אובדן במשפחה
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום. אני אמא לשני ילדים בן בן 7 ובת בת כמעט 4. הייתי הריון והילדים ציפו לאחות קטנה. שלושה שבועות לפני הלידה היא מתה. קיבלנו ייעוץ מעובדת סוציאלית, סיפרנו לילדים. כל אחד הגיב אחרת. הבן דרש תשובות למה זה קרה? והלך לחקןר. הוא הגיע למסקנות שאמרנו לו שהן נכונות. הבת שאלה איפה היא... היה שבוע מטורף, באו הרבה אנשים, כמו לשבעה. קברנו את התינוקת אבל הילדים לא יודעים את זה. היום, לאחר חודשיים, אני כבר לא בוכה לפניהם, הבית חזר למסלול רגיל, כולל תפקוד מלא שלנו ההורים, מצב הרוח בסדר. הם לא מדברים איתנו על זה וחשבתי שעבר, אבל גיליתי שלא. הבת כל הזמן משחקת עם הבובות שלה שכאילו הן בהריון ומתות להן התינוקות. היא גם חזרה לספר לכולם מה שקרה. הבן מסתבר, מדבר על זה כל הזמן אצל חברים שלו. אני לא יודעת אם לפתוח את זה מחדש בבית או לתת להם את הפורקן כמו שהוא עכשיו. לספר על הקבר? לא לספר? לדבר? לא יודעת... הבן אמר לי שהוא רוצה אח או אחות קטנים. אמרתי לו שגם אנחנו רוצים ושננסה. מה לעשות? תודה.
ערב טוב, הצטערתי לשמוע מה שקרה לך ולכל המשפחה. למעשה מתה לכם בת, ובעיקר הבת מתה לך משום שהיא הייתה כל הזמן איתך. האבל שאת עוברת ובעלך והילדים הוא אבל לכל דבר. הילדים רק לא מבינים גם מה קורה כאשר מתים. אני בעד לקחת אותם לקבר ולהראות להם אותו ולהסביר מה קרה. אני לא בטוח שאת כבר בשלה להריון נוסף. יתכן שאת זקוקה לעוד מעט זמן עד שתכנסי להריון החדש. אולי קודם אתם זקוקים להיות ביחד עם הצער והיגון. אהוד גלבוע.