רק על הידיים..
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום לפורום אנחנו הורים לילד בן חודשיים, בשלושת השבועות האחרונים הילד שלנו מוכן בזמן ערות להיות רק על הידיים/מנשא ולישון רק במיטה שלנו. גם כשהוא ישן ואנחנו מעבירים אותו לעריסה, הוא מיד מתעורר ופוצח בצרחות. לבסוף אנו נשברים ומחזירים אותו למיטה שלנו. שכרנו מיטונת (מיטה המתחברת למיטה שלנו), אך גם שם הוא לא מוכן לישון. אציין שבמיטה שלנו הוא ישן גם כשאנחנו לא נמצאים בה. בזמן ערות הוא מוכן רק על הידיים, לא בעריסה, לא על מזרן פעילות ולא באוניברסיטה, לאחר כ- 10 דקות של צרחות אימה, אנחנו נשברים ולוקחים שוב לידיים. מה לעשות? אנחנו נואשים..האם להתחיל "לחנך" כבר עכשיו ולתת לו לבכות עד שיתיאש?? זה נראה לי לא נכון, כי אם הוא בוכה הוא כנראה זקוק לנו. מצד שני אנחנו מותשים ולא מצליחים לעשות כלום ולא לדבר על הזוגיות... אנא עזרה
ערב טוב ולילה טוב חגית, מכיוון שפנית לפורום כולו, אשמח גם להתיחסות של אחרים לשאלה שלך . עד אז אתיחס בעצמי: התינוק היה רגיל להיות איתך בבטן במשך 9 חודשים. המעבר לחיים מחוץ לבטן דורשים הסתגלות, משום שבבטן היה כפי הנראה טוב ונוח יותר. שם הוא היה צמוד אלייך. המטרה שלנו בגידול הילד, היא להביא אותו למצב שבו הוא יהיה עצמאי. אם הוא ישן במיטה של ההורים , ונמצא כל הזמן על הידיים, המשמעות שהוא לא מתחיל לבנות את העצמאות הנפשית שלו. לכן זה לא כל כך נורא אם הוא צורח זמן מסוים. ניתן לתת לו מים לשתות כדי שגרונו לא יהיה יבש מרב צעקות. וכן ניתן לנדנד את המיטה או את העגלה וכך בדרך כלל רב התינוקות נרגעים, ואם הם לא רעבים, ואם לא עשו צואה בטיטול, הם מפסיקים לצרוח. לעיתים הם נרדמים. יש כאן מאבק שבו אתם אמורים לעזור לו לישון במטתו ולהיות מסוגל להיות במצבים שבהם הוא לא על הידיים. לא טוב לתינוק לישון במיטת ההורים והוא אף מפריע לזוגיות שלכם. אשמח לשמוע האם ניסתם והאם חלה התקדמות אצלכם ואצלו. אהוד גלבוע.
שלום ותודה על התגובה המהירה שתי שאלות "לפנח שמתחילים".. האם גיל חודשיים הוא לא גיל צעיר מדי להתחלת ה"חינוך"? ושלה שניה מה הכוונה ב"לתת זמן מסויים לבכות", 3 דקות, 5 דקות או יותר? האם כשלא מתייחסים לבכי פרק זמן ארוך לא יוצרים חרדת נטישה אצל התינוק? תודה חגית
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
