ניתוק קשר

שלום. אבא שלי מאז ומעולם התייחס אלי פחות טוב לעומת אחותי. עשה אפליה בכספים, ביחס. לא טרח להזמין אותי לאירועים ואותה כן. הסתיר אותי מקרובי משפחה שלו ואותה הציג לראווה. השפיל אותי בכל הזדמנות. לכלך עלי אצלך אח שלו. וכל זה בגלל שאני רווקה לעומת אחותי שנשואה ויש לה 3 ילדים. כמובן שגם האישה המפלצת שלו שונאת אותי מאוד. בנוסף אני גרה אצל אמא שלי שהיא גרושתו שאיתה ניהל מאבקים רבים. אחר כך הוא עבר תאונת דרכים, והיה מאושפז 5.5 חודשים. אז נזכרו שאני קיימת, ומשך כל הזמן הזה, נסעתי אליו, שעה בכל כיוון, לפחות פעמיים בשבוע. האחות שלי בזמן הזה הייתה בחגיגות ובילויים. בקיצור - מצאו להם פראיירית. אני חשבתי בהתחלה שאולי נתקרב קצת אחד לשני, אבל זה היה פאטתי, ובאיזה שהוא שלב התחלתי לשאול את עצמי מה אני עושה שם בכלל. הנסיעות עלו כסף רב, ואיכשהו האישה שלו החזירה לי חלק, בחוסר רצון מופגן. נותר סכום של 853 שקלים שהייתי אמורה לקבל, ואז דרשו שאני אחזיר את הרכב שאשתו נתנה לי לנסיעות, כאילו שגנבתי אותו, ואביא את הקבלות על הדלק כדי שהם יזכו בכספים והחזרים מהביטוח, ואני דרשתי את הכסף. האישה שלו לא הסכימה לתת לי ואמרה שהיא לא חייבת לי כלום, ואיימה לרצוח אותי. זה בנוסף לעוד כמה קללות. בשלב הזה כמובן אחרי מריבה גדולה, ואחרי שהבנתי שאבא שלי חושב שאני בכלל לא אמורה לקבל כסף על הנסיעות למרות שיש לו הרבה מ-א-ו-ד כסף, ניתקתי איתו את הקשר. וגם עם אחותי. הוא לא התקשר אלי מאז, ולי אין שום כוונה להתקשר. ועדיין העניין מעצבן אותי. הבעיה היא מה לעשות אם הוא כן יתקשר. ואני בספק אם זה יקרה. האם להמשיך את המריבה כי זה מה שראוי ? או לרדת מכל זה, ולהסכים שלא מעריכים אותי, שלא נותנים לי כבוד, ששונאים אותי, שמלכלכים עלי, שעושים לי אפליה, שמתביישים בי ושמנצלים אותי ? תודה

שלום אהוד. תודה על התשובה. אבא שלי הוא היום אדם נכה. הוא היה גם קודם בגלל מחלות, אבל היום אחרי התאונה אני לא יודעת האם הוא עצמאי ממש. אין שום סיכוי שאני אי פעם אשוב לבית שלו. משך שנים הוא איפשר למפלצת שהוא חי איתה לרדת עלי בכל הזדמנות ולהתייחס אלי מגעיל. אפילו כשהוא היה מאושפז מונשם ומעורפל במוסד סיעודי, המפלצת שלו עמדה ליד המיטה שלו ולידי, ושאלה אותו אם הוא רוצה לשמוע את השטויות שלי. לפני כשנתיים הוא הציע שיקנה עבורי דירה, וכך יצא שמשך שנה וחצי שוטטתי בכ-ל רחבי העיר וחיפשתי דירה, וכל פעם כשמצאתי משהו היו לו תירוצים למה לא לתת לי עכשיו את הכסף, ולמה הדירה לא מתאימה. כמובן שגם המפלצת שלו התנגדה לכל זה, כי היא רוצה לקבל את כל הכסף שלו. במקביל הם שופכים כסף על אחותי, שממש לא חסר לה. גם האח שלו, זה שאבא שלי לכלך עלי אצלו, ושיום אחרי שאבא שלי עבר תאונת דרכים, עמד מחוץ לחדר הטיפול נמרץ ולכלך עלי באוזני כל מי שרצה לשמוע, סוחט ממנו כספים. אותו אח דרך אגב לא נפגש איתי משך שנים. אבא שלי גם ניהל חיים ראוותניים ונהנתניים משך שנים, ומאוד אהב לנפנף בעושר שלו מול כולם. במיוחד מולי. כך שבעניין הכסף אני אחרונה בתור (יחד עם אח שלי שלא איתו בקשר כבר למעלה מעשור). הוא לא רצה אפילו לתת לי 853 שקלים על דלק, בטענה שהייתי צריכה לנסוע אליו מרצוני החופשי וגם להוציא על זה כסף (שאין לי). העניין הוא שלקראת סוף תקופת האישפוז שלו, חטפתי יום אחד קריזה, והוצאתי עליו את כל העצבים. אמרתי לו איך זה שאח שלו לכלך עלי, ואיך זה שאוהב כל כך את אחותי, אבל היא גרה 10 דקות ממקום האישפוז ולא טרחה בכלל להגיע לשם בכלל, ואיך זה שבעצם שיקר לגבי הדירה, וכו'. ומה שיצא זה שבעצם הוא בכלל לא ראה את הדברים האלה. הוא חושב עלי אוטומטית בתור אוייב. שכל העולם ראוי ליחס טוב יותר לפניי. הוא בכלל לא ראה שהאחות שלי לא באה אליו. זה נראה לו נורמלי שאני מטריחה את עצמי בנסיעה של שעתיים, והיא שגרה קרוב, (וזו גם היתה הסיבה לבחירת המקום בו היה מאושפז), בעצם נמצאת בבילויים ובחגיגות. זה אפילו נראה לו נורמאלי, שהוא ואחותי והמשפחה שלו, והמפלצת, הולכים לחגוג במסעדה (לקראת סוף האשפוז), ואפילו לא טורחים להציע להזמין אותי. מבחינתם אני הייתי הפיליפינית. אז נשאלת השאלה - למה לסלוח על כל זה, ולחזור למקום בו מתייחסים אלי חרא ? ולמה הוא חושב שאני זאת שצריכה לזחול אליו למחנה החושך, כי הוא ממש לא חוזר אלי ? תודה