התקפי זעם בגיל 6

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

12/05/2010 | 20:36 | מאת: מאיה

שלום רב, אני פונה מתוך מצוקה ואחרי נסיונות התמודדות רבים. מצטערת שזה ארוך. איך להתנהג שהילד נכנסת להתקף זעם? את זה אני יודעת אני בטוחה שאני פועלת נכון התקף אחרון ערך כמעט 45 דקות מתוכם 35 דקות הייתי רגוע ומנסה לחבק לנשק, להבין אותו וכלום לא עוזר. יש לי ילד עוד חודשיים בן 6 ולעיתים הוא מתרגז על קטנות ממש קטנות בעיני ואולי גדולות בעיניו אך התגובה שלו היא התפרצות זעם מטורפת זה כולל צעקות, טריקת דלת, רקיעות ברגליים, דחיפות, זריקת חפצים. הוא נכנסת לטראנס שלא ניתן לעצור אותו. אני לא יודעת כיצד להתמודד במצב כזה ומנסה לשלוח אותו לחדר , אך הוא מסרב ללכת ונוצר מאבק כוחות שבו אני נאלצת לגרור אותו לחדר, ושם אני יושבת איתו אחרי שהוא דקה שתיים לבד, אני יושבת איתו על הריצפה ומתחילה את פעילות הרגיעה, חיבוקים נשיקות להבין אותו וכמעט לא לדבר - אך הוא ממשיך לבכות לצרוך ולהישאר בטראנס של עצמו. אני יודעת שבמהלך התפרצות אלימה אין טעם בדיבורים מאחר והגוף מוצף בהורמונים ועסוק בלחימה. הוא ישן 10 שעות בלילה (ניראה לי מספיק) אך כשישן 11-12 שעות הוא יום למחרת רגוע יותר. מדוע זה קורה, אני מנסה לבדוק את עצמי, ואין לי תשובה . הוא הבן הבכור יש לו עוד שנ אחים בן 4 ובת שנה וחצי הוא מקבל המון תשומת לב הוא לא בצהרון והוא איתי בצהרים לבד כל יום 3 שעות בזמן שהם בגן, וכשהם הולכים לישון בשבע הוא הולך לישון בשמונה ואנחנו מציינים בפניו שהוא הבכור ועכשיו זה זמן סיפור, משחק וכו'.

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה שלום, ברב ההנהלות שלך עם הבן ועם התקפי הזעם שלו , את פועלת נכון. אבל בכל זאת , מכיוון שהתקפי הזעם ממשיכים , חשוב לבחון מה עוד לא פועל כאן נכון. אם גילית שכאשר הוא ישן 11 שעות , אין לו התקפי זעם, אז חשוב לאפשר לו לישון את השעות הללו. טוב שהוא הולך בשמונה לישון וכך הוא יכול לישון עד 7 . זה גילוי חשוב שיכול לעזור מאוד. אני לא מציע לגרור אותו לחדר כאשר יש לו את התקפי הזעם. הגרירה מעודדת הגברה של התוקפנות. אני לא מציע לחבק ולנשק אותו כאשר הוא מתפרע. במצב הזה , הדבר החשוב לעשות הוא לדאוג שהוא לא יהרוס דברים בבית. לא לצעוק עליו בחזרה ולא להגיד לו שהוא ילד רע. את הדברים שהוא זרק , אני מציע לאחר מכן לא להחזיר לו, אם הם שלו. אם הוא זורק דברים של הבית או של אחיו או שלכם , חשוב להרחיק את הדברים הללו מטווח הידיים שלו ולהסביר לו שהוא לא יכול לקבל אותם משום שברגע של כעס הוא זורק אותם. זה טוב שאתם נותנים לו עוד שעה מעבר לשני אחיו, אבל יתכן שהכעס שלו הוא על כך שעדיין בזמן שהם ערים , את עדיין מעדיפה אותם- את הקטנים. אם זה נכון, דבר שאני לא בטוח, אז יתכן שזו הסיבה להתקפי הזעם שלו. וניתן לבנות מערכת יחסים איתו ועם אחיו שבו את ואביו , תעדיפו אותו ותעריכו אותו יותר בזכות הבגרות שלו ובזכות המטלות שהוא יכול לעשות כגדול. כך תפתחו את האחריות שלו ואת ההתמודדות שלו עם החיים בבית ועם המציאות . מה דעתך? אהוד גלבוע

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות