התנהגות...וחוסר תיאבון...

שלום כתבתי לך בהשתלשלות מטה כי ביתי אינה אוכלת והתייחסת בתשובתך לכך שיתכן ומבקשת בכך שאדאג ואהיה יותר חרדה אני חושבת שאנחנו כהורים מעניקים מעל ומעבר תשומת לב ואיני מבינה מה יכול לגרום לילד לנסות לעורר דאגה כלפיו אשמח אם תאיר לי את הנק' הזו מבחינת רופא ילדים הוא ממש לא מייחס חשיבות למרות שהעליתי כמה וכמה פעמים את הנושא אכן מתוך דאגה. לדוג' היום היא חזרה מהגן מן הסתם לא אכלה צהריים שמתי לה ארוחת צהריים היא לא נגעה בה. ישבנו לאכול סביב השולחן היא ממש לא היתה סבלנית ויתרה מכך התחילה להשתולל נותנים לה היא מועכת אותו וזורקת על הריצפה...אבטיח כנ"ל.. היא התנהגה כ"כ לא יפה ביקשה לאחר זמן מסוים שלא התייחסנו אלינ ולאחר בקשה שלא תתנהג כך בקבוק ונרדמה. זאת אומרת שבסופ"ש ההזנה שלה מסתכמת בסימילאק 2-3 בקבקוקים ביום ממש פחות מתינוק !!! מבחינת בעיה גופנית כנראה שלא קיימת מאחר ובגן מתארים שאוכלת יפה מאוד!! מה שמעלה יותר את התסכול קודם התאמצנו ו"רדפנו" שתאכל כעת אני מציעה ללא לחץ אך שום תוצאה לא נראית באופק... אני די מתוסכלת וכל הזמן מרגישה רע ומנסה להבין האם משהו בהתנהגות שלנו עד כדי כך שגויה??? אגב אשמח לטיפים מה עושים כשילד נכנס להתנהגות לא יפה כאשר ניסיתי לקחת ממנה הטושים (ציירה על הקיר) היא התחילה לצחוק כאילו אני משחקת איתה אם כי השתדלתי להיות אסרטיבית כיצד נוהגים והאם שטף של "לא..לא..לא...לא גורם להחרפת ההתנהגות?? אשמח לכל עזרה או הכוונה על מנת לשפר המצב שגורם לי ולבעלי לא להיות שקטים ומאוד "עצובים".... תודה ושבת שלום. **אגב מה כוונתך בשאלה מדוע היא מתייחסת לאביה כך "זוז מפה.." וכד'... ממה זה יכול לנבוע?.