ליקוי התפתחות אבחונים וקשיים אחרים...

שלום, הרבה קשיים בהתפתחות היו בעברי הרחוק ... כיום בן 24 כאשר נולדתי בלידה קיסרית עם ד.קרום המוח. פגייה ונבעיות ראייה (פזילה שהצריכה ניתוח ) שמיעה(נוזלים ודלקות חוזרות) מוטוריקה עדינה וגסה מאוחרת לגיל (ישיבה והליכה מאוחרות היישר משכיבה בגיל 2.5) דיבור וקליטת שפה לקויים (בגיל 3) לאחר מכן בעיית בהגיית עיצורים ל ומ בעיקר חילוף ל' עם י'. תמיד במהלך שנות היסודי והחטיבה באה המחמאה "לילד שפה עשירה " מה שכיום אני יודע לקשר לקושי בשפה (עד היום אני מתקשה לשוחח ב"פשטות"). ללא בעיות בקריאה ובכתיבה ( ברמה הפונטית). בכיתות הגן באו לידי ביטוי רמה מוטורית נמוכה ברמה העדינה אך ברמה הגסה חל שיפור מתמיד. לאחר גן שיקומי , חינוך מיוחד הועברתי למסגרת גנית רגילה . ללא קשיים בכיתה א' (בעקבות 2 צעדים: מוכנות לכיתה א' והטיפולים הפרא רפואים והצעד השני שבזמני למדו הברה הברה ולא "השפה כמכלול"). בכיתה ב' הו פיעו שני תהליכים מרכזיים שעליהם יהיה ויכוח ארוך אך לפני כן יש נק' נוספת שבגן החובה בחינוך מיוחד שונתה דומיננטיות היד משמאל לימין. בכיתה ב' בא לידי ביטוי קושי חברתי וכן מאידך קושיאו רמה ירודה של כתב היד מבחינת התוצאה. והויכוח חל בין הצוות הפדגוגי לבין הצוות הטיפולי מי צודק יותר? המורה או המרב"ע? המנהלת או היועצת? המנהלת או המאבחנת הדידקטית ? וגם בין המאחבנים השונים לא הייתה תמימות דעים.... בכיתה ד' נשלחתי לאבחון בזו הלשון שנכתבה ע"י המורה:" מבקשת לטפלו בריפוי בדיבור (הילד משוחח עם עצמו), ריפוי בתנועה (בעיות בתנועה) , ריפוי בעיסוק(כתב לא קריא.)..." הופניתי לאבחון , באותו כאב , אני זוכר את זה כמו היום, לא לפני שכל הכיתה קיבלה דיווח לאן מפנים את כפיר ברמיזות שכולם הבינו "מכינים לכפיר הפתעה.." המאבחנת הראשונה המרפאה בתנועה לא יכלה להתאפק ולצחוק ..(ממכתב ההפניה ההזוי של המורה המבינה) במהלך האינטייק "אתם צריכים אבחון של ריפוי בעיסוק ואח"כ נתקדם" (אמרה להורים). והתפלאה ממני ומיכולות היאנלטק' שלי ולגילי. עבר האבחון הרפב"ע , הרפב"ע שאלה למקצועת אהובים וכאלו שלא, ענתי לה והיא אמרה בעדינות "לילדים כמוך, עם קשיים בהתפתחות לא אוהבים מקצועות כמו ספורט וחקלאות:. ויחד עם זאת כתבה..."ניכר כי הקושי לא גרפומוטרי ואינו במקור המוטוריקה אלא במישור הנפשי או האמוציונלי" (היא עוד תאכל את הכובע -בהמשך) ועכשיו המורה מתווכחת עם הרפב"ע המהוללת -באיזו זכות היא לא "מחזקת לו את השרירים בידיים".? עברו שנתיים , המצב החברתי מחמיר ולאף אחד לא מזיז , אבל שימו לב מה כן הזיז למנהלת שלמדה אצלנו בכיתה ו' , לא החרם, לא העלבון , ההשפלה , העצב , ונניח גם לא ההישגים הירודים באנגלית אלא איך לא, הכתב "הבלתי קריא והבלתי נסבל, ואני לא יודעת אם בכלל יקראו את מבחניו בחטיבהץץץ אוי ואבוי לו, אם בכלל המורים בחטיבה יסכימו לקרוא את בחינותיו האיומות והנוראיות". ואז היא בשיא החוצפה הישראלית, מבקשת מהוריי לפנות למרב"ע פרטית , אמי ביררה את המחירים ובקשה הפנייה לאבחון במוסד העירוני (להיא שקבעה שאני פסיכי ע"פ הכתב). לקח המון זמן לקבל הפנייה , הם התעקשו שיש לטפל בבעייה לפניי ההגעה לחטיבה ... קיבלנו מכתב הפנייה קצת יותר שפוי מקודמו וכ"כ קורקטי: "צוות הפדגוגי בבית ספרנו מרבה להתלונן על כתב ידו הבלתי קריא של כפיר... ואנו חוששים שעם עליית הדרישות בחטיבה הכתב יהווה עבורו בעיה בהתמודדות בחטיבה על כן הצוות הפדגוגי ממליץ על אבחון " וחתמה מחנכת אחרת שיודעה במחדל אחר. האבחון למזלי בוצע ע"י המאבחנת שבעבר הייתה מורה להוראה מתקנת אצלנו והכירה אותי בפנים, ואת המקרה והויכוח בין המורה למרב"ע. היא בנתיים הפכה להיות מאבחנת. האבחון היה מאוד מקיף על תפקודי הכתיבה. היא הראשונה מזה חמש שנים שטורחת לשאול אם הכל בסדר בכיתה.. כך שרק אני והיא בחדר , ללא ההורים, ללא המורים והמנהלת הצווחנית או הסגנית שכתבה שנתיים לפני כן מגתב הזוי , אני מספר על הכל , על כך שלא כייף ללכת לבי"ס במילים של ילד בכיתה ו' עם מילים של בוגר. ואז באחת הבדיקות נכנסה המרב"ע להביא עפרונות לחדר השכן ותוך כדי תלונתה על גניבת עפרונות ע"י התלמידים , המאבחנת קוראית לה להביט בממצא המעניין והמוזר... יש שיוויון דומננטיות בין הידיים!!!! המרב"ע (שלא זהתה אותי) מתחילה לברר איתי אם שונתה היד ועניתי לה בשלילה, ומלמלה בינה לבין המאבחנת ש"זה מוזר, וצריך לבדוק..." היא אישית חושדת שיש יותר מסתם בדיקה במבחן הזה.... המסקנות היו חד משמעיות: הרמה הגרפית אומנם מניחה את הדעת אך עדיין התוצר המוגמר מובן אך לא אסטתי קיימים קשיים גרפומוטוריים המשפיעים על האיכות הגרפית. קיימת יכולת קואורדינציה בין עין יד ירודה . אין בכך משום מגבלה להמשך לימודיי . הומלץ להקל עליי במטלות כתיבה ולעבור למטלות מחשב ולבקש בחטיבה אפשרות להקראה של כתיב לא ברור. במישור הכללי היא לא חסכה תורתה מבי"ס, דרשה אבחון הערכה באומנותף ובנוסף שלוב כשרון הכתיבה (שהיה אז כי דיברתי וכתבתי כבוגר) במטלות הכיתה. באבחון באומנות לא באו ממצאים חדשים כי המאבחנת מצאה כי אינני בוחר להביע את עצמי באמצעים גרפיים , אך היא ידעה למפות יפה את הכוחות והחולשות והפתרונות החברתיים שביניהם להעבירי מקום לימודים . הדוחות הגיעו לבי"ס ועוררו סערה גדולה, בי"ס בכלל והמנהלת בפרט עשו ככל שביכולתם לא ליישם את ההמלצות של המרפאה באומנות (וזה כולל העלמת מקור האבחון היחיד שנמצא לאחר מס' שבועות ע"י רימי בחדר המנהלת כשבאה לקחת אותי לביקורת רפואית). באנגלית לא נבדקו מעולם הקשיים . אך בלט קושי ניכר החל מהלימודים בבי"ס היסודי ועד התיכון. בחטיבה, שוב היה נוח לבי"ס לחפש בעיה נפשית שייתגן שקיימת אך לא העיקר.(חוסר ביטחון וקושי חברתי- והיועצת תרגמה את הירידה ברמת הכתיבה במחבנים לא מסיבות אובייקטיביות של עומס מידע בלחץ של זמן אלא כבר אבחנה לי "חרדצ בחינות שלא הייתה). בתיכון , הכל היה פתאום רציני יותר, בתחילת השנה המורה המחליפה לאנגלית יידעה את היועצת בקושי שלה לקרוא את כתב ידי אך היא הדגישה הצלחתי לקרוא כי הוא תלמיד שלי ואני מכירה אותו ,עולה החשש האם הבוחן מבחינות הבגרות יהיה בעל אותה סבלנות.... היועצת שוחחה עימי , עם ההורים , החלטנו ביחד להתייעץ במועצות הפדגוגיות עם כל המורים. חוץ מההערות על הכתב "נוורא" ה"איום" "הבלתי נסבל" שהושמעו בפומביי מול כל הכיתה (וזה נורא כואב) "ותשתדל יותר" המורים היו דיי אפאטיים לכתב חוץ מהתלונות לאח הבחינות ובמועצות הפדגוגיוץ\ת. עם הזמן ועם ההיכרות איתי באו יותר ויותר מורים למועצה ומדווחים על פער בין הרמה העולה בכיתה ובש.ב. (לזכותו של המורה לפסיקה) לבין הרמה המתבטאת בבחינות באותם נושאים , אם כי לא בפער גדול. בסוף כיתה י' הוחלט להפנותי לאבחון פסיגודידקטי. האבחון היה ממצה ומקיף אך שוב לא כלל תפקודי שפה. הוא כלל זכרון (חזותי ירוד, שמיעתי מעולה) קורדינציה יויזמוטרית נמוכה, גרפומוטריקה עם קשיים. יכולת הפשטה גבוהה , קצב כתיבה איטי (לא ברור ביחס למה) שוב קובעים כי הרמה נצפית בגדר המניחה את הדעת כשהפעם נוסף לאבחנות הקודמות ..ממש בכותרת, ממש באדום , גולת כותרת של האבחון "קשיים ברמת התכנון וביכולת ההתארגנות " בעיקר על הדף. עם יכולות ריכוז וקשב בגדר הנורמה. הומלצו התאמות שעתוק התלעמות משגיאות כתיב ותוספת זמן. עברה שנה ועדיין קושי ניכר באנגלית ואף פער בין האנגלית לשאר המקצועות (נכשל לעומת 8) ופער בין האנגלית של הכיתה לבין הרמה שלי (בין האחרונים). בשיחה עם המורה לאנגלית היא מעלה השערה שכולן לפניה סתרו אותה שמא מדובר בליקוי בשפה , בקליטת שפות (בכיתה יא'- היא דברה על ליקוי בשפה זרה!!!! כמה עצוב שםגשתי אותה רק אז...). והיא מתשאלת אותי מה הקשיים שעלו באבחון ומה ההרגשה שלי בקריאה באנגלית ומציעה הקראת שאלון ובקשה לשימוש במילון אלק'. בפנייה למאבחנת בשיחה טלפונית היא לגבי ההקראה הייתה שלמה לגבי המילון היא הייתה ספקטית לבסוף המליצה על שניהם. כשגם המורה לאנגלית אומרת שראתה יותר שגיאות כתיב משלי (וכמעט אין לי בכתיבה חופשית , פרט להחסרה של מילים בכתיבה או לעתים בהקלדה) וכתב יד גרוע משלי. ההקראה עזרה לבטחון העצמי שלי אך לא עזרה לי בציון ..היא עזרה ביכולת הריכוז שלי בטקסט אך לא סייעה לי בהבנתו... עם כל הבלבול הזה וחוסר הידיעה אני מתחיל למרות כל הקשיים באנגלית ללמוד בשנה הבאה.... אז קשה לי לשוחח באנגלית במסגרת העבודה שלי, וקשה לי להבין נשמע וגם קריאה... אך החמור שמילים נשכחות והרמה יורדת... האם לדעתכם יש קשר בין היד ששנתה דומננטיות (דומננטיותאונה במוח). לקושי באנגלית(לקושי בכתיבה זה ברור לי שי חלשה כותבת זה מה שקורה). או שניתן יותר לשייך לקושי שהיה בשפה העברית....בינקות? מצטער שיצא ארוך מיידי

ויצא לי ארוך מאד!!! מצטער בד"כ אני מתחשב...(לפחות מנסה) מקווה שלא תכעסו....

כפיר ברוך הבא לפורום שלנו, לפני שאתייחס לתוכן דבריך אני חייבת להחמיא לך על האומץ, על השפה היפה, על הכנות והנכונות לשתף ועל הנכונות ללמוד ולהשתפר גם בהמשך. כאן בפורום אתה מוזמן לשתף ולהתייעץ בכל זמן ונושא ולעולם דבריך לא יתפסו כחוסר התחשבות. תיארת כאן חיים שלמים. האם ניתן לעשות זאת בקיצור? סביר שלא. סיפור חייך מרגש ומרגיז. כל כך הרבה אנשים שלא ראו ולא הרגישו במקרה הטוב, ובמקרה הרע יותר פשוט לא היה להם אכפת. לצערי, רוב התלמידים שאינם עונים על ההגדרה ממוצע זוכים ליחס דומה בעיקר כאשר יכולותיהם , כשלך, "גבוהות מדי" ובכך מאיימות על אנשי הצוות והמטפלים שמיסביב. אתה פשוט מבין יותר מדי. לשאלתך: הקושי באנגלית הוא קושי שפתי המושפע מן הקושי בעברית ומחריף בשפות זרות ( שאינן שמיות ). סביר להניח כי לא היה מתגלה קושי דומה בלימודי ערבית. פעמים רבות קשיים קלים יחסית בשפת האם או כאלה עמם למדנו להתמודד פורצים במהלך התמודדות בשפה האנגלית ממש ללא פרופורציות וזה מה שככל הנראה קרה גם אצלך. אשמח מאוד לראותך כאן גם בהמשך משתף, מתיעץ או מייעץ. אין לי כל ספק כי תוכל לתרום כאן רבות . בברכה אלמוג

כפיר צהרים טובים מיכתבך ארוך ומפורט אך יש לדלות ממנו את העיקר.אשתדל לעשות זאת כמיטב הבנתי. אין לי מה להוסיף על תגובתה של אלמוג בן-שחר נאוה בנוגע לשפה האנגלית. מה שכן, אני רוצה להתיחס לשינוי היד הדומיננטית. טעות חמורה נעשתה בזה שהיתה התערבות ביד הדומיננטית עד כדי גרימת שינוי. פעולה זו תורמת רבות ללקוי למידה ובעיות התנהגותיות ואף לבעיות פרה רפואים כמו לקוי שפתי. נימצאו מקרים רבים של ילדים לקוי למידה ובעיות התנהגויות אשר היתה אצלם מעורבות של גורם זר בשינוי היד הדוממנטית בעיקר בגן על ידי הגננת. גם כשכוונת הגננת לא הצליחה להביא לשינוי ביד הדומיננטית נגרם נזק לילד כתוצאה מהפעולות שנעשו על ידה. לתשומת לב ההורים. נא לא להרשות פעולה של שינוי היד הדומיננטית המלצתי באם ילדכם דומיננטי ביד שמאל נא לשוחח עם הגננת , המורה על כך ולהביע את התנגדותכם הנימרצת להתערבות כל שהיא בנושא. ערנותכם ,מעורבותכם מונעת אסון, נזק עתידי. ילדינו זקוקים לנו בגילהם אלו מאוד.

דיויד ערב טוב, רציתי לבקש להוריד את רמת הרשמיות. שמי אלמוג, ושם משפחתי אינו חשוב ולא נדרש להזכירו כאן במסגרת הפורום. תודה אלמוג