שאלות בבקשה
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום רב 1.ביתי בת שנתיים וארבעה חודשים.נולד לה אח לפני כשלושה חודשים. האם גישתנו מוטעית וחופשיה מדי להלן דוגמאות: 1.שולחן הסלון הוזז מאז שנולדה ובמקומו מונחים שני מזרנים עליהם בעצם היא יושבת כשחוזרת מהגן ולפני השינה מבקשת בקבוק ונרדמת על המזרן בסלון אז אנחנו לוקחים אותה למיטתה. 2.לעיתים באמצע הלילה היא מגיעה לחדרנו וישנה איתנו עד שאחד מאיתנו מחזיר אותה למיטתה. 3.הרגלנו הילדה כך שאחה"צ בד"כ עושים משו כייפי אולם זה ממש על בסיס יומי כך שהיא שואלת מדי יום מה עושים היום? לדוג' חוגים,משחקיה,סיבוב בשכונה.זאת מאחר ונורא קשה להעסיק אותה בבית כי אין לה הרבה סבלנות והיא קופצת ממקום למקום. לציין ממש מאז שהיתה קטנה. 4.כעת כשאני בחופשת לידה מי שמוציא אותה מהגן זה אחי או גיסתי.לאחר כחצי שעה אביה אוסף אותה האם היא מרגישה חוסר או מאחר ומדובר במשפחה זה לא ממש בעייתי? 5.שוב...מאז שנולדה תזזיתית וחסרת תיאבון לחלוטין!!! בגן מספרים שאוכלת יפה מאוד בבית יצאו לי כבר קרניי מייאוש:) ניסיתי לארגן ארוחה משפחתית אך הדבר נחל כישלון ולכן או ששותה רק בקבוק או שאני מניחה לה בסלון את הארוחה שלה ולא סביב שולחן האוכל (בד"כ איננו רעבים בערב כך שזה לא ממש נוהג אצלנו לאכול בערב מסודר) 6.כאשר ילד אומר לך "זוז מפה..." או "חצוף" האם שגוי לשאול אותו מדוע אמר זאת? הורות זו משימה קשה ואני ממש מבקשת את התייחסותך לשאלותיי חוששת שמא אני עושה המון טעויות אם כי הילדה בד"כ צחקנית עירנית ושמחה - איני רוצה לגרום לה לחוסר סדר בעתיד...אולי בשל התנהגויות אלו.
אלונה שלום וערב טוב, אנסה לענות על שאלותיך אחת לאחת . חשוב שתדעי שאין תשובות נכונות ולא נכונות , כך שלמעשה חשוב שתבחני את התשובות שלי , לפי המידה שהן יכולות לעזור לך. חבל שהוצאתם את השולחן בסלון. הבית לא רק מיועד לילדים. אני בעד להחזיר את השולחן , ואת המזרון אפשר לשים ליד השולחן. אני בעד שילד ילך לישון במיטה שלו ולא יועבר. חשוב טקס ההליכה לישון, עם סיפור, נשיקה או חיבוק ופרידה עד הבוקר. אם היא מגיעה אליכם בלילה, חשוב שאתם מחזירים אותה למיטתה. חשוב שתחזירו אותה ברגע שהיא מגיעה ולא שהיא תישן אתכם ואז תחזירו אותה. יתכן שהיא רוצה לעשות דברים והיא תזזיתית משום שכאשר יוצאים מהבית היא מרגישה שאתם עושים את הדברים בשבילה ולא עבור אחותה התינוקת. לדעתי ניתן גם בבית לתת לה את ההרגשה שהיא חשובה ויקרה כמו אחותה התינוקת ואולי מעט אף יותר. אם הבת אומרת לך שאת חצופה ותזוזי מכאן, זה אומר שאת לא סמכות אם עבורה. חשוב שתחזרי להיות סמכות כדי שהיא תכבד אותך ואת אביה. לגבי הנושא של טעויות ורגשות אשם בזמן גידול הילדים, כתבתי על כך באחד הפרקים בספר 'זוגיות והורות' וכיצד ניתן להפחית את רגשות האשם כלפי הילדים. תנסי לקרוא, ואשמח להתיחסותך. אהוד גלבוע.
ראשית תודה על ההתייחסות איך עושים את השינויים הללו ? הרדמתה במיטה והחזרתה כשמגיעה אלינו הדבר כרוך במאמץ מצידנו ובכי מצידה - יש לנו חולשה לבכי :(( מה גם ואנחנו לא ישנים בכלל בלילה כך שאין לנו ממש כוח להיות איתנים ולשמוע יבבות - כנראה טעות גדולה שלנו! האם נכון לבצע השינויים דווקא עכשיו כשיש אח קטן - היא לא תקשר זאת אליו? היא הרי מגיעה לחדרנו ורואה שהוא ישן איתנו זה לא פוגע בה באיזושהיא דרך ? פתאום "אסור" לה לישון איתנו? אגב הדבר התחיל מאחר וכשהיתה חולה אני זו שרציתי שתישן איתי מתוך דאגה. בנוסף,האם "בסדר" לשאול אותה מדוע אומרת "זוז מכאן" או "חצופה" או רק להגיד שאסור לומר זאת וזהו. אני לא מתארת מצב יומיומי אלא מס' ספור של פעמים שמילים אלו נשמעו ובעיקר כלפי אביה. כמו כן מה בנוגע לנושא ההזנה ? לא יתכן שבגן יגידו לי שהיא אוכלת ואילו בבית בסופ"ש /חגים היא פשוט תרעב !!! ולא תרצה להכניס כלום לפיה (היא לוקחת ביס ממשהו ומוציאה בחזרה ) תודה מראש.