פורום לקויות למידה

ברוכים הבאים לפורום ליקויי למידה. מטרת הפורום היא לתת מענה לכל שאלה על ליקויי למידה אצל כל סוגי התלמידים - החל מבעלי קשיי למידה ועד לסובלים מלקויות שונות, באבחונים דידיקטיים ופסיכודידקטיים, בהוראה מתקנת והקניית אסטרטגיות למידה.
1808 הודעות
1597 תשובות מומחה

מנהל פורום לקויות למידה

05/08/2006 | 20:45 | מאת: חנה

האם נכון שניתן לטפל בהפרעות קשב וריכוז ע"י תזונה? היכן אפשר למצוא מידע בנושא? האם דיאטנית בקופ"ח יכולה לעזור בעיניין או רק רופא מומחה? תודה מראש חנה

לקריאה נוספת והעמקה
06/08/2006 | 10:42 | מאת: גולשת

כתבה של דיאטנית קלינית בנושא - http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3080057,00.html נסי לשאול גם בפורום תזונה קלינית

06/08/2006 | 12:50 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

חנה צהריים טובים, מן הידועות הוא, כי מרכיבי התזונה משפיעים על אופן התנהלות הגוף. עובדה זו מתחזקת כאשר מדובר במתבגרים ובוגרים בעלי הפרעות קשב. למשל- אכילת שוקולד גורמת ליתר תסיסה ופחממות מורכבות לתהליך של רגיעה. אני מציעה להיוועץ בתזונאית או רופא המתמחה בתחום הפרעות הקשב ולא בדיטאנית רגילה, משום שבנושא זה יש להביא בחשבון מרכיבים רבים שאינם נידונים בדרך כלל. בהצלחה אלמוג

05/08/2006 | 16:02 | מאת: טינקר

אני לוקחת ריטלין SR 20 ללא מרשם מזה 3 שבועות כן אני יודעת שזה אסור... אבל אין לי זמן ללכת לאבחון בתקופת הבחינות וזה עוזר מצויין! רק שחלק מתופעות הלוואי מופיעות אצלי הרגשת חום, איבוד תיאבון וביומיים האחרונים כאבי גרון. על מה זה יכול להעיד? האם באמת להיות מודאגת? אני לא רוצה לפנות לרופא כי אח"כ אין סיכוי שיתנו לי מרשם. אני משוכנעת שאני אכן סובלת מהפרעות קשב וריכוז. מה לעשות?

06/08/2006 | 08:13 | מאת: גולשת

את לוקחת תרופה שחייבים לקחת רק עם מירשם רופא, את יודעת שזה אסור, את לא רוצה לפנות לרופא, ולא רק זאת - את גם שואלת בפורום שאין בו רופא. נראה שההצעה הכי חכמה שאפשר לתת לך - גשי לרופא.

06/08/2006 | 13:11 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

צהריים טובים, בואי נפריד בין שני תחומים: 1. ריטלין היא תרופה. תרופה לוקחים במרשם ולא כמשחק של ניסוי תהיה וטעיה. 2. את כבר לא ילדה. המהירות והקלות בה תוכלי לקבל מרשם לריטלין גבוהה בהרבה מרישום התרופה לקטינים. 3. את בטוחה שכל תופעות הלוואי שציינת שייכות לריטלין? איבוד תיאבון אני מבינה, אבל כאבי גרון וחום??? אולי יש לך וירוס? בקיצור, אל תתעצלי. גשי לרופא המשפחה הסבירי לו כי את בתקופת בחינות וזקוקה לריטלין, ואני בטוחה כי לאחר בדיקה ושלילה של תופעות שאינן שייכות לכאן הוא יסייע לך , וכך תוכלי לקבל מרשמים תוך פיקוח רפואי ולא בגניבה. בהצלחה אלמוג

20/08/2006 | 17:05 | מאת: שבע'לה

תקראי בקישור המצורף אם את סובלת מאותן תופעות לוואי שמצויינות שם. יש אנשים שלא מגיבים טוב לריטלין וצריכים לקחת תרופות אחרות (טיפה יותר יקרות). לא סתם החליטו שהתרופה חייבת מרשם רופא. תקראי טוב: http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=2749

22/08/2006 | 22:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, כל מי שיקרא בעיון בהודעות הפורום הזה יוכל להבחין בנקל בעובדה כי כל המלצה על שימוש בריטלין מצורפת לאמירה מפורשת להיוועץ ברופא מומחה. אכן, חלק קטן מן המשתמשים בריטלין מגלים תופעות לוואי, ועל פי רוב מתגברים הרופאים על תופעות אלה בעזרת הקונצרטה, שהיא אכן יקרה יותר, אך היא במהותה אותה התרופה בדיוק בצורה נוזלית. מחקרים רפואיים חדשים מצביעים על כך שהשימוש בריטלין מונע טיקים, ומצליח למנוע כמעט לחלוטין התקפים בקרב חולי אפילפסיה ולא רק בקרבם. הכתבה שהבאת כאן אינה רצינית ואינה מקצועית במידה מספקת, לכן אל לך להסיק מסקנות ולהביא דברי תוכחה בקלות שכזו. אלמוג בן-שחר

04/08/2006 | 14:41 | מאת: בני

שלום אני בן 28 ואני סובל מהפרעת קשב ,ריכוז ואיטיות בחשיבה מאז ומתמיד. אני זוכר שהייתי שואל את חבריי מהכיתה שאלות שהתשובה נענתה לפני רגע. והייתי שואל את המורה שאלות שכבר נשאלו. היה לוקח לי הרבה זמן להעתיק מהלוח. למי אפשר לפנות ומה אפשר לעשות בנדון?

04/08/2006 | 18:41 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בני ערב טוב, על מנת לענות על שאלתך יש להתחשב בנתונים היומיים שלך. האם אתה לומד? מהו תחום עבודתך? מהם הקשיים עמם אתה מתמודד כעת ומדוע הם רלוונטים לשגרת החיים היומית שלך? נסה להשיב על שאלותי ונחשוב יחד על המשך הדרך... בברכה אלמוג

05/08/2006 | 10:39 | מאת: בני

תמיד רציתי להיות כמו כולם מרוכזים ובעלי זיכרון טוב. אני בכלל אדם שמנסה לנרמל את עצמי. אני כרגע מחפש עבודה ואני עושה מבחניי קבלה ואני מסיים אחרון אם בכלל אני מספיק לעשות את המבחן בכלל, ויותר מיזה גם רק למלא טפסי רישום לוקח לי הרבה מאוד זמן. יש לציין שעברתי טיפול פסכיאטרי בתרופות בלי קשר לזה.

03/08/2006 | 21:14 | מאת: לא משנהה מי זאות

לאלמוג אים אני יגיד לך תשם שלי לא יהיה לי נוח לדבר איתך לכן אשתמש בשם אורטל מקווה שזה יהיה בסדר מיבחינתך... אשמח לקבל תעזרה שלך. אבל איך לעשות?מה לעשות? איך להתחיל? הכול מתבולגן לי אנסה ליתקדם לאט לאט ככה שאצליח בהמשך.... שהיה לך ערב טוב.....ביי.

04/08/2006 | 11:00 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב חמודה, כאשר כתבתי לך שהייתי רוצה לדבר כאשר את מזדהה בשם, לא התכוונתי לגרום לך חוסר נוחות. את כמובן מוזמנת להשתמש בכל שם שתרצי ובלבד שתרגישי נוח. מה שהפריע לי במיוחד הוא השם החלופי שבחרת לעצמך. אני חושבת שמאוד משנה מי זאת, אני חושבת שאת שווה התייחסות! את חייבת להעריך את עצמך יותר, וכך גם לפעול בכל תחומי החיים. בואי ננסה לבדוק מה הכי מפריע לך בחיים כרגע. ננסה להפריד בין התחומים ( לימודים, בית, חברה, יחסים ), ולהתייחס לכל תחום בנפרד: נסי לבחור כרגע את התחום החשוב לך ביותר, המתסכל והפוגע במידה הרבה היותר, אולי כדאי להתחיל שם. נסי לתאר לי את הקשיים המרכזיים בתחום שבחרת ומשם ננסה להמשיך יחד. אני כאן בשבילך! בברכה אלמוג

אלמוג צהריים טוביים ואי זה מש חמור אייך אני יכולה לטפל בזה?? והליקוי למידה אים עושים מה שצריך זה נעלם או שזה לכול החיים? ויכול להיות שיש טעות באיבחון או שדבר יכול לישתנות כי האיבחון ליפני שנתיים.? בקיצור מה אני צריכה לעשות??

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2006 | 09:27 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שרית, בוקר טוב, קודם כל תשני את הגישה! ליקוי למידה אינה מחלה שיש להיפטר ממנה. זו תופעה מולדת, והיא תישאר תמיד בדומה לצבע עיניים או מבנה הגוף. על פי הנתונים שהבאת לא סביר כי יש טעות בזיהוי הלקויות, מה שכן - יתכן ויהיה צורך לעדכן את האבחון בעוד כ - שלוש שנים. עכשיו לחלק החשוב - מה עושים??? א. לומדים אסטרטגיות למידה. ב. מבינים מה אומר כל חלק באבחון ומטפלים בנפרד - הוראה מתקנת בעברית, הכרת הקשיים במתמטיקה ואנגלית ג. מקבלים החלטה שאפשר להתמודד עם כל קושי, גם אם כעת הוא נראה בלתי אפשרי. בהצלחה אלמוג

אלמוג ערב טוב =] אין לי מוסג איך לישלוח לך אבל אני ירשום לך תהמלצות .ואת .ההקלותת התאמות במבחנים: -הארכת זמן הבחינה בכתב בשיעור של 25% מיזמן הבחינה בשל איטיות בקראיה וכתיבה . וקשיים בארגון החומר -הקראת שאלוני הבחינה -שימוש במילונית באנגלית -מבחן מותאם בלשון -מבחניים מותאמיים במיקצועות איוניים -מבחן מותאם בחשבון 11.הוראה מתקנת: -אימון שוטף בקריאה-תרגול בקריאה עם מבוגר שיקרא והיא מלווה -עזרה באסטרטגיות למידה: קריאת טקסט עיוני נטון יותר מפעם אחת.הפעלת אסטרטגיות של תהלוך טקסט ..........................ארגון:מי כתב.כותרת .חלוקה תרגול מיומנותארגון וסיכום מידע:סימון מידע גרעיני.משפטי מפתח.מושגיים חשובים והערות שוליים.הפעלת חוקים לוגים ושימוש בהםבזמן העבודה הפעלת בקרה עצמית על תהליך עבודה וכן על תוצר מוגמר המלצות כלליות: -בדיקה נורולוגית לשם מתן טיפול הולם לבעיית הקשב והריכוז -רצוי טיפול פסיכולוגי על מנת לאפשר לשרית לדעת את קשייה.להבין אותם ולרכוש דרכי התמודדות אתם-כדי לחזק את בטחונה ולשפר הערכה עצמית שלה מקווה שזהה עוזרר במשהוא...אודה לך אים תחזירי תשובה שהיה לך ערב טוב =]

03/08/2006 | 11:28 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שרית בוקר טוב, על פי המלצות האבחון ליקויי הלמידה שלך הם מדרגה שלוש, כלומר ברמה גבוהה. עם זאת אסור לטעות ולחשוב כי ההתמודדות קשה מאוד או בלתי אפשרית. עם כל בעייה ניתן להתמודד בצורה טובה ולהגיע להצלחה. את חייבת לעבוד קשה וברצינות, אך התוצאות יבואו. חשוב מאוד להאמין בהצלחה, היא אפשרית!

02/08/2006 | 00:21 | מאת: לא משנהה מי זאות

סוריי פשוט אני רגילה ליכתוב כמה פעמים את אותהה האות והפעם הזאות מחקתי את כול האותיות שיצאו לי כפול לא שמתי לב ואים את חושבבת שאני מיתחכמת או משו זו טעות...ו ב' שיבוש אותיות זה לא בכוונה ואים את מיתכוונת לשגיאות כתיב אז תידעי לך שאני מנסהה כמה שפחות שהיו לי וליפעמיים שאני מקלידהה אזז זה מיתאפך ואני מתקנת אבל כניראה שהפעם לא שמתיי לב וג' אני לא אחזרית עד כדי כך שאתחיל לרדת על בעיות של אחריים או להיתבדחח על חשבון זה יש לי מספיק בעיות מישלי כדי שאתעסק בהם וגם אים לא היה לא ההייתי מיתבדחת תהיי בטוחההה וד' סוריי שככה חשבתת שהיה לך ערבב טובבבב

02/08/2006 | 10:52 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, קודם כל אני מצטערת שנפגעת. זו בהחלט לא היתה הכוונה. אני שמחה שענית להודעתי, כך שעכשיו אולי נוכל להתחיל מן ההתחלה??? את בהחלט לא צריכה להתנצל על שגיאות הכתיב שלך. הן נובעות מליקוי למידה, והן בהחלט לא מכוונות או מנסות לעשות דוקא. אשמח מאוד לעזור לך בארגון, בלימוד אסטרטגיות למידה ובכלל להיות כאן בשבילך. על מנת שתוכלי להיעזר בצורה הטובה ביותר, אני מציעה שתנסי לנסח את הבעיות או הבקשות במשפטים קצרים ונפרדים ( אולי בנקודות ), כך נוכל להתייחס לכל תחום או נקודה בנפרד ואולי גם נצליח לעזור. ועוד משהו... אשמח מאוד לדעת מה שמך.. ( אבל את כמובן לא חייבת ). בברכה אלמוג

01/08/2006 | 16:00 | מאת: שרית

רציתי לדעת מה רמת הקושי שלי אים היא חמורה או בסדר לפי האיבחון שעשיתי עשיתי איבחון פסיכודידקטי זה מראה על הליקוי למידה שלי שהוא ממשש חמור או סביר?

01/08/2006 | 17:22 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שרית אחר הצהריים טובים, על מנת לומר לך מהי חומרת ליקוי הלמידה שלך עלייך לספר לי מהן ההמלצות הרשומות בסופו. אפשרות אחרת יסודית יותר היא לשלוח לי את האבחון במייל , וכך אוכל לתת חוות דעת רחבה יותר. [email protected] בברכה אלמוג

01/08/2006 | 15:23 | מאת: לא משנה מי זאותתת

זהה ממש לא יפה שאתת מורידה לי את מה שרשמתי שביקשתי מימך עזרה אים כול הכבוד פשות יכולת לירשום אני לא מעוניינתת לעזור לך ולא להיתעלם קודם הערכתיי אותך ועכשיו אני לא מבינה למה מיסתבר שאת לא גרועה כמו האחרות שהיה לך יום טובבב !!!!!!

01/08/2006 | 17:11 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אחר הצהריים טובים, בשלב הראשון כאשר מבקשים עזרה רצוי להזדהות. כך קל יותר להתייחס. שנית, אופן הכתיבה שלך גורם למחשבה שאת מתבדחת על חשבון החברים בפורום, כאשר את מאריכה בכוונה את המילים ומשבשת אותן. למעשה זו ההודעה הראשונה אותה את כותבת בצורה פשוטה ולא מתחכמת, וזו גם הסיבה לקבלת התייחסות או תשובה. במילים פשוטות - אם את באמת מבקשת עזרה בלי להתחכם, את יותר ממוזמנת לכתוב ולהתייעץ בברכה אלמוג

01/08/2006 | 10:23 | מאת: גלית

האם שילוב של תרופות טבעים לבעיות היתנהגותיות יועילו לילד שלי הבן שלי מקבל ריטלין אך יש לו בעיות ריגשיות אשר מציפות אותו ולכן חשבתי לנסות אימטין של פרחי באך האם זה יעזור ואם כן אשמח לתשובה ..

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2006 | 17:03 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

גלית, אחר הצהריים טובים, לעיתים שילוב של טיפול בפרחי באך בהחלט יעיל, אם כי אינו יכול לבדו לענות ולכסות על בעיות רגשיות. הטיפול במצב זה חייב להיות מקיף יותר ופעמים רבות גם מקצועי יותר. בברכה אלמוג

31/07/2006 | 22:20 | מאת: נטלייי

היייי אני חדשהה פהה ישש לי שאלהה קטנהה ישש בתיי ספר מיחודייםם ליקוי למידה.???

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2006 | 09:44 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

נטלי בוקר טוב, ברוכה הבאה לפורום שלנו. קיימים בתי ספר תיכון ללקויי למידה, אך הם פרטיים , ולכן עלות הלימודים בהם גבוהה מאוד. עם זאת, קיימים בארץ מספר בתי ספר רגישים ומאפשרים יותר למרות שהנם בתי ספר רגילים לחלוטין. בברכה אלמוג

31/07/2006 | 10:32 | מאת: מיטל

בקר טוב אני מצטרפת לשאלה של שרית,אודה מאוד על כל מידע בנוגע לתוכנית בה השתתף איציק קול ודיבר על בעיות הקשב והריכוז של ביתו גבי.האם ממישהו יודע איך נקראית הפורמולה?איפה ניתן להשיג אותה?או למי יש לפנות להתייעצות לגביה???

31/07/2006 | 14:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מיטל ושרית, לא ראיתי את התוכנית ולא שמעתי על הכדורים., מה שכן חשוב מאוד לומר הוא שמספר השרלטנים והממציאים בתחום הוא רב מאוד. יש צורך להיזהר מאוד מסיפורי פלאים וניסים, גם אם באיזה שהוא מקום השפיעה פורמולה X על אדם בודד. בברכה אלמוג

27/07/2006 | 21:03 | מאת: הגר

אני חונכת של ילד מקסים בן 12 שאובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז (אין לי שום הכשרה בחינוך מיוחד או בלקויות למידה). הוא אינו נוטל רטלין או דבר דומה מפני שההורים מתנגדים. יש לילד מוטיבציות אך אני "מאבדת" אותו הרבה פעמים ולא מצליחה לשמור על קו רציף. האם תוכלי להמליץ לי על דרכים להתמודדות עימו מבחינה לימודית - הפניה לספרות וכו תודה מראש

27/07/2006 | 21:41 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

הגר לילה טוב, על מנת לסייע לילדים בעלי הפרעות קשב לשמור על ריכוז ניתן לפעול במספר דרכים: א. עבודה לפרקי זמן קצרים תוך הפסקות יזומות ומתוכננות מראש. ב. לימוד בשילוב עזרים שונים כגון טבלאות, גרפים, מרכוז משפטי מפתח, השמעת החומר העיוני מקלטת וכו... ג. שמירה על קשר עין תמידי, ולעיתים גם מגע יד לא מזיק להשבת הריכוז. ד. חלוקת זמן השיעור בין הרצאה ועבודה עצמית. מקווה שעזרתי מעט בברכה אלמוג

27/07/2006 | 22:46 | מאת: הגר

ראשית תודה רבה, אני אנסה ליישם את העצות. האם תוכלי להמליץ לי על ספרות מקצועית בנושא?

29/07/2006 | 01:58 | מאת: לילה

הי אני חדשה פה. נראה שהפורום רציני על פי התשובות של אלמוג.נהניתי לקרא להגר- אם תקישי בגוגל על המילה קשב תקבלי כל כך הרבה מידע..

27/07/2006 | 12:23 | מאת: יעל

אל תדאג, אני לא הולכת לעשות מעשה קיצוני מידי.. חשבתי על זה.. אבל הסקרנות די גוברת עלי.. הסקרנות איך כל המשחק הזה ייגמר.. הוא משהו שלא נותן לי לעשות דברים שהייתי רוצה.. נמאס לי מכל התחרותיות שיש כאן, ההישגיות הזו להצלחה.. אני לומדת, אבל גם לא מצליחה ללמוד.. אני מנסה להצליח במבחנים, אבל אני גם את זה לא מצליחה.. מנסה להתרכז, וגם בזה לא מצליחה.. אני מאובחנת כילדת ADD הפרעת קשב וריכוז הידועה והמוכרת.. נמאס לי לא להצליח לעקוב אחרי המורים, לא להצליח לעמוד בdedline של הגשת העבודות. נמאס לי להיות הילדה הזו שיוצאת באמצע השיעור ושמה פס על הלימודים.. כשזה בעצם בכלל לא נכון.. אני פשוט לא מצליחה להתרכז כ"כ הרבה זמן.. אם בכלל.. נמאס לי להיות זו שלא מקשיבה, לא מסכמת.. (אני בכלל לא יודעת איך מסכמים), נמאס לי שיש עליי לחץ אדיר של לימודים, ואז בדרך כלל אני רק שמה את הכל בצד, מדחיקה מרוב לחץ... נמאס לי שאני רוצה מעצמי דברים שאני בטח לא אצליח להגיע אליהם, בגלל רמת האינטלגנציה הממוצעת מינוס שלי.. (הנושקת לפיגור קל, לעניות,[ויש עניות.] דעתי) נמאס לי שאני מוותרת מהר מידי.. גם על החיים. נמאס לי שהחברה שסובבת איתי חיה מכח האינרציה ומוכתבת דפוסי התנהגות והלך רוח ואמונה בחיים.. ולא חיה כפי שהיא מאמינה שהיא צריכה לחיות. נמאס לי שאני הכבשה השחורה בבית, נמאס לי שאני צינית כל הזמן, שאני הליצנית של החברה, שאני חיה בעולם של תן- וקח, של אינטרסנטיות, של חברה שטחית, של יחסים שטחיים עם בני אדם.. נמאס לי שאני תלותית, אובססיבית וחיה על חשבון ההורים. נמאס לי שאף אחד לא מבין אותי. נמאס לי שכולם מתחתנים סביבי, ואני אפילו לא רוצה בזה.. שאני מנסה לזכור מה רציתי לאמר, ולא זוכרת.. שיש לי קצר או איטיות במחשבה.. שאני מבינה הכל לאט,אם בכלל, שאני צריכה לשפר בגרויות, אחרי יעיפו אותי מהלימודים האקדמאים.. נמאס לי שאתה רחוק ולא יכול לדבר איתי, אבל מצד שני, מה אתה חייב לי בכלל?! מי אני!? נמאס לי שאנשים אפילו לא מנחשים מה עובר עליי בפנים, שאני דמות חברתית סמכותית בחברה שלי, שאני מחייכת תמיד והם אפילו לא יודעים כמה אני מתוסכלת ועצובה מבפנים.. נמאס לי להרגיש אגואיסטית שאני כותבת לך את המייל הזה ובפעם הראשונה חושבת גם קצת על עצמי.. נמאס לי שאנשים לא רואים באמת מי אני.. "איש קודר מושחת ומכוער"(אלאדין) נמאס לי שאני מאמינה בה', אבל לא מסוגלת לפתוח סידור ולדבר איתו כמו פעם, לא מסוגלת להעביר פעולות בבני עקיבא, לא מסוגלת לערוך דיוני עומק על אמונה וחברים.. רק כי אין לי כח.. ואין לי את התעצומות נפש שהיו לי דאז.. כשהייתי קטנה יותר.. נמאס לי לעשות חשבונות של מה יחשבו עליי אם, מה יגידו.. והאם זה מספיק בוגר.. או ילדותי מידי להגיד או לעשות כך או כך.. נמאס לי לחיות לפי שפיטה של אנשים או בצל השפיטה שלהם, קרציות.. נמאס לי לדבר עם אח שלי יפה כ"כ, להתנהג כאילו הוא לא דפק לי את החיים, רק כי המשפחה מטאטאת את כל מה שהיא לא רוצה שייצא החוצה.. רק כי הוא הבן הבכור והוא מכבד את ההורים, מה שאני לא עושה.. נמאס לי שחברות שלי שואלות אותי עכשיו מה אני עושה במחשב וכותבת כ"כ הרבה.. (מה זה עניינכן?!) נמאס לי.. נמאס לי שאני חיה מהסקרנות ולא שמה קץ לזה, כי החיים האלה משעממים. נמאס לי שהאדישות רק גוברת אצלי בזמן האחרון.. (בעיקר מהגירוש של גוש קטיף..) נמאס לי שאני נאצית לעצמי.. שיש ניכור.. ביני לעצמי, ביני לאחרים.. נמאס לי שאחותי כל הזמן כועסת על דוד שלי שמרביץ לדודה שלי מכות רצח ואומרת איזה פסיכופת ואיזה סתומים הילדים שלו שהם לא הולכים להתלונן עליו.. אבל היא בדיוק עושה את אותו הדבר שלא התלוננה על אח שלי .. אני יודעת, זה כבר נגמר היום, אני לא גרה בבית.. הוא התנצל.. לא ישירות מולי.. הוא העביר את זה לגיסתי שאמרה לאמא, שאמרה לאחותי, שאמרה לאחותי. שאמרה לי.. נמאס לי שאני חסרת אונים, שאני מנסה לעזור לעצמי, אבל ללא הצלחה.. נמאס לי שאני לא מצליחה לעזור לאנשים במצב שלי (ויש כאלה, הרבה..) או במצבים גרועים יותר.. נמאס לי שאף חד, אבל אף אחד לא מבין את המשחק הזה של החיים.. שאף אחד לא יוכל מול המהלכים של הקב"ה, כי הוא מלך! אין עליו! אף אחד לא יכול עליו.. וכרגע הוא משחק איתנו מהלך לא הוגן של הסתר פנים, של כפירה, של ערעור בעיקרי הדת, של הרהורי כפירה, אתאיסטיות, של חוסר וודואות-ספק,של גאולה שהוא מתחייב לה כבר המון שנים ולא באה.. דדדדדייי! תפסיק עם זה.. נמאס, לא מסוגלים יותר..גדול עלינו!! איך אתה משחק איתנו כזה משחק?! רוצה להרגיש גבר?! אתה גבר! כולם יודעים את זה כבר.. דיי! נמאס לי שאני עסוקה ברחמים עצמיים.. נמאס לי! נמאס לי שאני משחקת ברגשות של אחרים ובעיקר עם עצמי.. שאני מתאהבת באנשים שאין לי עתיד איתם שכלית.. למרות שחלקם רוצים.. שאני גורמת להם להתאהב בי.. (בכוונה ושלא) ואז זורקת אותם או מבהירה להם, שאנחנו רק ידידים.. נמאס לי שיש לי צורך במחמאות, בבנים.. באנשים.. בפלאפון.. אני לא יודעת אם אתה יכול לעזור לי.. אבל אני גם לא יודעת אם אני רוצה.. כרגע, אני רק רוצה שתגיב.. אז בבקשה.. אני לא בטוחה שיהיו לי תעצומות נפש לשוב ולכתוב שוב, לשוב ולהגיב.. היה לו רגע.. יומטוף, ותודה על ההקשבה, אם הקשבת, על הקריאה, אם קראת, ואפילו על האפשרות לכתוב לך מייל ולהשלות את עצמי שאכן תקראי.. עצם הכתיבה היתה דבר חיובי.. תודה הייתי בטיפול בכיתה ה', אח"כ גם בכיתה ז',ח',וט'. אבל כולם היו טיפולים דפוקים.. כל דבר שהייתי אומרת בטיפול, היה עובר להורים שלי.הם היו מקבלים דיווח אם אני מספרת דברים שאני לא צריכה לספר.. הייתי הסתומה של הבית שאפילו מבזבזים עליה כסף לפסיכולוג וגם זה לא עוזר.. אני במצוקה, אני מודעת לזה.. אין דרך להקים את עצמי לבד? אין היום הקשבה אמיתי לאף אחד. ומה זה יעזור להעמיס על עוד מישהו? אני כבויה ולא מצליחה לעזור לעצמי. אבל גם לא מאמינה כבר שמישהו בכלל יכול לעזור.. שבועיים אני בדירתי השכורה סגורה עם עצמי. לא מתייחסת לאף אחד, מתרחקת מחברה ולא עושה כלום חוץ מהלהתחבא מאחורי האינטרנט ולחפש חברים שיבדרו אותי רגעית אין לי טעם לקום בבוקר, כל מאמץ שלי בכל תחום בחיי עולה בתוהו: בלימודים, ביקשו ממני לשפר בגרויות(סיימתי שנה ב' במכללה) במקביל, עברתי טיפול פסיכודרמה והוצאתי שם דברים ששכבו באדמה שנים. מה שהוביל לפרצי בכי לעיתים קרובות ורצון עז רק לישון..( מה שנקרא בברנז'ה המקצועית חוייה פוסט-טראומטית).כמובן ללימודים עצמם היה את העומס שלהבם ונמצב בבית לא מוסיף.. לא כלכלית ולא נפשית. הייתי אמורה להתחתן עכשיו והרב שלי אמר לי לאמר לא לבחור.. אז כך עשיתי, לצערי. ואני מצרה על כך .בלימודים, לא החשיבו לי את ההשקעה האדירה שלי וביקשו ממני לחזור על קורסים שנה הבאה, מה שדוחה את התואר בעוד שנה. אני אתמוטט.. אין לי מצב רוח.. אני אדישה להכל

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2006 | 17:44 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

יעל אחר הצהריים טובים, קודם כל אני מוכרחה לומר לך תודה וכל הכבוד על הכנות והפתיחות שהבאת בתיאור סיפור חייך. אני לא יודעת אם אוכל להתייחס לכל הנקודות שהיצגת, אך אשתדל לקחת את המוקדים במכתב ולצאת באמצעותם לדרך חדשה ואחרת. אתחיל עם נגיעה אחת שכואבת בדברייך ביותר - את מציינת את "נחיתותך השכלית" ביחס לאחר. אני רוצה לומר לך באופן ברור ביותר: בחורה על גבול הפיגור אינה יכולה לכתוב מכתב כפי שכתבת, בשום פנים אינה יכולה להתקבל ולשרוד במסגרת לימודים גבוהים ובוודאי שאינה יכולה להגדיר את בעיותיה. כך שהסיכום ביננו בנקודת המוצא הנו שאת בהחלט לא מפגרת! מה כן? את לקויית למידה. איני יודעת אם למדת פעם בצורה מסודרת הרגלי למידה או אסטרטגיות למידה, אשר עשויות לסייע במידה רבה פיענוח של חומרים לימודיים בכל רמה, אך ברור לי כי כעת חסרים לך כלי עבודה. לבעייה הזו כולל בעיות זיכרון ופיענוח איטי של חומרי לימוד רבי מלל יש פיתרון, והדבר האחרון שנכון לעשות הוא לוותר. את חותמת את מכתבך באמירה כי את אדישה לכול. מכתבך מעיד על אכפתיות רבה ורצון להצליח. אין לי ספק כי את יכולה להגשים את המטרה. את כותבת "שרשרת נמאס לי" ובתוכם נמאס לי לרחם על עצמי, נמאס לי מן הקושי הלימודי... אז בואי תתחילי משתי החלטות קטנות וחשובות: 1. כעת מחפשים פתרונות חדשים בתחום הלמידה 2. רחמים עצמיים זה טוב לפעמים, אבל כעת הם מכשול עבורך ולכן את מוותרת עליהם זמנית. התמקדי בתחום הלימודי וקדמי את עצמך. בואי נחפש יחד את הדרכים להצלחה ולמצב בו תהיי גאה בעצמך. אני מבינה מדברייך כי יש כל כך הרבה חזיתות פגועות וכואבות. אף אחד לא יכול להתמודד לגמרי לבד מול העולם כולו. בואי נבחר יעדים קטנים ומהם נמשיך הלאה. למשל השלמת בגרויות - מהם המקצועות החסרים? מה הכי מפחיד? מה את יודעת הכי טוב? אם דרושות אסטרטגיות למידה יש להתמקד כעת רק שם, משום שדרכי למידה יעילות הן מפתח להצלחה בכל מקצוע. מהו תחום לימודייך? האם את אוהבת את הנושאים הנלמדים, או שמא זהו אילוץ מסיבות אחרות? מהן שאיפותייך? מה את רוצה להיות ולאן את שואפת להגיע? ובכלל היגיע הזמן שתסמכי על עצמך ולא על הרבי. אם את אוהבת את החבר שלך לכי אליו והסדירי את הקשר בינכם. במילים פשוטות עשי כעת כל מה שגורם לך אושר. אני מאוד מקווה שתקראי את תגובתי ואף תתייחסי ברצינות לתוכן הדברים. אסור לך לוותר על עצמך ולא לעצמך. את תשיגי כל יעד שתסמני אם תרצי בו באמת, ותשתמשי בכל הכילים הנתונים עבורך... בהצלחה אלמוג ( אני בחורה )

30/07/2006 | 21:21 | מאת: יעל

קודם, תודה. אפילו על המענה.. שכרגע זה המון בשבילי.. ושוב תודה.. על כך שניסית לעודד לי את האינטלגנציה. אני לומדת ועוסקת בתחום הזה. אני מודעת למי שאני באמת, אני חושבת. ואף פעם לא נתתי לייאוש להשתלט עלי ככה.דבר שחשוב לי מאוד להבהיר. אבל באמת ניסיתי להתרומם מהמצב שלי, ניסיתי לבד, ניסיתי לפרוק קצת אצל מעגל חברותיי. אך ללא הועיל. אין לי ואין בי רצון לשקוע ברחמים עצמיים. זה רק כי אני לא מצליחה לעזור לעצמי. הכל רק יותר גרוע. אני מוצאת את עצמי שבוע שלם בלי רצון לקום, בלי רצון. בלי כח מניע. לא עשיתי כלום כל השבוע. הכל מבאס, הכל עמוס לי. היתה לי שיחה עם ראש החוג שלי אתמול, היא אמרה לי שלא עברתי את העבודה מעשית של הסמסטר האחרון.. (שזה קורס של עבודת שטח-בדומה לסטאז', רק ביותר קטן, בהרבה)זה כ"כ תסכל אותי. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. ואף אחד לא הכין אותי לזה. המדפ"ית שלי אמרה שעברתי תהליך יפה בסמסטר הזה. שעשיתי תהליך למידה וכו'. אבל איפה זה, אם היא מעכבת לי את כל הלימודים בשנה?! למה היא לא אמרה כלום? אני לא יכולה להרשם למלא קורסים שנה הבאה, אני צריכה לחזור על העבודה מעשית הזו שוב ועל קורס נוסף של עבודה מעשית של שנה ב' בגלל זה.. איך חווים חוויות הצלחה? איבדתי את היכולת הזאת. אין לי מושג ממה מתחילים ואיך. תנחי אותי איך עושים את זה, אני אשמח. אני רוצה להתחיל מאיפה שהוא.רק שאין לי במה להאחז. את הבגרויות שיפרתי, אך את השנה הזו קצת פספסתי. במקום שאצליח לרצות את כולם, יצאתי נפסדת מכל כיוון. אומנם שיפרתי את הבגרויות, אך לא בציונים שסיפקו אותי. ובמקביל, לא סיפקתי אחרים בלימודים האקדמאיים.זה נכון שאין לי שום אסטרטגיות למידה.. אבל יש בי החשש שגם לא אצליח לרכוש אותם בגיל שכזה.. אני גם לא בטוחה שיש בי הרצון. אני לומדת חינוך מיוחד. אוהבת את המקצוע והוא מרתק אותי, למרות שהוא רק אמצעי למטרה שאני שואפת אליה: תרפיה בדרמה. הקורסים, לצערי, ברובם לא מעניינים בתוכן.. והמרצים רק מכבידים בעומס המטלות, מה שנותן תחושה נוספת של כשלון מראש. לגבי חבר שלי.,"את הנעשה אין להשיב" במקרה הזה, אך יש גם ענין שאם פניתי כבר לרב, כנראה שיש ענין שגם אקשיב לו.. אבל ההרגשה היא שאני לא אשרוד את זה.. השנה הזאת הייתי צריכה לשפר בגרויות, לעבוד קצת כדי להסיר מההורים (אבא עם קצבת נכות ואמא יצאה בגלל הפציעה לפנסיה מוקדמת) שלי קצת לחץ כלכלי וכל זה ביחד עם לחצים נפשיים על הכל, מהכל..ועם כל הרצון שלי להצליח בכל אלה, הפסדתי בהכל. אני מתרחקת מכולם,שולחת חיצים לכל עבר. מסתגרת בחדר מחברותיי כי אני לא רוצה להפיל עליהם את כל מה שעובר עליי.הם במילא לא יקשיבו באמת, הם במילא גם לא יוכלו לעזור. אין בי אמון ולו באדם אחד כדי לשים בו את כל מטעניי. פה אני מרגישה שיש לי היכולת להתחבא מאחורי שם ומייל ואין בי את הצורך להיות שוב דחויה, מושפלת ונעלבת מכך שלא מקשיבים לי.. אבל אני יודעת שהלחץ הזה להיות מושלם בכל תחום בחיים, מול כל מסגרת, מול כל תחום. מול כולם: הבית, החברה, הלימודים, העבודה האני שבי שכ"כ רוצה ושואף להצלחה. במיוחד כשאני יודעת שאני לא עומדת בקצב של כולם.. זה מתיש ומתסכל כאחד. יש לי מלא חובות לסיים ואני לא יודעת איך להתחיל. אני משתגעת. לגמרי. אם יש לך, אפילו עצה, אני אשמח.. תודה, וסליחה,אלמוג, על הפניה כזכר.. לא במתכוון. ושוב, תודה.

שלום לך יעל.... בהתחלה חשבתי להציע לך להתייעץ איתי במסגרת של מסנג'ר או ICQ אבל אז ציינת שאת דתייה... אבל האופציה הזו עדיין פתוחה אוני נמצא במסנג'ר תחת הכתובת מייל שלי פתוח להקשיב , להקל ולסייע בסידור ובייעוץ ובחירת האור כי הוא קיים שם... קראתי והייתי מאוד מבולבל מאחר והכנסת המון פרטים על חייך,הכאות עצמיות, כישלונות הרבה נמאס לי, אבל גם חשתי בכוחות שיש בך להתמודדות מוצלחת.. תראי את בסופה של שנה ב' במכללה!!! וזה בהחלט לא דבר פשוט!!! אז נכון, ציונייך לעניות דעתך לא משהו.. ונכון שהמכללה דורשת ממך תעודת בגרות אז??? מ-ת-מ-ו-ד-ד-ים ואת יודעת מה ... גם מ-א-מ-י-נ-י-ם!! מאמינים בטוב, מאמינים בהצלחה מאמינים ביכולת שקיימת!!! לעתים כשמסתכלים על כוס מים אנו אלו שבוחרים במה להביט... במה את בוחרת להביט, יעל? בכישלונות? בבעיות הרבות שאת מתארת? בנמאס לי? במחשבה האובדנית? או שאולי בעצם את בוחרת בחיים? בכוח שלך לפרוס את הקשיים ולנסות לקבל קצת תמיכה? לקבל גם עזרה? לקום ולבקש את העזרה? את יודעת היה משפט שאמרת "שאף אחד לא יוכל מול המהלכים של הקב"ה" אני לא יודע מאיזה זרם את באה מהבית ..א-ב-ל , משיחותיי עם דתיים נטען שהויתור לעצמי הוא חמור מאוד. זוהי הסרת אחריות מעצמך וחוסר תקווה ובמצב כזה גם הקב"ה לא יוכל לסייע למי שלא מוכן לסייע לעצמו...... בתיכון, למדתי את "תהילה" מאת ש"י עגנון, איש דתי מאמין. בסיפור הוא הציג שתי קשישות , האחת פעלתנית, חרוצה המאמינה באל בכל מאודה ואילו השנייה "רבנית" אשת רב שנפטר שמאז מותו חולה ומקוננת על חייה ... ולא מעריכה שום דבר בחייה.. עגנון צייר ותיאר את הראשונה כצדקת טהורה כי היא עודדה את הדברים לקרות. עכשיו לעניינך... אני סטודנט. כן יש תחרותיות באקדמיה. זה חלק מכללי המשחק. אבל סליחה, תני לתקן את עצמי , אלו כללי המשחק בכל תחומי החיים. מה כל כך מטריד שם? מה כל כך מפחיד שם? ממה את כל כך מיואשת? את נשמעת מאוד מאוד מיואשת, נדמה כי עוד מעט הכל מתפוצץ ומתפרק ואת על סף תהום עמוקה... ודווקא בנקודה הזו אני אומר , בואי נעצור נבחן את מה שהשגת בינתיים, גם ממכתבך הארוך, אני שומע את הייאוש שלך אבל גם את הכוחות הרבים שיש לך... הנה סיימת שנה שנייה במכללה, הנה עזבת את הבית.. הנה את אומרת שהיית מדריכה הנה את בין המשפטים מוציאה תובנות רבות על מצבך הנה את מנסה לסייע לעצמך.. הנה את גרה לבד.. הנה את מבקשת משאלות... אני עבדתי במסגרת התנדבותית עם נער עם פיגור שכלי קל, לפי הספרות והרופאים, הנער בן 17 ויש לו פיגור קל. פיגור קל זה אומר שהוא יכול לנהל איתי שיחה פרונטאלית, פיגור קל , זה אומר שבגיל 17 הוא מנהל איתי שיחה כמו עם האחיינית שלי בת ה-6 , הוא כמוה יודע לספור עד עשרים אבל הוא בניגוד אליה לעולם לא יבין יחסי כמות, הוא כמוה יודע לקרוא מילים בודדות (היא לפני כיתה א') אבל הוא בניגוד אליה לא יצליח לכתוב מספר משפטים בעל הגיון לוגי ביניהם.. שיחה טלפונית איתו הייתה לעתים קרובות בלתי אפשרית, בגלל שהוא היה אגוצנטרי בעצמו ולא הבין את מה שאמרתי לו...אבל היה לו חיוך מדהים.. הוא היה רגיש ואת יודעת מה גם חכם רגשית... הוא לא היה מניפולאטור הוא היה תם ממש כמו ילד בן 5 או 6, למרות שהוא גבוה והוא כרונולוגית בן 17. אז מכאן אנו למדים שני דברים: אחד שלכל אחד יש כוחות ואין אדם ללא כוחות , הדבר השני שאנו למדים שאת והוא אולי דומים מעט אבל אני אישית לא מוצא כל דמיון ביניכם.. את מבינה סיטואציות חברתיות, ותביני שאי אפשר לקנות כלום בחנות ללא כסף, ותביני שאי אפשר לשלם במאה שקל מבלי לקבל עודף... את תביני את כל זה הוא לא. לצערי אולי אף פעם לא. את ילדת ADD, אוקי אז? במכללה שלי בכיתה שלי , יושבים ילדי ADD וגם ילדי ADHD ומתמודדים!!!! מתמודדים בשיניים ודורשים ומקבלים את כל השירותים שדרושים להם... החל מחונך שייסע בחומר הלימודי (גם במקצועות "רבי מלל" שלכאורה אין לחונך מה לעשות), לסכם ולסייע בהבנתו....התאמות בבחינות , כעזרי למידה, טכנולוגיות למידה, ועד ייעוץ לימודי, אישי וכן גם לעתים טיפול פסיכולוגי במכללה או מחוצה לה. ADD היא לא קללה ובטח שלא מכה מהתורה אלא אפשרות להתמודדות שונה ואחרת .. הכל תלוי בהגדרה , האם את מגדירה את עצמך כבעייתית או כבעלת בעיה? יש כאן הבדל עצום ולא רק עניין של סמנטיקה: אני בעייתית, -זה אומר להיכנע , לא להתמודד , להרים ידיים ולהגיד שזה גורלי. להגיד יש לי את הבעיה- זה אומר להודות בפני עצמך שיש בעיה ולנסות למצוא דרכים עוקפות, למצוא שבילים יותר מוארים.... הקב"ה נותן לנו מפה אבל עלינו לבחור בשבילים הטובים לנו!!! בואי נעשה סדר בבלגאן, אני שומע מצוקה לימודית שאלמוג התייחסה אליה, אני יכול להתייחס אליה בכך שתפני לשירותי הייעוץ במכללה שלך לדיקנאט הסטודנטים ולבדוק יחד איתם איך ממשיכים משם.... אבחון? התאמות? חונך לעזרה ? סדנאות לאסטרטגיות למידה? אני יכול להציע לך לפנות לרופא המשפחה לשקול טיפול תרופתי ואולי לשלול בעיות גופניות הגורמות לקשיי ריכוז ולבעיות האחרות... אני מוצא גם מצוקה ברמה הרגשית, מצוקה ענקית מאוד .. שנורא קשה לך לשאת אותה עד שאת שופכת הכל בהודעה ארוכה, כאובה מאוד ומאוד דחוסה, אולי כדי לאפשר לנו קצת להרגיש כמו יעל להבין את גודל וכובד המטען הרגשי היושב על כתפייך. אבל בואי ננסה לפרק אותו עוד יותר למרכיבים: *דימוי עצמי- את מאוד מחמירה עם עצמך, ילדה תלותית לא גרה בדירה שכורה, *יש לך המון שאיפות שחלקן לא מתממש וחלקן לא ריאליות את לא יכולה לפתור את כל בעיות העולם, את חייבת להשאיר את הבעיות שחלקן לא קשור אלייך בצד , עם כל הדאגה והתסכול שיש בהן , כל עוד הן לא שלך...את יכולה לדאוג , להתענין לנסות לעזור אך החלט לא לקחת את זה על אחריותך.. הורייך אחותך ואחרים מסביבך יש להם אחריות כמבוגרים.. אני הייתי מתמקד בעצמי...דואג לעצמי.. היה רצוי שתפני לעזרה מקצועית ולא לסדנא של פסיכודרמה אלא למטפל מקצועי ומוסמך שהוא יהיה עמך הפעם בניגוד לעבר דיסקרטי וישמור על פרטיותך.. הייתי מציע לך על אפשרות של פסיכולוג-רב שיכולה להשקיט אצלך הרבה בעיות מצד אחד ומצד שני להסביר לך איפה היהדות מרשה ומה. שומעים ממך שאת רוצה חופש ולהרגיש טוב והאמת זה מגיע לך....והאמת את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד רק לעצמך ולקב"ה וכאן את חייבת לקחת אחריות על חייך. ללא אחריות מצידך לא יקרה כלום. סקרנות היא כח , למה את מתייחסת אליה כאל חסרון? סקרנות היא כח של כל מדען ובטח של כל אדם צעיר המחפש את דרכו בעולם ללא הסקרנות היית משתעממת.... את נאצית לעצמך? את יכולה לשנות את הגישה החיים ישתנו.. המשפט תחייכי החיים יחייכו אלייך חזרה כל כך נכון וכל כך נכון אלייך. הסיפור עם הדודה המוכה, קשור בין היתר למי שייכת האחריות? למה את דואגת בשבילם כשיש הורים מבוגרים, הדודה מבגרת, האחים של הדודה מבוגרים ותסמכי עליהם שהם יכולים לטפל בזה, לפעמים יש כל כך הרבה סיבות למה דברים לא נעשים כמו שהיינו רוצים.... היית מציע בחום לפנות לסיוע וטיפול רגשיים לגורם מוסמך אפילו בקופ"ח לשקול טיפול שיחתי או תרופתי לחרדה ולעצב.. . שמשפיע לרעה על יכולת הריכוז ולכן יש מן מעגל קסמים כזה שלא נפרץ.. אל תאבחני את עצמך.. תני לאחרים ומקצועיים ממך לעשות את זה ותיגשי לקבל את המגיע לך מן המכללה וכל סיוע לימודי שאת זקוקה לו... בהצלחה ותרגישי טוב ונשמח להתעדכן

קודם, תודה. על היותך ללא תפקיד מוגדר כאן.. ועדיין על רצון אנושי לעזור. מחמם ת'לב. עובדת היותי אדם דתי, לא מונעת ממני את האפשרות להיוועץ בך. חלילה. ההיפך הוא הנכון.. אך אני אשמח אם נעשה זאת כאן.. ולו רק בשל האפשרות שאוכל, אם אני כבר מתחבאת מאחורי שם ומייל, להועיל למישהו נוסף דרך הכאב שלי. אין בי בחירה כזו, וגם כתבתי זאת בתגובתי לאלמוג, להסתכל רק דרך הכשלונות, או דרך הרחמים העצמיים שאופפים אותי כעת. אני אפילו לא אדם כזה בד"כ.. רק שכעת אין לי משקפיים אחרות להסתכל בעדן. וזו דרכי היחידה לראות את המציאות. ולהיפך, אני פונה כאן כ"כ לעזרה.. אבל אין בי תעצומות נפש לילך למקומות בהם אני נצרכת לעמוד מול אדם ממשי ש"כביכול" מקשיב לזוטות שעל ליבי. אין בי האמון. פה יש סוג של מחבוא. ואינני צריכה לחוות שוב את הפגיעה בכך שלא יקשיבו לי. אין בי גם רצון לוותר.. אבל המכתב היה כבר בשלב בו הייאוש השתלט עליי והויתור היה נראה הכי קל. גם היום. למרות שהרצון האמיתי הוא לא לוותר. הקשר שלי מול הקב"ה, הוא קשר שכולו מורכב כרגע. יש לי המקום לבוא אליו בטענות..(אני מעריכה גם שלכולנו..) נותר לי רק לקוות שהוא יקשיב להם וינחה אותי אחרת. אני מודה לך על האור שנתת לי על כל נקודות החושך שכתבתי. אני אנסה לקחת אותם לתשומת ליבי ולעשות עם זה משהו.. אם רק יהיה לי הכח.. זה מה שאני צריכה. תודה..

24/07/2006 | 19:38 | מאת: ימית

היי לצערי בימי הבית ספר לא למדתי כמו שצריך, כיום זה דבר שמפריע לי מאוד לי ולבטחון העצמי שלי.. אני קנאית לחברותי אשר מלומדות לומדות ואני בדיוק ההפך. אני לא מצליחה לקלוט שיש לי את היכולת להצליח דבר שגורר דבר.. אני אכן הבחנתי אצלי בבעיה (חושבת שזה בעיה)למשל כאשר אני קוראת משהוא אני לא מבינה אותו-כאילו לא קראתי כלום בעצם. דבר שמדכא אותי נורא==מה זה יכול להיות? אני גרה בעזור המרכז מי יכול לעזור לי מי ההתחלה בזה? יש איזה ארגון שיכול לעזור לכון אותי ? תודה רבה ימית

24/07/2006 | 23:05 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, על פי הפרטים המעטים שהבאת כאן מתעורר אצלי החשד כי את סובלת מהפרעות קשב וריכוז. כמו כן הייתי בודקת את תחום לקויות הלמידה. אני מציעה להתחיל באבחון קשב. פני לרופא המשפחה ובקשי הפנייה לנוירולוג מומחה בתחום. לאחר מכן אני מקווה שנוכל למקד את הבעייה ולפעול בהתאם. אני אמנם רחוקה (בצפון ), אבל בהחלט אשמח לסייע ככל שאוכל. את מוזמנת לשאול ולהיעזר ... בברכה אלמוג

23/07/2006 | 20:44 | מאת: ימית

שלום לכולם שמי ימית אני בת 23. מעולם לא עברתי אבחון מה שכן אני מאז ומתמיד בקשיים בלימודים אין לי בגרות וכרגע אני מאוד רוצה לשפר, אבל מין פחד תוקף אותי כאילו אין מצב שאני יהיה מסוגלת ויצליח.. יש לי בעיה שאני עליתי עלייה:למשל אני קוראת משהוא ולא מבינה אותו,כאילו לא קראתי.. יש תופעה לזה? יש טיפול לזה ? גם האנגלית שלי גרועה לא מצליחה לזכור כלום למה ? תודה ימית

23/07/2006 | 23:56 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ימית יקרה לילה טוב, על פי תיאורך את ככל הנראה לקויית למידה. בהחלט יש מה לעשות, ואני סבורה שניתן להתגבר על כל מכשול או קושי בין אם הוא לימודי או רגשי. על מנת לעזור באמת דרושים פרטים נוספים כמו היכן את מתקשה ביותר? כיצד את לומדת? ובכלל אם ברצונך להשלים את לימודייך יש צורך בעריכת אבחון מסודר, אשר ימקד את הבעיות ויציע דרכי פיתרון המתאימות לך ביותר. בברכה אלמוג

23/07/2006 | 15:27 | מאת: nadi

שלום רב אני סטודנט בתקופת מיבחנים ומטופל בקונסרטה 36 מ"ל כמה חודשים היה אמור להיות לי תור מחרותיים אך כרגע הודיעו לי שהנאורולוג שמטפל בי בצו 8 וברשותי רק 3 טבליות ועוד שבועיים של מבחנים (וגם הרופאת משפחה שלי בחופשה) מניסיון רופאים אחרים לא רוצים לרשום מרשם אני בכללית וכמעט אין אם מי לדבר מה אוכל לעשות?? בתודה

23/07/2006 | 16:34 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אחר הצהריים טובים, פנה בדחיפות למנהל המרפאה הקרובה לביתך. מפאת גלך ( המבוגר יחסית ) אני סבורה שלא תהיה בעייה מיוחדת. בברכה אלמוג

22/07/2006 | 16:31 | מאת: סימה

ברצוני להבין שתי דברים:במאמר אחד קראתי שהסרוקסט גורם לדיכוי התיאבון ובמאמר אחר קראתי שהסרוקסט גורם לתופעת השמנה.אנא הסבירו לי מהן תופעות הלוואי של הכדור כי במידה ותופעות הלוואי הם השמנה אגש לרופא ואבקש כדור אחר,משקלי הנוכחי הוא קצת מעל המותר ולא אסבול עוד עלייה.אנא עזרו לי.תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2006 | 17:49 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, סרוקסט עשוי לגרום להשמנה של כ 15% ממשקל הגוף, משום שהוא מעורר תיאבון בעיקר לפחממות. לבעלי משקל גבולי רצוי למצוא פיתרון אחר בסיוע הרופא המטפל. בברכה אלמוג

23/07/2006 | 19:56 | מאת: סימה

שלום למנהל הפורום!! כששאלתי את המחבר על הסרוקסט והאם ישנה אלטרטיבה אחרת לכדור "ד"ר" אלמוג החזירה לי תשובה במייל והתבטאה בצורה מאד לא יפה אני אצטט אותה: עכשיו את גם פסיכיאטר?מטומטמת". זה ממש לא יפה וכמו שהיא מכנה את עצמה אשת מקצוע ועוזרת לאנשים ומייעצת ,ככה לא מתבטאים,אבקש שדבר זה יגיע לטיפולך האישי.בתודה מראש סימה.

14/12/2006 | 08:37 | מאת: עיעי

מהו משקל גבולי?!?! אנשיין בבקשה עזרו לי!!! יש לי עבודה מסכמת!!! כל מידע יעזור..!!

27/07/2006 | 23:58 | מאת: כפיר

שלום סימה, תראי סרוקט כשייך לקב' SSRI לעתים מדכא תיאבון לעתים מגביר תאבון.... האמת היא מתחלקת לשכמה חלקים: 1. תיאוריה אחת גורסת שמי שהחרדה/דחכאון גרם לירידה במשקל תקרה תופעה של השמנה ולהיפך. 2. התופעות הן בדר"כ אינידיבידואליות 3. לא לכל מטופל יש תופעות לוואי 4. יש לזכור שסרוקרט ודומיו הוא רק טריגר ובסוף מה שיקבע זה הפה והאוכל שיכנס דרכו ופעילות גופנית ממליץ לך להתייעץ גם בפורום פסיעכיאטריה ובפורומים נוספים בסטארמד וב YNET

20/07/2006 | 10:09 | מאת: ורדה

אלמוג שלום! יש לי ילד בן 7 העולה לכיתה ב' הילד הופנה שנה שערבה ע"י המורה לריפוי בעסוק בעיקבות אחיזת עפרון לקויה במהלך המפגשים אותרו עוד בעיות כגון כתיבת אותיות לא לפי הכוון הנכון קריאה איטית והברתית הנמשכת עד היום שלחתי את הילד למורה בהוראה מתקנת לאחר מס' שעורים המורה הודיעה כי הילד יודע את הצלילים ועליו רק לתרגל, הילד עדין לא קורא כמו שצריך הומלץ ע"י המרפאה בעיסוק לפנות לקלינאית תקשורת ולאבחון דידדקטי לאחר אבחון של קלינאית הוסבר לי כי יש מקום לטיפול עקב בעיות שיכחה קלות כמו כן קריאה לא רצופה הסבר ומענה של תשובות קצר ותמציתי וחוסר ניסוח.בנוסף בעיה של קצת חוסר הבנה של הנקרא בעקבות הקושי בקריאה. המורה בכיתה טוענת כי הילד בסדר קשוב עובד יפה וציוניו טובים בבית הילד קצת קפיצי ובנוסף פגיע מאוד ובוכה ומתפרץ מדברים קטנוניים ושטותיים. אני מאוד מאמינה כי יש לילד בעיה של לקות למידה וכי עליו לעבור איבחון בררתי עלויות ומאוד קשה לי לעמוד בהן. שאלותי: האם לפי התמצית יש צורך באבחון דידקטי/פסיכו דידקטי והאם ניתן לבצע אבחונים אלו דרך השרות הפסיכולוגי בעירי וכייצד ניתן לבקש זאת. אודה לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
20/07/2006 | 10:52 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ורדה בוקר טוב, קודם כל אני רוצה לומר לך כל הכבוד על העירנות והיחס הרציני. הלוואי שיחסם של כל ההורים היה כזה. את עשוייה לחסוך מבנך כאב לב רב בעתיד. על פי תיאורך הייתי שולחת את הילד לאבחון רב תחומי כולל בדיקת הפרעות קשב וריכוז ( בדיקה זו נפרדת מן האבחון ) מן התיאור הראשוני ניתן לשער כי בנוסף לקושי הלימודי קיים קושי רגשי, וחשוב מאוד להתייחס אליו. משרד החינוך והשירות הפסיכולוגי מממנים מלגות אבחון. ניתן לפנות דרך יועצת בית הספר לקבלת טפסים, או ישירות לשירות. בהצלחה אלמוג

17/07/2006 | 13:03 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לכל חברי הפורום ומבקריו, הימים אינם פשוטים. רוב תושבי המדינה מצויים במצור בדרגה זו או אחרת, המתח באוויר, חופש , צריך ההעסיק את הילדים ולהרגע בעצמנו. אני מזמינה כל אחד ואחת מכם לשתף, להציע או לבקש עיצה. אני בטוחה כי ביחד נוכל להעביר את התקופה הקשה הזו בהרגשה טובה יותר. שלכם ובשבילכם אלמוג בן-שחר מנהלת הפורום

17/07/2006 | 23:19 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

18/07/2006 | 11:30 | מאת: הילה

אלמוג ושאר תושבי הצפון שולחת חיבוק והלוואי שהמצב ירגע כבר (אח שלי גם משרת בצפון) אם יש משהו שאני יכולה לעשות אז בבקשה הילה

14/07/2006 | 06:56 | מאת: סוזנה

שלום לך עברתי על כל השאלות ששאלו אותך בפורום כדי לחפש מענה לשאלתי ,ולא מצאתי .נכדי החמוד,עולה לכיתה ב' שאובחן כבעל לקוי למידה אחרי אבחון מקצועי.המאבחנת הסבירה על כל מיני הטבות ושעורי תגבור שהוא אמור לקבל בבית הספר שבו הוא לומד,ולצערי אין שיתוף פעולה בין מנהלת בית הספר לבין הורה הילד. שאלתי המרכזית היא האם הטבות אלו תלויות בטוב ליבה של המנהלת או שזו חובתה לספק אותם על פי הוראות של משרד החינוך.האם משרד החינוך משתתף בכל ההוצאות האלה של האבחונים שהם מאוד יקרים , ידוע לי על בית ספר אחד באזור נתניה שמימן מבחני אבחון ומאוד עוזר לתלמידים עם לקויי למידה מחכה לתשובה, תודה סבתא מודאגת

לקריאה נוספת והעמקה
14/07/2006 | 11:32 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סבתא יקרה, הזכויות לקבלת התאמות לתלמידים בעלי לקויות למידה הנן הוראה של משרד החינוך, אך לצערי הרב, מעטים מאוד מבתי הספר מכבדים הוראות אלה כלשונן, ולמעשה ילדים רבים תלויים בחסדיהן של המועצות הפדגוגיות בבית הספר. ועדת החריגים במשרד החינוך מקיימת ועדת מלגות לאבחונים. יש לפנות ליועצת בית הספר ולמלא את הטפסים לשם הגשת בקשה. כל השאר בשלב זה נופל על כתפי ההורים, אלא אם מקבלים במקרים מיוחדים השתתפות מסויימת מקופות החולים ( למשל בשיעורים עם קלינאית תקשורת ) בברכה אלמוג

11/07/2006 | 08:23 | מאת: בני

שלום אני בן 28 ויש לי מאז ומתמיד בעיה של חוסר ריכוז ואיטיות בחשיבה. למי לפנות ומה לעשות ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
11/07/2006 | 14:23 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בני בוקר טוב, בשלב הראשון פנה לאבחון קשב וריכוז. ( אפשר דרך קופת החולים ). אחר כך יתכן וכדאי ללמוד אסטרטגיות למידה או ארגון. תלוי כמובן בתחום העבודה או הלימודים בו אתה עוסק. בברכה אלמוג

07/07/2006 | 14:33 | מאת: הילה

שלום אני אשמח לדעת עם יש מקום המאפשר לסטודנטים דיסלקטים ללמוד אנגלית כדי להוציא פטור , אני לא קוראתו לא כותבת אנגלית עשייתי מבחן אמיר"ם עם הקלות ( השמעה) והוצאתי רמה b אני בשנה רביעית ואחרונה ללמודי ואני צריכה להוציא פטור לפני סיום התואר. תודה הילה

08/07/2006 | 14:21 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

צהריים טובים, בררי אם במוסד האקדמאי בו את לומדת או בקירוב אליו קיימת מעבדה לשונית. קיים תקדים על פיו עבודה של מספר שעות במעבדה בתוכנית מיוחדת ללקויי למידה תספק את הפטור המיוחל, בעיקר לאחר סיפוק הוכחות כי דרכים אחרות לא צלחו. בברכה אלמוג

08/07/2006 | 15:30 | מאת: הילה

אני לומדת במכון הטכנולוגי בחולון , בררתי דרכם ואין להם יכולת לספק לי תוכנית מיוחדת בתנאים שאני צריכה על מנת להגיע לפטור, מה זה אומר שקיים תקדים ? ואיפה בסביבה ניתן לעשות זאת? אשמח לקבל יותר אינפורמציה

14/07/2006 | 18:01 | מאת: ראומה

הילה ואלמוג עקבתי אחרי ההודעות שלכן, וזה מעניין אותי לשמוע מה יקרה בסוף. אני בעצמי דיסלקטית, אבל במתמטיקה, ובמהלך התואר הראשון שלי חנכתי סטודנט לעבודה סוציאלית באנגלית לפטור, והייתי מקריאה של מבחנים, אז אני מכירה מקרוב את הסובלים מהבעיה הזו, וכמה שקשה לעזור להם באמת. העזרה שאנחנו נתנו בסופו של דבר הייתה חניכה ועזרה לקבל ציון עובר במבחן אשמח לשמוע ממכן אם הצלחתן ואם במקום שאלמוג מדברת עליו צריכים אנשים עם ניסיון בהצלחה להילה

15/07/2006 | 00:36 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ראומה לילה טוב, "בעיית הפטורים" באנגלית ללקויי למידה הנה משמעותית וקשה לציבור נרחב מאוד. אמנם היו תקדימים מעטים במסגרת האוניברסיטאות חיפה ותל-אביב, אך עדיין הדרך ארוכה. אשמח לשמוע על נסיונך המקצועי במייל [email protected] בברכה אלמוג

06/07/2006 | 20:11 | מאת: מגי

לבני יש קשיי למידה הילד לא לומד ביכלל לא רגוע בבית ספר הומלץ להעביר אותו לכיתה קטנה כרגע הוא עולה לכיתה רגילה . בני משתולל מקלל מרביץ יש לו התקפות זעם,קשיי ריכוז ואף טיקים הילד לא רגוע ביכלל עצבני איזה בדיקות אני צריכה לתת לו בשביל שיקח כדור רטלין אלה קונצרטה אני חברת קופת חולים מכבי איזה סידרה של בדיקות אני צריכה לעשות לו בשביל לקבל כדור האם הילד צריך לעשות בדיקת גלי המוח ? איבחון טובה? איזה בדיקות נדרשות? ומה לבקש מהרופא? אודה לך על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה
07/07/2006 | 14:31 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מגי צהריים טובים, לפני שרצים לתת כדורים חשוב לבדוק: א. האם יש אבחון לימודי רב תחומי? ב. האם יש הבדל בהתנהגות בבית ובבית הספר? ג. מהי תחושת הילד? אחר כך - פנייה לרופא המשפחה על מנת לקבל הפנייה לאבחון קשב וריכוז או בשלב הראשון מבחן טובה. לאחר קיום האבחונים ניתן להתייעץ עם נוירולוג או פסיכיאטר מומחה בתחום זה. מקווה שעזרתי בברכה אלמוג

03/07/2006 | 23:49 | מאת: עדנה

תודה אלמוג על התשובה התומכת ומתן האפשרות ליצור קשר באופן יותר אישי. אני אעשה זאת. בברכה, עדנה

04/07/2006 | 00:56 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

26/01/2007 | 01:19 | מאת: סוזי

שלום! אני אמא לילדה עם קשי למידה "קשב וריכוז.....הייתי רוצה מה זה ועדת השמה תודה ויום טובו

03/07/2006 | 23:09 | מאת: איילת

האם מישהו בפורום זה ניסה את תוכנת המחשב sharp briane יש להם אתר שלם על זה וזה עולה יותר מ-1000 ש"ח לתוכנה לשימוש ביתי ומסופרים שם ניסים ונפלאות יש אנשים שאומרים שמוכנים לדבר עם הורים אחרים שלהם ילד עם בעיות של קשב וריכוז אך מס' הטלפון או הפרטים המזהים שלהם לא מתפרסמים באתר ולכן זה נראה חשוד. זה מאד יקר אבל נשמע מבטיח מאד ואם זה אכן עוזר כמו שהם מספרים אני מוכנה לנסות. אנא אם מישהו יודע באמת וניסה זאת בעצמו או על ילדיו כיתבו כאן בפורום כדי שאולי סוף סוף נצליח לעזור לילד לפני שיחזור לביה"ס. תודה מראש

04/07/2006 | 00:55 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, התוכנה המדוברת חדשה בשוק. על פי המפטט שבה היא מבטיחה גדולות, ובעלת פוטנציאל טוב. אוכל לומר לטובת התוכנה כי מספר מרכזי למידה מקצועיים ומן הותיקים בארץ מנסים אותה כעת. עם זאת המחיר גבוה מאוד והוכחות להצלחות עדיין אין. אני ממליצה להמתיו מעט עד שיהיו בידינו ממצאים חד משמעיים. עד אז נמשיך לקוות... בברכה אלמוג

03/07/2006 | 12:11 | מאת: עדנה

חיפשתי את המונח ואי מבקשת לדעת יותר , האם יש חומר כתוב או מאמרים שאוכל לפנות אליהם? תודה, עדנה

03/07/2006 | 19:27 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

עדנה ערב טוב, שיעתוק הנו מונח אבחוני פשוט: העתקת חומר בחינה או עבודה ממחברת למחברת. התאמה זו ניתנת כאשר כתב היד של הנבחן אינו ברור, אינו קריא, או כאשר תהליך הכתיבה מעייף מאוד. במקרים אלה לאחר שנכתבה הבחינה על ידי התלמיד הוא מכתיב אותה לבוחן , אשר מעתיק את התוכן בכתב ידו למחברת בחינה נקייה. שיעתוק = שכתוב והעתקה בברכה אלמוג

03/07/2006 | 12:05 | מאת: עדנה

ביתי בת ה-14 אובחנה כהפרעת קשב וריכוז ADD . היא ילדה שקטה מאד , מופנמת, דימוי עצמי ובטחון עצמי נמוכים. ממצאי האיבחונים גם דידקטי וגם פסיכולוגי העלו צורך בלמידה באסטרטגיות למידה ועזרה בבית הספר על ידי מורת שילוב וכמובן היא מקבלת עזרה בבית באופן פרטי בשיעורים שהיא מתקשה בהם. עלי לציין כי ביתי ילדה מבריקה באומנות ובשפה היפנית אותה היא לומדת במסגרת שיעורים קבוצתיים וגם באופן עצמאי. מה שהביא אותי לאבחן אותה מאחר והיא מגלה יכולות מיוחדות כאלו (יפנית שפה קשה במיוחד) לעומת ביצועים ירודים במקצועות בית הספר. למרות האיבחון והמלצותיו , ביתי מסרבת לקבל עזרה בבית הספר בטענה שהיא לא רוצה להיות שונה, למרות שמספר ניכר מהילדים בני גילה בבית הספר כן קיבלו ויקבלו עזרה בשנים הבאות. איך אני מצליחה לשכנע אותה בצורך ובחשיבות העניין. אני מעדיפה לא לעשות זאת בעונש שאפסיק לה את לימודי היפנית אם היא לא תשתף פעולה , מאחר והיא לא תלחם על זה , כי זה אופייה , למרות שזה כלכך חשוב לה. אני מעדיפה שהיא תמשיך במה שכל כך מעניין אותה אבל לא במקום דברים נוספים הדרושים להשכלה הכללית ואיזושהיא התקדמות בחיים אלא בנוסף.האם אני מגזימה? האם אני צריכה לרדת ממנה ולתת לה ולי לזרום? תודה , עדנה

03/07/2006 | 19:22 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

עדנה יקרה, ראשית את עושה נכון מאוד , כאשר את לא מונעת מביתך את העיסוק בתחום בו היא טובה ואותו היא אוהבת. מעשה כזה יביא לנזק כבד הן ביחסים בינכן לטווח ארוך והן לפגיעה קשה ומידית בילדה. אני מבינה את הרצון לקדם מבחינה לימודית ועם זאת חשוב לבדוק האם ביתך מסוגלת להתמודד עם תחום זה כעת. חסרים לי פרטים: מה מצבה הלימודי של ביתך כיום במקצועות העיוניים, בחשבון ובאנגלית ( בהשוואה אחד לשני ) ? מה יחסה לבית הספר ולמורים? מה מצבה החברתי בבית הספר ומהם הממצאים של האבחון הפסיכולוגי לגבי יכולות תפקודה הרגשי כיום? אם אינך רוצה לחסוף את הפרטים האישיים כאן על גבי הפורום, את מוזמנת ליצור עמי קשר באופן אישי, ואשמח לנסות ולסייע ככל שאוכל. [email protected] 9898849 04 797860 0506 בברכה אלמוג

שלום אלמוג למרות שאיפשרת לי להתקשר אליך אישית לא עשיתי זאת מפאת חוסר זמן ועוד תירוצים לא רציניים. אני עדיין עובדת עיצות בכל מה שקשור בבת שלי, אמנם חלפו כארבעה חודשים מאז שכתבתי לך אך הלימודים באותו מצב, גם חשבון וגם אנגלית היא מתקשה אך קשה לי לומר לך אם באותה מידה או שיש הבדל. בכל המקצועות היא אינה משתתפת פעילה. ניסיתי טיפול נפשי אך היא סרבה ללכת. אמנם היא לומדת בבית ספר שבו היא בונה לעצמה את המערכת אבל מתוך 30 שעות בית ספר 17 מהן היא מסתובבת בחצר עם או בלי חברה/ות ואותי זה כמובן "מפוצץ" אבל חוץ מאשר לפנות להנהלת ומורי ביה"ס אני לא נלחמת בה ומשתדלת בגבורה לא להתעמת איתה על זה , אבל זה כלל לא פשוט. היא מבלה את מרבית זמנה לבד בציור ובגלישה באינטרנט באתרים של יפנית ודמויות מסדרות כאלו , תחום שהיא אוהבת וגם לומדת את השפה. גם כשהיא כועסת עלי או על משהו אחר היא לא מחצינה את רגשותיה , להפך. אני מאד אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מקום שבו יתאפשר לה לקבל טיפול/ליווי ריגשי נפשי כי יש כאן מטען נכבד ...אני ניסיתי ליצור איתך קשר אתמול אך לא היית פנוייה. אשמח לישמוע ממך בקרוב. תודה, עדנה

03/07/2006 | 11:24 | מאת: לולי

אני סובלת מהפרעות ריכוז וקשב ורציתי לדעת היכן ניתן לאבחן את זה, פניתי לקופ"ח כללית ואמרו לי שהם מספסדים רק עד גיל 25, אני בת כמעט 27, כמו כן מה בערך העלויות, ומה הפתרון אם תאובחן הפרעה... תודה רבה

03/07/2006 | 19:13 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, הפרעות קשב מטופלות על ידי נוירולוג מומחה או פסיכיאטר. עלויות הבדיקה כ- 700 שקלים. לעיתים ניתן לקבל מימון חלקי לחברי כללית מושלם. הטיפול על פי רוב תרופתי, או הסתייעות בתוכנות מחשב ותוכנות אלקטרוניות לטיפול לשם שיפור יכולות הריכוז. בברכה אלמוג

04/07/2006 | 12:47 | מאת: לולי

לאן אני פונה על מנת לבצע איבחון? תוכלי לתת לי שמות של מכונים או אנשי מקצוע? תודה רבה

02/07/2006 | 23:16 | מאת: יוסי

שלום, רציתי לדעת האם דיסלקסיה ודיסקלקוליה הן לקויות למידה ספציפיות או תסמונות? אשמח לקבל תשובה מפורטת.. תודה רבה יוסי

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2006 | 19:08 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

יוסי ערב טוב, דיסלקציה ודיסקלקוליה הן סוגים של לקויות למידה. איני מבינה עד הסוף את השאלה לגבי תסמונת, אך אומר כי הן אינן תוצאה של קושי או תופעה אחרת. דיסלקציה = קושי בקריאה לעיתים יש המשתמשים במונח זה גם ביחס לקשיים בכתיבה. דיסקלקוליה = קושי בתחום החשבון והגיאומטריה. בעיות של התמצאות במרחב או התמודדות עם התחום המספרי. מקווה שעניתי על שאלתך. אתה מוזמן להרחיב או להבהיר, ואנסה לענות בהתאם. בברכה אלמוג

29/06/2006 | 10:44 | מאת: ראומה

שלום אני סטודנטית לתואר שני, עברתי אבחון ללקויות למידה לפני שש שנים כשהשלמתי בגרות ופתאום התגלה שיש לי סוג של דיסלקציה זה היה כמו לצאת מהארון.... כפי שכבר פתחתי אפשר לראות שעם תמיכה הודות לתמיכתם של מרכז התמיכה המצוין של מכללת תל חי הצלחתי להגיע עד לתואר שני. מה שרציתי לשאול היה האם יש אפשרות שבאבחון שלי פספסו הפרעת קשב. אני יכולה להתרכז לפעמים בצורה רציפה ולאורך כמה שעות, אבל לפעמים ממש לא, ואין לי יכולת לשלוט על זה. מדיון בפורום פסיכאטריה עלתה לי השאלה כי מישהי שאלה על נושא השיעמום וזה עלה. אגב, אני כותבת המון, אבל אם אני יוצאת לחופשה לכמה זמן, במיוחד בחו"ל אז אני חוזרת עם הרבה שגיאות כתיב. תודה ראומה

לקריאה נוספת והעמקה
29/06/2006 | 18:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ראומה ערב טוב, יתכן מאוד כי לא נמצאה הפרעת קשב במהלך אבחון בעיקר אם מדובר באבחון דידקטי בלבד, אך לא רק. כאשר מתפקדים בחדר שקט מול מאבחן, קל מאוד "להסתיר" הפרעה זו. כעת כאשר את מתמודדת בכיתה או לבד מול מטלות מורכבות הבעייה עשויה בהחלט להתעורר. בברכה אלמוג

29/06/2006 | 10:31 | מאת: נעמי

אנו זקוקים לעזרה מקצועית לאבחון לקות למידה עבור ילד המסיים כיתה ג'. הלקות מתבטאת בעיקר בהקשר הגראפי - תרגום הידע שבע"פ לתשובה בכתב, כולל עצם הכתיבה - שיכול אותיות, שגיאות כתיב. הקריאה גם היא אינה שוטפת או מהירה, אך יחסית העניין נפתר (לאחר סיוע מקצועי). הילד גם סובל מבעיית התארגנות. אודה על תשובה קונקרטית - הפניה לאנשי מקצוע באיזור מגוריי. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
29/06/2006 | 18:42 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

02/07/2006 | 09:49 | מאת: נעמי

יהוד

25/06/2006 | 13:33 | מאת: סמדר

אלמוג שלום. במידה ואכן נלך על החלופה של ליאו באק, איך אפשר להגיע איליהם? אפשר להרשם לכל חטיבה שרוצים? צריך לעמוד בבחינות כניסה? והאם הם יקבלו תלמידה לקוית למידה שלא מאזור הרישום שלהם? בעירוני ג' קיים מעריך עזרה ללקויים? והאם סף האלימות שם כל כך גבוה? בקשר לשאלה השניה שלי, איך יוצרים הקלה בתלות שלה בי עם שעורי הבית? גם העזרה במרכז לא נוגעת בעצמאות הלימודית.האם כדאי לקנות לה ולהכריח אותה לעשות אותם, או להניח לה לעבור את החופש בשקט מכל הלימודים?

25/06/2006 | 20:54 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סמדר ערב טוב, מדוע אינך מתקשרת להודעותייך הקודמות? אין צורך לפתוח בכל פעם הודעה חדשה. הרישום לחטיבה שאינה באיזור מגוריכם אינו אוטומטי ונעשית על בסיס מקום פנוי. מנסיוני העובדה כי ביתך לקויית למידה אינה צריכה להוות כאן מכשול. בעירוני ג בהחלט אין מערך תמיכה ללקויי למידה, אך רמת האלימות בבית הספר אינה כה רבה כפי שמספרים. כעת לעיקר - אין כל תועלת להכריח את ביתך להתמודד עם החומרים הלימודיים כל עוד אין לה הכילים המתאימים לכך. הדרך הנכונה והבטוחה ביותר הנה הקניית אסטרטגיות למידה בעזרת מורה מומחית בתחום זה. רק רכישת כלי עבודה מסודרים ומדורגים ישחררו את ביתך מן התלות הלימודית. בברכה אלמוג

25/06/2006 | 12:10 | מאת: סמדר

אלמוג שלום. הפרטים של בתי הספר המדוברים הם: בתי לומדת כיום בתל חי, שם מאוד הולכים לקראתה ועוזרים לה. ביה"ס שאמור להיות בהמשך הוא עירוני ג'. הרבה מאוד הורים לא רוצים להגיע איליו, בטענה שיש שם אוכלוסיות קשות, והרבה אלימות. הם מדברים על אליאנס, או רעות. האם המצב בעירוני ג' כל כך גרוע? האם שם יש עזרה לחלשים? האם אליאנס מהווה חלופה טובה יותר? ואם כן, האם כל אחד יכול להרשם, או שהם עושים בחינות ולוקחים רק את הטובים ביותר, ואז הסיכוי שלה הוא לא כל כך טוב. ומהי המלצתך? איפה כדאי לרשום אותה, שתהיה לה סביבה לימודית תומכת ,מקלה ושלא לחוה חויות אישיות קשות.אני יודעת שבעירוני ג' וגם באליאנס יש כיתת מב"ר שזו אופציה טובה לתיכון בעתיד, האם גם בחטיבה ישנה כיתה כזו?

25/06/2006 | 13:04 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סמדר צהריים טובים, המצב בחטיבה בעירוני ג אינו נורא כל כך. אם כי בית ספר זה אינו מתמחה בטיפול אחר וביחס הוגן ופרטני לאחר. עם זאת אליאנס היא חלופה גרועה מאוד!!! בית ספר זה הוא המזלזל והפוגע ביותר מכל התיכונים בחיפה. כיתת מבר ( מסלול בגרות ) אינה קיימת כמובן בחטיבת הביניים. כיתה זו מכוונת ומגוייסת לקראת העמידה בבחינות הבגרות, והיא קיימת בכל בתי הספר בעיר. האם התעניינתם בעירוני א או בחטיבת הביניים בליאו באק? שתי החטיבות נחשבות לטבות ומתחשבות יותר בצרכי התלמידים. בברכה אלמוג

25/06/2006 | 15:30 | מאת: ש

סליחה שאני מתערבת.. כאם לילדים בוגרי תיכון ליאו-בק - בית הספר ידוע כבית ספר טוב. מכת האלימות בחטיבות הביניים ובכלל, זו מכת מדינה. אם יש בבית ספר מסויים יותר או פחות אלימות , זה תמיד תלוי את מי את שואלת, וגם תלוי בכלי התקשורת המקומיים שעושים כותרות גדולות פחות או יותר ,, זה לא מדוייק תמיד ולא משקף לגמרי את המציאות היום יומית. אני חושבת שבין יתר השיקולים שכדאי לך לקחת - אם אתם מתגוררים באיזור ההרשמה של בית ספר תל-חי (במקרה אני בוגרת בית הספר) , כדאי לקחת בחשבון את המרחק וזמן הנסיעה לליאו בק. יש שנים שיש הרבה שעות אפס, אלא אם כן המצב כרגע השתנה, וזה לא פשוט להגיע, זה מעייף.. לדעתי, יש פלוס גדול בלהמשיך בחטיבת הביניים באיזור המגורים, זה חשוב מבחינה חברתית. בנוגע לעזרה לבעלי לקות למידה, אני אמנם לא הכתובת, אך אני חושבת שגם אלמוג ייכולה להיות מושפעת מהנסיון האישי שלה, היכן היא לימדה בעבר. לדעתי, כדאי שתנסי ליצור קשר עם אחת היועצות בעירוני ג' על מנת לקבל תמונה לגבי מה שהם עושים בבית הספר בהקשר לבעיות למידה כמו אצל בתך. בהצלחה

25/06/2006 | 22:10 | מאת: לאלמוג

ראיתי צורך לומר את דברי, מכיוון שבדברייך יש משהו שיכול להטעות, ולא אפרט. לא נראה לי נבון לציין בפורום ש בית ספר תיכון בחיפה "הוא המזלזל והפוגע ביותר.." ולא נראה לי מתאים להביע דעה על מנהלת רעות , לא משנה ששמה לא מדוייק., אבל שמה צויין. הדברים האלה אינם כאלה שניתנים למדידה, וכדאי להמנע מקביעות כאלו. גם בין אנשי המקצוע , יש דעות לכאן ולכאן לגבי כל בית ספר. אין מוסד מושלם ואין מורה מושלם.. גם אנשי המקצוע, כמוך, הם קודם כל רק בני אדם, ובהחלט יכולים להיות מושפעים אם מתוך היכרות יתר או מתוך אי היכרות.. דרך אגב, אני די מעודכנת עד לפני כשנה בערך, ועברתי כבר תקופות של שעות 0 שבוטלו ולאחר מכן הוחזרו, כך שציינתי במפורש( ואולי לא שמת לך), שאינני מעודכנת במה שקורה "כרגע".. ש

25/06/2006 | 09:04 | מאת: סמדר

שלום אלמוג. בתי בת 11 ועולה לכתה ו'. היא לקוית למידה, ומקבלת עזרה במרכז הלמידה העירוני. ישנו שיפור קל, וזה כבר הישג, אבל למרות זאת התלות שלה היא היא כמעט מוחלטת. כל יום שעורי הבית לא מובנים לה, והיא מחכה לי שאחזור מהעבודה ואעזור לה. צריך לציין שאם העזרה האינטנסיבית שלי, היא מוציאה ציונים יפים (למעט מתמטיקה), ונחשבת לתלמידה די טובה. הבעיה היא מה עושים עם התלות הזו? איך גורמים לה לקחת עצמאות? וחוץ מזה, שנה הבאה היא השנה האחרונה ביה"ס היסודי, וכבר שמעתי הרבה אמהות בכתה, שחושבות על חטיבת ביניים שונה מזו של אזור הרישום שלנו, מכיוון שטוענים שיש שם אוכלוסיה גרועה והרבה אלימות. אני לא יודעת מה לעשות? האם אפשר להרשם לכל חטיבה? (העיר היא חיפה), והאם הרשמה לביה"ס שונה מצריכה בחינות כניסה? האם בכל החטיבות יש עזרה לליקויי למידה? האם באמת קיים ביה"ס שבו יהיה לה קשה, או ביה"ס שבו יהיה לה קל?. הכתה שלה היום היא כתה חזקה מבחינה לימודית ולכן היא נגררת למעלה. בני הגדול, היה תלמיד גרוע, וגם לקוי למידה ולמד בביה"ס שנחשב ביה"ס שבו מתנקזים כל הילדים עם בעיות כאלה ואחרות (זה היה ביה"ס היחיד שהסכים לקבל אותו), והאוירה הכיתתית היתה הכל, חוץ מאוירה לומדת, וכמובן שהוא נסחף, ובשנתיים האחרונות כמעט ולא למד בכלל.היא שומעת על הרבה בנות שרוצות להתקבל לרעות, ובקשה ממני לנסות להתקבל גם. ביב"ס הזה נחשב טוב, אך אין לה כשרון מיוחד במקצועות האמנות, לומר לה שאין סיכוי, או ללכת אחריה ולנסות להרשם?

לקריאה נוספת והעמקה
25/06/2006 | 11:18 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סמדר בוקר טוב, אני כל כך מבינה את ההתלבטות שלך. את מציגה שתי בעיות שונות: בחירת בית ספר והקטנת תלות לימודית. נתחיל עם בית הספר: באיזה בית ספר לומדת ביתך כיום ומהי החטיבה המיועדת באיזור הרישום שלכם? ( צייני שמות ). לא, לצערי, בחלק ניכר מחטיבות הביניים והתיכונים בחיפה לא ניתן כלל סיוע לתלמידים בעלי לקויות למידה. על פי רוב הנטל נופל על כתפי ההורים. איני מכירה את אופיה של ביתך או את רמת לקויות הלמידה שלה, ולכן לא אוכל לומר בביטחון היכן תצליח יותר. מה שבטוח הוא כי יש מספר בתי ספר בחיפה שראוי להתרחק מהם כמה שיותר על מנת לא להיפגע. לצערי, מספר משמעותי של מערכות חינוך בעיר מתעלמות לחלוטין מבעלי צרכים מיוחדים ( מחוננים, לקויי למידה, רגישים ) ונותנים מענה רק למי שעונה על ההגדרה ממוצע. בקצרה, קל לא יהיה. חשוב לבחור במסגרת שלא תאמלל ותפגע. גישתה של יהודית אוסמה, מנהלת רעות, אינה ידידותית ואינה מקהלת את השונה. לכן, לנסות אפשר, אך הסיכון כאן לפגיעה הוא גדול. ספקי לי מעט יותר פרטים על בתי הספר הספציפים המדוברים, וננסה לחשוב יחד על הפיתרון הטוב ביותר עבור ביתך. בברכה אלמוג

24/06/2006 | 14:02 | מאת: סיגל

כיצד אפשר לקבל רייטלין ? לאן לגשת ומה הפרוצידורה ?

24/06/2006 | 14:20 | מאת: גולשת

סיגל, ריטלין זו תרופה, ואת בוודאי מודעת לכך... לא מקבלים ריטלין סתם, אלא רק מי שהרופא חושב שזה יכול להתאים ולעזור לו. אם את חושבת שיש לך בעיה, תתחילי מרופא משפחה.

24/06/2006 | 17:05 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סיגל אחר הצהריים טובים, ריטלין הנה תרופה להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. על מנת לבחון את נחיצות התרופה יש לערוך אבחון לשם בדיקת הימצאות או אי הימצאות של ההפרעה. את הבדיקה עורך נוירולוג מומחה בתחום זה, והוא זה אשר יכול להמליץ על אפשרויות הטיפול בהמשך. בברכה אלמוג

24/06/2006 | 10:36 | מאת: שושי

בני לקוי למידה ןהיפר לןמד בכיתה רגילה ילד חמוד חברותי מאוד שמח יש לו הרבה חברים ממליצים להעביר אותו לכיתה של חינוך מיחד בבית ספר אחר אבל בבי ת ספר רגיל אני מתלבטת בגללל הקטע החברתי שהוא יהיה מתוסכל וירד יןתר בלימודים יש לציין שכרגע הילד יתקדם מאוד טוב ומצליח ברמה שלו אבל נראה שהוא עושה את זה במאמצים רבים הוא עולה לכיתה ה מה לדעתך כדי להחליט אני כבר מתוסכלת תודה אמרתי לעצמי הילד לאוניברסטה כבר לו ילך אז ילך לילמוד מקצוע

24/06/2006 | 17:01 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שושי ערב טוב, ראשית, אין כל סיבה שבנך לא ילמד באוניברסיטה. ההכרזה על כך כבר מעתה היא שגיאה חמורה. לעיתים קרובות דווקא השיבוץ במסגרת החינוך המיוחד מחזק את הילדים הן מבחינה נפשית והן לימודית ומאפשר להם לחזור למסגרת החינוך הרגיל בעלי ביטחון וברמת הצלחה רבה יותר. בברכה אלמוג

23/06/2006 | 17:48 | מאת: נוינוי

נתחיל מזה. שאני מאובחנת לקוי למידה או מהגן.. כמובן שאני כבר צריכה לעשות איבחון חדש.. האיבחון האחרון שעשיתי או מכיתה ט', אז ככה.. איך להתחיל? ביסודי עזרו לי בחטיבה עזרו לי, ואז החליטו לא להמשיך עם הכיתה משולבת לתיכון והעבירו אותי סתם לבית ספר, של ילדים שבכלל לא רוצים ללמוד, בתיכון מכל העברה הזה לבית ספר חדש. התחילו לי הפרעות אכילה, לא רציתי ללמוד ולא היה אכפת לי מכלום, בסוף כיתה יב נפסקתי עם כל השטויות, והתגייסתי כשהתגייסתי הכל היה נחמד, לקראת סוף הגיוס שלי גילו לי צליאק, וגילו לי סיבוך במעיי, עברתי ניתוח מסובך לגיל שלי, ועד עכשיו אני בהשתמקות כאילו כרגע אני במצב שאני עוד לא יכולה לחזור ללמוד אני צריכה לשקם את עצמי, ואחרי זה אני התחיל לראות. אוקי שיחררו אותי 4 חודשים לפני הזמן עוד 4 חודשים אני כבר בת 20, אין לי בגרויות בשום מקצוע אין לי מושג בחשבון יש לי שגיעות כתיב, לפעמים אני לא יודעת אנגלית אבל בכלל, ובכלל זה לא פייר, כל החברים שלי מסיימים עכשיו צבא, נוסעים לחול נוסעים לעבוד בקיבוצים, ואני בבית מטוסכלת. אני רוצה בגרות מלאה ויותר חשוב לי לדעת אנגלית פרפקט, אני רוצה גם להנות מהחיים וזה אחרי שאני השתקם זה לא פייר זה לא פייר זה לא פייר זה לא פייר, אני לא יודעת מה לעשות, באמת מאיפה אני מתחילה? רציתי לעבוד בד"ק לק כי עבודה זמנית אני מסוגלת לעשות ביינתים, ולמה לא פניתי לשם? כי אני מפחדת שאני לא הסתדר בקופה כי אין לי מושג במטמתיקה. אני רוצה להצליח אני רוצה להיות כמו כולם אני גם רוצה לנסוע לחול ואני גם רוצה לגור בקיבוץ אני גם רוצה לדבר אנגלית בלי בעיה אני גם רוצה ללמוד דברים לכיף שלי, אני גם רוצה שיהיה לי זמן לעצמי ולא בגלל שקשה לי כל היום לחרוש לחרוש לחרוש ואז לא יהיה לי זמן לינשום, אז תעזרו לי פליז

לקריאה נוספת והעמקה
24/06/2006 | 16:44 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

יש משאלות? יש עבודה! אחר הצהריים טובים, בואי נעשה סדר: את חייבת להחליט מה את רוצה קודם. ללמוד, ליסוע, לעבוד? כתבי מהו איזור מגורייך, על מנת שנוכל לכוון אותך למוסדות לימוד מתאימים. אפשר בהחלט להשלים את בחינות הבגרות, ואין זה משנה אם את לקויית למידה. הכל אפשרי - רק צריך לרצות. בברכה אלמוג

25/06/2006 | 11:42 | מאת: נוינוי

אני רוצה קודם כל להשתקם! מהניתוח שעברתי, ! ברור שאני רוצה ליסוע קודם, אני לא יכולה כי אני לא יודעת אנגלית. אז לא נותר ברירה...

22/06/2006 | 16:43 | מאת: שושי

בני לומד בכיתה רגילה בעל לקות למידה מתקשה בכתיבה העם ניתן שיהיה לו אישור לעשות את בחינות בעל פה המחנכת שלו התחשבה בוא וישמע את השיטה אבל מורים אחרים לא תמיד רוצים לעשות זו ולכתוב במקומו או בעל פה יש אפשרות שיהיה כתוב בבית הספר אישור בכזה ועם כן איך עושים זאת

לקריאה נוספת והעמקה
23/06/2006 | 06:56 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שושי בוקר טוב, בהחלט יש אפשרות למתן אישור קבוע לבחינות בעלפה, אך אישור כזה תלוי באבחון רב תחומי, אשר יצביע על הקשיים הספציפים וימליץ על כך, ולאחר מכן בשלב בחינות הבגרות אישור זה חייב לקבל תוקף בועדת החריגים במשרד החינוך. בברכה אלמוג

21/06/2006 | 14:02 | מאת: אליז

אני אם לשלושה בנים מקסימים, הבן הבכור בן 9 האמצעי בן 8 והקטן בן 4 בני האמצעי עבר אבחון פסיכו דידקטי ואובחן כלקוי למידה. מאז תחילת השנה טיפלתי בבני באמצעות קינסולוגיה חינוכית טיפול שעזר לו מאוד להעלות את הבטחון העצמי ויחד עם זאת בגלל האבחון קיבל הקלות רבות, כגון עזרה במחנים, אם הוא מתקשה אז לשאול אותו בעל פה, תוספת זמן, שימוש בלוח הכפל . למרות הכל בימים האחרונים שוחחתי עם המורה והיא אומרת שהבעיה לא עוברת, אם לקרוא לך כך, קשה לו מאוד בכיתה, קשה לו לא לאבד את הריכוז במידה וילד מדבר, קשה לו להתחיל לכתוב, קשה לו בבחינות בכתב ובהבעה בכתב, לעומת זאת הוא נחשב לתלמיד מצויין בעל פה, הוא נחשב לתלמיד טוב מאוד וגם המורה אומרת שאין לי מה לדאוג כי הוא לומד ולא מפריע ולא היפר אקטיבי או משהו שכזה, וכי ניתן להתגבר על מכשול זה גם בעתיד על ידי מבחנים בעל פה. היום דיברתי עם המורה לשילוב שהציעה לי שיטה נוספת של אומגה 3 , אני ממש אובדת עצות לא יודעת מה לעשות, לא רוצה להגיע לנוירולוג ולריטלין, בבקשה עזרו לי, נורא קשה לי שאני לא מצליחה לעזור לבן שלי, מה עליי לעשות, האם להתחיל טיפול באומגה שלוש, האם לא תהיה לי ברירה ויהיה עליי לעבור לריטלין, או שבני יוכל להמשיך ולתפקד בצורה בה הוא מתפקד.

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2006 | 00:15 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אליז לילה טוב, קודם כל את חייבת לשנות את הגישה! את עושה בשביל הבן שלך את הכי טוב שאפשר ואת מצליחה בזה מאוד. ליקוי הלמידה של בנך לא יעבור לעולם!!! הוא מולד קיים וכך ישאר. בנך מצויין בבחינות בעלפה? אם כך עליו להיבחן בעלפה. אין כל סיבה להתחיל טיפול בתחום הפרעות קשב כמו אומגה 3, ריטלין או קונצרטה. אלה לא יועילו להתמודדות בקריאה של בנך. לכל ילד דרכי הלמידה המתאימות לו. יש צורך לבדוק היטב מהן הדרכים הלימודיות המתאימות לבנך, לתאם עם המורה ולפעול בהתאם. אגב יתכן שללא כל קשר לקשיים בקריאה בנך סובל מהפרעת קשב. על מנת לשלול או לאשר השערה זו חשוב לגשת לאבחון קשב אצל נוירולוג מומחה. בהצלחה אלמוג

21/06/2006 | 09:07 | מאת: שושי

האם אומגה 3 הוא דבר טוב ללקות למידה במקום או כתוספת לרטלין קונסרטה

21/06/2006 | 13:16 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שושי, צהריים טובים לצערינו, עדיין לא הומצא התחליף לריטלין. אומגה 3 הנו תוסף תזונה. על חלק מן המשתמשים בו הוא משפיע באופן חיובי בהקלת בעיות הקשב והריכוז. בהצלחה אלמוג

20/06/2006 | 09:27 | מאת: קרן

שלום רב, אני בת 30 וכבר שנים יש לי חרדת בחינות רצינית וגדולה מאוד, כל פעם שאני ניגשת לבחינה אני רועדת כולי, ושוכחת את כל החומר הנלמד, מקבלת בלאק אאוט. בגלל בעיה זו אני לא נגשת ללימודים אקדמאיים וכך קשה לי להתקדם הלאה. מה אני יכולה לעשות. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
20/06/2006 | 10:14 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

קרן בוקר טוב, ההתמודדות עם חרדת בחינות צריכה להיות בשני מישורים: הרגשי והאסטרטגי. כלומר, מצד אחד עבודה רגשית להפחתת הפחד, ומן הצד השני עבודה על אסטרטגיות למידה, אשר יבטיחו הצלחה לימודית. קיימים טיפולים להתמודדות עם חרדת בחינות כולל ערכות בחינות דמה ,אשר מאפשרות לבחון מקרוב היכן הפחדים וכיצד ניתן להתמודד עימם בצורה הטובה ביותר. בברכה אלמוג

19/06/2006 | 22:34 | מאת: שושי

האם יש אפשרת שילד יקבל סיוע בתוך הכיתה סייעת לאורך כל השיעור לילד עם לקות למידה שלומד בבית ספר רגיל

לקריאה נוספת והעמקה
19/06/2006 | 23:10 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שושי לילה טוב, הדבר אפשרי בכיתת שילוב או בקבלת אישור מיוחד במסלול החינוך המיוחד ( 07 ). הסיכויים לקבל אישור זה בכיתה רגילה הוא קלוש. בברכה אלמוג

19/06/2006 | 12:59 | מאת: גלי

אלמוג שלום יש לי 2 ילדים הסובלים מבעיית קשב שמעתי שהיה מחקר בקשר לתערובת שמנים של אומגה קנולה זית ועוד שהשפיעו בצורה חיובית. האם אתה יודע מה שם הכדורים והאם יש להם אכן השפעה משמעותית. תודה גלי

לקריאה נוספת והעמקה
19/06/2006 | 23:07 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

גלי לילה טוב, ראשית אציין כי אני בחורה ולא בחור. כעת בנוגע לשמנים ותערובות - בתקופה האחרונה נעשים נסיונות רבים למצוא את תרופת הפלא להתמודדות עם בעיות קשב וריכוז. איני יודעת על איזה ניסוי את מדברת, אך אוכל לומר כי עד כה אין מחקר המספק תשובות מקצועיית ומספקות בתחום זה. מה שאוכל לומר הוא כי אומגה 3 , המורכבת בין השאר משמן דגים, מתחילה לבסס את מעמדה כמסייעת להתמודדות עם בעיות הקשב. בברכה אלמוג

19/06/2006 | 10:59 | מאת: טלטל

שלום רב, אשמח אם אקבל מענה לשאלתי, מדוע יש כיום יותר ויותר אנשים עם לקויות למידה כמו הפרעות קשב וריכוז ועוד? תודה על מענה מורחב טלטל

לקריאה נוספת והעמקה
19/06/2006 | 23:02 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, חשוב להבהיר כי מספר האנשים שהם בעלי הפרעות קשב או ליקויי למידה לא גדל כלל ועיקר. מה שהשתנה הוא המודעות וכמות הידע והחידושים בתחום זה. יותר ויותר בוגרים נחשפים למחקרים חדשים ומגלים על פיהם כי תופעות מהם סבלו זמן רב מבלי לדעת או להכיר את הגדרתם משתייכים לתחום זה. הכול עניין של מודעות והתעדכנות. בברכה אלמוג

18/06/2006 | 19:20 | מאת: LIZA

הבן שלי בן 15.5 .אין לו חברים, בבית הספר הוא מסתדר אבל לאחר מכן הוא נסגר בבית עם טלביזיה ומחשב ולא יוצא.

לקריאה נוספת והעמקה
19/06/2006 | 08:56 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, סממני הסתגרות אותם את מתארת הם פעמים רבות סמן לליקוי למידה , קושי רגשי או שניהם ביחד. רצוי מאוד לבדוק ולשלול אפשרויות אלה. בברכה אלמוג

18/06/2006 | 17:15 | מאת: אמא

שלום לך, בני לומד בכיתה מקדמת בבי"ס רגיל. לפני מס' ימים נודע לי כי לסייעת בכיתה אין שום רקע ו/או תעודה של הוראה בחינוך המיוחד (היא התקבלה לעבודה דרך העירייה). אני מרגישה שהיא יותר "רס"ר משמעת" בכיתה מאשר מורה. שאלתי: האם לסייעת בכיתה מקדמת צריך להיות איזשהו ידע, נסיון בתחום ספציפי זה ? כלומר, האם עליה ללמוד בסמינר למורים את נושא החינוך המיוחד (כיתה מקדמת) ? זה פשוט נשמע לי תמוה שסייעת בכיתה מקדמת היא בכלל לא מורה במקצועה. אודה לתשובתך בהקדם. תודה מראש ויום טוב, אמא

19/06/2006 | 08:54 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, סייעת בכיתה מקדמת רצוי שתהיה בוגרת הוראה בתוספת התנסות בעבודה עם תלמידי החינוך המיוחד. נדמה לי ( אני יכולה לברר ) כי אין חובת הסמכה כבוגרת החוג לחינוך מיוחד. בברכה אלמוג

21/07/2010 | 08:41 | מאת: רני

אכן, כפי שנראה בשטח אין לסייעים בכיתה כזאת כלים לקידום הילדים, ובכלל חסרים אנשי מקצוע שיעזרו לילדים לפתח את עצמם מבחינות שונות. מומלץ מאוד לתת להם שיעורי דרמה, אומנות לחימה כלשהי ופעילויות בטבע, למשל. יש הרב ידע וניסיון בתחום. אך לעניות דעתי, כיתות אלה מקופחות תקציבית בהשוואה לכתות בבתי ספר של החינוך המיוחד.

17/06/2006 | 17:56 | מאת: ארז

שלום שמי ארז ואני בשנות העשרים המאוחרות. אני מוגדר כדיסלקט ובעבר נבחנתי בבגרויות בע"פ. שגיאות כתיב אין לי, וגם לא קושי בהתנסחות בכתב. בעבר סרבתי לקבל את ה"נכות" שנגררת עם ההגדרה, ולימים, כסטודנט, ערכתי מחקר בנושא המנסה לערער את בסיס המושג.. כיום אני מבחין בקשיים בתפקוד בכל הקשור לסדר וארגון. כל דבר חדש דורש ממני ריכוז רב ואם הוא רווי בפרטים אני מתקשה 'לעכל' אותו, עד כדי כשלון ונסיגה. שאלתי היא האם יש דרכים, סדנאות או טיפולים מיוחדים לקושי מסוג זה? ואם יש איך יוצרים קשר? תודה רבה ארז

20/06/2006 | 07:16 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ארז בוקר טוב, להתמודדות עם קשיים בארגון בהחלט יש תשובות. הראשונה שבהן היא למידת אסטרטגיות תוך אימון אישי. הלמידה חייבת להיות בשני תחומים מקבילים: התארגנות החיי יום יום, ומבקביל בחינת דרכי הלמידה שלך וארגונם לשרשרת הוראות או משימות ברורה ופשוטה. באופן זה לא תראה את המשימה הבאה כמפלצת אחת שיש לגבור עליה, אלא כעוד מספר מדרגות נמוכות שעמן אתה עבר יודע להתמודד כפי שאתה מעיד - משום שעם מטלות לימודיות כבר התמודדת בהצלחה. בברכה אלמוג

20/06/2006 | 19:42 | מאת: ארז

נאוה שלום! אני מודה לך על תשומת הלב ומבקש לדעת האם בכל זאת את יכולה להפנות אותי למכון או כל דבר דומה, המתמחה בפתרונות לבעייה. תודה ארז

15/06/2006 | 12:43 | מאת: איילת

שלום בני כיום בן 2.5. בתחילת שנת הלימודים הקרובה יהיה 3 חודשים לפני גיל 3. כיום הוא לא מדבר ברור. הוא אומר משפטים קצרים אך לא ברורים לסביבה. הוא בולע מילים או חלקי מילים. אני (אמא) מבינה אותו. שאלתי היא: האם לשלוח אותו לגן עירוני או במעון? תודה

17/06/2006 | 00:21 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

איילת לילה טוב, עצתי לך היא כי לפני החלטה לכאן או לכאן פני להתייעצות אצל קלינאית תקשורת. זו תוכל לומר לך האם ועד כמה יוכל בנך להשתבץ במערכת הגנים העירונית. בברכה אלמוג

13/06/2006 | 15:04 | מאת: אמא למתבגר

שלום אלמוג. עברה כמעט שנה, סיום שנה"ל בפתח, ואני רוצה להודות על דבריך הקודמים- קראתי אותם שוב ושוב, ונעזרתי בהם רבות. אהבתי את הגישה שלך, וברצוני לשתף אותך וגם להתיעץ שוב. שאלתי הקודמת נמצאת בדף 14: לוח זמנים מחבר: אאא תאריך: 17.7.2005 שעה: 17:31 אינני יודעת אם שאלתי שייכת לכאן, יש לי הרגשה חזקה מאוד שכן, נראה לי שמדובר פה בליקוי כלשהו. אצל בני, בן 15, השעון הוא המלצה ל"מעונינים בלבד"........... ובכן, בעית הקימה בבקרים כמעט ונפתרה, היות ובני ובני כיתתו מורשים לשהות בפנימיה, לחזור הביתה אחת לשבועיים. למעשה בכך ירד נטל ההשכמה מהבית, הועבר למדריך, ולמעשה איננו קיים עוד. למעט פעמים שהבן לן בבית, ואז גם אם אינו מתעורר בזמן, מישהו מאיתנו מוכן ל"הקפצה" ובכך תם הנושא מבחינתנו כהורים. אם הוא נשאר ער בלילה למרות ההוראות, כי הספר משך אותו- ואז לעיתים (רחוקות) נרדם בשיעור- אנחנו מדווחים, אבל למעשה לא עסוקים בהתמודדות. אבל כעת הבן מתחיל להיות מודאג בנושא קשריו החברתיים. בדיוק כפי שכתבת בתשובתך , למעשה כמעט ואין לו חברים בכיתתו. אם עד לא מזמן, בני אמר שהנושא החברתי לא מענין אותו, עתה השתנו הדברים. ערב אחד הוא אפילו שיתף אותי בשיחה נוגעת ללב, עם דמעות בעיניו, באמרו: "אף אחד לא באמת מבין אותי". כיצד ניתן לעזור? תודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה
17/06/2006 | 00:18 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אמא יקרה, ראשית אני שמחה לראותך כאן לאחר זמן כה רב. בעיות חברתיות בקרב נערים דוקא ( פחות אצל נערות ) בעלי אינטיליגנציה גבוהה ויחוד אישיותי היא נפוצה ביותר. כאשר אני מציינת יחוד כוונתי לטובה.יכולות גבוהות יותר, רגישות גבוהה יותר ולצערינו, גם פגיעות שאינה יוצאת אל החוץ פעמים רבות ובוודאי לא מחוץ לכתלי הבית. לבן הרגיש והמקסים שלך קל יותר להסתדר עם ספר, מחשב או פעילות הדורשת ריכוז רב מאשר לתקשר במילים. סוג תקשורת כזה דורש תרגול וןיותר מכך אומץ רב. האם יקבלו אותי כפי שאני באמת? האם ידרשו שאשתנה? אולי אני צריך להיות כמו כולם? אלה רק מיעוט השאלות המעסיקות את הנער המתבגר המבין והחושב. אז איך ניתן לעזור? לא פשוט, אך בכל זאת ננסה לחשוב על כמה אפשרויות: א. נסי להפגיש את הילד עם נערים הדומים לו. רגישים, מופנמים, מוכשרים מעל הממוצע... את הקשר הזה ניתן לנסות וליצור דרך תחומי עניין משותפים כגון חוגים או מפגשים חברתיים יזומים ומקריים אחרים. ב. בנך ירגיש טוב יותר אם ילמד לשתף ולבטא את הכאב או השמחה במילים. זהו אתגר לא קל, אך כדאי מאוד ויכול להביא לשחרור והקלה משמעותיים. נסו למצוא פרטנר בוגר אשר הילד מעריך מאוד ומכבד את דעתו ותרגלו שיחה. הרעיון כאן הוא ליצור עוד מקום בו יוכל בנך להרגיש נוח. מקום בו נאמרים כל הדברים על השולחן כפי שהם מטוב ועד רע. זו אחת הדרכים הבטוחות והטובות לחיזוק הביטחון העצמי והיכולת להתקרב לאנשים בסביבה. מקווה שעזרתי מעט. את בהחלט מוזמנת לחזור בתשובה וכך נוכל להמשיך ולחשוב יחד על דרכי פעולה נוספות. בברכה אלמוג

18/06/2006 | 11:47 | מאת: אמא למתבגר

שלום אלמוג, ותודה על התשובה. כמו תמיד, את כל כך יודעת לקלוע- הן בתובנה של הדברים, וכמובן בעצה. הבן שלי לא מעונין בחוגים או מחויבויות נוספות מעבר לשעות הלימוד, שהן עמוסות מאוד, כך שזה מזמן לא רלוונטי. בדיוק השבוע הוא נפגש עם אדם מבוגר לצורך לימוד נושא מסוים, שמענין אותו, הם דיברו גם על תחומים אחרים, כך שאני מקווה שזה יתן כיוון. הם יפגשו כנראה אחת לשבועיים. לדוגמה, הבן שלי אוכל בחדר אוכל עם כל הקבוצה של החברים, אבל לא נשאר אפילו רגע, לשיחה קצרה אתם - ואני יודעת שזה עלה כנושא בשיחה בינו לבין אותו אדם. מעבר לכך, הדברים הם ביניהם, אני לא רוצה להיות אמא חטטנית, ובכל זאת אני דואגת וכואבת לעיתים.... אשמח לשמוע ממך עוד רעיונות בשבילנו כהורים, האם ואיך ניתן לעזור לילד בנושא החברתי. תודה.