קשיי קשב בגיל הרך

טל שלום רב. בהמשך להתייחסותה של אלמוג לשאלתך רציתי להדגיש כי לרב לא נהוג לתת לילדים בגיל כ"כ צעיר טיפול תרופתי. אם זאת המדד להתערבות הוא מידת יכולתו של הילד להיות פנוי ללמידה במסגרת הטבעית בה הוא נמצא בחיי היום - יום. במידה ואת עדה לתהליכי למידה בתוך המסגרת הגנית והמסגרות הטיפוליות השונות המלוות את בנך, המשיכי בכך וחכי עם האבחון הנוירולוגי לשלב מאוחר יותר. יתרה מכך את יכולה להיעזר בנוסף בתוכנית לעיצוב התנהגות ע"י פסיכולוגית המתמחה בכך, שתוכל לעזור הן למשפחה והן לגן להבנות לבך מסגרת מאורגנת ואוספת יותר, בה ייקל עליו לפעול ולרכוש מיומנויות למידה. אשמח להרחיב במידה הצורך. בהצלחה

מירב, תודה לך על עצתך. הנקודה בה נגעת היא בעלת ערך רב, ממנה נובעות השאלות: יכולתו טובה רק ב "אחד על אחד", כלומר איתי או עם חונכת,או מרפאה בעיסוק,או עובדת סוציאלית שמנחה אותו/אותנו, אז מה זה אומר? זה נקרא שהוא פנוי ללמידה במסגרת הטיבעית בה הוא נמצא בחיי היום יום כמו שכתבת? יש לו יכולת, אינטליגנציה, תושיה, דמיון, הומור, אילתור.. אז מה לא בסדר? למה הוא לא יכול לשבת במפגש בגן בלי לברוח מהכיסא, להסתובב, לטייל, להשתטח על הריצפה, וכו'? למה הוא לא יכול לשמוע סיפור (קצר) עד הסוף? או להביט אל מי שמדבר אליו? מדברים אליו והוא בוהה ומחפש בעיניו כל דבר שהוא, העיקר לא מביט לאדם המדבר.. ולא משתתף בחוגי הגן אם לא צמודה אליו מישהי (אני או גננת או חונכת..) זה אומר שהוא "פנוי ללמידה" כמו שכתבת? אני כבר לא יודעת להבחין..

טל שלום רב. סליחה על העיכוב בהתייחסותי. לדעתי שווה לעשות אבחון נוירולוגי במטרה לקבל תמונה כוללת על תפקודו של בנך ולעשות אבחנה מבדלת בין בעיית קשב ראשונית לבין מקור אחר. שנית נראה לי ששווה במידה ואתם עדיין במסגרת של ריפוי בעיסוק לבדוק אבחנה מבדלת נוספת לתנועתיות המרובה והקושי במיקוד הקשב והיא לבדוק האם קיימת תת רגישות תחושתית, שפעמים רבות דרך הביטוי שלה מזכירה ילד היפראקטיבי. מרכז "צעד צעד" ישמח לתת לך מענה באם תזדקקי לאבחון נוירולוגי (עם השתתפות של כל קופות החולים) או חוו"ד של מרפאה בעיסוק. מקווה שעזרתי מירב