האםפסיכוסומטי? ומה עושים??
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
צהריים טובים, אני אמא לבת שנתיים ושמונה חודשים - על פי רב בריאה ביותר ושמחה. היא מאוד מילולית ומתבטאת בברור רב ! עד לתקופה זו שהתה במחיצתינו - ההורים ואצל אמא עם ילד שטיפלה בשניהם. בחודש האחרון אנחנו מנסים "מסגרת" חדשה עבורה - ביתית ועם מעט מאוד ילדים. מעבר לכך אני בהריון בחודש בשבוע האחרון היא החלה להתלונן על כאבי בטן. העניין הוא שזה קורה לה רק בנוכחותי )-: הכאב הוא ללא ספק ממשי ועדיין אינני יכולה להסביר את התופעה. ברגע שאספתי אותה מן הגן, אמרה שכואבת לה הבטן. ובעוד מספר פעמים נוספות. מינון הכאבים ירד בימים האחרונים ( היא בגן רק בימים ב' ג' ד' ) ובכל שאר הזמן מאז בילתה במחיצתינו ההורים - מאז לא התלוננה מלבד לרגע קצרצר אחד ופסקה, אך כל לילה היא עדיין מתעוררת מתוך שינה ובמשך כ 5 - 20 דקות ( ככל שעברו הימים זה התקצר ) היא מתהפכת ומתפתלב ואף בוכה וכשאני מבררת - היא אומרת שהבטן כואבת.. ושוב נרדמת. בבוקר היא קמה כמו חדשה שמחה וצוהלת כאילו לא היה כלום. בתחושה שלי זה משהו שהיא מעבירה רק אלי. אביה מעולם אף לא שמע תלונה כזו. בלילות אני זו שמתעוררת לתוך הכאב ( היא ישנה איתנו ). האם זה פסיכוסומטי? כיצד מגיבים? האם זה מעיד על גן שאיננו נכון עבורה? אשמח לכל ייעוץ והבהרת הנושא.. רק רוצה שהיא תהיה שמחה ורגועה )-: מודה מראש,
אכן השאלה טובה . לפני שבודקים שכאבי הבטן הם פסיכוסומטיים נראה לי שכדאי לעשות בדיקות רפואיות מקיפות. יתכן שלמרות שכאבי הבטן הם דווקא בלילה ונראה שכל ההסברים הם לכיוון רגשי ופסיכולוגי, חשוב לבחון קודם את הגוף. אם הרופאים ישיבו לך שאין כל בעייה גופנית , אזי ניתן לחשוב שביתך מרגישה ב"בטן" שמשהו מתבשל בבטן שלך. היא חשה שדברים עומדים להשתנות ויתכן שהיא מראה בכך על הקושי שלה לקבל את השינוי העומד להתרחש. יתכן שהחשש איך יהיה לגדל שני ילדים , הוא לא רק של הבת , אלא גם של האם וכך היא מגיבה ומנסה להרוויח זמן רב ככל האפשר איתך, אפילו בלילה. אהוד גלבוע