ילדה בת 7-עזרה דחוף!

יש ליילדה בת 7 שיש לה קשיים ליצור קשר חברתי אחה"צ רגשיים עם התפרצויות זעם כמו של ילדים בני שנתיים היא רוצה משהו מיד ועכשיו ולא מעניין אותה מה קורה באותו רגע אם שולחים אותה לעשות משהו היא שוכחת בדרך חולמת ומשחקת אם אומרים לה לסדר את החדר או להתלבש היא משחקת ואז מגיעים הצעקות והבכיות בבית הספר אומרים שהיא מקסימה וחברתית הציונים מעולים אך כשהיא מגיעה הביתה הכל הפוך להכין ש.ב לוקח לה שעות כי היא משחקת תוך כדי ולא כ"כ מרוכזת מכל דבר קטן היא מתבכינת אני צריכה להגיד לה להביא ולהתקשר לה לחברות ואם היא לא מוצאת את הטלפון שנמצא מול העיניים שלה היא לא מתאמצת בוכה ומשתוללת וזה רק חלק קטן מהמתרחש יש לנו 2 נוספים אחת בת 8 שמאוד בוגרת לגילה ואחד בן 3 עם בעיות התפתחותיות מוטוריות שמצריך מאיתנו השגחה צמודה והרבה ריצות אך הבעיות החלו לפני ההריון שלי ולפני שתכננו בכלל הריון אני לא שוללת שאנחנו לא נותנים לה מספיק תשומת לב אך בגלל הבעיות שהיא עושה לנו והבעות של הילד קשה לנו ואנחנו צועקים עליה המון הבעיה הכי מרגיזה שהיא שוכחת המון דברים וצריך לגיד לה כל הזמן מה לעשות אם זה לקחת סנוויץ ועד איפה היא שמה את התיק וכד.הרופא שלח אותי לעשות לה איבחון אצל נוירולוג האם זה נכון או שכדאי לעשות לה איבחון פסיכולוגי?אנחנו תחת פיקוח של הרווחה ומתחילים בקרוב טיפול משפחתי שוב.

מיכל חג שמח, קראתי בעיון את הבעייה שאת מציגה. אני מבינה את הבלבול שלך וכנראה גם החרדה שלא מרפה. העובדה שיש הבדלים בין ההתנהגות בבית הספר ובין ההתנהגות בבית נותנת רושם כי הקושי של ביתך אינו קושי בסיסי כגון קושי למידה זה או אחר, או בעיית קשב ברמה כלשהי, אלא כנראה קושי ריגשי מסויים. את נשמעת אמא דואגת ואוהבת ואין ספק שאת מחפשת כל דרך לעזור לביתך. עצתי לך (כמרפאה בעיסוק שעובדת עם ילדים), לפני כל איבחון שאת עושה לילדה, פני לפסיכולוג מומחה לילדים שמכיר את ילדתך, התייעצי איתו. בעזרת המטפלת של שרותי הרווחה נסי לעשות סדר במחשבותייך. כרגע אני שומעת בילבול שמוסיף לחץ וחרדה. לדעתי כאן תמצאי את התשובה המתאימה, כאשר רק השלב הבא יהיה לקחת את ילדתך לאבחון. שתהיה לכולכם שנה טובה ונעימה.

מיכל, לילה טוב וחג שמח ראשית אומר לך לא להתרגז. ביתך אינה פועלת נגדך, ואינה שוכחת או מבולבלת בכוונה. על כן הכעס הצעקות והמתח לא יועילו במאום. בעקבות תיאורך עולות בדעתי שתי דרכי פעולה אפשריות ורצוי משולבות זו בזו: ראשית, עשי מאמץ ופני לילדה זמן איכות איתך למרות כל הקשיים. קבעו לפחות פעמיים בשבוע מספר שעות שהן רק שלכן. בלי לחץ כעס או מועקות. פעולה זו בצד הטיפול המשפחתי תביא מן הסתם לשיפור התחושות הקשות הסוררות בבית כיום. האפיק השני , אשר כמעט צועק מבין השורות הנו הצורך במורה מקצועית ללימוד אסטרטגיות למידה וארגון. מורה כזו תסייע בהקניית הרגלים נכונים בבית ובבית הספר ותוריד ממך חלר מן המעמסה והלחץ. חשוב מאוד - הצעקות והמתח אינם מועילים לאף אחד מן הצדדים, ולא רק שלא יביאו להטבה במצב, אלא יחריפו את הפגיעה אצל הילדה והתשכול אצלכם ההורים. את הנזק שיגרם תתקשו מאוד לתקן מאוחר יותר וחבל. אבחון פסיכולוגי? אני דוקא בעד! הסיבה להמלצה לקיומו של אבחון פסיכולוגי אינה נובעת כאן מחש לליקוי למידה או הפרעות קשב, אלא וקא זיהוי של קשיים וקשלים רגשיים המפריעים בתפקוד הלימודי והמשפחתי בבית. קשיים אלה אמנם לא באים לידי ביטוי בשלב זה בבית הספר, אך אם לא יאותרו ויוגדרו במדוייק ניתן יהיה לראותם בבירור. עוד דבר - המנעי ככל האפשר מהשוואה בין תפקוד ילדייך תוך הבנה כי כל אחד מהם הוא עולם ומלואו ובהחלט לא מחייב כי יתפקד כקודמים ומאוחרים לו. חשוב לתת מקום יחודי לכל ילד על פי צרכיו ודרכו האישית. בברכת חג שמח ושנה טובה בהצלחה אלמוג