהחלטתי שאני עושה לזה סוף והסוף הזה הגיע זה יכול לקרות גם לך זה רגע של ייאוש אני לא באמת יודעת אם את מתכוונת להכל .. אבל אני שולחת לך חיבוק ענקי וחיזוקים המון אהבה הילה

אוף די אני באמת דפוקה מטומטת סתומה חזירה דב פרה שמנה וחסרת שכל... אין פלא שירדתי בלימודים.. אני כל דפוקה אני שונאת את עצמי אני רוצה למות

שלום אני נועה, אני תלמידת תיכון ואני עושה עבודה בנושא דימוי עצמי אצל אנשים שמנים כתוצאה מיחס החברה אליהם. אולי תוכלו להסביר לי כיצד האדם השמן נתפס בחברה, כיצד מתנהגים אליו ואילו לחצים מופעלים עליו. בברכה, נועה.

כי אולי הם לא מסוגלים לקבל את עצמם? זה משלים את עצמו לשני הכיוונים גם שמנים נכנסים לתמונה זה נובע בגלל הרבה ערכים בגלל הרבה מוסכמות שחיים על פיהם.. זה נובע בגלל הפחד שלנו מדברים שאינם תואמים את מבנה הציפיות שלנו מאחרים .. מהחיים.. מעצמנו בעיקר.. אחרים הם שיקוף של מי שאנחנו .. שמן ...רזה .. מכוער .. יפה וכל הקשקושים האחרים.. אנשים לפעמים מייצגים את הכשלונות שלנו .. את ההצלחות שלנו.. את הפנטזיות שלנו .. את החלומות שלנו .. מה אנחנו רוצים .. מה אנחנו לא רוצים.. מה מקובל .. מה לא מקובל וכיוצא בכל אלה... ואנחנו עסוקים בלהשליך עליהם את הצרות שלנו ולחשוב שהם הדפוקים או הנחותים אבל אנחנו לא רואים את עצמנו גם לא את האיכויות שלנו וזה החלק החמור זה קשור מכל בחינה שהיא כי אנחנו מאשימים את החברה בחוסר היכולת שלנו לקבל ולהעריך את עצמנו ולכבד את עצמנו ומעל הכל לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו וזה חתיכת שיעור.. אז לצורך העניין זה יכול להיות שמנים.. חולים.. מכוערים .. כל מה שנחשב לא מוכר.. לא מוערך.. לא מובן.. מעין הסתרה.. שמכפה על הכיעור של עצמנו כי אנחנו לא מוכנים לראות שום דבר.. מסבכים את החיים בעוד שהאמת שלהם כל כך פשוטה ... לכולם יש מקום אז למה לא לכבד את זה אם זה כל כך פשוט למה השפיטה במקום שיכול להיות שלום אין לי תשובות לזה אבל אני מאמינה בכוח שיש לזה ואני חותרת אליו אני יודעת שהתשובה שלי לא שגרתית אבל יש בה מן האמת ומשום כך יש בה מן הסיבה שעונה על השאלה מה יחסה של החברה לשמנים ... פעם זה היה יפה.. פעם זה היה סמל לנשיות מובהקת בעיני זה עדיין האמת הגוף צריך להיות חזק הגוף צריך להיות בריא הגוף צריך בסופו של דבר להיות בית לנשמה שלנו אז מדוע לא לשמור עליו ולכבד אותו כפי שהוא כפי שהאמת נובעת מתוכו? לפעמים צריך להיות שמנים להיות שמן זה גם בהכרח הרבה כוח על אף שאם מגזימים שום דבר שלא עושים אותו במידה אינו טוב בד"כ אבל לכל אחד יש את השפה והחוקים שמתאימים לו אז מדוע לא לכבד את זה ולהניח לזה להיות כפי שזה ? המון אהבה קריאה לשינוי ובהצלחה... הילה

שלום לכולם.. כמו נועה גם אני התבקשתי לעשות עבודה בנושא שמנים ואיך החברה רואה אותם. אני מורה למחול ועובד עם ילדים בבתי ספר בשיעורי ריקוד ותנועה, נשאלת השאלה איך ילד שמן עלול להרגיש כאשר הוא רוקד מול החברה שיכול להיות כסיבה לצחוק והעלבות מצד חברים לכיתה.. תודה לעונים..

הי הילה. ממש במקרה נכנסתי לאתר (חיפשתי משהו אחר לגמרי........). ולמה החלטתי לכתוב לך......במשך שנתיים וחצי היתה לי מערכת יחיסים עם בחורה שהיתה חולה באנורקטיה (אנורקסיה ובולימיה). למען האמת נודע לי שהיא חולה רק לאחר שנה וחצי של יחיסים. ניבהלתי..........לא ידעתי מה לעשות (במיוחד שרק אני ידעתי על המחלה). בהתחלה ניסית דברים רבים שיעזרו (או שחשבתי שיעזרו, היום אני יודע שגם עשיתי דברים שלא הייתי צריך לעשות אותם), אך לא עבד שום דבר........אהבתי אותה נורא.... החלטתי שרק תמיכה והבנה מליאה שלי על המחלה אולי תעזור. תוך כדי התהליך ראיתי שהיא מתרחקת ממני ואני לא חיי את חיים האמיתים שלי (כל המחשבות על המחלה שלה, והיחסים שלנו היו תלוים אך ורק במצב רוח שלה).הכי גרוע - היא לא רצתה לקבל עזרה מאף אחד.......הרגשתי שאני הולך להיאלם. נאלצתי להיפרד ממנה עם ההרגשה הכבדה שאתה נפרד מבן אדם שאוהב. הנני מבין היום מה מקור של המחלה הנוראית הזאת, הינני מבין מה האנשים החולים עוברים יום-יום.אני מאמין שאם אנשים יקחו אחראיות על החיים שלהם הם יבקשו עזרה. אני שמח שאנשים כמוך שיצאו לאור החדש ועוזרים להתמודד עם אנורקטיה ע"י דוגמא אישית. הילה, במידה ואת צריכה עזרה (אפילו קטנה), אני מוכן להתנדב (למרות הניסיון שלי כלא אחד שחווה את המחלה אלא כאחד שניסה לעזור). ימים טובים לפנינו : )

אני חושבת שהסוד הגדול בכל העניין הזה הוא לכבד את האדם באשר הוא לא להתנות אותו בשום פנטזיה או מציאויות אחרות שהיינו רוצים לייחל לו/ה אלא פשוט לקבל אותו זכר ונקבה כאחד כפי שהם ממש לא פחות ולא יותר שווה בשווה אני חושבת שזה הסוד הגדול שכולם חוטאים לו ולכן יש הרבה הפרעות .. אני מודה לך על הנכונות לעזרה .. אני חושבת שאתה יכול לקחת חלק פעיל בפורום במידה ואתה מעונין לעזור מהכיוון שלך אני בטוחה שזה יתן המון אך ורק במידה וזה מתאים לך... בשיתוף .. במילה חמה או איך שתרגיש.. זה עוזר המון העיקר לקבל ולהכיל ולכבד ולהעריך גם אם זה לא בפורום אייני רומזת שאינך נוהג כך אך תמיד טוב להיות ערים לכך... אני אומרת את זה גם לעצמי מאחלת לך מכל הלב המון טוב והמון אהבה ושוב.. תודה .. הילה

כבר שבוע שהחלטתי שזה דיי לאורח החיים המסריח הזה של האנורקסיה דיי לרצות ליות חולה דיי לכול השנאה העצמית הזאת, נישבר לי מהכול החלטתי לנער את עצמי בלי טובה של רופאים ואחיות סביבי ובל יאישפזוים וטיפולים החלטתי שזהו פה תם המסע המסריח הזה כבר שבוע שאני "נקייה" כן ממש ככה נקייה מהגהינום האינסופי הזה קמתי היום בבוקר אכלתי לחמניה עם חביתה וסלט והתנעגתי אליה בליי יסורי מצפון מיותרים,עוד מעט אלך לעבודה אוכל משהו... בערב אפנק תעצמי בעוגת שוקולד חמה עם גלידה יאמי חולה על זה... ויותר מאוחר אכין ל יסלט כדי לא להשתולל יותר מידי וואי איזה כיף אני מרגישה ככ טוב עם עצמי שאנ ייוצאת מהסיוט הזה שאין לכם מושג אפילו כמה אני מאושרת, ולכול הבנות שחושבות שהן שמנות(אפילו שהן לא) בבקשה ממכן זה סיוט אנ יבמקרה מתחילה לצאת מיזה אבל תאמינו ל ישתיפלו לבור הזה קשה מאוד לטפס חזרה למעלה אין לכן מושג כמה תקשיבו לבנות שהיו שם זה ממש לא שווה את זה מחכים לכם חיים יפים מאוד בחוץ רק תפקחו את העיניים אבל תביאו על עצמכן את המחלות כאשר אתם יכולים להיות בריאים ומאושרים!!! שיהיה לכן המשך יום קסום, אני מבטיחה להמשיך לעדכן, *מאיה באושר אינסופי***

כל הכבוד.. אני חושבת שזה נפלא מה שקרה לך השבוע שאת בהחלט יכולה לזכור את הפעם הזאת לטובתך ולשאוב ממנה כוחות כי אם תפלי תזכרי שהיה לך שבוע כזה ושאת יכולה לחיות חיים ללא זו הצרה אבל אם תפלי אפילו ליום אחד.. אל תרימי ידיים ותלקי את עצמך .. תזכרי שזאת רק נפילה ואפשר לקום ממנה.. אני מחזקת אותך ואני בכוונה אומרת אל תכריזי הכרזות כדי שאם יהיו נפילות לא תשברי כל כך חזק... והאכזבה תהיה מרה אז עדיף לא לומר כלום פשוט לזכור שהצלחת ולהמשיך .. העיקר להמשיך לחזק את עצמך בכיוון של החלמה ....ולא משנה מה יקרה אז המון אהבה והמון חיבוקים כל הכבוד!!!! הילה