התייחסות לגבי ילד בן 6 שנים
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום, הבן שלי בן 6 שנים עולה לכיתה א', האמת שאני עם רגשות פחד וחשש אדירים מהתקופה הזו, לא יודעת למה אינני שמחה ומתרגשת לחיובי כמו רוב ההורים שהבן שלהם נכנס לבית הספר לפעם הראשונה, לא יודעת האם אני מפחדת על הבן שלי או ממנו, לבן להתנהל מול האחרים ללא סיבה ידועה לי, לפעמים הוא רוצה לנתק את הקשר ולא להמשיך בכל פעילות שהם התחילו בה, דבר זה התחיל לבלוט בגילאי הגן, לפעמים הוא מרביץ לאחרים בזמן שהוא יכול לדבר איתם אם באמת טעו איתו, החשש שלי שהוא נכנס לאווירה מאוד רחבה לתכנים חברתיים ולימודיים חדשים, מפחדת מהעימות שהוא עלול לצור עם המחנכת והמורים( זה המצב שהיה בהיותו עדיין בגיל הגן) אני מפחדת שכל זה ישאיר אותו אחורה ולא יוכל להתקדם לא בלימודים ולא בחברה, לא יודעת אם הצלחתי לתת צורה במה מדובר אבל באמת זה המצב, החלטתי עם הרופא שלו להתחיל טיפול רגשי שזה יתחיל בימים הקרובים, אבל באמת אין לי מושג איך לתאר את זה לפסיכולוגית, לא יודעת אם היא באמת תבין אותי ומה עובר על הבן שלי, אבל בכללי האם אנחנו יכולים לעבור את זה או שנשאר תקועים בו לכל החיים? אשמח למלים שירגיעו אותי, סליחה על האורך תודה
שלום לך אימא, אכן, מדאיג לשלוח ילד שבגר לבית הספר. זה זמן של השתלבות שלו בחברה הרחבה יותר. הבן שלך מגיע עם קשיים ועם קשיים , כפי שילדים רבים מגיעים לכיתה א'. אם יהיו לו קשיים עם המורה, היא תנסה לטפל ולקדם אותו. יכול להיות שהקשיים יהיו כאלו שהיא לא תוכל להתמודד לבד. גם לכם ההורים , לא קל להתמודד עם הקשיים שלו ולכן פניתם לטפול רגשי. לדעתי ,זו החלטה טובה ונכונה. כי למעשה אתם, ההורים, יכולים לעזור לו ולקדם אותו בכל התחומים, גם הלימודיים וגם הרגשיים. אני מציע לך להתייעץ עם המטפלת שבחרתם בהמשך הזמן. לקבל ממנה הדרכת הורים. מה דעתך?