חברויות ויחסים ילדים הורים
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
לא ככ ידעתי היכן לשאול, אז מנסה כאן. בני כמעט בן 5. ילד יחיד. אני יחידנית. לאחרונה הילד ממש מתחנן שאפגיש אותו עם ילדים מהגן. אני עצמי לא טיפוס חברותי במיוחד, ובגילו, החברויות והמפגשים תלויים גם ביחסים שלי עם האמהות. בתחילה זה די הצליח, והוא התארח הרבה. אבל לאחרונה היוזמות שלי לא מצליחות להפגיש. הצעתי להזמין אלינו הבייתה, ואני נתקלת בסירובים והתחמקויות חוזרות ונשנות. כואב לי על הילד והבדידות שלו. אני חושבת שזה אולי בגללי, ואולי כי פשוט לאנשים יש את המשפחות שלהם והם לא זקוקים לחברת ילדים אחרים. מתחקירים שעשיתי, הוא לא מתנהג בפראות יוצאת דופן עם הילדים. מריבות מידי פעם הם משהו טבעי. בקיצור, איני יודעת איך לנהוג. מחכה שיגדל ויצור את הקשרים החברתיים שלו לבד שלא תלוי בי. מה לעשות?
שלום לך, אכן את צודקת. החברויות בגיל הזה תלויות בקשר שבין האמהות. את אמורה ליצור קשר עם אימא אחת ואיתה ביחד ושני הבנים תבנו מערכת של קשרים חברתית. אני מבין שקשה לך , אבל נראה לי כמו דרך יחידה לפתח קשרים חברתיים משמעותיים. מה דעתך? אהוד גלבוע
דעתי שקשה לי להשתנות... לפעמים זה לא תלוי רק בי.. וכנראה שאולי כן.. צפויות לי עוד כמה שנים, עד יעבור זעם?
יש גם בנות שאני כן ביחסים קצת יותר חבריים וגם הם מתחמקות.. עסוקים עסוקים
גם אני אם יחידנית לילד בן 7 שרוצה ללכת לחברים. מבינה ומזדהה לחלוטין עם האם היחידנית לילד בגיל 5.
שלום רוני, לדעתי , קשה יותר לאימהות עם בני זוג לפגוש אימהות יחידניות. זה אפשרי, אבל קשה יותר. אני חושב שכדאי לנסות בכל זאת לבנות קשרים איתן, וגם עם אימהות חד הוריות אחרות. מה דעתך? אהוד גלבוע
בהתחלה זה עובד... אח"כ יש תחושה שפשוט נרתעים ומנתקים את הקשר ללא סיבה מסיבות שונות. אין זמן/ הילד עסוק/ לא עונים לטלפון ולא מגיבים להודעות גם אם זה לא קשור לילדים. * אולי יש פחד.... שלא ניקח להם את הבעלים חלילה.
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
