פורום לקויות למידה

ברוכים הבאים לפורום ליקויי למידה. מטרת הפורום היא לתת מענה לכל שאלה על ליקויי למידה אצל כל סוגי התלמידים - החל מבעלי קשיי למידה ועד לסובלים מלקויות שונות, באבחונים דידיקטיים ופסיכודידקטיים, בהוראה מתקנת והקניית אסטרטגיות למידה.
1808 הודעות
1597 תשובות מומחה

מנהל פורום לקויות למידה

21/09/2005 | 11:37 | מאת: יונית

שלום רב, בני בכיתה ח'. מחונן, בעל לקות למידה, ובכיתה ו אובחן עם הפרעות לתהליכי קשב מתמשך - העולות עם עלייה ברמת החרדה. מאז אני זוכרת את עצמי, יש לי מאבקים כמעט בלתי פוסקים עם ( רוב) המורות בבית הספר. המאבקים נסובים סביב חוסר רצונן להתייחס אל בני כאל אינדבידואל, בעל ייחודיות משלו. בני ילד אינטיליגנטי באופן בלתי רגיל, אך במערכת הנוקשה עם הכללים שאינם תואמים תמיד את יכולותיו, מתקשה להיות בתלם, וכך נפגע פעמיים: הן בחיזוק הערך העצמי שלו, והן בציונים אותם הוא מקבל. הוא אומנם תלמיד טוב מאוד, אך חרב ה"איומים", עומדת תמיד אל מול ראשו: אם לא תכין שיעורים למעלה מ - 3 פעמים ירד לך ציון... וכד'.אני רוצה שבני ייגדל כאדם שלם, מאושר, מאמין בעצמו. אני מחזקת אותו, אך עומדת חסרת אונים לא פעם מול מערכת אטומה של מורות שמתיימרות להבין, חושבות שמבינות הכל, אך אינן מבינות ומקשות עליו את החיים. בכל שנה הדברים חוזרים על עצמם: פגישה עם היועצת, פגישה עם המחנכת. היועצות ברוב המקרים כן מבינות, אך גם הן עומדות מול מורות שבמקרה הטוב יכולות להסביר להן מיהו, ובמקרה הרע דבריהן נשכחים ואינם זוכים ליותר מידי התייחסות. אני תמיד פונה למורות בגישה חיובית: בואי נראה איך אנו מוציאות מבני את המיטב. חבל לפספס ילד כזה... אבל עדיין חלקן תפוסות חזק בנושא שיעורי הבית... הכתיבה על הלוח... אלה נקודות חולשה משמעותיות אצלו. אינני יודעת מה לעשות: אם אני לוצת על בני להכנת שיעורים, תוך מתן הסברים על תועלת וכד'... זה לא עוזר. אם מורה מורידה לו ציון על אי הכנת שיעורים, זה מוריד לו את מצב הרוח. האם לעשות את המקסימום האפשרי, לשחות כנגד הזרם בתקוה כי בעתיד - כאשר ייתבגר - הוא יימצא עצמו בתחום אותו הוא אוהב באקדמיה ? באיזו דרך לגשת ? חבל יל עליו. הוא ילד רגיש ומיוחד, אך סובל בבית הספר. מה עושים??????????????? נ.ב - בני מאוד מופנם, וכיום הוא לא מוכן ללכת לטיפול כל שהוא. בתודה מראש - יונית

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2005 | 10:44 | מאת: טלי

שלום לך אמא, הסיפור שלך כל כך מוכר לי. אנחנו עברנו מסכת דומה. כיום בני בן 15. לומד בכיתה י'. אכן מערכת החינוך לא בנויה לטיפול בילדים כאלה. אין להם משאבים ולמרבית המורות אין אינטליגנציה רגשית מתאימה לטפל בילדים האלה. אין למערכת תבונה לקבל אותם. מה שאני עשיתי כדי להתמודד עם המערכת הוא פניתי ליועץ פרטי מוכר באיזור אשר נתן את חוות דעתו בכתב ובע"פ בפגישה עם צוות ביה"ס. זה אמנם היה כרוך בתשלום לא מבוטל אולם רק כך הצלחתי לפתוח את לבם של אנשי החינוך בביה"ס. היועץ ליווה אותם עד פתיחת שנת הלימודים תוך מתן עצות פרקטיות המתאימות לילד. הוא הפך לבעל דעה בביה"ס ולעתים הן מתייעצות אתו טלפונית בכל מה שקשור לבני. זה יקר אבל שווה כל אגורה. הערך העצמי של הילד עלה. ההתייחסות של המערכת כלפיו השתנתה. בהצלחה.

28/09/2005 | 09:04 | מאת: חיים פיליבה

שלום לכולם, ההגדרה של בני דומה מאד למה שהגדירה יונית. בני בן 10 מאובחן כבעל הפרעת קשב כ- 5 שנים ודיסלקטי כ-3 שנים. חוץ מזה הוא מחונן. בכתה א' רשמנו את בני לבי"ס רגיל. ברישום עצמו היועצת קבלה כל מידע אפשרי על הילד!!!! ועל בעיותיו. היא אמרה שהוא בסדר מבחינתם. במקביל המשכנו בטיפולים פארא-רפואיים אצל פסיכולוגית ומרפאה בעיסוק. בתחילה הבי"ס לא ידע לאכול אותו וגם לא כל כך רצה!!!! למרות שיש חוק מפורט ביותר המגדיר מה הם צריכים לעשות. למזלו בא' הוא טופל על-ידי פסיכולגית נשמה שהחליטה להיות Case Manager ולתפקד מול ביה"ס באותה מתכונת שתיארה טלי. הפסיכולוגית עשתה ממש בייבי סיטינג לביה"ס. עד כדי כך המודעות הייתה ירודה. ביה"ס אמר בסוף א' השנה עברה בהצלחה!!!! לצערי במכון שבו טופלנו היינו צריכים לעבור שכבת גיל ובכתה ב' התחלפה הפסיכולוגית. בנוסף המחנכת שעבדה איתו בא' פוטרה מהמערכת ומורת השילוב שעבדה איתו יצאה לשנת שבתון. המחנכת החדשה אמרה בפה מלא: "אני לא יודעת להתמודד עם ילדים כאלה". הפסיכולוגית החדשה לא הייתה מוכנה לעשות בייבי סיטינג שוב. אבל נערכו מספר שיחות הבהרה עם ביה"ס שלא הניבו דבר. בקיצור הבן שלי ישב שנתיים בכתה ורק הקשיב. יתר על כן ביה"ס ניסה בכל מיני דרכים עקלקלות להקיא אותו מקרבו. יש לציין כי מרבית הילדים לקויי הלמידה מודעים היטב לבעיותיהם. ההתמודדות הזו היומיומית גורמת ליירדה בערך העצמי, בביטחון העצמי ולבעיות רגשיות אחרות וגם אצל בני. בסוף ג' נשברתי ובהתייעצות על הפסיכולגית שלו החלטתי שטובתו של הילד דורשת להעביר אותו לכתה מיוחדת בבי"ס רגיל. שם ברור שאפשר לבוא בדרישה להתייחס לילד כאינדיבידואל וכך עשיתי. גם שם צריך ליישר את המורה שתבין שהילד הוא אינדיבידואל אבל זה הרבה יותר לגיטימי. גם מרחב התימרון של המורה יותר גדול. זה לא שחסרות בעיות אבל הילד פורח. בשלב כלשהו אני גם אדרוש לשלב אותו בתחומי החוזק שלו בכיתה רגילה. לדעתי כדי למנוע מהילד שלך סבל מיותר שכבר מתחיל לתת את ביטויו, כדאי לך לחפש מסגרות אחרות ולא חסר שיכולות לתת לו מענה טוב יותר. לטלי, הפיתרון שלך הוא נכון אבל בחוק השילוב זה בדיוק מה שמוגדר. פרט לכך שביה"ס צריך לספק את כל הטיפולים הפארא-רפואיים, ביה"ס הרגיל!!! צריך למנות case manger שיבנה לילד המשולב תכנית ייחודית המתאימה לצרכיו ויעקוב אחר ביצועה!!!!! הם פשוט לא מקיימים את החוק! ומתכוונים לצפצף עליו גם בעתיד. סתם עניין של חוסר תקציב לקבוצה חסרת כח פוליטי....... אשמח לתגובות. חיים

24/09/2005 | 18:02 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

יונית ערב טוב, את כל כך צודקת ברמת התסכול שלך. מערכת החינוך שלנו מתעלמת מכל תלמיד שאינו עונה על ההגדרה ממוצע ופוגעת קשות בחניכה. בנך נבון, מבחין בין מטלות אותן יוכל לבצע לבין כאלה שלא יעמוד בהן כגון הכנת שיעורי בית וכתיבה במהלך השיעור. אינכם צריכים לוותר! יש להתעקש ולהבהיר כי תלמיד בעל לקויות למידה הוא ברוב המקרים בעל יכולות לימודיות ויצירתיות גבוהות מהממוצע ולהבהיר כי דרכי למידתו שונות. לא התלמיד צריך להתאים את עצמו למורה, כי אם להפך. חובה על כל מורה בכיתה להתגמש ולתפקד בהתאם לצרכיו של כל תלמיד בכיתתו. לא, אני לא תמימה. אני יודעת היטב כי הדברים אינם מתנהלים כך במציאות ברוב הגדול מאוד של המקרים, אך אני חושבת כי יש למצוא את אנשי החינוך האמיתיים המעטים, שכן משובצים במערכת ולהעזר בהם. השחייה נגד הזרם קשה ולעיתים קרובות פוגעת, אך הכניעה קשה בהרבה. בשום אופן אל תיכנסי לעימותים עם בנך על רקע חוסר עשיה ותפקוד לימודי. כפי שלא תבקשי מאדם עור לראות, אל תצפי כי בנך יקום מחר ויכין ברצון את שיעורי הבית. המאבק צריך להיות מול צוות מורים שמיעותו המזערי יקשיב וילמד, רובו ישמע ויתעלם ויתרתו יפגע פעם אחר פעם למרות הכל ( יש להם זמן מיותר להשקיע? ) בנך בעל יכולות גבוהות. הוא ימצא את דרכו להצלחה למרות כל הקשיים, ואת בגישתך הפתוחה והחיובית היא הראשונה לסייע. כמה טוב לשמוע ולפגוש הורים כמוך. בברכה אלמוג

20/09/2005 | 22:11 | מאת: ניליא

האבחון של בתי כלל רק את העובדות: המצב בלתי הפיך. ניתן רק לשפר , לא לתקן. לעזור לילדה בבית הספר, כלומר להמשיך לכתוב לה כשהיא מתעייפת. פשוט שנה שעברה כתבו המון בשפה ותורה. כתב היד של שירה היה כמעט בלתי קריא. כיום, לשפה יש מורה אחרת, אני לא יודעת אם היא מעודכנת או לא , אבל אין כל כך הרבה כתיבה , כמו שנה שעברה. לעומת זאת, אותה המורה נשארה בתורה ומלמדת גם חשבון. מבלי להתייחס כרגע למצב של בתי ובלי כל קשר לפורום, גם ילד ללא בעיות לפתור אין סוף תרגילים זה לא לעניין. אין המלצות נוספות לאיבחון, היו המלצות לתרגול בבית. כתב היד של בתי השתפר מאוד, אבל היא אטית כי היא רוצה שהוא יראה יפה. היא מאוד גאה בו ולמען האמת גם אני. כמו כן שנה שעברה היא קיבלה סיוע באופן פרטי ממורה שהתמחתה בהוראה מתקנת. כיום בתי לא רוצה להמשיך, כי זה בא על חשבון דברים אחרים, לטענתה. והיא די צודקת אם היא צריכה לכתוב כל כך הרבה..

21/09/2005 | 09:56 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ניליא בוקר טוב, דבריך בהודעה זו מחזקים את דעתי, כי יש להגיע להסכם עם המורים בבית הספר על כך שהילדה כותבת מינימום על מנת להבין ולתרגל, ולא מעבר לכך. אין כל סיבה לאמלל אותה. אני בטוחה כי דרך זו תביא לשיפור למידתה משום שלא תותש כל כך בכל פעם מחדש מן התהליך הלימודי. בהצלחה אלמוג

20/09/2005 | 17:25 | מאת: ניליא

שלום. בתי בכיתה ג מתקשה מאוד בכתיבה. לא שוטלת בלוח הכפל ומנסה להתחמק משיעורי בית. בכיתה א המורה הכריזה עליה כמפונקת ועצלנית, בפניה כי סרבה להוציא ספרים ומחברות. בגלל הקושי בכתיבה חברה שלי שעובדת כמורה לאוטיסטים, איתרה לי מרפאה בעיסוק , מומחית לבעיות כתיבה. לבתי יש הפרעה תורשתית שגורמת לכאבים בפרק כף היד. בשל כך האיטיות בכתיבה. אבל היא גם שוכחת דברים, ומנסה להתחמקר מעשיית דברים שונים. המורה בינתיים התחלפה, כי ההיא לא חזרה אחרי פורים. המורה הנוכחית מלמדת כבר שנתיים. היא כותבת הרבה על הלוח, נותנת ים של שיעורים למשל 100 תרגילי כפל וחילוק מהיום למחר וזו לא טעות. ספרנו!. כמובן שבתי לא מסוגלת לעשות זאת והתסכול שלה ושלי הוא גדול. מה לעשות? לבית הספר נתנו איבחון מסודר עם המלצה של המרפאה בעיסוק. אבל משנה לשנה כותבים יותר , ויש יותר ויותר מטלות. מה לעשות כדי שלבתי לא יהיה כל כך קשה? תודה וסליחה על האורך.

20/09/2005 | 21:21 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

נילא ערב טוב, ראשית, חשוב לדעת מהן המלצות האבחון על מנת להציע דרכי התמודדות. עם זאתדי ברור לי כי יש להגיע להסכמים עם המורים, המלמדים כי בתך פותרת תרגילים עד שהיא מבינה את מהותם ולא עוד. זאת אומרת, שאם הבינה את הרעיון אחרי עשרה או חמישה תרגילים שם היא עוצרת. כל תרגול נוסף עבורה יהווה נזק. הילדה לא צריכה לכתוב בשיעורים! חומר לימודי אפשר לצלם או אפילו להקליט. אין שום סיבה בעולם לתסכל אותה כך. כתוב לי עוד מעט פרטים ל האבחון, ואנסה למצוא פתרונות נוספים. בברכה אלמוג

20/09/2005 | 11:22 | מאת: יונה

שלום, ביתי הגדולה בת 8 (בכיתה ג'). המורה שלה תמיד אמרה לי שהיא ילדה נבונה, אך עובדת מאוד לאט, ולכן למרות ששיטת הלימוד היא יחידנית היא ממליצה לא להתקדם איתה בחומר מהר מידי. קיבלתי את המלצתה. אבל כל הזמן ראיתי שבזמן הכנת שיעורי הבית, היא מתעסקת בכל דבר אפשרי מלבד שיעורי הבית. חשבתי, שבאופן טבעי, יותר מעניינים אותה המשחקים שאחיה הקטנים משחקים בהם. השנה ביתי השניה עלתה לכיתה א', ואני מושיבה את שתיהן להכין שיעורים ואף אחד אינו משחק מסביבה, אך היא מרוכזת יותר במה שאחותה הקטנה עושה, ולא בשיעורי הבית שלה. היא גם כל הזמן טוענת שהחברה שיושבת לידה (ולא משנה מי זו תהיה) מדברת כל הזמן, ומפריעה לה להקשיב למורה. האם אני צריכה לחשוש לבעית קשב איתה, או שמא זה נובע מסקרנות יתר במה שנוגע לאחרים, והזנחת מה שקשור אליה?

לקריאה נוספת והעמקה
20/09/2005 | 21:14 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, תיאור ההתנהגות של ביתך בהחלט מחשיד הפרעת קשב או ליקוי למידה אחר. כדאי מאוד לבדוק בהקדם האפשרי. ניתן להעזר בהפנייה מיועצת או פסיכולוגית בית הספר, או לגשת לאבחונים באופן פרטי. חשוב לא לחשוש מהימצאותו של ליקוי למידה. כיום ההתמודדות עם מצבים אלה טובה מאוד והבעיות הן בנות פיתרון. בברכה אלמוג

19/09/2005 | 14:02 | מאת: :-)

שלום רב, יש לי שבוע הבא איבחון ללקויות למידה והייתי מאוד שמחה להגיע עם טיפה מושג. מה יהיה שם?? על מה אני אשאל פחות או יותר?? מדוע האיבחון הוא 7 שעות?? יש הפסקות?? תודה מראש :-)

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2005 | 14:04 | מאת: אגב, אני בת 22.תודה...

19/09/2005 | 17:22 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, אבחון לקויות למידה מחולק למספר פרקים בתחומים שונים: בחינת יכולות לימודיות בתחומי שפה ( עברית ואנגלית ), תפיסה חשבונית ותפיסת המרחב אל מול היכולות העיוניות. בחינת יכולות זיכרון לטווח קצר ובינוני בחינת רמת האינטיליגנציה הכללית בהשוואה לבני גילך. כל אחד מחלקי האבחון מחולק לפרקים ותת סעיפים, כאשר בכל פעם את נדרשת לבצע פעילות אחרת: העתקת צורות, מביאת קשרים בין מילים, השלמת סדרות של צורות או מספרים, בחינת מיומנויות קריאה וכתיבה בכתב ובעלפה זו מול זו ועוד. האבחון מתקיים על פי התנאים שלך! אם את זקוקה להפסקות הן תהינה במקום שתבקשי. המאבחן או המאבחנת מצויים איתך כל הזמן מדריכים ומסיעים והסיטואציה כולה אינה מלחיצה. 7 שעות לאבחון זה בהחלט הרבה. זמן כזה מאופיין לאבחון ילדים, אשר מפוצל לשתי פגישות, אם כי אני מעדיפה מאבחן יסודי ומעמיק מאשר זה שיחפש לסיים וללכת, כך שהכל לטובה. אשמח לענות על שאלות נוספות אם תרצי... בברכה אלמוג

שלום, שמי בר ..אני בת 16 ולאחותי הקטנה בת ה11 שהיא בכיתה ו'..יש בעיות קריאה וכתיבה היא גם אובחנה עם הבעיה הזאת..עוד מכיתה ב' אני מנסה לעזור לה..בנוסף להורים שלי שמשקיעים בה מאוד..אבל אין ממש התקדמות. אמא שלי כל פעם אומרת למורים שמלמדים את אחותי הקטנה שהם צריכים לתת לה להתעסק במשהו..לתת לה להיות עסוקה..כי היא לא לומדת את החומר של הכיתה שלה..אלא חומר של כיתה ג'. בנוסף לך אנו מנסים כמה שפחות יציקו לאחותי...שהילדים לא יפגעו בה..כי הם רק מחפשים מה לא בסדר בילד..והם יכולים לרמוס אותה..לכן היא עצבנית יותר..כי היא לא נעים כעיקרון לבנאדם להיות שונה. אני רוצה לעזור לה בתור אחות...ניסיתי למצוא לה סיפורים מעניינים ולקרוא איתה..ואם אני שואלת אותה מה היא קראה..היא לא יודעת..היא זוכרת בערך..אבל ממש קצת. בבקשה אם מישהו יכול להגיד לי שיטה..לא רפואית או משהו.. בנתיים פתחתי לה אייסקיו ומסנג'ר כדי שהיא תתכתב עם ילדים..ותפתח את הכתיבה ככה..אבל זה לא מספיק. אם אתם יכולים לעזור לי..אני אשמח מאוד תודה מראש, בר.

19/09/2005 | 17:30 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בר, אחר הצהריים טובים, קודם כל אומר לך כל הכבוד על הרצון לעזור ועל הרצינות הנהדרת שלך. את אחות נהדרת וחברה נהדרת. הרעיון לקרוא יחד סיפורים הוא רעיון נפלא. בנוסף אפשר לשחק משחקי מילים כמו שבץ - נא או לחבר סיפורים בהמשכים ( שורה את שורה אחותך ), פתרו תשבצים פשוטים יחד, תפזורות מילים ובכלל הפכו את הלמידה לכייף . אני בטוחה שעם העזרה הנהדרת שלך אחותך תתקדם ותתגבר על הקשיים הרבה הרבה בהצלחה!

18/09/2005 | 13:34 | מאת: הלוחמת

לא כל ה ADHD הם טובים בספורט. זה ממש לא נכון.

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2005 | 16:36 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אחר הצהריים טובים, לוחמת או לא. אני באמת לא יודעת. מה שבטוח הוא שאת לא שמה לב לפרטים הקטנים. אני מעולם לא קיימתי הכללה שעל פיה כל לקויי הלמידה או כל בעלי הפרעות הקשב והריכוז טובים בספורט, כמו שלא אקיים הכללה דומה בשום תחום אחר. לעומת זאת, בהחלט כתבתי, ואני עומדת מאחורי כל מילה, כי רבים מאוד מציבור לקויי הלמידה מפתח תחומים חזקים מפצים ובינהם פיתוח בענפי הספורט השונים הוא נפוץ ביותר. אגב, אם כל מה שאני מדברת לא נכון, והפורום כולו לא מניח את דעתך, למה לכל הרוחות את נמצאת כאן?

19/09/2005 | 09:55 | מאת: אמא

איזה יופי.... שוב אני מוצאת את עצמי מתפעלת מהשפה והסגנון. נהדר !. אה,ואם גם אותי תשאלי למה אני פה ? אז הנה התשובה: כי זה כ"כ משעשע לראות אדם שמתיימר להיות "איש מקצוע" ורציני ומכובד שנופל כל פעם מחדש כשהוא מדבר בשפת רחוב שמתאימה,איך נגיד - לשוק... :)

17/09/2005 | 23:59 | מאת: אורה

היי..... אני חדשה כאן..... שמי אורה ואני בת 22 סטודנטית (במכינה קדם אקדמית) ...... הסיפור שלי הוא כזה...: אני בעבר אובחנית כ לקוית למידה בכיתה ב היו לי קשיים רבים בתחום הלימודים וחברה. מתי שעליתי לתיכון שוב פעם אובחנית אצל פיכולוגית חינוכית . כדי לקבל גם הקלות בבגרויות . אולי יתשנו אצלי כמה דברים מאז שהיתי קטנה בבעיות ובקשיים שלי בטוח ישתנו המון דברים . אבל יש דברים שלא! נכון לעכשוי הלקויות שלי הם : דיסלקציה דיסקלקוליה קשה עדיין יש לי לפעמים קשיי קריאה ו דיסאורתוגראפיה על רקע חזותי וקושי בעיבוד פונולוגי . פלוס כול זה זיכרון לטווח קצר וגם בעיות קשב וריכוז. בגלל בעיות קשב וריכוז מאוד קשה לי לישאר ערנית בשיעורים כי מעייף אותי לשמוע את המרצה מדברת בלי סוף אני לא יכולה להקשיב לה יותר מ 5 דקות כול דבר קטן מפריעה לי ליתרכז בשיעור וזה מטיש אותי ואני רוצה ללמוד אבל זה נוראה קשה לי במיוחד שיש ימים שאני לומדת מהבוקר עד אחרי הצהרים . ראיתי כתבה עלADD ואני היתי בשוק שזה ממש מזכיר אותי . יכול ליהות שגם אני כזואת? טוב אני לא מוכנה לוותר אני רוצה ללמוד אבל זה שאני רוצה זה דבר אחד וזה שאני צריכה ליתמודד עם זה כול יום זה קשה מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי יותר ממה שאני נלחמת שנים עם הבעיות האלו. האם נורולוג יאשר לי בכלל את הכדור ריטלין? כי אני ממש חייבת משהו שיעזור לי ליתגבר על זה יותר ממה שאני יכולה. השמח לשמוע תגובתך לשאלה שלי. שבוע טוב :)

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2005 | 11:17 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אורית בוקר טוב, קודם לכל ברוכה הבאה לפורום שלנו. מן הפרטים שסיפרת אין ספק כי את משתייכת לאוכלוסית הסובלים מ ADD , שהרי את בעצמך כותבת כי אובחנת כבעלת הפרעות קשב וריכוז. האם לא פנית לקבלת סיוע תרופתי עד היום? לדעתי, פנייה לנוירולוג היא דחופה ביותר, כאשר מרבית הסיכויים שינתן לך ריטלין או אחד מתחליפיו על פי צרכייך. את נלחמת מלחמה חשובה. אל תוותרי. עוד תראי כי התוצאות יבואו והמאמץ ישתלם. בברכה אלמוג

18/09/2005 | 19:05 | מאת: אורה

היי אלמוג..... תודה רבה לך על העידוד שלך במלחמה שלי:) האמת שאני עד היום לא פניתי לשום סיוע תרופתי . רק עכשו זה בא לי בראש אחרי כולכך הרבה שנים . עכשו אני מחפשת את הדרך לעזור לעצמי בבעיות של הלמידה. כי אני החלטתי ללמוד. אז בכול זואת אני מנסה להיות מרוכזת ורוב הזמן פשוט לא הולך לי אני רק יודעת שאחת הבעיות שלי זה קשב וריכוז. מיבין הרוב.... זה מה שכתוב באיבחון אבל עדיין לא הוגדרתי כ add . רק נורולוג יכול לקבוע זואת לא? אני רק קראיתי על הבעיות האלו וכול מה שהיה כתוב איפין אותי. לא חשבת שאני אולי אחת מאלה... טוב בכול אופן עכשו אני מנסא להגיש כמה שיותר מהר טור לנורולג . והוכל כולכך רחוק ואני צריכה את זה דחוף במאס קצת.... אבל אני ימצא עוד משהו בזמן הקרוב אני מקווה .... בסוף הכול מסתדר:) טוב בכול אופן תודה:) בייייייי

17/09/2005 | 17:27 | מאת: כפיר

אלמוג שלום לך, אני מקווה שהכל בסדר, מזמן לא כתבתי. ככל שתאריך הלימודים מתקרב ממש ובא, עולות מחד גיסא זכרונות מבי"ס שכבר כתבת לי ואני אכן עובד על מזעור הזכרונות כי בקאדמיה מדובר בסימפוניית צלילים אחרת לרוב יותר מקבלת אך גם בוחנת ומבררת כל מקרה לגופו.... כבר אני בתהליך של תיאום פגישת ייעוץ לפני אבחון עם הסגל הייעוצי במכללתי , אך פתאום אבד לי הנספח של האבחון שבוצע לפני מס' שנים בו בעצם נתנו ההתאמות באנגלית. אך עם הזמן עולות השאלות האם אכן הקושי באנגלית שמחד גיסא הגעתי להישגים נמוכים במבחן הפסיכומטרי ללא התאמות ולהישגים בינונים (82 בפסיכומטרי בסולם 50-150 שרוב הבחינה נישתי ע"פ מצלול פונטי ולא תוכני, ובגרות 4 י"ל בציון 70). עם התאמות בבגרות, האם אכן מדובר בליקוי למידה בשפה זרה? כי אמרתי לך בעבר הקראת השאלון תרמה להרגשת הביטחון ומעקב אחר הטקסט אך לא תרמה להבנתו!!!! מאידך קריאה של משפטים פשוטים ללא הקראה הם אכן קלים לי, לכן הגעתי למסקנה כי אולי תמיד בכל שנות הלימוד בבי"ס של מערכת החינוך למדתי ברמה אחת מעליי ולא מדובר בליקוי למידה אלא בפער לימודי.. ובגלל זה אינני רואה מקום שהתאמות בלמידה או בבחינה יעזרו אלא למידה בקצב איטי יותר... אך כאן אני מסתכן שהקויש יתגלה מאוחר מדיי ואז לא אוכל להינות מהתאמות שייתכן וןהיו פטתרות את הבעיה. למשל חומר שןל 3 י"ל ומטה אני מרגיש שהוא קל י ואין לי צורך בהקראה אך בטסקטים מורכבים אני מרגיש שאני הולך לאיבוד..... זה היה נכון לתיכון והיום אני מרגיש שאני קורא כעיוור בטקסט ולא אדע לומר בוף הטטקסט עם או בלי הקראה על מה הוא דיבר אלא אם הכרתי מילה אחת מובנת שממנה נפחתי ספקולציה על הטקסט (כך פתרתי את הבחינה הפסיכומטרית). מה עושים? כי דיי ברור לי שאבחון רב תחומי במכון המשרת את האקדמיה, הוא מכון שיעשה הכל תמורת התשלום שאשלם לו להוכיח הי אין צורך בכלל בהתאמות, ואם כן רק במקרים חריפים מאוד, ... ברור לי שלפני כל אבחון יעלו קשיים ושאלות אלו, אך לצערי או לשמחתי הלקויות אינן חמורות כ"כ ועובדה שאני מצליח להתמודד עם חלק מן המטלות ללא עזרה... ושאלה טכנית, כמה זמן מחוייב מאבחן לשמור על מסמכי האבחון? האם כדאי להגיע לפגישה ללא הנספח או לדחותה עד לקבלת הנספח או מציאת העתק ממנו? ומה ידוע לך על מכון משאביים בב"ש? האם הצוות שם הוא צוות מיומן ואדיב או שמטרתו להוכיח כמו בוסדות אחרים במדינה "אין לך כלום"? כי אם היו אומרים שהאבחון יפתור את רוב השאלות ששאלתי, אכן הייתי מבצע אותו בראש שקט, אך החשש הוא שמה שניתן בתיכון לא יינתן והחשש הגדול הוא שיאמרו שאין צורך בסיוע ואהיה בודד במערכה... שוב....

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2005 | 11:08 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

כפיר, בוקר טוב ראשית אני מאוד שמחה לראותך כאן לאחר תקופה ארוכה. בהחלט שאלתי את עצמי כיצד אתה מתמודד לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. משיחותינו הקודמות אני יודעת כי אתה אדם נבון וכעל יכולות גבוהות במיוחד. עם זאת עלי להעיר כי ברורים לך יותר מדי דברים. נכון, חלק מן ה"ברור" הזה הוא מתוך התגוננות וחוסר רצון להיפגע בשנית, אך חלקו האחר הנו קביעות ידע לכאורה ללא בדיקה מעמיקה או ידע מבוסס, וכאן צריך להיזהר. ראה, מכללה או אוניברסיטה אינה תיכון. הרמה הנדרשת באנגלית גבוהה מאוד ביחס לרמת 3 יחידות בבחינת הבגרות. ההצלחות שלך בבחינות יפות, ועם זאת ברור שבסיוע התאמות והנחיות מתאימות אתה יכול להגיע להרבה יותר. אל תוותר על רעיון האבחון והתאמות ההיבחנות המתאימות לך. קביעתך כי מכוני האבחון המוכרים על ידי האוניברסיטאות יעשו הכל על מנת להוכיח כי אינך זקוק להתאמות היבחנות הנה קביעה לא נכונה בתחלית!!! המודעות לקיומן של לקויות למידה בקרב סטודנטים רבים גברה מאוד בשנים האחרונות. בכל מוסד קיים גוף מיוחד המטפל בלקויי הלמידה ודואג לזכויותיהם. אל תטעה, לא אמרתי שהכל ורוד, שלא יהיו בעיות ומכשולים בדרך, או שלא תפגע עוד בעתיד, אבל אני בהחלט אומרת כי אתה יכול להתמודד. יש לך כוחות מספיקים, אתה אדם מוכשר, וגם הפחדים והכאב מן העבר אינם קרובים לכוחות ההצלחה האישיים שלך. איני מכירה במידה מספקת את מכון משאבים מלבד העובדה כי יש לו שם טוב. אני חוזרת ומבקשת למענך: אל תוותר לא לעצמך ובוודאי לא על עצמך. בברכה והרבה הצלחה אלמוג

17/09/2005 | 12:18 | מאת: אופיר

שלום וברכה שאלתי היא כזאת - אני בן 24 ומתחיל ללמוד בקרוב לימודי אומנות. בזמן האחרון נתקלתי במספר מקרים של אנשים בסביבות גילי שאיבחנו אצלם בעיות של ליקויי למידה. זה גרם לי לחשוב על כך שאולי גם לי יש בעיה כזאת, בהתחשב במספר עובדות. מעולם לא הייתי תלמיד טוב - תמיד היה לי קשה להתרכז בלימודים, בעיקר בתחומים הריאליים, והיו לי המון בעיות בכל תקופת בית הספר (חברתיות, לימודיות וכה). שאני קורא ספר - גם עלילתי וגם עיוני - (בעבר וגם היום) אני תמיד מוצא את עצמי קורא את אותה הפסקה פעמיים או שלוש כי שאני מסיים אותה אני לא "קלטתי" כלום ממנה (לפעמים אלה עמודים שלמים). שאני מסיים לקרוא מאמר או כתבה אני לא בקושי זוכר מה היה כתוב שם. יש לי מספר בעיות פסיכו-פיסיות שאולי קשורות למצב הזה - הן גסיסת ציפורניים תמידית, חיטוט אובססיבי באף, אי-יכולת להשתין במקומות ציבוריים ועוד. לעומת זאת, אני מאוד מרוכז שאני רואה סרטים, ובכל מקומות העבודה שלי תמיד הצלחתי והתקדמתי אבל מעולם לא נשארתי במקום עבודה יותר משנה, תמיד הרגשתי במצב מסויים שאני "חייב להפסיק להיות שם". דבר אחרון והכי קריטי - נורא קשה לי להתמיד בדברים. לימוד עצמי של כל מיני תחומים, הליכה למכון כושר (בכלל התעסקות בספורט), אני תמיד מחליט שאני מתחיל לעשות משהו ואחרי מקסימום חודש אני נשבר. הייתי רוצה לדעת אם יש אפשרות שכל הדברים הללו קשורים אחד בשני. והאם יש אפשרות לאבחן זאת באופן מקצועי לפחות כדי שאם יש בעיה שיכולה להשפיע על הלימודים האקאדמיים שאני הולך להתחיל עוד חודשיים, אני אוכל לקבל הקלות כלשהם. אם כן להיכן אני פונה? זה מדאג אותי עכשיו יותר מתמיד בגלל שאני מתחיל ללמוד. אשמח מאוד לקבל תשובה ואני מודה לך מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2005 | 10:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אופיר בוקר טוב, בתיאוריך מעורבים מספר תחומים שונים וספק אם קשורים זה לזה: קשיים בלמידה - קושי בהתמודדות עם המקצועות הריאלים ובלמידה בכלל. קשיי קשב וריכוז - קושי בקריאה לאורך זמן, למידה עקבית , ריכוז סדיר בפעולה אחת באופן ממוקד. קשושי חברתי רגשי - חוסר יכולת התמדה, עמידה מאחורי החלטה לבצע או פעולות כגון קסיסת ציפורניים המעידות על עצבנות וחוסר מנוחה. לדעתי, יתכן כי אתה סובל מהפרעות קשב, אך עם זאת אתה גם נוטה לוותר לעצמך תוך החלטה כי הסביבה בה אתה מצוי אינה ראוייה מספיק עבורך. יחס זה גם אם אינו מודע פוגע ביכולות ההשתלבות החברתית ובהגשמת הרצונות לקידום הלמידה המקצועית. על מנת לבחון, לשלול או לאשר קיומה של הפרעת קשב או ליקוי למידה יש לערוך אבחון מסודר. היות ואתה מתחיל את לימודיך במוסד אקדמאי בחודשים הקרובים, יש לברר תחילה מהי רשימת המאבחנים המקובלת על מוסד לימודים זה, כך שלא יושקעו כספים לחינם. בברכה אלמוג

16/09/2005 | 17:43 | מאת: פיה

שלום לך אלמוג, בני בן כמעט 5 ונמצא בגן מיוחד של 11 ילדים עם קשיי למידה כמוהו. ברצוני לשאול אותך לגבי נושא הרגישות שלו. סף הרגישות שלו מאוד נמוך ומביא אותו לתיסכולים מאוד קיצוניים. כשהוא היה בן 3 אפשר היה לראות זאת אם וכאשר לא היה מצליח במשחק שלו, או רוצה מאוד משהו (לא מבקשר ישירות) הוא היה בוכה ומתעצבן. כשהיה בן 4 חוזר מהגן ורוצה לספר לי משהו היה מאוד מתעצבן ובוכה שאיני מבינה אותו (כיוון שהיה לו קושי בהתבטאות). סה"כ בשנה האחרונה עלה כושר הביטוי שלו - ומכאן פחות תיסכולים. אך שבועיים לאחר תחילת הגן החדש - לאחר שבערך כל יום היה מקבל "מחמאה" (מדבקת חייכך) והיה מבסוט, יום אחד לא קיבל מדבקה כזו, חזר הביתה מאוד מתוסכל - כעס התעצבן ובכה... אפילו ביום למחרת כשקיבל מדבקה, דיבר על האתמול על שלא קיבל וכמה זה לא פייר ושוב בכה והתעצבן.. מה שהרגיע אותו (פחות או יותר) זה ארוחת הצהריים. ד.א. קשה לי נורא לנסות להרגיע אותו כיוון שהוא עמוק בתוך התסכול ורוצה רק "להוציא את העצבים על מישהו"... אשמח לקבל את ייעוצך. ועוד דבר - באופן כללי קשה לו עם מיומנויות חברתיות.

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2005 | 10:22 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

פיה בוקר טוב, הקושי עמו את מתמודדת אינו פשוט. בנך רגיש ופגיע מאוד, כאשר לא ברור עד תום מהן הסיבות לכך. על פי התרשמות ראשונית ושטחית בלבד, וזאת משום שאיני מכירה את הילד או סביבתו, נדמה לי כי אתם זקוקים כאן למלווה ומטפל רגשי. כדאי לפנות לפסיכולוגית של הגן ולהתייעץ עמה כיצד ניתן להקל על הסתגלות הילד ותפקודו בחברה. עוד חשו לדעת כי בעיה מסוג זה לא תיפתר מהיום למחר, אלא רק באמצעות תהליך טיפולי מקצועי ומדורג. המשיכי לבקר בפורום ולעדכן על התפתחויות בהמשך... בברכה אלמוג

18/09/2005 | 12:00 | מאת: פיה

אלמוג תודה רבה על הצעתך, אני אשמע לך ואפנה לפסיכולוגית של הגן. תודה ויום טוב.

14/09/2005 | 21:43 | מאת: מירב

בתי בכיתה א' אינה מוכנה לעשות שיעורים במועדונית רק לשחק .בכיתה רוב הזמן "חסרת מנוחה" אחוזת תזזית ואף יושבת לעיתים קרובות בכיסא "המחשבות" המורה טוענת שקשה מאוד להושיב אותה וכל גירוי מוציא אותה מריכוז אולם כשהיא עונה על שאלה התשובה ברמה וענינית לדברי המורה. ברקע שלה מהגן הגננת תמיד התלוננה על קוצים בטוסיק חוסר ענין לצבוע אבל ידע והשתתפות בדברים שמענינים אותה הכול נעשה בצורה הטובה היום אני נלחמת איתה בשיעורי הבית ביותר . רק כשיושבים איתה היא מכינה וכול הזמן צריכה חיזוקים . מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
15/09/2005 | 13:31 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מירב צהריים טובים, על פי תיאורך ביתך סובלת מהפרעת קשב וריכוז. עלייך לפנות לרופא המשפחה לקבלת הפנייה לנוירולוג ילדים לקיום אבחון "טובה". לאחר קיומו של האבחון ניתן לשקול את הצעדים הבאים שיסיעו לילדה במידה הרבה ביותר. בברכה אלמוג

האם רופא המשפחה יכול לספק מרשם עבור קונצרטה?

14/09/2005 | 20:07 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, רופא משפחה אינו מורשה בשום פנים ואופן לספק מרשם תרופתי להפרעות קשב וריכוז. המורשים היחידים בתחום זה הם נוירולוגים ופסיכיאטרים. בברכה אלמוג

15/09/2005 | 16:20 | מאת: הלל צימר

אם יש לי אישור לפני 12 שנים שאובחנתי כסובל מ ADD האישור הוא מפסיכיטר. האם על סמך אישור זה יכול רופא המשפחה לספק לי מרשם לריטלין?

אלמוג שלום! יש לי בן בן 12 שכותב בצורה איטית מאד בכתב לא קריא כל כך ועם שגיאות כתיב רבות הוא תלמיד טוב אך בגלל קצב הכתיבה האיטית שלו הוא קיבל הקלות במבחנים בצורה של תוספת זמן או מבחן בעל פה. שנה הבאה הוא עובר לחטיבה ואני דואגת שמה לא יתחשבו בו על כן אני רוצה לדעת האם יש צורך לעשות לו איבחון מסוים כדי שיקבל הקלות מביה'ס בצורה רישמית. היועצת הציעה קניית מחשב נייד אך זה מעל לכוחנו, וכן ריפוי בעיסוק שהוא כבר עבר וזה לא עזר בכלל. בתודה מראש גלי

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2005 | 00:50 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

גלי לילה טוב, על מנת לזכות בהקלות היבחנות בחטיבת הביניים יש הכרח באבחון מסודר. ניתן לקיים תחילה אבחון דידקטי בלבד, ולאחר מכן להרחיבו על פי הצורך לאבחון רב תחומי מלא. בברכה אלמוג

13/09/2005 | 12:50 | מאת: רומי

בני עלה לכתה א'. בגן הוא היה ילד שקט, ממושמע, המבצע כל מטלה. בבית או אצל חברים הוא מסוגל לשבת שעות לבנות טירות מופלאות מלגו וקובית, לצייר ציורים מורכבים ורבי פרטים וצבעים, או להעסיק עצמו במשחקי תפקידים. יש לו מעט חברים טובים וקרובים במשך מספר שנים. הוא שמאלי בכתיבתו. מספר ימים לאחר הכניסה לכיתה א' הסתבר לנו שהוא מסרב להעתיק מהלוח, לא עובד בחוברות, אלא יושב ובוהה רוב היום באוויר. בהפסקות הוא משחק יפה עם שאר הילדים. בבית מסרב להכין שיעורים. חשוב לציין כי אם למורה יש מספר דקות להקדיש לו וללחוץ עליו אז הוא מבצע באופן חד פעמי מה שצריך, אבל מאוד לאט. כך גם עם השיעורים - אם אני לוחצת עליו הוא מבצע אותם בחוסר חשק רב, אולם בהצלחה. האם משבר חולף? האם ניצנים לליקוי למידה?

14/09/2005 | 00:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

רומי לילה טוב, תיאורייך את בנך מחשידים. ככל הנראה הילד בהחלט לא סובל מהפרעות קשב, אך יתכן מאוד כי הוא לקוי למידה. המנעות מפעילות כתיבה וקריאה וכן האטה בביצוע פעולות למידה בהחלט מדליקות נורות אדומות. האם שוחחת עם הילד על הרגשתו? כיצד הוא מסביר את התנהגות זו? כתבי לי בהמשך על מנת שנמשיך לחשוב ביחד על דרכי פעולה ופתרונות. בברכה אלמוג

14/09/2005 | 15:24 | מאת: רומי

כהמלצתך שוחחתי עם בני. הוא טוען שלא יודע מה צריך לעשות וששואל את המורה היא אומרת שכבר הסבירה ושהוא צריך להקשיב לה ולא לחלום, ואז מנסה לראות מה הילדים סביבו עושים אבל לא מוצא במי להיעזר. הוא חושב שהוא איטי כי הילדים צועקים בכיתה סיימתי סיימתי, כשלדעתו ילדים אחרים מבצעים את המשימות במהירות אך לא ביסודיות (למשל: אם צריך לצבוע ציור של מילה המתחילה באות מסויימת - הוא משקיע בצביעה יסודית וצבעונית בעוד שהילדים המהירים מסתפקים בקשקוש קל על התמונה). אתמול גם השגתי רשימה של כל השיעורים ומשימות הכיתה שנדרשו מתחילת השנה ולא בוצעו על ידו (8 עמודים בחוברת עברית, 4 עמודים בחשבון ושני דפי עבודה). ייחדנו להשלמת השיעורים פרק זמן שהיה מקובל עליו, ולהפתעתי תוך שעה הוא סיים את כל המשימות , בקלות רבה, ללא כל עזרה מצידי (למעט בהקראת ההוראות) וכשאני יושבת לידו כל הזמן ומזכירה לו להמשיך ולא לנדוד במחשבות. האם יש לך עיצה כיצד ללמד אותו לא לנדוד במחשבות, כך שישמע במועד מה המורה אומרת, ויספיק להתארגן ולבצע הנדרש מבלי לחלום באמצע?

13/09/2005 | 12:06 | מאת: ניקולה

שלום רב!איך אוכל לדעת עם לבני יש קשיי למידה או הפרעות קשב וריכוז הוא מטופל אצל ניורולוג והניורולוג נתן לו קונסרטה מכיוון שהריטלין לא השפיע עליו אבל כרגע הוא מטופל בקונסרטה כבר 4 ימים אך אין שינוי האם לוקח לקונסרטה זמן עד שהיא עובדת או שפשוט הילד אינו זקוק לתרופה והוא פשוט אינו מעונין ללמוד הוא בכתה ב ואני דואגת לו כרגע הוא מטופל אצל פסיכולוגית של בית הספר . נ.ב כאשר אני יושבת עמו אני רואה שהוא מבין את החומר הנלמד אך מתעצל להכין שעורים וכך גם בכתה מתעסק עם דברים אחרים סליחה על המגילה אבל תביני אני אמא מודאגת תודה מראש ניקולה

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2005 | 00:40 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ניקולה לילה טוב, ראשית נבהיר באופן חד משמעי - הילד לא עצלן. קשה לו, הוא מתמוד עם קשיי למידה בעקבות הפרעות קשב, ואולי ליקויי למידה נוספים, ולכן הוא מתחמק מלמידה. ברור שלבנך הפרעות קשב, שאם לא כן, לא היה מטופל בריטלין או קונצרטה. זמן ההסתגלות לתרופה כשבועיים. חשוב לדעת - רובם הגדול של הילדים, הסובלים מבעיות קשב הנם מוכשרים מאוד ובהחלט מבינים היטב את התכנים הלימודיים, אלא שהם זקוקים לדרכי למידה חלופיות על מנת לעבד אותם. בברכה אלמוג

14/09/2005 | 21:15 | מאת: ניקולה

ערב טוב!רצתי לכתוב לך שתשובתך מאוד מרגיעה,אחרי הרבה זמן שלא ידעתי למי לפנות אך עכשין אני בטוחה שישלי למי,תודה! שאלתי היא אם וכאשר בדיקת הטובה שבני עומד לערוך והפסיכולוגית,יאשרו שיש לו בעית קשב וריכוז יאלצו לשלוח אותו לבית ספר לילדים עם קשיים?או שבבית ספרו הנוכחי ילמדו לטפל בבעיה כי זו החרדה הגדולה שלי תודה שוב ניקולה

12/09/2005 | 14:36 | מאת: תמר

איך אוכל לעזור לבני שעלה עתה לכיתה א' לא יכול לשבת ולהכין שעורי בית יותר מ7 דקות כל אות שהוא כותב הוא קם ועושה דברים אחרים לא מרוכז שוכח משימות קטנות קשה לו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
12/09/2005 | 20:37 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

תמר ערב טוב, מן המעט שסיפרת מתעורר החשד כי בנך סובל מהפרעת קשב משמעותית ( ADHD ). על מנת לעזור לילד פני בהקדם האפשרי לנוירולוג ילדים, או לתחנה להתפתחות הילד לשם אבחון קשב וריכוז. ניתן לבצע את הבדיקה דרך קופת חולים כללית ובמימון כמעט מוחלט שלה. בברכה אלמוג

12/09/2005 | 21:19 | מאת: אמא

ואולי פשוט לתת לו קצת זמן לתרגל,להכנס לשגרה,לתמוך בו... זה מעבר לא פשוט מגן לביה"ס. צריך לזכור שאלה הימים הראשוניםפ ולכל ילד יש את זמן ההסתגלות שלו. מה יקרה אם בעוד חודש - חודשיים אם עדיין יהיה צורך תפני לאבחון ?

12/09/2005 | 14:10 | מאת: ורד

שלום רב, השאלה היא בקשר לבעלי, בן 29. כאשר הוא קורא הוא מרגיש ש"קופצת" לו העין, והוא לא מתרכז במה שהוא קורא ועל מנמת להבין את מה שהוא קורא הוא צריך לקרוא מספר פעמים. יש לציין כי מעולם לא עבר אבחון לבדיקת לקות למידה כלשהיא, וכי בעבר ( יסודי ותיכון) לא היה כל כך לומד ואמר שהלימודים לא מעיניים אותו (או שככה לפחות הוא חשב), לאחר הצבא למד במכללה מחשבים-לימודי תעודה- לא תואר, כעת הוא עובד בהיי טק, מצליח מאד, ורוצה ללמוד לתואר ראשון. מספר שאלות:1. האם יש לו לקות למידה כלשהיא? 2. כיצד ניתן לטפל בכך? 3.האם הוא צריך לעבור אבחון כלשהוא,ואם כן איזה? תודה וסליחה על אורך השאלה.

לקריאה נוספת והעמקה
12/09/2005 | 20:32 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ורד ערב טוב, ראשית את יכולה לשאול כמה שאלות שאת רוצה. לשם כך נועד הפורום שלנו. על פי תיאורך, ובהתחשב, כמובן, בכך שאיני מכירה את בעלך וחסרים פרטים רבים על מנת להשיב תשובה מוחלטת, ניכר כי בעלך סובל מהפרעת קשב וריכוז. בהחלט ניתן לטפל הן בעזרת תוכנות מחשב שונות, המתרגלות את יכולות הריכוז, והן בעזרת טיפול תרופתי. על בעלך לעבור אבחון "טובה". תפקידו של האבחון גילוי או אישוש של הימצאות הפרעות קשב. הבדיקה מתבצעת אצל נוירולוג מומחה או פסיכיאטר. מקווה שעניתי על שאלותייך. את מוזמנת לחזור ולשאות ככל שתרצי גם בהמשך. בברכה אלמוג

13/09/2005 | 09:32 | מאת: ורד

תודה על התשובה. אבחון "טובה" הכווננה למבחן TOVA? לדעתי כדאי לעשות את האבחון לפני תחילת הלימודים, האם אני צודקת, או שאפשר להתחיל ללמוד ובמקביל לעשות את האבחון? תודה רבה על התשובה.

11/09/2005 | 09:25 | מאת: חן

בני עם בעיות קשב וריכוז . לומד בכיתה ט 'רגילה .שנים אני מלמד אותו בבית את כל החומר שנלמד בביס' ועזר לו להכין שיעורים כמו כן מממן כ-1200 שח לחודש עבור שעורים פרטיים באנגלית מתמטיקה וגיאומטריה .אני חד הורי מגדל אותו לצערי לבד עושה את כל המאמצים שיהיה כמו כולם. הנטל הכספי והנפשי כבד מאד.ובנוסף מחודש ינואר אני מובטל פניתי למס הכנסה והם בקשו אישור ועדת השמה שבני לומד בכיתה קטנה. אני כל השנים נלחמתי לחזק אותו להיות כמו כולם עלה לי המון כסף כדי שיגיע לתוצאות, ויהיה בכיתה רגילה. האם בגלל שהשקעתי את כל נשמתי וכספי אני לא אקבל החזר . עכשיו כפי שצינתי המצב מבחינתי חמור יותר אני לא מוצא עבודה וממשיך לממן הרבה לימוד פרטי .מה עושים אנא עזרו לי .

11/09/2005 | 15:23 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

חן צהריים טובים, ראשית ברוך הבא לפורום שלנו. אני מעריכה מאוד את הכנות והנכונות לשתף, ואעשה ל שביכולתי לסייע לך. לתלמידי החינוך הרגיל קשה מאוד לקבל הקלות במס או לחליפין החזרים כספיים בגין ילד לקוי למידה. עם זאת יתכן וניתן לפעול בבית הספר כך שיתקבל האישור הדרוש. האם בנך מאובחן כלקוי למידה? האם זכה להתאמות היבחנות בעבר בבית ספרו? האם קיימת בבית הספר כיתת שילוב? לצערי, לעיתים דוקא ההתעקשות להימנע מקבלת התאמות בלמידה גומת בסופו של דבר לנזק. אני בטוחה כי עשית בעבר ותעשה בעתיד ככל שתוכל למען בנך, אך כעת יש לשקול האם בתנאים מעט אחרים תוכל להל עליו ועל עצמך. על כל פנים ענה על שאלותי, ומשם נחשוב יחד כיצד ניתן לפעול בסיוע בית הספר או כל מישור אחר. בברכה אלמוג

13/09/2005 | 20:37 | מאת: חן

תודה על התגובה בתשובה לשאלותיך 1. בני אובחן בניצן " בעיות קשב וריכוז" בכיתה ז היתה מורה משלבת שעזרה לו במקצועות ספרות והסטוריה . כאשר כל השנה אני יושב איתו על החומר הנלמד בכיתה והכנת השיעורים .אני היתי מקריא בקול את החומר הנלמד והשאלות והוא היה עונה על שיעורי הבית .שיטה נוספת הקלטתי לתוך קלטת את כל מה שאני קורא מספריו הוא היה מאזין וכך לומד למבחנים.במקצוע אנגלית ומטמתיקה נעזרתי במורים פרטיים .הוא הוציא תעודה מצוינת. בכתה ח הודיעו לי שאין אפשרות לתת לו מורה משלבת " כי התעודה שלו יותר מדי טובה" אך אני המשכתי עם אותו מאמץ הן הכספי הנפשי והפיזי (לא ראיתי סרט או חברים כמה שנים )כיום בכיתה ט הסיפור חוזר על עצמו אני מדבר על הוצאה של כ1200 שקל לחודש. הוא לבד לא יוכל ללמוד היות ומדובר בהבנת הנקרא כאשר הצד החזק שלו הוא הפונטיקה כמו כן הזכרון קצר. 2. בקשר לשאלתך האם קבל הקלות? כן, במבחנים היתה הקראת שאלות ואם צריך גם שכתוב . ד.א תוספת זמן לא תמיד תורמת כי אם הילד לא מבין מה רוצים ממנו הוא יכול לבהות בחומר ולא להתקדם.ההסבר שלי הובן במערכת ובאו לקראתי.את צריכה לראות את הבן כדי להבין את הפוטנציאל נער יפה גובה 1.84 בן 14! מצייר נפלא ,רגיש, אדיב ומנומס אך מה לעשות מתפזר להמון דברים ולא מסיים אותם ללא הדרכה. בתודה חן

13/09/2005 | 20:49 | מאת: ji

לגברת אלמוג שלום שכחתי להוסיף ולשאול מדוע מכתב שקבלתי בזמנו מבית הספר שבני זכאי למורה משלבת+רופא ניורולוג ודו"ח אבחון ניצן אינו מקנה לי החזר מס . מדוע רק אישור מועדת השמה תופס. לגבי שאלתך אם יש כיתה מיוחדת . ? אכן קיימת אך תודות להשקעתי הוא אינו צריך ללמוד בכיתה כזו לגבי הצעתך מדוע לא להקל עליו אז תסלחי לי אם היתי מכניס אותו לכיתה כזו היתי שובר אותו לגמרי מבחינה נפשית. הילד אינטלגנטי זה היה מכניס אותו למקבץ כמו שהילדים מתבטאים "ילדים דפוקים" הוא מבין שבכיתה כזו אלה ילדים עם יכולת הנמוכה ביותר.

רציתי לדעת כיצד ניתן לדעת אם לאדם בוגר יש הפרעת קשב ללא איבחון, אני בתחום של חנ"מ ובזמנו ראיתי כי אחד המאפיינים של אנשים כנ" ל הוא התרכזות עצמית(לא "מרוע" אלה כחלק מתסמני הליקוי). התחלתי לצאת עם אדם שנראה לי שיש לו בעיה זו, ומעניין אותי לדעת בוודאות מאחר שכידוע לי לחיות עם אנשים כנ"ל לטווח הארוך זאת בעיה גדולה.... בגלל חוסר האיכפתיות וחוסר ההתענינות.... תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
11/09/2005 | 00:29 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, תסלחי לי , אבל את מדברת שטויות!!! מה זאת אומרת קשה לחיות עם אנשים כאלה? הפרעת קשב אינה מחלה או נכות חס וחלילה. סטיגמה ודעות קדומות של אנשים כמוך הם שהופכים אותה לפוגעת וקשה. את מדברת על חוסר אכפתיות? חוסר התענינות? לידיעתך , רובם המכריע של בעלי הפרעות הקשר רגישים ואכפתים הרבה מעל הממוצע. ממש לא ברור לי מאין את לוקחת את כל ההמצאות האלה. איני יודעת היכן את לומדת, אך בהחלט ברור כי את זקוקה לריענון של החומר הנלמד. קראי קצת מאמרים, שבי עם הבחור אתו את יוצאת ושוחחי עמו במקום לקבוע מיהו על פי דעה קדומה. אדם בעל ליקוי למידה עשוי להיות בדיוק כמוך טוב או רע, מכשר מאוד או חסר כישרון, איכפתי או אדיש. אין כל אפשרות לקבוע בודאות מאילו תסמינים סובל אדם ללא אבחון מקצועי שלם. חוסר שקט, צורך להעסיק את הידיים כל העת או תזזיות רבה הם רק חלק קטן מתסמיני הפרעת קשב, ואין זה ראוי לקבוע מיהו או מהו האדם על פי מאפיינים אלה.

11/09/2005 | 01:01 | מאת: הלוחמת

היי G אנשים עם ADHD יכולים מצד אחד להיות מאד רגישים, מצד שני בגלל בעייה של קשב- לא לשים לב לדברים הקטנים. עם הרבה מודעות ושיחות , כמו בין כל בני זוג , דברים יותר יזרמו. חשוב באמת לא תייג אלא לראות מי הבנאדם שיושב מולך. לדעת מהן נקודות החוזק ומהן נקודות החולשה ולדעת לתמרן.

איזו צורת ביטוי מקסימה.... :) דוג' ומופת לכל מנהל פורום ואיש מקצוע רציני ומכובד. מקסים.

20/09/2005 | 22:34 | מאת: אמא

אבקש לדעת אם חוסר רצון עקבי לקרוא ספרים, אצל בתי בת ה-14, שהינה תלמידה מצטיינת, יכול לנבוע מאיזו שהיא לקות למידה, והאם ניתן לטפל בכך ולשנות זאת וכיצד. תודה אמא

21/09/2005 | 09:50 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אמא יקרה, חוסר רצון לקרוא ספרים , אם אינו מאופיין גם בתחומים אחרים כגון קשיים בלמידה, פער בין רמת הלמידה למבחנים אל מול התוצאות, קושי להתרכז בעיסוק אח לאורך זמן, הוא סימפטום רגיל ביותר בקרב בני נוער . אני כמורה לספרות יכולה להעיד, כי איני מצפה כלל מתלמידי כי יקראו את היצירה, וזאת לא משום שאין בכך צורך, אלא מתוך ידיעה והשלמה כי הדבר לא יקרה. כיום על המורה לעקוף בכל דרך אפשרית את מטלת הקריאה, משום שתלמדינו היקרים מסרבים בכל תוקף לקרוא. במידה ואת מבחינה אצל ביתך בסימפטומים נוספים, זהו כבר עניין אחר. במקרה זה כדאי לבחון אפשרות לקיום הפרעות קשב או ליקוי למידה אחר. עם זאת אומר שוב במידה וחוסר המוכנות לקרוא ספרים הוא המאפיין היחיד, לא מדובר בלקות למידה, אלא ליקוי הדור כולו. בברכה אלמוג

10/09/2005 | 11:02 | מאת: סימה

אלמוג שלום שאלתי היא בקשר לבתי בת ה10 שהיא לקוית למידה. אחרי 4 שנים מפרכות של הכנת שעורים מפרכת בצוותא, הצלחתי לשכנע אותה לנסות להתמודד עם המטלות שלה בעצמה, ורק אם היא לא מצליחה, או שיש לה בעיה נקודתית, שתפנה אלי,ושלא תחשוש מכשלון, כי א. כולנו בני אדם וכולנו טועים לפעמים וב. אם היא עדיין רוצה אני אבדוק את מה שהיא עשתה, ואתקן לה את השגיאות. למזלי, המורה שלה התחלפה השנה, ולמורה החדשה יש גישה שאת שעורי הבית מתחילים בכיתה, ולכן את רוב העבודה היא עושה בכיתה. אבל לפעמים יש גם מטלות שהן בלעדיות בבית, היא מנסה וכותבת תשובות, לא בעברית יפה, ולא בצורה תחבירית נכונה, וכמובן עם אינסוף שגיאות כתיב. האם לתקן את השגיאות? האם לנסח לה מחדש את התשובה שתהיה נכונה תחבירית? או לשבח את הנסיון שלה לעבוד עצמאית, ולתת לה לעשות את הדברים בדרכה. אגב, בגלל שהציונים שלה בשנה שעברה היו נפלאים, הורידו אותה השנה ממערך השילוב בכתה, וגם לא הכניסו אותה לקבלה במרכז לקידן הלמידה, אני ממתינה כבר שנה וחצי בתור, וביה"ס כל הזמן מוצא מקרים יותר דחופים ממנה. כך שנכון לעכשיו אין לה עזרה בכלל.האם יש דרך להגיע בכל זאת אל המרכז יותר מהר? האם ביה"ס יכול להחליט שלא מגיע לה יותר עזרה בעקבות הציונים הטובים? והאם להשאיר את המצב כך ולראות אם היא מצליחה להתמודד לבד, בלי מורים פרטיים אך עם כל ההקלות שאושרו לה באבחון.?

לקריאה נוספת והעמקה
11/09/2005 | 00:12 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סימה לילה טוב, קודם כל את מדווחת על התקדמות נפלאה. ביתך מוכנה לנסות ולהתמודד בעצמה, וכך תתנסה בכתיבה ותשתפר עם הזמן. על פי תיאורייך את ליקויי הלמידה שלה אני מעריכה כי בעתיד, ( שנראה רחוק, אבל מגיע מהר מאוד ), בבחינות הבגרות תיבחן ביתך בעלפה תוך התעלמות מוחלטת משגיאות הכתיב הן בעברית ובודאי בשפה זרה. על כן: עלייך לשבח את ביתך מאוד על כל ניסיון התמודדות חדש ובוודאי על הצלחות בהתמודדות זו, גם אם זו חלקית בלבד. לעבוד על שיפור תחביר המשפט? כן! לתקן שגיאות כתיב? בהחלט לא! בית הספר רשאי להחליט כי אינו משבץ את הילדה בתוכנית שילוב או במרכז לקידום הלמידה מפאת העומס הרב והתור הארוך מאוד. בנוגע למורה פרטית - כדאי לשקול עם הזמן ועם צרכיה של הילדה. מה שחשוב הוא לא לשחזר את השנה שעברה, כך שלא יווצר מצב בו את יושבת עמה שעות ארוכות ביום, וזאת על חשבון זמן איכות שלכן יחדיו. בברכת שנת לימודים פוריה ומוצלחת שלך אלמוג

13/09/2005 | 15:20 | מאת: igor

אני דיסגרף ובעל לקויות למידה הפרעת קשב,אני תלמיד טכניון בשנתי הרביעית עברתי משבר נפשי לא קשור ללימודים שבסופו לימודיי הופסקו לאחר שנה חזרתי ועכשיו הנני על תנאי אני מנסה להתעלם מהתנאי אך דבר זה מדיר שינה מעיניי יש לי כרגע שלושה מועדי ב' ואיני מצליח להתרכז לוקח שיעורים פרטיים לומד עם חברים אך מרגיש אני כי איני מצליח להתרכז....אנא עזרתך בתודה מראש המבחן יש לי מבחן ביום חמישי מה ואני מפחד לגשת שמה אכשל בכל מקרה אשמח לעצה יש לי עוד יומיים....

14/09/2005 | 00:03 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

איגור לילה טוב, על פי דבריך אני מבינה כי עיקר הקושי הוא רגשי ונובע מלחץ נפשי. על כן בשילוב עם הלמידה עצמה אתה חייב להרפות. מהן דרכי למידתך? כיצד אתה מנסה להרגיע את עצמך? אציע כאן מספר דרכים , שאולי ישמעו טפשיות, אבל בכל זאת יכולות לעזור: א. שימוש בכדורי רסקיו. ב. תרגילי הרפיה ומדיטציה. נשמע דבילי? אולי, אבל בשיא הרצינות יכול לעזור. ג. טיפול רפרקסולוגיה והילינג. הטיפולים מרגיעים ומסייעים למאזן הגופני. ד. למידה עם חבר לספסל הלימודים, אשר יבחן אותך ויוכיח לך כי אתה יודע את החומר. אשמח לשמוע מחשבות דעות ותחושות נוספות. על פי תגבותיך אנסה לסייע בהמשך. בברכה אלמוג

09/09/2005 | 21:09 | מאת: רון

בני כבן 14 מאובחן ADHD מטופל ברייטלין. לפעמים כאשר הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה מתחילות הבעיות. בהתחלה בכי לאחר מכן זריקת חפצים והשתוללות בשלב הבא זה הופך ליות סיוט גדול הוא צורח בוכה מאיים זורק דברים גדולים דופק את דלת חדרו מספר פעמים. שמתי לב שכל החופש הגדול הוא היה מקסים שמע מה שאומרים לו ולא היו בעיות בכלל . איך שהתחיל ביה"ס התחילו התפרציות הזעם שלו . האם יכול להיות שהגורם לכך הוא הריטטלין או פשוט הלחץ של ביה"ס. אשמח לקבל תגובות או לשמוע על מקרים דומים ומה ניתן לעשות בנושא.

לקריאה נוספת והעמקה
10/09/2005 | 23:58 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

רון ערב טוב, על פי תיאורך ניכר כי בנך במצוקה. הקושי בהחלט לא נובע מן השימוש בריטלין, אלא מהיותו בעל הפרעות קשב וריכוז, אשר באות לידי ביטוי בעיקר בעת לחץ. חשוב מאוד לבחון מהם הקשיים הלימודיים, החברתיים והרגשיים של הילד במסגרת בית הספר ומחוצה לה. נסה לשוחח עמו ולברר מהן הפעולות אשר יכולות להקל עליו ( לעיתים מדובר בפעולות טכניות פשוטות, אשר בעין הסערה נראות גדולות ומאימות ) דרך התמודדות אשר מיטיבה מאוד ברוב הגדול של המקרים הנה עבודה עם חונך אישי, אשר מלווה את הילד , שומע את קשייו, מסייע לפתור בעיות לימודיות ורגשיות מעיקות, וכך מפחית את הלחץ המצטבר בשעות שהותו של הילד בבית. מקווה שעזרתי מעט. אתה מוזמן לשוב להתיעץ ולעדכן גם בהמשך בברכה אלמוג

שלום לחברי הפורום, האם יש מי שהתנסה בתהליך של הוצאת רישיון נהיגה לנער הנוטל ריטלין? אם כן, אשמח אם לשמוע מנסיונכם. נכון לעכשיו, משרד הרישוי מבקש אישורים רפואיים, והרופאים מתחמקים. תודה מראש.

10/09/2005 | 23:47 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, על מנת לענות לשאלתך אני זקוקה לפרטים נוספים: אני תמהה על הפנייה משום שאני מכירה ומטפלת בנערים ובוגרים רבים מאוד הסובלים מבעיות קשב וריכוז, נוטלים ריטלין, קונצרטה ודומיהם, ואף נוהגים ללא בעיה. מי מבקש את האישורים? היכן נתקלתם בסרוב? תארי מעט יותר, וננסה לחשוב יחד על פתרונות מתאימים. בברכה אלמוג

07/09/2005 | 19:56 | מאת: אני

אלמוג ערב טוב תודה על ההמלצות הרגעת אותי

08/09/2005 | 18:15 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, שמחה לשמוע שנרגעת. את מוזמנת להיות חלק בפורום שלנו גם בהמשך: להתייעץ, לשתף ולעדכן בנוגע להתפתחויות בהמשך הדרך. אגב - אין צורך לפתוח בכל פעם שרשור חדש. ניתן ליצור רצף של שאלות ותשובות. בברכה אלמוג

07/09/2005 | 14:13 | מאת: אני

אלמוג בן-שחר נאוה צהריים טובים התוצאות:לשון מגן 75 בגרות 69 מדעי טכנולוגיה מגן 85 בגרות 53 מדעי מחשב מגן 90 בגרות 83 היסטוריה מגן 65 בגרות 56 תנך מגן 78 בגרות 69 ההתאמות בלשון "שאלון מתואם" בשאר במקצועות הוא כתב תשובה קצרה והעביר אותה באריכות לבוחן בע"פ. המורה שהיתה לו לימדה אותו אסטרטגיות למידה והוא מאד אהב אותה והלך אליה ברצון רב. היכן אוכל למצוא איש חינוך כמו שאת מתארת לשנה הנוכחית? אנחנו גרים ברעננה אשמח לקבל המלצה. תודה רבה

07/09/2005 | 17:25 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אחר הצהריים טובים, ציוניו של בנך אינם נמוכים במיוחד אם נתבונן בשקלול הסופי אך גם בנבדל מציונים אלה. ודאי לא ביחס לתלמיד לקוי למידה, אשר נדרש להתמודד עם מספר כה רב של מקצועות ובחינות במקביל. בתנאים אלה הייתי ממשיכה את העבודה עם המורה הנוכחית בתוספת שני ערוצים: א. תיאום עם בית הספר לגבי יעדים ממוקדים ונבחרים עמם מתמודד הילד בכל סימסטר בנפרד ולא על בסיס שנתי. אין אפשרות להתמודד בהצלחה עם כל מקצועות הלימוד, ודאי לא בכיתה יא, שהיא הקשה ביותר לתלמידים בכלל וללקויי למידה בפרט. ב. בעבודה עם המורה הפרטית - מיקוד יעדים ואולי גם תוספת הדרכה מיועצת בית הספר תוך שמירה שלה על קשרים עם המורים המלמדים. בברכה אלמוג נ.ב - בהחלט מספיק אלמוג ללא תוספות

06/09/2005 | 19:05 | מאת: אני

אלמוג בן-שחר נאוה שלום רב בני אובחן כלקוי למידה אחרי איבחון אצל פסיכולוג מומחה נקבעו לו הקלות שאותן אישר משרד החינוך היום קיבלנו תוצאות בחינות בגרות שנעשו בסוף שנה שעברה (סוף כיתה י') למרות שהנער קיבל בכל שנת הלימודים תיגבור ע"י מורה פרטית שעזרה לו והוא נבחן בעזרת ההקלות (הקראת תוצאות לבוחן חיצוני) ציוני הבגרות היו נמוכים. אנחנו אובדי עצות לגבי ההתנהלות בשנה הקרובה האם להמשיך עם המורה הפרטית? האם להשתמש בהקלות?מה עושים?

07/09/2005 | 00:24 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, בשאלתך חסרים פרטים חשובים: מהם ציוני הבחינות ומהם המקצועות בהם נבחן? האם היסטוריה לשון ומתמטיקה? מהן התאמות ההיבחנות להן זכאי הילד בנובע מן האבחון? ילד לקוי למידה זקוק לשיעורי אסטרטגיות למידה והוראה מתקנת. איני יודעת מיהי המורה שלימדה אותו, מה הכשרתה וחשוב מכך מהי מידת שיתוף הפעולה בינה לבין הילד, ולכן לא אוכל לומר לך האם להמשיך את הקשר עמה. שני דברים ברורים: א. הילד זקוק לסיוע וסיוע המותאם באופן אישי לצרכיו. ב. אין לוותר בשום פנים ואופן על התאמות ההיבחנות, אלא ללמוד לעשות בהם שימוש נכון. ועוד הערה חשובה מאוד!!! ציוניי הבחינות אינם חשובים. על בנך ללמוד איך ללמוד ולהשתכנע כי הוא יכול. מאותו הרגע יתמודד עם כל משימה בהצלחה מלאה. לשם כך אתם זקוקים לאיש חינוך שהוא גם מאמן אישי בנוסף להיותו מורה מצויין על מנת שיוכיח לבחור שאין משימה אותה אינו יכול להגשים. בברכה אלמוג

06/09/2005 | 15:58 | מאת: naomi

שלום, לי 4 ילדים, תאומים בן ובת עוד חודשיים בני 4. לומדים בגן תצפית, עכשיו שנה שנייה עקב עיקוב התפתחותי, במהלך שנה אחרונה היו נוסעים בהסעה כ-שעתיים מהגן לבית עם ילדים אוטיסטים ותיסמונת דאון (כי אלה למדו בבית הספר הסמוך לגן שלנו). מאז שהם נוסעים לבדם הם למדו רק דברים רעים ושינו הרגלי התנהגות מקצה לקצה. ילדה במצב יותו רע מהבן, אין סבלנות להתחיל שום דבר ולסיים גם, על כל "לא" זורקת את עצמה ברצפה אפילו ברחוב, מתחילה להתפתל שם ולצרוח בלי אפשרות להרגיע, בועטת ואין מילים איך זה נראה. זה מספר לא מבוטל של פעמים ביום על כל דבר קטן. לא מקשיבה, מתעלמת ממה שאומרים לה, כאילו שקוע במחשבות, מציקה לכולם... התחלנו להפגש עם פסיכיאטרית ילדים שהאלתה אשפרות לקיחת רטלין, אך יש בעיה של גיל צעיר. איך אפשר לעזור לילדים קטנים כאלה להרגע ולתפקד רגיל לגילם? מבקשת עצה או עזרה. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
06/09/2005 | 17:01 | מאת: סלבי

שלחתי לך תשובה במייל

06/09/2005 | 17:47 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אחר הצהריים טובים, נראה כי איבדתם את השליט והסמכות ההורית בעיני הילדה, וכעת יש לחזור ולהציב גבולות ברורים ונוקשים, אשר יבהירו כללי התנהגות מותרים ואסורים, כאשר לכל התנהגות התגובה המתאימה לה. יתכן מאוד כי אתם זקוקים כעת למאמן אישי, אשר יסייע לכם בהדרכה בתחילת דרך זו וישמש לכם מלווה ויועץ בהמשך. חשוב מאוד לא להיכנע לקושי או לפרובוקציה על מנת להבהיר מיהו קובע הנורמות ההתנהגותיות בבית. התהליך אינו מהיר או פשוט, אך בהחלט הכרחי. בהצלחה אלמוג

06/09/2005 | 08:30 | מאת: מושיק

שלום אלמוג בתי בת 8 לוקחת רטלין(חצי כדור) כבר מלפני שנה וזה עוזר. אבל המינון מספיק רק 4 שעות בדיוק משך הלימודים שאלתי אם היא הולכת לחוגים שצריכה גם להתרכז או אפילו לצורך הכנת שיעורי בית אפשר לתת לה עוד מנה בברכה מושיק

06/09/2005 | 11:26 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מושיק בוקר טוב, בסך הכל השימוש בתרופה צריך להיות בהתאם לצורכי הילה. במידה ויש צורך בריכוז מעבר לשעות הבוקר, בהחלט ניתן לתת חצי כדור נוסף. עם זאת לפני השינוי במינון רצוי מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה אלמוג

05/09/2005 | 14:21 | מאת: סימון

שלום, אני אמא לילדה בת 12.5 הלומדת בחטיבה בכיתה ח'. היא טופלה בשנה שעברה ברטלין ל-8 שעות למידה. היא לוקחת את הכדור ב-7:30 בבוקר והשפעתו פגה בסביבות 20:00 בערב. תופעת הלוואי הנלווית ללקיחת הכדור היא חוסר תאבון. דווקא תופעה זו אינה מדאיגה אותי. אך יש תופעה נוספת והיא רצינות מאוד גדולה. כאילו הילדה שכחה איך מחייכים עד 20:00 בערב. בלימודים היא השתפרה פלאים. פשוט נפלא. היא קוצרת הצלחות ומאוד מרוצה. אך מפריע לה שחברים שלה מעירים לה שהיא אינה כתמול שלשום. ילדה מבדחת, מלאת שמחת חיים, עירנית. היא יותר מסוגרת. מאוד משימתית. אז המורים מאוד מרוצים אבל הילדה בהתלבטות וכן גם אני. מה דעתכם-אולי יש מינון אחר לכדור או כדור לפחות שעות. ברור שבלי הכדור היא "מתפזרת" לכל עבר בתחום הלימודים. מדובר בילדה נבונה, מאוד מדויקת בתחום היכולת שלה לבטא את רגשותיה. מאוד מודעת לעצמה ולסביבה. מה עלי לעשות? תודה מראש סימון

לקריאה נוספת והעמקה
05/09/2005 | 18:27 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סימון ערב טוב, יתכן כי לאחר התייעצות עם הרופא המטפל ניתן לחלק את המינון או להקטינו. כך הילדה תצרוך את הכדור על פי הצורך בלבד. במידה ויום הלימודים מסתיים מוקדם אין צורך בהשפעה כה ארוכת טווח של הכדור משום שהעיסוק בלמידה אינו עורך שעות כה רבות. אופציה אחרת היא המרה של הכדור באחד מתחליפיו תוך בדיקת ההשפעות לטוב ולרע. בברכה אלמוג

04/09/2005 | 13:25 | מאת: איריס

אחיניתי בת ה 13 מאובחנת בבעית קשב וריכוז.הומלץ על טיפול בקונסרטה מאחר היא לא יכולה להשתמש רטלין בגלל תופעות הלוואי.שאלתי: רוצה יותר מידע אם אפשר על התרופה מאחר ונודע לי שהיא נגזרת על רטלין והאם היא בטוחה כמה שאפשר לשימוש.התרופה כבר ניקנתה אבל בהוראת השימוש יש הרבה כיתוב על תופעות לוואי מפחידות אנא עיזרו לי בתודה

04/09/2005 | 20:52 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

איריס ערב טוב, הקונצרטה הנה תחליף ריטלין, נוחה יותר לשימוש ובעלת השפעות לוואי מופחתות. אם נתבונן בהוראות שימוש אפילו של אקמול פשוט נגלה שם כי התרופה יכולה לגרום למוות כמעט. אין סיבה לחשש. מספר המחקרים והבדיקות שנעשו בתחום זה כה רב, עד כי ניתן לומר כי תרופה זו היא מן הבטוחות בשוק. במילים אחרות - תועלתה של התרופה רבה מן הסכנה שהיא גורמת. בברכה אלמוג

04/09/2005 | 21:09 | מאת: איריס

לאלמוג ערב טוב קיבלתי את תשובתך . ועדיין אני ואחותי חוששות מאחר ודיפדפנו היום בכמה דפי מידע מהאינטרנט ושם הם כותבים על הניפלאות ובאותה שורה על התופעות הלוואי כמו התמכרות כי זה ניגזרת של קוקאין וגם יש בקונסרטה עדיין בנוייה על הרטלין שהילדה רגישה לרטלין .לפי דברי הרופא הילדה פיתחה תופעות דיכאוניות . כמו כן היהכתוב שבארץ זה פעיל רק חודש ובארה"ב שנה . בבקשה מה עלינו לעשות בברכה ובתודה איריס

02/09/2005 | 20:47 | מאת: אימון

היי הייתי רוצה ללמוד אימון (קואוצ'ינג) ADHD. יש מישהוא שאת יכולה להמליץ עליו? מכון? מעבר לזה, אשמח לקבל מידע על מכון אבחון טוב למבוגרים -ADHD. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
02/09/2005 | 23:34 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, יש בהחלט, אך עלי לדעת תחילה האם תעדיפי חונך אישי או מרכז, וכן באיזה איזור בארץ מדובר. הדבר נכון גם לגבי אבחון מבוגרים. קיימים מאבחנים מצויינים, אך על מנת להתאים לך אחד שכזה יש צורך בפרטים נוספים: למי מיועד האבחון? מהי סיבת הפנייה? מהו איזור האבחון המבוקש? מכון או מאבחן? בברכה אלמוג

03/09/2005 | 11:52 | מאת: אימון

לגבי לימוד אימון -קואוצ'ינג- ADHD- לא משנה לי איפה ללמוד. חסרים לי כלים יישומיים יותר. יש לי המון ידע במאפיינים של ADHD. מעוניינת ללמוד את התחום באזור המרכז, או השרון. האם שמעת על ליסה גרוסמן בתחום? לגבי אבחון ADHD- האבחון עבורי.בשנות העשרים. מרגישה שכנראה אני גם בעצמי ADHD. קושי להקשיב לאורך זמן. להתחיל דברים. לא מובנת לעצמי .קושי להגדיר מה מרגישה או חושבת. האם שמעת על מאבחן בשם אבי פלוק? תודה

02/09/2005 | 20:35 | מאת: חושש מהעתיד

שלום רב, הנני חייל לקראת שחרור. נדמה לי כי ייתכן ויש לי ליקוי למידה כלשהו שלא אובחן כל חיי. אמנם חלפו כבר כשלוש שנים מאז למדתי בביה"ס וזכרונות מחוויות הלמידה אינן טריים במוחי, אך אנסה לתאר את הבעיות שנתקלתי בהן. בערך עד חטיבת הביניים (כיתה י') הייתי תמיד תלמיד מצטיין, אך משום מה חלה התדרדרות הדרגתית אצלי מאז ועד סיום הלימודים. אני רואה את עצמי כבן אדם אינטיליגנט, אך נדמה לי כי יש לי תפיסה איטית. נדמה לי כי אני מסוגל לתפוס דברים שמישהו אחר לא יתפוס אבל לוקח לי יותר זמן לתפוס אותם. למשל, בשיעור מתמטיקה לעיתים לא הייתי עומד בקצב של המורה בכיתה והייתי צריך להתעכב יותר על הבסיס של חומר כלשהו בעוד כולם כבר התקדמו הלאה, אך בהחלט הייתה לי את היכולת להבין את הבסיס ביותר זמן, ואז גם הייתי מסוגל לפתור דברים שאחרים שתפסו מהר ממני לא הצליחו. עוד דוגמא לזה היא שלמדתי במגמת מחשבים וכשניתנה משימה לכתוב תכנה בבית הייתי עומד במשימה ביתר הצלחה מאשר במבחן קצוב בזמן בכיתה משום שבבית היה לי את כל הזמן הדרוש לי. אין לי בעייה לקרוא ספרים (כמו רומאנים) לצורך הנאה אך כשמדובר בספרי לימוד אני מגלה כי קשה לי לזכור דברים שקראתי. לעיתים אני צריך לקרוא משהו מסויים כמה פעמים עד שאני תופס. במקצועות כמו מתמטיקה ומחשבים אמנם אני נדרש ליותר זמן אבל יותר קל לי כי ברגע שכבר תפסתי משהו אני מסוגל לפתור דברים מהר. אבל במקצועות כמו הסטורייה ותנ"ך בהם יש צורך לזכור הרבה מאד דברים לעיתים בעת מבחן הייתי מגלה כי יש לי פיסות מידע שמתרוצצות בראש בצורה בלתי מאורגנת וקשה היה להזכר במה שקראתי. בצבא כשמישהו היה דורש ממני לבצע כל מיני מטלות והוא היה מדבר בצורה מהירה לעיתים היה קשה לי לעקוב ולזכור הכל והייתי צריך לשוב ולשאול לגבי דברים מסויימים שנאמרו. איני בטוח כי הצלחתי לתאר בצורה מספיק טובה את מה שמתחולל בתוכי בכל מיני מצבים שבהם אני מנסה ללמוד אבל אסתפק בכך כרגע. אני חושש מאד כי תהיה לי בעייה להצליח בלימודים גבוהים, גם אם אצליח לשפר ציונים ולהתקבל. (כי כרגע חוץ מהציונים באנגלית ומתמטיקה ועוד כמה ציונים במקצועות המחשב הציונים שלי מאד בינוניים) אני חושש שבגלל היכולות שלי ובגלל אולי גם החשש מכישלון לא אשיג את המטרות שאני מציב לעצמי בתחום הלימודים/עבודה. אני מחפש מקום בו ניתן לבצע אבחון לבעיות שלי ולבדוק את האינטיליגנציה שלי. וכמו כן מקום בו ינתנו לי כלים להתמודד עם הבעיות שתיארתי כמו שיטות למידה המיוחדות לי וכו' תודה מראש על כל תגובה.

לקריאה נוספת והעמקה
02/09/2005 | 20:53 | מאת: הלוחמת

היי זה נשמע שיש לך הפרעת קשב. שיעורי אסטרטגיות למידה יכולים לעזור לך בעתיד עם לימודים. עם זאת חשוב שתזכור שלימודים גבוהים אתה בוחר משהו במעניין אותך.בניגוד לבית הספר שם אין אופצייה כזאת. לגבי מקום אבחון- אני אתן למומחה בנושא לענות:)

02/09/2005 | 23:29 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, לפני הכל אומר לך כי אין שום יעד בעולם שלא תוכל להגשים למרות ועל אף ליקוי הלמידה שלך. אוכל לספר לך כי אני עצמי לקויית למידה, שלא אותרה בזמן הלימודים התיכוניים , ולכן ציוני הבגרות שלי מלבד ( כמו שאתה אומר ) מקצועות הבחירה לא משהו ומטה. עובדה זו לא הפריע לי להתקבל ללימודים גבוהים ולסיים אותם בהצטיינות יתרה. היום אני מנהלת מרכז למידה ותמיכה ללקויי למידה, ואם זה אפשרי, אפילו השמיים אינם הגבול. ניתן להבין מדבריך כי הקושי המרכזי בא לידי ביטוי במקצועות העיוניים ונוגע לתורות אסטרטגיות הלמידה, כיצד יש ללמוד. קושי נוסף החוזר על עצמו הנו הגבלת הזמן. מדבריך נוצר הרושם כי במידה ויהיה בידך זמן מספיק, תוכל לבצע כמעט כל פעולה לימודית בהצלחה. על מנת להפנות אותך לאבחון מתאים יש להביא בחשבון מספר גורמים: מהו תחום הלימודים המבוקש בעתיד? היכן ובאיזה מוסד אתה מבקש ללמוד? האם נבחנת בבחינה הפסיכומטרית לקראת לימודים גבוהים? האם אתה סובל מחרדת בחינות במקצועות המועדים? מהו איזור מגוריך? התשובות לשאלות אלה חשובות מאוד, משום שמרבית המוסדות להשכלה גבוהה מעדיפים אבחונים ומאבחנים משלהם, או לכל הפחות המוכרים על ידם. במידה ותספק לי יותר פרטים, אנסה לסייע בהתאם. בברכה אלמוג

03/09/2005 | 00:37 | מאת: חושש מהעתיד (קצת פחות)

היי, תודה רבה לך על תגובתך, דברייך מעודדים. לגבי תחום הלימודים בו אני מעוניין אני עדיין אינני בטוח. כנראה בגלל התסכול שלי מהלימודים. לקראת סיום לימודי הגעתי למסקנה כי אני לא סובל את התחום אותו הרחבתי (מחשבים), אך עתה אני תוהה אם זה לא נובע מהקשיים שסבלתי מהם עקב חוסר האבחון. ייתכן ובכל זאת אני חזק יותר במקצועות הטכנולוגיים ואני פשוט צריך כלים נוספים כדי להתמודד איתם. עם זאת נדמה לי כי הרבה יותר מספק לעבוד עם אנשים ולעזור לאנשים ועלה בי הרעיון ללמוד פסיכולוגיה או משהו בכיוון הזה. כפי שהבנת אני לא בטוח בעצמי ואני עדיין בשלב של חיפוש עצמי. אענה לך על יתר השאלות ששאלת אותי: ברצוני ללמוד באוניברסיטה. (בתקווה אונ' תל אביב) טרם נבחנתי בבחינת הפסיכומטרי ובכוונתי לעשות זאת עם שחרורי הקרוב מצה"ל עוד כחודש וחצי. (אגב, האם כדאי לעשות זאת לפני ביצוע אבחון?) אינני סבור כי אני סובל מחרדת בחינות (למרות שאינני מכיר את ההגדרה המדוייקת שלה) אני גר בתל אביב. לסיום רק אעיר כי הקושי שלי אינו רק במקצועות העיוניים. אמנם אני חזק יותר במקצועות הטכנולוגיים אבל איטיות התפיסה שלי מאד מקשה עליי להצליח גם בתחומים אלו. (את הציון הגבוה במתמטיקה למשל הצלחתי להוציא רק אחרי שלקחתי את עצמי בידיים בחודשים האחרונים לפני הבגרות ונעזרתי במורה פרטי.) ושוב תודה, אלי.

01/09/2005 | 22:53 | מאת: תיתי

שלום לך לאחר ששאלת מספר שאלות ועניתי כדי להמליץ לי על משהיא טובה לא חזרת אליי רק המלצה ללכת לאיבחון וזאת כבר הייתה התשובה מהתחלה, אבקש המלצה טובה

01/09/2005 | 23:23 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

תיתי לילה טוב, ראשית מתנצלת על הבלבול. להבא על מנת ליצור רצף ולמנוע טעויות כדאי להמשיך שרשורים קודמים ולא לפתוח חדשים בכל פעם מחדש. לשאלתך - אני מנסה בימים האחרונים לגבש רשימת מאבחנים מאיזור המרכז ודרומה. זאת משום שרוב הקשרים המקצועיים שלי מצויים בצפון. אי לכך אוכל בשלב זה להמליץ על מכוני אבחון רחוקים מאיזור מגוריכם מה שעלול לפגוע בכיט ואיכות האבחון מבחינת כושרו של בנך במהלך האבחון. על כן אני ממתינה לתשובתה של יונה שורק, שותפתי לניהול הפורום השכן באתרי תפוז, בתקווה כי תספק לי תשובות מתאימות יותר. בברכה אלמוג

02/09/2005 | 13:29 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

תיתי צהריים טובים, אני מעבירה לך שם מאבחנת מצויינת. שמה שושי גולדמן מטפלת בראשון לציון. טלפון: 9627903 03 בברכה אלמוג

01/09/2005 | 16:42 | מאת: רוחמה

מה ידוע לכם על תוכנה זו בטיפול בבעיות קשב וריכוז?

12/09/2005 | 15:55 | מאת: לרוחמה

שלום! בתאריך 15/9 בשעה 10 בבוקר תראיין רבקה מיכאלי בתוכנית "גלריית המומחים" בערוץ 22 , בנושא הטיפול באמצעות תוכנת Sharperbrain. http://keshevzikaron.com/mambo/index.php?option=com_content&task=view&id=23&Itemid=42

01/09/2005 | 00:09 | מאת: מיה

היי, אני יודעת שהפרעות קשב וריכוז עוברות בתורשה השאלה אם זה ממישהו ספציפי? זאת אומרת,הורי אינם דיסלקטים או לקויי למידה אבל אח של אמי כן, בנו וכך גם 2 ילדיו. האם יש סיכוי שרגשותיי לגביי לקויי למידה באות בירושה ממשפחתי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2005 | 10:50 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מיה בוקר טוב, רגשות ותחושות בנוגע לליקוי למידה או כל נושא אחר אינן עוברות בחרושה. תיתכנה השפעות רגשיות, פחדים כתוצאה ממה שראית אצל אחרים, אבל תורשה לא. בשונה מכך ליקוי למידה בהחלט עובר בירושה, ואינו חייב להיקשר בקשר דם ראשוני. את מעידה כי דודך וילדיו בעלי לקויות למידה, ולכן הקשר בהחלט יתכן. בברכה אלמוג

עוד דבר נוסף שרציתי לציין, קשה לי ללמוד דברים בעל פה ולשנן אותם אבל אם אני יושבת עם חברה והיא מקריאה לי ומסבירה לי ושואלת אותי שאלות אז אני קולטת את זה יותר טוב וזה נשמר בזיכרון גם בעברית וגם באנגלית. אילו הקלות אפשר לקבל על דבר כזה? איזה איבחון צריך לעשות? ומזה בעצם אומר?? תדוה תודה

01/09/2005 | 11:05 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מיה צהריים טובים, האבחון המשמעותי ביותר הנו אבחון רב תחומי, אשר בעקבותיו תוכל המאבחנת להמליץ על הקראת שאלון, בחינות בעלפה ולעיתים רחוקות גם תיווך בעת הבחינה. על פניו נשמע כי את סובלת מלקוי למידה שפתי, בו יש פער בין יכולת עיבוד חומר עיוני בכתב לעלפה וכן קושי במיקוד פעולות בעת ובעונה אחת ( גם קריאה וגם פיענוח חומר עיוני רב מלל ). בברכה אלמוג

31/08/2005 | 23:47 | מאת: מיה

שלום רב, אני בת 21 מתחילה לחשוב על לימודים אקדמיים ומתה מפחד מזה כי בתיכון לא הצטיינתי בציונים שלי כי פשוט אף פעם לא היתה לי סבלנות ללמוד. אבל לאחרונה כהחלטתי שאני כן רוצה ללמוד וניסיתי וניסיתי וניסיתי בסוף לא הצלחתי בבחינה,או שאני ממש מתעניינת במשהו ולמחרת אני לא זוכרת את המאמר שקראתי. קשה לי לשבת ולהחליט שעכשיו אני שעתיים רק לומדת-זה פשוט לא עובד! מה אפשר לעשות עם זה? הבנתי שיכול להיות שזה קשור למשהו שמטריד אותי נפשי אוי רגשי ולאו דווקא לקויי למידה. אם זה כך איך אפשר לשנות את זה ומזה בדיוק אומר שבאמת בגלל זה אני לא מצליחה? אם אני חושבת על לעבוד כי אני מפחדת מחוסר כסף יכול להיות שזה אחד הדברים שיגרמו לי להיות מוטרדת ולא להצליח ללמוד?? ואם זה אכן לקויי למידה אפשר ללמד אותי "איך" ללמוד?? אשמח לחוות דעתכם בברכה, מיה

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2005 | 11:11 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מיה שוב שלום, כאשר אנו מתמודדים עם קושי רגשי, ואין זה משנה מהי הסיבה להתקימותו חייבים תחילה להגיע לשורש הבעייה ולטפל בה. במקביל או בשלב מאוחר יותר ניתן להתמודד עם הקשיים הלימודיים. חשוב שתדעי - אין כל קשר בין רמת הצלחתך במהלך הלימודים התיכוניים לבין יכולותייך להצליח ( גם בהצטיינות ) במהלך לימודים גבוהים. אל תוותרי לעצמך. ערכי אבחון מסודר, אם יש צורך העזרי בשרותי מורה מקצועית לאסטרטגיות למידה, והכי חשוב החליטי שאת יכולה להצליח. בברכה אלמוג

31/08/2005 | 23:32 | מאת: תיתי

בני בן 10 תלמיד טוב ומוכשר ללא סבלנות אי שקט ללא הפרעה לסביבה

01/09/2005 | 10:42 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

תיתי בוקר טוב, על פי סימנים אלה רצוי לגשת לאבחון קשב וריכוז לשם מציאת מוקד הבעייה, ולאחר מכן הדרכים הרצויות ביותר לטיפול בה. בברכה אלמוג

31/08/2005 | 13:25 | מאת: תמר

בני אובחן בילדותו ADHD וטוראט, סיים בגרות בעזרת ריטלין.סיים גם צבא איכשהו. כיום אינו מסוגל( ניסה ונשר) להכנס למסגרת לימודית, מחליף מקומות עבודה,ישן הרבה וכו וכו. כדי שיוכל לקבל קונצרטה או כל עזרה כימית אחרת עליו לעשות איבחון. הרופא הנוירולוג שלח אותו לאיבחון באסף הרופא אצל רופא בשם ד"ר היגראכט,האם מוכר? האם המכון באסף הרופא מוכר? כמו כן נודע לי שיש מכון לאיבחון גם בבית לוינשטיין וגם בשניידר אצל ד"ר איריס מנור. היכן היית ממליצה לעשות את האיבחון שגם יתן את היעוץ הטוב ביותר.

לקריאה נוספת והעמקה
31/08/2005 | 16:30 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

תמר אחר הצהריים טובים, שני הרופאים ידועים טובים ובעלי שם. הצעתי כי תבקרו בשני המכונים ותבחרו בזה אליו בנך ירגיש הזדהות או נוחות רבה יותר. בברכה אלמוג

31/08/2005 | 02:07 | מאת: לי

אלמוג שלום, לפני כחודש פניתי אליך בקשר לבעייה שיש לי בזיכרון או יותר נכון שינון של חומר היועצת של המכינה שלי המליצה לי לגשת לאיבחון חוזר כי באיבחון הראשון קיבלתי מענה מאוד נקודתי - הארכת זמן וככל שנבחנתי עלה הקושי שלי במקצועות כמו היסטוריה לשינון של חומר או זכירת תהליכים ברצוני לציין שבנוסף לקושי הזה אני אינני מצליחה לסיים אף בחינה בזמן למרות תוספת הזמן כך שאני לומדת בצורה רצינית אך מגישה בחינות שלא סיימתי כך שהציון הכי גבוה שלי הוא 87 ואם עוד תוספת זמן יכולתי למצות את היכולת שלי. בעוד אנשים סביבי מסיימים את הבחינה ומצליחים לחזור עליה בקריאה אני נאבקת להספיק ולהגיע לעמ' האחרון בשבועות הקרובים אני נפגשת עם המאבחנת אבל אינני יודעת אילו אופציות קיימות היום בהקלות ולצערי בסוף האיבחון הראשון המאבחנת שאלה אותי מה אני חושבת שיעזור לי ולא ידעתי לכוון כי לא היתה מעין רשימה כדי לדעת לכוון ולהתאים את ההקלה למצב שלי כך שאשמח לדעת היכן אני יכולה לברר מהם ההקלות שניתנות היום ובנוסף להתייעץ עימך מה עליי לעשות עם העובדה שתוספת הזמן של 25 אחוז אינה מספיקה לי? ומה זה בעצם שאלון מותאם? אני קצת מיואשת כי צפויים לי עוד בחינות השנה .... כך שאני ממש זקוקה לעזרתך ולעזרת כל מי שיכול לעזור בברכה, לי נ.ב. אני מתגוררת בירושלים

לקריאה נוספת והעמקה
31/08/2005 | 16:27 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לי צהריים טובים, קודם לכל בואי נסביר מספר כללים: מאבחן או מאבחנת טובים אינם אמורים לשאול אותך מה את רוצה, אלא להתאים את ההמלצות לתוצאות האבחון. את מעידה בעיקר על קשיי זמן. קושי זה ודאי יבוא לידי ביטוי במהלך האבחון עצמו ובעקבותיו יוכל המאבחן להמליץ גם על 40 % תוספת זמן. התאמה זו נדירה, אך בהחלט קיימת. התאמות נוספות הקיימות בבחינות הבגרות הנן: הקראת שאלון - כך שהבוחן מקריא לפי בקשתך ( גם מספר פעמים ) את השאלות או הטקסטים המצויים בבחינה. התעלמות משגיאות כתיב הן בעברית והן בשפה זרה בחינות בעלפה או הקראת תשובות לקלטת שכתוב ושיעתוק ( מיועד בעיקר לבעלי כתב יד לא קריא,אך גם לעיתים למתקשים בכתיבה ?). בחינות מותאמות מחולקות לשתי קבוצות: נוסח מיוחד ושונה הניתן לתלמידים לקויי למידה כדוגמת בחינת הבגרות בלשון. צמצום חומר והורדת פרקים נבחרים מן הבחינה כדוגמת מקצועות רבי מלל ( ספרות, היסטוריה, תנך ) אל תתיאשי בגלל הבחינות בדרך. ניתן להתגבר על הקשיים ולעקוף אותם. לצערי, כפי הנראה אובחנת בפעם הראשונה באופן בלתי מקצועי, אך ניתן לתקן זאת. אל תוותרי לעצמך או על עצמך! בהצלחה אלמוג

30/08/2005 | 07:53 | מאת: סימה

אלמוג שלום כתבתי לך פעם על בתי בת ה10 שהיא לקוית למידה, ועל בני בן ה19 שגם הוא לקוי בצורה חמורה. כל שנות לימודיו תמכנו בו בעזרה ע"י מורות מתקנות מכל הסוגים, ובשלב מסוים גם עם טיפול פסיכולוגי, כאשר הבנו שיש לו גם בעיות רגשיות. כתוצאה מהלקות, יש לו גם לקות חברתית, שנים הוא היה הילד שמחוץ לחברה, היה אפילו ילד בשכונה שלנו וגם בביה"ס שהיה מרביץ לו ומתעלל בו, והוא פחד ממנו, והיה בורח ממנו, מתלונן ללא הרף בביה"ס עליו, ואפילו בוכה.לפני שנה הוא גילה את מכון הכושר, והבין שאם יתאמן הרבה, יהיו לו שרירים וגם כוח. ואכן, זה מה שהוא עשה , הוא פתח שרירים בעיקר בידיים, ואיתם הגיע גם החוסן הגופני. אבל כשהוא הבין שיש לו כלי הרתעה, נפתח אצלו גם משהו רגשי והוא הפך עצבני יותר, צועק יותר ולא מוותר. ניסינו לוותר לו בבית, לא להכנס איתו לעימותים בעיקר בנוגע לתיכון, הוא רצה להפסיק ללמוד, ואנחנו משכנו או תו רק ע"מ שישיג לפחות את תעודת גמר ביה"ס. עכשיו הו א בצבא, בטירונות, ואיזה קושי אדיר יש לו. הוא הסתבך כבר 3 פעמים עם משפטים, ריתוק וכלא, הוא מתחצף , צועק על המפקדים ולא מוכן לקבל משמעת ומסגרת. אני מספרת לך את כל זה, מכיון שאני חושבת שטעיתי לגביו, ואולי אני עושה טעות עם בתי הקטנה. כאשר היה לו קשה ללמוד, הוא לא היה יכיול לקרוא חומר ולהבין אותו, בגלל דיסלקציה קשה, הייתי יושבת איתו, מקריאה לו ומנסה ללמד אותו דרך הערוץ השמיעתי, וכשהיו לו מטלות אחרות, שידעתי שקשה לו הייתי עושה לו את העבודה. הוא מעולם לא שעה שעורים לבד, ובשנים האחרונות בכלל לא הכין אותם.אבל כלפעם שהסתבך, מיד הייתי מתקשרת למורות שלו, או למנהלת והייתי מישרת עבורו את ההידורים. טעות, נכון? עכשיו הוא קבל את המסר שהוא לא צריך אף פעם להתאמץ, הוא קצת יילל, ויבכה, או לחילופין יצעק,ומישהו אחר יעשה עבורו את נעבודה, כאילו לא סיפקתי לו את הכלים לעצמאות והתמודוות עם קשיים, בגלל שכל כך גוננתי עליו. ועכשיו אני חוזרת לקטנה, גם לה קשה, גם היא לא נוגעת בשעורי הבית, עד שאני מגיעה ויושבת לידה, ועוזרת לה.מה לעשות? אם אמשיך בדרך הזאת, אני עלולה להגיע איתה לאותו המצב כמו עם בני הגדול? איך מעבירים לה את המסר שהיא חייבת להתמודד לבד, וביחד עם זאת לא לנטוש אותה לבד? היא בתור למרכז לשפור הלמידה, אך התור ארוך ואינני יודעת מתי היא תוכל להתקבל? אני מריכה עצה ממך איך לנהוג? לקחת מורה להוראה מתקנת באופו פרטי ויומיומי על מנת שתעשה איתה שעורים, זהו עול כלכלי אדיר, לקחת נערה מהתיכון, אני לא יודעת אם היא תוכל להסביר לה את החומר בצורה נכונה, כי יש לה לקויות, אז מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
31/08/2005 | 16:00 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סימה צהריים טובים, הבעייה אכן קשה. מצד אחד בהחלט לא נכון להרגיל את הילדה לפעול אך ורק איתך או בעזרתך, כך שלמעשה האחריות היא עלייך. חשוב מאוד להעביר מסר ברור כי שיעורי הבית והעבודות אינן שלך או באחריותך. עם זאת לא ניתן לעשות זאת בבת אחת על מנת לא להבהיל את הילדה ולגרום לה התנגדות לעשייה והתמודדות בהמשך. אני יודעת כי סיוע מבחוץ יקר, אך הוא הפיתרון הטוב ביותר. את כאם גם כבעלת הניסיון והידע הרבים ביותר אינך יכולה לסייע לטווח ארוך לביתך. הילדה צריכה ללמוד לסמוך על עצמה ולייצג את קשייה מול המורים , החברים וגם מולך בעצמה. זהו תהליך לא פשוט אך הכרחי, שאם לא יתקיים כעת יהיה צורך לקיימו במהלך השנים הבאות מה שלא יהפוך אותו לקל יותר בלשון המעטה. אין כאן תשובות חד משמעיות. אין כל הוכחה או קשר ישיר בין התנהגותו של בנך כעת בתהליך ההתמודדות עם קשייו הרגשיים וההסתגלותיים לבין תפקודך בעבר. כך גם אין מתכון לבניית התנהגות דומה בעתיד עם הבת. אין מקום להשוואה. אנשים שונים הם בעלי רגישויות ונקודות חוזק שונות. יתכן מאוד כי דוקא היא תעמוד איתנה היכן שנפל הראשון ולהפך. בנוגע לבנך, איני יודעת היכן עומדים הברים וכיצד הם מטופלים, אך בכל מקרה אני מציעה את עזרתי. אולי שיחה עם אדם חיצוני בפגישה או אפילו באמצעות הטלפון עשוייה לפתוח ערוצים נוספים, ולו רק משום שהחשש למעורבות לטובת אחד הצדדים אינו משתנה במשוואה זו. על כל פנים את מוזמנת ליצור עמי קשר אשתדל לסייע כל שאוכל. בברכה אלמוג

29/08/2005 | 20:14 | מאת: סתיו

קרובת משפחתי היא נערה בת 16 אשר לוקה בבעיה שאינני יודעת להגדירה. היא החלה לדבר בגיל מאוחר וכיום יש לה בעייה קשה בדיבור: היא לא הוגה נכון את המילים, לא מטה פעלים בצורה הנכונה שלהם, לא משלימה משפטים בסדר הנכון וגם מחליפה בין מילים, לדוגמה, במקום לומר "סדר יום" היא אומרת "יום סדר". קולה נשמע שונה מהרגיל, דק וצפצפני. היא אמנם מדברת שוטף כיום, אך קשה מאוד להבין אותה. יש לה ליקוי למידה חמור והיא בקושי מסוגלת לקרוא. יש לציין שהשמיעה שלה טובה. למרות שמתקנים אותה מספר רב של פעמים, היא עדיין חוזרת על הטעות. לפי הנתונים הנ"ל, במה מדובר לדעתך? האם ניתן לטפל? האם יש סיכוי שהבעיה היא גנטית? לאור כך, האם יש צורך בבדיקות גנטיות מסוימות לפני כניסה להריון? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
29/08/2005 | 20:43 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סתיו ערב טוב, על פי הפרטים שסיפקת הנערה דיסלקטית ובעלת קשיים שפתיים. בהחלט ניתן לטפל, ואף להגיע לרמות שיפור משמעותית ביותר. חשוב לדעת - הטעויות יחזרו על עצמן גם להבא. אין טעם לתקן בכל פעם מחדש, אלא למצוא דרכים לעקוף את הקושי. על פניו נשמע כי קלינאית תקשורת תוכל לסייע. כמו כן אם עדיין אין אבחון מסודר, רצוי מאוד לקימו ובהקדם. ליקוי למידה עובר פעמים רבות בתורשה. אין כל אפשרות לזהות זאת בבדיקות לפני כניסה להריון. אחרי הכל זו אינה מחלה או נכות, ואין כל הצדקה , גם אם היתה אפשרות שכזו, להרתע במידה כה רבה. בברכה אלמוג

קודם כל סליחה על המכתב שאמור להיות ארוך, אך לפי שעת בוקר המוקדמת את בוודאי מבינה עד כמה בלחץ ואפילו לא מסוגלת לישון. ..שלום רב. בני בן ה-15 ילד עם לקויות . למידה למד עד כה בחטיבת הביניים בכתה ח' היות ורציתי לחפש דווקא לאחיו הקטן מסגרת אחרת לפני העליה לחטיבת הביניים הגענו למספר פנימיות (הכוונה היתה ללמוד במסגרת אקסטרנית בלבד ) מה שקסם לנו היה הלימודים בטבע עם פינות חי וכו'. ילדי הם ילדים שאוהבים חיות וטבע ולכן חשבתי על מסגרת זאת. אך בני הקטן לא הסכים בשום אופן לעבור בית ספר מהישוב שלנו ולכן נשאר בו. אך בני הגדול לפני כחודש החליט שהוא לחטיבה לא חוזר. לא היה לו טוב מבחינה חברתית (הוא נחשב לילד הטוב / חנון של הכתה ולכן לא התקבל מבחינה חברתית) עבר בחינות בפנימיה ואתמול התחיל היום הראשון בפנימיה. הרצון ללכת לפנימיה היה שלו בלבד. אך אתמול כבר מספר שעות בפנימיה (התלוותי אליו). לאחר סידור הבגדים בארונות ראיתי איך מצב הרוח שלו ירוד עם הסתייגות להשאר. אך עד הצהרים נשארתי איתו עם הבטחה שבערב אנחנו נגיע אליו. אחרי הצהרים כבר קיבלתי טלפון ממנו שהמקום לו בשבילו שפנימיה זה לא מה שהוא חשב. יש לציין שהיתה התלהבות רבה ללכת למסגרת זאת. בערב הגענו אליו ההורים ביחד ומה שראינו בחוץ ילדים מדברים, צוחקים ובטלפון מספר דקות לפני שהגענו בני דיבר איתי ואמר לי שהוא בחוץ לבד, אין לו אם מי להיות, אני לא חברותי, אני לא יודע איך לדבר, איך להתחבר איתם. כאשר הגענו הוא ממש בכה שרוצה לחזור הביתה. קראתי למדריך סיפרתי לו מה קורה . גם בבוקר אמרתי לו שיש קצת הסתייגות. התמיכה של המדריך היתה מדהימה, הוא רקא למנהל החטיבה, מנהל הפנימיה וכולם שוחחו איתו. הוא הביע רצון להשאר אך אמר שקשה לו לישון שם. הוא כנראה יותר מידי מפונק בשביל לישון מחוץ לבית. הוחלט שהוא חוזר איתנו הביתה לישון ובבוקר נחזיר אותו. הוא נרגע, אך בבית לאחר המקלחת שוב החל בכי שאפשר להגיד היסטרי. הבטחתי לו שלא נשאיר אותו במקום שיהיה לו רע. אך הרצון שלו להיות שם הוא מהידיעה שאחרי הלימודים יש עזרה רצינית בלימודים מה שהוא זקוק לה. אני מאוד רוצה שהוא יתן לעצמו זמן לנסות. הרי ביום אחד אי אפשר להסתגל ולהכיר חברים (כאמור הקטע החברתי קשה לו מאוד שם וגם בבית הספר הקודם). הילד לא יצא מהבית כלל!!! אלא איתנו ההורים. לבית הספר הקודם הוא לא מוכן לחזור בכלל!!! יש בישוב שלנו 2 חטיבות סמוכות וכנראה שגם לחטיבה השניה לא ירצה לחזור. בעוד כשעה וחצי נחזיר אותו לפנימיה. אני יודעת שאם הוא יתחבר לילדים יהיה לו טוב, אך הבכי והרגישות הורגים אותי. אני יודעת שהכי פשוט זה לארוז את הבגדים ולחזור הביתה, אך שווה לנסות, אבל לא במצב זה. האם נכון להחזיר אותו הביתה בימים הקרובים רק כדי לישון? אולי כך הוא יתרגל? הוא רוצה ללמוד בפנימיה במסגרת אקסטרנית אך אני לא כל כך בטוחה שיש אפשרות גם מבחינה לוגיסטית, כ- חצי שעה נסיעה מהבית אך לא תהיה לי אפשרות למימון הנסיעות. וגם לא בטוח שיש אפשרות לילד חוץ שגר במרחק זה. ילדי האקסטרני הם ילדים מישובי הסביבה. אנא המליצי לי מה לעשות. מרוב מחשבות התעוררתי לפני כמה שעות ואין לי אפשרות להרדם כך שאת בטח מבינה את המצב העדין. לפי אבחון פסיכולוגי ידוע לנו על בעיות ריגשיות, על הרגשת דחייה על ידי החברה, אך בני התנגד לטיפול פסיכולוגי. אנא שוב עזרתך הדחופה עד כמה שאפשר.

לקריאה נוספת והעמקה
29/08/2005 | 13:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אסתי צהריים טובים, קודם לכל עלי לומר לך כי את מתמודדת עם אחד המצבים הקשים והמורכבים ביותר. ילד בעל קשיים רגשיים וחברתיים, אשר מודע ליכולותיו וכשרונותיו בתחום הלימודי מתקשה מאוד לגשר על הפער בין הפניםהשונות של תפקודיו. נראה לי כי בנך רוצה ללמוד בפנימיה, אך מתקשה מאוד לעמוד ביעד שהציב לעצמו. תקופת ההסתגלות הנדרשת קשה לו, והוא אינו בטוח כי יוכל לעמוד בה. גם הוא יודעכי דרוש זמן, אך החשש מכשלונות ופגיעות קודמים מפחיד אותו במידה רבה. על מנת להתמודד עם שלל הקשיים יש לבנות תוכנית משולבת: ראשית, כפי שאת עושה היטב, היי שם בשבילו, חבקי אותו אם במגע ואם במילה. בנוסף הגיעו להסכמה עם הפנימיה כי לפחות בתקופה הראשונה יהיו גמישים בנוגע למקום הלינה. כמו כן, היתי מבררת בכל זאת אפשרות לרישום כתלמיד אקסטרני למרות הקרבה היחסית הביתה. יתכן מאוד ורישום טכני שכזה יוריד את רמת המתח בצורה כה משמעותית עד היכולת בטווח הארוך יותר להשתלבות בפנימייה כתלמיד מן המניין. בצד השלישי של המטבע את חייבת לדאוג לעצמך. בשלב זה, כאשר הילד מסרב לקבל עזרה נפשית מקצועית, את לא יכולה לוותר עליה. צפויים לך עוד לילות רבים ללא שינה, ובשום פנים אינך יכולה לעבור אותם לבד וללא הדרכה. כאן בפורום אשמח, כמובן, לעמוד לרשותך ולצידך, אך לדעתי, אין בזה די. מקווה שעזרתי ולו במעט בברכה אלמוג

28/08/2005 | 15:07 | מאת: :)

היכן המרכז לאיבחון הטוב ביותרב בחיפה? וכמה זמן לוקח לעשות את כל הבדיקות ולקבל תוצאות? תודה

28/08/2005 | 23:53 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, על מנת לענות לשאלתך נחוצים לי פרטים נוספים: למי דרוש האבחון? מהי הסיבה או הצורך באבחון זה? מהו סוגו? ( דידקטי, רב תחומי ), מהן הבעיות הלימודיות של המאובחן? מבלי לקבל מידע אודות שאלות אלה לא ניתן לבחור מאבחן או מוסד אבחוני מתאים. ספקי לי תשובות, ואסייע ברצון. בברכה אלמוג

27/08/2005 | 23:50 | מאת: אמא שלה

יש לי בת בת 6 שעולה לכיתה א'. יש לה בעיה בזיכרון פרטים מסויימים. הבעיה בולטת במיוחד בזכירת שמות אנשים חדשים שהיא פוגשת. היא יכולה לחזור ולשאול אותי מה שמם מספר פעמים שוב ושוב. כשאני שואלת אותה מה השם היא לא מצליחה לזכור, גם אם אני עוזרת לה. כשהיא היתה קטנה היא לא יכלה לזהות את הצבעים: אדום, צהוב וירוק. צבעים אחרים היא זיהתה. בגיל מתקדם יחסית היא זיהתה את 3 הצבעים הנ"ל. פניתי לפני מספר חודשים לנוירולוג שלא הבחין בבעיה. אני יודעת שיש לה בעיה, מה הבעיה? איך עוזרים לה?

לקריאה נוספת והעמקה
29/08/2005 | 12:54 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

צהריים טובים, יתכן כי ביתך סובלת מליקוי למידה המתאפיין בבעיות זיכרון לטווח הבינוני והקצר. אם הדבר אכן כך, סביר להניח כי יתגלו בעתיד קשיים נוספים הקשורים בעיבוד נתונים והפנמה בתהליכי הלמידה. במהלך שנת הלימודים הראשונה רצוי לשלוח את הילדה לאבחון דידקטי, אשר ימקד את הבעייה ואף יוכל להצביע על דרכי התמודדות עמה. בברכה אלמוג

30/08/2005 | 12:18 | מאת: כרמית

תשובה לבעיית זיכרון

27/08/2005 | 21:14 | מאת: ננפ

בני בן ה-6 אובחן עי נוירולוגית ילדים כבעל בעיות חמורות בקשב ורכוז (התנהגותו מתאימה לגיל צעיר יותר כדבריה בערך 4.5)הומלץ על רפוי בעסוק קלינאית תקשורת גננת שיח שתהיה נוכחת גם בגן וגםתעבוד איתו בבית לקראת כתה א (הוחלט להשאירו בגן חובה שנה נוספת עוד לפני האבחון עקב בעיות מוטוריות ושפתיות) וכן סוג של ספורט טיפולי. כן הומלץ על נטילת רטלין . אנו אובדי עצות האם באמת יש צורך בגילו הצעיר לקחת תרופות מסוג זה ? יש לציין שגם משקל גופו נמוך ומבנה גופו צנום,כך שהתרופה עלולה להשפיע על התיאבון ולירידה במשקל בעתיד... כיצד יודעים עם כל הטיפולים שהומלצו מה לעשות קודם ואו לקחת הכל כמכלול? דבר נוסף מה עלי לומר לבני לפני תחילת נטילת התרופה?!!!!!!!!!

לקריאה נוספת והעמקה
27/08/2005 | 22:07 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, טיפול בבעיות התנהגות הנובעות מהפרעת קשב חייב להיות מכלול שלם, לכן עליכם להתחיל את כל משלבי הטיפול המוצע יחד ( פחות או יותר ). השימוש בריטלין יכול להציל את בנך ולסייע לו בהצלחה בכל תחומי הטיפול הנוספים והמקבילים לו. שוחחי עם הילד והסבירי לו כי תפקיד הכדור הוא לאפשר לו שקט והצלחה בדברים שהוא רוצה לעשות כמו לקרוא, לצייר, לשחק יותר מדקה במשחק אחד, לריב פחות עם חברים, וגם יגרום לכך שיכעסו עליו פחות, כי יוכל לשלוט בהתנהגותו. התהליך אינו פשוט, אך הכרחי. את יותר ממוזמנת לשוב ולהתייעץ גם בהמשך הדרך בהצלחה אלמוג

26/08/2005 | 21:58 | מאת: דנה

שלום רב, יש לי ילד בן 4 ועשרה חודשים מאד אינטלגנטי. הוא מכיר וכותב כמחצית מהאותיות ומכיר וכותב את כל המספרים. הוא עדיין כותב מספרים ולרוב גם אותית בכתב ראי. אנחנו יושבים איתו, אבל אין התקדמות דרמטית בעניין זיהוי אותיות מלא והתחלת קריאה. האם יתכן ומדובר בדחסלקציה ומומלץ לפנות לאבחון, אם כן היכן ואיך מתבצע האבחון ? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
27/08/2005 | 21:59 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

דנה ערב טוב, סליחה על הבוטות - עזבו את הילד במנוחה! כתיבה בכתב ראי אופיינית מאוד ורצויה מאוד בגיל זה , שבו נרכשת השפה ומתבססת. שגיאות ממן אלה מסתדרות מעצמן. הפסיקו ללחוץ ולהתרגש הכל..... בסדר. בגיל 9 במידה וטעויות אלה ימשכו תמיד ניתן לגשת לאבחון. בברכה אלמוג

28/08/2005 | 15:14 | מאת: דנה

ראשית תודה. רק למען הסדר הטוב רציתי לציין כי איננו לחוצים כלל ועיקר. והילד ממש "עזוב" במנוחה... מצאנו שיש פער בין המסוגלות שלו לזהות אותיות ומספרים ולכתובם נכון לבין האינטילגנציה הגבהה שלו, לכן שאלנו ואנו שמחים שזו התשובה. תודה.

26/08/2005 | 16:56 | מאת: אמא

אלמוג שלום! יש לי ילדה בת 6 שעולה לכיתה א', היא מאוד איטליגנטית, רגישה, ואמפתית. הבעיה היא שהיא מדברת ללא הפסקה, (אלא אם היא צופה בטלויזיה...) היא לא מקשיבה כשמבקשים ממנה לחכות או להקשיב לדיברי אחרים, אנחנו מגיעים למצבים של חוסר אונים לעיתים קרובות-נאמר לי שזהו סימפטום של בעית קשב וריכוז. בנוסף בחודשים האחרונים הציורים שלה די משורבטים והמורה (אנחנו גרים בחו"ל- בית הספר מתחיל בגיל 3 כך ששלוש שנים הם בעצם במתכונת של גן חובה או "טרום בית ספר") העירה לנו מיספר פעמים על מחסור בפרטים בציורים וכתב יד מאוד מקושקש. יש סיבה לדרוש איבחון? האם לשפה יש השפעה על האיבחון? אמנם שפת האם שלה היא עיברית אבל השפה המדוברת שלה היא ספרדית. מה נוכל לעשות בנתיים?

לקריאה נוספת והעמקה
27/08/2005 | 21:54 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, דיבור יתר הנו אחד המאפינים של בעלי הפרעות קשב או היפר אקטיביות. בנוסף את מתארת כתב לא ברור או חלקי ציור משובשים. אמנם יש לקחת בחשבון כי הילדה צעירה מאוד וכי מדובר ברכישת שפה שנייה מה שעשוי להשפיע משמעותית על התפקוד הלמידתי, אך בכל זאת שווה בדיקה. ואם בדיקה אז כפולה: אבחון קשב וריכוז ואבחון דידקטי לימודי. יש לשקול באיזו שפה לקיים את האבחון , ובכל מקרה עצם השהות במדינה זרה תשפיע על תוצאותיו, לכן יש לבדוק היטב מהם המצבים הטבעיים והנוחים ביותר לילדה. בברכה אלמוג

25/08/2005 | 11:23 | מאת: מוטי

שלום ביתי בת 8 אבל עדיין יש לה דיבור)שפתיים מקווצות) תינוקי רוב הזמן מידי פעם אני מבקש ממנה שתפסיק לדבר בצורה כזאת מה לעשות ? תודה מוטי

27/08/2005 | 21:47 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מוטי ערב טוב, האם שאלת את עצמך מדוע בתך מדברת באופן זה? האם היא מבקשת את תשומת ליבך? אולי נולד לה אח קטן? מה קורה כאשר אתה מבקש ממנה לשנות את סגנון דיבורה? האם שאלת אותה פעם מדוע היא בוחרת לדבר כך? בקיצור, שב לדבר עם הילדה. לא בכעס, לא תוך הקנטה, אלא מתוך מוכנות לשמוע ולהבין מה מוליך אותה. אני מניחה כי לאחר שתגיע לשורש ההתנהגות היא תעלם מעצמה. בברכה אלמוג

29/08/2005 | 14:58 | מאת: מוטי

תודה על תשובתך. היא אומרת שהיא רוצה פינוקי אני מוסיף שהיא "היחידה" אמא שלה נפטרה בגיל 5 (גם לפני זה היא דיברה כך) אבל היא קיבלה את כל התשומת הלב אפילו יש שאומרים יותר מידי (אולי בגלל זה ?) אז מה עושים ?

24/08/2005 | 20:35 | מאת: חני

שלום רב! בני בן 4 והוא ילד חכם בעל ידע מעל הניתן לצפות בגילו. אך בכל מה שקשור בציור/צביעה/כתיבה וכו' אין לו סבלנות והוא לא מוכן להתעסק בדברים האלה גם כשכל ילדי הגן מציירים יחד.לעומת זאת, יש לו סבלנות לשבת מול המחשב גם יום שלם.אני מכריחה אותו לשבת ולהחזיק כלי כתיבה, אך זה כרוך בהרבה מאמץ ודמעות. האם יש טעם לשלוח אותו לאבחון? האם אלה סימנים לבעיות קשב וללקות למידה?

לקריאה נוספת והעמקה
25/08/2005 | 14:33 | מאת: מירב

חני שלום רב. הימנעות מהתמודדות בכל אחד מתחומי התפקוד שילד אמור לעשות במסגרת היומיומית בה הוא נמצא היא כבר נורה אדומה שיש לבדוק ולבחון אותה. לעומת זאת הסקת מסקנות לגבי לקויות קשב/לקויות למידה היא נחפזת מידי. קודם כל אל תיכנסי עם בנך לעימותים סביב הנושא הגרפומוטורי, שכן הדבר יגרום רק להימנעות ורתיעה גדולה יותר. כן חשוב לבדוק מהו מקור הקושי ולטפל במידת הצורך ו/או לתת לך הדרכה לבית כיצד להתמודוד (לא בהכרח דרך פעילות ישירה של ציור). את צריכה לגשת לאבחון בשלב הראשון של מרפאה בעיסוק המתמחה בתפקודים של מוטוריקה עדינה וגרפומוטוריקה. לפרטים נוספים תוכלי לחזור אליי למייל שלי. בהצלחה.

27/08/2005 | 21:42 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

חני ערב טוב, קודם לכל זכרי כי בנך רק בן 4. בגיל זה מוקדם מאוד לקבוע האם הילד לקוי למידה, בעל הפרעות קשב או בעל כל בעייה דומה. עם זאת במידה ואת חוששת ניתן לפנות לגננת ופסיכולוגית הגן להתיעצות וקבלת חוות דעת נוספות תוך קיומם של אבחונים חלקיים. בשום פנים ואופן אל תגיעי לעימותים עם הילד על רקע זה. ההכרח לעסוק דווקא בפעילות שאינה נוחה לו עלולה להביא לרתיעה והתנגדות עזה בעתיד, כך שלמעשה כעת את פוגעת ומזיקה הרבה יותר ממועילה ומקדמת. תני לזמן לעשות את שלו. יד על הדופק היא משמעותית וחשובה. טוב תעשי אם תעקבי ללא לחץ עד גיל 6, ואז באם יהיה צורך ניתן לפנות לאבחון ולספק טיפול וקידום על פי הצורך. בברכה אלמוג