פורום הפרעות אכילה - תמיכה

מאחלת לכן מכל הלב את כל הטוב שאני מאחלת לעצמי עם כל האהבה שבלב.. שבוע טוב שקט רגוע עם אהבה אתגר ועניין בהצלחה שלכן הילה

מאחלת לכל אחד ואחת שיחייך הרבה וימצא את האושר הפנימי שבו.

האמת..לא יודעת מה מרגישה... אני פוחדת אני רוצה להיות רזה רוצה להיות בריאה צירוף אפשרי? צירוף הגיוני? האם הרצון הזה, האובססיביות הזו נכונה? הגיונית? האם זה מובן שכל רצוני זה להשתלב? להיות יפה? האם זה כ"כ הזוי להגיד שבחרתי לא לאכול כי פשוט היה נמאס לי? לא כי הייתי לא מקובלת ולא כי לא היו לי חברות.. היו חברות..הייתי מקובלת...משפחה אוהבת..כסף..אהבה..באמת שלא היה ולא חסר דבר. פשוט בחרתי לא לאכול. זה כזה מוגזם? זה כזה לא אפשרי? אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

אם יש משהו שכבר הבנתי בקשר למחלה הזאת זה שאין לה קשר בכלל להיגיון. אל תשברי את הראש בלחשוב מה ההיגיון בין רזון לאושר. לא סתם קיימת הסטיגמה החברתית שהפרעת אכילה היא הפרעה נפשית. יום אחד אח שלי עשה לי שיחה והסביר לי שזה לא הגיוני להתעסק רק באוכל ולחשוב עליו כל היום. ניסיתי להסביר לו שזה לא עובד על היגיון. באותה מידה הוא יכול לבוא לאדם שהוא סכיזופרן ולהגיד לו שיפסיק לשמוע קולות כי זה לא היגיוני... לפעמים, למרות שזה נשמע רע, יותר קל לי לקבל שזו מעין מחלה נפשית. אחרת אין לי דרך להסביר למה אני נשלטת על ידי אוכל. חברה שלי פעם הסבירה לי שזה גם בהחלט קשור לחוסר איזון של כימיקלים במוח. כך או כך, אל תחפשי את ההיגיון, תחפשי את הדרך לעשות את ההפרדה בין הרגש לאוכל. מישהי שאני מכירה ניסתה להתאבד לפני כמה ימים. היא אמרה שהמחלה פשוט התישה אותה. אני רוצה להתקשר אליה אבל לא בטוחה איך אני יכולה לחזק אותה כשאני לא מרגישה חזקה. אני מאוד טובה בלהגיד את הדברים הנכונים, לדבר "באויר", אבל איך אשכנע אותה אם אני בעצמי לא משוכנעת... גון, גם לי היה הכל. משפחה, חברים,הרבה יכולות ופוטנציאל. אני לא חושבת שבחרתי להיות חולה. אני חושבת שגם אני וגם את נזקקנו למחלה הזאת כדי להגן על עצמנו. אני יכולה לראות עכשיו מדוע החיים מפחידים אותי. אני עוד לא יודעת אין לחסן את עצמי בדרך אחרת. אבל אני אופטימית.

אני יודעת שלא בחרת להיות "חולה" ואפילו קשה לי לקרוא לזה מחלה כי אני לא חושבת שזה ככה..אני חושבת שזו בחירה.. תראי אני בחרתי לפני כמה שנים שאני פרו אנה-כלומר בעג ההרעבה ובעד כל סגנון ומהלך החיים הזה..כעת אני בספקות..לא ממש בטוחה..לא יודעת איפה אני עומדת..יש בי המון שאלות, המון תהיות..אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל.. לפעמים אני רוצה לסיים הכל ולוותר. לפעמים זה פשוט קשה מידי. ולשאלה שהילה שאלה ממזמן..<ראיתי רק עכשיו>-כן הייתי בפורום של מיטל שחר..ואני בת 19..

זה לא קשור להגיון את צודקת!!! זה קשור לגאונות!! צריך להיות גאון כדי ליצור את זה ולהגיע לשפל הזה ... המוח כל כך יצירתי ומעוות שזה פשוט לא יאומן תחשבי כמה כוח היה לזה אם את אותה אנרגיה הינו משקיעות על יצירת מציאות חיובית עם אותה גאונות??... מדהים!!! פשוט מדהים יש כמה וכמה סיפורים מדהימים שכאלה... המון אהבה שבוע טוב.. כתבתי לך בהמשך.. תקראי שלך הילה

אני שמחה לשמוע ממך.. תתפלאי זה כל כך אפשרי שזה פשוט מפחיד איך שניהם יכולים להתקיים ביחד.. אבל אחד מהם יצטרך להחליט כי את תוכלי לאבד את חייך אני מבינה את הבלבול הזה אני מבינה את הקונפליקט וההיפוך.. וכל מה שביניהם... אני מבינה הכל... אבל את חייבת להבין שיש לך כוח ושאת יכולה להחליט ולקבוע מי מהם ינצח.. והאמת שזה מצב שאי אפשר להחליט לבד.. דווקא במקום הזה הקינסיולוגיה יכולה להתערב ולחולל פלאים... זה רק עניין של החלטה לא קל לקבל אותה אבל אחרי הכל מי אמר שהחיים האלה קלים... אז תחשבי על זה .. את כבר שמעת ממני על השיטה ואני בהחלט לא חושבת שהרזון יפתור את הבעיה עובדה את אומללה גם כשאת מאוד רזה הכרתי הרבה אנורקסיות אני בעצמי הייתי אחת כזאת ואף אחת מהן לא הייתה מאושרת... כולן רוצות למות זה אושר? אבל את יכולה להחליט להבין שהרזון הוא סוג של הסתרה... מה את מסתירה?? מה את רוצה ?? מה את מרגישה ?? מי את באמת ?. מה הזהות שלך?? תעני על השאלות האלה ותרבי לכתוב... תמשיכי לשתף אותנו... אל תישארי לבד.. וזה לא סיבה להרים יד.. המון אהבה ושבוע טוב שלך הילה

רק רציתי לדעת אם קיבלת את המייל מאתמול...סליחה, מהיום לפנות בוקר. כי בדקתי משהו עכשיו ויש לי הרגשה שהיתה תקלה ולא קיבלת אותו. וחשוב לי מאד שיגיע לידייך. אז רק תעדכני אותי. תודה. מקווה שעברה עלייך שבת נעימה. רק בריאות, אלינור.

לכי לקרוא ושיהיה שבוע טוב חיבוק המון אהבה הילה

זה חזק ממני אני אוכלת ואוכלת ומקיאה עדף הסוף ממש. ואז שוב מחליטה שזהו יותר לא אעשה זאת - ואין לי מילה אני פארשית. ושוב אני מתמלאת באוכל ומתרוקנת - וחוזר חלילה. מעגל של טירוף !!!!! אני מסתירה זאת מן העולם יותר מ- 15 שנה. יש אנשים שחושדים בי ואני מכחישה. אבל אולי הם עושים את עצמם כאילו שמאמנים לי - לא יודעת מה לעשות. מחפשת פסיכיאטר כבר. לא רואה את עצמי מצטרפת לבית חולים לחולי נפש. כי זה נראה לי לא מתאים לי. ואני אמות אם אגיע לשם. ובכל זאת הסודיות והבושה לא נותנים למחלה הזאת לעזוב אותי לנפשי. עד מתי? מיואשת.

אני חושבת שהאכזבות שלך נובעות מהציפייה שלא תהיה פעם הבאה אולי פשוט תנסי לא לקבוע שום דבר.. אולי תנסי רק ליום אחד.. לעצור את הטרור הזה .. רק יום אחד.. זה לא הרבה זמן יום אחד אפשר לעמוד בזה ואני בטוחה שזה גם קרה לך... אני חושבת שזה הרגל .. אני חושבת שזאת התמכרות שצריך לשבור אותה מאיפושהו.. אני שמחה שיש לך רצון זה כבר צעד ענק!!!.. מעבר לזה .. את צודקת לא אישפוז ולא פסיכיאטר יפתרו את הבעיה .. למרות שאיזון תרופתי בהחלט יכול לעזור כי עכשיו אחרי כל כך הרבה שנים המוח מתחיל לדבר.. ואני חושבת שאת מבינה למה אני מתכוונת...ואולי איזשהו מענה תרופתי קל בהחלט יכולים לעזור אחרי חודש חודשיים.... מעבר לזה קינסיולוגיה מוח אחד.. יכולה להציל אותך... זה עובד! בין הדפים כתבתי על זה .. תחפשי ותקראי על זה ... ואם את בנכונות לנסות לתת עוד שנתיים מהנסיון שלך .. אם כל מה שעברת מה זה כבר שנתיים בשבילך?? זה פשוט מחייב אותך לזמן מסויים..אבל הצלחה מובטחת!!! תתקשרי אליה.. היא הוציאה אותי לגמרי מהפרעות אכילה קשות ולא רק אותי זה פשוט עובד הטלפון שלה 03-5273814 יהודית היא תסביר לך פרטים נוספים.. אם את לא מתל אביב היא תוכל להפנות אותך לעוד גורמים... ממליצה לך בחום רב שכן לדעתי זה הסוף שאת מחפשת לטרור הזה .. צריך לנסות ולהיווכח לבד! מעבר לזה ברור לך שזה לא האוכל .. ברור לך שזה לא ההקאות אלא חסך רגשי שיהיה עליך למלא.. לחקור את עצמך לגלות על עצמך כל מיני דברים.. ללכת עימם.. ומעל הכל להעיז לחיות אבל את צריכה עזרה ואת לא תוכלי לעשות את זה לבד.. זה יכול לעזור לך המון אהבה ושבוע טוב תמשיכי לעדכן אל תישארי לבד שלך הילה

תגובה על מה שבולמית אמרה עד כמה אפשר להסתיר???? כי אני 10 שנים מצליחה ובשנה האחרונה כולם שמו לב כי גילו אצל אחיות שלי.. אז עוד כמה שנים אני יכולה להסתיר..?? דניאלה

תודה על התמיכה שלך זה ממש גורם לי להרגיש טוב שאני יודעת שיש פה אותך. דיברתי עם אמא שלי על הדיקור וכל זה והיא לא ממש בקטע של זה כי זה יקר, אין דרך אחרת משהו שלא עולה יקר? או שאני יוכל לצאת בכוחות עצמי מכל ההפרעה הזאתי כי כמה שאני אוכלת עדיין יש לי נקיפות מצפון על זה שהשמנתי את הכל בחזרה אפילו שכולם אומרים לי שיותר יפה לי ככה ושאני רזה ולא מבינה מה כולם רוצים ממני אני לא יכולה להמשיך ככה ואני יודעת שיש משהו נפשי פה ונראה לי שאני יודעת מה מקור הבעיה אבל לא נראה לי שאפשר לפתור אותה. ובקשר למחזור התחילו להופיע אצלי סימנים אני מקווה שאני יקבל תוך כמה ימים.

בקשר למחזור.. זה נשמע מעודד\ דבר שני דרך קופת חולים דיקור לא יקר אני חושבת שזה עולה גג 100 שח לטיפול וזה לא נקרא יקר אפשר לעמוד בזה תבררי דרך קופת חולים אולי זה אפילו יותר זול... ותמשיכי לעדכן... וחייבים לטפל בזה את חייבת למצוא דרך.. יש טיפולים שלא עולים כסף.. דרך איכלוב למשל.. מעבר לזה גם מעקב דיאטני את יכולה לקבל דרך הקופה וגם זה לא עולה כסף.. זה בעיקר עניין של נכונות ורצון אח"כ יש גם כסף! זה פשוט ככה עובד.. אל תתני לזה לשבור את ההחלמה שלך אם את באמת רוצה בה אני מחזקת אותך תמשיכי לכתוב.. המון אהבה ושבוע טוב הילה

היום הייתי קצת חולה, לא התחשק לי לאכול. אמא ישבה לידי בארוחת צהריים וכשהיא ראתה שאני לא מסיימת את האוכל היא היא שלחה בי את אותו מבט מיואש ששמור למצבים מהסוג הזה ואמרה: אז כל האשפוז לא היה שווה? את ממשיכה לעשות מה שבא לך? הסברתי לה שזאת מלחמה אינסופית, לפעמים אני מנצחת ונכון, לפעמים אני מוותרת לעצמי ובוחרת בדרך הקלה.היא שאלה אם אני רוצה להישאר חולה כל החיים. התסכול המוכר מחוסר ההבנה של הסביבה הציף אותי. כן, אמא, טוב לי ככה! אני אוהבת להרעיב את עצמי ולהקיא! אני אוהבת להסתגר בבית ולא באמת לחיות! היא לא מבינה ואני התייאשתי מלהסביר את עצמי. הייתה תקופה שהאשמתי את עצמי על כך שאני עדיין רוצה את המחלה. היום אני מבינה שאני לא רוצה אותה בכלל, אבל אני כן צריכה אותה. היא נותנת לי דברים שאני לא מסוגלת לקבל הצורה אחרת.רק לאחרונה הבנתי שהאוכל הוא המקום היחידי שאני שמה את עצמי לפני כולם. כל חיי מחקתי את עצמי למען אחרים. אך כשאני אוכלת או מקיאה, לא אכפת לי אם מישהו קרוב לי זקוק לי נואשות- קודם אני אסיים. זהו גם התחום היחידי בו אני מרשה לעצמי להיות "לא בסדר". תמיד מחייכת, עוזרת,מנומסת, ילדה טובה. רק עם האוכל אני מתפרעת, פורצת גבולות, מתפרקת. אני לא מדברת כשקשה לי. אני שומרת בפנים. דרך ההקאות אני מבטאת את הכאב שלי, את השנאה העצמית... אז איך אני מוותרת על משהו שעדיין נותן לי כה הרבה. מרגישה כמו חיה שכל חייה היא נרדפת ועכשיו מבקשים ממנה להסגיר את המאורה שלה- המקום היחידי שמבטיח הגנה ומסתור. ולאן אברח עכשיו כשהחיים יציבו מכשולים קשים מדי...וממה אני בורחת? מי זה או מה הוא אותו צייד שרודף אחרי? ....

איך מוותרים? אין רצפט ברור.. אני חושבת שמעל הכל הוויתור נעשה ע"י כוונה ברורה אפילו משפט לצרוח אותו בקול רם " אני מוותרת על הפרעות האכילה שלי ואכן הוא כך!!!!" זה ישמע כמו בדיחה כשתעשי את זה אבל אחרי שלוש פעמים אולי אפילו טיפה יותר.. את תרגשי את הסימנים של זה בתמורה... רק בגלל שהבעת כוונה ברורה יש לך אומץ?? אם את שואלת אותי את עוד לא מוכנה לוותר.. את צריכה עוד לחוות את זה... כדי להגיע למקום שבו את תבחרי.. מהמקום שאף אחד לא יחליט בשבילך אלא את עצמך עבור עצמך! זה בעיקר עניין של זמן ותהליך.. אין כאן הוקוס פוקוס... מעבר לזה אני חושבת שעם כל החרא שיש בזה זאת חממה נוחה ובטוחה למדי... היא מוכרת .. למה בעצם לוותר על זה? אבל את יפה מאוד יודעת שאין לך חופש שהחיים האלה שלך חלקיים כי את עוצרת את המהות שלך יש בך הרבה חלקים פראיים ואם את לא מממשת אותם את תוקפת את עצמך... תקראי את הספר "רצות עם זאבים".. על האישה הפראית .. אני ממליצה לך בחום רב ספר חובה... מעבר לזה את תדעי איך לוותר ברגע שתחליטי ... את פשוט תדעי ואין לזה נוסחא או צופן ידועים מראש המון אהבה ושבוע טוב תמשיכי לעדכן.. ואל תישארי לבד שלך הילה

שלום הילה, רק רציתי להגיד תודה על ההקשבה והמענה. הכניסה לפורום הןסיפה לי המון מחשבות. חלקן לא כל כך קלות, אבל אני מאמינה שהן חשובות. חלקן הגדול דווקא מאד מעודד ומשמח. ואני מרגישה שהנס שלי כבר בעיצומו, ומעריכה אותו כל יום מחדש. בקרוב אצל כולן. המון שבת שלום וכל הכבוד ענק! טפיחה על השכם וחיבוק גדול... שיר

תמשיכי לכתוב אני שמחה על ההיכרות ואני חושבת שיש לך הרבה מה לתרום המון אהבה ותודה שבוע טוב שלך הילה

אני לא יודעת אם הרגשתן ... ובהפרעות אכילה מרגישים את זה בערך כל יום אבל היה מה שכבר כולם כבר שמעו בתור קלישאה שמגיחה לה אחת לכמה זמן "מרקורי ברטרו עם היבט חזק לפלוטו" כוכבי הטרנספורמציה זמן רציני לעשות שינוי בעיקר עם דמויות סמכות מישהו מזדהה?... הכוכבים האלה הם כמו מתנה.. הזדמנות פז שמגיעה לה עם ההיווצרות האנרגטית של מרקורי.. מאוד קשה כל האדמה רועדת .. כח הביטחון ...היציבות ...התפרצויות זעם..כיסוחים וכיוצא באלה .. כולם נחושים לעמוד על שלהם יותר מתמיד.... אבל אם הורגים את הפרה שכולם רגילים אליה כי היא מביאה אוכל.. וזה מאוד בטוח כיבכול לטובת משהו לא ידוע אבל עם האפשרות שיקרה שינוי רציני שיביא למהפך בסדר גודל ענק.. אז החיים יראו הרבה יותר מלאים ושלמים אחרי הוויתור הזה ..אפילו שהפרה הזאת הייתה ידועה וצפויה מראש.. מאכילים אותה .. חולבים אותה..ויש אוכל בסוף... והכל אותו דבר... אבל אם אין פרה אז יכול לקרות גם משהו אחר......וכן ...למה להסתפק בפרה? נו? זרקתם כבר את הפרה שלכם? אני מתכוונת להפרעות אכילה אתם לא יודעים מה הווויתור הזה יכול לזמן לחייכן מאחלת לכן את האומץ לנסות.. להאמין וגם לא לדעת.... פשוט לוותר לקפוץ למים ולראות לאן מוביל אתכן הזרם... השבוע יותר מתמיד הייתה אנרגיה כזאת לשינוי ואני מקווה שקרו לכם דברים מעניינים השבוע.. כמה מכן בלי לשים לב פנו אלי וסיפרו לי על התפרצות שהייתה להן מול דמויות סמכות נשמע מוכר? אני מתכוונת לאלינור .. למאיה .. לעינת... וגם לחדשות שמתן לב? המטרה של הענין הוא שאתן תעמדו איתנות מול הכוח הזה ותשנו את ההרגל שהוליך אתכן עד כה למשהו חדש אחר... בברכה רבה לשינוי שעוד יקרה המון אהבה שבת שלום ומבורך... הילה

מזמינה אתכן לצפות בציורים ולחזור קצת לילדות...מאריה ואנבורגן אחלה אתר... מלא צבע וחיות http://www.elfies-world.com/ תהנו!

ועוד משהו בענייני פיות אפשר לבקש גם משאלה בבאר... תיכנסו תראו לבד... http://www.feyot.co.il/ צאו להרפתקאה... הילה

לא, עוד לא זרקתי את הפרה שלי... אני צמודה לעטיניה... מכורה לחלב שלה... מממ..... יאממי... ותודה על המענה המהיר. כתבתי לך שוב כי הייתי חייבת להבהיר כמה דברים חשובים... אבל אל תמהרי לענות לי. אני אמתין. קחי את הזמן. שבת שלום, חג שמח, כל-טוב!!! אלינור.

אני יכולה להבין..לכי לקרוא מחכה לך מייל שלך הילה

שלום שמי דניאלה ואני לא יודעת מה לעשות אני בת 18 לפני שנה זה התחיל הכל היה לי בהתחלה הרעבות עצמיות ואח"כ לא יכלתי יותר בלי אוכל התחלתי עם הבולמוסי ועכשיו לא יודעת איך בלי טיפול פסיכולוגי אני לא עושה את זה יותר. אבל אז רק עכשיו ההורים והמפשחה וכולם שמו לב שקרה לי משהו ירדתי קרוב ל15 קילו בשנה האחרונה ואני עכשיו בסדר אני אוכלת טוב ללא בולמוסית אני עדין רוצה לרדת קצת במשקל אולי עוד 5-10 קילו לא יודעת כבר אני בגדר שבסדר אני לא על תת תזונה אני לא יודעת מה לעשות שאלו אותי כולם אם הכל בסדר וכי הכל בסדר אני אומרת שהכל בסדר ההורים שלי קצת לוחצים עליי כי אחותי אנורקסית ואחותי השניה בולמית ואחי היה בעבר הרחוק שלו גם . את ההתחלה שהתחלתי עם הבולמוסים זה התחיל לי בגיל 12 בערך וזה הפסיק לי אחרי חצי שנה וזה חזר לפני שנה והיום זה בסדר אני לא יודעת איך להוריד את כולם מעליי כי היום אני אוכלת טוב ואוכלת מסודר.. בבקשה תעזרי לי דניאלה..

דניאלה יקרה אני לא יודעת מה איתך אבל מה שאת מתארת נשמע לי ממש מדאיג ואני פחות דואגת למשקל כמו למצב הנפשי שלך..ולזירה המשפחתית שלך את מתארת מצב שהוא מאוד מסוכן.. אחות.. אח.. אולי את במקרה מהמשפחה שלי? כי גם אצלנו זה מגיפה.... יצאתי מזה אחרי הרבה שנים.. אבל ההתמודדות בבית היא כמעט בלתי אפשרית...ואת בבית וזה מה שמדאיג... את חייבת למצוא דרך לטפל לפחות במישור הנפשי שלך כדי שמאוחר יותר זה לא יאותת לך ויגשים את הכל כמו מכת בומרנג שההדף שלה רק יפיל אותך לתהום שאת לא תידעי איך לצאת ממנה... לרדת במשקל.. לרצות לרדת במשקל מעיד על זה שיש הרבה סערות בתוכך שלא פתרת.. אני ישמח להפנות אותך לגורמי טיפול שונים ואני לא מנסה לנפח את זה .. אבל אני חושבת שכדי שתלכי לדבר עם מישהו באופן קבוע ... להיות באיזשהו מעקב ... כדי שתשמרי עלייך !!! כי כשזה במשפחה זה מדבק... וזה יתפוס אותך בשעות משבר .. הפרעת אכילה תמיד תהיה אצלך בעדיפות ראשונה כשקשה לך .. היא הפתרון ובזה את חייבת לטפל!!! לכן את חייבת לטפל בזה אפילו שלכאורה את אומרת שהכל בסדר תודיעי לי מה מתאים לך ואני יפנה אותך בהתאם.. מזמינה אותך להמשיך לכתוב... המון אהבה וחיזוק הילה

הילה היקרה! רציתי לכתוב לך תודה על התגובה אבל מצבי יותר טוב עכשיו. ואני לא יודעת איך להוריד את המשפחה וחברות ממני. תודה דניאלה.

קודם כל תודה על העזרה ואני ישמח לשתףף אותך בכל מה שעובר עליי. עשיתי בדיקות דם והבדיקות גילו בעיה בכבד ואחרי זה שלחו אותי לעשות בדיקות אוטרסאונד בטן עליונה ולא גילו כלום זה לא מוזר שרק בבדיקת דם גילו שיש לי משהו בכבד? והרופא משפחה שלח אותי לרופא נשים בגלל המחזור עכשיו אני מחכה לראות מה יהיה...אבל לפי מה שהבנתי שאם אני יחזור לאכול נכון אז אחרי 4 5 חודשים ככה המחזור יחזור זה נכון? יכול להיות שיש לי בכלל אולקוס ובגלל זה לא גילו כלום?

תקשיבי מחזור אמור להסתדר עם תזונה מאוזנת תוך שנה אולי פחות זה אינדוודואלי מאחת לשניה אני לא ממליצה לך לקחת גלולות כי זה עושה המון תופעות לוואי דיקור סיני יכול לסייע לך בהחזרת המחזור.. את יכולה לקבל טיפול כזה דרך קופת חולים.... מעבר לזה זה גם יכול לאזן לך את הכבד.. יש מישהו שאני מכירה שיכול מאוד לעזור... העניין הוא שזה מאוד מאוד יקר ...הוא בעיקרון מתאים תוספי מזון שמטפלים בדברים מהסוג שאת מתארת ודברים עוד יותר מסובכים... אני ממליצה לך במידה וזה מתאים תאמרי לי ואני יתן לך טלפון זה מאוד חזק עובד ומחלים את הגוף פלאים אני יודעת שגם במידה ותלכי לדיקור אז יכולים להתאים לך צמחי מרפא שזה גם פצצה וחוץ מזה יש את ההומאופתיה של דיטה שמאוד יכולה לעזור... אז מכל הלב.. מה שאת רוצה.. אני חושבת שאת צריכה מעבר לכל התוצאות לשמור על עצמך עכשיו לאזן את התזונה לטפל בצד הנפשי ולשתף.. לא להישאר לבד עם מה שאת עוברת... אני שולחת לך שוב מלא חיזוקים ואהבה הילה

כשהייתי קטנה היה לי דימיון מאוד מפותח. הייתי יכולה לשכב שעות במיטה לפני שאני נרדמת ולהמציא לי סיפורים. אני הייתי הכוכבת הראשית ובכל סיפור היה לי תפקיד אחר. אבל היה מכנה משותף מאוד בולט בכל הסיפורים, אני תמיד הייתי ה"עלמה במצוקה" והגיבור התורן היה צריך להציל אותי.לפעמים הייתי "הורגת" את ההורים שלי בסיפור רק כדי להדגיש כמה אני מסכנה או שהייתי שמה את עצמי בסיטואציות מאוד מסוכנות. אני חושבת שהיום, למרות שעברו הרבה שנים, אני עדיין תקועה באותה פנטזיה ילדותית שמישהו יבוא ויציל אותי מעצמי.ולמרות שבהיגיון אני מבינה שאני חייבת לעזור לעצמי, הלב שלי ממאן לקבל את העובדות וממשיך לחכות... אני יודעת ששום בחור לא "יקח" ממני את המחלה. לפני מספר חודשים היה לי חבר שהיה מרעיף עלי מחמאות מבוקר עד ערב. הרגשתי שהוא באמת מקשיב לי ומתעניין במה שיש לי להגיד. אבל משום מה, דוקא בתקופה הזאת הצורך שלי לרדת במשקל היה חזק מאי פעם. למרות שראיתי שהוא אוהב את האופי שלי, הרגשתי שכל מה שיש לי לתת לו זה את הגוף שלי. אני זוכרת שתמיד כשהיינו ישנים ביחד או נצמדים אחד לשני, הייתי מכניסה את הבטן. אז איך אני מפנימה את הידיעה שאף אדם לא יציל אותי כי בינתיים אני ממשיכה לחכות...

אצבעונית יקרה משהו שכתבתי לדעתי לפני קצת יותר משבוע... אני מזמינה אותך לקרוא...כי זה נוגע למה שתיארת.... אם אני רוצה משהו... אני ישיג אותו לעצמי... כי אני מאמינה בחלומות שלי.... ואם זה לא ילך .. אולי זה לא הזמן ואולי לא סתם המשפט הנבון "לכל זמן ועת לכל חפץ".. ואניח לזה להישאר כך.... אם אני רוצה אהבה .. אני חייבת להעניק אותה לעצמי כי אף אחד לא יעשה זאת במקומי אם אני רוצה מחמאה וחיזוק .. אני יידע לתת אותם לעצמי כי אף אחד לא יתן לי אותם במקומי.... אם אני רוצה לחיות את חיי בהגשמה .. אני חייבת להגשים אותם עבור עצמי כי אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומי... אף אחד אחר לא יוכל להגיד "אני" בשבילי... רק אני יוכל לעשות זאת מהמקום שלי ורק בזה יש הרבה ייחוד ועוצמה ואם כל "הלא" ואם כל האכזבות דווקא עכשיו כשהלב מתחבר עם השכל המורכב.. דווקא עכשיו אני מחליטה לקחת אחריות ולעשות את זה למען עצמי כי אף אחד לא ירגיש את המחוייבות הזאת במקומי עם כל האהבה שתהייה לו/ה אליי כי יש לו/ה ותמיד תהייה לו/ה את אותה מחוייבות בחייו/ה לעצמו/ה שיהיה עליהם להיות לה נאמנים! ומההבנה הזאת אני מאחלת לכולכם שתעניקו את ההזדמנות הזאת לעצמכם אפילו שמאחוריה יש כל כך הרבה מאגרים של "לא" שחוסמים... אז תרדו מ"הלא" הזה והייאוש כי אני מתחילה להאמין שאפשר לתת את זה כבר עכשיו לעצמנו מבלי לחכות שמישהו אחר יעשה את זה עבורנו...כי אולי זה יהיה יותר נחמד.. משהו בסיגנון "האביר על הסוס הלבן"...וכל מוטיב אחר שיוסיף לצורך העניין.... את מה שאני מתארת אפשר להלביש את זה על מליון סיטואציות ומצבים ואחרי הכל מכל אלה נשארת אמת אחת.. והיא גם קשורה בדיכוי שמייצגות הפרעות האכילה...ואף ללא ספק מצליחות להסתירה במיומנות מפליאה וחמקמקה.... הפתרון הוא להעיז לקחת את האחריות הזאת על החיים שלנו ולהעיז לחיות אותם מהמקום שאנחנו מפסיקים לחכות לגורם החיצוני שיציל אותם... המון אהבה קריאה לשינוי... חיזוק מזמינה אתכם להגיב לילה טוב הילה אצבעונית ... אני מרגישה שאני רוצה להגיד לך .. די!!! אני מכירה את הדמיונות האלה את הסרטים שאת רואה רק רע ורק שחורות ואת יודעת משהו ? זה אשכרה מגשים את עצמו והזמן עובר..ועובר.. ועובר... ואני לא חושבת שלא קורים בו דברים אבל הוא עובר... ובזמן הזה יכולים לקרות אסונות ויכול לקרות נס ולא רק נס אחד אלא אלפי ניסים אם .... אם את כל כך טובה בלדמיין אולי תדמייני שיקרה לך נס...? ואולי הנס הזה יהיה חיים נפלאים זה אפשרי בדמיון ואת תראי שאחרי כמה זמן זאת תהיה המציאות שלך! ובנימה אופטימית זו אשלח לך חיבוק ענקי חם ואוהב.. המון אהבה שלך הילה

נמאס לי מהכל ....... זה הורס לי את החיים..... אני בולמית.. כבר שנים.

אני מבינה שנמאס אולי זה אופטימי אולי זה אומר שעכשיו את מבינה שזה כבר לא משרת אותך נאמנה ויהיה עלייך לקחת אחריות על חייך... אני חושבת שזה לא פשוט ואולי קל לדבר.. המילים יוצאות לי בחופשיות .. אני עד לפני שנתיים הייתי באותו חרא בדיוק והוכחתי שזה אפשרי לצאת מזהו הצרה.. ואני בהחלט מאמינה שההתמודדות הזאת לא פשוטה ואולי לפעמים בא למות במיוחד עם כל הלחץ שיש סביב נושא המשקל... ואת חייבת להבין שיש דרך לצאת מהמעגל הזה צריך הרבה נכונות ומעל הכל החלטה שהיום את מחליטה אחרת לגבי התפקוד שלך בנושא אוכל..אולי משקל.. אולי דימוי עצמי? מה זה אומר..... מה את באמת חושבת שיוכל לעזור לך..... אני יודעת שיש לך תשובה בפנים אני יודעת שאת פוחדת כי אם לא היית פוחדת ממזמן היית מקשיבה לתשובה ופועלת לפי צווייה אני חושבת שאת זקוקה לתמיכה .. דיטה כתבה על קבוצת תמיכה .. אני ממליצה לך לנסות היא בעצמה הייתה שם ויצאה .. גם אני אותו דבר.. יש לך אפשרות לנסות את הקינסיולוגיה יש לי תחושה שכבר מאסת בקונבנציונאלי והאמת שאני יכולה להבין למה אבל מעל הכל את חייבת להבין שזה לא המשקל .. וזה לא הבולימיה שמכרסמת בתוכך.. אלא משהו עמוק.. משהו אחר.. משהו...שאת חייבת לתת את הדין עליו מה זה אומר? ככל שתהיי יותר בדיאלוג עם השדים .. ככל שתכירי מקרוב את ההפרעות שלך ותתעמתי מולם לא תהיי זקוקה לזלול ולהקיא זה משלים אחד את השני וזה עובד ביחד... את אוכלת כי חסר לך מה חסר לך? ואת זה יהיה עלייך ללמוד להזין לא רק באוכל.. ובמשטר של שליטה ואכזריות עצמית אני מבקשת ממך שתשתפי יותר.. ואל תאמרי נואש... אני בהחלט מאמינה שהדרך הזאת עם כל ההוויה הנוקשה שלה היא מאפשרת לצמוח וללמוד המון ... זה רק עניין של אמונה וכוונה מזמינה אותך להיות פה בכל עת שתבחרי אם יש משהו ספציפי שאת היית רוצה שאני יפנה אותך אליו אז רק תגידי בינתיים המון אהבה אני מאחלת שיהיו ימים קלים יותר וכל טוב הילה

שלום לכולכן. אני סובלת מהפרעות אכילה (ספק מוגדרת כאנורקטית) כבר 4 שנים, אבל ב4 חודשים האחרונים ההפרעה התעצמה, ובשבוע האחרון המצב שלי ממש כטסטרופלי. אני סובלת מבצקות בגוף עקב עודף בשתיה וחוסר באוכל, התעלפויות,חולשה, קור ותחושה שכבר אין לי בשביל מה להמשיך. כל שנייה ביום שלי סובבת סביב הנושא הזה אוכל. אני אוכלת רק סלט של מלפפון ועגבנייה ביום במשך 4 חודשים. ואין לי כוח יותר. מה ביקשתי כבר, להיות ילדה רגילה. אני אבודה. נראה לי שאין סיוכי להחלים מהמחלה המטורפת הזאת. אין לי כבר כוח ואין לי חשק. תקשיבו לי, כל מי שחושבת שהיא נראית שמנה ומנסה דיאטות וכו וכו.. תתרחקו מזה בבקשה. תאהבו את עצמכן כמו שאלוהים ברא אותכן, כי ככה אתן הכי יפות!!!!

מה שלומך סליחה על העיכוב.. בקשר לקינסיולוגיה ראיתי שהתעניינת תנסי את זה ותפני בהקדם אבל זה יחייב אותך לקבל טיפול מלא לאורך זמן בואי נאמר משהו כמו שנה וחצי אולי יותר... אבל את חייבת להתחייב לזה כדי שזה יצליח כמובן שאת תראי אחרי זמן קצר תוצאות אבל הטיפול חייב להיות ממושך כדי להבטיח את ההצלחה שלו.. קוראים לה יהודית לבב נאור היא גרה בתל אביב 03-5273814 תצרי איתה קשר בהקדם... זה הוציא אותי מהפרעות אכילה ולא רק אותי לכן אני ממליצה לך לנסות ... שכן השיטה הזאת לא מוכרת וחבל... מעבר לזה אני מזמינה אותך לכתוב ולספר עוד מה עובר עלייך אפילו רק כדי לקבל תמיכה ועידוד... עוד משהו... אל תאמרי נואש ואל תאמרי לעולם שאת לא תצאי מזה כי אין לדעת מה ילד המחר.. וזה הרבה תלוי בך... היי שלום ותעדכני מה קורה בהצלחה המון אהבה וחיזוק הילה

הילה תודה מתוקה. אני יגיד לך את האמת, יש רגעים ביום שיש לי כוח וחשק להחלים ויש רגעים, כמו עכשיו, השניה שאני כותבת לך את ההודעה שאין לי. טוב לי ככה אני מאושרת יש לי "כוח" לצאת ולטייל ולהנות ורק לחייך ולצחוק. אז למה להבריא. אני חושבת שהמקור לאושר ה"נצחי" הזה, אני יודעת שהוא ממש לא נצחי והוא אפילו פחות נצחי ממה שאני חושבת, זה האנוקסיה. אז למה להרוס את זה? אולי אני רזה, ובקושי נשאר לי משהו בפנים ובגוף חוץ מעצמות, אבל אני מאושרת. כיף לי. טוב לי. למה להרוס את זה? מי אמר שבריאות היא מילה שמתייחסת לגוף ולא לנפש? כי הנפש שלי עכשיו בריאה!!!! לא רוצה להיות חולה.

תודה על כל תגובותייך. יש לך מייל חשוב ממני... טרי-טרי...וחשוב מאד. קבלי מיליון חיזוקים, חמודה, והמשיכי בעבודתך הקדושה! חיבוקי... אלינור.

הי מקסימונת כתבתי לך אימייל חשוב מאוד אני חושבת שיש לך שם מסר ממש חשוב תחשבי על זה תנשמי עמוק המון אהבה ושבת שלום כבר מעכשיו ... הילה

הילה יקרה! אין לך מושג כמה אני מעריכה את ההתייחסות שלך לכל הודעה, הידיעה שמישהו מקשיב מאוד עוזרת. כל חיי דיברתי עם אנשים, כולם שמעו אותי אבל אף אחד לא באמת הקשיב. לא היינו מאושפזות ביחד אבל מאוד יכול להיות שיש לנו מכרות משותפות. אין כמעט דבר שלא ניסיתי. כדורים, קבוצות תמיכה על כל סוגיהן, טיפולים פסיכולוגים ובסוף האשפוז. לאורך כל הדרך הבנתי המון על עצמי ופיתחתי מודעות עצמית גבוהה. אפשר להגיד שבתאוריה אני טובה אבל כשזה מגיע לטסטים, אני נכשלת שוב ושוב. עצוב לי להודות בפני עצמי שאולי אני לא רוצה מספיק. אולי המחלה עדיין נותנת לי המון דברים שאני לא מסוגלת לקבל בצורה אחרת. אולי אני צריכה להגיע לתחתית כדי באמת לרצות לשנות את הדברים. כל יום אני ניצבת מול המון מבחנים קטנים וכמעט בכולם אני מוותרת לעצמי... אני אחפש את הספר היות ואין לי מה להפסיד. הגעתי למצב שגם אם היית ממליצה לי על שוקים חשמליים אולי הייתי משתכנעת :) לפעמים יש לי הרגשה שאלוהים מנסה אותי. בודק את הכוחות שלי.אני מרגישה כמו אדם שזרקו אותו לים באמצע סערה. כל גל שמגיע מנסה להטביע אותי אבל אני שבה ועולה מעל פני המים. אבל אחרי כל גל אני הופכת יותר ויותר חלשה. זהו מעין משחק כוחות אכזרי: מי יכנע קודם? אני או הסערה.. אני בן אדם מאוד אופטימי ויש לי הרבה תוכניות לעתיד. לימודים, משפחה, תמיד רציתי הרבה ילדים.אבל יש רגעים שהכל מאבד מחשיבותו ומוכנה לעשות הכל כדי להשתיק את החרדה הפנימית...לרעוב, להקיא, לרוץ עד שאין אוויר, רק שלא אצטרך להתמודד עם עצמי. ברגעים כאלה אני מרגישה כמו אדם העומד על קצה הצוק. העתיד לא מדבר אליי, לא עבודה, לא לימודים. רק מחזיקה את עצמי שלא אקפוץ...

את יודעת? אין מוות... את יודעת ניסיתי להתאבד שלוש פעמים כולם בחניקה פעם אחת נחנקתי באופן רציני למדי הייתי במצב דמדומים.. ראיתי את המימד האחר והבנתי שאין מוות והתאכזבתי בכיתי נורא.. לא היה לי אוויר.. היה לי חום גבוה ומקסימום שהיה הייתי משותקת למיטה לא יכולתי לזוז.... שאלתי במצב החניקה: "מה?....אין מוות?" והתשובה שקיבלתי לללללללללללללללללללללללא! זה היה כל כך ברור התחלתי לראות כל מיני דמויות מוזרות .. חוטי אנרגיה רוחות.. נשמע בדיוני הכל היה אמיתי למדי אבל ידעתי דבר אחד וזה מה שאמרתי לעצמי עכשיו את חייבת להתחיל לחיות .. כי את לא תמותי ומצפה לך במימד הזה גהינום אם "תמותי" מפחיד נכון? זה היה מאוד מאכזב .. שכן ציפיתי שהמוות יפתור בדיוק את כל מה שתיארת .... מה שהתכוונתי הוא מטפורית ספר.. קינסיולוגיה היא לא ספר היא שיטה וצריך לחוות אותה בבקשה תנסי.. בא לי לתת לך חיבוק את מתארת דברים נפלאים בעיני עם המון כוח לרצות משפחה ילדים זה נפלא וזה יכול להיות את רק צריכה להאמין מחדש ולא לוותר אני יודעת שזה מייאש אבל אלוהים יודע בדיוק את מי לבחון ואת מי לבחון הכי קשה דבר שבהחלט ללא ספק יכול להעיד על הכוחות שלך והם עצומים... אל תזלזלי... את תצאי מזה ואני ישמח שוב כתמיד לשתף פעולה עם ההכוונה שלך את יכולה גם לדבר איתי.... או לכתוב איך שתרצי אל תוותרי החיים האלה יקרים!!!! המון אהבה חיזוק לילה טוב הילה

הטלפון שלי אם תרצי לדבר... 054-5298599 אם אני לא זמינה תנסי .. אני בדרך כלל עונה... ואת יכולה להרגיש חופשי זה בסדר... ואני בהחלט שמחה לקחת חלק בהתמודדות הזאת.. אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב שעשיתי אי פעם בחיים שלי והוא להיות פה להקשיב לכן..לכתוב לכן.. ללא שפיטה.. אני בסהכ הייתי שם בדיוק כמוכן.. להקשיב לעצמי וללמוד כמה דברים חשובים על החיים האלה.... ואני מאמינה שכל אחת מכן תצא מזה .. אולי כן .. אולי לא אבל חשוב לנסות ולא להרים יד כל כך מהר.. אפילו שעברו כמה שנים.. החיים האלה באמת יקרים.. אני רק היום מתחילה להבין את זה ... המון אהבה חיזוק הילה

בחרת לך כינוי כל-כך נוסטלגי... אצבעונית...כמו בספרי האגדות... רציתי להגיד לך שאני מזדהה עם כל מה שכתבת. גם אני מרגישה שאלוהים מנסה אותי, רק מה, הנסיון הזה לא נגמר!! זה רק נעשה גרוע יותר!! מה יהיה????????? נכון, מה שלא הורג - מחשל, אבל חלאס! נמאס לי להתחשל!! רוצה קצת לחיות בחיים האלה!! זה טוב שאת אופטימית ושיש לך תוכניות. ברגעים הקשים כשאת מרגישה על קצה הצוק, נסי לדמיין משהו אחר: דמייני שאת ברכבת-הרים: תיהני וקחי אויר בעליות, החזיקי חזק,עצמי עיניים ואפילו תצרחי בירידות, והעיקר - אל תיפלי מהרכבת... עד סוף המסלול. ואחרי שהמסלול ייגמר - הסתכלי אחורנית בסיפוק ותגידי לעצמך - עשיתי את זה. לילה טוב, אלינור.

ערב טוב לכולם הילה כתבתי לך אי מייל אני מקווה שתראי אותו עד 10 ככה ותחזירי לי תשובה..

המון אהבה לילה טוב הילה

כל יום מחדש אני צריכה לשכנע את עצמי שאני רוצה להבריא. יש רגעים שמרגישה הכי חזקה בעולם ויש רגעים שפשוט רוצה לזרוק הכל, להשקיט את הסערה שמתחוללת בפנים, רק שיניחו לי. הייתי מאושפזת במשך תקופה ארוכה בתל השומר. קיבלתי הרבה מהמקום אבל גם שמרתי בעקשנות על חלק מהסימפטומים. חשבתי שאני מטופלת טובה כי לא הלכתי נגד ה"מערכת" אבל הצלחתי לעבוד על כולם ובייחוד על עצמי. הייתי בסדר, "בשליטה" כל עוד היו לי את המשחקים הקטנים עם האוכל כשהייתי יוצאת הביתה. על פני השטח הייתי חייכנית, שמחה, מבריאה. אבל האמת היא שפשוט שיחקתי את אותו משחק שאני משחקת כל החיים...להעמיד פנים שהכל נפלא למרות שמבפנים אני מתפרקת. הצורך הזה להגן על כולם, להסתיר כדי שלא ידאגו, שלא יתאכזבו. הצורך הזה כל כך חזק שאפילו באשפוז הייתי צריכה לשמור על המטפלים שלי, על הפסיכולוגית. לשמור עליהם מהכאב שלי. איך אני יכולה להבריא אם כל האנרגיות שלי מופנות לאנשים מסביבי ולא נותר לי כח לדאוג לעצמי. ואיך משנים התנהגות של שנים? למה אין ספר תשובות שאפשר לפתוח ולמצוא תוכנית הבראה בשלבים: יום ראשון יש לעשות ככה, יום שני...וכו' רוצה לעזור לעצמי אבל פשוט עייפה.

יקרה.. מה שלומך?? אולי היינו מאושפזות ביחד?? אני הייתי מאושפזת ב 19/82001 בתל השומר בביתן 69 (נשמע מאוד סקסי חחחח) מחלקת בוגרות.... התחלתי את האישפוז רק בתאריך הזה ... בכל אופן רציתי לומר לך שאני מבלבלת לכולם את המוח על השיטה קינסיולוגיה מוח אחד.. כי זה הספר שאת מחפשת ואני מוכנה לחתום לך על זה עד כדי כך אני מאמינה בספר הזה שאפילו אם זה לא ילך אני מוכנה ללכת למשפט בגלל שאמרתי שכן וזה לכאורה לא עבד ולהתערב על זה, על אף שאני לא טיפוס כזה אבל רק לצורך ההמחשה אני מתכוונת לכל מילה.. בתנאי שאת מתחייבת לזה מינימום שנתיים .. פעם בשבוע! ואת יודעת למה אני מוכנה כי אני יודעת בוודאות מוחלטת שהשיטה הזאת .. אין לה נכשלים.. אני מאוד מפותחת מבחינה רוחנית ואנשים כמותי ואני בטוחה שגם את כזאת.. אני לא יודעת אם שמעת על מה שנקרא "תקשור" אבל היום בעולם כולו מתקשרים את השיטה הזאת כהצלה של הקוסמוס כולו ולא בכדי .. כי זה פשוט עובד!!!! וזה הוציא אותי מגהינום של 16 שנה בתוך החרא הזה של הפרעות אכילה ... את קולטת ?? אין לי הפרעות אכילה!!!! לפני שנה וחצי אם היית מכירה אותי אני חושבת שאת בדיוק כמוני היית אומרת " את... בחיים לא תצאי מזה !!" והאמת שזה היה כל כך ברור שאני לא יצא מזה ואז ... זה קרה הלכתי לקבל טיפול באמצעות השיטה הזאת ואחרי פחות מחצי שנה.. הפסקתי להקיא.. עליתי במשקל.. אני אוהבת את עצמי?? היתכן?? ווואלה .. אין לי מה להגיד.. ויש עוד סיפורים כאלה מדהימים בתחום הזה! אבל יש רק תנאי אחד.. שוב כאמור... את מחוייבת לטיפול של לפחות שנתיים כדי לצאת מזה לגמרי.... לא פחות אולי יותר אבל אחרי שנה שנתיים יש תוצאות מדהימות! ואני יכולה להגיד לך שאני עוד מטופלת וזה ממשיך לחולל ניסים... כבר שלוש שנים ואני אחרת ושוב.. אני לא מסתמכת רק על הסיפור שלי... את יכולה להתקשר ולשאול את יהודית ישירות על נושא... ותראי מה היא תגיד לך הטלפון שלה הוא 03-5273814 מעבר לזה אם יותר קרוב לך יש עוד מישהי שמטפלת בכפר סבר שמה מאירה וגם היא קוסמת! בהצלחה המון אהבה וחיוזק הילה

היי הילה! מה זה הטיפול הזה אני גם רוצה??? זה יחזיר אותי לחיים??? אם כן אני מוכנה להשקיע ולתת את כל החיים שלי בשביל זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רק היום הצלחתי לקרוא את התגובה שלך לאחר שנכשלתי בשבת האחרונה. את פשוט נשמה טובה כל כך כיף לי לדעת שאת כאן. מה שקורה שנכון שינוי השיגרה בשבת מוציא אותי מדעתי ובייחוד שבשבת אני מרשה לעצמי ל"חטוא" , אימצתי את השיטה הדבילית הזאת כשבתחילתה החלטתי שאני מרשה לעצמי רק בשישי שבת לאכול גם את הדברים עתירי הקלוריות והמשמינים מבלי להקיא, לאט לאט זה הפך להיות מלווה בהקאות התרוקנות כשהרגשתי מלאה מדיי וזה הפך להיות משהו שלאחר שני ביסים מענגים נמשך לבולמוס מתוכנן. מצד שני בשאר הימים אני מרגישה שאני עושה איזשהוא הישג על כל יום שאני לא נכנעת לבולימיה. אני מקווה שבשבת אוכל לכתוב ותהיה לי גישה למחשב אני יודעת בוודאות שאם אכתוב לך זה יעזור לי לעבור חלק מההתקפות בשלום. אלוהים לי עדי עד כמה אני שמחה לדעת שיש לי אותך תמיד מגיבה ותמיד מייעצת. אני מקווה ליצור איתך קשר בטלפון או שניפגש בהקדם. המון תודות, אוהבת אביבית.

אביבית יקרה ונפלאה שאת קודם כל אני גאה בך .. אני יותר מעריכה אותך אני חושבת שזה מאוד אמיץ כל מה שאת מנסה לעשות ואני חושבת שהתהליך הזה איטי אל תשכחי את זה אף פעם זה איטי! ואני ישמח לדבר איתך להיפגש איתך .. איך שתבחרי.. אני חושבת עלייך ואני יודעת ומתנחמת בעובדה שאת עושה עבודה נפלאה עם עצמך וזה הישג שלך שאת בהחלט יכולה לטפוח לך על השכם עליו .. כי זה באמת נפלא לראות ...את התוצאות של זה אם את נשברת ... תמשיכי הלאה כאילו לא קרה כלום בעצם זה שאת עושה את זה אין ציפיה ואין אכזבה ובהכרח אין יאוש ואז את יכולה להמשיך כאילו כלום ואף אחד לא שופט אותך על זה .. ואני מקווה שאת לא תעשי את זה ! תמשיכי הלאה .. את בדרך הנכונה אני מקווה שיום אחד תוכלי להיות במסגרת שתתמוך בך יותר בינתיים אני מרגישה מחוייבת ונרתמת לעזרתך כשתוכלי המון אהבה וחיזוק חג אורים שמח תבקשי משאלה..... הילה

קודם כל אני חדשה פה יצא לי כמה פעמים להיכנס ולראות פה תגובות של בנות ממש נגע לי ללב כי אני מבינה אותם ואני מרגישה בדיוק כמוהן... יש לי בעיה ואני ישמח לשתף אותך ואני מקווה שתוכלי לייעץ לי מה לעשות, כבר התייאשתי ואין לי כח לכלום. אני בת 16 וחצי במהלך החופש רזיתי 6 7 קילו במכה לא יודעת איך הגעתי למצב הזה בחיים לא חשבתי לעשות דיאטה תמיד אהבתי את הגוףף שלי לא הייתי שמנה אך זה פשוט קרה רזיתי והגעתי לתת משקל והגעתי למצב שהיו ימים שהייתי צמה. ועכשיו התחלתי לאכול והשמנתי הכל בחזרה ואני רוצה להרזות ולהיות כמו שהייתי לפני שהשמנתי וניסתי להרזות אבל אני כל הזמן נשברת ואני אוכלת עוד ועוד בכמויות שזה הורג אותי וכבר התייאשתי. אבל אני ימשיך...אני יוכל בכלל להרזות או שהגוףף שלי נדפק ואני ישאר ככה כל הזמן? וגם אין לי מחזור חודשי 4 חודשים וגם הבטן שלי כל הזמן נפוחה ואני מרגישה כאילו אני בהריון וזה גורם לי להרגיש עוד יותר חרא עם עצמי מקווה שתוכלי לעזור לי בתודה מראש... בננית

תקשיבי הגוף.... אני מדברת הרבה על איך שהגוף עובד... נראה לי שמה שאת מתארת הוא פשוט סוג של הלם... הגוף קולט את ההתנהגות הזאת.. זה לא מתאים לו.. הוא מתחיל לאגור.. להתנפח.. בקיצור חוסר איזון...וזה באמת מה שקורה את משיגה תוצאות הפוכות... המחזור הזה נשמע מדאיג...ההפסקה שלו רק תחבל לך וחבל... נראה לי שיש דברים אחרים שצריך לעבוד עליהם. כמו ערך עצמי קבלה עצמית ... המשקל לא יפתור לך את הבעיה.... אני יכולה לומר לך שדווקא דיקור מאוד עוזר בעניין של להחזיר את המחזור.. זה פשוט עובד.. את יכולה דרך קופת חולים לקבל מהצד האלטרנטיבי שהם מציעים יש היום בכל קופה.. ולבקש טיפול בדיקור סיני מה שנקרא אקופונקטורה. מעבר לזה ... הקינסיולוגיה מאוד יכולה לעזור לך בשאר התחומים גם בעניין של המחזור כאחד ... את יכולה לקרוא ישירות בהודעות שפירסמתי עליה.. זה פשוט עובד וזה יכול מאוד להוציא אותך מהמצב הזה מה שכן את כאילו מתארת מצב של התחלה אבל יש לי תחושה שזה דוגר בך הרבה זמן וזה רע....ואת חייבת להבין שזה לא האוכל ולא המשקל.. יש דברים אחרים שיהיה עלייך לטפל בהם.. בעמוד הזה באחת ההודעות יש הודעה שדיטה ההומאופטית כתבה שנפתחת קבוצה לטיפול בהפרעות אכילה.. אני ממליצה לך .. שווה לך לנסות...היא אישה אחראית מבינה אמיתית בעצמה הייתה שם אנורקטית ובולמית כאחד.. ללא הפרעות אכילה היום! זה חשוב מעבר לזה יש גם טיפולים קונבנציונאלים שלאני ודעתי מאוד נכשלים בעניין הזה אבל בתור מסגרת הם יכולים להיות יעילים ולעיתים חשוב מאוד להיות במסגרת כזאת.. בסקלה המשתנה של הפרעות אכילה.. לעיתים יש מצבים שזה הכרחי ואין בכלל שאלה. את צריכה טיפול ואין איך לברוח מזה מעבר לזה מאיה אמרה דבר נכון שאני כל הזמן מעירה את תשומת הלב עליו והוא לקחת אחריות על עצמנו.. רק את יכולה כי ככה זה עובד.. אין דרך אחרת ועם לקיחת האחריות הזאת והכוונה הזאת לעזור לעצמך באמת הרבה ירתמו לעזרתך וזה יהפוך את זה למשהו משלים .. אבל "הם" לעולם לא יצילו אותך וחשוב שתביני את זה מעכשיו... אני לא יכולה לעזור לך ברמה של איך לרדת ואיך לא להרגיש מתוסכלת... כי את תרגישי מתוסכלת גם כשאת תהיי רזה כביכול.. ואז זה אומר רק דבר אחד שזאת לא הבעיה!!! ובבעיה את חייבת לטפל!!! עכשיו!!!! אני ישמח לשתף פעולה בהכוונה שלך אני חושבת שהכתובות האלה שציינתי יעילות ביותר.. מה גם שאני יבקש מיהודית לכתוב יותר על השיטה קינסיולוגיה מוח אחד מעבר לכל מה שציינתי כדי שאתן תבינו מעבר למה שכתבתי מה זה עושה... אני יכולה לומר שאחרי טיפול מאוד ארוך של 9 שנים קונבנציונאלי ואלטרנטיבי כאחד.. הכל היה השלמה לקינסיולוגיה מה שהוציא אותי מהפרעות אכילה באופן סופי.. היה הקינסיולוגיה אבל ללא ספק כל מה שעברתי בדרך היה הכרחי.. הדיקור מאוד עזר.. ההומאופתיה עזרה.. הפסיכולוגי והפסיכיאטרי כאחד.. קבוצת תמיכה נפלאה שהייתי בה .. יש מלא מסגרות ..טובות! צריך רק להתכוון לזה ואני ישמח לכוון אותך בהמשך.. בהצלחה מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולספר לפחות בשלב זה מה עובר עלייך עידוד וכיוצא באלה המון חיזוק ואהבה הילה

אלינור חולה... ואף אחד לא יודע... חושבים שהיא סתם רזה...סתם אחת...אפילו החברות שלה לא יודעות כמה היא חולה... אלינור היא שחקנית מצוינת...כן,החיים לימדו אותה...ועכשיו היא לא יכולה לישון, היא רעבה. היא לא שקטה. היא עצבנית. אז עכשיו היא תחלוק איתכם יום סתמי בחייה...יום סתמי בראשה החולה של אלינור: אני באוטובוס. דווקא לא עמוס. יש מקום לכולם. אני מסתכלת על הפרצופים של האנשים והם מחזירים לי מבטים עגומים. ושוב אני חושבת -איך כל האנשים עצובים. תסתכלו עליהם. הפנים שלהם עצובים. האם יש מישהו מאושר באמת בחיים האלה? מסופקני. הכל סתם הצגות. זהו משחק החיים. צהריים. לימודים. אוניברסיטה. המרצה מקשקש והוא ממש נהנה מעצמו. טוב שיש מישהו שנהנה מעצמו.נראה כאילו הוא סיפר בדיחה. אני שומעת-לא שומעת. לא קולטת ולא מבינה כלום. המוח שלי אטום. הוא על off עכשיו. שום דבר לא נכנס. יישאלו אותי עכשיו איך קוראים לי - אני לא אדע. היה לי לילה קשה. אין לי כוח לכתוב עכשיו.אין לי כוח לסכם. אין לי כוח אפילו לפתוח את הפקק של העט.טוב, נצלם כבר ממישהו אחר-כך. הפסקה. סוף-סוף. אבל אין לי כוח לזוז. ש' שואלת אותי "את באה לקפטריה?" "לא" אני עונה לה "אין לי כוח". נשארת לשבת. אין לי כוח לזוז, אלוהים. אני סתם אוסף מולקולות צורכות חמצן...בלי שום טעם. אוף!! אבל אני חייבת לקום, אני חייבת לשירותים, כי שתיתי המון לפני שיצאתי... טוב, נלך לשירותים. גוררת את עצמי ברגליים כושלות לשירותים...אוף!! למה הם כל-כך רחוקים, לעזאזל?! טוב, מגיעה לשם,נכנסת, עושה פיפי, יוצאת לרחוץ ידיים - והנה באה הסחרחורת...כרגיל. נו, שתעבור כבר!! עכשיו אני צריכה לחזור את כל הדרך בחזרה... עכשיו אני בסופר. כל החלטה מה לקנות היא הרת-גורל. עכשיו אני איפה שהוופלים והעוגיות... מחפשת במה להרגיע את הנפש הזועקת בבולמוס הבא. כבר יודעת טוב מאד שהוא יבוא. כבר לא מתפתה להאמין שהפעם, אין, הפעם אשלוט בו...כבר לא. אז מה אני אקח? ממממ... וופלים קוקוס? אולי קפוצ'ינו?... ומה זה? שוקולד לבן אוורירי..זה חדש...מתה על שוקולד לבן...זה חייב להיות פצצה...טוב, ניקח. הלאה. ליד המקרר. יצא משהו חדש? מממ... דיאט אולי?... ולמה תמיד חסר הטעם שבא לי עכשיו? כלום לא בא לי ובא לי הכל... נמאס לי!!! חלב. ניקח לי אחד אחוז שומן, ולהם שלושה אחוזים... שישמינו, הלוואי!! מבטא רוסי כבד בכריזה: "לקוחות יקרים, יצאו עכשיו סופגניות חמות בפינת-המאפה...קניה מהנה". אוהבת סופגניות. אבל בלי ריבה. אוף, בא לי!! אבל אני לא יכולה...טוב, ניקח להם סופגניות עם ריבה. שישמינו, הלוואי!! נחזור למדף הלחם... אולי בכל זאת אקח אחד ואקפיא. הנה מישהי רזה עוברת מולי.רזה מאד. איזה כיף לה. עוד אחת. אנחנו חולפות אחת מול השניה. אני מסתכלת עליה, והיא עלי. נראית לי גם כן...וגם היא מסתכלת.אבל למה היא מסתכלת עלי? אני לא כזאת רזה. בטח לא כמוה.נדמה לי שהיא שלחה לי חצי חיוך. לא מכירה אותה. האם היא "זיהתה" אותי? האם היא..."אחותי"?... נתפוס אותה בסיבוב הבא, נראה מה יש לה בעגלה... עכשיו אני בקופה. אין לי כוח לעמוד, אלוהים. נשענת על העגלה... נו כבר!! למה תמיד בתור שלי יש את כל הבלגן? חוק מרפי מסריח... והנה, עוד פעם - הסחרחורת, ועכשיו גם הלחץ הזה באוזניים, אני חייבת להכניס משהו לפה, לעזאזל... אלוהים, תן לי רק להגיע הביתה. לא אבקש עוד. ועכשיו אני בבית. לא יכולה לישון. וכולם ישנים. גם הכלב. לפעמים אני חושבת -הלוואי והייתי הכלב...אין לו הפרעות אכילה... אוכל כשהוא רעב, וזהו. נגמר הסיפור. הרי ככה זה היה צריך להיות גם אצלי... היה צריך להיות, כן... איזה מתוק הוא! מסתכל עלי... תיכף אבוא לכסות אותך...פשוש... ואני...אני רוצה להיעלם... לרזות-לרזות-לרזות, ואז... פוףףףףףף!!! להיעלם. לא להיות יותר. אחחח... איזה חלום.... לילה טוב, מאלינור החולה, ששום פסיכיאטר לא יעזור לה...

קשה לי.. כי אני באיזשהו מקום יודעת שאני לא יוכל לשבור את זה על אף שמאוד הייתי רוצה.... רק את תחליטי.. מה יהיה .. מה לא יהיה... היום הזה שאת מתארת לא פשוט יש בו חלק אופטימי שמסמל חיים בעיני...לרצות לאכול.. הסופגניות... אבל את לא מרשה לעצמך לחיות ונכון .. הפסכיאטר לא יעזור... אבל אולי מילים מסויימות שתשמעי פה ושם יהדהדו לך ויגרמו לך להשתנות.. אולי.. אולי לא אני לא באמת יודעת אבל אני רק יודעת שכולם עוברים בחיים האלה כל מיני שיעורים מעניינים שכאלה שלא תמיד יש בהם היגיון אני ממליצה לך לקרוא את מה שכתבתי לאצבעונית על פחד מאהבה בשתי שורות שמתחת... אין לי מה לומר אבל לי יש תחושה שאת מאוד רוצה לשכנע אותי שוויתרת ושאת לא רוצה לחיות אבל אני יודעת שאת כן ואין לי מושג מה יהיה עם זה.. אני יודעת שאת כן.. כי את כותבת פה.. כי איכפת לך.. וזה החלק האופטימי כי אם לא היה אכפת לך כמו שאת אומרת לא היית כותבת לי ואני יודעת בוודאות שיקרה לך נס.. ואני יודעת שזה ישתנה ואת לא תביני איך כל זה קרה כי הספקתי מעט להכיר אותך ואני בהחלט מאמינה שאת יכולה לחיות ולחיות את החיים האלה טוב אני יעצור.. אני ישאיר אותך עם זה... ואני שמחה שסיפרת לי על היום הזה אני מאחלת לך הרבה ימים מאירים כי אני חושבת שביום הזה שתיארת יש בו הרבה מסרים...וחומר למחשבה בשבילך המון חיזוק ואהבה חג אורים שמח מלא ניסים ונפלאות הכי מואר שרק אפשר הילה

כן אכן מצער לשמוע שאת עוברת את הסבל הנוראי במחלה הזו כמו שכולנו כאן עוברות מקסימה אני רוצה כ"כ לדבר איתך אין ל ךאיסיקיו/מיסנג'ר? מקווה שיש לך ויצא לי לדבר איתך מאמי שיהיה המשך יום מדהים, המון אהבה, מאיה

אכן סבל נוראי. ולא, אין לי אייסיקיו או מסנג'ר. אני מחכה שיעזרו לי בזה. לילה טוב, אלינור.

כבר כמה ימים שאני קוראת הודעות שמגיעות לפורום ועד עכשיו לא הרגשתי צורך לכתוב. אבל כשקראתי את ההודעה שלך משהו בי התעורר... אני חולה כבר 6 שנים. אף אחד לא שם לב, או שפשוט העדיפו להתעלם. איך אנשים מסביב יכולים לראות אדם קרוב שדועך להם מול העיניים ופשוט להמשיך כרגיל. אני מרגישה כמו ילדה קטנה שנפלה, כולם מסתכלים מהצד, מחכים שאני אקום, אבל אף אחד לא יבוא ויתן לי יד. כל התקופה שהייתי חולה, אמא שלי לא התקרבה אלי. לא ידעתי מה לחשוב. אם אמא שלי שהיא הבן אדם שצריך להגן עלי, לשמור עלי, לתמוך בי, מתרחק ממני, אני לא מגיע לי שיאהבו אותי. היום אני מבינה שהריחוק שלה לא נבע מחוסר אהבה אבל יש בי המון כעס כלפיה. קשה לי להשתחרר מההרגשה שלא מגיע לי לאכול, לחיות. אני רוצה שכולם יראו אבל משקרת כדי להסתיר. אני רוצה להיות כמו כולם אבל עושה הכל כדי להיות שונה, "מיוחדת". אז איך אני יכולה להאשים את הסביבה ואת הבלבול שהיא שרויה בו אם לי אין מושג מה אני רוצה....

מה זה אומר לפחד מאהבה ?? הייתי קוראת לזה כמו לומר מילה רעה על מישהו זה מיד מתגשם מחמאה...תמיד מחממת את הלב...לפעמים גם זה לא עובד מפאת הביקורתיות שלנו... איפה זה קשור למה שאת מתארת... אמא שפוחדת מאהבה אמא שלא מסוגלת לתת אהבה אולי היא פוחדת אולי היא כל כך פוחדת שהדרך שלה היא פשוט להתעלם כאילו כלום... אני מכירה את זה את אף פעם לא באמת יודעת מה קורה לאחר.. את אף פעם לא יודעת מה קורה בזמן שמאוד רע לך כי את מרוכזת בכמה רע לך ואת לא מסוגלת לראות משהו אחר אינני מצדיקה את האטימות הזאת במיוחד של אמא אבל מה זה משנה את במצוקה עכשיו ואת זקוקה לאמא זה עצוב נורא... אבל אני יודעת שבתור בת אנוש... אינני היחידה במערכה הזאת לכולנו יש כוחות ואני יודעת שאם כוונה בודדה שלך לצאת מהמעגל הזה.. חייך יוכלו להשתנות לקחת את הכוח למקום שאת מלמדת על אהבה ועל הצורך שלך ע"י דיבור...ע"י שיחות עם אמא.. ע"י השיקוף של מה שזה עושה לך שהיא אינה נמצאת שם עבורך.. לעמת אותה עם הכאב ולראות לאן זה מוביל זה הרבה כוח לא פשוט לעשות אבל זה תרגיל ריפוי רציני לשבור את השתיקה להפסיק את הציפיות ואת מעגל האכזבות\ אצבעונית יקרה וגם אלינור אני מרגישה את זה כי אני הייתי בסרט הזה אתן מתארות אותו מקרה אני שברתי את השתיקה עם אמא והיום היא אחרת...גרמתי לה להשתנות אבל החלק העצוב שאני רק יכולה להזדהות אתכן שהיא עד היום לא יודעת מה זאת אהבה ... אבל הכוח הוא מהמקום שאני אפשרתי לה לנהל דיאלוג עם החולשה הזאת.. אמרתי את הרגשות שלי...ושחררתי את זה זה הכוח שלי אני חזקה .. והאהבה הזאת מתגשמת לה בדרכים אחרות מחברות שלי.. מורה שלי מקום עבודה חבר יקר זה מתגשם בדרכים לגמרי אחרות האכזבה כבר לא כל כך כואבת כי קיבלתי שההורים שלי כפי שהם ואולי הם לעולם לא ידעו מהי אהבה.. לקח הרבה זמן להבין את זה אבל אני לימדתי את אמא שלי על אהבה ובזכות זה היא היום משנה את חייה וזה חלקי.. מהתמודדות הפרטית שלי שהשפיעה עליה מאוד סיפרתי את זה כדי שתבינו שזה אפשרי ללמד על אהבה ולקבל אותה אבל רק מהמקום שבו אתן תעניקו את זה לעצמכן וחלק מזה הוא גם לומר מה שאתן מרגישות אפילו שאף אחד לא ישמע אפילו שתהיה אטימות\ אפילו שזה לא כמו שציפתן החווייה היא הכוח.. אני בטוחה שיקרו לכן עוד כמה דברים נפלאים...שבכלל לא חשבתן אבל ללא ספק זה עניין של העזה ולקיחת אחריות להבין שאתן יוצרות את החיים שלכן ולא אף אחד אחר המון אהבה חיזוק חג אורים שמח מלא אור וניסים הילה

;-(אז זהו היום זה באמת היה השיא כול הדברים הרעים קוראים לי אמא שלי רבה איתי אמרה לי מאיה תסתכלי על עצמך כולך חיוורת כמו מתה את עלולה למות לי כול יום תתבישי לך שהבאת את עצמך למצב כזה... שעה אח"כ "החבר" מתקשר שואל מה קורה אמרתי לו בסדר פתאום הוא מתחיל לתקוף אותי שבזמן האחרון אני מדברת איתו בלי חשק בכלל והוא אמר אני מצטער בכלל שהתקשרתי אליך מאיה אמרתי לו שאין לי כוח וניתקתי כאילו כוס עמאק מה אתה לא שם לב שאני חולה? אין לך עיניים?אתה לא רואה לבד?גם עיוור היה רואה!!! 5 שנים אתה מכיר אוית לעזאזאל אתה רואה איך אני מתנהגת איל כול דבר שקשור לה"א מעסיק אותי האובססיה באוכל ועד עכשיו לא שמת לב שחברה שלך חולה? כאיל ומה לעזאזאל מה?!!! מה צריך לעשות כדי שתפתח תעיניים שלך כבר ידעתי שקשה להחזיק חבר שאת חולה במחלה הזו כולן אמרו לי ותמיד אמרתי:"לי זה לא יקרה" אבל הנה המצבי רוח והבריבות האלו כול שני וחמשי זה לא סתם זה הכול בגלל המחלה והוא לא יודע שאנ יחולה בגלל זה הוא לא מבין למה תמיד אני עצבנית תפתח תעיניים ותבין אולי!!! פשוט תתביש לך קורא לעצמך"חבר" שלי שאפיל ואנשים זרים מהרחוב שמים לב שמשהו לא בסדר בבית חולים הייתי כו לשבוע פעם אחת לא באת לבקר להגיד מילה טובה ממש תתבייש לך לא יודעת בכלל אם אני רוצה לספר לו או פשוט להישאר בלי חבר להחלים לבד בל יאחד שאפילו לא מבין ולא יבין לעולם ככ רע ליייייייייייי נישבר ליייייייייי מישהי פה?????????

זה לא הסוף! אולי סוף של משהו ישן והתחלה של משהו חדש.. אולי.... אולי פשוט צריך לדבר אולי פשוט צריך להבין שיש הרבה אנשים שמפחדים מאהבה ולא יודעים מהי ואת יודעת משהו? זה מפחיד... הרבה פעמים אנחנו רוצים 'שהמישהו' הזה יציל.. 'שהמישהו' הזה ימלא חלל חסר וכאוב... הייתי בסרט הזה וזה אף פעם לא עבד...כי אני לא הייתי באהבה הזאת.. הייתי בתוך ביצה סרוחה של שנאה. "שהמישהו הזה יראה".... אבל יש לנו חלק מלא בחבילה הזאת את זקוקה לנחמה ואת יכולה לקבל אותה אבל לעיתים הקבלה שלה לא נעשית בשקט ובציפיה לפעמים צריך לדבר ולהסביר אפילו שהיית רוצה שיראו לבד לפעמים האחר פשוט לא מסוגל לתת כי הוא בדרך כלל משקף את חוסר האהבה שלך כלפי עצמך....וזה גם מה שאת רואה..לא? גם בסרט הזה הייתי וזה מה שקיבלתי בתמורה חוסר אהבה שווה חוסר אהבה אהבה שווה אהבה נשמע דבילי אבל ככה זה עובד.... עובדה! קל לדבר היישום של זה מצריך תרגול רב של משהו אחר.. ממה שאת רגילה כמו למשל לדבר...פשוט אבל זה אפשרי חג אורים עכשיו הייתי מבקשת משאלה קטנה לצורך העניין שתאהבי את עצמך השיקוף של זה יאיר בפניך וימלא את חייך בהרבה אור ... בינתיים הניחי לכעס הזה הוא רק מכלה אותך במקום... פשוט תסבירי בד"כ לדבר לא בטון תוקף ... לדבר על מה שמרגיש זה מאוד מקרב תנסי ותראי גם ככה קשה אל תוסיפי לזה המון אהבה שלך הילה

אין כמו החג הזה בעיני בגלל הניסים שבו .. בגלל האור שבו אני ממליצה לכולם לבקש משאלה ... מי יתן והמשאלה הזאת תתגשם ותאיר את חייכם... המון אהבה חג שמח הילה

אני גם מצטרפת לאיחולים מאחלת לכולם חג שמח מלא באור ואהבה ו..רק רציתי לעדכן שאני בסדר גמור אפילו מצוין... אין לי מושג למה.. ו..זהו אוהבת, עינת

אני שמחה לשמוע שטוב לך לא צריך לפחד להרגיש טוב ולא צריך סיבה זה פשוט נפלא כמו שזה .. כל הכבוד!!! וחג אורים שמח המון אהבה הילה

היקרות ... אלינור ..מאיה ..פסיפלורה.. מור... עינת .. אני .. שיר.. אביבית .. בשמת.. פרה שהיא בת אנוש מופלאה.. .. בל וגון.. לכל מי שגם פסיבית.. פסיבי.. אני מקווה שאתן בסדר אני ישמח אם תעדכנו אם יש בעיה משהו הרבה חיבוקים וחיזוקים חיוכים כי אני מאמינה תמיד שהכל לטובה המון אהבה לילה טוב הילה

מה שלומך? מקווה שעובר עלייך יום נעים. לצערי, אני לא מרגישה ממש טוב... ויש לי עוד יום ארוך (ונראה לי גם לילה ארוך...)... אני מקווה שאני אעמוד בזה. תודה שענית לי. יש לי כתובת אי-מייל חדשה.מאוחר יותר אכתוב לך משם, ותוכלי לעדכן. בינתיים - חג שמח לכולן... השתדלו לשמוח. אוהבת, אלינור.

מאחלת לך גם .. מכל הלב הרבה ניסים ונפלאות ושיהיה היום קל אפילו שהוא קצת עמוס תעשי אותו מעניין המון אהבה הילה

למען האמת זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר הזה. חברה טובה שלי המליצה לי עליו לאחר שסיפרתי לה שמאז שנכנסתי למשטר דיאטה אני כל היום חושבת על אוכל, מחכה מצפה וסופרת את השעות עד לארוחות. אני מרגישה שהבעייה שלי לחשוב על אוכל כל היום היא אינה נורמלית. אני יודעת שאנשים נורמלים לא חושבים ומדברים על אוכל כל היום פשוט אוכלים כשרעבים. האוכל לא צריך לתפוס לך את כל החיים אלא להיות חלק קטן מהחיים, צורך לקיום אנושי.הרגשתי שאני צריכה לדבר עם משהו וחברתי הפנתה אותי לפורום הזה. היא סיפרה לי שיש פסיכולוגים שניתן להתכתב עימם והם מייעצים לך ומבטיחים להחזיר תשובה תוך 24 שעות.משהו יכול לעזור לי ולהגיד לי איך אני יכולה להגיע לאותם הפסיכולוגים וגם אם לא אני אשמח להצטרף לפורום ולשמוע את חוות הדעת של בנות אחרות על בעיית האכילה.

שלום רב .. מה שלומך?? לגבי הפסיכולוגים .. אני באופן אישי לא מכירה ..תכנית כזאת... אולי אני יברר לך .. אני יוכל לעשות זאת רק מחר... אני יודעת שבסהר.. אפשר להיכנס לצ'ט בנושא הזה ולהתכתב כמו מסנג'ר ... אני פירסמתי .. בעמוד 1 ו 2 כל מיני כתובות לטיפול .. תעדכני את עצמך.. אלה הם כתובות שאני ממליצה בחום רב על כל אחת מהן...חלקן קונבנציונליות חלקן אלטרנטיביות שתיהן קדושות בעיני כאחת מעבר לזה אני מזמינה אותך לקרוא עלי יותר ועל כל מה שאני עושה .. האתר שלי מפורסם גם שם.. כך תוכלי להכיר .. ובלי שום קשר אני באופן אישי ישמח לענות לך על כל שאלה על אף שאני לא פסיכולוגית עם תעודות .. ואני מציגה את זה כך.. כי תמיד צוחקים עלי... כי זה הדבר שהכי תפור עלי ועוד לא עשיתי את זה ... אלא רק באופן הזה ומעבר לכל מה שאמרתי ... את צריכה טיפול...ואני חושבת שבלי טיפול זה לא ילך.. גם בגלל שלמחלה הזאת יש חוקים משל עצמה ויש לה שפה.. והיא תעשה הכל כדי לשלוט בך... ולשם כך אני לא סגורה שטיפול פסיכולוגי יפתור את העניין זה צריך להיות ללא ספק שילוב.. עכשיו אני לא יודעת מהי מידה החומרה של הבעיה שלך אני ישמח שתפרטי יותר... ואני יגיב בהתאם... אני עושה את זה מכל הלב.. ואני ישמח לענות לך כל כמה שאני יכולה .. ולהפנות אותך לאן שאת צריכה אני רק יכולה לומר לך בקצרה שמתוך 16 שנה של זוועה חיפשתי רק 9 שנים איך לצאת מזה ובשנים האלה גיליתי כל מיני דברים מעניינים על החלמה.. ואיך זה עובד... ולא מצאתי את התשובה הזאת רק בפסיכולוגיה על אף שאני לא מזלזלת בכלל.. אז בינתיים אני שמחה שפנית לפורום.. אם לבנות יש מה להגיב תחכי לשמוע מהן... אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולספר לי עוד כדי שנוכל למקד.. אני יהיה פה בלילה אז בינתיים שיהיה יום נפלא והמון אהבה הילה

הילה שלום, אני בת 20 ולומדת היום עבודה סוציאלית. לדעתי, החלמתי מאנורקסיה לפני כ4 שנים,או לפחות כך חשבתי. היייתי בתת תזונה בערך שנה וחצי, פלוס מינוס. לא עברתי שום טיפול או תמיכה פסיכולוגיים, רק הלכתי לרופאה שעקבה אחרי המשקל שלי, וג זה נפסק באמצע. ברוך ה מבחינה פיזית הצלחתי להתגבר, אולי אפילו ב 'אובר'. העניין הו שאולי יש דברים נפשיים שלא סגרתי עם עצמי. השבוע גיליתי חברה שעברה חוויה דומה, וז העלה לי המון שאלות וגילה לי דברים חדישם, למשל לא ידעתי שבולמוסים אחרי האנורקסיה הם דבר נפוץ. היום אני באמת נרגישה בריאה, השאלה היא אם כדאי כן לפנות בשלב זה לטיפול ולהתחיל לפתוח כל מיני דברים שכרגע לא מפריעים לי ולהכנס שוב לכעסים וכו' (אני חוששת שאולי זה גם יחזיר אותי לכל מיני התנהגויות ודפוסי מחשבה שהצלחתי להפטר מהם). שאלה נוספת היא האם קיימות מסגרות כאלו.אין כרגע תקציב לטיפול פרטני או באופן פרטי, אבל מן הסתם קופ"ח לא תממן כבר במצב כזה. הייתי מאד מעוניינת באיזשהוא טיפול קבוצתי או תמיכה קבוצתית, אבל חיפוש (אמנם קצר) הראה דברים שיותר מתאימים לבנות בשלב שונה, שזה באמת לא נראה לי יהיה בשבילי בריא. תודה רבה ויישר כח וכל הכבוד על הכוחות נפש להתעסק בזה כל הזמן!

אם זה נפוץ וזה נפוץ!!! .. זה רק אומר דבר אחד... שיר, קודם כל שלום רב לך... מה שלומך באמת?? רציתי להגיד לך שבעיות עם הפרעות אכילה ... אם לא מטפלים בהם... אני אומרת חבל על הזמן.. זה לא שאת לא טיפלת בהם... אבל אני חושבת שהקטצ' בכל העניין הזה הוא שזה לא הפרעת אכילה...ולכן את יכולה למצוא את עצמך.. רק בולסת .. רק מקיאה .. רק מתמקדת במשקל.. רק צומות.. אולי סתם לאכול פעם ביום.. אולי קניות מופרזות של בגדים... אולי הישקלות .. אולי ואולי.. בגישה הפשוטה פותרים את הבעיה .. יש לך הפרעת אכילה ! .. אבל בתכלס.. את הולכת לאכול או לא לאכול כי זה מפצה על משהו.. משהו אחר.. ואת המשהו הזה חייבים לבדוק.. וחייבים לטפל בו.. כי הוא גודל!!! הוא פשוט גודל וזה אסון!!!!.. ואם לא מתמקדים במשהו הזה .. ההפרעת אכילה היא כמו גיבוי תוכנה לדבר הזה ואז היא פשוט מופיעה ויש לה כל מיני צורות... בואי לא נגדיר הגדרות.. את בניגוד להרבה בנות תפסת את זה בזמן.. אבל אני חושבת שאת לא טיפלת בשורש... מערכות יחסים עם הורים בד"כ מכריעות הרבה מאוד בכל מה שקשור בהפרעות אכילה .. יחסים לא פתורים ... תובענות יתר.. חוסר קבלה.. חוסר הכלה.. וכו'.. אני בטוחה שתוכלי לפגוש את עצמך גם שם.. כי אלה הם השיעורים שלנו להתפתחות... והפרעת אכילה .. יכולה להמשיך להציק לך.. כי משהו בך לא נגע בדבר האמיתי אם אפשר לקרוא לזה כך.. ולכן את צריכה טיפול... אני ממליצה גם על טיפול פרטני או על טיפול אלטרנטיבי למה שאת מתחברת יותר.. אבל תדעי שאת חייבת טיפול ורצוי גם אם אין איזשהי קטסטרופה לגבי המשקל... עדיף שתעבדי על זה עכשיו מאשר שעוד כמה זמן זה יבלע אותך .. כי ככה זה עובד... אני מזמינה אותך לכתוב .. לספר לי עוד.. ואיזה טיפול את רוצה??....אני יפנה אותך בהמשך... וקחי בחשבון שפסיכולוגיה ופסיכיאטריה לא מספיקים אבל את כן במצב עושה רושם שאת יכולה להחליף אותם במשהו אחר.. שווה לנסות דווקא בגלל המצב שאת מתארת שהוא אופטימי יחסית..... תהיי בקשר.. שיהיה יום טוב.. המון אהבה הילה

הילה שלום, קודם כל ממש תודה על התגובה. האמת היא שהיא קצת מלחיצה, ואני מצדיקה את זה רק שאני חושבת שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב. אני לא נמצאת עכשיו בבולמוסים, אני במקום אחר לגמרי. גם מבחינה נפשית, האוכל כבר תופס מקום הרבה פחות משמעותי בחיים שלי, וגם המשקל. הדימוי העצמי שלי התחזק מאד ואני מגדירה אותו כנורמלי ומעלה. אני לא חושבת שזה בא ממקום של הכחשה, אני מודה ומתוודה בכך שהיתה בעיה. פעם היה לי יותר קשה להבין מאיפה זה הגיע, היום אני מרגישה שאני מבינה יותר. על כעסים סלחתי, מתחים פרקתי, הוצאתי הרבה דברים שהיו לי על הלב. אני מרגישה שעכשיו זה נובע מסקרנות מסויימת, להבין את נבכי נפשי ( בגלל זה עומד לי בראש טיפול ותר פסיכותרפי). זה נשמע מאד מכחיש, אבל אני לא חושבת שזה בא משם. אולי כן, אני פתוחה לשמוע ולקבל.השאלה אם באמת כדאי לי עכשיו לבצע את החיטוט הקשה הזה בשלב שאני מרגישה אחרי זה. לכן גם השאלה שלי לגבי מקומות טיפול היא לעוד בנות שנמצאות דווקא במצב כזה, כי ממש להכנס לזה כאילו אני עוד למטה- בדוגרי זה מפחיד אותי. אני אשמח למסגרת קבוצתית, זה כלי שאני מתחברת אליו, ונראה לי לסוג של בן אדם שאני. אולי הפורום יענה על הצרכים שלי?... לא כל כך הבנתי מה שאמרת על הפסיכולוגיה ופסיכיאטריה. המון תודות וחיוכים, שיר

מישהי פה אולי מבינה בפיענוח בדיקות דם לאחרונה הרגשתי חולשה איומה וסחרחורות הופנתי לביקות דם ואלו הן התוצאות למרות שאין לי מושג איך לפענח אותם רק תגידו לי אם אני צריכה מחר לפנות לרופא בדחיפות או במילים אחרות אם יש פה איזשהו משהו נמוך שמצריך דחוף רופא? מישהו מבין? תעזרו לי? 8.5- 6 g/dl 7.2 PROTEIN-TOTAL 150- 135 mEq/L 140.00 SODIUM 405- 185 mg/dl 246.00 TRANSFERRIN 200- 30 mg/dl 54 TRIGLYCERIDES 50- 10 mg/dl 12 UREA 7- 2 mg/dl 4.40 URIC ACID 107- 68 זg\dl 79 ZINC 4.8- 3.5 g/dl 4.4 ALBUMIN - 1.5 ALBUMIN/GLOBULIN 128- 35 U/L 60 ALK. PHOSPHATASE 1- 0 mg/dl 0.60 BILIRUBIN-TOTAL 10.5- 8.2 mg/dl 9.74 CALCIUM 220- 140 mg/dl 164 CHOLESTEROL 90- 35 mg/dl 69 CHOLESTEROL- HDL 160- 90 mg/dl 84 CHOLESTEROL-LDL calc 0.9- 0.5 mg/dl 0.70 CREATININE 50- 7 U/L 11 GGT - g/dl 2.8 GLOBULIN 110- 70 mg/dl 77.0 GLUCOSE 37- 1 U/L 17 GOT (AST) 41- 1 U/L 12 GPT (ALT) 145- 40 זg\dl 130 IRON 480- 240 U/L 285 LDH 2.55- 1.7 mg/dl 1.8 MAGNESIUM 5.5- 3.5 mEq/L 3.90 POTASSIUM בבקשה תעזרו ל ילפענח אם יש משהו שמצריך רופא דחוף מחכה לתשובה כמה שיותר מהר מאיה

בקשר למה שכתבת לפני כן לגבי אכילוב.. מה שאלינור כתבה לך נשמע לי הכי נכון.. לא יכולתי להגדיר את זה יותר טוב.. דבר שני... פשוט באמת זה לוקח קצת זמן... דבר שלישי הבדיקות שלך בסדר.. הלוואי עלי בדיקות כאלה .. אבל יחד עם זאת...זה לא אומר כלום... אם את חוטרת שאת כאילו לא צריכה טיפול בגלל שהבדיקות שלך בסדר.. דבר רביעי .. הדיאטנית שלי פעם צחקה עלי ואמרה לי הבדיקות שלך בסדר את יכולה להמשיך להקיא.. ובמילים אחרות... הבדיקות בסדר אבל את נגמרת .. .אז מה את אומרת על זה??? תלכי לטיפול!!!! גם אם הבדיקות בסדר זה לא אומר שאת בסדר.. כי בבדיקות דם מאוד קשה לעלות על החוסר איזון כמה שזה ישמע דבילי כי אחרת בשביל מה יש בדיקות דם.. ולגבי אכילה לוקח המון שנים עד שרואים דבר שני .. כן הייתי מחזקת אצלך סידן.. אבץ ומגנזיום... אבל זה תוספות שתצטרכי לקחת עם אוכל ותעשי לי טובה תעשי את השינויים האלה עם מישהו שמבין באמת.. אולי לא צריך .. ודרך אגב למה לא בדקו לך פריטין (מאגרי ברזל) על אף שהברזל שלך ממש טוב... זהו שיהיה ערב טוב המון אהבה ואל תשכחי אני לא רופאה.. הילה

הילה בידיוק שבוע עבר היא הבטיחה שהיא תחזור אלי למה היא לא חוזרת למהההההה עד שחשבתי שיש מישהי שבאמת מבינה אותי ואולי סופסוף אני באמת יצא מהחרא הזה נילונת רע לי אני רוצה אותך במיסנג'ר אתפה בבקשהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

עבר כבר שבוע ומאיכילוב עדיין לא יצרו אותי קשר ועכשיו אחרי סופשבוע נוראי ככ שאכלתי ככ הרבה ומרגישה כמופרה מתחילה לחשוב אולי אני בעצם לא באמת חולה ובגלל זה לא חוזרים אלי? רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מישהו?;-(

קודם כל - עוד לא עבר שבוע. שנית - שאלה: אם את בריאה ולא חולה באמת - אז מה את עושה פה? ולמה את מיוסרת כי אכלת אתמול? הא? מאיה - מילת המפתח היא סבלנות ואורך-רוח! גם בטבע - תהליכים מתרחשים לאט ובטוח. ס-ב-ל-נ-ו-ת! רק בריאות, אלינור. ו- הילה - יש לך מייל. ושיהיה שבוע טוב. הלוואי. אמן.

שכבר הספקתי להכיר קצת... ולכל מי שקורא.. שבת בעיני קדושה .. אני חושבת שהיא באמת זמן מיוחד.. אז אני מאחלת לכולם שבת שלום ומבורך... באמת באמת באמת המון אהבה מנוחה... ורגיעה הילה

נכנסת לאחל לכם סופשבוע מדהים וקל... אני בנתיים מנסה לייצב את מצבי למרות שנורא קשה לי לבד שאין לכם מושג אפילו כמה מחכה עדיין שיחזרו אלי מאיכילוב ועדיין לא חזרו.. יום חמישי עשיתי תבדיקות דם שביקשו ממני הלך דיי בסדר חוץ מהעובדה שהתעלפתי להם שם קצת לא נעים אבל עבר... בקיצור שיהיה לכן סושבוע ניפלא המון אהבה, מאיה

מה שלומך, נשמה? כתבתי לך מה שאני חושבת... והפירוש שלך אכן פירוש מעניין... ותודה על ההתייחסות המהירה. את מותק!!! היו לי יומיים מלאי התרוצצויות... זה טוב ולא טוב. אני רק מקווה שאצליח להתרכז בדברים החשובים באמת. לילה טוב לך ולכל מי שנכנס! וסופשבוע נעים ורגוע!! שימרי על עצמך. שבת שלום!! אוהבת , אלינור.

מברכת אותך.... אני ישתדל לכתוב לך עכשיו אם לא אז במוצ"ש המון אהבה שתהיה לך שבת נפלאה.. המון כוח ורגיעה ... את בעיני עושה עבודה נפלאה עם עצמך על אף כל רגעי הייאוש... שוב כהרגלי בקודש ברכת שלום ואהבה שבת שלום! הילה

בנות יקרות שלום ולהילה של כולנו ! שמי דיטה דניאל, אנורקטית ובולמית לשעבר, הילה היציגה אותי בפניכן לפני כשבוע וסיפרה לכן על קבוצת תמיכה לבנות ונשים אותה אני פותחת בנושא זה. תוכלו לקרא כתבה שנכתבה עלי בנושא בירחון בריאות מנטה - שמה של הכתבה הוא - לגיהנום ובחזרה - לא סתם כנראה העורכים של הכתבה בחרו לקרא לה בשם הזה וכולנו יודעות כמה גיהנום יכול להיות מהפרעות אכילה- אך רציתי לידע אותכם הסיבה והשורש לבעיה- הוא שונה מאחת לשניה לחלוטין ובכל אחת הטיפול צריך להיות שונה לחלוטין-אני הבראתי וניצלתי בעזרת ההומאופתיה שם שמים דגש על האינדווידואל ועל הפתרון הייחודי לכל אחת. והיום אני מטפלת הומאופתית מוסמכת מטעם קופת החולים- באים אלי הרבה אנשים אם בעיות הדומות לשלכן ואנחנו עושים תיקון רוחני. כי בנשמה וברוח הבעיה מתחילה. כמו כן בקבוצות האינטימיות שיכילו עד ארבע בנות נלמד איך לשחרר את הטראומות על ידי עיסויים, נלמד טאצי צי וצי קונג-התעמלות סינית מדיטטיבית שתעזור לנו לפתוח ערוצי אנרגיה לקבלת אנרגיה טהורה מהיקום, ונעשה עוד הרבה פעיליות נעימות ומעניינות. לפרטים נוספים אשמח לענות על כול שאלה במייל שלי או כאן באתר - הקבוצה תפעל פעם בשבוע כשלוש שעות עוד ארבע שעות בנווה צדק אצלי בדירה- באתר שלי המצורף תוכלו לקרא עלי להתרשם מהספר שכתבתי לפני שנה שמו סודות לבנים הספר נכתב במיוחד על נושא זה ויצא לאור ועוד.. דיטה

נטע שיזף מטפלת מוסמכת ומורה בטכניקת גאהרה מזמינה אותך לטיפול במים. (הנחה לבנות הפורום). על ידי התנועה שהיא שפתי השניה, אני עוזרת לאנשים ללמוד להרפות, לשנות, ולשכלל דפוסי תנועה. הניסיון התנועתי שלי עוזר במקרים בהם המתח רב, אחרי פציעות, או כאבים. במצבים בהם הגוף והנפש חוזרים שוב ושוב למנחים היוצרים את הכאב הנפשי/פיזי. על ידי תנועה, גירוי החישניים בגוף, וזרימת המים, תצאי למסע ועומקים של "מתחת לפני המים" שיעניקו לך את ההזדמנות לשינוי. אני מטפלת בבריכה טיפולית ואישית באזור המרכז טל: 722881 0544 פרטים נוספים www.jahara.co.il

http://www.jahara.co.il/terapist.html בהצלחה .. לכל הבנות ולכל מי שקורא...נטע השאירה הודעה חשובה נשמע לי מעבר לזה שהמים הינם חיבור למקור שכן אנו שוכנים במיכל של מים לפני שאנחנו מגיעים לאור העולם.. ולכן הטיפול במים חזק... במיוחד לאלה שסובלים מהפרעות אכילה שכן הדגש בהן הוא בעיית המקור.. ההיווצרות וכל נושא ההזנה.. המים נשמעים לי מעין חווייה מתקנת.. אני מכירה את נטע והיא מדהימה.... ממליצה בחום רב המון אהבה הילה

את לא יודעת כמה שאני מבינה אותך.כל פעם מחליטה מחדש!! ותוך כדיי שאני מחליטה לעמוד בהחלטתי בנחישות אני תוהה לעצמי במה שונה הפעם הזו מפעמיים אחחרות.....!!!!!! וגם אם אני מחזיקה מעמד זמן מה....א חרי כמה זמן אני במצב עוד יותר גרוע מהמצב ההתחלתי!!!!!! מייאש!!

את יודעת למה?? כי היום אני מאחלת לך שתחליטי לפלס את הדרך שלך להחלמה.. רק היום.. רק היום וזהו! ההחלטה שלך תביא אותך לשינוי המיוחל עוד לא החלטת את מסתמכת על האכזבות שלך אבל את לא באמת החלטת.... והאכזבות שלך לא באמת מדד להצלחה שיכולה להיות לך יש כתובות.. יש למי לפנות ואפשר לטפל אני מבינה את המצוקה שלך אבל את חייבת לוותר כי אחרת זה לא ילך לוותר על מה?? לוותר על חיידק הרזון! תחליטי .. אני מחכה אני מלווה.. זה אפשרי.. רק יום אחד של החלטה אח"כ הזמן יעשה את שלו.. המון אהבה אל תאמרי נואש בוקר טוב ויום נפלא הילה

אנ ילא יודעת איך להסביר את זה. אבל אני פשוט לא מרגישה שיש לי את הכח הזה להחלטי ולעמוד בהחלטה בטווח הארוך!! מרגישה שמנה וחסרת מוטיבציה!!:(

לא יכולתי להתאפק יותר לקחתי תטלפון ב9 בבוקר והתקשרתי ליהודית וזה מ שהיה: מאיה:"שלום יהודית זו מאיה הייתי אצלכם באיבחון רציתי לדעת מה קורה איתי .. יהודית:"כן מאיה קיבלת יתטפסים שלך אנחנו ניצור אית ךכבר קשר.." מאיה:(כן בטח)-"טוב תודה וביי.." אוף מה יהיה לא באמת ניראה לי שהיא תתקשר בקרוב... מה יהיה איתי האם גם הם לא רוצים אותי? אניפרהההההההההההההההההההההה ידעתי כניראה שאני לא באמת חולה כמו שחשבתייייייייייי

יש לי אחות שקוראים לה מאיה ושאני מאוד אוהבת אותה... תקשיבי לא הייתי מסיקה מסקנות כל כך מהר.. הייתי נותנת לזמן לעשות את שלו...ממתינה בסבלנות.. ואין מצב שהם לא יטפלו בך.. לגבי המשקל.. את בגבול וזה בהחלט מעורר סכנה ודאגה ודבר שני המשקל הוא לעולם לא מדד לעצם העובדה שיש לך הפרעת אכילה .. אני מכירה מלא בנות שהן בהפרעות אכילה ושלכאורה המשקל לא מעיד על כך והן בסכנת חיים כי המערכת החיסונית שלהן קורסת.. הברזל שלהן נמוך .. הוויטמנים לא נספגים.. בי 12 הולך לקיבינימט וכל שאר המלחים.. כל זה יכול גם להוביל לדום לב.. אז עכשיו כשפירטתי לך את הסכנות שלכאורה ממשיכות לערוב גם אם המשקל שלך תקין כמו שאת אומרת.. ומי שמטפל בתחום יודע בדיוק למי יש ולמי אין...ואני מאוד מקווה שלא תיכנסי ללופ הזה שאם את לא רזה מספיק אז יאללה בואי נוריד עוד כמה קילו ככה בשביל הכייף.. שגם זה שכיח וקורה לא מעט לבנות לפני אישפוז למשל.. הן מרגישות שהן לא רזות מספיק ואז לפני האישפוז הן באטרף להוריד עוד במשקל.. והן אכן מורידות כדי להיחשב אנורקטיות למרות שאני מכירה אנורקטית ששקלה גם שמונים קילו...כך שאין לזה שום אמת מידה .. יש בעיה וצריך לטפל בה.. זה הכל! ואם אמרת לי שאת מתכוונת להחלים אז תעזבי את זה בכוח.. אל תדאגי את תקבלי את הטיפול אבל את תצטרכי ללכת לשם כדי להיות מטופלת הם לא יבואו אלייך.. ויכול להיות שזה לא יעבוד.. ויכול להיות שדברים אחרים יעבדו יותר אין לזה חוקים מאחד לאחד זה משתנה .. אבל את בהתחלה ואפילו לא נתת לזה צ'אנס.. אל תיכנסי לדמיונות ולספקולציות כי זה באמת עוד לא קרה ואף אחד לא אמר לך שהוא לא יעזור לך... אז תירגעי.. תעשי לעצמך כייף ונעים.. תחשבי על משהו בכוח ואל תוותרי למה שרוצה להכניע אותך כל כך עמוק למטה... לי מאוד עוזר מוסיקה .. אני חושבת שמוסיקה תמיד ריפאה אותי ברגעים הכי קשים שלי היא הייתה ועדיין מרוממת את הרוח שלי.. אני חושבת שזאת דרך נפלאה להרגיע את העניינים.. ורק הזמן יש לו מקום משמעותי ביותר בכל מה שקשור בתהליכים... ורק לשם עדכון בזמן האחרון הייתי אומרת שאני אפילו בדכדוך והמוסיקה מאוד עוזרת לי .. אז שווה לנסות.. מעבר לזה שהלמידה היא אינסופית .. וכל הדברים האלה שקורים הם ברמה של ניסוי וטעייה עד שתגיעי למשהו הזה שיעשה לך נחמד ונעים ואולי יותר קל לעבור את ההתמודדות שלך... המון אהבה לילה טוב הילה

יותר מ- 6 שנים אני מתנדנדת בין מצבי הרעבה לאכילה חסרת גבולות. האובססיה סביב נושא האוכל מוציאה אותי מדעתי. ניסיתי כל דבר אפשרי, אך בינתיים המצב מתדרדר יותר ויותר. אין לי ממה לשאוב יותר תקווה, אין לי רצון להלחם ביודעי שכל ניסיון שכזה נדון מראש לכישלון. כולם הרימו ידיים, הבינו ששום טיפול לא יעזור. ומה אני בסך הכל רוצה??? להיות רזה...ולהיות רזה הכוונה - רזה לפי הקריטריונים שלי ולא לפי מה שחושבים אחרים!

קראתי לך בת אנוש מופלאה נשמע לי יותר הולם מפרה... תיכנסי להודעה.. שמתחת בתגובה למה שכתבה אני.. המסר הזה הוא לשתיכן.. נראה לי שאתן מציגות את אותה בעיה.. ואני חושבת שהפתרון לה צריך לבוא מהנכונות לקחת אחריות על החיים שלכן.. להפסיק את הדיאטות כי זה פשוט לא עובד.. זה לא עובד כי יש משהו אחר שאת צריכה ואותו יהיה עלייך לספק לעצמך .. וכדי לעשות זאת יהיה עלייך להיעזר וללמוד איך מזהים את הדבר הזה שכל כך חסר לך... והמלצתי לך על שיטה שאני באופן אישי מאמינה בה מאוד מעבר לעובדה שאם השפה הקונבנציונאלית מדברת אלייך יותר אז הייתי פונה לפסיכולחוג טוב בהקדם.. או קבוצת תמיכה .. המון אהבה תקראי את ההודעות המצורפות בהצלחה .. מזמינה אותך להמשיך לכתוב.. הילה

הגעתי כבר לכל רמת הבנה אפשרית. טופלתי במספר מסגרות: 2 דיאטניות, עו"סית, פסיכולוגית, קבוצת תמיכה... ובכל פעם הייתה לי התקווה שהפעם יהיה בסדר, אך אף פעם לא הייתי מוכנה לשלם את המחיר הכבד ביותר - תוספת של כמה קילוגרמים שנצברים על הבטן ועל הירכיים... עזרתי לאנשים רבים אך איני מצליחה לעזור לעצמי. אני לא מסוגלת להאמין יותר, לא חושבת שאוכל לצאת מזה. 6 שנים של אובססיה שאליהן קדמו 6 שנים נוספות של מבחר דיאטות קיצוניות - סה"כ 12 שנים. והכי מוזר - שאנשים משקרים לי, אומרים שאני רזה... אבל המודעות העצמית שלי מזכירה לי ששמנתי, שאסור לי להמשיך להראות כך, וזה לא מעניין אותי שלדעת כולם זה הרבה יותר יפה... ואני לא יכולה לקרוא לעצמי בת אנוש כי איבדתי כל צלם אנוש עם ההתנהגות המחרידה שלי. אולי פרה משוגעת יתאים יותר, לא יודעת...

את לא יודעת כמה שאני מבינה אותך.כל פעם מחליטה מחדש!! ותוך כדיי שאני מחליטה לעמוד בהחלטתי בנחישות אני תוהה לעצמי במה שונה הפעם הזו מפעמיים אחחרות.....!!!!!! וגם אם אני מחזיקה מעמד זמן מה....א חרי כמה זמן אני במצב עוד יותר גרוע מהמצב ההתחלתי!!!!!! מייאש!!

אני כבר ממש מיואשת...במשך שנים אני מנסה כל דיאטאה אפשרית, כמה פעמים אפילו הצלחתי לרדת קצת, אבל איכשהו כל פעם חוזרת לנקודת ההתחלה + האבסורד הוא שהתחלתי עם כל הדיאטות הייתי רזה ועכשיו כבר ממש השמנתי ואני כבר ממש צרכה דיאטה! זה מעסיק אותי בכל שעות הימממה! וככל שזה מטריד אותי יותר אני שוקעת בזה יותר, אוכלת יותר ומשמינה יותר... מין מעגל כזה שפשוט נתקעתי בו ואני לא יודעת איך לצאת מזה!! זה כבר בראש שלי, וחלק בלתי נפרד ממני - כל השגעון והאובססיה בנוגע למשקל. איך מתנתקים מזה??!?!?!?!

היי:)) כן, יש לי ICQ אני פשוט מחוברת לעיתים רחוקות.. ... 169191298

לאני ובת אנוש נפלאה... אני מדברת לשתיכן כאחד... זה לא עובד.. כי את זקוקה לדברים אחרים.. להיות רזה לפי ההגדרות ועל פי הקריטריונים של מודל אנורקטי אינם תשובה לפתרון הבעיות שלך.. את חייבת להבין שישנה כאן בעיה רצינית .. איכשהו עם הזמן נערמו עליה אינסוף הסתרות ומה שקורה נכון להיום הוא שאת כבר לא מצליחה לזהות מה מפריע לך ויש לך פנטזיה ואשליה שאם את תהיי רזה את תרגישי יותר טוב עם עצמך... עכשיו בד"כ אנשים שמפריעים להם שני קילו אז אני אומרת זה לא ביג דיל.. יכול להיות שזה באמת יגרום להם להרגיש קצת יותר בנוח ובמעין קלות כזאת עם הגוף שלהם.. אבל לא נראה לי שאת מדברת על אותו דבר.. את מדברת על דפוס שזה או שחור או לבן...וזה מסוכן ומעבר לזה שזה מסוכן זה גם לא עובד.. כי הגוף צריך את ההזנה היומית שלו ונוזלים באופן יציב ומאוזן... אני חושבת שאפשר ליצור תזונה כזאת .. יש מישהי היום שאני הולכת אליה באופן פרטי וזה עוזר.. כי היא מתאימה לי תזונה לפי סוג הדם שלי וגם על פי האלמנטים מהרפואה הסינית.. גם לפי דופק.. וזה עובד.. כי זה מותאם לגוף האישי שלי לפי התפקוד שלו ולפי הצרכים שלו לאותו זמן והם משתנים מעת לעת.. וצריך להיות קשובים לזה לכן דיאטות רגילות גם לא עובדות... כי הן לא מתמקדות באורח חיים בריא ונכון... אלא יותר במשהו קבוע של אחוזי קלוריות וזה לא עובד כי בתכלס אנחנו כל הזמן בשינוי... מעבר לזה ישנה כאן בעיה רגשית מאוד חזקה שקשורה בהזנה שלא נראה לי שרק טיפול תזונתי מקיף יכול לעזור אלא שכן גם שיחות והתמקדות בנהול דיאלוג עם הבעיה שלמעשה המקור למה שאת מכנה הפרעת אכילה... הדיאלוג הרגשי עם זה מביא אותך יום אחד למקום שאת יכולה לבחור ולשלוט בשד הנורא הזה רק מהמקום שאת מכירה אותו לגמרי אז את גם תוכלי לתקוף אותו... אני תמיד ממליצה על קינסיולוגיה מוח אחד.. יותר מפסיכולוג.. כי זאת השיטה שבפועל עזרה לי לשבור את מעגלי הדיאטות .. מה גם שאפשר באמצעות השיטה הזאת להרכיב תזונה שתהיה לך נכונה.. השיטה הזאת נולדה בעקבות הכירופרקטיקה.. ופותחה למה שהיא היום... לגבי הטלפונים יש מישהי שמטפלת בכפר סבא.. שמה מאירה 09-7474210 בתל אביב מישהי שמטפלת גם בשיטה הזאת שמה יהודית 03-5273814 לגבי התזונאית שאני מטופלת אצלה שמה מירב ירמי.. היא בעצמה הייתה בולמית.. הטלפון 050-5377232 או03-6875111 בקיצור מומלץ .. אני לא יכולה לומר לכן.. לא לאכול או שאתן צריכות לרדת במשקל כי אני לא מוכנה לשתף פעולה עם ההרס הזה מעבר לזה שאישה צריכה להיות אישה והרזון לרוב אינו מנת חלקה.. ואני לא מדברת על מה שקורה היום באופן מאולץ למדי שבגלל התדמית הזאת היום בנות בגיל 8 ו- 10 מאושפזות על אנורקסיה... חייבים להגיע לאיזון והבעיה הזאת היא מורכבת הרבה מעבר למשקל ודימוי גוף הייתי אומרת שזאת אפילו בעיה רוחנית וכדי להבין מה זה אומר ואיך לטפל בזה צריך לרצות קודם כל לטפל בזה ולא לברוח לדיאטה .. לצומות ולכל מה שזה אומר..כי זה לא הפתרון... עובדה שזה לא עובד! המון אהבה מזמינה אתכן לכתוב... לילה טוב הילה

לאני ובת אנוש מופלאה אני מצרפת לכן הסבר על השיטה קינסיולוגיה מוח אחד שכאמור נולדה בעקבות הכירופרקטיקה.. מה זה אומר ואיך זה משפיע... מסר שלישי בסדרה 8/11/2004 מסר שלישי בסדרה מסרים מאת רב מלאך אוריאל קינסיולוגיה 'מוח אחד'.. מוות ולידה מחדש. ובכן יקירם ואהובים כמה מילים... קינסיולוגיה מוח אחד הינה שיטה עתיקה מאוד שבבסיסה היא מאגדת בתוכה חוכמות עתיקות שהצורות להן השתנו בכל העידנים והורכבו לאינסוף הגדרות שונות בשם, אך למעשה נשארו אותה חוכמה. החוכמה עליה אני מדבר במילים אחרות, מובנות יותר, מרכזת בתוכה את מה שנקרא במשפט אחד "חוק שימור אנרגיה".....מה זה אומר? לא פעם דיברתי על מה שמתגבש כאנרגיה בחלל הגוף.. בתאים השמורים .. בעור.. במערכת העצבים.. גזע המוח ותת ההכרה שהם בבחינת אזורים שמהם נוצרת מציאות של בן אנוש.. מה שמכונה דנ"א על פני האדמה כחיבור מלא ומאוחד למושג 'שמיים וארץ' שניהם חופפים והולכים יחידיו, מזינים זה את זה ומושפעים זה מזה. אדבר אפוא יותר על מחשבה שכן למחשבה יש מעין יונים שמשתחררים לקוסמוס מאחד לשני ע"פ תורת הכאוס ויוצרים את מה שאתם מכנים בשפתכם מציאות.. מחשבה זו אינה חייבת להישמע בקול מספיק שהיא צפה על פני השטח בראי שכלי זה או אחר הופכת להיות מעין דיאלוג סרק חסר שליטה בביטוי אוטומטי למדי בין עצמי לעצמי וכאן נופל 'חוק שימור האנרגיה' כנבואה שמגשימה את עצמה, אלא אם כן אתם, בני האנוש מחויבים לשינוי כל אחד עם עצמו ומתנגדים באופן שוטף להרגלים שלכם.. אז האנרגיה עוברת התמרה ומיד מחליפה את הזיכרון שלה למשהו שהוא בבחינת אור... הכוח הנעלה.. חיבור למקור... כאשר משתחררת מחשבה שהיא בבחינת הגדרה חדשה של תא שהופך להיות זיכרון שהופך להיות מציאות ....תהליך שהוא בבחינת מפגש הזרע עם הביצית.. שם נברא עולם שיהיה קשה להגדירו במלים מעבר למה שחקוק בתורת הביולוגיה, הפיסיקה והכימיה ...אלה הם סודות קוסמים שאינם אמורים להיות גלויים לכם כדי שיצר ההרסנות שלכם לא יהפוך להיות משהו שולט ברמת אל, שכן אלה נתונים בידי בורא אל עליון ואכן הוא כך! אך יחד עם זאת כן ניתנת לכם ההזדמנות להיתקן שוב ושוב. החוקים הקוסמים משאירים לכם תמיד את השרביט להפוך את החושך הזה לאור.. הרבה מעבר להשתלטות החושך בכם.. אמת שאין לערער עליה ואכן הוא כך! חיים שלמים נופלים כאשר אינכם מודעים לעוצמת האור שבכם.. לכוח שבזה ולרמת הבריאה ששרביט זו מעניקה לכל אחד מכם בן/בת אנוש שווים בני שווים.. למען יצירת מציאות שהיא בבחינת הגשמה מלאה של הפוטנציאל הנעלה שלכם שההכרה עימו נעשית ע"י הקשבה עצמית .. נאמנות לקול הפנימי והליכה בשביל מעבר לכל הפחדים.. המכשולים והסלעים שלרוב אתם מציבים לעצמכם מבלי שבכלל הם התכוונו להיות שם. קינסיולוגיה מוח אחד.. ברמת הגדרה וציור מטפורי היא למעשה אחת השיטות שמאפשרת מחדש איסוף עצמי ...את כל החלקיקים .. את כל הרסיסים שאתם ניפצתם בעצמכם מפאת ההרסנות שבכם.. מפאת השיעורים בזמן.. מפאת חוקי אנרגיה כאלה ואחרים שאינם תמיד בשליטתכם... היא מאגדת לאחד שלם מאוחד עם הבורא אל עליון ועם כל חלקי העצמי הגבוה.. היא מחברת שכלים.. היא מחברת תאים.. היא משנה ביוכימית את כל המבנה התאי שלכם, בני האנוש ומאפשרת לכם לכל אחד מכם לעשות שינוי וטרנספורמציה בסדר גודל ענק. כאשר מתבצע טיפול כזה .. כאשר מבצעים את שיטת התרגול מתלווים לכך כל המדריכים שנקבעו לשרת את בן אנוש מיום היוולדו.. מיום שבו חתם את ברית החיים הזו לזמן הזה, כל אחד מצוות ההדרכה הבין מימדי מחויב להפעיל חלק אחר בתהליך הזה ולהביא אתכם למצב של בחירה אמיתית ושליטה מלאה ונבונה על חייכם ללא יוצא מן הכלל.. יש כאלה שתוך כדי תרגול נשמתם עוזבת ומתחלפת לנשמה ששייכת לאותו ניצוץ נשמה שהיא בזמן מסוים נמנית מבין הנשמות שאמורות להמשיך את התהליך של החלק האחר שהתחיל אותו שהוא למעשה מי שאתם. אל בהלה על המילים האחרונות שכן ברמת הנשמה וברמה הפיזית אין זה מוות .. חשוב לי לציין שמה שמכונה נשמה .. היא לעולם אינה קטנה .. היא אינה מתאגדת רק בגוף אחד.. לעיתים אותה נשמה מתאגדת במספר גופים כאשר לכל גוף יש חלק אחר במשימה ההווייתית שלו ובתיקון הנשמה. נעזוב את אלה .. כי עובדה זו אינה הכי רלוונטית לנושא המדובר.. העיקרון בפעולת התרגול והגדולה שבכך נעוצה למעשה ביכולת לשנות גורל... לשנות קו מחשבה.. דפוסים.. תיקוני קרמה מציאות חיים. קינסיולוגיה מוח אחד והפרעות אכילה.... ובכן זהו נושא שמשבש את כל המערכת התאית.. הגדילה.. הצמיחה וההוויה של הנשמה שבאה לתיקון מאוד גדול ורציני. הפרעת אכילה יוצרת הגדרות וזיכרון בתאים של השחטה שברמה אנרגטית מנציחה מוות ממושך.. הנשמה הופכת להיות כלואה והיא אינה יכולה לתקן את עצמה וזה משהו שיוצר הפרעה אנרגטית חמורה ביותר.. להרבה מבני האנוש ששייכים לאותה ניצוץ של נשמה.. גם הם הופכים להיות מושפעים מכך .. מגיבים בהרסנות ובאינסטינקטים של השחטה מבלי בכלל להבין מדוע ברמת המודע, אפילו שהם לכאורה נמצאים במקום גיאוגרפי שונה .. הם מושפעים מכך באותה מידה בדיוק כמו המקור שמפזר את הזיכרון התאי והופך את זה למשהו בלתי נשלט של כוח הרס עצום והשחטה שאין מילים לתאר אותו בדיוק. דווקא מהבחינה הזו 'קינסיולוגיה מוח אחד' בגלל הגדולה שלה לזעזע את התאים ולשנות אותם .. את ההגדרות שלהם... את הזיכרון שלהם ..יכולה להתערב בדיוק במקום הזה שהנשמה הופכת להיות כלואה.. מאפשרת לה מחדש למצוא את השביל החוצה ולהחליט ולגבור על הנפש שכולא אותה כל הזמן.. במצב זה יהיה ניתן לנהל דיאלוג עם החלקים ההרסניים ולאט לאט להפחית משמעותי את תדר ההתפרצות שלהם.. במילים אחרות יתאפשר מצב שבו הפרעת אכילה תעבור למישור צדדי ועם הזמן למשהו מרוחק שאין לו הגדרה יותר בתאים.. ע"י כוונה ממוקדת של שינוי תפיסה ע"י הגדרות חיוביות חדשות על האדרת העצמי.. הזנת האגו .. שינוי דפוסי מחשבה ושחרור מטראומות של העברים. רק קינסיולוגיה מוח אחד מסוגלת ויכולה לשחרר נשמה בזמן .. לשחרר את התאים הפיזיים מזיכרונות כואבים שאינם משרתים יותר נאמנה אף אחד מכם ואכן הוא כך! זוהי מתנה שגילתם את היסודות שלה ואת הניצוצות שלה לריפוי.. בשיטה הזו גלומים הרבה מאוד סודות קוסמים שאפילו לא ידעתם... היא מחוללת ניסים והיא כלי עליון שיש להשתמש בו בתבונה. חשוב לציין שלכל נשמה, מה שאינו חדש לכם, יש מערכת חוזים וקרמות שעליה לעבור בשבילם ... במסגרת הזמן והגוף על פני האדמה או בכל מימד אחר שהיא בחרה להיות בו כדי לתקן את עצמה... לעיתים מחלה היא סוג של קרמה והתנסות שהנשמה מחויבת לעבור בשבילים שלה, על אף הנחרצות שהיא מסמנת לא אחת במסע הזה של ההחלמה ומובילה כביכול למוות של הגוף... הגוף משיל את עצמו נספג באדמה והתאים יוצרים מציאות חדשה.. שצורתה אינה ידועה מראש... גם אלה לא מתים באמת על אף שברמה האנושית תהליך זה נתפס כמוות. הנשמה משתחררת והיא יוצאת למסע אחר.. לשלב הבא מתוך רשימת החוזים שלה עם בורא אל עליון. אם נתמקד לצורך העניין בהפרעות אכילה.. הפרעות אכילה הן גם סוג של תיקון.. תיקון שבו הקורבן לכך מחויב ללמוד את ערכו העצמי והלמידה של זה היא בבחינת התיקון. השחטה עצמית שמובילה למוות מעידה על כישלון מסוים ובמילים אחרות על וויתור מוחלט על החיים .. לקיחת שליטה והתערבות שאין לה גיבוי ולכן השיעורים בזמן הופכים להיות בלתי נסבלים חוזרים על עצמם שוב ושוב כי הנשמה מחויבת לכך.. לחזור לכאן על פני האדמה.. לכן המוות שקורץ כידיעה מרגיעה שהסוף קרב ועומד בבחינת פתרון לכל התחלואים מסתכמת בצמד מילים פשוט 'הבל הבלים'!.. אין מוות ואין זו חדשה... לכן .. לימדו את השיעור הזה בסלחנות .. לימדו להעריך את עצמכם.. לימדו להיות נאמנים לעצמי הגבוה שלכם.. לימדו להזין את הנפש שלכם ואת הרוח שלכם במה שיעזור לכם בסופו של דבר להימנע מבריחה להרס עצמי והשתמשו בכלים שיש לפניכם. קינסיולוגיה מוח אחד ללא ספק כלי כזה .. המזור שחיפשתם ולא ידעתם עליו.. כי לא סיפרו לכם. גשו לכל מי שאומר שמתעסק בשיטת ריפוי קינסיולוגיה מוח אחד. והתחילו את המסע שלכם היום ברגע זה ממש אל ההחלמה. הצלחה מובטחת לכם בכל נקודת זמן מצב ומקום ואכן הוא כך! היו שלום רוב ברכה ואהבה אוריאל

אני מודעת לזה שזה משהו מעבר לזה!! זה אצלנו גם עניין משפחתי. כולם באובססיה של דיאטות... ומאז שאני קטנה מעירים לי כל הזמן על מה שאני אוכלת ואם אני לא עושה מספיק ספורט... כשהתחלתי עם הדיטאות, בכיתה ז' בערך, הייתי בטוחה שאני ממש שמנה והייתי ממש רזונת עכשיו כבר באמת הגעתי למצב גרוע!!!! הבעיה שאני רחוקה מאוד מהבית. במרחק טיסה. אני נמצאת בשליחות בניו יורק לשנה. כך שבזמן הקרוה לא אוכל להצטרף לאיזו תוכנית או לקחת איזשהו טיפול.... אני רשומה למכון, וגם מאוד מאוד נהנת ואוהבת להתעמל, אבל כשאני נכנסת למעגל הזה ומרגישה שמנה , אני מתחילה לאכול יחותר ולהפסיק להתעמל... לפעמים זה נמשלך יום,ף לפעמים שבועיים.... מה עליי לעשות!??! איך אפשר להיגמל מזה?!להתנתק" להפסיק לתת לזה להטריד אותי בכל רגע ?!!??!!?

כפי שכבר סיפרתי לך יש לי מעט מאוד גישה למחשב, אבל חשבתי עלייך המון וכמובן שאני יום יום מנסה לעבד ולהתחזק מהשיחה שהייתה לנו. אני הרבה פעמים נשברת ובשבתות לא מחזיקה מעמד אע"פ שאת שבשיטת החטיף הקטן שייעצת לי לאכול אני משתמשת ונהניית מכל רגע. אבל אני משתדלת לא להתייאש ולהאמין שאם אני אצליח לעבור שבת אחת מבלי להישבר אני אצליח. בעזרת השם אני מרגישה שאת שבשבת שתגיע אני אעשה הכל על מנת להימנע מההקאות. אני מתגעגעת אלייך אע"פ שנפגשנו רק פעם אחת ומתחזקת מהידיעה שאת כאן כאוזן קשבת, עוזרת ותומכת מדהימה. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם כי מגיע לך המון אוהבת מאוד , אביבית

קטע ...חשבתי עלייך אתמול.. חשבתי לעצמי מעניין מה קורה איתך והנה את כותבת.. תקשיבי ... שבתות יוצא שזה הכי קשה כי הן בד"כ מנותקות מהשגרה והרבה פחות עושים יש הרבה פנאי ואז יוצא שהולכים לאיבוד כולם נתקלים בקושי הזה....בענייני הפרעות אכילה והזירה הופכת להיות הרבה יותר אינטנסיבית ומאיימת ... מה שכן אם את יכולה... תצאי.. תקחי את כל מי שאת רק רוצה...אף אחד לא חייב לדעת על זה על אף שבבוא העת כדאי שמישהו ידע על זה אבל תעזבי את זה עכשיו... את יכולה לכתוב אפילו שזה שבת..כי זה הרע במיעוטו כרגע .. ובמודע... תחליטי שאת עושה משהו אחר שאמור להחליף את ההתקפים... אם זה לא ילך תעזבי את זה בינתיים כל מה שאת עושה במהלך השבוע בשלב זה הרבה יותר חשוב.. עדיף שתבני את הביטחון שלך לאט לאט .. את זוכרת שאמרתי לך שזה אמור להיות איטי ואם בשלב זה את לא מצליחה תעזבי את זה ... תחכי עם זה .. ורק כשתהיי יותר חזקה תתחילי פעם בחודש לשלוט על שבת אחת בלבד וזה יהיה ההישג שלך... זה חשוב אין טעם להיות מתוסכלת כי את לא מוכנה עדיין לשלוט בזה ואת צריכה לכבד את הקצב שלך וזה יותר מבסדר.. אל תהיי השופטת של עצמך כי עדיף שזה לא ילך ארבע פעמים בחודש מאשר שפעם אחת מתוכן את תצליחי וככה לאט לאט את תראי שאת כבר לבד תשלטי בזה זה עניין של זמן והרבה אפילו שאין כבר סבלנות וזה עניין של תרגול כי מעבר למודעות .. זה הרבה הרגל ותרגול מונע... זהו.. אני ישמח שתשתפי עוד.. את יכולה להתקשר... מה שאת בוחרת .. אחת לכמה זמן להיפגש.. מתי שתוכלי... בינתיים אני אומרת לך כל הכבוד על כל מה שאת מספרת... והרבה סבלנות שתהייה לך .. את תגיעי לזה.. והכי חשוב על תעמיסי.. נראה לי שאת צריכה לחכות עם השבתות אבל יחד עם זאת להיות גם עם היד על הדופק... לא להשתגע בהן... ואת יודעת מה עיזבי אם בא לך להשתגע בהן אולי כדאי שתעשי את זה מאשר שלא תחווי את זה ואז תהיי בלחץ.... ובחוסר סיפוק.. ואם את תרשי לעצמך את פחות תרצי בזה ואז תהיי בבחירה ובשליטה... לא להילחץ .. כי הלחץ עושה בדיוק הפוך ועוד משהו המטרה שברגעים האלה תהיי בדיאלוג עם הרגשות שלך ועם התחושות שלך .. כי אם חסר לך משהו ..תשאלי את עצמך מה .. בד"כ זה לא אוכל אבל אוכל הוא הפיצוי כי הוא הכי מתקרב לאנרגיה של רגש.. אל תשכחי זה נשמע דבילי אבל אוכל בד"כ מכינים גם עם רגש.. מעניקים אותו לתינוק עם רגש ואוכל מזוהה הרבה פעמים עם האיכויות האלה וכשהוא חסר.. זה כמו שעיר לעזעזל לכן הכתיבה חשובה כי היא תעזור לך להתמודד עם התחושות שלך... להבין אותן.. אני הרבה פעמים כתבתי וקרעתי את זה אח"כ הייתי הולכת לים ומשליכה אותם ואז הרגשתי שזה כאילו שאני משחררת את כל הכעס הזה והאכזבות מתוכי וזה היה אדיר.. אפשר לעשות את זה גם בהדמייה לא צריך ללכת לים בשביל זה על אף שזה היה חזק ועוצמתי למדי... המון אהבה וחיבוק הילה

אני ככ רוצה להתקבל לאיכילוב אבל ככ שונאת את הנועה הזאת וכן לשאלתכן זו נועה רוזנברג המוכרת ברשעותה. אוף היא התנהגה אלי ככ מגעיל הנה קטע מהדברים שהיה ביננו: נועה:"מה את רוצה שאני יעשה לך למה באת לפה?אני יאכיל אותך בכוח?" מאיה:"האמת הדבר היחיד שאנ ירוצה ממכן שתנסו לפחות לעזור לי אני מבטיחה לתת את המקסימום כדי להחלים" נועה:"את לא חייבת להבטיח לי אני לא אימא שלך ואני לא ידאג שתאכלי את ילדה מספיק גדולה את רוצה תאכלי לא רוצה אל תאכלי תמשיכי להיות חולה.." מאיה:"באמת שאני לא רוצה להיות חולה אני מתחננת לצאת מיזה(על סף דמעות) נועה:"קשה לעבוד עלי מאיה אנחנו נדון במחלה שלך ושנוכל נחזור אליך להתראות אויש כמה גועל יכול להיות בבן אחד מסכן כ"כ ניפגעתי ממנה מריגשה ככלא רצויה שם רק בגלל הפרצוף המגעיל שלה לבנות שהיו מטופלות באיכילוב יש מבצ שאנ ייכוהל לבקש להחליף אותה?כי לא ניראה לי\ אוף ככ רע היא עשתה לי ... *מאיה ברגע של ייאוש*

הי מתוקה אני מצטערת לשמוע אבל אני חושבת שאפשר לשלוט בייצורים כמוהה .. לשמוע ולא לשמוע.. פשוט לקבל את הטיפול שלהם וזהו... מה שקורה זה שזה עדיף מאישפוז כי אם יש לך אחת כזאת בין כתלי האשפוז חבל לך על הזמן .. את אפילו לא יכולה לצאת שלא נדבר על פרטיות ... כך שזה הרע במיעוטו וחוץ מזה .. הרעיון מאוד ברור אף אחד לא יכריח אותך שם .. זה מה שאת תצטרכי לעשות למען עצמך ולהחליט למען עצמך וזה הפלוס של המקום הזה ואולי הדרך שבה היא אמרה את זה הייתה בחוסר רגישות אבל היא פשוט נסתה להעביר לך את הרעיון שמאוחרי הדברים על סמך מה שאת מספרתהיא עשתה את זה הייתי אומרת באטימות רבה.. חוץ מזה המסגרת טובה ואת יכולה לנסות לבקש לעבור לאדית נבו או פשוט לדבר עם יהודית .. שווה לנסות.. לא הייתי מוותרת על זה מעבר לכך זה מקום שבהחלט את יכולה לפתוח את הפה שלך ולדבר.. ולומר מה שאת מרגישה .. אני מצטערת על מה שקרה .. ואיך שזה בכלל קרה .. היית שם גם היום?? בכל אופן אל תתייאשי.. וצריך להעמיד גבולות ... וצריך להעמיד לך גבולות כי אחרת זה לא ילך כל המחלה הזאת נובעת מחוסר גבולות .... ובשורה התחתונה כמה שזה אולי מכאיב וכמה שאולי הדבר שאת צריכה הוא להיות כמו תינוקת שיאכילו אותה וידאגו לה כי אולי בזמן שזה קרה זה פשוט לא היה לך... את תצטרכי לקחת את האחריות הזאת עבור עצמך.. כי כמו שכתבתי אתמול בנוגע להודעה שמשהו התחבר לי ברמת לב ושכל... ושאת יכולה לקרוא.. זה ככה אף אחד לא יעשה לנו את זה .. אם לא נעשה את זה עבור עצמנו ויש שם שיעזרו לנו ויתמכו בנו אבל זה יהיה חלקי.. וזהי נקודת מבט בוגרת ומיציאותית... וזה דווקא חיובי כי באשפוז כשכביכול עושים את זה בשבילך ולפעמים את עם זונדה או אוסמוליט או מה שזה לא יהיה זה נעשה בכפייה והתחושה הזאת איומה... כך שתשתדלי לקחת את הדברים בפרופורציות .. שתי לך משהו חם .. שימי לך מוסיקה ותירגעי תאמיני לי זה עובד.. ואני לא אומרת שאת לא צודקת אני רק מציעה לך להביט על זה מעט אחרת כדי שלך לא כל כך יכאב...ויהיה יותר קל.. ומאיה מתוקה בא לי לחבק אותך עכשיו ולומר לך .. חמודה זה לא יהיה קל אבל את תעברי את זה ואת תראי לבד כמה כוח יהיה לזה .. ביום שאת תהיי לגמרי חופשייה וזה יקרה!!! המון אהבה וחיבוק הילה

הילה חמודה... שיהיה לך יום נפלא!! ויש גם משהו בתיבה... אוהבת, אלינור.

למה לא ישנת??? שיהיה לך אחלה יום ... אני הולכת לקרוא ולהגיב... המון אהבה הילה

אז מה היה לנו היום? הגעתי ב8 בבוקר לאיכילוב מרפאה בתוך מרפאה אחרי ששעות הסתבכתי עם עצמי כדי למצוא תמקום אחרי שעת חיפוש האבדה נימצאה הגעתי שעה לפני הזמן וחיכיתי כמו ילדה טובה ליהודית(האחות האחראית) יהודית קיבלה את פניי וליתר דיוק הייתה:"מדהימה"@! אחרי שיחה עם יהודית שבה הבהרתי לה שבאתי אך ורק למטרה אחת:"להחלים"!! שיחה אחת בת שעה וחצי היא עשתה לי בדיקות הלחץ דם היה לא תקין 50/90 והיא אמרה שזה גרוע שלחה אותי לפסיכיאטרית(נועה) שלא ממש הייתה נחמדה שלידה ישבה גם מטפלת באומנות שהייתה נחמדה מאוד כולם עשו לי שיחות קבלה שכאלו שהבהרתי להם את מצבי ולשם מה באתי,אחרי 4 שעות יהדית המקסימה עלתה איתי למעלה לרופא שיבדוק אותי הרופא מדהים ובעל חוש הומור נהדר,בדק אותי הרכיב לי תפריט ונתן לי הפניה לבדיקות דם ואמר לי לחזור אלי וביום חמישי בבוקר,יהודית בזמן שהייתי אצל הרופא הביאה לי שאלונים למלא והיא בידיוק נכנסה לקבוצה אז ביקשה שאשאיר אותם במזכירות והיא תיצור איתי קשר לגבי ההמשך עכשיו חזרתי הביתה בתקווה שיהיה טוב אבל אני מפחדת ואם לא יחזרו אלי ואם לא באמת רוצים אותי שם מה יהיה אז? אוף ומישהי יודעת אם ל"ד 50/90 זה ממש גרוע? אוהבת ומחכה לתשובות, מאיה שלכן ורק שלכן!!

כן לגבי שאלתך זה ממש גרוע כבר אמרתי לך בטלפון... דבר שני הם יחזרו אלייך ומאיה.... כל הכבוד!!! אני ממש שמחה שהלכת לשם חשבתי עלייך הרבה במהלך היום ואני חושבת שעשית צעד אמיץ ואני שוב מעריכה אותך מאוד על כך... ואני ללא ספק יודעת שאת בידיים טובות עכשיו וכפי שראית יהודית היא מדהימה ואת יכולה לסמוך עליה ולהיעזר בה לגמרי... כי היא פשוט כזאת.. לא צריך לומר מילה אחת יותר ותאמיני לי החווייה הזאת הייתה ללא ספק מתקנת ומרפאה עבורי אחרי האשפוז הנתעב שהייתי בו.... חיבוקים מלא אהבה תמשיכי לעדכן... הילה

חיבוק ענקי...

שאני גאה בך ומעריכה אותך על האומץ שלך ללכת סוף סוף לקבל עזרה... תקראי את המשל על הצפרדע.... המון אהבה הילה

תודה מקסימה שלי אוהבת אותך הכי הרבה בעולם יפתי מבטיחה לעדכן שאחזור המשך יום מצוין מדהימה שלי אוהבת עד אין סוף, מאיה שלך

אני קצת מלא ואני מחפש דיאטה דדדחחווףף !!!!!!!

אז ככה אני לא יודעת אם הספקת לקרוא אבל אני אנטי דיאטה מה שכן אני כן חושבת שדיאטה צריכה להיות אורח חיים בריא שלא ירגיש כמו דיאטה כי דיאטה תמיד עובדת חזק על הנפש שלנו ואנחנו בגלל האיסורים רוצים לעשות לה דווקא ואז הדיאטה נדפקת... אז משום כך אני מכירה נטורפטית מדהימה שיכולה ליצור לך תפריט מאוזן ולאוו דווקא שקשור במזון טבעוני... ושבהכרח לא מתמקד ביותר מידי איסורים היא יודעת הרבה על דיאטות ועל חוסר היעילות שלהן... אני סומכת עליה מאוד... שווה לנסות. מירב ירמי... 050-5377232 03-6875111 בהצלחה הילה

שוב פעם מחשבות, אותן מחשבות שלא נותנות מנוח ועובדות על המצפון שעות נוספות. יותר מידי שעות! אני משתגעת!! אין לי כח אליהם! כמה שאני מנסה לעשות דברים ולהתעסק כדי לא לחשוב יותר מדי אני לא מצליחה! זה יגמר מתישהו?!!?

זה לא הולך ביחד אני חושבת שכבר אמרתי לך את זה ... זה או לחיות עם זה או למות עם זה ...בהנחה שבכלל המוות קיים.. אני כבר לא סגורה על זה ... אני לא חושבת שאפשר גם לנהל אורח חיים בסגנון אנורקטי וגם לצפות שהמחשבות לא תהיינה טורדניות לגבי משקל ודימוי עצמי נמוך.. וגם לצפות באיזשהו אופן לחיות את החיים האלה נורמאלי כאילו לא קורה כלום... אני זוכרת שכשאני הייתי במצב הזה חשבתי שהכל יכול לחיות ביחד כאילו כלום .. וזה מן הסתם לא עבד... ואני חושבת שזה קורה לך וזה קורה להרבה מאוד.. צריך לוותר על זה מתישהו כדי שיהיה חופש מהמחשבות האלה ובלי שום קשר לשום דבר מחשבות זה משהו שצריך ללמוד.. כי הן תמיד יהיו שם ותמיד יש להן כוח יותר מידי חזק גם לתסכל.. גם להנעים את הרוח כאחד... אז צריך ללמוד אותן כדי שהן לא ישלטו בנו אלא הפוך בדיוק... ואני חושבת שכל מצב לאוו דווקא אנורקסיה או בולימיה ... צריך ללמוד איך לתעל את המחשבות לכיוון חיובי כי אחרת החיים שלנו נראים בהתאם... מעל הכל נראה לי שזה גם סוג של למידה כי לפעמים כמו שאני הרבה אומרת אם לא עוברים דברים מסויימים קשה מאוד לשנות אותם .. חייבים להיות באין כדי ליצור את היש חייבים להיות בחושך כדי ליצור את האור.... וכן הלאה .. ככה זה עובד.. למרות שאני לא חושבת שמלכתחילה צריך להיות באנורקסיה בשביל זה ומאידך אולי בעצם כן... כי דיברנו הרבה ואת אמרת לי שרק במצב השיא הזה את תעשי את השינוי .. אולי כן .. אולי לא.. אני לא כל כך בטוחה אולי כשתהיי בשיא את תלכי עם זה עד הסוף וזה יהיה מאוד עצוב בייחוד שלפחות מהבחינה שלי אני לא מאמינה בסוף... ולא נכנס למה זה אומר.. וזה יפסק.. רק עם ההחלטה שלך.. ואני יודעת שאולי לא ציפית לתשובה כזאת .. אולי בעצם כן כי את כבר מכירה אותי.. אבל אני חושבת שאת צריכה לחשוב על זה ברצינות ובקשר למחלות שהיו לאחרונה אני יודעת שכשאני הייתי חולה אני מאוד שמחתי כי איכשהו באופן אוטומטי ירדתי במשקל .. בין עם זה היה קשור לאוכל ובין אם שלא.. ואני חושבת שזה קרה בגלל שלא הייתי מרוכזת בלרדת במשקל.. הייתי מרוכזת בכמה אני חולה וכמה רע לי.. אולי בגלל זה אני לא באמת יודעת... ואת שמחה בדיוק בגלל אותה סיבה "אני יורדת במשקל" ואני חושבת שזה מה שקרה לך.. כי ירדת עוד במשקל... והלכת לדיאטנית וגם היא ראתה שירדת במשקל.. וגם הדודה וכאילו יש סיבה לחגיגה ואני בעצם שומעת שאת כל כך אומללה .. אז מתוקה... בשביל מה???... רק תחשבי על זה את לא חייבת לענות לי אם את לא רוצה ואני חושבת שיש עוד נקודה שאת צריכה או רצוי שתשימי עליה את הדעת והיא לבדוק יחד עם מישהו שמבין מה הסיבה לכל זה כי ברור לך שזה לא קורה ביום בהיר שרוצים לרדת במשקל.. ולהיעלם.. זה לא קורה סתם ואני חושבת שבלי בכלל לחשוב בינתיים על פיתרון אני חושבת שחשוב מאוד להבין למה זה קורה לך ושאגב אני לא בטוחה שאני לגמרי יודעת ואני לא סגורה אם את בכלל יודעת.. והעזרה שדיברת עליה לא נראה לי שהיא עושה את העבודה מבלי לשפוט אני רק חושבת שאולי צריך להתמקד בהבנה של מה שקורה לך סביב הנושא ולגבש איזושהי דרך יציאה מהתחלואים של זה .. ורק הליכה לדיאטנית .. אני לא יודעת איך הדיאטנית הזאת מסכימה לכל הירידה הזאת במשקל... מה ?? היא לא רואה?? ואת לא חייבת להגיב בפורום ... את יודעת כבר מה האימייל שלי... המון אהבה וחיבוק.. הילה

הגבתי לך באי מייל תודה רבה אוהבת אותך כל כך!!!

אז זהו מחר בבוקר אקום אסע לאיכילוב אתלבש חם חם ואלך סוף סוף לקבל את הטיפול למחלה הככ איומה והמאיימת הזו ככ מפחדת,מתרגשת או לא יודעת אפילו איך להגדיר את תחושותי המוזרות,ככ מקווה שיהיה בסדר שיעזרו לי לצאת מהמחלה הזו,שאני יתקל בכמה שפחות קשיים בטיפול הזה כי אני יודעת בהחלט שזה לא קל, אצבעות אפשר להחזיק? מחר זה מגיע מקווה לטוב, מאיה.

בכל מקרה אני מחזיקה לך אצבעות ... ספרי לי מה קורה ורציתי לומר לך בנוסף שזה הכי טבעי ונורמאלי להרגיש מה שאת מרגישה כי הדבר הכי מאיים שקורה כשנמצאים במחלה הזאת הוא הידיעה שאני הולכ/ת לוותר עליה.. כאילו מה יהיה במקומה ..מי אני יהיה .. הרי דרכה גיבשתי את הזהות שלי ולכן זה מאוד מפחיד להיעזר... לכן אני מציעה לך פשוט להתנסות לבדוק עם עצמך מה באמת קורה לך במצבים האלה ולאט לאט.. לטפל בשד הנורא הזה להחליף אותו במשהו אחר במשהו שלא יזיק לך ויהרוס את חייך .. ותגלי שיש תחליפים כאלה... מאחלת לך המון בהצלחה... המון אהבה הילה

לא שמעתי מכן כבר כמה ימים.. סימן לדאגה או שפשוט איבדן/ם עניין?? אני מקווה שהכל בסדר... חוץ מזה שקפוא למדי.. חחחח... אני נהיית מאוד צינית לגבי העניין במיוחד כשקר.. יש אנשים שלא יכולים לסבול קור ואני חושבת שאני אחת מהן... המון אהבה שיהיה שבוע טוב ומבורך לכולם, הילה

מה שלומך, יקירתי? תודה על ההתעניינות... ויש גם תשובה... שיהיה לך שבוע נפלא!! אוהבת אותך!! אלינור.

אכן ברררר שיהיה שבוע נעים לכולם חייבת תכף לעוף לעבודה

שבת שלום ומבורך... סופשבוע רגוע..... אני מאמינה ששבת מעבר לדת ואמונה יש בה אנרגיה של חשבון נפש ועיבוד עמוק של מי שאנחנו .. הייתי קוראת לזה כמו מוות ולידה מחדש אולי מוות הישן ולידת העכשיו... לשאול את עצמכם איך אני עושה את זה היום אחרת מפעם נאמנה או נאמן למי שאני ללא פחד ומורא משתדל/ת ללכת עם צו הנשמה... יש לה קול ויש לה ייחוד.. או פשוט לעזוב ולתת לה להיות שגם זו אמנות בפני עצמה... זה אתגר עצום להבין ולשמוע לקול הזה.... מעבר לכל מה שציינתי אולי שבת היא סתם זמן של התפרקות והנאה מכל העומס של השבוע.. שעבר.. מקווה שתהיה לכם שבת שלום ומבורכת.. שמירה עליכם.. ואפילו שהיא זמן מתמשך של חוסר מעש.. ניתוק מהשגרה .. הזמן שבו אנחנו הכי הרבה עם עצמנו ומן הסתם הכי קשה ברמת הפרעת אכילה אולי ברמת משפחתיות גם ובכלל יוצא כמעט תמיד שזהו זמן של הרהור.. כי בזמן שאין לכאורה מה לעשות אנו מיד בורחים לשם.. למה שמוכר לנו ..כי אנו כביכול לא מסוגלים להרגיש בריק הזה את מה שבאמת מכאיב ואין שום דבר אחר שמכפה על זה עיצרו.. צאו מהזירה .. נשמו אוויר.. התחושה הקשה תעבור תחלוף כלא הייתה וכבר שבוע חדש בפתח... אבל אם היא שם ממשיכה להציק נסו לשאול את עצמכם מה באמת מציק.. התמקדו בזה ובאמצעות דמיון קל שחררו את זה לחופשי בכל דרך שתהיה נעימה לכם... אני חושבת שדווקא בגלל הפיתוי המאוד גדול לברוח בימים האלה.. דווקא שם נסו ליצור משהו חדש המון אהבה ואמונה חזקה בהחלמה.... שבת שלום הילה

היי אני חדשה כאן קוראת פסיבית שבת שלום

מזמינה אותך לכתוב ולהשתתף... וגם לקרוא .. איך שתבחרי .. אם זה נוגע לך את יכולה גם להמליץ על מקורות שאת יודעת עליהם וחושבת לנכון שהם רלוונטים לנושא במידה וכן ושהם טובים בהתמודדות מול הפרעות אכילה ושלא הזכרתי... המון אהבה ושוב... שבת שלום הילה

נפתחת קבוצה לנערות.. עם בעיות אכילה .. חשוב ומומלץ ביותר!!!! קבוצה קטנה.. פיקוח צמוד.. הכולל טיפול הומאופטי ועבודה על גוף נפש - אחד! הקבוצה תונחה ...ע"י אדית דיטה דניאל.... הומאופטית בכירה מקופת חולים.. בעלת כישורים רוחניים ייחודיים.. אמנותיים כאחד.. סופרת.. ועוד... ומאיך שאני רואה אותה ... אשת אשכולות מדהימה ...יודעת לא מעט על החיים.. פשוט חגיגה ללמוד ממנה... הקבוצה הזאת מומלצת ביותר.. שכן כבר הרבה זמן מחפשים בשוק מעין קבוצת למידה אינטימית שכזו שתאפשר גם לחולות וגם לאימהות להתנסות בריפוי משותף.. והנה קבוצה כזאת נולדת ממש עכשיו.. אדית דיטה דניאל בעצמה עברה בשבילי המחלה וזה תמיד נפלא ומדהים לראות את הכוח שבהחלמה ומעל הכל את היכולת להעביר הלאה את נוסחאת הריפוי מהדמות המגובשת והחזקה שזוכים בה ביום שמוותרים סופית על החזקת החולי לטובת הריפוי.. וזה קסם לשמוע ולראות את דיטה בפעולה בכל מה שקשור לעניין ובכלל בכל מה שקשור לאומנות שזאת חווייה בפני עצמה. אז.. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר ישירות לדיטה בטלפון 03-5165923 גם באתר.. http://www.aditaniel.com בהמון אהבה וברכת הצלחה... ותודה על ההזדמנות להחלים בדרך אחרת.. ישר כוח .. המון אהבה הילה

הקישור לאתר התפספס לי אז... http://www.aditdaniel.com

הילה שלום,נמאס לי כבר מהפרעת האכילה הזאת -נראה לי שהתחיל השלב הבולמי שלי -סיפרתי לך קצת על עצמי בהתכתביות האחרונות ,אבל עכשיו אני לא יודעת מה לעשות. אני צריכה למצוא מקום להיות בו בסופהשבוע -כי העיפו אותי מהבית -בגלל ההקאות-איפה אני יכולה למצוא מקום שכזה לשישי שבת -אפילו מקלט שיקבל אותי. אני בת 24 ואני לא יודעת מה לעשות -לא אוכל ללכת לחברות כי העניין קצת מסובך. הילה תוכלי לעזור לי לחפש מקום שכזה.

קודם כל לצערי אין לי מושג על מקום כזה כפי שאת מנסה להגדיר במצוקה הנוראית שבה את נמאצת עכשיו... אבל יש לי תחושה שיהיה עלייך להתעמת עם משהו... ואת תצטרכי לדבר עם ההורים שלך ...ואת תצטרכי להיעזר.. ולהיות באיזשהי מסגרת טיפולית כי כשבולימיה מופיעה היא בד"כ מופיעה כשחסר לך משהו .. משהו מהותי .. והמילוי שלו נעשה דרך אוכל....והכפרה על רגשות האשם כביכול נעשית ע"י ההקאה או מה שזה לא יהיה .. ואם לא הם .. ההורים... אז בשלב זה להיעזר בחברות שלך עד שהעניינם ירגעו... ואני זוכרת שגם לי היו מצבים כאלה ולא מפני שהעיפו אותי מהבית אלא מפני שפשוט לא היה לי מקום בשום מקום... ואני נעזרתי במורה שלי.. בחברות שלי.. ותתפלאי הן מאוד עזרו... ואני חושבת שאת עם כל הכוח צריכה לאסוף את עצמך.. למצוא דירה .. עם שותפים...וליצור מקום משלך .. גם מפני שזה יתן לך המון כוח וגם מפני שלא תהיי קורבן יותר של בורות מצד ההורים שכן להעיף אותך מהבית זה הפתרון עבורם אבל זה רחוק מלהיות פתרון ואני חושבת שכדי להרגיע את הרוחות חשוב להיעזר בגורם אחר.. ואולי הזעקה של ההורים שלך שאיני מצדיקה אותה כלל היא לנסות להעמיד לך גבולות .. לנסות לגרום לך להבין שאת חייבת לטפל בעצמך.... שני יקרה ... המצב הזה רע מה שתיארת.. אבל יהיה עלייך להיעזר.. גם אם לא נעים לך.. אלא אם כן את רוצה להתאשפז עכשיו ולא נראה לי שזה מתאים.... דווקא במקום הקשה הזה הייתי מנסה לאסוף את עצמך.. מעכשיו .. במידה ואת לא עובדת למצוא עבודה .. ולחפש דירה.... מעבר לזה פניה לביטוח לאומי עם אישורים של פסיכיאטר ופסיכולוג על מצבך.. את יכולה לקבל עזרה בדיור וקיצבה.. את חייבת להתמודד עם זה אפילו שבא לך להתפרק.. את חייבת לקחת את האחריות הזאת כי אף אחד לא יוכל לקחת אותה במקומך גם אם מאוד היית רוצה.. דווקא במצב הזה הייתי מנסה לדבר עם אמא שלך ... ולא ברמה של צעקות .כי בד"כ כשזה מסתכם בצעקות זה יותר מתקרב להיות שיחת חירשים מאשר באמת שיחה....אלא יותר ברמה של להסביר לה על מצבך ואם היא כל כך יודעת מה לעשות .. שתנסה להציע משהו שגם יכול לעזור לך במקום להרים ידיים ולשבור את הכלים מה שלפעמים מאוד מתחשק לעשות. .. ולהסביר לה שהקיום שלך הוא בין היתר גם האחריות שלה בתור מי שהעניקה לך חיים ואני ישמח לדבר איתה אם תאפשרי.... ולפחות מכאן אני שולחת לך המון אהבה והמון חיבוקים תעדכני מה קורה... הילה

אני בטוחה שלכל ההתפרקות הזאת קדם משהו אם תרגישי יותר בנוח לכתוב לי למייל אז.. [email protected] תיבת דואר אישית שלי ואני מבטיחה שזה ביני לבינך ואני בטוחה שאפשר לנסות לראות מה קרה ולהבין בעקבות זה כמה דברים. המון אהבה הילה

מה שלומך??.. ב 29/11/2004 יום שני אם אני לא טועה .. יש לך ביקור באיכילוב תלכי כי זה חשוב!!! אל תוותרי על זה אפילו שזה עומד לך על קצה המזלג... ואם זה כבר היה והתבלבלתי אז תספרי איך היה ואלי היום זה טיפה שונה?? תעדכני.... המון אהבה וחיבוקי חיזוק הילה

מה שלומך מקסימונת ? יום שני היום הגדול מגיע אכן כן ככ מפחדת ככ מקווה שיהיהבסדר והכול יעבור בשלוםםםםם תחזיקו אצבעותתתתתתתת...... אוהבת, הכי הרבה בעולם וכנסי למיסנג'ר כבר

תכתבי לי למייל את המסנגר שלך כי הייתה אצלי תקלה במחשב והכל נמחק אז אין לי איך להכניס את זה כי אני ממש כבר לא זוכרת את זה ולא רשמתי לי.... אז אני מקווה שיצא לי מחר אם לא.. אז כבר יום שישי.. המון אהבה חיבוקים תחזיקי מעמד זה עוד כמה ימים.... הילה

קחי את זה בקלות המון אהבה הילה

תודה רבה רבה אני מאוד מעריכה אותך וכמובן שגם הפעם הצלחת לעודד!! היא כבר שלחה לי אי מייל...אז זה גם הקל.. אוהבת המון המון!!