חרדת אסלה

מור שלום, קראתי מס' שאלות ותשובות שלך ולדעתי את מדהימה! בתי ליאור בת 3 ו-3 חוד', היא ילדה פיקחית, ועקשנית. ליאור הסכימה להוריד תיתול לפני חודש למעשה אני בגישה של לא ללחוץ וכשהילדה תראה סימני גמילה אז נתחיל בגמילה וכך עשינו, ליאור החליטה להוריד תיתול אבל רק לפיפי, בלילה היא עדיין עם תיתול ומבחינתי זה ממש בסדר, הבעיה מתחילה עם הככי. ליאור לא מוכנה לעשות ככי לא בסיר ולא באסלה, אך ורק בתיתול. לפני שבועיים הייתי לצערי קצת אגרסיבית והחלטתי שזהו אין תיתול ולדעתי כאן שגיתי כי יצרתי בדיוק את התוצאה ההפוכה, החלטתי שאם לילדה יש ככי אני אעזור לה ואשב איתה בשירותים עד שייצא. הילדה הייתה בהיסטרייה של בכי, הבטחתי הפתעות, ניסיתי לעודד אבל היא ניכנסה לעמוק. בסוף ירדה מהשירותים מבלי לעשות ולאחר מס' דקות ביקשה ככי ישבתי איתה והיא הצליחה-לאחר מכן קיבלה הפתעה, יום למחרת זה חזר על עצמו רק שהיא הייתה עם אמי ואמי ממש נלחצה אז היא נתנה לה תיתול, מאז בכל פעם שיש לה ככי היא מבקשת תיתול ואם לא מקבלת ניכנסת לעמוק. התייעצתי עם הגננת והיא הציעה שאולי ניקנה לה תיתול שהוא תחתון ונגיד לה שהיא תהיה רק עם תחתונים וכשיש ככי היא יכולה לעשות בתיתול ומייד להוריד וכך אנחנו עושים, הבעייה שעכשיו מאוד נוח לה היא אפילו לה מנסה להתאמץ ולשבת בסיר/שירותים וכל פעם שעושה ככי היא מבטיחה לי "שמחר אני אעשה בשירותים". קראתי את מה שכתבת לאחת האמהות ובה אמרת שכדאי להתעלם לחלוטין, שאלתי היא האם בכלל לא לדבר על זה וכל פעם שהיא צריכה ככי לתת לה תיתול? איזה מסר היא מקבלת שהיא לא צריכה להילחם כי כל פעם היא תקבל תיתול והחשש שלי שהיא תמשיך כך עד גיל מבוגר ז"א הקניית ההרגלים שלה ממש תתעוות לא? יש לציין שלגבי מה שאמרת שזו החלטה שלהם בלבד, ביני לבין ליאור יש מאבקי כוחות ולא אחת היא מנסה להוכיח לי שהיא לא צריכה להקשיב לי, אז אני באמת חושבת שאני צריכה להרפות אבל שוב אני חוששת מהתוצאות, בבקשה ממך אודה לקבלת מס' עצות ממך אני לא רוצה שזה יהפוך להיות טראמותי מבחינתה. המון תודה

היי, מור אני מבינה שאת מאוד עסוקה אבל מדוע טרם קיבלתי תשובה, אני רואה שיש כאלו שכבר קיבלו, האם אני לצפות להתייחסות ממך?

שלום בני בן ה3.5 עושה פיפי בלי חיתול כבר כשנתיים אך כאשר צריך קקי הוא מבקש חיתול. בספטמבר הוא הולך לגן של "גדולים" מה עליי לעשות? האם יש דרך לעודד אותו לעשות בשירותים בזמן הקרוב? או שפשוט לתת לזמן לעשות את שלו? תודה מראש

צהריים טובים, כולם חוששים מהתוצאות ולכן כ"כ קשה להרפות. מצד שני,אם לא מרפים מגיעים למאבקי כוחות ומשם... בגיל 3 זה הופך לגמילה קשה מטיטול,בגיל 7 למאבקים סביב שיעורי בית,בגיל 15 סביב.. וכך הלאה. הורה שלא מסוגל להרפות ולהעביר אחריות כלשהי לילד שלו,מגיע מהר מאוד להדרדרות היחסים בינו לבין הילד. אני מחזירה אותך לשרשור הארוך ב"שאלות ותשובות",זה בדיוק מה שצריך לעשות במצבכן ולהערכתי רק אם תצליחי להתמיד בכך,תראי שיפור. דרך אגב,גם לאמא באותו השרשור היה מאוד קשה להאמין שזה יעבוד,ואחרי מס' ימים היא כתבה שהכל הסתדר והבעיה נעלמה. לגבי המשפט שלך - " איזה מסר היא מקבלת שהיא לא צריכה להילחם .." - בהחלט,רצוי מאוד שילדים יקבלו את המסר שלא הכל בחיים זה מלחמה ואפשר לעשות את הדברים גם ללא מלחמות. זה עוזר לגדל ילד קשוב יותר,מתחשב יותר,נעים יותר. בהצלחה, מור

היי מור, תודה על התשובה, הבעיה עכשיו שמאז שעברנו לשלב של "היא מחליטה מתי ואם בכלל" אז היא החליטה שהיא עם הטיטול כל היום, היא חזרה לטיטול לגמרי כמו מלפני הגמילה, והמסר שהיא מקבלת ממני ומשאר הסביבה הוא - שהיא מחליטה ולא מדברים אף מילה בבית על זה כאילו לא היה כלום. האם להמשיך כך? או שיש טעם להגיד: את גדולה ואת צריכה לנסות לעשות בלי טיטול, או שלגמרי להתעלם. כי עכשיו חזרנו לימים שהיא עם טיטול ואפילו לא מנסים לגמול אותה

עזבי אותה.את יודעת כמה ילדים נגמלים מתחילים לעשות "גדוילים" רק כמה חודשים טובים אחרי שמתייבשים?זה תהליך,תפסיקי להלחץ,יום אחד היא תחליט שהיא גדולה ותתחיל לעשות בשירותים.תזכירי לה רק שעושים בשירותים.היא אומרת לך "מחר",יופי,חקי עד שה"מחר" יגיע.בהצלחה.

שלום אני תלמיד במגמה המדעית-הנדסית. הנושא של עבודתי הוא פיתוח מערכת שתעודד ילדים קטנים לעשות את צרכיהם באסלה. אני מנסה ללמוד עוד על הנושא של קשייהם של הילדים ותהייתי אם תוכלי לספר לי עוד על הבעיה של בתך ובאילו דרכים את מנסה לפתור אותה. בתודה מראש, חיים.

מור שלום, בתי נועה בת 3 וחודשיים נגמלה מטיטולים לפני כ-3 חודשים.היא נגמלה מפיפי, קקי ומטיטול בלילה לבקשתה תוך מספר ימים. באחת הפעמים אחרי כשבועיים שלושה כנראה כאב לה קצת בעת עשיית הקקי ומאז היא התחילה לעשות קקי בתחתונים. בהתחלה אמרו לנו להתעלם וזה יעבור.ניסינו לתת יותר פירות, ירקות ודברי חלב כדי להקל, התעלמנו וניסינו לעודד בפעם הבאה לעשות בשרותים. כחודש וחצי אחרי שזה לא עזר התחלנו לנסות עם פרסים, מידי פעם זה עזר והיא עשתה כמה פעמים קקי בשירותים, אבל לרוב כשאנו רואים אותה בפוזה ומציעים לה ללכת לשירותים / סיר היא יושבת ויושבת ובסוף לא עושה כלום. ניסינו לשבת עם סיפורים ולשבח מאוד הצלחות בפניה גם לסביבה, להסביר שהקקי רוצה לצאת ואם לא ניתן לו הוא יחזור שוב. מרפאת בתנועה אמרה לי שזה אופייני לילד שקשה לו עם פרידות והיא מאוד כזו. ניסינו להסביר שזה בסדר לתת לו לצאת כי זה שארית של האוכל שהגוף לא צריך, שהוא מצטרף לחברים שלו, שנעשה לו שלום... ניסינו להציע לה לשים טיטול לפני שהיא רוצה לעשות קקי אבל היא לא מוכנה בשום אופן (פעם ניסינו בכל זאת והיא ממש נלחמה כנגד). אני מודה שקרה גם שכעסנו מתסכול כשמולנו היא אומרת שאין לה קקי ותוך כדי עושה בתחתונים. ניסיתי בחנויות לחפש ספרים להקריא לה כדי להמחיש את הנושא ולא מצאתי. אני אשמח לקבל עצות, שמות של ספרים או סיפורים שהמצאתם. תודה מראש

בני בן ה-3 חושש ללכת לשירותים (גמילה מטיטול עשינו בחודש דצמ)נתתי לו : אל צירות של הדס אך עדיין זה לא עזר ממש.הוא לא נותן לקקי לצאת.כיום היציאות בין 3-5 ימים ,הוא מטופל ע"י פסיכולוגית שהמליצה על נר גליצרין כל יום בפעם הראשונה זה הלך יפה אך למחרת הוא כבר לא הסכים בכה ,צעק עד שהסכים בסופו של דבר שהסברתי לו כפי שאמרו לי לעשות, עם קבלת הנר הילד ממשיך להתאפק ולא הולך עוצר את הקקי ולא נכנס לשירותים ולעיתים זה קורה רק למחרת .(מס' פעמים אפילו קרה שהוא הלך לשירותים אומנם בעקבות הנר והנר יצא בשלומותו). אני באופן עצמאי הפסקתי עם הנר - כי זה לא לעניין .נותנת לו אל צירות וגם כפית שמן זית לא תמיד. (לא ציינתי כי כאשר הוא עושה כעבור מספר ימים הקקי נורא גדול ומוצק - וכאשר תתי לו נר בפעמים הראשונים הקקי יצא כמעט כל יום רק ואורירי- דבר נוסף הוא ילד חברותי , שמח עובד ויוצר נפלא עם סבלנות פעיל חיכן ....) . כרגע אנחנו במצב כמו בהתחלה בעצם אין שינויים ממש .בעצם הוא ממשיך להתאפק עם כל הנסיונות. אני ממש כבר לא יודעת מה לעשות . אבקש הצעה נוספת למה שאני מקבלת רעיון שאכן יעזור לנו.