חוסר ביטחון

בני בן 10.5 בן בכור. ילד חכם במיוחד אך חסר ביטחון וככל שגודל כך בטחונו העצמי יורד. מאז שהיה קטן ידע להעסיק את עצמו ולעיתים אף היה מתבודד ומשחק לבד וכשהגיע לבית הספר לא העז ליצור קשרים, אני הייתי מזמינה כל יום חברים והילדים אהבו מאוד לבוא אלינו ולשחק איתו אך כשהגיעו לבית ספר למחרת הוא לא היה הולך איתם אלא היה משחק לבד למרות שהם מצידם לא דחו אותו! אני חושבת שכל הבעיה נעוצה בכך שהוא מאוד חכם שמתעניין בדברים שממש לא מעניינים את בני גילו ולכן כאשר הוא מנסה לפתח שיחות הם מתנערים ממנו, חשוב לי לציין שלעיתים גם אנו אפילו מתקשים לנהל עימו שיחות בנושאים שמעניינים אותו ( הוא יכול לדבר שעות על מערכת השמש למשל)בזמן האחרון המצב מחמיר ובטחונו העצמי יורד עד כדי כך שדיבורו הופך חלש ולעיתים כמעת בילתי נשמע אפילו איתנו הוריו! אנו עושים כל שביכולתינו להעניק לו כל דבר, מתיחסים אליו בכבוד מעניקים לו המון חום ואהבה וכל דבר שאפשר כדי שירגיש אהוב ומוגן אך דבר לא עוזר. חשבנו ללכת ליעוץ להורים או אפילו לפסיכולוג אך אנו עובדי עצות כי מצד אחד יש לו 3 חברים שאיתם הוא מסתדר מצוין אך נראה שהוא תמיד מעדיף להיות עם עצמוהעיקר לא לצאת מהבית אפילו לא למקומות שילדים אוהבים כמו פארקים קניונים וכדומה. שאלתי היא האם לדעתך יש לבדוק אפשרות להעבירו לבית ספר שמפתח תחומי עניין כשלו? האם לגשת לפסיכולוג או יעוץ הורים? או פשוט לתת לו להסתדר בכוחות עצמו ולפתח את בטחונו העצמי וכישוריו החברתיים?(סליחה על המכתב הארוך אך רציתי לפרט על מנת לקבל תשובה כמה שיותר מדוייקת)