למה גישה רכה ומבינה לא עוזרת?

שלום לכולם. רציתי לשתף אותכם במשהוא ממש לא מובן לי. אני עובד צעיר בחברה גדולה, שכאשר יש חופש אז העובדים האחרים במשרדים השונים (המתחם הוא דיי גדול ומכיל מלא משרדים) מביאים את הילדים שלהם (כיוון שהם בחופש מהלימודים). בעבודה יש פינת עישון. אז הייתי שם, ו-4 ילדים בכיתות א' - ג' בערך, שיחקו שם. הם זרקו לי איזה שאלה, ואני מתוך נימוס הגבתי עליה. אחרי כמה דקות שחזרתי למקום העבודה שלי, הם באו לשם, וניסו "לשחק" איתי. אז ניסתי לדבר איתם ממש יפה בגישה שאני עסוק ועובד והם בשלהם, לוקחים את הדברים בצחוק, ולא מקשיבים. קיצור, ניסתי כל דרך בבקשה ממש יפה להגיד להם (ובצורה שנשמעת הגיונית ומשתלמת להם) אבל זה לא עזר, עד שבא עמית שלי למקום ודיבר אליהם בצורה איומית, שיקרא להורים שלהם (שדרך אגב השתמשתי בזה - ולא עזר). אז השאלה שלי, האם לילדים לא עוזר גישה מבינה וסלחנית? ורק גישה של דיסטנס וקרירות יעילה?