ילדה בת 6
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
ביתי בת 6 בת בכורה אחות לילד בן 2 הילדה חכמה,פקחית,אוהבת חמה ובוגרת הבעיה היא שאנו חווים כרגע מיני "גיל התבגרות" אצלה. מדובר בכעסים שלה כלפינו שאני מפרשת אותם כביטוי לקנאה ( אך אין כל סיבה היא מקבלת יחס חם ואוהב לכל הדעות), התחצפויות וצורת התנהגות לא נעימה כלפינו. באופן כללי היא ילדה מקסימה אבל אין יום שאין עימותים בנושאים אלו ואחרים ביננו לבינה. כל עימות כזה גורר התנגדות לא נעימה כלפינו שיוצר אצלנו כעס רב. הענין הוא שיש לי מין תחושה שכל הסבר שלנו כל איום כלפיה שבו אנו מנסים לסיים את ה"מאבק" לא מצליח גם בדרך הטובה וגם הרעה. לעיתים אני מרגישה שאני עומדת לאבד שליטה . היום למשל לאחר המקלחת סרקתי אותה ועשיתי לה צמה לאחר שסיימתי היא אמרה לי שהצמה רופפת אז הסברתי שרצוי לישון עם שיער לא הדוק אז היא התחילה להרוס את הצמה בכוח הסברתי לה שטרחתי וקלעתי צמה ואם תהרוס אותה היא תישאר עם השער כמו שהוא- היא המשיכה ופשוט"צפצפה" עלי. ואז ביקשה קוקו והתחילה לצעוק ולהשתולל הסברתי שלא נעימה לי ההתנהגות הזו והיא מבזבזת את זמן הקראת הסיפור שרצתה אך היא בשלה. אח"כ ביקשתי ממנה לגשת למיטה והסברתי לה שאין היום סיפור אז היא ממשיכה בשלה לא מקשיבה לדבריי ומניחה ידים על האוזניים -כאילו לא שומעת ולא מקשיבה אני בשלי לא צועקת ומסבירה שממש לא נעים לי ושאם היא תמשיך בהתנהגות הזו גם אליה יתנהגו לא יפה ברגע זה התחילה למלמל ולחקות אותי -זו דוגמה קטנה למאבקים יומ יומיים שאשמח לקבל דרך נכונה להתמודד איתם.
ערב טוב שיר תודה על התיאור המלא והמדויק של מה שקורה לך עם הבת. את מתארת מאבקי כח שבהם שני הצדדים יוצאים מופסדים. היא יוצאת ילדה לא טובה ונזופה ואת יוצאת כועסת ועם תחושת חולשה . המטרה הראשונה שלך אמורה להיות - לצאת ממאבקי הכוח הללו. למעשה במאבקים האלו , את מופסדת ויוצאת חלשה. המאבקים איתה אמורים להיות מתוכננים כך שאת לא תכעסי בהם. הכעס שלך הוא ביטוי לחולשה ולאובדן שליטה שלך במצב . לגבי איך לעשות את המאבקים הללו, כדאי להמשיך ולהתכתב במידה ואת רואה את הדברים עין בעין איתי. מה דעתך? אהוד.
שבת שלום, מסכימה בהחלט עם דבריך רואה בהחלט את הדברים בצורה שהצגת אשמח לקבל הכוונות בעניין תודה
שבוע טוב שיר, למעשה מכיוון שאנחנו מסכימים לגבי נושא מאבקי הכוח, עתה נשאר לחשוב ולתכנן איך עושים את המאבק הזה כך שאת לא תרגישי כועסת. דבר ראשון , חשוב שתציבי את הנושא של 'אי הכעס' כמטרה עבור עצמך. למשל, תסכימי עם עצמך שגם אם בתך לא תעשה את מה שרצית את לא תכעסי עליה ותמשיכי להעניק לה את הדברים שתכננת להעניק, למשל - קריאת הספר במיטה לקראת השינה. כך יצא , שאת יוצאת ממאבקי הכוח בלי כעס. הנושא השני החשוב , היא הידיעה שאת לא תשיגי עם בתך הישגים מידיים , אלא המטרה להשיג איתה הישגים לטווח ארוך. למשל , אולי היא תלך לישון עם קוקו ולא עם צמה למרות שלמחרת יהיה קשה יותר לסרק אותה , אבל אולי ביום שאחרי כן , אולי כן תסכים להישאר עם הצמה ולא תפרק אותה. הדרך שאני מציע , אם כך, היא הבנה שלך שאת לא יכולה להשיג דברים במידי, אבל משדרת לה שאת ממשיכה להיות עקבית עם הציפיות והדרישות שלך, גם אם היא לא עושה אותם, ומצד שני את לא כועסת עליה כאשר היא לא עושה את רצונך. את מצידך , תנסי לההיות גמישה אתה ככל יכולתך. אשמח לשמוע איך הדברים מתקדמים. אהוד גלבוע
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
